רינגו סטאר, המתופף האגדי של הביטלס ואחד משני חברי הלהקה היחידים שעודם בחיים, חוגג היום יום הולדת 80 כשהוא מלא באנרגיה ופטפטן כתמיד. והוא לא נותן למגפת הקורונה לעצור אותו.

כדי לציין את כניסתו לעשור התשיעי בחייו, סטאר מתכנן חגיגת יום הולדת אונליין, עם שידור חי ביוטיוב של  אירוע הצדקה "מופע יום ההולדת הגדול של רינגו" (Ringo's Big Birthday Show), הלילה בשלוש לפנות בוקר.

סטאר, שבדרך כלל מפיץ פיס אנד לאב – "שלום ואהבה" – מחוץ לבניין קפיטול רקורדס בהוליווד, ביקש מחבריו פול מקרטני, ג'ו וולש, גארי קלארק ג'וניור, שריל קרואו, שילה אי ובן הרפר להשתתף בחגיגה עם ביצועים מהבית, ובאירוע יוצגו גם קטעי הופעות חדשים (שהוא מסרב לחשוף מראש). ההכנסות מ"מופע יום ההולדת הגדול של רינגו" היום, יועברו ל-Black Lives Matter, קרן דיוויד לינץ', WaterAid וארגונים נוספים.

רינגו סטאר בביתו בלוס אנג'לס (צילום: Rebecca Cabage/Invision/AP)

"יום הולדת 70 שלי היה מעולה", אומר רינגו בראיון לזמן ישראל. "אבל השנה אחגוג בצורה קצת שונה מכפי שעשיתי ב-12 השנים האחרונות. התחלנו את התנועה בשיקגו ב-2008. בשנה שעברה חגגנו אותו בניס, ועשיתי את זה גם בהמבורג ובערים אחרות".

כשהוא מתבקש לחשוב אחורה, על חייו, הוא אומר, "אני לא מביט אחורה ברצינות. אני פה. הדרך שבה בחרתי, היו בה הרבה בחירות טובות וכמה בחירות אחרות, אבל אני פה עכשיו!.

"אני עדיין נגנב מזה שכשהייתי בן 13, בבית חולים, והמורה למוזיקה באה כדי להעסיק אותנו – כולנו היינו במיטה עם שחפת – הוא נתן לי תוף קטן. מאותו רגע, כל מה שרציתי זה להיות מתופף. ואני עדיין עושה את זה. זה דבר מדהים".

הביטלס מופיעים בתחילת דרכם, בתאריך לא ידוע. מימין: ג'ון לנון, רינגו סטאר, ג'ורג' האריסון ופול מקרטני (צילום: AP Photo)

מה גורם לו להמשיך לפעול בשיא המרץ? "אני פשוט אוהב לנגן", הוא אומר. "אני עדיין מנגן, הייתי אמור לנגן ממש עכשיו, בסיבוב ההופעות הראשון של השנה, ואז לצאת להפסקה לכבוד יום ההולדת שלי, ואז לצאת לסיבוב בספטמבר ובאוקטובר. אני ממש מתגעגע לזה. אבל האמת שעכשיו אני מנגן יותר מאי פעם. עם הלהקה שלי, רינגו סטאר והאול-סטאר בנד, אנחנו יוצאים לסיבוב הופעות פעם בשנה. עכשיו אני עושה שניים בשנה".

הדבר הטוב במוזיקה, הוא אומר, זה שהיא איתך לכל החיים. "אנחנו בתעשייה מעולה ואנחנו לא צריכים לצאת לפנסיה. אנחנו פשוט יכולים להמשיך כל עוד אנחנו יכולים להמשיך. אני מתכוון להמשיך הרבה יותר מ-80 שנה".

"אנחנו בתעשייה מעולה ואנחנו לא צריכים לצאת לפנסיה. אנחנו פשוט יכולים להמשיך כל עוד אנחנו יכולים להמשיך. אני מתכוון להמשיך הרבה יותר מ-80 שנה"

חוץ מלנגן, האושר הגדול שלו מגיע מלהיות ראש משפחה גדולה שגדלה כל הזמן. סטאר התחתן לראשונה ב-1965 למורין קוקס, ממנה נולדו לו שלושה ילדים – הבכור, זק סטארקי, כיום מתופף בעצמו. קוקס וסטאר התגרשו כעבור עשור. אשתו הנוכחית היא ברברה בך, שחקנית קולנוע אמריקאית שהתפרסמה כנערת בונד בסרט "המרגל שאהב אותי". סטאר ובך התחתנו ב-1981 וביחד מאז.

רינגו סטאר ואשתו ברברה באך (צילום: Evan Agostini/Invision/AP)

"אשתי ברברה היא ברכה, הילדים שלי הם ברכה, ויש לי שמונה נכדים ועכשיו גם נין", אומר סטאר ומודה כי בתור בן יחיד, הוא מעריך במיוחד את חשיבותה של משפחה.

"הדבר היחיד שאי פעם רציתי היה אח גדול. אבל עכשיו אני מסתכל סביב השולחן וחושב לעצמי, מה? כל האנשים האלה הם קרובי משפחה שלי?, זה מדהים.

"למדתי איך להיות אבא, ואני אוהב להיות סבא, כי ככה אתה יכול לעשות איתם את כל הכיף, ופשוט להיות נדיב אליהם. הייתי אבא כמיטב יכולתי באותו זמן, ואני עדיין זוכר את התמונה המדהימה הזאת, שחקוקה בנשמתי, כשזק, הבכור שלי, נולד, ונתנו לי את התינוק. לא יכולתי לזוז, הרגשתי שאני עשוי מזכוכית. וזה היה כמו נס, רק מטורף.

"ומה שמדהים זה שהיינו שם כשהתינוק של זק נולד, והם נתנו לו את התינוק שלו, והוא החזיק אותו בזרועותיו. זה היה כמו להסתכל על עצמי".

רינגו סטאר ואשתו הראשונה מורין קוקס, בלידת בנם השני ג'ייסון, ב-23 באוגוסט 1967 (צילום: AP Photo)

חגיגות יום ההולדת השנתיות שלו התחילו בריאיון לפני אחד מימי ההולדת שלו, כשמישהו אמר, "טוב, יום ההולדת שלך מתקרב, מה תרצה לקבל מאנשים?"

"אני לא יודע מאיפה זה בא לי, אבל אמרתי, 'אני רוצה שבצהריים כולם יבואו בשלום ובאהבה. ואז חלף שבוע, הגיע יום ההולדת שלי וארגנו את זה. הם הכינו עוגות קטנות, ומאה אנשים, והיה לנו רגע של שלום ואהבה בצהריים. ספרתי לאחור. 3… 2… 1… שלום ואהבה".

מאז התרחבה החגיגה ל-27 מדינות, שכולן מקבלות רגע של שלום ואהבה. "כשאנחנו בלוס אנג'לס, שבה אני נמצא עכשיו, אנחנו מקימים במה גדולה ליד בניין קפיטול רקורדס בהוליווד, ואנחנו מזמינים להקות שיופיעו, חברים שינגנו לקהל שמתאסף, ואז אוכלים בראנץ' גדול", מספר רינגו.

חגיגות יום ההולדת ה-79 של רינגו סטאר, ב-7 ביולי 2019, למרגלות בניין קפיטול רקורדס בהוליווד (צילום: Richard Shotwell/Invision/AP)

"תכננו משהו דומה גם השנה, אבל המצב השתנה בגלל הקורונה. עכשיו זה לא משנה איפה אנחנו בעולם, יש וירוס בכל מקום. ומכיוון שאנחנו לא יכולים לעשות את זה, כדי לחגוג ביקשתי מהחברים שלי לשלוח לי צילומים ממופע שהם עשו בעבר. גם אני משתמש בדברים שהקלטתי בסיבוב ההופעות שלי עם האול סטארז בשנה שעברה, ואני אהיה שם להציג את הקטעים. והם עשו כמה דברים אחרים, הם עשו את זה בעצמם, כדי שגם אני אופתע".

באשר למחאת Black Lives Matter הדומיננטית כיום בארצות הברית, סטאר מתגאה באלבום שהקליטו הביטלס לפני עשורים: "סירבנו להופיע במיסיסיפי, לא עפנו על הקטע של הפרדה, כי כל הגיבורים שלנו היו מריי צ'ארלס ועד לייטנינ' הופקינס, איך שלא תסובב את זה, סטיבי וונדר היה אחד מהם. המופיעים שאהבנו היו אפרו-אמריקאים. בכל מקום שאליו הגענו אמרנו, 'אנחנו רוצים לנגן לכל האנשים, ואנשים הם אנשים'. והם אמרו 'אוקיי'. בדרום, זאת הייתה הפעם הראשונה בשבילנו, והפעם הראשונה בשבילם".

"סירבנו להופיע במיסיסיפי, לא עפנו על הקטע של הפרדה, כי כל הגיבורים שלנו היו מריי צ'ארלס ועד לייטנינ' הופקינס, איך שלא תסובב את זה, סטיבי וונדר היה אחד מהם. המופיעים שאהבנו היו אפרו-אמריקאים"

השנה האחרונה, הוא אומר, פתחה לו את העיניים, "בגלל הבחור הזה, ג'ורג' פלויד, שנהרג, וכמה שבועות אחר כך, כל המצעדים בלוס אנג'לס וברחבי אמריקה, וזה עבר לאנגליה, לצרפת, זה ענק עכשיו. ואני כל כך מתרגש – אני מניח ש-75% מהילדים ברחובות הם בני 18-25. הם הדור הבא. זה הזמן שלהם לשנות את הכל לטובה. והם צריכים לשנות את הדרך שבה אנשים מבוגרים חושבים, איך שממשלות חושבות. ואני מקווה שצפוי לנו שינוי גדול. זה כל מה שאנחנו יכולים לעשות – לקוות".

רינגו סטאר ב-1969 (צילום: AP Photo/Eddie Adams)

סטאר לא נוסטלגי ולא מתרפק על העבר, אבל יש כמה עובדות שהוא רוצה לחלוק: "האנשים שהרשימו אותי כשהתחלתי להאזין למוזיקה, כנער צעיר, היו זמרי קאנטרי, האנק ויליאמס, קיטי וולס. ראיתי את ווילי נלסון בחליפה באותם ימים, והוא כתב כל כך הרבה שירים נהדרים. ובלוז, אני אוהב בלוז.

"כולם בטח כבר יודעים עכשיו שכשהייתי בן 19 ניסיתי להגר ליוסטון, טקסס. רציתי להיות במקום שבו פועל לייטנינ' הופקינס, נגן הבלוז האהוב עלי ביותר בכל הזמנים. הלכנו לשגרירות, מילאנו את כל הטפסים האלה. הייתה לנו אפילו רשימה של מפעלים שבהם נוכל לחפש עבודה, בגלל שבזמנו עבדתי במפעל. חזרנו עם כל הניירת הזאת לשגרירות, והם נתנו לנו עוד ניירת, עוד טפסים, אז הפכנו בחזרה לטינאייג'רים ופשוט קרענו את כל הדפים האלה.

"כשהייתי בן 19 ניסיתי להגר ליוסטון, טקסס. רציתי להיות במקום שבו פועל לייטנינ' הופקינס, נגן הבלוז האהוב עלי ביותר בכל הזמנים. הלכנו לשגרירות והם נתנו עוד ועוד טפסים, אז הפכנו בחזרה לטינאייג'רים ופשוט קרענו את כל הדפים האלה"

"רק התחלתי לנגן בלהקות במפעל שבו עבדתי, התחלתי לנגן עם רורי סטורם ואז המשכתי לנגן עם הלהקה הכי טובה בעולם, הביטלס, שעדיין רלוונטית היום, גם לדור הבא. אנשים שאוהבים מוזיקה מקשיבים לדברים שלנו, הם מרימים אלינו את התינוקות שלהם. ועד היום, הודות לג'יילס מרטין שעושה עכשיו הוצאות מחודשות, רימאסטרינג, להכל, אני עדיין מנגן את הדברים האלה.

"עשיתי הופעה לסיריוס מיוזיק, ערוץ הביטלס. וזה תמיד אותה שאלה, 'איזה מתופפים אתה אוהב?'. ואני תמיד אומר, אני מקשיב לאלבומים בשביל האלבום, לא בשביל המתופף. אבל הגיבור שלי הוא קוזי קול. אני פשוט אוהב את מה שהוא עשה בגלל שהוא עשה דברים עם תופי טאם-טאם".

אין מנוס מלדבר על תהילה ועל העול שלה על כתפיו, עם זאת. "בהתחלה, כביטלס, רצינו לעשות מוזיקה טובה. ואת זה עשינו. ורצינו לנגן בלייב מול קהל, ועשינו את זה. אבל נהיינו כל כך גדולים, והמחיר ששילמנו היה שלא יכולנו להיכנס למסעדות.

"פעם, כשאכלתי בחוץ, רק הכנסתי את המזלג לפה ואישה נדחפה לעברי ואמרה, 'תחתום לי'. ואמרתי לה, 'לא, אני אוכל ארוחת ערב'. אז היא אמרה לי – והשנה היתה 1967 – 'הרסת את כל הקריירה שלך עכשיו'. אחרי זה כבר לא לקחתי את זה ללב".

"פעם, כשאכלתי בחוץ, רק הכנסתי את המזלג לפה ואישה נדחפה לעברי ואמרה, 'תחתום לי'. אמרתי לה, 'לא, אני אוכל'. אז היא אמרה לי – והשנה היתה 1967 – 'הרסת את כל הקריירה שלך עכשיו'. אחרי זה, כבר לא לקחתי ללב"

בשלב מסוים, סטאר עבר לגור במונאקו, שם יכל להתהלך ברחובות בחופשיות. "כולם הכירו אותי שם, אבל לא הלכתי למקומות עם תיירים. באנגליה, הכל יותר רגוע עכשיו. אנחנו יכולים ללכת לאן שאנחנו רוצים.

"חוץ מזה, הודות למגפה, יש לנו מסכות על הפנים כל הזמן, אז לא מזהים אותי!".

רינגו סטאר בהופעה בניו יורק ב-16 באוגוסט 2019 (צילום: AP Photo/Seth Wenig)

רינגו מודע לחשיבות של כישרון, מזל ותזמון עבור מוזיקאים – וכמה קשה יותר כיום להפוך לסיפור הצלחה, בוודאי בסדר הגודל של הביטלס.

"קשה לומר מי יחזיק מעמד. אף אחד לא ידע שאנחנו נחזיק מעמד, לא מעט לייבלים דחו אותנו. אבל עכשיו, איפה אתה מתחיל? יש מעט מאוד מועדונים שאתה יכול להופיע בהם. עכשיו זה הכל אולמות ענקיים כדי שתוכל לעשות כסף, והם מאפשרים רק לשמות הגדולים להופיע.

"הרבה יותר קשה עכשיו להתפרנס מזה – כולם עושים סטרימינג, גם הביטלס, זאת השיטה החדשה. זה בהחלט השתנה מאז תקליטי הוויניל שהיו כשגדלתי, תקליטי 78'. אחר כך התקדמנו לתקליטי 45', עברנו לקלטות. הכל מטורף עכשיו. תחשבו על זה, הייתי שם עם הוויניל, אבל ילדים גדלים עכשיו עם סטרימינג. זאת דרך מאוד שונה לעשות את זה עכשיו".

"אף אחד לא ידע שאנחנו נחזיק מעמד, לא מעט לייבלים דחו אותנו. אבל עכשיו, איפה אתה מתחיל? יש מעט מועדונים שאתה יכול להופיע בהם. עכשיו זה הכל אולמות ענקיים, והם מאפשרים רק לשמות הגדולים להופיע"

בשנה הבאה ייצא סרטו הדוקומנטרי של פיטר ג'קסון, במאי טרילוגיית "שר הטבעות" על הביטלס – The Beatles: Get Back – אחרי דחייה בצל הקורונה. סטאר גאה בסרט ואומר כי למעריצי הלהקה יש למה לחכות. "התחלנו את העבודה על הסרט לפני הרבה זמן – זאת הייתה הופעה חיה על גג הבניין של אפל. ואז מצאנו 56 שעות של צילומים של הביטלס שלא השתמשו בהם וביקשנו מפיטר לעזור לנו, והוא ארגן את הדבר הזה.

הביטלס בהופעה המפורסמת ב"אד סאליבן שואו" ב-9 בפברואר 1964 (צילום: AP Photo)

"הסרט היה בהתחלה 12 דקות, עכשיו זה כבר 46 דקות וזה מדהים. בגרסה הראשונה לא הייתה הרבה שמחת חיים, יותר מדי רגעי דאון, אבל בגרסה הזאת כולנו צוחקים ונהנים. יש לו השקפה שונה לגמרי – פרספקטיבה מלאת שמחה".

ואז הוא נזכר בקורונה, שוב, שבעטייה הסרט נדחה לשנה הבאה. "חבל, כבר היינו צריכים להוציא את הסרט, אבל שום דבר לא ייצא השנה. אני לא אצא לסיבוב הופעות, כולנו תקועים בלא-נודע. אפילו שמעתי שהסרט של ג'יימס בונד לא ייצא השנה", הוא אומר וצוחק, "אז זה כנראה באמת גיהינום שם בחוץ".

"שום דבר לא ייצא השנה. אני לא אצא לסיבוב הופעות, כולנו תקועים בלא-נודע. אפילו שמעתי שהסרט של ג'יימס בונד לא ייצא השנה, אז זה כנראה באמת גיהינום שם בחוץ"

אבל סטאר, תמיד אופטימי, מסכם: "תראה, הייתי בלהקה הכי טובה בעולם, ואהבתי את החבר'ה האלה, הם היו האחים שלי, אז היו לי שלושה אחים. החיים היו מאוד טובים אלי".

ולסיום, הוא מזכיר שוב: "אנחנו כאן בגלל שה-7 ביולי זה יום ההולדת שלי, אז אני מקווה שכולכם תפיצו שלום ואהבה בכל מקום שבו אתם נמצאים. זה הסיפור, בסדר? אנחנו עדיין ממשיכים!".

עמנואל לוי הוא מרצה לקולנוע ומבקר תרבות וקולנוע שכתב בשורה של כלי תקשורת מרכזיים. הוא פרסם תשעה ספרים על קולנוע. לוי מתגורר בלוס אנג'לס.