עידן הקורונה: בדיקה במודיעין, יולי 2020, אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: Yossi Aloni/FLASH90)
Yossi Aloni/FLASH90

ישראל עשתה את כל הטעויות האפשריות, אבל אלה ששת הצעדים שיצילו אותה מאסון

פרופ' אלי וקסמן אומר כי הניסיון שלו לייעץ למל"ל בהתמודדות עם מגפת הקורונה הרגיש כמו "לדפוק את הראש בקיר", ומתווה את הצעדים הדחופים הדרושים - לדעתו - כדי למנוע קריסה של מערכת הבריאות ● "המשבר שאנחנו עומדים בפניו מעולם לא היה משבר רפואי. היה לו היבט רפואי, אבל האתגרים היו מקצועיים וניהוליים" ● ראיון

ישראל צריכה להפסיק להתמקד בפתרונות "של ימי הביניים" מול הקורונה, כמו הסגרים, ולנקוט צעדים חכמים שהיו צריכים להיעשות לפני זמן רב – אם היא רוצה למנוע קריסה של מערכת הבריאות. כך מזהיר מי שהיה יועץ בכיר לממשלה.

פרופ' אלי וקסמן טוען כי הקשיים בהתמודדות עם הווירוס לא מפתיעים, ונובעים מהיעדר תכנון ומגישה יהירה מצד פוליטיקאים באשר לאמון הציבור.

וקסמן עמד בראש ועדת היועצים המומחים להתמודדות עם מגפת הקורונה של המועצה לביטחון לאומי (מל"ל). הוא ניצל את התפקיד לקידום אסטרטגיה ברורה להתמודדות עם הנגיף ולמזעור ההשפעה של גל שני, אך, כפי שאמר לזמן ישראל, התחושה שלו במהלך פעילות הוועדה הייתה "כמו לדפוק את הראש בקיר".

כעת, הוא סבור כי ישראל נמצאת בדרך ל"תרחיש מסוכן", כדבריו. "כאשר מספר החולים בטיפול נמרץ יגיע ל-1,000, איכות הטיפול תושפע במידה רבה מאוד, שיעור התמותה יזנק משמעותית, וכך גם מקרי המוות הנובעים ממחלות אחרות".

פרופסור אלי וקסמן (צילום: באדיבות מכון ויצמן למדע)
פרופסור אלי וקסמן (צילום: באדיבות מכון ויצמן למדע)

נכון להבוקר (ד'), בישראל היו 30,874 חולי קורונה פעילים, 256 מתוכם מאושפזים במצב קשה. 425 ישראלים מתו עד כה מהנגיף.

וקסמן, פרופסור לפיזיקה ממכון ויצמן, עזב את תפקידו כיועץ למל"ל במאי, לאחר שהגיש דוח שזכה להתעלמות ברובו המוחלט. הוא פירט שם את הצעדים שצריכים לנקוט, לרבות הקמת מרכז שליטה לעת חירום המחבר מגוון גורמים ציבוריים תחת הנהגת איש צבא בכיר לשעבר – ומדלל את התפקיד של משרד הבריאות.

וקסמן סבור כי ישראל נמצאת בדרך ל"תרחיש מסוכן". לדבריו, "כאשר מספר החולים בטיפול נמרץ יגיע ל-1,000, איכות הטיפול תושפע במידה רבה מאוד ושיעור התמותה יעלה משמעותית -גם ממחלות אחרות"

הוא אומר, כי כעת הוא צופה "בתסכול כיצד הממשלה לא עושה זאת, מה שמוביל אותנו למשבר נוסף". לדעתו יש לישראל עדיין זמן לשנות את המגמה. "יש תקווה", הוא אומר. "אנחנו יכולים לחיות עם המגפה הזו. זה אפשרי, אבל אנחנו צריכים לנקוט בצעדים הנכונים, ועכשיו". לדבריו, מדובר בשישה צעדים חיוניים.

עידן הקורונה בירושלים, יולי 2020, אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
עידן הקורונה: ירושלים, יולי 2020, אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

1

לוותר על ההסגר

וקסמן סבור שההסגר היה כלי שהשתמשו בו יתר על המידה, והוא לא צריך להיות על סדר היום עתה. לדעתו, ההסגר הראשוני היה מחמיר מדי בכך שהגביל את האנשים למרחק 100 מטרים מביתם, מה שלדבריו חסר בסיס אפידמיולוגי.

וקסמן אומר כי לאחר ההסגר, כשישראל הייתה אמורה לבנות יכולות שיבטיחו כי המצב לא יידרדר שוב, המנהיגים נחו על זרי הדפנה. הוא טוען כי "הסגר נוסף יהיה סימן לכישלון שלנו בבניית כלים אלטרנטיביים לניהול המגפה ללא הסגר".

"היו לנו חודשים לבניית יכולות ולא עשינו זאת, וזו הסיבה לכך שנראה כי נותרנו עם כלי אחד מימי-הביניים, של הסגר. זו לא הדרך שבה הדברים היו אמורים לקרות". וקסמן רוצה שהמנהיגים יפסיקו לקדם הסגר נוסף, ובמקום זאת ישקיעו בפיתוח יכולות אחרות, שלדעתו כוללות פוטנציאל טוב בהרבה לניהול מגפה.

עידן הקורונה: הסגר על שכונות חרדיות בירושלים, יולי 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
עידן הקורונה: הסגר על שכונות חרדיות בירושלים, יולי 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

2

לסגור את הים

ישראל נמצאת בתהליך של הטלה מחודשת של מגבלות, במיוחד בסופי שבוע. בהתפתחות האחרונה מיום שלישי בבוקר, המסעדות נסגרו להושבה בתוך חלל המסעדה על ידי הקבינט, אם כי ההחלטה בוטלה בסופו של דבר על ידי הכנסת.

וקסמן אומר כי הממשלה התעכבה לפני יישום הצעדים האחרונים, שלא היו מספיקים, וכי הרעיון של החלת חלק מהתקנות רק בסופי שבוע הוא מוטעה, משום שהן צריכות להתקיים במשך כל השבוע, כדי להיות בעלות השפעה ממשית.

לדבריו, ישראל צריכה לעצור את כל הפעילות מלבד עבודה ואינטראקציות חיוניות. "עלינו לעצור את פעילויות הפנאי והנופש, כולל החופים. הצפיפות בחופים גבוהה מאוד, ומדובר בסיכון גבוה".

ועדת הקורונה של הכנסת הצביעה ביום שני על שמירת הברכות והחופים פתוחים בימי השבוע, בניגוד להחלטת הקבינט משבוע שעבר.

ישראל צריכה לעצור את כל הפעילות מלבד עבודה ואינטראקציות חיוניות. לדבריו של וקסמן, "עלינו לעצור את פעילויות הפנאי והנופש, כולל החופים. הצפיפות בחופים גבוהה מאוד, ומדובר בסיכון גבוה"

וקסמן רוצה שבתי הספר של הקיץ בכיתות ד' ומעלה יפסיקו את פעילותם באופן מיידי, וכי החזרה של כיתות אלו בספטמבר לבית הספר תידחה – אלא אם נתוני התחלואה יופחתו במידה משמעותית.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר ביום שני כי בתי הספר של הקיץ יישארו פתוחים לעת עתה. שר החינוך, יואב גלנט, אמר ביום שני כי "בתי הספר ייפתחו ב-1 בספטמבר. נקודה". וקסמן אומר על הצעדים האחרונים כי "הם יושמו בעיכוב. היו צריכים לנקוט בהם קודם. הם חלקיים ומותירים פרצות. אין תועלת בהמתנה.

"ככל שאנחנו מחכים יותר", הוסיף, "ככל שאנחנו נוקטים בפעולה פחות החלטית, כך הנזק יהיה גדול יותר. אנחנו בסיכון של הצבת מערכת האשפוז בישראל בסכנה, ואנחנו נשלם מחיר גבוה. אנחנו צריכים לנקוט בפעולות החלטיות".

עידן הקורונה: חוף הים בתל אביב, יולי 2020 (צילום: Yossi Aloni/Flash90)
עידן הקורונה: חוף הים בתל אביב, יולי 2020 (צילום: Yossi Aloni/Flash90)

3

לא משבר בריאות, משבר מנהיגות

וקסמן משוכנע כי המגפה צריכה לקבל יחס של משבר כללי, בעוד שלדעת ממשלת ישראל היא מוגדרת בתור משבר רפואי. "המשבר שאנחנו עומדים בפניו מעולם לא היה משבר רפואי", הוא אומר. "היה לו היבט רפואי, אבל האתגרים היו מקצועיים וניהוליים, שקשורים לאיסוף וניתוח מידע, ומעקב אחרי מגעים ובניית תשתית לניהול הבידוד. אתגרים אלו לרוב לא היו קשורים כלל ליכולת מערכת הבריאות, ולרוע המזל, הניהול של המצב נחת בחיקו של משרד הבריאות".

"היה למשבר היבט רפואי, אבל האתגרים היו מקצועיים וניהוליים, וקשורים לאיסוף וניתוח מידע ומעקב אחרי מגעים ובניית תשתית לניהול הבידוד. אתגרים אלו לרוב לא היו קשורים כלל ליכולת מערכת הבריאות"

וקסמן טוען כי האתגר הרחב דורש איחוד מערכות כלל-לאומי כדי להתמודד איתו – ולא יוזמה בהובלת משרד הבריאות, אשר לדעתו לא מחזיק במיומנויות הרלוונטיות. לדעתו, הדבר ההגיוני ביותר הוא שגוף שייסתמך רבות על מומחיות צבאית, יהיה בבחינת ההזדמנות הטובה ביותר עבור ישראל לשמירה על המגפה תחת שליטה, ואין לו מושג למה הממשלה לא מקדמת את הרעיון.

עידן הקורונה: ראש הממשלה בנימין נתניהו, מאי 2020 (צילום: Alex Kolomoisky/POOL, באמצעות פלאש 90)
עידן הקורונה: ראש הממשלה בנימין נתניהו, מאי 2020 (צילום: Alex Kolomoisky/POOL, באמצעות פלאש 90)

4

זהירות במקום יהירות

וקסמן סבור כי הגישה של הממשלה כלפי הציבור מפורשת כיהירות, בעוד שמנהיגים אמורים להתנהל מול האזרחים בזהירות. לדעתו, היה צריך להטיל מגבלות על פי הצורך, במקביל לתקשור יעדים, מסגרות זמן ושאיפות באופן ברור.

במקום זאת, הממשלה מייצרת תחושה מתמשכת של אי ודאות. לדעתו, אי ודאות זו נוצרה באופן מיותר, בעקבות קבלת החלטות באישון לילה וברגע האחרון, ששינו את התקנות והותירו את הציבור בבלבול רב.

וקסמן טוען כי בעקבות תקשור לא ברור וחסר שקיפות, הממשלה סחטה עד תום את המוכנות של הציבור במהירות רבה מדי, והאזרחים מפגינים עתה חוסר סבלנות כלפי עמידה בהנחיות החדשות. לפי הניתוח שלו, תקשור ברור הזוכה באמון הציבור צריך להיות בראש סדרי העדיפויות של הממשלה.

בעקבות תקשור לא ברור וחסר שקיפות, הממשלה סחטה עד תום את המוכנות של הציבור, והאזרחים כעת מפגינים חוסר סבלנות כלפי עמידה בהנחיות החדשות. אמון הציבור צריך להיות בראש סדר העדיפויות הממשלתי

לדבריו, "חיוני שהממשלה תציג תכנית כוללת עם מהלכים ברורים של צעדים מגבילים הקשורים לחלקים שונים של המגפה, וכן הסבר בהיר על האופן שבו הם ינהלו את המגפה בטווח הרחוק, והאופן שבו נתמודד איתה בלי הסגר נוסף".

עידן הקורונה: שר הבריאות יולי אדלשטיין, מאי 2020 (צילום: פלאש 90)
עידן הקורונה: שר הבריאות יולי אדלשטיין, מאי 2020 (צילום: פלאש 90)

5

זה הזמן לנסח תכנית

הממשלה נכשלה בניהול הציפיות של הציבור משום שלא הייתה לה תכנית ברורה, אומר וקסמן. "זה לא שהייתה תכנית שנהגתה על ידי הממשלה, אבל לא תוקשרה", הוא טוען. "פשוט לא הייתה תכנית". הממשלה צריכה לתכנן במהירות לקראת תרחישים שונים, ולהחליט מהן הפעולות שאותן היא תוציא לפועל בנסיבות שונות, ולהפוך את התכניות האלה לשקופות ברובן עבור הציבור.

"זה לא שהייתה תכנית שנהגתה על ידי הממשלה אבל לא תוקשרה. פשוט לא הייתה תכנית. הממשלה צריכה לתכנן במהירות לקראת תרחישים שונים, ולהחליט מהן הפעולות אותן תוציא לפועל בנסיבות שונות"

"אנחנו צריכים להגדיר מספר מצבי חירום שיהיו ברורים לציבור ולמקבלי ההחלטות, ולאפשר לאנשים להבין מהסתכלות במספרים, האם אנחנו עוברים לרמה גבוהה יותר של מצב חירום", אומר וקסמן.

עידן הקורונה: שר האוצר ישראל כ"ץ, יולי 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
עידן הקורונה: שר האוצר ישראל כ"ץ, יולי 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

6

לבדוק את הבדיקות

וקסמן מציין כי ישראל מבצעת הרבה בדיקות קורונה, אבל מטופלים רבים לא עברו מעקב של מגעים, משום שהיכולות של המערכת עדיין לא פותחו כראוי.

במדינות כמו בריטניה וגרמניה, לצד מדינות רבות בארצות הברית, מספר האפידמיולוגים לנפש המבצעים את חקירות מעקב אחר מגעים בקרב מי שנדבק בנגיף, גבוה פי-100 מאשר בישראל, כך על פי נתונים של צה"ל.

במקום זאת, ישראל נסמכת על תכנית איכון שנויה במחלוקת של השב"כ, המאתרת את מי שנחשף לווירוס באמצעות מערכת מעקב שהתגלו בה תקלות רבות. לדעתו של וקסמן, המשאבים המוגבלים של מעקב אחרי שרשרת ההדבקה משקפים הזדמנות מפוספסת, וישראל משלמת את המחיר.

"כדי לדכא מגפות, צריך להשלים את המחזור של הבדיקה, מעקב אחר המגעים ובידוד המגעים בתוך 48 שעות משליחת הבדיקה לאדם כלשהו. אם הדבר היה מבוצע, אפשר היה להפחית באופן דרמטי את מספר ההידבקויות שנגרמו מהמגעים, וכך 'להרוג' את ההתפשטות של המגפה", הוא אומר.

"כדי לדכא מגפות, צריך להשלים את המחזור של הבדיקה, המעקב אחרי המגעים והבידוד של המגעים תוך 48 שעות משליחת הבדיקה לאדם כלשהו. אם הדבר היה מבוצע, אפשר היה 'להרוג' את ההתפשטות של המגפה"

"אם עושים רק בדיקות, או אם משלימים את התהליך לאט מדי, המגעים מדביקים אחרים, ואז לא מצליחים להשפיע על התפשטות המגפה. הגישה במשרד הבריאות היא שבדיקות הן לזיהוי הנשאים לטובת טיפול, ולא לניתוק שרשראות ההדבקה. לכן, הם נכשלים בהשלמת תהליך הבדיקה-מעקב-בידוד בזמן סביר".

עידן הקורונה: בדיקה באזור מודיעין, יולי 2020 (צילום: Yossi Aloni/FLASH90)
עידן הקורונה: בדיקה באזור מודיעין, יולי 2020 (צילום: Yossi Aloni/FLASH90)
עוד 1,302 מילים
סגירה