טוב שלקחת אחריות. זה לא פוטר אותך ממנה

יולי אדלשטיין וסיגל סדצקי (צילום: פלאש 90)
פלאש 90
יולי אדלשטיין וסיגל סדצקי

לפני זמן קצר הודיעה פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור, על התפטרותה מתפקידה. טוב שנטלה אחריות ועשתה כן, אבל היא עשתה את זה מאוחר מדי. יום אחד מאוחר מדי, אולי כמה חודשים מאוחר מדי. זה כבר תלוי בנקודת המבט של המתבונן.

לפני זמן קצר הודיעה פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור, על התפטרותה. טוב שנטלה אחריות ועשתה כן, אבל היא עשתה את זה מאוחר מדי. יום אחד או כמה חודשים מאוחר מדי

בכתבת תחקיר של עידו אפרתי שפורסמה בעיתון "הארץ" טענו מומחים, כי בראשית המשבר, פרופ' סצדקי ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, משה בר סימנטוב, היו היחידים שהשתתפו בישיבות הממשלה, ובמידה רבה קבעו את תפיסתה את המגפה ואת דרכי התמודדותה עמה, אולם:

"סדצקי ובר סימן טוב קיבלו החלטות מבלי להיוועץ במומחים, ללא שקיפות ובאופן שאינו מגובה דיו בנתונים. פרופ' סדצקי היא האחראית לתרחיש הבלהות, שפרנס את חרדותיו של ראש הממשלה מחד גיסא, וגם פקח את עיניו בנוגע לשימוש במגפה לצרכים פוליטיים, מאידך גיסא, לפיו "בעוד חודשים אחדים יכרעו בתי החולים תחת העומס של 15 אלף חולי קורונה בטיפול נמרץ, מהם כ-5000 מונשמים".

התרחיש הזה עורר בהלה בנוגע לאי-המוכנות של מערכת הבריאות לטפל במספר כה רב של חולים ומונשמים, הביא לאלתור מכונות הנשמה בישראל, למרדף המוסד אחר ציוד חסר בחו"ל, וכפי הנראה גם לבזבוז מיליוני שקלים על ציוד שפג תוקפו.

על פי תחקיר "הארץ",

"לאורך המשבר עמדה לרשות משרד הבריאות שורה ארוכה של גופים מייעצים ומומחים – הצוות לטיפול במגפות, מכון גרטנר, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, המרכז לבקרת זיהומים, הצוות המייעץ למטה לביטחון לאומי, איגודים מקצועיים של רופאי בריאות הציבור ואפידמיולוגיים, מומחים לזיהומים ולמחלות ויראליות, מנהלי מחלקות ובתי חולים, חוקרים ואנשי אקדמיה. לפי רוב העדויות שהגיעו לידי 'הארץ', אנשי המקצוע הללו לא היו שותפים למדיניות שהתווה המשרד – משום שאיש לא שאל אותם לדעתם".

התרחיש עורר בהלה בנוגע לאי-מוכנות מערכת הבריאות לטפל בכמות החולים המונשמים, הביא לאלתור מכונות הנשמה, למרדף המוסד אחר ציוד חסר בחו"ל, וכנראה לבזבוז מיליונים על ציוד שפג תוקפו

גורמי מקצוע ביקרו את פרופ' סדצקי על התנהלותה הריכוזית, על תפיסתה בנוגע לשימוש בבדיקות, ולקיטוע שרשראות ההדבקה. פרופ' סדצקי עמדה על רגליה האחוריות, כדי למנוע הגדלת מספר הבדיקות, התנתה אותן בהופעת תסמינים, וטענה במפורש כי הגדלת מספר הבדיקות אינה הפתרון למגפה.

"היא התנגדה לבדיקת מי שאינם עומדים בשילוב של שני תנאים: תסמינים של המחלה וחשיפה לחולה מאומת או לאדם ששב מחו"ל."

בכך פגעה ביכולת לקטוע שרשרות הדבקה.

"המדיניות השתנתה", מבהיר כתב "הארץ", "רק עם התפרצות המגפה במוסדות הדיור המוגן, ועם כניסתו של יולי אדלשטיין לתפקידו כשר הבריאות".

האתגר שהציבה מגפת הקורונה העולמית בפני כול מדינות תבל, ובתוכן גם ישראל, הוא עצום. ממצב של מקרים בודדים בסין הפכה המגפה בתוך זמן קצר לפנדמיה, והכריחה את העוסקים בה ללמוד אותה תוך כדי הליכה.

מצב כזה מותיר את קובעי ההחלטות חסרי אונים, שעונים במידה רבה מאד על גורמי המקצוע. אבל בשעה שמתוך שני גורמי המקצוע עמם התייעצו – האחד כלל לא היה רופא (בר סימן טוב) והאחרת הייתה ריכוזית ושמרנית (סדצקי), ושניהם נמנעו, על פי הנטען בכתבה לעיל, מקבלת עצה, מידע ונתונים משלל גופים שזה בדיוק תפקידם – סדצקי וסימן טוב קלעו את ישראל למשבר שהגיעה אליו.

בין שני גורמי המקצוע עמם התייעצו קובעי ההחלטות – האחד לא רופא (בר סימן טוב) והאחרת ריכוזית ושמרנית (סדצקי), ושניהם נמנעו, עפ"י התחקיר, מקבלת עצה, מידע ונתונים משלל גופים שזה תפקידם

לו החֶרבּון הזה היה מגיע לידי מנהיג לאומי ראוי לשמו, מצטיין בניהול ומתפקד, ניחא. אך משהתייצבו עם תחזיות האימה שלהם בפני ראש הממשלה, הידוע בדפוסים ההיסטריים של אישיותו, בקושי שלו לקבל החלטות ובהיותו נאבק כעת על קיומו הפוליטי והאישי – פרופ' סדצקי ובר סימן טוב לא יכולים להתנער מאחריות. הם אחראים במידה לא מעטה לטָרפת שאחזה בראש הממשלה ולזיגזג שלו בין ההחלטה הנכונה לסגור את שמי ישראל, לבין המעבר המהיר מדי, בניגוד גמור לדעת סדצקי, לפתיחת המשק.

החלטותיו של נתניהו, כמו גם הרהב והשחץ של הופעותיו התקשורתיות, התנהלו במקצב המאני דפרסיבי של אדם, הנתון ללחץ מטורף על ידי גורמי מקצוע, החוזים לו שחורות, לבין מה שנדמה, עד לא מזמן, כ'שיטוח העקומה'.

חמורה יותר היא תמיכתה של פרופ' סדצקי בהמשך איכון השב"כ וניטורו את תנועותיהם של אזרחי ישראל. בדיון של ועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים בכנסת, שהתקיים בהמשך להכרעת בג"צ, שהתנה את המשך השימוש ב'כלי' השב"כ בחקיקה, אמרה סדצקי:

"ברור לנו לחלוטין, שללא שימוש בשירות נפסיד הרבה מאוד חולים, וברור לנו שצריך את זה לטובת פתיחת המשק […] רוב אסטרגיית היציאה בנויה על כך. אחרי שכול כך פתחנו נתחיל לראות שוב הידבקות בקהילה".

אמנם פרופ' סדצקי הזהירה מפני פתיחה מהירה של המשק ומפני תוצאותיה הרות האסון, הנראות בפנינו כעת. על כך היא ראויה לשבח. אבל תמיכתה בהפעלת השב"כ לשמירה על הריחוק החברתי בין אזרחי ישראל, שנשענה על הריכוזיות שקיבלה בה את החלטותיה ועל הימנעותה-כביכול מסיוע גורמים מקצועיים – הופכת אותה למי שהכשירה, ביודעין או שלא ביודעין, במתכוון או שלא במתכוון, את הדרך של בנימין נתניהו, להשתת תקנות חירום מפליגות על הציבור, מעקב אחריו, וכעת גם ביטול הפרדת הרשויות והשלטת הממשלה על הכנסת, עד כדי סיפה של דיקטטורה.

החלטותיו של נתניהו, כמו גם הרהב והשחץ של הופעותיו התקשורתיות, התנהלו במקצב המאני דפרסיבי של אדם, שנתון ללחץ מטורף על ידי גורמי מקצוע החוזים לו שחורות, לבין מה שנדמה, עד לא מזמן, כ'שיטוח העקומה'

אני מאמין ביושרה של פרופ' סדצקי וגם בהתכוונותה לטוב. אני גם חושב, שבמכתב ההתפטרות שלה היא עצמה מרמזת, על כך שהבינה, באיחור, שנעשה בה שימוש לצרכים לא ראויים. שהלא כך היא כותבת:

"את הגל הראשון אפיינה מנהיגות מקצועית וערכית, ששמה את חיי האדם בראש ומעל לכל שיקול אחר. תחושתי היא שעם הזמן הפכנו מאנשי מקצוע המגיבים לאירועים בצורה פרואקטיבית לבעלי אחריות נטולי סמכות המגיבים באיחור אחר האירועים".

אבל נטילת האחריות של פרופ' סדצקי על המשבר הזה, ועל כול מה שהוליד בעקבותיו, אינה פוטרת אותה מאחריות. ואני מניח שעל כך עוד נשמע הרבה, כשתקום ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת התנהלותה של ממשלת ישראל במשבר הקורונה.

לסיום אומר, כי עם החלפתם של שר הבריאות, מנכ"ל משרד הבריאות וראש שירותי בריאות הציבור, כולם בתוך כמה חודשים מאז פרוץ המשבר, ועם החרפת הצעדים הדיקטטוריים כאן, בד בבד עם התגברות המגפה, הציבור בישראל נשאר חסר מידע, חסר אונים וחסר תקווה.

החלפת שר הבריאות, מנכ"ל משרד הבריאות וראש שירותי בריאות הציבור, חודשים מפרוץ המשבר, והחרפת הצעדים הדיקטטוריים במקביל להתגברות המגפה, השאירה את הציבור חסר מידע, חסר אונים וחסר תקווה

והצירוף הזה, של מגיפה לא מנוהלת, דרג מקצועי מתפטר וראש ממשלה העושה כול שביכולתו כדי לרסק את מה שנשאר מן הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון – מוביל אותנו לכאוס גמור. לאנרכיה. והלוואי שלא נראה את זה בקברות אחים.

אילן שיינפלד (1960) הוא סופר ועורך, לשעבר עורך ספרותי ב"על המשמר" ודובר "הקאמרי," כיום עורך ומורה לכתיבה, ואב יחידני גאה לתאומים שנולדו בפונדקאות בהודו. חתן פרס ראש הממשלה לסופרים (1990, 2015), ותושב הגליל המערבי. מרגיש שהדמוקרטיה היא מה שלוקחים לך כשאתה עסוק בגידול ילדים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אילן היקר, לא הוגן להאשים את סדצקי ואת בר-סימן טוב בכל ההתרחשויות. הרי הוקמה ועדת מומחים, שהוציאה מסמך ובו משנה סדורה להתמודדות עם מגפה, כמה מתוך המסמך הזה יושם? כנראה אפס, מהסיבה הפשוט... המשך קריאה

אילן היקר,
לא הוגן להאשים את סדצקי ואת בר-סימן טוב בכל ההתרחשויות.
הרי הוקמה ועדת מומחים, שהוציאה מסמך ובו משנה סדורה להתמודדות עם מגפה, כמה מתוך המסמך הזה יושם? כנראה אפס, מהסיבה הפשוטה, שכל ניהול המדינה, הוא במהותו פוליטי ולא פרקטי כפי שהייתי מצפה מ-"ראש הממשלה של כולנו" כל ההתרחשויות כאן, מזכירות את מלחמת יום כיפור, רק שאין בנמצא אף אריק שרון ואת האשמים כבר הציבו מראש.

עוד 1,009 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שני, 3 באוגוסט 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

קבינט הקורונה דן בהטלת סגר, אך נמנע לבסוף מלקבל החלטות ויקיים דיון נוסף מחרתיים

נתניהו: הסיפוח לא ירד מהפרק, הדבר תלוי בבית הלבן ● חיזוק לצוות ההגנה של ראש הממשלה: עורך הדין בעז בן צור ייצג את נתניהו ● העיתונאי העצמאי אישתון נעצר בחשד להטרדת עדה הקשורה לפרשת הצוללות; פרקליטו: זו סתימת פיות ● מחר - דיון בהסרת המגבלות שהוטלו על תעשיית התרבות

עוד 31 עדכונים

משבר כהזדמנות לבנייה מחדש של החברה והכלכלה

המשבר הכלכלי-חברתי שהקצין בעקבות אירועי הקורונה היה כאן כבר לפני כן, כמו חיכה במארב לאירוע כמו זה שאנו בתוכו שיחשוף אותו. המילה "משבר" פירושה ביוונית 'נקודת מפנה', ובעברית, "משבר" הוא המקום שבו נוצרים חיים חדשים: כיסא היולדת (אישה יולדת נקראת "יושבת על המשבר").

עלינו לייצר שיח אמיץ ויצירתי לאיתור והנגשת פתרונות עדכניים ויישומם למען התנהלות כלכלית-חברתית ומוניטרית חדשה. החדשות הטובות הן שיש פתרונות, שחלקם נוסו או כבר מיושמים בעולם.

האתגרים והתחומים בהם אנו מציעים לפעול:

התמודדות עם החובות הגבוהים של משקי הבית והעסקים ללא יצירת אינפלציה – ראה בהמשך פרוט של תפיסת ה-UBI (Universal Basic Income);

הרחבת התקציבים ללא הגדלת חובות למען יצירת צמיחה ושגשוג במקום מיתון;

יישום מודלים כלכליים חברתיים עדכניים כגון אג"חים חברתיים המפנים משאבים שאינם מנוצלים להתמודדות עם צרכים רבים שאין להם מענה כרגע. למשל בתחום החינוך, הבריאות והפשיעה לדוגמא. ראה בהמשך.

ובמיידי:

השקעה בישויות שעשויות בחלקן להניב רווחים גדולים מצד אחד, וגם לייצר מוצרים שהם לתועלת החברה הישראלית. בגישה המבוססת על 'מולקולות' שהן "חברות קטנות" או פרויקטים לאומיים גדולים. מספיק אחד שמושך אליו אלפי מומחים ועובדים מסוגים שונים בנוסח נאס"א או הגנום האמריקאים, כשבישראל סדר הגודל יהיה קטן יותר.

ישראל יכולה להפיק פרויקט לאומי מרתק בנושא הבינה המלאכותית, או לחילופין או במקביל פרויקט לאומי בתחום הביו-גנטי וכן עוד רעיונות רבים, כולל רעיונות המתמקדים בשירותים הניתנים בבתי החולים ואף מערכות רובוטיות שיתגברו אחיות וסייעות וכן הלאה.

החברות החדשות יקומו על בסיס טכנולוגיות בפיתוח במסגרת מפא"ת (גוף הפיתוח והמחקר של משרד הביטחון), ובמסגרת המרכז לחדשנות במשרד הכלכלה, במערכת החינוך (הפרוט בהמשך המאמר), כמו כן מיזמים מתוך אשכול פרויקטים אפשריים במכון וולקני (בהקשר ביולוגי וביוגנטי) וכן במרכזי מחקר ביולוגיים נוספים בישראל – כולל מרכזי מחקר אוניברסיטאיים (רחובות, חיפה, באר שבע ותל אביב), אשכול פרויקטים חקלאיים, וכן אשכולות פרויקטים גדולים יותר.

להערכתנו, עם משאבים מתאימים וניהול המובל על ידי יזמים ומנהלים בעלי ניסיון, ניתן יהיה לבנות את התשתית ההכשרתית וההסבתית הנדרשת ולהקים חברות חדשות ואיכותיות בפרקי זמן קצרים יחסית, כשחלקן עוסקות באותם נושאים, באותה טכנולוגיה ואולי (בתחילת הדרך) אפילו באותם המוצרים.

העובדים החדשים בהן יהיו בעלי ידע וניסיון מוקדם, אבל יהיו גם כאלה שיעברו הסבות מקצועיות אינטנסיביות ומהירות על חשבון המדינה. נראה שכך ניתן יהיה להעמיד על הרגליים אלפי חברות קיימות. רוב החברות יעסקו בפיתוח שירותים אוטומטיים שיאפשרו פתיחת מסעדות, חנויות, ואפילו בתי חולים אוטומטיים. האוטומציה תבוא לידי ביטוי בפיתוח מלצרים רובוטיים, מטפלים רובוטים, ועוד הרבה סוגי שירותים שיעברו לעולם הרובוטי.

אלה שנהנו למלצר כדי לממן לימודים, למשל, ימצאו את מקומם בחברות אלה, אם כקבוצות ניסוי או קבוצות אפיון וכיוצא בזה. כלומר, חלק מהשירותים שהכרנו יעברו לעולם חדש. זאת אחת הזוויות החדשניות ביותר שייוולדו מן המגפה. זוויות שהיו מתממשות בכל מקרה במעלה ציר הזמן, הן תואצנה עתה עקב הצרכים הדוחקים.

כך ניתן יהיה לאייש תוך מספר חודשים מהיום אלפי חברות חדשות ודינאמיות שיעסיקו מאות אלפי עובדים, רובם "חדשים" וחלקם "ותיקים". חברות אלו יצרכו שירותים ומרכיבים בסיסיים שונים שימשכו עוד מספר עשרות אלפי מקומות עבודה, כך שניתן יהיה לחתוך את "אסון האבטלה" המתרחש לנגד עינינו בדרך מהירה ואפקטיבית, ובנוסף להפוך אולי ל"אור לגויים" שלצערנו רואים בנו לאחרונה לא פעם את ההפוך מכך.

מערכת החינוך

נושא החינוך הוא הזועק ביותר לחדשנות מתודית (פדגוגית) וטכנולוגית כאחת. אין הזדמנות גדולה יותר מאשר ימים אלה כדי להפוך ולחדש את מתודולגיית ההוראה, ולו רק בשל האילוצים שנוצרו במשבר הקורונה.

עיקר הפיתוח אמור להתמקד ביכולת להפיק שיעורים המשלבים את האנושי והאפקטיבי עם המרכיב הטכנולוגי של "שיעורים מרחוק". נקודת מפתח היא העובדה שדרכי הלימוד שבהן יש אינטראקציה אנושית מביאות לאיכויות לימוד גבוהות יותר כאשר גם הרצון, העשייה והרגש מעורבים בתהליך, בעוד ה"זומיזציה" החד-ממדית לא נותנת מענה לצרכים האנושיים השלמים ואינה בשלה טכנולוגית. לכן מחקר חדשני המשלב את הטכנולוגי, המדעי. הפסיכולוגי הפדגוגי והיצירתי יכול להביא פתרונות של אקוסיסטמות פורצות דרך.

נדרשות מערכות שניתן יהיה להעביר דרכן שיעורי מתימטיקה ופיסיקה ומדעים – שהופקו מראש על ידי מרצים בכירים מהאוניברסיטה ומהמרחב התעשייתי, ובהדרכה פדגוגית של אנשי מערכת החינוך, כשהשיעורים מתבצעים אמנם מרחוק – אבל נחלקים לחלקים קצרים שבחלקם השיעור המוקלט וההנחיות מועברות בדרך שמייצרת הפעלות ומשימות בחיים עצמם, כולל סיעורי מוחות בין התלמידים ועם המורה על מה שנלמד באותו השיעור, ובעיקר מה שנלמד בפעילויות עצמן.

לדוגמה: שיעור כמו משוואה ריבועית יכול להתחלק לחמישה שיעורים קצרים, כשכל שיעור מתמקד בתת נושא של מהות המשוואה, פתרון המשוואה וכיו"ב, וכל קבוצה מכינה אחד מהם ואז מלמדת את האחרים.

הפעילויות והשילובים יעשו בחלקם בעבודה בקבוצות קטנות שיכולות להיפגש גם במקומות שאינם בהכרח בית הספר, לערב בני משפחה וחברים אחרים בתהליך ביצוע המשימות כשבמרכזו הילדים הם אלה שמלמדים את חבריהם ואז החברים מלמדים את שאר חברי הקבוצה. התכניות תתבססנה על התובנות שתיארו אדגר דאל ואחרים:

"אנו זוכרים 10% ממה שאנחנו קוראים, 20% ממה שאנחנו שומעים, 30% ממה שאנחנו רואים, 50% ממה שאנחנו רואים ושומעים, 70% ממה שאנחנו משוחחים עליו עם אחרים,80% ממה שאנחנו חווים בעצמנו, 90% ממה שאנחנו מלמדים אחרים".

retention

המערכת הכלכלית-חברתית והמוניטארית

כשמתבוננים על תהליכי יסוד בבניית הכלכלה, החברה והסביבה בישראל כ"סטארט-אפ ניישן" בולטים שלושה שלבים מרכזיים שהתחילו אפילו בתקופה שקדמה להקמת המדינה.

  1. "סטארט-אפ אידיאולוגי ערכי שהביא מודלים חברתיים-סביבתיים חדשניים", קיבוץ הגלויות, והקמת מודלים קהילתיים התיישבותיים חדשים כמו הקיבוצים והמושבים לדוגמא ויישוב הארץ שנעשה בעמל כפיים רב ומתוך הקרבה אישית גדולה, למען הבטחון, התקומה ובניית הבסיס החקלאי, התעשייתי והתרבותי.
  2. "סטארט-אפים של היי טק שבהם היצירתיות מופנית לפיתוחים טכנולוגיים חדשניים" שבהם היזמים המצליחים עושים בד"כ אקזיט, מרוויחים מיליונים ומוכרים את הנכסים החוצה.
  3. הזדמנות להפוך את הדפקט לאפקט ואת המשבר לנקודת מפנה אמיתית שבה היצירתיות תופנה לחבר את השתיים הראשונות ולבנות "סטארט-אפים שבמרכזם מודלים ערכיים משלבי חדשנות חברתית, סביבתית, חינוכית, בריאותית וכלכלית בעזרת טכנולוגיות פורצות דרך" שיעזרו לייצר שינוי שבמרכזו מעבר מכלכלה שהאנשים משרתיה לכלכלה שמשרתת את האנשים.

אתגרים ותחומים בהם אנו מציעים לפעול:

התמודדות יסודית עם החובות הגבוהים של משקי הבית והעסקים ללא יצירת אינפלציה – ראו בהמשך פרוט של תפיסת ה-UBI (Universal Basic Income), בין השאר בעזרת הצעתו של מילטון פרידמן אליה חוזרים יותר ויותר כלכלנים בכירים: הזרמת "כסף הליקופטר" כ-UBI, ובנוסף השקעות לפיתוח עסקים כשחלק מהכספים מופנה להורדת החובות.

יש לזכור שמעל 90% מכלל הכסף במערכת נוצר כחוב – "אשראי" במילה יותר "אסתטית" -וברגע שמזרימים כספים שעוזרים למשקי הבית ולעסקים הקטנים להחזיר את החוב שלהם, אז הכסף הזה שנוצר "בפעולה חשבונאית על מחשבי הבנק" נעלם מהעולם כשההלוואה משולמת ולכן משתפר מצב תזרים המזומנים. ואז, לא רק שלא נוצרת אינפלציה אלא שאפילו יורדת כמות הכסף שבמערכת. עד כמה מצב החובות עגום ודורש טיפול מיידי ניתן לראות מהשוואה של מספר נתונים ביחס למדינות אחרות:

כך, לדוגמה, בעשור האחרון עלו חובות משקי הבית בכ-300% (עוד לפני אירועי הקורונה) ובחודשים האחרונים זה החריף בקיצוניות, ו"המינוס" המעמיק הזה שוקע לתוך תהום שממנה יהיה קשה לרבים לחזור.

ישראל היא במקום השמיני בעולם ביוקר המחייה, הרחק מעל ארה"ב, גרמניה, צרפת, הולנד, שבדיה ועוד, שהן הרבה יותר זולות. למרות זאת, השכר הממוצע בארה"ב הוא כ- $43,000 ובישראל כ-$29,000.

גם בפערים אנחנו "מצטיינים" ומובילים את הטבלה בהפרש ענק. לדוגמה, הפער בין הכנסה ממוצעת של עשירון תשיעי לראשון הוא אצלנו פי שניים מהממוצע של ה-OECD ובפער של 50% יותר מארה"ב, פי שלוש מאיטליה, מדנמרק ומשבדיה. בקיצור, עם הכנסה הרבה יותר נמוכה, מרקיעים אצלנו חובות אסטרונומיים, כדי לקנות במחירים מופקעים.

במסווה של "כלכלה יציבה" עם מדדים מרשימים שהיא "דוגמה לגויים" ודירוגים בינלאומים בהם מתגאים המנהיגים שלנו – וגם השקל שלנו היה יציב וחזק בעשור האחרון יותר מכל מטבע מוביל בעולם – אך אין זה תורם לחיזוק הייצוא.

גידלנו 'מפלצת חברתית' עם מיליוני אנשים עניים או על גבול העוני שחלקם עדיין לא הפנימו שהם עניים כי היו רגילים להיות "במצב בסדר" – "לקחו עוד הלוואות בריביות אטרקטיביות", הגדילו את המינוס ואמרו "סבבה", בסוף "יהיה טוב", ואז בא המשבר האחרון ומבהיר לכולנו, שאם לא נעשה משהו מהיר ומדויק, אז הסוף דווקא "די רע". החדשות המעודדות הן שיש פתרונות מצוינים, צריך רק להעיז, להיות חכמים וללמוד גם מאחרים.

להלן סקירה של מספר פתרונות כאלה:

ספרד

בספרד החלו ליישם באפן מודרג את פתרון ה-UBI שמשמעותו העברת כסף לכל מי שזקוק לכך, באופן מיידי וללא חקירות והשפלות מיותרות. התשלום החודשי הוא בהיקף של 1,015 אירו לחודש באופן קבוע, למשך זמן בלתי מוגדר – כולל אחרי שמגפת הקורונה תיעלם.

התהליך הזה החל ב-15 ניוני השנה, ורבים מהכלכלנים בעולם מצפים בסקרנות לתוצאותיו. בין השאלות העולות, האם הסיוע יצמצם את ממדי העוני, ובעיקר את ממדי הסימפטומים של "העוני". התכנית אמורה לספק את הכסף ל-850,000 משקי בית, שהם מיליוני בני אדם.

גרמניה

בית המשפט בגרמניה קבע בשלהי 2019 כי כל אדם יקבל הכנסה בסיסית המכסה את העלויות הבסיסיות של מזון, מגורים וטיפולים רפואיים ללא תנאים וללא צורך להצדיק עצמו או להוכיח שהוא מחפש עבודה. הסכום שנקבע הוא 1,120 אירו (דומה לספרד).

רשת בטחון זו מכסה את כולם, לא רק את מחפשי העבודה המובטלים אלא גם קשישים, אנשים חולים, כאלה שנאלצים לטפל באחרים, או מוגבלים מסיבות אחרות. והיא גם מונעת אין סוף פרוצדורות אדמיניסטרטיביות ומשרדי ממשלה מנופחים.

חלק מהמימון מגיע ממערכות סוציאליות שהיו קיימות אך הגישה עכשיו איננה "תוכיח שאתה מסכן אז נרחם עליך וניתן לך", אלא גישה מעצימה: כמו שהציפור מקבלת את צרכיה הבסיסיים מבלי שתצטרך לשלם משכנתה לעץ כשהיא בונה בו את קינה, כך אתה כאדם שהוא חלק מקהילת בני האדם זכאי לחיים ראויים ובטוחים ובריאותך הפיזית והנפשית תהפוך אותך גם לאדם שמשתלב ותורם לחברה מבחירה ולא מכפיה.

בישראל כיום מקבל אדם וותיק (נכון ל- 1.1.20) קצבת זקנה של 1,558 ש"ח ומזה מנקים לו 200 ש"ח ביטוח לאומי. מדובר בסכום נטו שהוא הרבה פחות ממחצית ממה שמשולם לכל אדם בגרמניה ללא קשר למצבו וסיבותיו.

ישראל

למרות שעלות המחייה כיום גבוהה בהרבה מזו שבגרמניה וההכנסה הממוצעת היא הרבה יותר נמוכה, אנחנו מציעים שההכנסה הבסיסית של כל אדם (ללא צורך להצדיק ולהוכיח) תהייה 5,000 ש”ח לחודש.

"מס הכנסה שלילי" ה-NIT (Negative income tax ) שמשמעותה – הוספת "מס הכנסה הפוך" להשלמת ההכנסה המתקבלת. כלומר, אם עובד מקבל 5,000 ש”ח ממעבידו, המדינה תגדיל את הכנסתו ל-7,000 ש”ח במקום להוריד מההכנסה הזאת מס.

אנגליה

 הרחבת התקציבים ללא הגדלת חובות למען יצירת צמיחה ושגשוג במקום מיתון דכדוך. באנגליה כמה אנשים טובים, אמיצים ובעלי יושרה, התכוננו כבר כמה שנים בבנק המרכזי למשבר הבא שאכן הגיע ותפס אותם מוכנים.

בכירי הכלכלנים הבריטים יצרו את האווירה החדשה – ביניהם אדאיר טרנר, שהיה מנהל שוק ההון; פרופסורים לכלכלה מובילים בחשיבתם העצמאית כגון ריצ'רד וורנר וסטיב קין (אוסטרלי במקור שעבד הרבה שנים באנגליה); ומרווין קינג, הנגיד האגדי של הבנק המרכזי האנגלי שהודה לקראת סיום שירותו: "יש הרבה דרכים לניהול מוניטרי של כלכלת המדינה והעולם, אך השיטה הקיימת היא ללא ספק הגרועה ביותר".

אפילו מרטין וולף, הפרשן הכלכלי הראשי של הפייננשל טיימס, יצא בגלוי בקריאה לשנות את השיטה והצביע על "פוזיטיב מאני" ועל "תכנית שיקגו" ככיוונים חשובים לפתרון מערכתי. לאחרונה כתב וולף ש"השאלה היא כבר לא 'אם', אלא 'איך'".

מצוידים בכל הידע והתמיכה הציבורית שהוכנה בשנים האחרונות, הם החלו מיד להזרים כסף נטול חוב אל משרדי הממשלה שדרכם זורמים הפעם תקציבים ישירים המגיעים אל הכלכלה הריאלית ואל העמותות והאנשים שבאמת זקוקים. וכך, יש פתאום תקציבים גדולים לחינוך, לבריאות, לחקלאות, לתשתיות, לסביבה ולעיריות ובקיצור – כלכלה שמשרתת את האנשים.

בנוסף, הם השלימו כמעט את הכנת הייצור של מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי שהוא נטול חוב ובכוחו לזרום לכלכלה ללא הגבלות חיצוניות ולהביא עימו שפע ומדיניות מוניטרית אפקטיבית.

יישום מודלים כלכליים חברתיים עדכניים כגון אג"חים חברתיים המפנים משאבים שאינם מנוצלים להתמודדות עם צרכים רבים שאין להם מענה כרגע. ניגע כאן בתחום החינוך, הבריאות והפשיעה לדוגמה, אך פתרונות שורשיים קיימים בכל תחום אחר והם דורשים קידום חקיקה ורגולציה המעודדות ומתגמלות חדשנות ויזמות ותיעדוף תקציבי הולם.

ניקח, למשל, את התופעה המדאיגה של כמות עצומה של ילדים המקבלים את תרופת הריטלין. מרכיבים דומים של התרופה פותחו בין השאר עבור חיילים שסבלו "מבעיה רגשית" והיה קשה להם לירות ולהרוג אנשים אחרים. התרופה עזרה להם להיכנס לפוקוס, לנטרל את רגשותיהם ואז הם יכלו להרוג אחרים בלי להרגיש לא טוב… ניתן לומר בכאב: "ממש תרופה קטלנית", וזה מה שאנחנו נותנים למליוני ילדים…

במחקרים שנעשו, נמצא שאפשר להקטין ב-75% את כמות הילדים שזקוקים לתרופה על ידי פעילות ספורטיבית נמרצת למשך רבע שעה לפני תחילת הלימודים בבוקר ואח"כ באמצע היום…התארגנות קטנה של הורים ותיאום עם המורים, יכולה להשיג זאת ולחסוך גם כספים וגם בריאות ואיכות חיים לילדים שנפשם שוב תרגיש בבית בגופם הקטן.

ניתן לדוגמא גם ליצור אג"חים חברתיים עבור אסירים משוחררים. ידוע שאם משתחררים מבתי הכלא בישראל 2000 אסירים כ 1000 מהם חוזרים לבתי הכלא. עלות שנתית של אסיר חוזר היא 100 אלף ש”ח. כלומר עלו שנתית כוללת של 100 מליון ש”ח בגין האסירים החוזרים. מוצע, כדוגמא, שהתקציב הזה ישמש לשיקומם כשהם מחוץ לכלא (ולא כשהם חוזרים אליו), וכך אולי "להציל" חלק מהם ולהשיבם לחברה ואל משפחותיהם.

חיים אסא היה אסטרטג הקמפיין של יצחק רבין (1992) וציפי לבני ( 2009). הוא כיהן כיועץ לביטחון לאומי בממשלת רבין. יו"ר חברת סייקן וראש המעבדה למשחקי מלחמה אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב

אריה בן דוד הוא יזם חברתי עסקי ויו"ר Shareitt

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,933 מילים

ההיגיון שנכון ללבנון נכון גם לסוריה - ישראל תגיב

ההתקפה של חוליית המחבלים בגולן הבוקר אינה יוזמה מקומית של ארגון קטן ● הכנת מטענים, תנועה בציר מוסתר וגיבוש חוליה, אלה פעולות שמצריכות ידע והכוונה ● ישראל פעלה על בסיס מודיעין מדויק, הרגה את חוליית המחבלים, ושידרה מסר שמבחינתה החשבון יכול להיסגר כאן ועכשיו - מול חיזבאללה, לא מול סוריה ● פרשנות

עוד 646 מילים

המתנה של מתניהו לנתניהו

אין מיגון תקני ל-2.6 מיליון ישראלים, תכנון רשלני הכפיל את עלויות ההקמה של מעון רה"מ ושל בניינים עבור המוסד, וחומרים בארכיונים של המדינה לא מוגנים - לפי דוח מבקר המדינה ● אבל גם כשהמילה "ליקויים" כבר מוזכרת, מיד אחריה מופיעים ציונים לשבח ● הדוח גם נמנע ממסקנות אישיות, כך שבעלי תפקידים בגופים המבוקרים יכולים לישון בשקט בכל הנוגע לנשיאה באחריות ● "בהכירי את אנשי הביקורת, אם זה היה תלוי בהם, השבחים האלה לא היו נכנסים"

עוד 2,004 מילים

ועדה של משרד הבריאות המליצה לפני שנה להוסיף מיטות אשפוז ותקנים, אך המלצות הוועדה לא קוימו - גם הרבה אחרי פרוץ המגפה ● יו"ר איגוד הרופאים הפנימיים: "לא בונים מקומות אשפוז, וכמעט לא הוסיפו תקנים, למרות שיש רופאים ואנשי צוות מובטלים" ● "הייתה לממשלה שנה והיא לא זזה, ועכשיו אין זמן עד החורף. יהיה רע מאוד" ● מנכ"ל רמב"ם: "ללא פעולה מידית, מטופלים יוצאו מבתי החולים"

עוד 1,622 מילים

למקרה שפיספסת

דרושה שקיפות ברבנות

בחודש שעבר חלף לו תאריך סמלי וקטן שמציין עשרים ושתיים שנים לחקיקת חוק חופש המידע בישראל. החוק, שהתקבל במאי 1998 ונכנס לתוקף שנה לאחר מכן, קבע לראשונה, כי לכל אזרח בישראל הזכות לקבל מידע מרשויות ציבוריות. זה היה אחד השיאים של מהפכת השקיפות בממשלה. מאז נוספו תקנות ויישומים רבים, הוקמה יחידה ממשלתית במשרד המשפטים שתפקידה להביא ליישום החוק, והנורמה הפשוטה שלפיה המידע שייך לכולנו ולא למי שמחזיק זמנית במשרה ציבורית – החל לחלחל לכל אורך שדרת המגזר הציבורי.

חוק חופש המידע, שהתקבל במאי 1998 ונכנס לתוקף שנה לאחר מכן, קבע לראשונה, כי לכל אזרח בישראל הזכות לקבל מידע מרשויות ציבוריות. זה היה אחד השיאים של מהפכת השקיפות בממשלה

עם זאת, גם למעלה מעשרים שנה לאחר מכן, אנחנו עדיין עדים להיעדר שקיפות במערכות ציבוריות שונות. ויותר מכך, היעדר רצון לשיתוף פעולה עם נורמות השקיפות הקיימות.

רק בנובמבר האחרון הוציא מרכז השלטון המקומי מכתב סיכום לפגישה עם שר המשפטים דאז אמיר אוחנה, אשר הכיל בקשה לבטל את האפשרות להגיש בקשות חופש מידע לרשויות המקומיות ולהסתפק במקום זאת במידע בסיסי שיעלה לאתר האינטרנט של הרשות המקומית. לאחר מחאה ציבורית בנושא החליטו במרכז השלטון המקומי לסגת מדרישתם ולדרוש ממשרדי הממשלה לממן תקנים לממונה על חופש המידע ברשויות על מנת להתמודד עם העומס שמוטל עליהן.

ישנם מקומות בהם נורמת השקיפות רחוקה עוד יותר. מערכות שירותי הדת בישראל מופעלות ברובן ברמה המקומית, דרך המועצות הדתיות. מועצה דתית הוא ישות משפטית עצמאית שאיננה כפופה לרשות המקומית אלא מנהלת את שירותי הדת המקומיים תחת רגולציה של המשרד לשירותי דת תוך עצמאות ניהולית ותקציבית.

בשנת 2015 בסקר של היחידה הממשלתית לחופש המידע נמצא כי המועצות הדתיות הן הגוף שנתפס כהכי פחות שקוף מבין הגופים הממשלתיים שנבדקו. גם במחקר של אריאל פינקלשטיין עבור המכון הישראלי לדמוקרטיה שפורסם בשנת 2018, עלו ממצאים דומים באשר להיעדר השקיפות במועצות הדתיות. במחקר נמצא כי רק כ-20% מהמועצות מחזיקות אתר אינטרנט עצמאי וגם המידע שנמצא באתרים אלו הוא חסר או מוטעה. לפי המחקר, ישנן מועצות דתיות שלא מחזיקות אתר אינטרנט כלל, גם לא כחלק מאתר הרשות המקומית.

רק בנובמבר האחרון הוציא מרכז השלטון המקומי מכתב סיכום לפגישה עם שר המשפטים דאז אמיר אוחנה, אשר הכיל בקשה לבטל את האפשרות להגיש בקשות חופש מידע לרשויות המקומיות

היו מספר התקדמויות בתחום השקיפות בשירותי הדת, כגון הטמעת הצורך במינוי ממונה על חופש המידע וטיוב במענה לבקשות חופש המידע מטעם המשרד ויחידות הסמך שלו – הרבנות הראשית ובתי הדין הרבניים. עם זאת, כארגון הפועל להגברת השקיפות במערכות אלו בשנים האחרונות, נתקלנו לא אחת בחוסר רצון למסור נתונים ומידע לציבור ואף ניסיון להסתיר מידע ממנו.

רק לאחרונה השגנו ניצחון בעתירת חופש מידע שנאלצנו להגיש לאחר שברבנות לא הסכימו למסור לנו מידע חשוב בנוגע לדרך קביעת הקריטריונים להכרה ברבני חו"ל לצורך אישורי יהדות. גם מול גופים אחרים הקשורים בשירותי הדת חווינו קשיים דומים.

כך היה כשביקשנו את הפרוטוקולים מדיוני הועד המנהל של הקרן למורשת הכותל, עמותה ממשלתית אשר אמונה על ניהול רחבת הכותל עבור כלל הציבור. ביקשנו להבין ולחשוף לציבור כיצד מתקבלות החלטות שנויות במחלוקת בהנהלת הקרן כגון הכנסת מכוניות פרארי למתחם הכותל ואחרות. בקרן למורשת הכותל עשו כל שביכולתם על מנת לסכל את העברת המידע, עד שהורה על כך בית המשפט המחוזי בירושלים.

רפורמות רבות נדרשות על מנת להשיב את אמון הציבור במערכות שירותי הדת. אך בראש ובראשונה נדרשת רפורמה מקיפה בשקיפות מערכות אלו. שקיפות היא אבן יסוד ביצירת יעילות במתן השירות הממשלתי ובשיתוף הציבור בקבלת ההחלטות ובעיצוב המדיניות הציבורית.

ביקשנו לחשוף כיצד מתקבלות החלטות שנויות במחלוקת בהנהלת הקרן למורשת הכותל, כהכנסת מכוניות פרארי למתחם הכותל. בקרן פעלו לסיכול העברת המידע, עד להתערבות ביהמ"ש המחוזי בירושלים

אנו מקווים ומצפים שהשר החדש לשירותי דת, הרב יעקב אביטן, ישים את הנושא בראש סדר העדיפות של משרדו. כך או כך, אנחנו נמשיך לעמוד על המשמר ולעשות כל אשר לאל ידינו על מנת להגביר את השקיפות ברבנות ובשירותי הדת ולחזק בכך את הרלוונטיות של מוסדות אלה לציבור בישראל.

תני פרנק, בן 35, נשוי ואב לשניים, מתגורר במודיעין. הוא ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה. הוא פעיל, כותב ומרצה על יחסי דת ומדינה. צילום: נועם פיינר

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 603 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

לפני כמה חודשים, עזב קונסטנטין צ'סטה את דירתו באילת, נדד בין ספות של חברים - עד שהתנחל בשבוע שעבר בגן העצמאות בירושלים ● צ'סטה, המוכר לאנשי המחאה ולאלפי עוקביו בפייסבוק כקוסטה בלאק, מכין את עצמו לחודשים ארוכים של מאבק ● בראיון לזמן ישראל הוא פורש את משנתו החברתית, משיב למבקרי המחאה ומצהיר: "אם אנרכיסט זה מי שרוצה לעבוד ולחיות בכבוד, אז אני אנרכיסט ולא מתנצל על זה"

עוד 2,542 מילים

שלוש שנים מאז שנתניהו טען כי יחסיו עם שלדון אדלסון הם חבריים ולכן חלה עליהם הגנת הפרטיות, ראש הממשלה הספיק לסתור את עצמו בפוסט בפייסבוק ● בשפה המשפטית, זה נקרא "שינוי חזית" דרמטי ● אתמול התייצב עורך דינו של נתניהו, עמית חדד, בבית המשפט העליון וגימגם ● "לא ברור איך אפשר לקיים דיון על מציאות תיאורטית", העיר לו השופט מלצר ● חדד בתגובה ביקש לחזור בו מהעתירה ● פרשנות

עוד 976 מילים ו-1 תגובות

מעקב זמן ישראל: בביה"ד לעבודה נחשף כי קק"ל מפעילה שיקולים מפלים בבואה להחליט את מי לפטר ● "כשצריך לבחור בין שני עובדים, מותר להעדיף את הישראלי", טען עו"ד מטעמה ● הדיון נערך בעקבות עתירת עובדים פלסטינים ותיקים, שפוטרו ללא תנאים סוציאליים

עוד 601 מילים

זינוק דרמטי בהפצת תמונות אינטימיות ברשת

אפקט הקורונה תופעת "פורנו הנקמה" - גברים שמפיצים תמונות וסרטונים אינטימיים של נשים שהכירו - מתרחבת בתקופת הקורונה ● בארץ, התלונות בנושא זינקו ב-300% ● ד"ר ליאור ברוך: בעקבות המגבלות, יותר צעירים צורכים פורנו ומידרדרים לאלימות מינית ברשת ● ער"ן: "יותר ויותר נשים מדווחות על בקשות לשלוח תמונות עירום שלהן ולבצע פעולות אינטימיות מול מצלמה" ● חלק מהעלייה נובעת מחשיפת "פרשת הטלגרם"

עוד 827 מילים

תושבי כפר אדומים ואזור אשדוד מנהלים מלחמת חורמה נגד התכנית להקים מול בתיהם משרפות פסולת, הראשונות מבין כמה שיוקמו ברחבי הארץ ● במשרד להגנת הסביבה טוענים שבאירופה זה עובד נהדר - מכניסים אשפה מצד אחד, מקבלים אנרגיה וחשמל מהצד השני ● המתנגדים טוענים שמדובר במפגע סביבתי ובריאותי כבד ● כולם מחכים להכרעת השרה, אבל בינתיים גילה גמליאל "לומדת את הנושא"

עוד 797 מילים

עשרות בני נוער הושפלו - במד"א טייחו

תחקיר עשרות מתנדבים בתחנת מד"א ברחובות התלוננו במשך שנים על יחס משפיל ופוגעני מצד הממונה עליהם ● אך התלונות נענות במשיכת כתף ובמלמול נבוך של "ככה זה עם ציון באורון" ● יו"ר ועד המתנדבים והאיש החזק בתחנה הצליח להדוף את כל התלונות נגדו מאז מונה ב-2014 ● כך הושתקו עשרות תלונות על השפלות שיטתיות ושיימינג ● במד"א מודים שהצטברו תלונות אך אומרים: "מדובר במתנדב מסור"

עוד 4,308 מילים ו-33 תגובות

החשב הכללי רוני חזקיהו: ללא העברת תקציב - דירוג האשראי של ישראל עלול לרדת

חלוקת "מענק לכל אזרח", שהחלה היום, תסתיים השבוע ● יושב ראש סיעת הליכוד מיקי זוהר: "בינינו לבין כחול לבן פעורה תהום" ● ש"ס, יהדות התורה וישראל ביתנו הודיעו שיתנגדו לחקיקת פסקת ההתגברות ● בית משפט השלום הורה ליאיר נתניהו להסיר ציוץ, שבו חשף פרטים של שלושה ממובילי המחאה נגד אביו ● תתוגבר האבטחה סביב התובעת במשפט נתניהו, ליאת בן ארי

עוד 39 עדכונים

בסדק שנפער בין החרדים לנתניהו, נכנס עכשיו סמוטריץ'

בפגישה בין יהדות התורה ונתניהו לפני שבועיים, אמרו לו הח"כים החרדים: "האנשים שלנו כבר לא איתך" ● בכיר במפלגה חרדית אומר לזמן ישראל: "זה לא אותו בן אדם. הוא לא נתניהו שהכרנו" ● הקורונה קרעה בין נתניהו והציבור החרדי - ואל הוואקום שנוצר, נכנס בצלאל סמוטריץ', בעל ברית ותיק של הציבור החרדי ● בימים האחרונים, האהדה אליו רק הולכת ומתגברת ● פרשנות

לפני שבועיים הגיעו חברי סיעת יהדות התורה ללשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. הזעם בציבור החרדי היה בשיאו אחרי הטלות הסגר על ערים ושכונות חרדיות, בעיקר בית"ר עלית ושכונת רוממה בירושלים. חברי הסיעה, כל אחד בתורו, תקפו את ראש הממשלה בחריפות. "האנשים שלנו כבר לא איתך", נאמר לו שם. "הם בטוחים שאתם עושים לנו אכיפה בררנית בכוונה תחילה".

נתניהו לא אהב לשמוע את הדברים. הוא הביט לעברה של רבקה פאלוך, היועצת שלו לענייני חרדים. "תקשיבו, אתם מגזימים", פנתה פאלוך לחברי הכנסת הכעוסים. "זה לא מה שהציבור חושב".

"אנחנו מגזימים?" נזעק יו"ר הסיעה ח"כ יצחק פינדרוס. "אז שתדעו, כל הציבור שלנו חושב כך. גם הרבנים".

הפגנה בבית"ר עלית בעקבות ההכרזה על סגר בעיר, ב-8 ביולי 2020 (צילום: נתי שוחט/פלאש90)
הפגנה בבית"ר עלית בעקבות ההכרזה על סגר בעיר, ב-8 ביולי 2020 (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

כולם מגזימים, כמובן. הציבור החרדי הוא ימני כפי שלא היה מעולם, נתניהו עדיין אהוד, אבל כל דמות מובילה במגזר הזה שאני משוחח איתה בימים אלה אומר לי שמשהו נסדק ביחס אליו.

זה מתחיל בביקורת עצומה כלפי הדרך שבה הוא מנהל את העניינים. בכיר במפלגה חרדית שפוגש בנתניהו בימים האחרונים אומר לזמן ישראל: "זה לא אותו בן אדם. הוא לא נתניהו שהכרנו – חד, ממוקד, ממודר. אתה רואה איך הוא מאבד שליטה בכל מקום, עושה דבר והיפוכו, מתקשה להחליט. לפעמים הוא נראה לי כמו לפני אירוע מוחי, חס ושלום. אני לא יודע מה הסיבה – המשפט, ההפגנות ליד הבית, המשבר הנוראי של הקורונה – אבל זה המצב".

"זה לא אותו בן אדם. הוא לא נתניהו שהכרנו – חד, ממוקד, ממודר. אתה רואה איך הוא מאבד שליטה בכל מקום, עושה דבר והיפוכו, מתקשה להחליט. לפעמים הוא נראה לי כמו לפני אירוע מוחי, חס ושלום"

הקורונה קרעה בין נתניהו והציבור החרדי, אבל גם בין הציבור הזה ומנהיגיו בממשלה ובכנסת.

"לפני חצי שנה הייתי במירון", מספר עסקן חרדי מוכר, "באותו יום החליט מנדלבליט להגיש כתב אישום נגד נתניהו. אני אומר לך, בכיתי, ולא רק אני. כולם אצלנו. כעסנו והתפללנו בשבילו. היום בדיוק היפך. לא מזמן פגשתי את טופז לוק, היועץ של נתניהו. אמרתי שאם נתניהו הולך לכלא – לאף אחד אצלנו לא איכפת".

הכעס הוא גם על הפוליטיקאים החרדים, שלא הצליחו תמיד לסייע מול הסגרים והמשבר העצום בישיבות. הכוכב העולה מזה זמן רב ברחובות בני ברק ומאה שערים, כדאי לשים לב, הוא ח"כ בצלאל סמוטריץ', איש ימינה. סמוטריץ' הוא חרדי-לאומי, בעל ברית ותיק של הציבור החרדי. בימי הקורונה, האהדה אליו רק מתגברת.

בצלאל סמוטריץ' (צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש90)
בצלאל סמוטריץ' (צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש90)

"אתן לך דוגמה. מהיום (יום ראשון) יש אצלנו חתונות. אנחנו אחרי תשעה באב. איך הם רוצים שנחגוג? בסתר? כמו באינקיוויזיציה?", מתלונן עסקן חרדי תושב בית"ר. "בבתי הכנסת מותר לנו עד 20 איש. מה זה? אתה רואה מול העיניים הפגנות צפופות עם 15 אלף איש. מי מעלה את זה? מי נלחם נגד זה? סמוטריץ' מהאופוזיציה".

"מהיום יש אצלנו חתונות. אנחנו אחרי תשעה באב. איך הם רוצים שנחגוג? בסתר? כמו באינקיוויזיציה? אתה רואה מול העיניים הפגנות צפופות עם 15 אלף איש. מי מעלה את זה? מי נלחם נגד זה? סמוטריץ' מהאופוזיציה"

אפשר להתחיל להמר כי ימינה תזכה הפעם לקולות רבים בציבור החרדי, אם הבחירות אכן יוקדמו לנובמבר. זו הסיבה שנפתלי בנט מחזיק את סמוטריץ' קרוב אצלו, ונפרד לתמיד מהרב רפי פרץ.

גם המהלך הפרלמנטרי של בנט, סמוטריץ' ואיילת שקד בהמשך השבוע שנועד להעביר את פסקת ההתגברות מוסיף להם פופולריות.

חרדי בשכונת חפציבה בבית שמש, אחרי שהוטל סגר על השכונה, ב-10 ביולי 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
חרדי בשכונת חפציבה בבית שמש, אחרי שהוטל סגר על השכונה, ב-10 ביולי 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בעיני רוב הציבור החרדי, בית המשפט העליון הוא שיקוץ ועבודה זרה. ימינה מעלה את פסקת ההתגברות להצבעה ומאלצת את חברי הכנסת החרדים להתנגד, בגלל המשמעת הקואליציונית.

הנה עוד הישג אופוזיציוני ומבוכה קואליציונית צפויה, אחרי המשבר סביב הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לניגודי העניינים של השופטים, וההצבעה על הצעת החוק נגד טיפולי המרה.

עוד 536 מילים

מספר חסר תקדים של מפגינים מול מעון ראש הממשלה

שר החינוך גלנט עצר את ביטול סל התרבות במערכת החינוך ● השר רפי פרץ נדבק בקורונה; מפקד מחוז ירושלים, שנפגש עמו, ייכנס לבידוד ● מירי רגב מאשימה את הקרן החדשה בארגון "מפעל הסתה של השמאל" נגד נתניהו ● איילת שקד תעלה את להצבעה את פסקת ההתגברות - מיקי זוהר ממליץ לנתניהו להצביע בעד ● אוחנה עונה למפכ"ל לשעבר דנינו ● ובליכוד פועלים לביטול הפריימריז

עוד 20 עדכונים

ראיון הנסיך הארי

הארי אנטן, פרשן הבחירות של CNN, מפגין את יהדותו כמעט בכל הופעה שלו בטלוויזיה ● כמי שגדל בברונקס, אנטן מדבר במבטא ניו-יורקי כבד ונוהג לברך ב"שלום" בסיום הופעותיו התכופות על המסך ● בראיון איתו הוא מדבר על הסיכויים של טראמפ להפתיע ולזכות בקול היהודי, על התגובות למנהג המפורסם שלו, ועל ההבדלים בין הפוליטיקה הישראלית לזו האמריקאית

עוד 1,203 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה