בשבת שעברה, אחרי שהרשות הפלסטינית פרסמה מספר שיא של 581 מקרים חדשים של חולי קורונה מאומתים, שרת הבריאות של הרשות, ד"ר מאי אל-כילה, אמרה ל-Palastine TV כי קצב ההתפשטות בעיר חברון "יצא משליטה".
נכון לעכשיו, 84% מהמקרים המאומתים בגדה המערבית הם בחברון, שהפכה למוקד הגל השני ברשות. עם מאות הדבקות בכל יום בשבועות האחרונים, המחוז המנהלי של הגדה נדרש להתמודד עם מספר מקרים פעילים ששווה למקרים בתל אביב, ירושלים ובני ברק – 3 הערים עם התחלואה הגבוהה בישראל – גם יחד.
"המצב בחברון הגיע לשלב המסוכן. אין שום שליטה על הנגיף. המצב הגיע לנקודה גרועה באמת", אומר נציג של מערכת הבריאות הפלסטינית לזמן ישראל.
חברון היא אחד ממוקדי הסחר המרכזיים של הרשות הפלסטינית. אוכלוסייתה מונה 750,000 תושבים, והיא העיר הגדולה ביותר בגדה המערבית.
אבל הגודל לבדו לא מסביר את המספרים של השבועות האחרונים. הווירוס לא מוגבל להתפרצות מקומית בעיר גדולה או קטנה, אלא פוגע בכל רחבי המחוז.
בסך הכל יש בגדה 4,957 חולים מאומתים, רובם התגלו בשבועות האחרונים. 4,504 מהחולים נחשבים לחולים פעילים (היתר, לפי הדיווחים, החלימו). כ-3,778 מתוך המקרים הפעילים, נכון לאתמול בבוקר (חמישי), היו בחברון. ברשות נרשמו כבר 20 מקרי מוות, כמעט כולם בשבועות האחרונים, וכולם בחברון.
בחברון יש רק 35 מכשירי הנשמה, לפי הנתונים של הרשות. בתי החולים שם פועלים בתפוסה מלאה, ואל-כילה אומרת כי חולים חדשים מועברים לבית לחם. הערים הבאות ברשימה, שכם ובית לחם, נמצאות הרבה מאחור – כאן נרשמים רק כמאתיים מקרים חדשים, למרות שמספר התושבים שם יחד זהה לזה בחברון.
בתגובה להדבקה הגואה, הכריזה הרשות על הסגר בכל אזורי הגדה הנתונים לשליטתה. הנסיעות בין הערים נאסרו – למעט מקרי חירום, בתי עסק נסגרו – למעט בתי מרקחת וחנויות מזון, והאזרחים נדרשים להישאר בבית או שייקנסו.
אך למרות האמצעים שננקטו, מספר החולים ממשיך לעלות, מה שמחייב להרחיב את ההסגר ולהאריכו, כך אמר דובר ממשלת הרשות, איברהים מילחם.
הסבר אחד שמציעים הפלסטינים לעלייה הדרמטית בתחלואה שם הוא ההרכב החברתי הייחודי של העיר: קהילות רבות בחברון מורכבות מרשתות שבטיות ענפות – אך קרובות מאוד, והן יכולות למנות גם עשרות אלפי אנשים.
"היחסים החברתיים בחברון שונים מבערים פלסטיניות אחרות. בחתונה או הלוויה יכולים להשתתף 1,500, אפילו 2,000 אנשים. זה נובע מהאופי השבטי של האזור, כל המקום הזה הוא שבטים", אומר נציג מערכת הבריאות הפלסטינית.
"היחסים החברתיים בחברון שונים מבערים פלסטיניות אחרות. בחתונה או הלוויה יכולים להשתתף 1,500, אפילו 2,000 אנשים. זה נובע מהאופי השבטי של האזור, כל המקום הזה הוא שבטים"
ההתאספויות העצומות האלו הפכו למוקד הפצה עצום עבור הווירוס, כמו חתונה שנערכה בתפוח הפלסטינית, עיירה קטנה מחוץ לחברון, שם נדבקו 52 בני אדם.
השבוע, ראש ממשלת הרשות הפלסטינית מוחמד אשתייה קרא למנהיגי השבטים הגדולים, בחברון ובמקומות אחרים, להתערב ולאמץ "ברית של כבוד" – למנוע חתונות והתקהלויות חברתיות כדי לעצור את התפשטות הקורונה.
82% מהפלסטינים בגדה המערבית שנדבקו בקורונה – נדבקו בווירוס בחתונות ובהלוויות שבהן הפרו המשתתפים את כללי הריחוק החברתי, אמר.
ברשות לא חדלו מלהאשים את תנועת העובדים הפלסטינים בין ישראל והגדה המערבית כמקור המרכזי להדבקה. אשתייה דרש שישראל תמנע את כל המעברים בין הגדה לישראל כדי לעצור את הפצת הנגיף. בחודש שעבר הכריזה ישראל שתעצור את כל המעברים לפועלים פלסטינים בסוף החודש.
ברשות לא חדלו מלהאשים את תנועת העובדים הפלסטינים בין ישראל לגדה המערבית כמקור המרכזי להדבקה. אשתייה דרש שישראל תמנע את כל המעברים בין הגדה לישראל כדי לעצור את הפצת הנגיף
כמחצית מ-100,000 הפלסטינים שעובדים בישראל מגיעים מחברון. אך הקשרים המשפחתיים הענפים שלהם לא מסתיימים בקו הירוק, אומר מושל מחוז חברון ג'ברין אל-בכרי. "יש לנו 50,000 עובדים פלסטינים שנכנסים פנימה (לישראל) על בסיס קבוע, ולתושבי ירושלים רבים יש משפחה פה. יש הרבה מגע עם פלסטינים שגרים בפנים (בישראל)", אמר אל-בכרי ל-Palastine TV.
אשתייה הסביר את דבריו, ואמר שהבעיה היא חוסר היכולת של הרשות להגביל תנועה כזאת, שהיא, לדבריו, גורם מרכזי להתפשטות. נציגי מערכת הבריאות של הרשות הפלסטינית אומרים שההדבקות הראשונות בגל השני בגדה המערבית אכן מתחילות בפלסטינים שנעים בין ישראל לגדה.
"הגורם החשוב ביותר בהתפשטות של הווירוס הוא שאנחנו לא שולטים בנקודות הכניסה או בגבולות שלנו. המדינה שלנו מפורקת לחלקים, כמו בחברון… שבה אנחנו שולטים בחלק אחד, אבל אין לנו שליטה על חלק אחר", אמר אשתייה.
חברון מתקיימת בתוך מצב פוליטי ייחודי שלא קיים באף עיר פלסטינית אחרת. בהתאם להסכם חברון מ-1997, שעליו חתמו בנימין נתניהו ויאסר ערפאת, חולקה העיר בין שליטה ישראלית ופלסטינית. אזור H1, ובו כ-80% מהעיר, נשלט על ידי הרשות הפלסטינית, ו-20% נותר בחזקה ישראלית (שטחי H2).
בעוד שהרשות הכריזה על סגר בכל אזורי הגדה הנתונים לשליטתה, ישראל עדיין לא הורתה על כך. ולכן, ההגבלות שעליהן החליטה הרשות תקפות רק לאזורי H1.
המונים התאספו לחגוג חתונות משני צידי העיר בסוף השבוע האחרון, למרות ההסגר, דווח בתקשורת הפלסטינית, אך המצב חמור בהרבה באזורי 2H.
"הגורם החשוב ביותר בהתפשטות של הווירוס הוא שאנחנו לא שולטים בנקודות הכניסה או בגבולות שלנו. המדינה שלנו מפורקת לחלקים, כמו בחברון… שבה אנחנו שולטים בחלק אחד, אבל אין לנו שליטה על חלק אחר"
"באזורי H2 פחות אוכפים את ההסגר, בגלל שכוחות הביטחון הפלסטינים לא שם כדי לאכוף אותו. למעשה, לא ממש מקפידים שם על כללי הריחוק החברתי", אמר לי נציג מערכת הבריאות הפלסטינית. הנציג אמר שיש עדיין תנועה בין שני חלקי העיר, למרות ההסגר. לדבריו, רוב המקרים לא נובעים מהתנועה בין שני החלקים. "H1 ו-H2 הם עיר אחת, ויש תנועה ביניהם. אין חלוקה אמיתית", הוא הסביר.
דובר המשטרה הפלסטינית לואי איזריקת אמר לי כי המשטרה "פועלת להגביל תנועה" בחברון בפרט ובגדה בכלל. לדבריו, פלסטינים שחיים באזור הנתון לשליטת ישראל יכולים להיכנס לחברון רק במקרי חירום או בעניינים רשמיים.
בילאל, תושב חברון, אמר לי כי תושבי העיר החלו לציית לכללי הריחוק החברתי ככל שהחמיר המצב. לדבריו, ככל שעלו מספר המקרים והמיתות, נהיה בלתי אפשר להתעלם מהווירוס. "מאז הגל השני והעלייה בתחלואה, אנשים מתחילים לפחד, והם מתחילים להתייחס להנחיות הבטיחות בצורה רצינית יותר", הסביר.
ראיד זעאריר, שחי בכפר קטן מחוץ לחברון, מסכים שאנשים סוף-סוף מתחילים לקחת את הווירוס ברצינות. הכפר שלו, א-סמוע, סגור, ולא ניתן לצאת ולהיכנס ממנו אלא אם מדובר במקרה חירום של ממש.
ריאד זריר, שחי בכפר קטן מחוץ לחברון, מסכים שאנשים סוף-סוף מתחילים לקחת את הווירוס ברצינות. הכפר שלו, א-סמוע, סגור, ולא ניתן לצאת ולהיכנס ממנו אלא אם מדובר במקרה חירום של ממש
לדבריו, אנשים שבהתחלה בזו לחבישת מסכות מצייתים עכשיו לכללים. "זאת הפעם הראשונה שבה אני רואה שמצייתים לכללים", אומר זריר. "לאנשים הייתה גישה כזאת שכאילו הכל ברצון האל, ומה שהוא רוצה – יקרה. אבל כשהמספרים עלו, אנשים התחילו להבין שאין סיבה שמישהו ידביק את המשפחה שלהם".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם