בית הקברות הפרוטסטנטי בירושלים (צילום: שמואל בר-עם)
שמואל בר-עם

אף פעם לא מאוחר מדי: סיור בבית קברות היסטורי בירושלים

בית הקברות הפרוטסטנטי של הר ציון בירושלים מאכלס קברים של קצינים מחיל ההנדסה הבריטי המלכותי, מיסיונרים, ארכאולוגים ופילנתרופים, והוא בנוי על חורבות של מקדש מתקופת בית שני ● אם מתגברים על הרתיעה מהסיור בין הקברים, ניתן ללמוד שם שיעור מרתק על ההיסטוריה של ירושלים וארץ ישראל ● טיול לשבת באווירה אחרת

חלקת הקבר הכי מיוחדת בבית הקברות הפרוטסטנטי של ירושלים שייכת לסר פלינדרס פיטרי, ארכאולוג בריטי ידוע שהציע את הרעיון – שהיה קיצוני בזמנו – לפיו ניתן לתארך שכבות ארכאולוגיות על בסיס שברי חרס וחפצי קדרות.

מה שהופך את הקבר שלו לכה מיוחד הוא המצבה, אשר מפוצלת לשני חלקים. כמעט ולא ניתן לראות על החלק הגדול יותר של המצבה את השם של פלינדרס, שנולד ב-1853 ומת ב-1942. מצבת אבן קטנה בצמוד מסמלת ככל הנראה את ראשו: פטרי האמין כי יש התאמה בין האינטליגנציה של האדם לגודל של הגולגולת שלו, ולכן הוריש את הראש שלו לקולג' המנתחים המלכותי של לונדון.

זה עניין מוזר לכשעצמו. אבל יש סוף יוצא דופן לסיפור הזה. משום שפיטרי מת בשיא של מלחמת העולם השנייה, היה עיכוב בהעברה של הראש שלו. לאחר שאוחסן בצנצנת במה שהיה בזמנו בית הספר האמריקאי לחקר המזרח בירושלים (היום המכון ע"ש אולברייט למחקר ארכאולוגי), הראש נשלח לאחר מכן ללונדון. שם, התווית נפלה והראש נותר לא מזוהה במשך עשרות שנים. רק ב-1989 הארכאולוג שמעון גיבסון זיהה את הגולגולות בתור ראשו של פלינדרס פיטרי.

פלינדרס פיטרי (צילום: נחלת הכלל)
פלינדרס פיטרי (צילום: נחלת הכלל)

חלק מכם אולי יחשוב שביקור בבתי קברות הוא תחביב נוראי. אבל האמנם? ההיסטוריה המודרנית של ישראל נכתבה על ידי רבות מהדמויות הקבורות באותם בתי קברות. כמו בית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון, מקום מנוחתן האחרונה של חלק מהדמויות הנוצריות הבולטות ביותר בישראל במאה ה-19 וה-20. קברים נוספים שייכים לשוטרים בריטיים, חיילים ומנהל רשות הדואר הבריטית.

בית הקברות ממוקם בשטח המכון האמריקאי לחקר ארץ הצבי, על שטח שקנה הכומר סמואל גובאט ב-1848. גובאט, הבישוף הפרוטסטנטי של ירושלים דאז, פיצל לאחר מכן את השטח לשניים. החלק הגדול יותר הפך לבית הספר בישוף גובאט, הנבנה על גבי שרידים בני 2,000 שנה מתקופת החשמונאים. בית הספר פעל מ-1853 עד למלחמת העצמאות ב-1948.

לאחר המלחמה, הר ציון היה ממוקם בשטח ישראלי והעיר העתיקה – בסמוך להר – בשטח ירדני. עד מלחמת ששת הימים, הבניינים והשטח היו בשליטת צה"ל.

במהלך אותן 19 שנים, עבר רכבל ממתחם גובאט ולרוחב גיא בן הינום עד לשכונת ימין משה, אשר העביר אספקה אל ומהר ציון. עדיין ניתן לראות על הקרקע את הגלגלים שהיו בשימוש להעלאת הרכבל בלילה, ולהורדתו אל העמק במהלך היום.

הגלימה, הספרים וחלק מהחפצים האישיים של גובאט, אשר נשלחו לאחרונה לירושלים, מוצגים בתוך בית הספר. המצבה שלו – המפורטת ביותר בכל בית הקברות – כוללת לא רק כיתוב מפורט, אלא גם את הדיוקן שלו.

מתחם גובאט והכבל שבעבר שימש את הרכבל, אשר הוקם על ידי הבישוף הפרוטסטנטי סמואל גובאט (צילום: שמואל בר-עם)
מתחם גובאט והכבל שבעבר שימש את הרכבל, אשר הוקם על ידי הבישוף סמואל גובאט (צילום: שמואל בר-עם)

ג'י. דאגלס יאנג נולד ב-1910 למשפחה דתית, ובשלב מוקדם הפך להיות אחד מהתומכים הנלהבים ביותר של ישראל. הוא היה נחוש בניסיונות שלו להילחם באנטישמיות, וקיווה לפתח יחסים טובים בין היהודים והנוצרים בישראל ובכל העולם. לשם כך, ב-1976 הוא ואשתו ג'ורג'ינה הקימו את ארגון גשרים למען השלום. השניים נקברו אחד ליד השנייה בבית הקברות הפרוטסטנטי; המצבות מעל קבריהם עשויות אבן בת 2,000 שנים, מהתקופה ההרודיאנית.

ב-1957, הקים יאנג את המכון ללימודי ארץ הצבי על מנת לתת לסטודנטים את ההזדמנות לחוויית לימודים בהיסטוריה תנ"כית, גאוגרפיה היסטורית, ארכאולוגיה, השפה העברית ודת. המכון, שהיה ממוקם במקור ברחוב הנביאים, עבר למתחם גובאט לאחר שהצבא הישראלי פינה אותו ב-1967.

צ'ארלס וורן (צילום: נחלת הכלל)
צ'ארלס וורן (צילום: נחלת הכלל)

צ'ארלס וורן היה סגן משנה בחיל ההנדסה המלכותי ב-1867 כשהקרן לחקירת פלשתינה שלחה אותו לארץ לביצוע חפירות. ליוו אותו שלושה חיילים, גם הם מהחיל. אחד מהם, ג'יימס דנקן, נדבק במלריה לאחר פחות משנה ומת. הוא נקבר בבית הקברות הפרוטסטנטי, ועל המצבה שלו חבריו הניחו עמוד אבן שהתגלה בחפירות ומתוארך לתקופת בית שני (516 לפני הספירה עד 70 לספירה).

עוד קבור שם גם האדריכל פול פאלמר, שעיצב את הבית הנהדר בעל שתי הקומות עבור ראש הקהילה הפרוטסטנטית הגרמנית (היום ביה"ס אורט). הסיבה המרכזית לכך שהוא מוכר, לעומת זאת, הוא העתק מפורט של הפסיפס מהמאה ה-6, מפת מידבא. הפסיפס, שהתגלה ב-1884 במהלך שיפוצים בכנסייה במידבא, ירדן, כיסה את רצפת הכנסייה הביזנטית והוא המפה העתיקה היחידה ששרדה של ארץ הקודש. הפסיפס המרשים הורכב מיותר מ-2 מיליון חלקים.

בית בן שתי קומות לראש הקהילה הפרוטסטנטית הגרמנית (כיום בית הספר המקצועי אורט) בירושלים שעוצב על ידי האדריכל פול פאלמר, הקבור בבית הקברות הפרוטסטנטי בירושלים (צילום: שמואל בר-עם)
בית בן שתי קומות לראש הקהילה הפרוטסטנטית הגרמנית (כיום בית הספר המקצועי אורט) בירושלים שעוצב על ידי האדריכל פול פאלמר, הקבור בבית הקברות הפרוטסטנטי בירושלים (צילום: שמואל בר-עם)

בשנים האחרונות של המנדט הבריטי בפלשתינה, מרכז העצבים המנהלי והצבאי שלו שכן במלון המלך דוד בירושלים. כשפצצה הופעלה במלון על ידי אנשי האצ"ל ב-1946, יותר מ-90 איש נהרגו בפיגוע. בהם היה השוטר בן ה-20 רונלד ארתור וודוורד, שמצא מנוחה אחרונה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון.

על מצבה צנועה אחרת חקוק השם ג'יימס סטרקי, הארכאולוג הראשון שחפר בעיר לכיש. הייתה לו הזכות לחשוף את מכתבי לכיש – אגרות חרס שנכתבו במהלך המצור הבבלי על העיר ב-596 לפני הספירה. סטרקי נרצח ע"י מתנקשים ערבים ב-1936, בזמן שהיה בדרך לטקס הפתיחה של מוזיאון רוקפלר בירושלים.

צלב גדול מתנוסס מעל למצבה של יליד גרמניה יוהאן לודוויג שנלר, מיסיונר אדוק שהגיע לפלשתינה כדי לשרת את האוכלוסייה המקומית. ב-1855 הוא קנה חלקת קרקע מחוץ לעיר העתיקה, וב-1860 בנה שם בית עבור משפחתו.

זמן קצר לאחר מכן, כשאלפי נוצרים נטבחו בסוריה, שנלר מיהר צפונה והחזיר תשעה יתומים. האוכלוסייה של מה שהיה מכונה "בית היתומים הסורי" גדלה פי 4 שנה אחר כך, כך שבניינים נוספים הוספו, וסביב המתחם הוקמה חומה גבוהה.

כל סוגי הפעילויות נערכו בתוך מתחם, שכלל מטבח, בית ספר, מרפאה, סדנאות, מאפיה, בית דפוס ומכבסה. שנלר היה נחוש שהילדים יהפכו לבוגרים פרודוקטיביים: כמעט כולם נשארו עד שהגיעו לגיל 18 – ואז עזבו עם מקצוע ביד.

דגם של מסגד אל אקצה שנוצר על ידי קונארד שיק, אשר קיבל רשות מיוחדת להיכנס למרחב בתור ארכיאולוג. שיק קבור בבית הקברות הפרוטסטנטי בירושלים (צילום: שמואל בר-עם)
דגם של מסגד אל אקצה שנוצר על ידי קונרד שיק, הקבור בבית הקברות הפרוטסטנטי בירושלים (צילום: שמואל בר-עם)

אך מכל האדריכלים, המיסיונרים והארכאולוגים של המאה ה-19 ותחילת ה-20 הקבורים שם, היה זה קונרד שיק שהיה בעל ההשפעה הגדולה ביותר על ירושלים. קונרד, שהוכשר כמיסיונר וכבעל מלאכה, התפרנס בתחילה כמתקן שעוני קוקייה.

בתור אדריכל שלימד את עצמו את המקצוע, שיק עיצב חלק מהבניינים ההיסטוריים ביותר בעיר, בהם בית החולים למצורעים ע"ש הנסן, הכנסייה האנגליקנית סנט פול, את אחד מהאגפים ששימשו את בית החולים ביקור חולים, ואת הבית שלו, בית תבור הייחודי. הוא גם תכנן את מאה שערים, אחת מהשכונות היהודיות המוקדמות ביותר מחוץ לחומת העיר העתיקה.

קונרד שיק (צילום: נחלת הכלל)
קונרד שיק (צילום: נחלת הכלל)

על אף שמעולם לא למד ארכאולוגיה, הוא לקח חלק בכמה חפירות חשובות ביותר ופרסם את ממצאיהן. ועל אף שלא-מוסלמים לא הורשו באופן כללי לעלות להר הבית, שיק קיבל אישור מיוחד. כתוצאה מכך הוא הצליח לבנות דגמים של ההר, המוצגים כיום בבית הספר שמידט לבנות ובמרכז המורשת של כנסיית המשיח.

מבקרים המגיעים עד לקצה הרחוק של בית הקברות, או מעט לצידו, מגלים כי מתחם גובאט נבנה על אוצר ארכאולוגי. אכן, במהלך בניית הבניינים המקוריים, נחשף חלק מחומת ירושלים המתוארכת לתקופת הבית השני. חפירות שנעשו יחסית לאחרונה גילו מקווה וקבר מאותה תקופה.

קברו של ג'יימס דנקן, קצין בחיל ההנדסה המלכותי הבריטי שמת ממלריה ב-1860 עם עמוד האבן מתקופת בית שני אשר הושאר שם על ידיו חבריו לחפירות (צילום: שמואל בר-עם)
קברו של ג'יימס דנקן, קצין בחיל ההנדסה המלכותי הבריטי שמת ממלריה ב-1860, עם עמוד האבן (צילום: שמואל בר-עם)
עוד 957 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 22 בספטמבר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו
אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא והדרך עודנה נפקחת לאורך

השיר הראשון בספרו הראשון של נתן אלתרמן הפך לאחד השירים המוכרים ביותר של המשורר, בין השאר בזכות הלחנים השונים שלו, שהכניסו אותו פעם אחר פעם לליבם של בני דורות שונים ● הלחן המוכר ביותר היום הוא של נפתלי אלטר, שברי סחרוף חידש והפך ללהיט מודרני ● אלטר עצמו מודה שהוא לא מבין עד הסוף את כוונת המשורר ומספר איך הלחין את השיר: "יש בעניין הזה סוג של קסם"

עוד 1,013 מילים

עז ותיש

בתוכנית הרדיו של קלמן ליבסקינד ואסף ליברמן ברשת ב' התארח ביום שלישי לפני שבוע השר יועז הנדל. כאשר הוא נשאל על האפשרות של השתתפות ישראל בוועידת שלום, הוא הזכיר דברים שאמר בעבר על ועידת שלום: "מהעז הזו לא יצא חלב".

דברים אלה נכוחים. השר יודע שהוא וחבר שריו ומרעיו בימין לא מתכוונים להוציא חלב מהעז הזו – ועידת שלום. בשרשרת לשלום יש לפחות שתי חוליות, ועידת שלום וממשלת ישראל (ועוד חוליות). ידוע שהחוזק של השרשרת נקבע על-ידי חוזק חולייתה החלשה. וכשממשלת ישראל מגיעה כמו תיש לתהליך שלום לא נשיג חלב.

בשרשרת לשלום יש, בין היתר, שתי חוליות: ועידת שלום וממשלת ישראל. ידוע שהחוזק של השרשרת נקבע על-ידי חוזק חולייתה החלשה. וכשממשלת ישראל מגיעה כמו תיש לתהליך שלום – לא נשיג חלב

אנחנו יכולים להגיד על ממשלתנו ושרינו: "מהתיש הזה לא נקבל חלב". זו הבעיה.

באותו ראיון השר הנדל דיבר בשבח מעשיה של הממשלה. אכן אמר דברים נכונים. הממשלה הזו מתנהלת בנורמליות, ולעם משוגע כמו שלנו גם זה שידרוג. אבל נדמה, שבדבר אחד הממשלה ממשיכה את הקו של ממשלות בנימין נתניהו, והוא טענתה שבסביבתנו הקרובה אין לנו עם מי לדבר על שלום.

אז חברי הממשלה דעו לכם, שתפקידכם לייצר מציאות בה יש לנו עם מי לדבר על שלום. בשלום עתידנו, ועליכם להשיג אותו. אתם לא יודעים איך להתקדם לשלום עם שכנינו בארץ הזו, אז אל תהיו בממשלה.

בהזדמנות זו, בה אני מתייחס ליועז הנדל, הרשו לי, בבקשה, התייחסות אישית לגופו של אדם. יותר נכון שני אנשים – אישה ואיש. אני קושר כאן ביחד את השרה איילת שקד והשר יועז הנדל.

שניהם אנשים יפים, צעירים וחכמים. אולם בדעותיהם הם כל-כך זקנים, עם השמרנות שלהם וחוסר המעוף שלהם, והיעדר התשוקה לשנות עולם ולעשות אותו טוב יותר. אז נשארנו עם זה שהם רק יפים. גם זה משהו, ואולי אפילו הרבה.

יאיר טל הוא מהנדס מכונות שעבד במספר חברות. היום הוא גמלאי. חקר את ניהול המלחמה במלחמת יום הכיפורים והשלים את כתיבת הספר "ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים" אשר יצא לאור בספטמבר 2019 בהוצאת "ידיעות ספרים".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 279 מילים

בנט: "אני רוצה מתווה חינוך בהיר שמובן לכל הורה"

ועדת חוקה האריכה תקנות התו הירוק עד ה-4 באוקטובר ● הליכוד: בתקופת נתניהו ישראל מעולם לא כשלה בקונגרס ● אלקין: המשבר עם המפלגה הדמוקרטית - תהליך של שנים ● סמוטריץ׳: הנהגת ערביי ישראל אינה פרטנר למאבק באלימות ● טיבי: ישראל עדיין לא קיבלה החלטה להכריע את ארגוני הפשיעה ● לבקשת שרת החינוך לא ינתנו קנסות למנהלים שיפתחו מוסדות בניגוד לתקנות קורונה

עוד 25 עדכונים

לא כולל שירות

הנהלת הוט, שספגה מתקפה בגלל התנהלותה מול מפוני הבניין הקורס בחולון, טענה שמדובר ב"קצר מתמשך בתקשורת" ● מבלי לפסוק מה בדיוק קרה שם, זו הגדרה מדויקת למערכת היחסים בין גופים ממשלתיים ומסחריים רבים לבין הציבור ● גם אלה ששיפרו את הביצועים בשנים האחרונות, עדיין נכשלים בנקודה שבה הם פוגשים את האזרחים המודאגים ואמורים לתקשר איתם ● פרשנות

עוד 880 מילים

למקרה שפיספסת

חזרה לאולד-סקול: הטכניון מוריד את המסך על ההרצאות המוקלטות

במהלך הקורונה כמעט כל ההרצאות והתרגולים בטכניון הוקלטו והונגשו לצפייה חוזרת מהבית ● 2 מיליון שקל הושקעו במצלמות ומסכים ניידים בכיתות כדי לשפר את איכות ההקלטה ● כעת, דווקא המכון הטכנולוגי שאמור להכשיר את השפיץ של ההיייטק חושש שהסטודנטים לא יגיעו לקמפוס והחליט להוריד את הנגישות לרוב ההקלטות ● הסטודנטים מתנגדים ונערכים למאבק

עוד 1,500 מילים

מציאות ספורטיבית לא הוגנת

ב-2012 איגוד התאחדויות הכדורגל האירופיות – אופ"א (UEFA) הכניס לתוקף מדיניות חדשה, שנועדה לסגור או לכל הפחות לצמצם את הפערים בין המועדונים השונים באירופה. המדיניות כונתה "פייר פליי פיננסי" (Financial Fair Play).

ב-2012 איגוד התאחדויות הכדורגל האירופיות – אופ"א הכניס לתוקף מדיניות חדשה, "פייר פליי פיננסי", שנועדה לסגור או לפחות לצמצם את הפערים בין המועדונים השונים באירופה

בפשטות, נועדה מדיניות זו להגביל את ההוצאות של מועדונים ביחס להכנסות המועדון. על פי שיטה חדשה זו, קבוצה לא יכולה להוציא כספים על רכישת שחקנים ותשלום שכר שיהיו גבוהים מסך הכנסותיה, קרי – מכירת מנויים, כרטיסים ושחקנים; זכויות שידור וחסויות; ספונסרים וכל הכנסה אחרת למועדון.

בהתאם לכך, מועדונים בבעלות פרטית לא יכולים היו לסמוך יותר על הבעלים שיכסו הוצאות כגון רכישת שחקנים ומשכורות. קבוצה שמפסידה כספים נאלצת להתמודד עם תקרת "פייר פליי פיננסי" נמוכה יותר בעונה שלאחר מכן.

במחקר שפרסמתי לאחרונה במגזין המדעי "Journal of Sport Management", יחד עם ד"ר סטפני גרטשן – פוסט דוקטורנטית באוניברסיטת אריזונה סטייט, נבחנה לעומק שיטת ה"פייר פליי הפיננסי". במסגרת עבודת המחקר בדקנו תוצאות של קבוצות בליגת האלופות בין השנים 2006 עד 2018, ומצאנו כי המדיניות של אופ"א לגבי ה"פייר פליי" הניבה תוצאות הפוכות ממה שתוכנן.

המחקר בחן בעזרת ניתוחים כמותניים את ההסתברות של קבוצות להתקדם במפעל ואת ההכנסות מהטורניר עם משתנים שלוקחים בחשבון את שווי השחקנים בכל קבוצה, לפי הערכות לא רשמיות המפורסמות באתר Transfer Market (מחקרים שונים מצאו קורלציה יחסית גבוהה בין ההערכות באתר לנתונים רשמיים). המדינה שבה הקבוצה משחקת, אוכלוסייה וממ"ג של המדינה, ניסיון קודם בטורניר והאם הקבוצה בבעלות פרטית מלאה או בעלות שונה כגון בעלות ציבורית או תלות כלשהי בגופים ציבוריים.

תוצאות המחקר הציגו תמונת מצב לפיה המועדונים בעלי הכנסות גבוהות יכולים היו להוציא סכומים גדולים יותר על שחקנים ולשלם משכורת גבוהה יותר, ובכך הגדילו את הפערים בענף הכדורגל. המדיניות בעצם הגבילה את האפשרות של קבוצות "קטנות" להתחרות מול הקבוצות ה"גדולות" על שחקנים.

במסגרת המחקר בדקנו תוצאות של קבוצות בליגת האלופות בין השנים 2006 עד 2018, ומצאנו כי המדיניות של אופ"א לגבי ה"פייר פליי" הניבה תוצאות הפוכות ממה שתוכנן

המחקר מבליט את ההבדלים העצומים בין המדינות עם נציגות המשתתפות בטורניר ליגת האלופות, כשלמעשה יש שלוש קבוצות של מדינות. לאנגליה, ספרד, איטליה וגרמניה היו 26 נציגות במשחקי הגמר. לצרפת, פורטוגל והולנד היו רק שתי נציגות בחצאי הגמר. קבוצות משאר המדינות הצליחו רק בחמישה מקרים להגיע לרבעי הגמר.

גם ההכנסות מהטורניר שמפורסמות באתר של אופ"א ממחישות את הפערים שגדלים. ב-2018 נציגות מארבע הליגות הבכירות הרוויחו מעל 450 מיליון יורו, לא כולל הכנסות משידורים. קבוצות מצרפת, פורטוגל והולנד הרוויחו קרוב ל-250 מיליון. וכל שאר הקבוצות שהשתתפו הרוויחו קרוב ל-150 מיליון יורו בסך הכל.

הדוגמה המקומית של ישראל והקבוצות ששיחקו בשלבי המוקדמות ולעתים בשלב הקבוצות, מבליטה את השפעת המדיניות של אופ"א על היכולת של קבוצות ישראליות להתחרות בליגת האלופות.

למרות הביקורות הקשות בתקשורת ומהאוהדים, מצב הקבוצות מישראל די צפוי, בהינתן השוק המקומי הקטן והכנסות מוגבלות מחוזי שידור ומכירת כרטיסים. הקבוצות הישראליות לא יכולות להסתמך על בעלים עם כיסים עמוקים כפי שנעשה בעבר לפני יישום מדיניות "פייר פליי הפיננסי", וכתוצאה מחוקי ה"פייר פליי הפיננסי" אינן מסוגלות לגדול. לכן סביר שהפערים יגדלו בינן לקבוצות עם שוק גדול יותר. לראייה, אתם זוכרים מתי קבוצה ישראלית העפילה לאחרונה בהצלחה לליגת האלופות?

הדוגמה המקומית של ישראל והקבוצות ששיחקו בשלבי המוקדמות ולעתים בשלב הקבוצות, מבליטה את השפעת המדיניות של אופ"א על היכולת של קבוצות ישראליות להתחרות בליגת האלופות

בעקבות מגפת הקורונה העולמית וקשיים כלכליים של הרבה קבוצות ברחבי אירופה, אופ"א החליטו להפחית את ההגבלות על מועדונים באירופה ולאפשר להם לחרוג בהוצאות ביחס להכנסות.

אומנם ההחלטה מסייעת לקבוצות להתמודד עם קשיים כלכליים, אך כפי שנדמה מהחתימה של מסי בפריז סן ז'רמן הצרפתית – קבוצות עם גיבוי כלכלי, כגון נסיכים מאיחוד האמירויות, ניצלו את ההחלטה של אופ"א להחתמת שחקנים עם משכורות עתק מבלי להיענש. על פי המחקר שלנו, המצב הנוכחי מאפשר לקבוצות עם גיבוי כלכלי להשקיע יותר ובעצם להעמיק את הפערים בכדורגל האירופי.

המעבר של מסי מברצלונה לפריז עורר הרבה תהיות וביקורות כלפי ראשי ברצלונה ונשיאה לאפורטה, בעיקר בנוגע לאי היכולת שלהם להחתים את מסי על חוזה חדש. כפי שנדמה מפרסומים שונים והצהרות המועדון, לא היה ביכולתם להחתים את מסי על חוזה שכזה מבלי לחרוג מהתקציב המותר, בהינתן חוזים קיימים עם שחקנים אחרים. ההגבלות בספרד על שינויים בחוזי עבודה גם לא אפשרו לקצץ בשכרו של מסי מעבר לסכום מסוים, והמינימום עדיין היה גורם לקבוצה, שנמצאת בחובות אדירים, לחרוג עוד מהתקציב.

בזמן שברצלונה ממשיכים להתייסר לאחר הפרידה מאחד הכוכבים הגדולים ששיחקו במדי הקבוצה – פריז סן ז'רמן עברה מהפך לפני מספר שנים, שכלל הבאת שחקנים בכירים כגון ניימאר, אף הוא מקבוצת ברצלונה. הקבוצה מפריז כבר כמה שנים סופגת ביקורת לגבי ההתנהלות הפיננסית, ואף הייתה תחת חקירה שבחנה חריגות אפשרויות במסגרת ה"פייר פליי", זאת בעיקר בגלל הקשרים בין הבעלים לספונסרים.

למרות הביקורות, ההחלטה של אופ"א לשנות זמנית את המדיניות, מאפשרת כנראה לקבוצה מפריז להחתים שחקנים דוגמת מסי, וכתוצאה מכך, אגב, הצליחה להגדיל בצורה משמעותית את הכנסותיה ממכירת חולצות, פרסומות ושיתופי פעולה שקשורים למסי.

למרות הביקורות על פריז סן ז'רמן, ההחלטה של אופ"א לשנות זמנית את המדיניות, מאפשרת לקבוצה מפריז להחתים שחקנים דוגמת מסי, וכתוצאה מכך להגדיל משמעותית את הכנסותיה

כעת נותר רק לחכות ולראות אם החוזה של מסי בפריז יספיק לקבוצה סוף סוף כדי לזכות בתואר אלופת אירופה הנכסף, ואיך תיראה ברצלונה בעוד חמש שנים בעקבות ה'פייר פליי'.

ד"ר גדעון יקר הוא בוגר תואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית במחלקה לגיאוגרפיה. במהלך המאסטר שלו שימש כעוזר מחקר בפרויקט שמומן על ידי האיחוד האירופי ועסק במדיניות ותכנון לאורך חופים. בנוסף למאסטר, הוא מחזיק בתואר דוקטורט מהאוניברסיטה העברית בגיאוגרפיה ותואר דוקטורט מאוניברסיטת מישיגן בניהול ספורט. כיום חוקר במחלקה לניהול ספורט באוניברסיטת פלורידה.(צילום: ג'רמי קלארק).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 817 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

למרות מאמצים ניכרים לצ'פר את המתנחלים, הם לא יחזרו אל בנט

"יש שנאה תהומית למהלך של בנט ושום דבר לא יעזור", אומר יו"ר מועצת יש"ע דוד אלחייני ● אלא שבנט וחבריו בימינה לא נואשו מאיבוד הקשר עם המצביעים ומנסים לרצות את המתנחלים הרבה יותר ממה שעשתה הממשלה הקודמת ● "בנט הוא ימינה מנתניהו, זה ברור לי", אומר אלחייני, "אבל אף אחד לא יחזור אליו" ● פרשנות

עוד 618 מילים ו-1 תגובות

הסיוע האמריקאי לכיפת ברזל יידחה במספר חודשים

נפטר השר לשעבר אהרון אבוחצירא ● ביידן: "רחוקים מפתרון שתי המדינות" ● בר-לב: "ב-100 ימים עשיתי יותר מכל השנים האחרונות למיגור הפשיעה במגזר" ● אלפי ציוצים להאשטאג #חיי_ערבים_חשובים שתופס תאוצה במחאה על כמעט 90 הרוגים ערבים מתחילת השנה ● המפכ"ל ביקר את השוטר הפצוע מהדריסה בנהריה ואמר כי "זהו תמרור אזהרה שצריך להדאיג את כולנו"

עוד 22 עדכונים

התלולית של פולטי

פתאום, משום מקום, דווקא בלב לונדון נוסדה אבן דרך תיירותית חדשה ● מדובר בתלולית מארבל ארץ', גבעה שמשקיפה על - ובכן, כמעט שום דבר ● הבריטים מיהרו להגדיר אותה כאטרקציית התיירות הגרועה ביותר במדינה ● ביקור במקום מעלה שאלות קשות על מה ולמה הושקעו כאן שישה מיליון ליש”ט

עוד 1,369 מילים

סרט תיעודי חדש מהלל את פועלו של ליאונרד ברנשטיין ● אבל מי הוא היה, בעצם? מלחין מוערך או מוזיקאי שהמבקרים אהבו לחבוט בו? גיי בארון או בעל למופת? ● שורה של חומרים שטרם נחשפו מנסה לפתור את כתב החידה של חייו

עוד 1,172 מילים

שקרניות עם סגנון

הסופרת ג'ולי קלאם נדהמה במשך שנים לשמוע את הסיפורים המרהיבים על קרובות משפחתה, האחיות מוריס ● רק שאז התברר לה שתשעים אחוז מהסיפורים על  המיליונריות המשונות היו כזבים גמורים ● היא יצאה למסע חובק עולם כדי לגלות את האמת, שנחשפת בספרה החדש ● "ככל שמצאתי יותר מידע סותר כך הערצתי אותן יותר"

עוד 917 מילים
אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

"הרגשנו שמתחילה מהפכה"

"בערב זה נשיר שירים של משוררים", פתחה חנה מרון את ערב שירי המשוררים הראשון של גלי צה"ל בדיוק לפני 50 שנה, "וכל משאלתנו היא לנסות ולהפגיש שירים טובים עם הזמרה הטובה ועם הקהל" ● וזו בדיוק הייתה המטרה של מפקד גל"צ אז יצחק לבני: ליצור מהפכה תרבותית שתחנך ותעלה את רמת הזמרה באותה תקופה ● ולמרות הרוח הסובייטית, המהפכה הצליחה מעל למשוער

עוד 3,074 מילים

הוא עזב את גרמניה בדיוק ביום הולדתו החמישים של היטלר, והיה משוכנע שהחגיגה היא לכבודו ● ירה טילים עם צלבי קרס במלחמת השחרור, והתגייס למלחמה בקוריאה ● ואחרי הכול, פנה לקריירה תקשורתית משגשגת ● אחרי שבעה עשורים במקצוע ושלוש מלחמות, העיתונאי האמריקאי טום טוגנד ממשיך לכתוב גם בגיל 96

עוד 1,403 מילים

הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה (EPA) אסרה לאחרונה שימוש בחומר ההדברה כלורפיריפוס, לאחר שבית המשפט קבע שהוא גורם פגיעה נוירולוגית בילדים ● באיחוד האירופי, החומר נאסר לשימוש לפני שנתיים ● בישראל, משרדי הממשלה מסכימים על הצורך לצמצם את החשיפה לחומר, אבל הבעיה היא קצב ההתקדמות ● אדם טבע ודין: "כולם מבינים את המסוכנות, אבל הזמן פה מהותי" ● משרד החקלאות: "בחודשים הקרובים יופסקו הייצור והפצת התכשיר"

עוד 832 מילים

ישראל ושבדיה חידשו את היחסים ביניהן ברמת שרי החוץ

פעיל ארגון "לוחמים לשלום" על תחקיר צה"ל על תקיפת פעילי הארגון: "חיפשתי בתחקיר אפילו שתי מלים של אמת ולא מצאתי" ● רמז לבאות? דרעי הדגיש בציוץ לכבוד חג הסוכות שזהו חג של אחדות ● מקדם ההדבקה בקורונה ירד ל-0.92, רק 5% מבדיקות הקורונה חיוביות ● 34 ישראלים נספו אתמול ושלשום במגפה ● ועדת החריגים אישרה: פטור מבדיקת PCR לפני הטיסה לישראל למי שאובחנו בקורונה ב-3 חודשים האחרונים

עוד 15 עדכונים

פרשנות הדירקטוריון של בנט

בממשלה בראשות נפתלי בנט מסתכלים על תכניות העבודה כאילו מדובר היה בחברת הייטק ● הדירקטוריון מכין 'עיקרי מדיניות', האגפים השונים של החברה אמורים לפרוט את היעדים האסטרטגיים למשימות לביצוע, ובעלי המניות - כלומר האזרחים - יוכלו למתוח ביקורת ● טל שניידר צללה לתוך ספר המדיניות חסר התקדים שפרסמה הממשלה אתמול

עוד 1,177 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה