מדוע רודנים לא רוצים מעמד בינוני 

ערפאת ונתניהו (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)
אבי אוחיון, לע"מ
ערפאת ונתניהו

ערב כניסת הרשות הפלסטינית לשטחים, מייד אחרי הסכמי אוסלו, התקיים בתוניס דיון מכריע: נציגי הבנק העולמי באו לפגוש את ערפאת כדי לתאם את הכלכלה של הרשות, אבל ערפאת סירב לקבל אותם.

ערב כניסת הרשות הפלסטינית לשטחים, מיד אחרי הסכמי אוסלו, התקיים בתוניס דיון מכריע: נציגי הבנק העולמי באו לפגוש את ערפאת לתיאום כלכלת הרשות. הוא סירב לקבלם

כאשר צמרת פתח התפלאה מדוע, ערפאת אמר: הבנק העולמי לא בא לעזור לנו אלא לפעול נגדנו. כדי לשלוט אנו צריכים שליטה בביטחון, בתקציבים ובתקשורת. את זה הבנק העולמי רוצה לשלול מאיתנו.

אם תרצו – פה נמצא הקוד הגנטי של כשלון הרשות הפלסטינית, ושל רב המשטרים בעולם הערבי. הבנק העולמי רצה לבסס את הרשות הפלסטינית על המעמד הבינוני, על החברה האזרחית ועל משטר פוליטי של מפלגות. ערפאת לא רצה את המעמד הבינוני, אלא את המונופולים של בכירי הרשות על הכלכלה. לשלוט ישירות על מנגנוני הבטחון תוך זריעת מחלוקות ביניהם, וביטול העיתונות החופשית הפלסטינית שפרחה עד אוסלו, כדי לעשות עיתונות מטעם.

התוצאה – המעמד הבינוני קרס. בעלי ההון עזבו את השטחים, ובמקום מפלגות אזרחיות יש לנו מיליציות.

מה שקרה ברשות הפלסטינית זה רק דוגמית לעולם הערבי שקרס, ראו מה קורה בסוריה למשל, עוד לפני המרד. במקום מעמד בינוני יש לנו טייקונים, שהם לא במקרה מן המשפחה של אסד. אם יש מריבות ביניהם, זה מריבות בתוך המשפחה.

מה שקרה ברשות הפלסטינית זו דוגמית לעולם הערבי שקרס. ראו את סוריה למשל, עוד לפני המרד. במקום מעמד בינוני יש טייקונים, שהם לא במקרה מהמשפחה של אסד. מריבות ביניהם הן מריבות בתוך המשפחה

אפשר לפצח זאת ברזולוציה יותר מחודדת: שלטון רודני לא רוצה מעמד בינוני והוא הורס אותו, כדי לשלוט בכלכלה.

מי שעושה השוואה עם ישראל, עושה זאת על אחריותו האישית בלבד.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 265 מילים
סגירה