אני אדם שמקפיד לשמור על הפרטיות שלו בדרך כלל, אך המדרגות של העיר שבה אני מתגורר, חיפה, הן מקום שבו פוגשים הרבה אנשים שעולים ויורדים ומפתחים איתם שיחות. הבתים על צלעות הכרמל ממוקמים זה מעל זה – השכנים שומעים את ההוא מלמעלה ואת ההיא מלמטה, ונפגשים במדרגות.

הבתים על צלעות הכרמל בחיפה, שבה אני מתגורר, ממוקמים זה מעל זה. השכנים שומעים את ההוא מלמעלה ואת ההיא מלמטה, נפגשים במדרגות ומפתחים שיחות

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

שכנתי מהקומה שלמעלה היא ככל הנראה ממוצא הודי. פגישות המדרגות שלנו החלו בשלום-שלום, ואחר כך דיברנו על ענייני מזג האוויר וממתקים. התברר ששנינו חובבי מתוקים. מהרגע הראשון נוכחתי שהשכנה הכנראה-הודית שלי היא אישה יפה מאוד: עורה בצבע דבש, שיערה שחור עשיר ועיניה גדולות וכהות. איני יודע בת כמה היא, ומה זה משנה בעצם?

לא רציתי שהיא תדע שאני מבריז מעבודתי העיתונאית כדי לחפש ממתקים. כן, זה מה שאני עושה. זוהי מהות חיי, אפשר לומר – לחפש ולמצוא ממתקים מיוחדים, עילאיים. שום דבר אינו חשוב לי יותר מההנאה הזו. התמכרתי אליה. והנה, בעקבות שיחות החולין היא הזמינה אותי במפגש המדרגות האחרון שלנו לטעום מפניני הטפיוקה שהכינה. אני שמח להודות שזה נשמע לי אקזוטי מאוד. מעולם לא טעמתי פניני טפיוקה. זה "קהיר", היא אמרה לי – מעין פודינג. הו, פודינג!

התחלתי לדמיין אותה כשיווה הנשית. הרי האל שיווה בעל שש הידיים מהמיתולוגיה ההינדואית הוא נאגוואל, כלומר מוליך, או מדריך. ראיתי אותה בעיני רוחי מדריכה אותי להנאות מתוקות חדשות, של ממתקים שלא הכרתי.

קראתי בוויקיפדיה שביכולתו של נאגוואל שכזה להעניק את תשומת לבו לשלושה מקומות במקביל. זוהי תפיסה תלת-ממדית של המציאות והתודעה, או בפשטות: מולטי טאסקינג. הלוואי שהיכולת הזו היתה ברשותי, אך כשאני טועם ממתק, אני מתרכז בהנאה שלי מהממתק ובה בלבד. אני מדמיין את השכנה כאלה בעלת הרבה ידיים שמאפשרות לה להכין את מעדן הטפיוקה במהירות וביעילות ובכלל לעבוד במטבח בזריזות.

לא רציתי שהיא תדע שאני מבריז מעבודתי העיתונאית כדי לחפש ממתקים. כן, זה מה שאני עושה. זוהי מהות חיי, אפשר לומר – לחפש ולמצוא ממתקים מיוחדים, עילאיים

אני נכנס לביתה, הוא קטן ונקי ומטופח, עם מנדלות על הקירות ופה ושם עציצים קטנים. הבית משקיף על אחד הוואדיות של חיפה, הריח הטוב שבאוויר מגיע מהיער שמכסה את הוואדי. היא אומרת שתכבד אותי בפניני טפיוקה בקרם קוקוס עם הל, זעפרן ומי ורדים – וגם קצת אגוזים או פירות מעל, מה שיש כרגע במזווה או מה שיתחשק לי באותו רגע.

פניני טפיוקה (צילום: אפרת קוטנר)

קהיר קריר

הנה שיעור טבעוני: בהודו ה"קהיר" הזה הוא קינוח מסורתי שמכינים בחגיגות כמו פסטיבלים, ימי הולדת לשיווה וכאלה, היא מסבירה לי. הילדים מחכים לקינוח הזה במיוחד, זה נחשב לוואו. לא מכינים פניני טפיוקה כל שני וחמישי. בהודו מכינים את הקהיר לפעמים עם אורז במקום הטפיוקה ועם חלב רגיל במקום חלב קוקוס. המתכון הזה שלי הוא גרסה לטבעונים כי יש לי כמה טבעונים במשפחה, היא אומרת. בהודו מגישים את זה סופר-מתוק אבל אני הפחתתי את  כמויות הסוכר.

הנה שיעור טבעוני: בהודו ה"קהיר" הזה הוא קינוח מסורתי שמכינים בחגיגות כמו פסטיבלים, ימי הולדת לשיווה וכאלה, היא מסבירה לי. הילדים מחכים לקינוח הזה במיוחד, זה נחשב וואו

היא מגישה לי את הממתק החדש במרפסת, בכוס רגילה מזכוכית שנשמרה במקרר. בערך 200 מ"ל. גרגירי הטפיוקה – מוצר לוואי עמילני של צמח המניהוט המצוי – היו פעם פנינים לבנות ועשירות בעמילן, אך הפכו בתהליך הבישול לשקופים. הזעפרן וההל הוסיפו לפודינג המיוחד גוון זהוב המתנוצץ בשמש. אני כמו תמיד נרגש לטעום ממתק חדש.

אני מביט בשכנתי ואז נועץ את הכפית שלי בשכבת הדובדבנים הטריים החתוכים שמפוזרים בנדיבות על הפודינג הקריר מלמעלה. הכפית שוקעת בפודינג הסמיך ועולה אל הפה שלי. אני נרגש. איזה טעם עומד להתגלות בפניי?

הוווווו! אני אומר. הממתק הזה הוא מעדן מעודן ביותר! טפיוקהההה! הפנינים פשוט מתפוצצות לי בפה, טעם דובדבני הקיץ הטריים והחמצמצים משתלב ברמיזות הזעפרן החושניות והעומק שמוסיף ההל – תבלין שתלטן בדרך כלל, אך בכוס הזו הוא עדין וניחוחי. עוד כפית ועוד אחת, ואני מרגיש שאני צף  בשמים המתוקים, בהם משייטים עננים אווריריים שעשויים מפניני טפיוקה שקופות, ואור השמש מוסיף להם גוון זהוב-זעפרני. ביכולתו של הממתק הזה לשנות תודעה.

כשאני מתאושש אני מודה לה על החוויה המופלאה שעברתי זה עתה. אני רואה כעת את שכנתי באור אחר, חדש. שיווה מתואר כיוגי סגפן היושב דרך קבע בהגות מדיטטיבית. אבל מי שמכין ממתקים כאלה אינו יכול בשום אופן להיות סגפן.

עוד כפית ועוד אחת, ואני מרגיש שאני צף  בשמים המתוקים, בהם משייטים עננים אווריריים שעשויים מפניני טפיוקה שקופות, ואור השמש מוסיף להם גוון זהוב-זעפרני. ביכולתו של הממתק הזה לשנות תודעה

את הודית, או ממוצא הודי? אני מעז לשאול אותה. הרי משם הגיע הקינוח הזה, נכון? דימיינתי אותך כשיווה אישה, אני אומר, שמכינה ממתקים הודיים נהדרים בתיאום מושלם של שש הידיים שלה. מולטי טאסקרית אמיתית! אני בכלל לא הודית, היא צוחקת. למדתי להכין את זה בקורס בישול הודי לפני שנה. ומולטי טאסקרית? גם זה לא. יש לי שתי ידיים שמאליות – מזל שאין לי שש!

אריאל קרס, סולן להקת הפאנק השפן הנכון, מנסה לעבור לצד האפל ללא הצלחה, בינתיים.