כאשר הוקמה המועצה המחוקקת הפלסטינית, "הפרלמנט הפלסטיני", על פי הסכמי אוסלו, המחוקקים הפלסטינים לקחו את הכנסת הישראלית כדוגמה, בימים רחוקים שהיא באמת שימשה דוגמה, והתחילו להציק לערפאת בענייני שחיתות.
אחד מראשי עושי הצרות, בכיר פתח במחנה הפליטים בלאטה, נהג במכוניתו החדשה, אבל מכונית של הביטחון המסכל נכנסה בו בכוח רב. לנהג שלום, אבל המכונית נהרסה.
עושה הצרות שמכוניתו נחבלה, בא לערפאת בתלונה מרה, וערפאת שאל אותו: מה הנזק שנגרם לך? הוא נקב בסכום, וערפאת פיצה אותו בסכום גדול פי שלושה מן הנזק.
עושה הצרות, שמכוניתו נחבלה, בא לערפאת בתלונה מרה וערפאת שאל אותו: מה הנזק שנגרם לך? הוא נקב בסכום, וערפאת פיצה אותו בסכום גדול פי שלושה מן הנזק
השיטה הזאת של ערפאת, לשפות מתקציבו אישים ומוסדות הייתה מוכרת בשם: "מכרומת א-ראיס", כלומר: "גמול הכבוד של הנשיא".
היא באה לעולם יחד עם תופעה מקבילה: הפחתת המשכורות של עובדי המדינה בחצי מן הסכום ששולם בידי ישראל. המטרה הייתה ברורה – לא לאפשר לאזרח להתפרנס בכבוד, ולהיות תלוי ב"מכרומת א-ראיס" למחייתו. כך, לשכת ערפאת הייתה גדושה במי שביקשו לקבל את "גמול הכבוד", וכמובן הם ידעו כי מחייתם תלויה במנהיג.
זאת הסיבה שערפאת כל כך התנגד לעבודה הפלסטינית בישראל. בין הסיבות המרכזיות לפרוץ האינתיפאדה השנייה היתה ליצור את החיץ בין הפלסטינים לישראל, כדי שהוא יוכל לשלוט בהם טוב יותר.
אבל ערפאת לא לבד. מי שבודק משטרים דיקטטוריים מוצא הרבה מכנים משותפים – שכר נמוך, תלות בנותן החסד, ואובססיה לשליטה ישירה על האזרחים.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו