הפרקליטות הגיבה באריכות לכתבתו של עמית סגל אודות הטיוח בחקירות נתניהו. הוא מצידו הגיב לתגובה.
להלן תגובת הפרקליטות: בתגובה לפרסום בחדשות 12 נבקש להבהיר, לאחר בדיקת הדברים, כי הכתבה כולה מגמתית, מסולפת ומוציאה דברים מהקשרם.
בתמצית: בניגוד לנטען, קצין המשטרה רוטנברג כלל לא היה מעורב בחקירת תיק 2000; החלטות החקירה בתיק 2000, כמו גם ביתר תיקי ראש הממשלה, התקבלו משיקולים ענייניים בלבד של בירור האמת; כך למשל בתיק אחר, בו לא היו ראיות שקשרו את ראש הממשלה לחשדות, הוא גם לא נחקר כחשוד; הטיפול של מח"ש בתלונה בעניין רוטנברג נעשה אף הוא משיקולים ענייניים בלבד – ההחלטה נומקה בספק בדבר קיומו של חשד לעבירה פלילית; פרקליט המדינה לשעבר לא "גונן" על מפכ"ל המשטרה לשעבר מטעמים הקשורים לחקירת תיקי נתניהו. זוהי הצגה מניפולטיבית של העובדות.
אין לנו אלא להצר על האופן בו הוצגו הדברים ונבקש להעמידם על דיוקם:
1. בניגוד גמור לנטען בכתבה, החוקר בדימוס רוטנברג כלל לא היה מעורב בחקירת תיק 2000, בו נאשם מר נוני מוזס. למעשה, הוא עזב את היחידה החוקרת בחודש יוני 2016, כחצי שנה טרם החלה חקירת הפרשה, בשלב בו נגבתה רק עדות מקדמית ראשונה ויחידה, שאינה עדות של מי מהחשודים בתיק, ואף בה הוא לא נמנה על צוות החוקרים. למעשה די בכך כדי לשמוט את עיקר הבסיס מן הפרסום.יצויין, כי עניינו של רוטנברג פורסם עוד בשנת 2017 ע"י העיתונאי רביב דרוקר.
2. חוות הדעת שצוטטה ע"י הכתב, שלפיה יש כביכול מקום לפתוח בבדיקה (ולא בחקירה, כפי שפורסם) בעניינו של רוטנברג, היא חוות דעת ראשונית בלבד. בחוות הדעת עצמה הובהר כי כלל לא ברור מהו חלקו בחקירת פרשה 2000 (ואכן כאמור לא היה לו בה כל חלק). לאחריה נכתבו עוד חוות דעת שונות.
הקביעה בכתבה כאילו במח"ש "קבעו כי אין מנוס מחקירה", היא כוזבת. כל שהוצע הוא לקיים בדיקה להבהרת העניין בהיותו "מעורפל". בשום שלב לא הומלץ על פתיחה בחקירה על ידי מי ממנהלי מח"ש דאז.
בהמשך, במסגרת חוות הדעת המסכמת הומלץ על גניזת התיק. המלצה זו כללה התייחסות לפרישתו של השוטר מהמשטרה, לצעדים הפיקודיים שננקטו בעניינו עוד קודם העברת העניין לבחינת מח"ש, לעובדה שלא נמצאו אינדיקציות הקושרות אותו להשפעה כל שהיא על החקירה, וביחס לספק הממשי בדבר קיומה של עבירה פלילית בעניין זה. מנהלת מח"ש קיבלה המלצה זו על דעת המשנה לפרקליט המדינה.
נציין, כי אף לו היה מדובר על מי מבין החוקרים בתיק 2000, הרי שמדובר בתיק בו היו מעורבים חוקרים רבים, המלווה ע"י בכירי המשטרה והפרקליטות וממילא ספק אם יש לו יכולת השפעה של ממש. מכל מקום, כאמור החוקר רוטנברג כלל לא היה בצוות החקירה.
3. נדגיש, כי בניגוד לנטען בכתבה, עיון בהחלטת הגניזה מעלה כי ההחלטה שלא לפתוח בבדיקה או חקירה בעניין התקבלה במנותק לחלוטין משיקולים הנוגעים לתיק 2000, בו ממילא החוקר רוטנברג כלל לא היה מעורב. הסיבות היו מקצועיות, ענייניות ואין כל ממש בטענות הקונספירטיביות שנטענו בכתבה גם בהקשר זה.
4. באשר למייל ה"סודי" כביכול של פרקליט המדינה דאז שי ניצן, למנהל מח"ש דאז, אורי כרמל. אין מדובר כלל במייל "סודי", אלא בהתכתבות פנימית בין מנהלים שצוטטה למרבה הצער באופן חלקי ביותר. המייל וההתכתבות כולה עסקו אך ורק בשאלה האם יש מקום שפרקליטות המדינה תתקוף פומבית וחזיתית את מפכ"ל המשטרה, בתגובה להאשמות שהטיח במח"ש.
כעולה מההתכתבות, פרקליט המדינה דאז סבר כי יחסים הולמים בין הרשויות אינן עולים בקנה אחד עם התקפות פומביות. בהתכתבות אין כל זכר לתיקי נתניהו והקישור בין הדברים הוא מופרך. לראיה, גם מנהל מח"ש בתשובתו פירש את השיקולים המערכתיים עליהם דיבר פרקליט המדינה ניצן כנוגעים לצורך לשמור על יחסי הפרקליטות והמשטרה, ולא לתקוף זה את זו בפומבי.
באותה העת פרסם פרקליט המדינה דאז הודעה מתאימה המגבה את מח"ש ודוחה את האשמות המשטרה. גם הניסיון לצייר עניין זה כקשור בתיקי האלפים הוא מופרך, תלוש, ומוציא הדברים מהקשרם באופן מניפולטיבי ומצער.
יודגש, כי המייל של פרקליט המדינה לשעבר כלל לא עסק בשאלה אם האזרח שנהרג היה מחבל או חף מפשע. מכל מקום בהחלטה הסופית על גניזת התיק פרקליט המדינה התייחס לכך וקבע כי קיימות אינדיקציות לכאן ולכאן בנושא זה ולא ניתן להגיע למסקנה ברורה בעניין זה.
בצלאל סמוטריץ' קורא לסגור את הפרקליטות ולהקים חדשה לאחר גילויו של עמית סגל.
יופי חבר'ה בפרקליטות המדינה. תעשו טובה תמשיכו כך. תמשיכו להתעלם מהעובדות, להסתיר, לטייח, ולהדוף כל ביקורת, לטעון שהכל אצלכם בסדר, שאתם מושלמים, שלא נפל בכם רבב. ככה תעשו לנו את העבודה ותעזרו לנו לשכנע עוד ועוד חלקים בציבור שאין ברירה אלא לסגור אתכם ולהקים מחדש אחרת לחלוטין.
— בצלאל סמוטריץ' (@bezalelsm) September 7, 2020
שר המדע והטכנולוגיה חבר ועדת השרים לאזור מוגבל, השר יזהר שי אמר בגלי צה"ל כי במהלך היום יוחלט איזה רשויות יכנסו לסגר.
האם יכול להיות שלאחר מחאות, שוב השרים יכנעו וידחו את המגבלות?
לדברי שי, "עדיף לחכות עוד כמה שעות ואפילו יום יומיים מאשר להטיל הגבלות שגויות. מעדיף להיות בצד שמחכה במקום זה שעובד מתוך לחץ ציבורי". שי הוסיף: "מה שאנחנו עושים זה לטפל בתושבים עם תחלואה. אם מטילים סגר חלקי אנחנו מגינים על אוכלוסיית העיר, אם חלילה נצטרך להטיל סגר מלא זה כדי להגן על ישראל.
השר הבטיח כי אם ההחלטה תתעכב לאחר הצהריים, הסגר הלילי יידחה ותמיד תינתן התראה של 24 לפחות שעות לפני הסגר. "לא נבוא ונטרטר אנשים ונגיד להם שתוך שעה הם נכנסים לבתים", הוא מרגיע. "הם יקבלו את 24 השעות שהם צריכים כדי להתארגן".
השר אמר כי הוא מקווה שליברמן שקרא לא לציית להוראות הממשלה יחזור בו וכי הוא מסכן את שלום הציבור.
היום אמורים השרים לדון בהשבתת מערכת החינוך בכל הארץ בתקופת החגים.
ג'ודי מוזס, שכיכבה בכתבתו של עמית סגל אמש בחדשות 12, הגיבה הבוקר לטענה כאילו בן זוגה עמד בניגוד עניינים כהיה אחד החוקרים בתיק 2000, בו מואשם אחיה נוני מוזס בשוחד.
הבעיה בסיפור הקונספירציה של השופר הביביסט, שעו"ד רוטנברג בן זוגי הישר כפלס ואחד החוקרים המוכשרים,לא היה בצוות שחקר את ביבי.מצטערת להרוס לכל הפוליטיקאים העלובים שהתנפלו.ל רוטנברג לא היה קשר לתיקי ביבי.שוב אדגיש לאלה הפייק ניוז. לא חקר או היה מעורב בתיקי האלפים.קשה אבל זו העובדה. pic.twitter.com/zC7gL3S9wU
— ג'ודי מוזס Judy Mozes (@JudyMozes) September 8, 2020
יו"ר הכנסת יריב לוין התראיין לגלי צה"ל בנושא הכתבה של עמית סגל אתמול ואמר "מצטיירת תמונה קשה. אבקש לקיים בדיקה מקיפה של כל האירועים הקשורים לחקירת רה"מ".
לוין הוסיף: "המפכ"ל ופרקליט המדינה משתפים פעולה למען אחוות הפרקליטות והמשטרה, וכל זה בעיצומו של מסע שמטרתו להביא לדין את ראש הממשלה בכל מחיר. זה דבר נורא שמתאים למשטרים אפלים, לא למדינה דמוקרטית".
משלחת מהמדינה האפריקאית צ'אד נחתה אתמול בישראל, בהובלת בנו של נשיא המדינה העומד בראש הקבינט שם. חברי המשלחת, שהגיעו בהזמנת המל"ל, צפויים להיפגש היום עם נתניהו.
ראש הממשלה נתניהו שיתף טור מישראל היום תחת הכותרת: "מחדל יום כיפור של מערכת אכיפת החוק".
— Benjamin Netanyahu (@netanyahu) September 8, 2020
ח"כ נפתלי בנט התייחס בראיון בגלצ לעלייה בתחלואה בקורונה בישראל. הוא אמר "אנחנו עומדים בפני גל תחלואה מאוד גבוה. אני אומר את זה כדי שהציבור ייזהר. תשמרו על המבוגרים, תשמרו על סבא וסבתא".
בנטו אמר על ראש הממשלה: "אנחנו באמצע מלחמה וצריך להתמקד בזה. מנהיגות זה לא רק להגיד אני נפלא, זה לא מנהיגות. זה הכשלון הגדול ביותר בתולדות ישראל. כשיש דברים טובים עושים מסיבות עיתונאים, כשיש כשלונות, בורחים – ופתאום הכל זה גמזו"
בנט הוסיף כי הממשלה לא מתפקדת וכי העוצר הלילה הוא טיפה בים. לטענתו צריך ליישם את תכנית הרמזור שהוא הגיש "וראש הממשלה נפנף אותה הצידה".
בנט אמר כי רק אם יהיו בחירות הוא יגיד מי הוא חושב שמתאים להיות ראש הממשלה.
מהליכוד הגיבו לדברי בנט: "שוב החתרן הבלתי נלאה עושה הון על נושא הקורונה. הוא מוזמן להצטרף לממשלה".
ח"כ משה בוגי יעלון ב-103fm: "ה'תחקיר' של עמית סגל הוא לא תחקיר, זה כמו מטוס שמשחרר מוץ כשיורים עליו טיל. אין קשר בין ה'תחקיר' לבין תיקי נתניהו. נתניהו הוא מי שעומד מאחורי זה, כדי להסית את תשומת הלב מהמחדל הנורא של הטיפול בקורונה".
ח"כ איימן עודה סרקסטי נוכח השיח על יעקוב אבו-אלקיען מאז התחקיר של עמית סגל והקישור לחקירות רה"מ. לשיטתו אם מפקד מחוז ירושלים ימונה ללהב 443, בימין יפעלו לחקירת המחדלים בחקירת מותו של איאד אלחלאק.
בוקר טוב אני דורש שמפקד מחוז ירושלים ימונה בהקדם למפקד להב 433 כדי שהימין גם ידאג לצדק לאיאד אלחלאק.
— Ayman Odeh (@AyOdeh) September 8, 2020
ח"כ טיבי עם אותו המנגנון הקומי:
מקווה שבקרוב יתגלה קשר כלשהו בין חקירת נתניהו והכיבוש ואז כל הביביסטים יזעקו פתאום: די לכיבוש!
— Ahmad Tibi (@Ahmad_tibi) September 8, 2020
ח"כ מתן כהנא אמר בראיון לקול ברמה כי "אנחנו מבינים מהסקרים שהעם איבד את האמון בנתניהו, ומבין שיש אדם שיוכל להתמודד טוב יותר עם המצב וקוראים לו נפתלי בנט", והוסיף: "ללכת לבחירות עכשיו זה אמנם מופרך, אבל הממשלה הזו כ"כ כושלת שאולי בחירות הן לא רעיון גרוע".
שר המשפטים צייץ על התחקיר של עמית סגל:
ומצטרפות לקריאות מסיתות נוספות – שיש לחקור את השופטים, את החוקרים, את היועמ"ש ועוד ועוד. לכל אלה מטרה אחת – ריסוק מערכת שלטון החוק.
לא יקרה.מערכת אכיפת החוק תמשיך לבצע את עבודתה בעצמאות וללא מורא, כי כך ורק כך, תתקיים כאן דמוקרטיה.
— אבי ניסנקורן (@AviNissenkorn) September 8, 2020
יו"ר הקואליציה מיקי זוהר קורא לסגור את תיק 2000.
פניתי הבוקר ליועמ"ש בדרישה לסגור לאלתר את תיק 2,000 ולבטל את כתב האישום ההזוי שהוגש נגד רה"מ, כמו כן דרשתי לפתוח בחקירה פלילית נגד כל המעורבים בפרשה שפורסמה אמש ע"י עמית סגל.
הטענות שלנו לכך שתיק 2,000 מופרך מיסודו אומתו אתמול לאור החשיפה סביב החקירה שבוצעה בניגוד עניינים מושחת. pic.twitter.com/z6wA5doV5O— Miki Zohar מיקי זוהר (@zoharm7) September 8, 2020
שר החינוך יואב גלנט משחק עם הילדים סוג של קלאס:
כשהשכן של בית הספר במושב עמיקם, שר החינוך @yoavgallant, בא לראות איך לומדים במציאות קורונה @WallaNews pic.twitter.com/oiSJMvWEOP
— יואב איתיאל מדווח כי (@yoavetiel) September 8, 2020
מנכ"לית משרד האוצר, קרן טרנר אייל, דיברה הבוקר בוועדת הכלכלה, בדיון שיזם היו"ר, ח"כ יעקב מרגי, על תכניות הסיוע הכלכליות לעסקים הקטנים והבינוניים.
טרנר אייל סקרה בפני חברי הוועדה את המצב הכלכלי, ואמרה כי התרחיש המרכזי של האוצר צופה גרעון של 13.3% מהתוצר עד סוף השנה, בתרחיש הפסימי של התאוששות איטית במשק עשוי הגרעון אף להגיע ל-14.5% מהתוצר, ולאחר מכן לרדת בהדרגה.
עוד ציינה טרנר אייל כי סך המענקים הסוציאליים שכבר חולקו לבעלי עסקים ועצמאיים מסתכם ב-5.9 מיליארד שקל. באשר לתוכנית החל"ת אמרה המנכ"לית טרנר אייל כי חלה ירידה קלה במחצית הראשונה של אוגוסט במספר המובטלים, ומספרם עומד על כ-414 אלף.
בנוסף לכך, 45 אלף מעסיקים כבר הגישו בקשה לקבלת מענק עידוד תעסוקה, עבור 350 אלף עובדים, בסכום כולל של 2.6 מיליארד שקל. כ-205 אלף מהפניות אושרו, עוד כ-122 אלף פניות נמצאות בבחינה וכ-22 אלף פניות נדחו, כאשר עד כה כבר שולמו 350 מיליון שקלים.
היו"ר מרגי פתח את הישיבה ואמר כי הצורך בדיון בתכניות הסיוע הכלכליות עלה מתחילת המשבר, והוסיף כי כבר בעבר אמר שהיה צריך לקום חדר מצב כלכלי וצוות התערבות ולא מאוחר להקים אותם. הוא הוסיף ושאל את המנכ"לית אם לא צריכים לעשות חושבים על מנגנון החל"ת, וטרנר אייל השיבה: "אנחנו חושבים על זה הרבה".
היו"ר מרגי שאל גם על סוגיית אל על, והזכיר את החקיקה שתיקנה הוועדה לסיוע לחברות התעופה בשתי ארכות. הוא הוסיף כי לא יהיה דיון בהארכה נוספת של ההחזר הכספי לצרכנים על טיסות שבוטלו וביקש התייחסות למצבן של חברות התעופה. "אם המדינה חושבת שחברות התעופה צריכות סיוע שתעשה זאת שלא על חשבון כספי הצרנים", אמר.
טרנר אייל השיבה: אנחנו דבקים במתווה שכולל הזרמת כספים של 400 מיליון דולר – 150 מיליון דולר של הון ועוד 250 מיליון דולר של חוב. אנחנו עומדים על כל שההנפקה תקרה ב-15.09. לבעלים יש בקשות שונות, ישבנו אתמול עם הבעלים. הם ביקשו שננסח נוסח עם ודאות יותר גבוה של ודאות המדינה לחוב ויש להם דרישות להנפקה והדברים נדונים. מבחינתנו ב-15 בחודש צריכה להיות הנפקה ואנחנו עומדים על כך.
מח"ש לניצן הורוביץ: הירי על איאד אל חאלק לא תועד באף מצלמה.
בתגובה לפנייתי (ה-3) בעניין הרג חף מפשע ע"י שוטרים, ענו לי היום ממח"ש שהם תפסו את כל מצלמות האבטחה שם, אך "ארוע הירי לא מתועד בהן". גם בחדר האשפה בו בוצע הירי היו מצלמות "אך הן לא היו מחוברות בזמן הרלבנטי". מעניין. כי לפני ואחרי היו שם פיגועים שצולמו היטב.
שם ההרוג: איאד אל חאלק— Nitzan Horowitz نيتسان هوروفيتس ניצן הורוביץ (@NitzanHorowitz) September 8, 2020
אורחת מפתיעה בכנסת: בתה התינוקת של ח"כ תמר זנדברג.
ח"כ אעידה תומא-סלימאן גם הצטלמה עם רחל:
רחל הבת המתוקה של @tamarzandberg עושה רושם של פמיניסטית מבטיחה כאן בוועדה לקידום מעמד האישה. pic.twitter.com/VQHfhnirvo
— MK Aida Touma-Sliman (@AidaTuma) September 8, 2020
75 בוגרי קרן וקסנר הגישו תביעה על סך מיליון שקל בגין לשון הרע נגד יאיר נתניהו. בין התובעים ראש אמ"ן לשעבר האלוף (מיל.) עמוס ידלין, פרקליט המדינה לשעבר משה לדור, בכירי הפרקליטות לשעבר עו"ד אביה אלף ועו"ד יהודה שפר, העיתונאים אליעזר יערי ואלון בן-דוד ועוד.
הרשימה המלאה של תובעי יאיר נתניהו. שמות מדהימים. למשל, ערן לרמן. היה סגן ראש מל"ל אצל נתניהו ונחשב לאיש שלו. אמיצים. pic.twitter.com/wX35jMgJaF
— Ben Caspit בן כספית (@BenCaspit) September 8, 2020
התביעה באה בעקבות שורת ציוצים וטענות שהעלה יאיר נתניהו במשך זמן רב, כאילו קרן וקסנר הינה כת וכי בוגריה מבקשים לבצע הפיכה שלטונית בישראל. לפי התביעה, נתניהו הבן סרב להסיר את הפרסומים או להתנצל.
חלק שני pic.twitter.com/wrWVJuSNAB
— Ben Caspit בן כספית (@BenCaspit) September 8, 2020
מנכ"לית משרד האוצר, קרן טרנר אייל, בהתייחסות למודל הגרמני בדיון בוועדת הכלכלה: לגבי החלת הגמיש ביקשתי לברר עם הגרמנים. צריך להגיד ששם רמת האבטלה נמוכה יותר והמודל הזה נעשה בצורות שונות במדינות שונות. מערכת הדיווחים שונה והגרמנים לא מרוצים מהמודל. לכל מודל כזה יש יתרונות וחסרונות. גם בגרמניה יש מסובסדים במאה אחוז כמו אצלנו ויש רמות אבטלה שונות. בסוף סך הכל חל"ת גמיש אומר שיהיו מובטלים וכל מי שנשאר לעבוד יוכל לקבל איזשהו סבסוד. אנחנו חושבים כל מיני מחשבות. מענק עידוד תעסוקה שלנו יש בו משהו דומה. מעסיק שמחזיר לעבודה יכול לקבל מענק. יש חיסרון אם ניתן חל"ת גמיש ואז חלק מהמועסקים יורידו להם את אחוז המשרה. זה יכול לעלות מיליארדים למשלם המסים. בסגר המובל שלנו בוודאי הרבה יותר טוב".
טרנר אייל: "מעסיק שהעובדים שלו לא רוצים לחזור צריך להביא את החל"ת לסיומו ואדם שהתפטר הזכאות שלו לאבטלה היא רק שלושה חודשים אחרי. אדם שיצא לחלת והמעסיק שלו רוצה שהוא יחזור, אם הוא לא מוכן המעסיק יכול לומר לו שנגמר החל"ת וזה מביא להתפטרותו. אנחנו מבינים ש-20% מהעובדים לא רוצים לחזור. יש מעסיקים שמדברים באופן כללי על גיוס עובדים ואנחנו חושבים לעשות מסלול לחל"תניקים כרוניים".
ח"כ איימן עודה חוזר לפרשת אום אל חיראן:
אז איפה היו הח"כים הערבים בפרשת אום אל חיראן? שרשור למי שהספיק לשכוח את הפרשה. pic.twitter.com/5Gw3ieYGlT
— Ayman Odeh (@AyOdeh) September 8, 2020
בשרשור עודה כותב:
הכל התחיל כאשר המדינה הכריעה להרוס את הכפר אום אל חיראן של שבט אבו-אלקיעאן כדי לבנות את הישוב היהודי חירן.
ב18 לינואר 2017 הגיעו כוחות משטרה חמושים יצאו למלחמה נגד אויב. הם פשטו על הכפר באישון לילה והתחילו לגרש את המשפחות. יעקוב יצא מביתו ברכב בנסיעה אטית ונורה מספר פעמים.כתוצאה מהירי של יעקוב הרכב התדרדר והרג את השוטר ארז לוי. המשטרה גזרה על יעקוב גזר דין מוות במשפט שדה ולא אפשרה לטיפול רפואי להגיע אליו בזמן שדימם למוות.
איש חינוך, אבא, אזרח – תויג מיד על ידי האנשים החזקים במדינה כמחבל של דעא"ש. הם התבססו על עיתון ישן של ישראל היום שנמצא בביתו ובה כתבה על דעא"ש. לא משנה כמה אנשים העידו על אופיו של האיש, על דורות של תלמידים שחינך ואהב, כל זה נמחק ברגע.הייתי כמה מאות מטרים מיעקוב בזמן שהמשטרה מנעה ממנו טיפול מציל חיים. הגעתי לכפר בניסיון אחרון לעצור את ההרס. ששמעתי את היריות ומיד הבנתי שמשהו נורא קרה.
ניסיתי להגיע לזירת הירי אבל שוטר ירה לי בראש ובגב עם כדור מצופה ספוג ופינו אותי לבית חולים. גם זה טויח אבל זה לא הסיפור עכשיו.
אירועי אום אל חיראן הובילו לגל הסתה כמעט חסר תקדים נגד האוכלוסייה הערבית ונגדנו הח"כים, אחד אחרי השני השרים וראש הממשלה האשימו אותנו בליבוי שנאה וטרור. ניהלנו מאבק עיקש על מנת שהאמת שהייתה ברורה לנו מהרגע הראשון תצא לאור.
יעקוב כבר לא איתנו אבל משפחתו עוד כאן איתנו. חיים במדינה שרצחה את יקירם פעמיים. פעם בירי ופעם בהסתה והכפשה.
קל להזדעזע מסרטונים של שוטרים אמריקאים רוצחים שחורים, אבל השאלה היא מה עושים כאשר זה קורה כאן בחצר האחורית.
כתב הארץ שאל את בצלאל סמוטריץ' אם הוא מוכן להודות כבר שאבו אל-קיעאן לא היה מחבל.
אהלן אלמוג. למיטב זכרוני גם אם תחפש טוב לא תמצא התבטאות שלי קורא לו מחבל, גם לא בזמן אמת. כבר אז לא קניתי את גרסת המשטרה ולא הצטרפתי לחבריי בימין (שהתנצלו מאוחר יותר כשהתבררה האמת). הספקנות והביקורתיות שלי כלפי רשויות האכיפה לא נולדה סביב תיקי נתניהו ולא קשורה לפוזיציה. https://t.co/8fAtrdknmE
— בצלאל סמוטריץ' (@bezalelsm) September 8, 2020
יאיר נתניהו הגיב לתביעה של בוגרי קרן וקסנר במילים: תביעות ההשתקה ההזויות והמגוחכות האלה כבר לא מעלות אפילו פיהוק". יאיר הגיב לדברי כתב חדשות 13 אביעד גליקמן שהביא את התגובה וכתב שהוא מפחד.
חחחחח אין מצב שאתה בנאדם אמיתי! פשוט אין מצב! פתאום קלטתי! יש מצב אתה דמות כזאת שמטרילה, כמו שעושה סשה ברון כהן,?!
— Yair Netanyahu ???????? (@YairNetanyahu) September 8, 2020
ועדת השרים להכרזה על אזור מוגבל אישרה את המלצת משרד הבריאות ומנהל "מגן ישראל" פרופ' רוני גמזו, להטיל סגר לילי על אזורים בעלי תחלואה גבוהה וסגירת מוסדות החינוך בהם, למעט החינוך המיוחד, החל מהערב בשעה 19:00 ועד ליום 15.9.20.
הסגר הלילי יסתיים כל בוקר בשעה 5:00 ההחלטה התקבלה לאחר סיום הליך התייעצויות סדור עם כלל הרשויות בהן קיימת תחלואה גבוהה, על ידי בכירי משרד הבריאות ומנהל "מגן ישראל" הפרופ' גמזו. ההליך התקיים ביסודיות החל מיום חמישי לאחר החלטת הקבינט ועד אתמול בערב.
רשימת הערים והאזורים:
(1) אבו סנאן;
(2) אום אל-פחם;
(3) שכונת שחמון באילת;
(4) אלעד;
(5) שכונות ג', ז' ו-ח' באשדוד;
(6) שכונות מצפה ברנע, גני ברנע, נאות ברנע, גבעת ציון וכרמי ציון שבאשקלון;
(7) בוקעאתא;
(8) שכונות רמת בית שמש א', רמת בית שמש ג' ומנוחה ונחלה בבית שמש;
(9) בני ברק;
(10) ביתר עילית;
(11) הישוב נג'ידאת שבשטח המוניציפאלי של בעיינה נג'ידאת;
(12) בקעה אל גרביה;
(13) ג'וליס
(14) ג'לג'וליה;
(15) ג'ת;
(16) דאלית אל-כרמל;
(17) הישוב אבתאן במועצה המקומית זמר;
(18) טייבה;
(19) טירה;
(20) יפיע;
(21) השכונות כפר עקב, בית חנינא, רמת שלמה, רמות, א-טור, עיסאוויה, ענתא, מחנה פליטים שועאפט וסנהדריה רבתי שבירושלים;
(22) הישוב כסרא שבמועצת כסרא-סמיע;
(23) כפר ברא;
(24) כפר מנדא;
(25) השטח המוניציפאלי של כפר קאסם, למעט אזורי התעשייה "לב הארץ" ו"נוף הארץ";
(26) כפר קרע;
(27) לקיה;
(28) הישובים מושירפה וסאלם שבמועצת מעלה עירון;
(29) נצרת;
(30) נתיבות;
(31) עין מאהל;
(32) עמנואל;
(33) עספיא;
(34) ערערה;
(35) פוריידיס;
(36) קלנסווה;
(37) ריינה;
(38) רכסים;
(39) שכונות נאות יצחק רבין ונאות הנביאים בשדרות;
(40) שפרעם.
הנשק במגזר הערבי: ח"כ אעידה תומא סלימאן משתפת את הסיפור אודות בן שנתיים שנורה בטעות בחצר ביתו.
הילד התמים מנצרת ניצל בנס ובעזרת הרופאים. אבל הניסים לא הצילו שתי ילדות, חנאן ורפיף, בנות ארבע בירושלים המזרחית לאחרונה, שמתו מכדורים תועים.
את השאילתה הדחופה שהגשתי בנושא נשיאות הכנסת דחתה.
השתוללות הנשק וחוסר המעש של המשטרה הורגים את ילדינו. https://t.co/YQkzr5RZ88— MK Aida Touma-Sliman (@AidaTuma) September 8, 2020
סגר על עירי, התגובות: שר הפנים אריה דרעי היה היחיד שהתנגד להגבלות התנועה ב-40 ערים אמר לכאן. "המומחים אומרים שרק 30-40% מהחולים נמצאים באותן ערים. כולם מעריכים שבסופו של דבר יהיה סגר מלא. זה לא המהלך הנכון כרגע".
סגן השר אורי מקלב (יהדות התורה) אמר: "לצערנו בחרו בדרך הקלה והלא יעילה, בחרו שלא להתמודד עם מצב החולים ולסגור ערים שלמות – סגירת מערכת החינוך במקומות אלה מהווה פגיעה חמורה בחינוך, בכלכלה ומגבירה את התחלואה".
סגן השר מאיר פורוש אמר: "זה אבסורד ומקומם שבערים מסויימות שראשי הערים שלהם ממפלגה מסויימת יודעים להטיל סגר על פי שכונות, אבל כשזה מגיע לערים חרדיות, לא יודעים לחלק את העיר לשכונות".
ראש עיריית ירושלים משה ליאון אמר לערוץ 7 כי הוא מתנגד להחלטת הממשלה להטיל עוצר לילי על חלק משכונות מערב העיר, בהן רמות וסנהדריה.
"עוצר לילי על שכונות מערב העיר הוא פשוט לא אפקטיבי. לנגיף אין שעות שבהן הוא נח", אמר ליאון. ''לצד זה, הרציונל להגבלת תנועה לילית במגזר הערבי כדי למנוע חתונות המהוות מוקד הדבקה עיקרי, מובן, ומכוון בעיקר למען התושבים הערבים עצמם".
"אם נגזר עלינו סגר כללי על מנת למגר את הנגיף אז נתגייס כולנו, בכל הכח, בהבנה ובנחישות. אולם פגיעה בחופש התנועה של תושבי ירושלים באופן שלא ימנע את ההתפשטות הנגיף, אינו מידתי ואינו אפקטיבי", הוא הוסיף.
עיריית ביתר עילית מוחה בתוקף על ההחלטה להטיל עוצר לילי בעיר כולה, בניגוד לערים אחרות שבה העוצר הוטל רק על שכונות מסוימות בהן קיימת תחלואה חריגה.
"לא ניתן יד לאפליית הציבור החרדי", נמסר. מעיריית ביתר עילית, "בארבעים הערים שעליהם רוצים להטיל מגבלות, רק הרשויות החרדיות נמצאות תחת עוצר לילי, בעוד בערים הכלליות – הוכנסו רק שכונות באופן מידתי.
שר החוץ גבי אשכנזי בעד ביזור ההתמודדות עם הקורונה לראשי הרשויות:
משימתנו היא לבלום בראש ובראשונה את שרשרת ההדבקות, בשיתוף פעולה מלא ושילוב זרועות של כלל המערכות תוך מתן גיבוי מלא לפרופ' גמזו."
— גבי אשכנזי – Gabi Ashkenazi (@Gabi_Ashkenazi) September 8, 2020
יותר מאלף איש בחתונה בדיר אל אסד – האם נגלה בעוד כמה שבועות שהיה מדובר באירוע הדבקה עצום?
תיעוד: ממלא מקום ראש מועצת דיר אל-אסד שבצפון ערך אמש חתונה שבה השתתפו יותר מ-1,000 איש
(אורלי אלקלעי) pic.twitter.com/eIsaMGJTM4— כאן חדשות (@kann_news) September 8, 2020
יו"ר ועד הקורונה בכנסת, יפעת שאשא ביטון, בטור לחדשות 12: אין ספק. הקורונה היא מחלה מאד כואבת ומאד בעייתית. כן, לצערנו הרב, גם נפטרים ממנה בני אדם. אבל, ננסה לוותר על "הפוליטיקלי-קורקט" ונשאל את עצמנו ביושר ובלי פחד: האם כ-450 חולים קשים – מצדיקים השבתה מוחלטת של המשק, אובדן עבודה של למעלה ממיליון איש, סגירת אלפי עסקים קטנים והפיכת בעליהם לעניים, בידוד נפשי וחברתי למאות אלפי אנשים, פגיעה קשה בתלמידי בתי הספר? בעיני, באחריות – התשובה היא לא רבתי.
לטענת שאשא ביטון מה שצריך לעשות הוא לתת 6 מיליארד שקלים לחיזוק מערכת הבריאות שצריכה את זה עוד לפני הקורונה, ו"טיפול נקודתי, בלי שום התחשבות בלחצים פוליטיים. צריך לתת לפרופ' רוני גמזו להוביל את משנתו".
תנועת הימין רגבים מתנצלת בפני משפחתו של יעקוב אבו-אלקיען. לאחר החשיפה של עמית סגל.
תנועת רגבים מתנצלת בפני משפחתו של יעקוב אבואלקיען, שנהרג בשוגג במהלך פינוי בניה בלתי חוקית בנגב, ותואר על ידי המשטרה והמפכ"ל דאז, כמחבל.
*
¹אתמול חשף @amit_segal כי פרקליט המדינה שי ניצן חיפה על מחדלי מפכ"ל
המשטרה בפרשת אום אל חיראן, בה נהרגו באופן טרגי>> pic.twitter.com/WWv9TfepnI— תנועת רגבים (@TnuatRegavim) September 8, 2020
³משום כך חשוב לנו להתנצל בפני משפחתו של יעקוב אבואלקיען, על התגובה שהוצאנו באותו בוקר קשה. על בסיס הטעיית המשטרה תיארנו את מר אבואלקיען כמחבל וכרוצח.
הפרסומים האחרונים מבהירים היטב את גודל הטעות. ברוח ימי הסליחות, אנו מבקשים סליחה ממשפחתו ומחבריו על הפגיעה בשמו. שלא תדעו עוד צער.— תנועת רגבים (@TnuatRegavim) September 8, 2020
בהארץ מדווחים כי משפחתו של יעקוב אבו אל-קיעאן עומדת על הזכות לטהר את שמו מהטענות שלפיהן היה מחבל. הדברים נמסרו לתקשורת בעקבות התבטאותו של השר לביטחון הפנים, אמיר אוחנה כי יש לבחון מחדש את מסקנות המשטרה בעניין נסיבות מותו של אבו אל-קיעאן לאחר הכתבה של עמית סגל אתמול. המשפחה דורשת ""טיהור וניקוי שמו מהאשמות השווא של ארדן, אלשיך וכל מי שאמר או שכתב עליו
עמית סגל רומז כי הקצין שקיים יחסים עם ג'ודי ניר מוזס קשור לתיקי ראש הממשלה והוא יחשוף הערב את הפרטים.
בבית משפחת סגל דווקא כבו כל הלילה האורות ובכל זאת אאתגר הערב את הטענה הזו. https://t.co/5F2KDQQGJg
— עמית סגל Amit Segal (@amit_segal) September 8, 2020
ראש הממשלה החליפי ושר הבטחון נפגש עם ראשי התעשיות הבטחוניות.
היום ערכנו במשרד הביטחון מפגש עם כ-20 ראשי התעשיות הביטחוניות בישראל. התעשיות הביטחוניות מספקות אלפי מקומות עבודה איכותיים בפריפריה. אמרתי להם שנפעל בעבודה משותפת כדי להגדיל את הרכש תוצרת כחול לבן, לשמור על יכולת הייצוא שלנו ולא פחות חשוב, על ההון האנושי. pic.twitter.com/OVKAWKoK5u
— בני גנץ – Benny Gantz (@gantzbe) September 8, 2020
ח"כ אחמד טיבי פנה לראש הממשלה בדרישה להתנצל על דבריו לאחר פרשת פינוי אום אל חיראן.
פנייה בכתב לראש הממשלה נתניהו: תתנצל בפני משפחת אבו אלקיעאן ובפני הציבור. pic.twitter.com/1umBOGjCa7
— Ahmad Tibi (@Ahmad_tibi) September 8, 2020
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי השיקה את "מדד פורר" לייצוג נשים בחברות ציבוריות ובגופי ביטוח. יוזם המדד ח"כ עודד פורר: "חברה שמגייסת כסף מהציבור, תתן דין וחשבון לציבור כולו – גם ל 51% מהציבור, שהן נשים. אני פונה מכאן לציבור הנשים ולציבור המשקיעות – תעקבו אחרי המדד, הוא יפורסם אחת לחצי שנה, ותבדקו מי מדיר אתכן מניהול החברות והובלתן אנחנו מעניקים כאן את הכוח לציבור".
ענת גואטה יו"ר הרשות לניירות ערך: "הכוח נמצא בידי הציבור ויש לו יכולת להשפיע על האג'נדה של מי שמנהל את כספו בנושאים מגדריים ואחרים". ד"ר משה ברקת הממונה על רשות שוק ההון: "מדובר בעניין תרבותי יותר מאשר בעיית ציות, וקיים צורך בשינוי תרבות המודעות וההבנה, ולכן אני תומך בגישה לפעול לא באמצעות כלי כפייה כדוגמת חוק".
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי השיקה הבוקר את "מדד פורר" לייצוג נשים בחברות ציבוריות ובגופי ביטוח. יו"ר הוועדה ויוזם המדד ח"כ עודד פורר אמר בפתח הדיון כי זהו יום היסטורי לנשים בישראל ולכל ממי שמאמין בשוויון ביון המינים. "לראשונה במדד שאנחנו משיקים היום, תהיה שקיפות והציבור יוכל לבחור האם הוא רוצה להשקיע בחברה שמפלה נשים, או שהוא מעדיף חברות שבהן יש שוויון בין המינים. לא תהינה יותר הסתרות וגילדות. באמצעות המדד הזה חובת ההוכחה תעבור לחברות עצמן. חברה שמגייסת כסף מהציבור, תתן דין וחשבון לציבור כולו – גם ל 51% מהציבור, שהן נשים. אני פונה מכאן לציבור הנשים ולציבור המשקיעות – תעקבו אחרי המדד, הוא יפורסם אחת לחצי שנה, ותבדקו מי מדיר אתכן מניהול החברות והובלתן אנחנו מעניקים כאן את הכוח לציבור. הציבור הוא הרגולטור – הוא יהיה זה שידרוש מהחברות את הברור מאליו – שוויון במוקדי קבלת ההחלטות ובניהול החברות. שוויון שכבר הוכח שהוא מביא ערך".
ח"כ פורר הדגיש כי מסקירה שערכה הלשכה המשפטית בכנסת, עולה שמחקרים מעידים על תוצאות חיוביות עבור החברות עצמן לאחר צירוף נשים למועצות המנהלים. "אחד המחקרים מצא שחברות אמריקאיות שהחלו את חמש השנים 2011-2016 עם לפחות 3 נשים במועצות המנהלים שלהן, דיווחו שההכנסות שלהן למניה היו גדולות יותר ב 45% לעומת חברות במועצות המנהלים שלהן לא היו נשים. מחקר שנערך בין השנים 2006-2012, השווה 2,000 חברות בינלאומיות ומצא שנוכחות נשים במועצות המנהלים והובילה לשיפור בביצועים המסחריים ובחברות עם שווי שוק של יותר מ 10 מיליארד דולר, נוכחותן של נשים במועצת המנהלים הובילה לשיפור בביצועי המניות ב 26% לעומת חברות שמועצות המנהלים שלהן היו מורכבות מגברים בלבד".
היו"ר פורר הדגיש בפני הוועדה כי בשלב הראשון התמקד המדד באיסוף הנתונים לגבי מועצות המנהלים. "אבל אני כבר אומר, שהמדד יכלול גם דירוג נשים בתפקידים בכירים ובהנהלה. אחד הסיכומים שהגעתי עם ענת ועם משה, שהם יסייעו בידינו לאסוף את המידה לגבי מספר הנשים המכהנות בתפקידים הבכירים בחברות וכמובן – מנהלות כלליות, נוסף על חברות מועצות המנהלים".
ענת גואטה יו"ר הרשות לניירות ערך: "אני מאמינה בנושא של פיתוח מודעות ציבורית. הכוח נמצא בידי הציבור ויש לו יכולת להשפיע על האג'נדה של מי שמנהל את כספו בנושאים מגדריים ואחרים. כשמסתכלים על המקום של מדינת ישראל בנושא ביחס לעולם היא נמצאת במקום טוב ביחס לארצות הברית וביחס למדינות באירופה. עד כה יש התקדמות איטית. המצב לא בטופ אבל הוא טוב באמצע. צריך להתמיד ולהשתפר משום שההשפעה המיטיבה של נשים בעמדות אלו היא ברורה".
ד"ר משה ברקת הממונה על רשות שוק ההון ליו"ר פורר: "יש דרייב מאוד מיוחד לגבר שעומד בראש וועדה כזאת – יש עליך נטל הוכחה לא טריוויאלי".
לעניין המדד: "מדובר בעניין תרבותי יותר מאשר בעיית ציות, וקיים צורך בשינוי תרבות המודעות וההבנה, ולכן אני תומך בגישה לפעול לא באמצעות כלי כפייה כדוגמת חוק. ישנה מחויבות להעביר לשוק שקיפות בנושא משרות נשים ובכך להובילו לדרך הנכונה. המצב בחברות הביטוח השתפר, אך עדיין מצריך גיוון הן בהצבת נשים בעמדות מפתח והן בשילוב אוכלוסיות נוספות. עם השיפור שנעשה בשנים האחרונות, אנחנו מגיעים רק לשיעור של רבע בממוצע בייצוג נשים בדירקטוריונים. כשמסתכלים על הפירמידה הניהולית ניתן לראות כי ממוצע הנשים במשרות בכירות עומד על 28%. אכן קיימות הזדמנויות לנשים אך נדרש להגבירן, ובנוסף להוביל שילוב מיעוטים ואנשים עם מוגבלות. הגברת השקיפות נדרשת הן בחברות ציבוריות והן בחברות פרטיות. למרות העובדה כי רוב חברות הביטוח הן חברות פרטיות, הן עדיין בעלות אינטרס ציבורי. רשות שוק ההון תמשיך ותחיל זאת גם עליהן מתוקף העניין הציבורי בנושא וראיית חשיבות השוויון. בהמשך העבודה אל מול הועדה נפעל לטובת תכנית להכשרת דירקטוריות בביטוח, שעתידה לקדם את השוויוניות".
ח"כ עאידה תומא סלימאן: "לרכז את הדברים ולהבליט אותם בצורה רמזורית כזו זה פשוט חייב להדליק מנורה אדומה בפנינו. כאשר אומרים 'גיוון זה כאילו יש מצב נורמאלי שמגוונים אותו' – המצב הנורמאלי חייב להיות השאיפה שלנו. אחת מההצלחות של תנועות הנשים למען שוויון היתה כניסה למוקד קבלת ההחלטות גם בעניינים הכספיים. בלי מעקב כזה אנו עלולות לראות רגרסיה. לפעמים רק חשיפת המידע תספיק כדי שידעו שיש מי שעוקב כדי שיהיה שינוי. הייתי שמחה לדעת כמה נשים ערביות נמצאות בתוך הסטטיסטיקה שמוצגת היום. לא חסרות נשים ערביות חזקות שיכולות לנהל. צריך לנרמל את הדירקטוריונים כך שישקפו את החיים האמתיים ולא את המצב ששרר עד היום. צריך למצוא נשים שאפשר לקדם. גברים לא נולדו חברי דירקטוריון ברגע שיצאו מרחם אמם".
חברת הכנסת לשעבר איילת נחמיאס ורבין: "זה בוקר מרגש ולא מובן מאליו. אנו רואים השתלבות של נשים ערביות כדירקטוריות של חברות ממשלתיות ופחות בציבוריות. אין כמעט בנמצא יושבות ראש דירקטוריונים בחברות ציבוריות. יש רק יו"ר אחת בחברה ממשלתית. זה לא הגיוני שהממשלה היא לא סמל ודוגמא לחברות הציבוריות. בספורט הייתה היעדרות מוחלטת של נשים והם עשו הפיכה בכל הנוגע לאיגודי הספורט. בחלק מהאיגודים יש 49% אחוזים של דירקטורים. אם בספורט אפשר היה לעשות זאת אז גם בחברות הציבוריות אפשר לשנות".
עו"ד אבישג שחם חדד מנהלת קשרי ממשל בויצ"ו: "אני מאוד בעד להרחיב את היוזמה גם לחברות פרטיות. נשים מהוות 50 אחוז מהאוכלוסייה אבל הן מיוצגות בחסר בולט. מן הראוי שהקול של הנשים יישמע בדירקטוריונים. כניסת נשים לאותם מקומות יוביל לשיפור ביצועים. בחברות ממשלתיות יש 40 אחוז של נשים בדירקטוריונים".
איריס שטרק נשיאת לשכת רואי החשבון: "אני מברכת על המדד והגילוי. אנחנו מדברים על מדד שיכלול חברות ציבוריות וחברות ביטוח. עלינו לשאוף לחקיקה כי רק חקיקה שאוכפת מביאה שינוי". עו"ד ברוריה לקנר מלשכת עורכי הדין תמכה אף היא ביוזמת חקיקה בנושא ואמרה: "רק חקיקה כופה על שילוב נשים וייצוג הולם. המדד הזה הוא יוזמה מבורכת אבל בלי חקיקה נחרצת זה לא יקרה".
ח"כ פורר סיכם את הדיון ואמר: "אני באמת חושב שהתחלנו פה תהליך בדרך לשבירת תקרת הזכוכית בכלל הסקטור. הוועדה תוציא מכתב ליושבי ראש כל הדירקטוריונים ונציג להם את המיקום שלהם במדד תוך בקשה לקחת את הנושא ברצינות ולהשתפר עד המדד הבא. ימים יגידו האם המהלך הצליח".
ועדת החינוך אישרה את התקנות הנוגעות ללימודים תחת מגבלות נגיף הקורונה, אך התנתה את אישור התקנות בכך שמיד לאחר יום כיפור יובא לאישור הוועדה מתווה לימודים חדש שיאפשר, בין היתר, יותר שעות לימודים פרונטליות לתלמידי ה' ו-ו'.
ועדת החינוך אישרה הבוקר את התקנות הנוגעות לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש, העוסקות בהגבלת פעילות של מוסדות ללימוד חובה. עם זאת, לאחר דיונים נרחבים בסעיפי התקנות, הנחתה הוועדה את משרדי הממשלה לנסח מחדש את התקנות ולהביאן לדיון בוועדה ב-29.9.
יו"ר הוועדה ח"כ רם שפע: "אנחנו מודעים למצב התחלואה בארץ, אך אנחנו מבקשים למצוא את האיזון בין החזרת המשק לשגרה ומתן שגרת לימודים לכל שכבות הגיל, לבין שמירה על בריאות הציבור".
בין השינויים אותם מבקשים חברי ועדת החינוך להכניס לתקנות נכללים:
- ביטול הלימודים בקבוצות לכיתות ג' וד' כך ששכבות גיל אלה ילמדו לימודים בכיתות מלאות כפי שלומדים בכיתות א' ו- ב', וכך יאפשרו יצירת מתווה לימודים חדש לתקופה הקורונה עבור כיתות ה' ו-ו'. המתווה החדש יאפשר להם יותר ימי לימודים בתוך בית ספר (בכיתות שמשמשות כיום קבוצות של תלמידי ג' ו-ד') במקום למידה מקוונת. על פי המתווה הקיים כיום כיתות ה' ו-ו' נדרשות ללפחות יומיים בשבוע במוסדות חינוך (לפחות 9 שעות שבועיות). יו"ר הוועדה ח"כ רם שפע אמר במהלך הדיונים כי המחיר שמשלמים תלמידי כיתות ה' ו' הוא כבד מדי. "אנחנו מקבלים הרבה פניות מהורים שמתלוננים שהילדים שלהם לא לומדים ושאי אפשר להשאיר ילדים בגילאי 10-12 לבד בבית ולצפות מהם ללמוד"
- שינוי נוסף הקשור למתווה הלימודים נוגע לשעות הלימודים בכיתות ז' עד י"ב, כך שמספר שעות הלימודים במוסדות החינוך יבוא לידי ביטוי בתקנות ולא רק מספר הימים בשבוע בו נדרשים ללמד, זאת בעקבות תלונות של הורים רבים על כך שילדיהם מגיעים אמנם לשלושה ימי לימודים כנדרש אך לומדים רק שלוש שעות בכל יום.
- שינויים נוספים: פעילות ספורטיבית תותר גם בזמן ההפסקות ולא רק במהלך שיעור חינוך גופני, זאת בהתאם לשיקול דעתו של המנהל, ובלבד ששטח המקום מאפשר שמירה של שני מטרים לפחות בין אדם לאדם. בנוסף, דרשו חברי הכנסת כי תלמידים משולבים באזורים אדומים יוכלו ללמוד גם כאשר בית הספר סגור וכי הפנימיות באזורים אלה יוותרו פתוחות. על פי משרד החינוך יינתנו שלוש חלופות ללימודים לתלמידים משולבים באזורים האדומים: בתחומי בית הספר, במוקדים רשותיים, או בבית התלמיד כאשר יתאפשר גם סיוע של סייעת משלבת בבית התלמיד.
ח"כ יאיר גולן משתף תמונה שמפרסם ארגון ליב"ה אותו הוא מקשר לבנט.
לשלט הזה יש פנים ויש שם והוא נפתלי בנט והימין הקיצוני.
ככה ארגונים הזויים כמו מרכז ליב"ה חדרו למיינסטרים הישראלי. הם רודפים חילונים, דמוקרטים ולהט"ב. חילוני שתומך בבנט תומך בהדתה בחינוך, במדינת הלכה ובהרס הדמוקרטיה. אל תשכחו מי הם באמת בנט, שקד סמוטריץ והימין הקיצוני. pic.twitter.com/e2nLq4dyn0— Yair Golan – יאיר גולן (@YairGolan1) September 8, 2020
ממלא מקום מפכ"ל המשטרה, ניצב מוטי כהן, קיים הערכת מצב עם מפקדי המחוזות והאגפים של משטרת ישראל, זאת בהמשך להחלטת ועדת השרים להטיל סגר לילי על אזורים בעלי שיעור תחלואה גבוה.
כהן –
משטרת ישראל ערוכה למימוש החלטת הדרג המדיני וביצוע פעולות פיקוח ואכיפה של הסגר הלילי שהוטל על מוקדי תחלואה משמעותיים ברחבי הארץ. ההיערכות המשטרתית המוגברת שתחל הערב, מגיעה לאחר תקופה ממושכת ואינטנסיבית במיוחד, בה שוטרי ישראל פועלים מסביב לשעון לאכיפת התקנות ושמירה על בריאות הציבור לצד יתר המשימות. נמשיך לאכוף הפרות, אולם גם כעת, מדיניות האכיפה שלנו תמשיך להישען בראש ובראשונה על שיח, הסברה, שיקול דעת ורתימת הציבור לשיתוף פעולה, וזו הציפייה שלי מכל מפקד ושוטר המבצע את המשימה. המפתח להצלחה טמון בעיקר, בהישמעות של הציבור להנחיות ובשיתוף פעולה של הרשויות השונות. מצופה מהציבור לשמור על הוראות החוק ולהישמע להוראות השוטרים, שכן רק יחד נצליח לשמור על הבריאות של כולנו ולבלום את התפשטות הנגיף.
עשן התפשט בכנסת בזמן דיון של ועדת הפנים והגנת הסביבה, ככל הנראה כתוצאה מקצר חשמלי. בעקבות ההתרחשות, הדיון נקטע, והנוכחים פונו מהמקום.
אנשי משמר הכנסת עם מטף כיבוי בחדר הוועדה pic.twitter.com/puIUeGKoxH
— arik bender (@arikbender) September 8, 2020
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הגיש ליושב ראש הכנסת דוח על טיפול בתלונות הציבור בעקבות משבר הקורונה.
לוין –
לצערנו, אני צופה שזה לא יהיה דוח יחיד בנושא הקורונה. יש הגיון רב וצורך לבדוק את הדברים עוד במהלכם, ולא להמתין ולבצע בדיקה בדיעבד. כך ניתן יהיה להסיק למסקנות ואף ליישם אותן במהלך האירוע. על אחת כמה וכמה כשמדובר באירוע כה קשה ומורכב, כמו ההתמודדות עם הנגיף על כל היבטיה.
יושב ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, התייחס לפרסום אמש של עמית סגל בחדשות 12 לגבי התנהלות המשטרה והפרקליטות. לפיד לא הזכיר ישירות את הדיווח אך כתב ש"אין שום מערכת מדינתית שחפה מביקורת ומטעויות". את דבריו חתם בקביעה ש"המערכת המקולקלת והגרועה ביותר היום זאת המערכת הפוליטית".
אין שום מערכת מדינתית שחפה מביקורת וטעויות. הצבא וגופי הבטחון. מערכת המשפט ושלטון החוק. המערכת הפיננסית והחינוכית, בכולם יש ליקוים וכולם זקוקים לביקורת. אחרי כל זה, המערכת המקולקלת והגרועה ביותר היום זאת המערכת הפוליטית והיא האחראית העיקרית לרוב הבעיות של אזרחי ישראל היום.
— יאיר לפיד – Yair Lapid (@yairlapid) September 8, 2020
פרויקטור הקורונה, פרופסור רוני גמזו, בתדרוך לתקשורת: "ייקח לנו עוד זמן עד שאנחנו נוכל לצאת עם מערכת באמת מלאה, באמת מתפקדת ומשומנת וקוטעת ונותנת לכם, אזרחי מדינת ישראל, את הביטחון שאנחנו מנהלים את הקורונה ולא הקורונה מנהלת אותנו".
גמזו שב על אמירתו שמחרתיים יהיה עליו להציג לקבינט מתווה לחגי תשרי. עוד אמר גמזו: "אנחנו נגדיל את כמות הבדיקות עד 1 בנובמבר לכמאה אלף".
יושב ראש האיחוד הלאומי, בצלאל סמוטריץ': "טעיתי והייתי חלק מעוול שנעשה למשפחת אבו-אלקיאן וכשטועים צריך לתקן".
אורי קול מצא את הציוצים האלה שלי שלא זכרתי. תודה אורי. אז גם אני צריך להתנצל. לא בושה. טעיתי והייתי חלק מעוול שנעשה למשפחת אבו-אלקיאן וכשטועים צריך לתקן. pic.twitter.com/x3k4cytfqM
— בצלאל סמוטריץ' (@bezalelsm) September 8, 2020
הממשלה תקיים משאל שרים טלפוני לגבי בקשת המשטרה להקצות כאלף חיילים שיסייעו בשמירת העוצר.
בפגישה שנערכה היום בין שר המודיעין אלי כהן לבין נציגי המשלחת הרשמית של צ'אד, ובראשה בנו של הנשיא וראש הקבינט, הגנרל עבד אל-כרים דבי וצוותו, הביע דבי, לבקשת כהן, את הנכונות לפתוח נציגות רשמית בירושלים – כך נמסר ממשרד המודיעין.
כמו כן סוכם על העמקת שיתוף הביטחוני בין שתי המדינות וכן על גיבוש משלחת עסקית מישראל שתצא לקדם פרויקטים כלכליים בתחום החקלאות בכלל והמינרלים בפרט.
ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש היום עם יושב ראש הקבינט של צ'אד עבדל-קרים דבי ועם ראש שירותי המודיעין של צ'אד אחמד קוגרי ודן עימם בנוגע למינוי שגרירים ופתיחת נציגויות, לרבות באפשרות של פתיחת שגרירות בירושלים.
נתניהו בפתח הפגישה –
הדבר החשוב ביותר הוא שתמסור דרישת שלום חמה ממני לאביך ולאזרחי צ'אד. הזכרתי את יחסינו במהלך שיחות השלום עם האמירויות. ברצוני לא רק לציין את היחסים בינינו, אלא אף לקדם אותם עוד יותר. ברוך הבא. טוב לראות אותך.
במהלך היום נפגשה המשלחת מצ'אד עם ראש המטה לביטחון לאומי מאיר בן-שבת ועם ממלא מקום מנכ"ל משרד רה"מ רונן פרץ, ובהמשך קיימו סדרת פגישות עם גורמים נוספים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית שמש: "אני יודע שאנחנו עוברים זמנים לא קלים, אבל אנחנו נעבור את זה יחד, אם נפעל יחד".
עוד אמר ראש הממשלה: "בכלכלה מצבנו סביר. עדיין יש הרבה מה לשפר. בבריאות בשני המדדים הללו: חולים קשים – מצבנו יציב מאוד, ובתמותה – שוב, יש עלייה, אבל עדיין בהשוואה למדינות אחרות, לפעמים זה עשרה אחוז, עשרים אחוז, ממה שראינו במדינות מתקדמות במצבה של ישראל".
נתניהו גם אמר שיועברו סמכויות לראשי הערים, והביע תקווה שהדבר ייעשה תוך שבוע. "אני משוכנע שאנחנו נעבור את הקורונה, ונעבור אותה בהצלחה".
"התגלה כאן שיש פה חקירות פוליטיות. חקירות שהיו מזוהמות מהרגע הראשון. תפירת תיקים שהמטרה היא להפיל ראש ממשלה מכהן", אמר. "ראינו בכירים במשטרה ובפרקליטות מטייחים חקירות, משבשים חקירות, קוברים חקירות, מכסת"חים אחד את השני – והכל למען מטרה פוליטית".
נתניהו: אני רוצה להביע התנצלות למשפחת אל קיעאן pic.twitter.com/RtQTPBmB3V
— כאן חדשות (@kann_news) September 8, 2020
ראש הממשלה אמר שקיבל דיווח מלשכת המפכ"ל שבאום אל-חיראן היה "דריסה של פיגוע טרור". "אני רוצה קודם כל להגיד בשמי – אני רוצה להביע התנצלות למשפחת אלקיעאן, שאבי המשפחה, אזרח ישראל, נהרג. אמרו שהוא מחבל. אתמול התברר שהוא לא מחבל. אתמול התברר שבכירי הפרקליטות והמשטרה הפכו אותו למחבל כדי להגן על עצמם ורק כדי לפגוע בי".
בשעה זו נכנס לתוקפו העוצר הלילי בכ-40 יישובים שבהם שיעורי תחלואה גבוהים בקורונה. העוצר יימשך עד השעה חמש בבוקר.
מחר בשעה 10:30 בבוקר יחל השימוע של חבר הכנסת דוד ביטן בפרשה 1803. לביטן מיוחסות עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים.
פרויקטור הקורונה פרופסור רוני גמזו נכנס לבידוד. גמזו נכנס לבידוד לאחר שהתברר שחבר בצוות מגן ישראל, שאיתו בא הפרויקטור במגע, חלה בקורונה.
ועדת החוקה אישרה את מתווה הרמזור של פרופסור רוני גמזו, אך היא התירה להפעילו למשך שבוע אחד בלבד, ולא עד 1 באוקטובר, כפי שביקשה הממשלה.
הוועדה אישרה את התוכנית לשבוע בלבד, הסביר יושב הראש יעקב אשר, כדי לאפשר לממשלה לתקן ליקויים, ובהם הפער בין ההגבלות המוטלות על גני אירועים למסעדות באיזורים ירוקים.
חבר הכנסת ינון אזולאי מש"ס נדבק בקורונה.
שלושה בכירים במחלקה לחקירות שוטרים טוענים שבתחילת 2018 פנה גורם משטרתי לחוקרי המחלקה וסיפר להם על הלחצים הפסולים המופעלים על ניר חפץ בניסיון לגייס אותו כעד מדינה. אותו גורם – כך דיווח הערב עמית סגל בחדשות 12 שחשף את הדברים – ביקש לקבל חיסיון על שמו ועל דרגתו, אולם ראשת מח"ש קרן בר מנחם סירבה לקבל את המידע בלי תלונה רשמית.
במח"ש ובפרקליטות מסרו בתגובה שהטענות שקריות. לדבריהם, בר מנחם מעולם לא סירבה לקבל תלונה בעניין זה.
סגל התייחס להודעת התגובה של מח"ש והפרקליטות ואמר שבר מנחם אכן לא סירבה לקבל תלונה – היא רק דרשה לקבל את שם המתלונן.
הבית הלבן הודיע שטקס החתימה על הסכם הנורמליזציה בין ישראל ואיחוד האמירויות ייערך ב-15 בספטמבר בבית הלבן. בטקס ישתתפו נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר החוץ של איחוד האמירויות עבדאללה בן זאיד.
לא רק הפרויקטור רוני גמזו: צמרת משרד הבריאות, ובכללה שר הבריאות יולי אדלשטיין, סגן השר יואב קיש, מנכ"ל המשרד חזי לוי, האלוף במיל' רוני נומה, פרופסור רן בליצר, היועץ המשפטי של המשרד אורי שוורץ וראש המטה של השר קובי צורף – ייכנסו לבידוד בעקבות חשיפה לחולה קורונה מאומת.
נחשפתי לחולה קורונה מאומת בישיבת עבודה, כמו מספר אנשים נוספים במגן ישראל ובמשרד הבריאות. אני נכנס לבידוד ומקווה לתוצאה שלילית בבדיקה. הקפידו על מסיכה, היגיינה וריחוק חברתי. בריאות טובה לכולם.
— Yuli Edelstein ???????? יולי אדלשטיין (@YuliEdelstein) September 8, 2020
הליכוד הגיב על הדיווח ששודר הערב בחדשות 12, ולפיו, במחלקה לחקירות שוטרים נמנעו מלחקור טענות ללחצים פסולים שהופעלו על ניר חפץ –
עמית סגל חושף היום: בכירים במשטרה ובפרקליטות מנעו את חקירת האמצעים הפליליים בהם השתמשו כדי להביא את ניר חפץ להפוך לעד מדינה.
אתמול נחשף: חוקר בכיר בתיקי ראש הממשלה היה בן זוג של ג'ודי מוזס, במשטרה ובפרקליטות טייחו את אירוע אום אל חיראן רק כי הפריע להם לתפור תיק לנתניהו.
חקירה מיידית ועצמאית תוכיח: התיקים נגד ראש הממשלה נתניהו תפורים מהרגע הראשון.
ראש הממשלה בנימין נתניהו: אני גאה לצאת בשבוע הבא להשתתף בטקס לכינון הסכם שלום עם איחוד האמירויות.
אני גאה לצאת בשבוע הבא לוושינגטון, בהזמנת הנשיא טראמפ, ולהשתתף בטקס ההיסטורי בבית הלבן לכינון הסכם השלום בין ישראל לאיחוד האמירויות!
— Benjamin Netanyahu (@netanyahu) September 8, 2020
יושב ראש הרשימה המשותפת, איימן עודה, תוהה, בעקבות הדיווחים על הירי באום אל חיראן, "כמה משפחות נוספות איבדו את יקיריהן למשטרה אלימה".
נגמרו המילים. כמה סבל ותסכול עברו על היתומים, האלמנה, משפחתו וחבריו של יעקוב בשנים האחרונות. עכשיו רק נשאר לשער כמה משפחות נוספות איבדו את יקיריהן למשטרה אלימה שטייחה את הרצח. יעקוב לא "מצא את מותו" המשטרה סוף סוף מצאה את הבושה. https://t.co/g4Va1pRklN
— Ayman Odeh (@AyOdeh) September 8, 2020
בעקבות הפרסום בחדשות 12 אמש – פרקליטיה של שרה נתניהו דורשים לבטל את הרשעתה.
אתמול הטיל העיתונאי עמית סגל פצצה כשחשף שהחוקר הבכיר שחקר את שרה נתניהו פעל בניגוד עניינים חמור והיה מנוע מלעסוק בתיק. החוקר הבכיר שיקר למח"ש כשנשאל אם יש מניעה מדוע לא יעסוק בחקירת הגברת נתניהו, וענה – שאין.
כעת מתברר שהחוקר שיקר, ובזמן שהוביל את החקירה נגד הגברת נתניהו הוא היה בקשר אישי עם ג'ודי מוזס, אחותו של נוני מוזס ואויבת מושבעת של משפחת נתניהו. גם התברר, שהפרקליטות ידעה שהחוקר נמצא בניגוד עניינים והסתירה זאת.
אותו חוקר אף ניסה להדיח עדה, סבטלנה גורדיצקי, עובדת מעון ראש הממשלה, ואיים עליה שאם לא תיתן עדות שקר נגד ראש הממשלה – הוא ישלח אותה לכלא.
בעקבות העדויות המטלטלות שנחשפו ומגלות שהמשטרה והפרקליטות תפרו את תיקי החקירה נגד שרה נתניהו וזיהמו אותן כבר בתחילתן, החליטו פרקליטיה של הגברת נתניהו לפנות למבקר המדינה בדרישה לקבל את כל המידע והמסמכים הרלוונטיים לצורך ביטול הרשעתה וחקירת הנסיבות שהביאו להגשת כתב אישום המעוות והשקרי נגדה. המידע שנחשף מוכיח שהתיק נגד שרה נתניהו היה תפור, מזוהם ומושחת כבר מתחילתו.
משהתבררו העובדות החד-משמעיות על ניגוד העניינים העמוק בו היה מצוי החוקר הראשי בתיק נגדה, יש לבטל את פסק הדין נגד הגברת נתניהו, ולזכות אותה לאלתר. התנהלות המשטרה והפרקליטות מעידה על דרך ניהול ההליך הפסול כנגד הגברת נתניהו באופן הגובל בעבירות פליליות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם