קשה היה למצוא במהלך היומיים האחרונים תומכים ב"תוכנית הכלכלית המשלימה" של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שפיזרה את הכסף להמונים. הביקורת הגיעה מכל הכיוונים, חברי כנסת מכל המפלגות, כולל בימין, וגם פעילים בליכוד ומצביעי נתניהו.
איש לא הבין את ההיגיון בתוכנית להנעת המשק באמצעות תשלומים לא מבוקרים לכל האוכלוסייה. הטענה שעלתה וחזרה הייתה כי הכסף ייעלם או ייבלע בחשבון הבנק. העצמאים והשכירים קורבנות הקורונה ישלמו חובות, שכר דירה או משכנתאות. העשירים לא ירגישו בכמה מאות או אלפי שקלים נוספים שיזרמו אליהם.
שישה מיליארדי שקלים, שהיו יכולים להתחלק בצורה סוציאלית וצודקת הרבה יותר, פוזרו מתוך לחץ, והם יניעו את גלגלי המשק כמו הפרד העצל ממשלי קרילוב. "עם הכסף הזה אנשים הולכים לקנות", הבטיח ראש הממשלה. ממש לא.
"נתניהו מפחד והציבור מריח את הפחד", אמר יום קודם לכן, בראיון לזמן ישראל, אברהם בורג, שהשתתף בהפגנה הסוערת ליד מעון ראש הממשלה ביום שלישי. האבחנה הזו מדויקת. נתניהו פחד מהמחאה והלך לפתוח את כל הברזים אחרי שהבין כי המפגינים מדברים מתוך מצוקה אמיתית וחרדה קיומית. אבל ההפגנות המשיכו מול בלפור גם ברביעי ובחמישי, אחרי פרסום התוכנית הנדיבה, ועשרות אנשים ישנו על המדרכה במהלך הלילה.
מתנגדי נתניהו של טרום עידן הקורונה שואבים עידוד מהפאניקה שאוחזת בראש הממשלה. נפגעי הקורונה לא מאמינים לו, ומשוכנעים שגם אם יקבלו את הכסף עכשיו, הם יכסו בריבית דריבית על הבור התקציבי שנתניהו פותח כאן. אם תרצו, זהו תיק המתנות החדש של נתניהו, אבל הפעם הוא מחלק, ולא בחינם.
אבל לא רק הציבור מריח את הניתוק והפחד, הלחץ הגדול וחוסר היציבות. גם הפוליטיקאים. בגל הראשון של הקורונה, ההחלטות בממשלה התקבלו כמעט בלי ויכוח. נתניהו וראשי משרד הבריאות קבעו מדיניות דרמטית ותקדימים היסטוריים במהירות וללא התנגדות, לפעמים אפילו בלי דיון מעמיק, ואפילו זכו בשבחים. אין מה להשוות בין נתניהו של מרץ-אפריל לנתניהו של יוני-יולי.
בישיבת הממשלה אמש (חמישי) נתקל נתניהו בהתנגדויות רבות ושאל בכעס את השרים "מה, אתם עוורים? אנחנו הולכים לסגר מלא". נתניהו ניסה לשכנע שאם לא יינקטו מגבלות וצעדים קשים בסוף השבוע – אנחנו צועדים להידבקות המונית ול-1,500 חולים קשים בתוך שלושה שבועות.
שר החינוך יואב גלנט – שאפילו לא הוזמן לישיבת השרים המיוחדת שהמליצה אתמול בצהריים לסגור את בתי הספר של החופש הגדול – הביע את כעסו בישיבת הממשלה בלילה. כל שרי כחול-לבן ושלושה שרי ליכוד התייצבו לצדו – זאב אלקין, אופיר אקוניס וגילה גמליאל.
העימות בין נתניהו וגלנט מתחיל להזכיר את המריבות בין גלנט ומנהיג המפלגה הקודמת שלו, משה כחלון. "אני בטוח שמה שנאמר כאן כבר בדרך החוצה", סנט נתניהו בגלנט במהלך הישיבה, ובעצם האשים אותו בהדלפות בשידור חי.
העימות בין נתניהו וגלנט מתחיל להזכיר את המריבות בין גלנט וכחלון. "אני בטוח שמה שנאמר כאן כבר בדרך החוצה", סנט נתניהו בגלנט במהלך הישיבה, ובעצם האשים אותו בהדלפות בשידור חי
אגב התנגדות פנימית: גם הציוצים האופוזיציוניים הדחופים של גדעון סער לא מובנים מאליהם. סער בדרך כלל זהיר יותר. גם לא הציוץ הבוטה של דוד ביטן נגד נתניהו ויו"ר הקואליציה מיקי זוהר. "הליכוד הגיע לשפל חדש", צייץ ביטן על רקע המאבקים הפוליטיים בליכוד העולמי.
המעמד המתערער של נתניהו היה יכול גם להיות שעתו הגדולה של בני גנץ, אבל הוא עוד לא שם, למרות שמישהו שכנע אותו לגלות הרבה יותר נוכחות, מרץ וחיוניות בימים האחרונים.
גנץ לא נתפס כמנהיג אלטרנטיבי רציני ואחראי, בעל מחשבה עצמאית, מלחמה עקרונית על עמדות ויוזמות מקוריות. הוא לא יצחק רבין בממשלה של שמעון פרס, או פרס בממשלה של רבין. עדיין לא.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם