ראש הממשלה בנימין נתניהו סיפר אתמול על חניכות מבצעית שעשה לו אחיו יוני לפני שהלך לסיירת מטכ"ל. השניים יצאו לגבעה בראש העין ויוני שאל אותו, "מה אתה עושה אם תוקפים אותך מהגבעה השנייה?". בנימין ענה שהוא שם רתק והולך מסביב לחסל את היורים.
"זה טוב", אמר לו יוני, "אבל לא מספיק. תחשוב שגם האויב זז. לא רק אתה".
ראש הממשלה הסביר כך מדוע הוא מקבל החלטות ומשנה אותן, כי הרי נגיף הקורונה ערמומי כמעט כמו האויב על הגבעה וכל הזמן צריך להתאים מולו החלטות חדשות. למשל, לפתוח את בתי הכנסת ביום כיפור כדי להילחם בווירוס בתוך מבנים סגורים, שבהם הסיכוי ללכוד אותו ולהציל את המתפללים גבוה יותר מאשר בחוץ – היכן שהנגיף הרבה יותר חמקמק.
כל כך הרבה חצאי-אמיתות, המצאות, אי-דיוקים וסתירות היו בדבריו של נתניהו אתמול במסיבת העיתונאים, ערב הסגר הנורא שיתחיל היום. פעמים רבות כתבנו כאן כי ראש הממשלה בטוח שהוא מושלם, סוג של אליל שחי מעל העם הנבער והבעייתי שלו, כמו שהפליאו לבטא אנשי "זהו זה" במערכון מאמש.
אתמול רשם נתניהו שיא חדש ביחס בין מנהיג ונתיניו. כמו קים ג'ונג און, הוא אינו טועה לעולם, בשום דבר ועניין. הציבור הוא זה שגילה רפיון, פוליטיקאים פופוליסטים מיסמסו החלטות מצילות חיים, האופוזיציה היא זו שקוראת להפר את התקנות וכמובן התקשורת הצייצנית והמפגינים בבלפור, שהם לא רק הזויים ואנרכיסטים, אלא גם מפוררי משמעת ויושבים על מדגרת קורונה.
"אני רוצה סגר כדי למנוע הפגנות?", שאל נתניהו וענה: "אני רוצה סגר כדי להציל חיים". לפי רוב המומחים, הסגר ההרמטי אינו נחוץ ואולי הורס יותר חיים מאשר הוא מציל, בחשבון שכולל גם נזקים נפשיים, משפחתיים וכלכלים.
"אני רוצה סגר כדי למנוע הפגנות?", שאל נתניהו וענה: "אני רוצה סגר כדי להציל חיים". לפי רוב המומחים, הסגר אינו נחוץ ואולי הורס יותר חיים מאשר הוא מציל, בחשבון שכולל גם נזקים נפשיים, משפחתיים וכלכלים
אבל נניח שנתניהו באמת לא חושש מהמפגינים, כי לדבריו הם רק מועילים לו. נו, אז למה הוא שינה סדרי עולם כדי לסלק מבלפור את המפגינים שכל כך עוזרים לו? למה הוא הביא חוות דעת אלטרנטיביות לממשלה נגד המפגינים ונגד חוק הקורונה? למה הוא שלח את עוזריו הקרובים לצלם את המפגינים? למה הוא מסית נגדם? למה הוא הקדיש אינספור שעות לדיון בנושא ההפגנות בקבינט הקורונה, כאילו זה האירוע הכי חשוב היום בימים של מגיפה משתוללת?
השר יזהר שי היטיב לתאר את המשקל של ההפגנות בדיוני קבינט הקורונה בנאום שנשא במהלך הישיבה, שכמעט הפך לנאום ההתפטרות שלו מהממשלה.
לא הכול אפשר לכתוב. יש גם אירועים ומקרים שלא ניתן לפרסם. אבל השורה התחתונה היא שאין דבר שמטריד את נתניהו וסובביו יותר מההפגנות אצלו בחצר, אלה שמזכירות לו בכישרון רב את כישלונותיו הניהוליים וצרותיו המשפטיות. אין מה שמוציא אותם מדעתם יותר מהאנשים שעכשיו הוא תוחם בקפסולות עם דגלי המחאה, ברדיוס של קילומטר מהבית. גם זה סימפטום של ראש מדינה מורם מעם, שלא יכול לסבול ביקורת.
לא הכול אפשר לכתוב. יש גם אירועים ומקרים שלא ניתן לפרסם. אבל השורה התחתונה היא שאין דבר שמטריד את נתניהו וסובביו יותר מההפגנות שמזכירות לו בכישרון רב את כישלונותיו הניהוליים וצרותיו המשפטיות
עוד שלושה עלו אתמול למגרש הסגר – בני גנץ, יאיר לפיד ונפתלי בנט. כל אחד מנסה להוכיח על רקע המשבר שהוא ראש הממשלה הפוטנציאלי הטוב ביותר.
את גנץ קצת קשה לי למקם. שר הביטחון תקף את נתניהו (אבל לא הזכיר את שמו), את נגיף השנאה שהוא מפיץ, את האינטרס הפוליטי שהוא מכיל בכל מהלך, את הפלגנות ואת ההחלטות המוטעות, כמו בעניין מעורבות הצבא. גנץ בכלל לא דיבר על הסגר. בממשלה הוא הצביע בעד. משהו כאן לא מתיישב, כי אם האינטרסים זרים, למה לתת להם יד?
באשר ללפיד, נדמה לי שהוא מתחיל להבין כי הוא מאבד קולות לבנט בגלל שהוא לא באמת נכנס לעומק משבר הקורונה. אתמול הוא כבר הגיע עם מיצג מקצועי, גראפים ותוכניות כתובות, כמו בנט בתחילת הדרך.
ללפיד יש עוד פער להדביק מבנט שטס קדימה, וכבר מסיט את המבט באמצע ראיון בפריים טיים אל העם ומבטיח ישועה. אחרי כל ההשקעה והרצינות שגילה בחודשים האחרונים, הסקרים מעידים כי בנט נשמע היום הכי אמין.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם