עמית הוא סטודנט בן 28 למדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים, שעומד להתחיל את שנת לימודיו האחרונה. הוא עובד בחברת סטארט אפ היושבת בתל אביב, כמפתח ג'אווה מתמחה. מאז תחילת הסגר הוא עובד מהבית, שבו הוא מתגורר עם חברתו, סטודנטית לכלכלה וחשבונאות.
בן דודו, אלעד, 26, שגם הוא לומד מדעי המחשב באוניברסיטה העברית, שנה מתחת לעמית, הוא קצת פחות בר מזל. זו השנה שבה הוא אמור להתחיל את התמחותו בחברת טכנולוגיה, אבל הסיכויים שלו לא נראים טובים, הוא אומר לי.
חברות טכנולוגיה שוכרות פחות מתמחים מפני שהן אינן מקדמות כעת עובדים זוטרים לדרגים גבוהים יותר, בשל העלויות הכרוכות בכך. מתמחים שהיו אמורים לקבל משרות זוטרות, ולפנות את מקומם לעובדים חדשים, נשארים עכשיו במשרות ההתמחות רק כדי להחזיק במקום העבודה שלהם.
כשעמית ואלעד החלו את לימודיהם הם לא ידעו שהקורונה תטרוף את כל הקלפים שלהם – הם עברו ללימודי אונליין, ותחזיות התעסוקה שלהם פחות בהירות מאשר בעבר. ועדיין, מזלם ככל הנראה יהיה טוב יותר מזה של רוב האנשים, היות שתחום הטכנולוגיה עדיין נחשב חם ב"אומת הסטארט אפ".
אבל הגרוע מכל הוא שהם ודאי מעולם לא תיארו לעצמם שהם אלה שישלמו בסופו של דבר את הנתח הגדול ביותר מהמחיר שגובה הקורונה – מיליארדי השקלים שהממשלה מוציאה כדי לעזור לאזרחים לשרוד את המשבר הכלכלי.
"צר לי על מי שנמצאים בתחילת הקריירה שלהם", אומרת אליס ברזיס, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן. נטל המס שהם ישלמו יהיה גבוה יותר מזה של הדורות שעבדו לפניהם, היא אומרת. גידול בחוב עלול להשפיע על הכלכלה למשך יותר מ-20 שנה, היא מזהירה. וזמן ההחזר יגיע כשהכלכלה תתחיל שוב לצמוח.
"המסים שלהם יתחילו לעלות בתוך כמה שנים, כדי להחזיר את הגירעון שלנו היום, מכיוון שאנחנו צריכים להבין ששום מן לא ייפול מהשמיים", אומרת ברזיס.
"אנחנו, הילדים שלנו והנכדים שלנו, ואולי גם הילדים שלהם" נאלץ להתמודד עם החוב שינבע מהמדיניות הכלכלית של הממשלה במשבר הקורונה, אומרת גם דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה.
ישראל, המדינה היחידה בעולם שהטילה סגר כלל-ארצי שני, עלולה להפסיד עוד 35 מיליארד שקל, כך על פי הערכת משרד האוצר. לאחר היציאה המהירה למדי מהסגר הראשון באביב, הוטל במדינה סגר נוסף בספטמבר, כאשר שיעורי ההדבקה הגיעו לשיא. נכון ל-7 באוקטובר נרשמו בישראל 30,593 מקרים מאומתים למיליון בני אדם, אחד משיעורי ההדבקה הגבוהים בעולם. בתחילת החודש, ישראל גם הייתה המדינה המובילה בעולם בשיעורי התמותה מהמחלה.
כדי לרכך את ההפסד בהכנסותיהם של אזרחים וחברות בעקבות השבתת חלקים מהמשק, הממשלה החליטה על חבילת סיוע בהיקף של 100 מיליארד שקל, ועל אמצעי נזילות כגון דחיית תשלומי הלוואות ומסים. האמצעים העיקריים הם הרחבת תנאי הזכאות לדמי אבטלה; מענקים לחברות לשם החזרת עובדים שהוצאו לחל"ת; תשלומים ישירים לקבוצות אוכלוסייה מסוימות כגון קשישים, משפחות עם ילדים ועובדים עצמאיים; וקיצוץ זמני במס רכוש וסובסידיות לעסקים קטנים, כדי לסייע להם בכיסוי העלויות הקבועות שלהם.
בנק ישראל החליט על תכנית לרכישת איגרות חוב ממשלתיות ותאגידיות והגדלת היצע האשראי לעסקים קטנים באמצעות הבנקים. הוא גם הקטין את יחס הלימות ההון הנדרש מהבנקים, כדי להבטיח כי הם ימשיכו במתן הלוואות.
ישראל עושה את הדבר הנכון כאשר היא מוציאה את כל הכספים האלה כדי להציל את הכלכלה ולעזור לאזרחיה בשעת מצוקה, אומרת ברזיס, כפי שעושות כל המדינות. אבל הוצאת הכסף הזה צריכה להיעשות בחוכמה ובשיקול דעת.
"אין לנו ברירה", היא אומרת, "זה כמו שיש לך אדם חולה בבית. אז את חייבת ללכת לרופא ולשלם את החשבון עכשיו, וזה יבוא על חשבון החופשה שלך בעוד שנתיים. אז מה שעשינו היה בסדר. אבל יש לזה מחיר, ולכן אנו לא יכולים להמשיך להגדיל את ההוצאות היום, מכיוון שזו לא מתנה משמים. זה יבוא מהדור הבא".
הממשלה ספגה אש על חוסר ההנהגה הכלכלית שלה במגפה: הסיוע שסיפקה בתחילה היה מועט מדי, ומה שבא בסוף היה מאוחר מדי. פוליטיקה, מריבות פנימיות בקואליציה ושתדלנות מצד קבוצות לחץ מעכבות את ההתאוששות הכלכלית, והמבקרים מגנים את היעדרה של תכנית ברורה להיחלצות מהמשבר.
ישראל עושה את הדבר הנכון כאשר היא מוציאה את כל הכספים האלה כדי להציל את הכלכלה ולעזור לאזרחיה בשעת מצוקה, אומרת ברזיס, כפי שעושות כל המדינות. אבל הוצאת הכסף הזה צריכה להיעשות בחוכמה
ביולי הממשלה חילקה מענקים בהיקף של 6 מיליארד שקל כמעט לכל הישראלים, למעט בעלי הכנסה גבוהה מסכום מסוים, בניסיון להניע את הכלכלה.
הוצאת הסכום הזה, אומרת ברזיס, הייתה כמו בזבוז כסף על "ארוחה יקרה מאוד" כשיש לך תקציב מוגבל, במקום להוציא אותו על משהו מועיל יותר, כמו רכישת מחשבים לילדים שלך. "נצטרך להשיב את הסכום הזה בתוך עשר שנים, אז האם זו הייתה הדרך הטובה ביותר להשתמש בכסף?", היא אומרת.
הסגר השני הביא שוב את מספר המובטלים והעובדים בחל"ת לכמעט מיליון בני אדם, כמו בסגר הראשון. על פי נתוני שירות התעסוקה, כ-200 אלף ישראלים הוצאו לחל"ת מאז 17 בספטמבר, עם תחילת הסגר השני. בשבוע שעבר נרשמו בשירות התעסוקה 950,989 מבקשי עבודה, מהם 606,899 שהוצאו לחל"ת.
בעקבות הסגר השני, ייתכן כי התרחיש הגרוע ביותר שהציגו הכלכלנים יתממש: לפי תחזית הוועדה המוניטרית של בנק ישראל באוגוסט, בתרחיש הפסימי שבו המגפה תיבלם רק באופן חלקי, הכלכלה תתכווץ השנה ב-7%, והגירעון ויחס החוב לתמ"ג יתפחו ל-14.6% ול-78% בהתאמה. ב-2021, יחס החוב לתמ"ג צפוי לזנק ל-87%, לפי התחזית. יחס חוב לתמ"ג נמוך מעיד על כלכלה שמייצרת ומוכרת סחורות ושירותים שיש בהם די לכיסוי החובות. זאת בהשוואה לגידול של 3.4% בתמ"ג ב-2019, גירעון של כ-3.9% באותה שנה ויחס חוב לתמ"ג של 60%.
ישראל נכנסה למשבר במצב טוב יותר מאשר מדינות רבות; גם אם יחס החוב לתמ"ג אכן יתפח השנה לכמעט 80%, הוא יהיה נמוך מזה של מדינות אחרות. בצרפת, לדוגמה, היחס עשוי להגיע ל-115% עד סוף השנה, לפי התחזיות, וביפן הוא צפוי לעבור את ה-240%, לפי חברת הדירוג פיץ'. "זה נותן לנו כמובן יתרון גדול, מפני שיש לנו בעיה פחות גדולה מאשר מדינות אחרות", אומרת ברזיס.
אין תכנית, אין תקציב
מה שמדאיג יותר, אומרת אבירם-ניצן, הוא שאין לישראל תכנית ברורה כיצד להתקדם. "הממשלה נוקטת צעדים כדי לעורר את הכלכלה", היא אומרת. "יש גידול עצום ביחס החוב לתמ"ג, ואין לזה סוף נראה לעין. ואם הממשלה לא תפעל היום להגדלת הצמיחה בעתיד, יחס החוב לתמ"ג רק ילך ויגדל".
ללא צמיחה כלכלית, ההכנסות ממסים יתכווצו והגירעון התקציבי יוסיף לגדול. כדי לעבור ממצב של מיתון לשלב של צמיחה, הממשלה צריכה להתחיל מיד "לזרוע את הזרעים לצמיחה עתידית", היא אומרת. "לא מספיק לתת כסף למי שנפגע. צריך לעשות משהו שיאפשר צמיחה, וזה לא קורה. זה מה שמדאיג אותי".
כדי לעבור ממצב של מיתון לשלב של צמיחה, הממשלה צריכה להתחיל מיד "לזרוע את הזרעים לצמיחה עתידית", אומרת אבירם-ניצן. "לא מספיק לתת כסף למי שנפגע. צריך לעשות משהו שיאפשר צמיחה, וזה לא קורה"
לדבריה, העובדה שהממשלה, עמוסה בשיקולים פוליטיים, טרם העבירה את התקציב ל-2020 ו-2021 מהווה מכשול בפני צמיחה כלכלית. "רק לאחר אישור התקציב הממשלה תוכל להתחיל להשקיע בתשתיות, לעודד עסקים להשקיע במחקר ופיתוח ולהשקיע בתשתיות ירוקות", צעדים שימריצו את הכלכלה. "אם הם לא יעשו את זה עכשיו, נפגר אחרי כלכלות אחרות", אומרת אבירם-ניצן.
כדי לממן את החוב המוגדל, הממשלה תצטרך להעלות את שיעורי המסים ברגע שהכלכלה תשוב לצמוח, היא אומרת. זה יכול לקרות מרגע שנגיף הקורונה יתפוגג, ככל הנראה ב-2022, לדבריה. "זה יהיה קשה", היא אומרת. אנשים שרק יתחילו להתאושש מאיבוד עבודתם או מסגירת העסק שלהם יצטרכו לשלם יותר מסים, יחד עם החזר ההלוואות שאולי לקחו במהלך המשבר הנוכחי.
"זה הולך להיות מאתגר מאוד", היא אומרת. "והאנשים שישלמו הכי הרבה הם האנשים שנכנסים עכשיו לשוק העבודה – האנשים הצעירים יותר".
ממשלה שצריכה להחזיר חוב גבוה עשויה להיות פחות נדיבה כלפי אזרחיה, ואולי לקצץ בתשלומי הרווחה, בקצבאות הזקנה ובהוצאות על בריאות וחינוך.
"אם בשנה אחת הגדלנו את יחס החוב לתמ"ג מ-60% ל-80%, זה לא ייקח שנה אחת כדי לחזור ל-60%. נזדקק לשנים כדי לחזור למקום שהיינו בו. אי אפשר להכפיל מסים; אפשר להגדיל אותם רק במעט, כי אנשים צריכים להיות מסוגלים להתאושש ולחיות ממשהו. אז זה יהיה תהליך איטי מאוד להפחית את נטל החוב".
הממשלה תצטרך לנהל את התקציב שלה בצורה יעילה יותר, כדי שלא לפגוע באיכות השירותים שהיא מספקת לאזרחיה, כגון בריאות וחינוך, היא אומרת. "זה תלוי במעשיה של הממשלה", היא אומרת. "אם הם ישימו יותר כסף כדי לעודד צמיחה, ישקיעו בתשתיות, במחקר ובפיתוח, ישפרו את מערכת החינוך וההכשרה וישקיעו במנועי צמיחה אחרים, אז שלב ההתאוששות יהיה מוקדם יותר ומהיר יותר, יחס החוב לתמ"ג ישתפר, ונראה שיפור מהיר יותר במצב בשוק העבודה".
בינתיים, עמית בן ה-28 אומר כי הוא מאמין שהוא והחברה שלו "יהיו בסדר". לדבריו, "אנחנו לומדים ועובדים בתחומים יציבים, גם בקורונה, אבל אני מודאג מהכיוון שהמדינה הולכת אליו – גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת הפילוג העמוק".
עמית, 28, אומר כי הוא מאמין שהוא והחברה שלו "יהיו בסדר". לדבריו, "אנחנו לומדים ועובדים בתחומים יציבים, גם בקורונה, אבל אני מודאג מהכיוון שהמדינה הולכת אליו – גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת הפילוג העמוק"
אלעד, 26, שעלה לארץ ב-2012, אומר כי הוא מוכן לשלם יותר מסים בעתיד, אם פירוש הדבר שמשפחות יוכלו לקבל היום את העזרה הכלכלית שהן זקוקות לה. המגפה היא "אירוע של פעם בדור, או אפילו יותר מדור אחד", הוא אומר, "לממשלה אין הרבה מה לעשות. אני חי בשלום עם תשלום מסים גבוה יותר אם משפחות יקבלו את העזרה שהן צריכות. אבל נראה שהממשלה לא עושה עבודה כל כך טובה בחלוקת הכספים, לא משתמשים בכסף בצורה הטובה ביותר".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם