1
קיבוץ כפר גלעדי
הכל התחיל ב-1907, כאשר קבוצה קטנה של מהגרים צעירים ממזרח אירופה ורוסיה נפגשו לארוחת ערב חגיגית בדירה ביפו שבה התגורר יצחק בן-צבי (לימים הנשיא השני של ישראל). זה היה הלילה שבו הוקם ארגון בר גיורא, על שם הלוחם שהוביל את ההגנה על ירושלים במהלך המרד הגדול נגד הרומאים. היו להם שני יעדים: להגן על הקהילות היהודיות בארץ ישראל – וליישב את הקרקע.
בהתחלה, חקלאים רבים דחו את היוזמות של בר גיורא וסירבו לשתף עמן פעולה, אבל כעבור זמן קצר הצליחו אנשי הארגון להעביר לידיהם את משימות השמירה בחוות סג'רה בגליל התחתון – והפופולריות שלהם זינקה בהתאם. בשנים הבאות הארגון המחתרתי גדל, התמסד ויצא לאור, ושמו שונה ל"השומר".
ב-1916 השומרים הבינו שהם זקוקים לשורשים, ושאפו למצוא שטח משלהם. הם בחרו בגבעה על הגליל, שם הקימו את קיבוץ "כפר בר-גיורא". כעבור כשנתיים שונה שם הקיבוץ לכפר גלעדי, על שם חבר הארגון ישראל גלעדי.
כפר גלעדי מתגאה היום ביד זיכרון של האריה השואג לזכרו של יוסף טרומפלדור, אשר נהרג בהגנה על הישוב הסמוך תל חי ב-1920. יש בקיבוץ פסל נוסף, אנדרטת זיכרון ליום נורא במהלך מלחמת לבנון השנייה, אז 12 חיילי מילואים של צה"ל נהרגו מירי תותחים שנורו לעברם אל החלק המזרחי-עליון של הגליל.
אך יש גם גן פסלים נפלא בכפר גלעדי. הוא נוצר בשלמותו על ידי אסף בן צבי, אשר נולד וגדל בקיבוץ. במשך כמעט שני עשורים שבהם ניהל את המחצבה של הקיבוץ, הוא השתמש בסלעים ומתכות כדי להתכתב עם הנוף המופלא של האזור.
בן צבי, שמתגורר כעת בטבריה, הקים לאחרונה ארבעה גני פסלים סביב ובתוך החצר האחורית של הבית שלו בגבעות שמעל הכנרת. הפסלים, המוארים באופן אמנותי בלילה, מוקדשים לאביו של בן צבי, ישראל, שהצטרף לכפר גלעדי לאחר ארבע שנים של לחימה בגרמנים כשהיה בצבא הבריטי.
2
קיבוץ יראון
קיבוץ יראון הוקם בסמוך לגבול של ישראל עם לבנון מיד לאחר סיום מלחמת העצמאות ב-1949. המייסדים היו חיילים שהיו שייכים לפלמ"ח לפני המלחמה, והוכשרו בתור חקלאים בקיבוץ דפנה. 16 מתוך החקלאים נהרגו במלחמה, רובם בקרבות הקשים במצודת כ"ח. אתר הכשרת דפנה – יד לנופלים, המוקדש ל-16 חברי ההכשרה, הוקם ב-2001. שנה לאחר מכן, החלו לתכנן טיילת פסלים ליד האתר. האמנים המעוניינים התבקשו לבקר באתר, ולהטמיע את הנוף בעבודתם.
מבקרים רבים ביראון מגיעים לפינת החי יוצאת הדופן, היקב, האגם הטבעי ובית האירוח הנעים, אך הטיילת היא אטרקציה בפני עצמה. המבקרים נהנים לא רק מהשלווה של האזור, עם הנופים הנהדרים של הגליל, ההרים והנוף של לבנון, הם גם רואים יד לחיילים שנפלו ונהנים משמונה פסלים בסגנון אוונגרדי למדי.
3
קיבוץ גינוסר
ב-1986, ישראל עברה בצורת נוראית, וכשהכל היה יבש לחלוטין, הכנרת החלה להתכווץ. ככל שקו המים הלך וירד, התגלו בשטח פריטים רבים בעלי ערך. החשוב מבניהם הייתה סירת דייג בת 2,000 שנים שהייתה תקועה בבוץ, מתקופה שבה ישו הטיף באזור, במיוחד מסירות דייג, כך על פי הברית החדשה.
גודלה של הסירה, העשויה מעץ ארז הלבנון, באורך 9 מטרים, רוחב 2.5 מטרים ו-1.25 מטרים. היום היא מוצגת בבית יגאל אלון בתוך גינוסר, קיבוץ ובית הארחה בצד הצפון-מערבי של הכנרת. הפסל עטור הפרסים יובל לופן נולד ומתגורר כיום בגינוסר. עשרות פסלים צבעוניים ומלאי דמיון עומדים בגן, מסביב לבית ההארחה, וליד הסדנה של האמן. דרך אגב, לופן ואחיו משה היו אלו שגילו את "סירת ישו".
4
קיבוץ מעגן מיכאל
מגורים יונקים לסוס רועה ופסל של דוד, העבודות בגן הפסלים של מעגן מיכאל שונים למדי בז'אנר שלהם מאלו של גינוסר. הם פוסלו על ידי הפסל המנוח אברהם פורטוגלי, שכמו בן צבי, נולד בכפר גלעדי.
לפורטוגלי, אחד מהטייסים הראשונים בחייל האוויר הישראלי, היה מטוס משלו. הוא לרוב היה מנחית אותו במנחת ליד הקיבוץ, ומאבטח אותו עם סלעים גדולים כדי שלא יעוף ברוחות החזקות המגיעות מהגבעות.
פורטוגלי ביקש לקבל יום חופש ממטלות הקיבוץ בכל שבוע, כדי שיוכל לפסל. כאשר סורב, הוא עבר למעגן מיכאל – שם הותר לו לפסל במשך יומיים בשבוע.
5
קיבוץ עין כרמל
לפני 28 שנים בדיוק, דגן שקלובסקי החל בעבודה על גן הפסלים הנפלא שלו. מדובר במקום קסום מלא פסלים מצחיקים ויוצאי דופן, עשויים כולם מאבן בזלת.
שקלובסקי, יליד קיבוץ מרחביה, עבר לעין כרמל שם עבד מחצית מהזן בתור חשמלאי ומחצית מזמנו על האמנות שלו. הוא בחר בבזלת, לדבריו, משום שמדובר בסלע קשה במיוחד והוא רצה אתגר. שקלובסקי אמר לנו כי הוא יצר את הגינה כדי לגרום לאנשים שמבקרים להרגיש טוב. "במקום כסף", הוא אמר, "אני עושה יצירות טובות". אי אפשר שלא ליהנות מהתוצאה, או לא לצחקק בקול, כשרואים חלק מהפסלים. ואכן, מרגישים הרבה יותר טוב כשמסיימים את הביקור.
6
מבצר כוכב הירדן
מבצר צלבני נראה כמו מקום מוזר לגן פסלים מודרני, אבל כוכב הירדן הוא דוגמה נפלאה לכך. במרחק 20 ק"מ מדרום לכנרת, כוכב הירדן התחיל בתור מבצר קטן שאוכלס על ידי אביר מקומי. לאחר שנרכש על ידי מסדר ההוספיטלרים ב-1168, הוא נבנה לחלוטין מחדש. העיצוב החדש כלל מבצר קונצנטרי עם שתי חצרות עצמאיות לחלוטין. התוצאה הייתה מערכת הגנה אפקטיבית במיוחד, משום שאם החומות החיצונית היו מותקפות, היה אפשר להדוף את המגנים בטירה הפנימית.
ואכן, לאחר, ששאר המבצרים הצלבניים נפלו מול הפולשים הממלוכים ב-1187, כוכב הירדן החזיק עוד 18 חודשים עד שהאויב חפר תעלה מתחת לחומות החיצונית ושרף את תומכי העץ. בשלב זה, במקום להדוף את הפולשים, החיילים בחצר הפנימית החליטו להיכנע. רוב מבצר כוכב הירדן שוחזר באופן נהדר, לרבות חפיר מרשים, רבים מהחדרים ומנהרת בריחה. ב-1994 הפסל הנודע יגאל תורמקין הוסיף מספר עבודות בניסיון מעניין לשלב אמנות מודרנית וארכאולוגיה. כאשר הוועדה הרלוונטית סירבה לתת לתומרקין למקם את הפסלים שלו בתוך חומות הטירה, הוא מיקם אותם על הקרקע ויצר גן פסלים מרגש.
7
גן דניאל בירושלים
גן דניאל ממוקם במתחם המוניציפלי לאורך דרך יפו, אחד מהרחובות הראשיים של ירושלים. הגן נקרא על שם דניאל אוסטר, ראש העיר היהודי היחיד של ירושלים במהלך המנדט הבריטי, וראש העיר הראשון שעמד בראשות העיר לאחר ההכרזה על הקמת מדינת ישראל ב-1948. הגן, שהוקם ב-1892 על ידי העותמאנים, הוא הגינה הציבורית הוותיקה בעיר. במשך שנים הגן אירח מופעים נפלאים באוויר הפתוח – יחד עם פעילות לילית ערה ובלתי חוקית.
היום הגינה קטנה בהרבה מנקודת ההתחלה שלה. עם זאת, לצד הספלים, טיילת קטנטנה, ורדיו עצום שהעוברים והשווים יכולים לכוון לתחנה על פי בחירתם, הפארק כולל פסלים מרגשים של שני פסלים ידועים: אברהם אופק, שעבודותיו נמצאות באתרים בכל רחבי ישראל, ואמן הפופ ארט האמריקאי רוי ליכטנשטיין.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם