נושא
כלכלה
איילת שקד (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
Tomer Neuberg/Flash90

פרשנות שקד מציגה: באחריות, למען הטייקונים

כשרת משפטים פעלה שקד שוב ושוב למען הבנקים, חברות הביטוח, הטייקונים, תאגידי הענק והחבר אפי נוה - וסיכלה רפורמות חשובות במשק ● ומי שילם את המחיר? כל אזרחי ישראל, ימניים ושמאלנים

לא משנה אם אתם אנשי ימין או שמאל, חילוניים או דתיים, העובדה שאיילת שקד עומדת לרוץ בראש מפלגה משמעותית בבחירות הקרובות – "הימין החדש", או אפילו מפלגות הימין כולן – היא לא בהכרח בשורה משמחת עבורכם.

מאחורי הכותרות הגדולות על ימניזציה של מערכת המשפט, כשרת משפטים שקד פעלה והצליחה לסכל שוב ושוב הצעות חוק ורפורמות, שאיימו לפגוע באינטרסים של בן בריתה הגדול – יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה – והקולגות שלו. היא פעלה כך למרות שההצעות שסיכלה נהנו מקונצנזוס בכנסת.

כדי להבין עד כמה הקשר שקד-נוה היה קרוב נחזור ל-22 בנובמבר 2018, אז הצטרפה שקד כשרת המשפטים, לאפי נוה ולמקורבו בלשכה, ינון היימן, לפגישה במשרד עורכי הדין גורניצקי ושות'.

תמוה היה למצוא את שקד בפגישה משותפת עם נוה, זמן קצר אחרי שהודה כי העביר מקורבת שלו במרמה בנמל התעופה בן גוריון, ורגע לפני שפרצה לעולמנו פרשת "מין תמורת מינויים".

אפי נוה (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
אפי נוה (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

תמוה עוד יותר היה לראות את שקד במשרד המייצג את מיטב הטייקונים ותאגידי הענק במשק. רשימת הלקוחות שיוצגו על ידי המשרד ארוכה, ובין השאר נמצאים בה בנק הפועלים והבנק הבינלאומי, אסם, מנורה והפניקס, וכן חברות של האחים עופר, תשובה ושטראוס.

שקד התייצבה לצד התאגידים מול הצעת חוק שעלולה הייתה לפגוע באותם תאגידים, ופעם אחר פעם פעלה לסיכול הצעות ורפורמות שעלולות היו לפגוע באינטרסים שלהם, ולהיטיב עם הלקוחות של התאגידים האלה.

1. התנגדות לביטול עמלת פרעון מוקדם

כלכלנים ופרשנים רבים סבורים כי שוק המשכנתאות בארץ בנוי על מעין "מלכודת פיננסית": הבנקים "מפתים" את הלקוח לקחת משכנתה "זולה" בתחילת הדרך, ועם התקדמות תקופת ההלוואה, הם "מכניסים" ללווה את כל התוספות היקרות.

כשהלווה מבין את המלכודת ומבקש למחזר את המשכנתה, מסבירים המומחים, דורש ממנו הבנק לשלם עמלת פירעון מוקדם, בשווי של עד עשרות אלפי שקלים.

בכנסת היה קונצנזוס לשינוי מודל עמלת הפירעון המוקדם, אולם שקד כיו"ר ועדת השרים לחקיקה, התנגדה להעלאתה של הצעת החוק להצבעה בקריאה שנייה ושלישית

לפיכך, עמלת הפירעון המוקדם מרתיעה לקוחות מלמחזר משכנתה, מונעת פתיחת שוק מחזור משכנתאות מפותח, פוגעת בעקרונות השוק החופשי והופכת עשרות אלפי לווים ל"לקוחות שבויים" של הבנק למרבית שנות חייהם.

העמלה נוספה כחלק מחוק ישן שנועד לתת מענה למצב קיצון ששרר ב-1981, אז הריבית ירדה בחדות, אולם מאז לא בוטלה. בכנסת היה קונצנזוס סביב שינוי מודל העמלה כפי שהציע ח"כ יואב קיש, אולם שקד, כיו"ר ועדת השרים לחקיקה התנגדה להעלאת הצעת החוק להצבעה בקריאה שנייה ושלישית.

ההתנגדות הגיעה גם אחרי שהחוק שונה כך שהבנקים לא יפסידו בגינו (אבל גם לא ירוויחו ממנו כפי שקורה היום). אחרי פיזור הכנסת התנגדה שקד להעברת ההצעה בוועדת ההסכמות, וכתוצאה מכך ההצעה נגנזה סופית.

פורסם על ידי ‏‎Moriel Matalon‎‏ ב- יום שישי, 23 בנובמבר 2018

2. פגיעה בחוק הריכוזיות

חוק זה קבע שהפירמידות העסקיות שמניותיהן או אגרות החוב שלהן נסחרות בבורסה – יצומצמו לשלוש שכבות בלבד כדי למנוע מצבים של מינוף מוגזם, סיכון ציבור המשקיעים ועוד.

אדוארדו אלשטיין (צילום: Flash90)
אדוארדו אלשטיין (צילום: Flash90)

ב-2017 הודיעה חברת אי.די.בי שמיוצגת על ידי גורניצקי ושות', שלא תוכל לעמוד בתנאי החוק. פירמידת אי.די.בי כללה 4 שכבות, כשהשכבה הרביעית והאחרונה הייתה חברת דיסקונט השקעות (דסק"ש).

אי.די.בי הודיעה לרשות ניירות ערך כי אין באפשרותה לצמצם את השכבה הרביעית וניצלה פרצה בחוק: היא ביקשה למכור את מניותיה בדסק"ש לחברה פרטית חדשה, שמי ששולט בה הוא לא אחר מאשר בעל השליטה באי.די.בי, אדוארדו אלשטיין.

למרות הלחצים שהופעלו על שקד, היא סרבה לתקן את חוק הפירמידות העסקיות באופן שימנע מאי.די.בי לבצע את הקומבינה. בתגובה פנתה יו"ר מרצ דאז, זהבה גלאון, לשקד ואמרה: "אישורך את מהלך האקרובטיקה הפיננסית של אי.די.בי הוא בבחינת פגיעה אנושה בחוק הריכוזיות".

סימון מוצרי מזון מזיקים. שקד עיכבה את הרפורמה (צילום: Nati Shohat/Flash 90)
סימון מוצרי מזון מזיקים. שקד עיכבה את הרפורמה (צילום: Nati Shohat/Flash 90)

3. דחיית יישום החוק לסימון מזון מזיק

בשלהי 2017, נחקקה רפורמת סימון מוצרי מזון מזיקים במדבקות אדומות, שנועדה להזהיר את הציבור מפני מזונות שעלולים להזיק לבריאותו.

למרות שהרפורמה אושרה בסוף 2017 – מהלך שהיה אמור להיטיב עם בריאותם של עשרות אלפי אנשים מדי שנה – היא תצא לפועל בסוף רק בינואר 2020.

חוק שהעבירה שקד, סינדל אפשרות להחיל מידית את רפורמת סימון מוצרי המזון המזיקים, והכל בטענה שזו עלולה לפגוע בחברות המזון. לא מן הנמנע שתאגידי המזון ינצלו את הזמן הזה כדי למסמס את החוק.

חלק מתאגידי המזון הגדולים יוצגו בשנים האחרונות על ידי גורניצקי ושות'.

4. הטלת קשיים על הקמת מוסד בוררות מול חברות הביטוח

מוסד בוררות מול חברות הביטוח נועד למנוע מהחברות לגרור את המבוטחים לדיונים יקרים, מתישים, ארוכים ומשפילים בבתי משפט, במקום לתת להם את הכספים המגיעים להם על פי תנאי הפוליסה.

דורית סלינגר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
דורית סלינגר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

מדובר בחוק שדחפה הממונה על שוק ההון דורית סלינגר. בעקבות החוק השפיל בן בריתה של שקד, אפי נוה (המייצג בעצמו את מנורה), את סלינגר בכנס לשכת עורכי הדין שנערך באילת, וכינה אותה "המפקחת על הביטוח הגרועה מאז ומעולם".

למרות שפורמלית שקד תמכה בהצעה, מאחורי הקלעים היא פעלה לסרס אותו, כפי שנחשף ב"כלכליסט". יוזמת הבוררות מוסמסה לבסוף, ושקד מיהרה להביע תמיכה בהצעת חוק של חברת הכנסת נורית קורן, המקצצת באופן דרמטי מסמכויותיה של סלינגר.

5. סירוס סמכויותיה של ועדת פישמן

יו"ר ועדת הכלכלה לשעבר, איתן כבל, סיפר ל"זמן ישראל" על לחצים שהפעילה שקד במטרה לצמצם את כוחה של ועדת פישמן, שבאה לחקור את הכשלים בהתנהלות הבנקים ביחס ללווים הגדולים.

איתן כבל (צילום: Hadas Parush/Flash90)
איתן כבל (צילום: Hadas Parush/Flash90)

"הופעלו לחצים מאוד גדולים על הוועדה החקירה הפרלמנטרית. השרה לשעבר שקד נפגשה איתי פעמיים שלוש במטרה לאזן את הוועדה", אמר כבל.

לבסוף אכן סמכויות הוועדה לא הורחבו בשל התנגדות שקד, והמערכת הבנקאית יכלה להסתיר מפני הציבור מידע חיוני שיכל לחשוף מחדלים גדולים תחת הסעיף של "סודיות בנקאית".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 798 מילים
שלי יחימוביץ (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90

פרשנות האנשים והגופים שלא יתגעגעו לשלי יחימוביץ'

ב-14 שנותיה בפוליטיקה הישראלית הצליחה יחימוביץ׳ לשבש את מהלכיהם של כמה מהגופים והאנשים החזקים, המשפיעים והעשירים בארץ ● יצחק תשובה, רמי לוי, שרי אריסון ורני רהב לא יזילו דמעה

עוד 1,275 מילים
מטות הבנקים בתל אביב (צילום: פלאש 90)
פלאש 90

פרשנות קצת פחות כסף, הרבה יותר השפעה

המנהלים החדשים של דיסקונט והפועלים יקבלו אמנם כמחצית מהשכר שהורגלו לו בעבר ● השתוללות השכר בבנקים נבלמה בזכות ההתעקשות של שלי יחימוביץ' ● אבל בעידן פוטס-טייקוני הפכו הבנקאים לאנשים החזקים במשק, וזה שווה יותר מעוד כמה מיליונים בתלוש

שני המנהלים שמונו השבוע לבנק דיסקונט ובנק הפועלים הולכים לקבל כמחצית מהשכר שהורגלו לו בעבר. אורי לוין קיבל בשנה שעברה 7.3 מיליון שקל כמנכ"ל דיסקונט ניו יורק, ויכול היה להמשיך בתפקידו עוד כמה שנים. כעת, הוא חוזר לישראל כמנכ"ל החברה האם, ויקבל לכל היותר 3.5 מיליון שקל בשנה.

דב קוטלר סיים את תפקידו בישראכרט ב-2014 לאחר 6 שנים, בהן השתכר בסך הכל כ-30 מיליון שקל. במלים אחרות, הוא קיבל כ-5 מיליון שקל לשנה, וגם הוא הולך לקבל עכשיו רק כחצי מהסכום הזה בבנק הפועלים.

השניים נכנסים לתפקידיהם במקום לילך אשר-טופילסקי שעוזבת את דיסקונט אחרי 5 שנים כמנכ"לית, ואריק פינטו, שעוזב את פועלים אחרי 3 שנים כמנכ"ל.

דב קוטלר (צילום: גדי דגון, יח"צ)
דב קוטלר (צילום: גדי דגון, יח"צ)

לוין מוכן לחזור לארץ מניו יורק המעטירה, הישר לתוך כאבי הראש של ניהול תהליך ההתייעלות בדיסקונט, ניסיון לשכנע את הרגולטור להמשיך ולהחזיק בחברת כרטיסי האשראי כאל, התחרות מול הבנקים הגדולים על מתן משכנתאות ואשראי צרכני, והזירה המבעבעת של אפליקציות התשלומים.

גם קוטלר יצטרך להתמודד עם שורה ארוכה של בעיות, כמו סיום פרשת החקירות נגד בנק הפועלים בארה"ב, חתימה על הסכם קיבוצי מול ועד לעומתי, ואתגר טיפה יותר זוהר, אך לא פחות מאיים, של התאמת הבנק לעולם הדיגיטלי.

כאמור, השניים האלה מוכנים להיכנס לקלחת הזו בשביל הרבה פחות ממה שהם עצמם קיבלו, והרבה פחות ממה שקיבלו מנהלי הבנקים עד לפני כמה שנים.

למי ששכח, כדאי להזכיר שמנהלי הבנקים קיבלו בעבר סכומים הזוים בכהונות שנמשכו שנים ארוכות. דוגמה מקרית בבנק הפועלים: ב-2005 צבי זיו קיבל כ-34 מיליון שקל, והיו"ר שלמה נחמה סיים את אותה שנה עם 23 מיליון שקל.

אורי לוין (צילום: רמי זרניגר)
אורי לוין (צילום: רמי זרניגר)

החגיגה נגמרה, והאחראית העיקרית לכך הודיעה אתמול על כוונתה לפרוש מהחיים הפוליטיים: זוהי ח"כ שלי יחימוביץ' שבהתעקשות מעוררת הערכה, הגישה את החוק לראשונה כבר ב-2008, נבלמה פעמיים, ורק ב-2016 הצליחה ליצור קואליציה שתאשר את הגבלת השכר של מנהלי בנקים וחברות הביטוח ל-2.5 עד 3.5 מיליון שקל.

המדינה תמיד שם בשבילם

גם גליה מאור, אלי יונס, ציון קינן, העבריין המורשע דני דנקנר ואחרים נהנו מההפקרות הזו. וזה עבר, כאילו שהבנקים לא מחזיקים לקוחות שחשים פעמים רבות שבויים, בשוק לא מאוד תחרותי.

ואם מישהו חשב שזה לא הוגן שלא מתמרצים את המנהלים האלה להרוויח יותר, ההערכה הרווחת בקרב מומחים לענף היא כי בניגוד לחברות אחרות בשוק החופשי, הבנקים נמנעים מהצגת רווחים מוגזמים בשורה התחתונה בגלל מראית העין – מחשש שיעוררו עליהם זעם ציבורי, שעשוי לערער את יציבות המערכת.

ההנחה היא כי עד שיגיע לשוק הזה זעזוע טכנולוגי מבחוץ, הם ימשיכו ליהנות מבלעדיות על עמלות ומרווחי אשראי גבוהים. בכל מקרה, נראה כי המדינה תהיה שם כדי לחלץ את הבנק מכל צרה שלא תבוא, בלי קשר ליכולות וביצועי המנכ"ל, ולכן אין הצדקה לשלם לו כמו בחברה עתירת סיכון (וסיכוי לרווח).

גם גליה מאור, אלי יונס, ציון קינן והעבריין המורשע דני דנקנר נהנו מההפקרות הזו. וזה עבר, כאילו שהבנקים לא מחזיקים לקוחות שחשים שבויים, בשוק לא מאוד תחרותי

כאמור, הגבלת ההשתוללות בשכר שהיתה פה במשך שנים, לא מונעת מקוטלר ולוין להסכים עכשיו להתמנות לתפקיד. גם ניר גלעד מוכן לכהן כיום כיו"ר מגדל ביטוח אחרי שהתרגל לקבל הרבה יותר מעשרה מיליון שקל לשנה בחברה לישראל. ואגב, אל דאגה, ככל הנראה יימצא מי שיסכים להחליף גם את רקפת רוסק עמינח, שסיימה את תפקידה בבנק לאומי.

וזו אולי ההוכחה הסופית לכך שהגבלת שכר הבכירים לא משאירה את הבנקים ובתי השקעות בלי דמות סמכותית על ההגה.

גליה מאור (מימין) ורקפת רוסק עמינח (צילום: משה שי פלאש 90)
גליה מאור (מימין) ורקפת רוסק עמינח (צילום: משה שי פלאש 90)

יוקרה וכוח פוליטי

נשאלת השאלה, למה בכל זאת הם באים לעבוד בשביל הרבה פחות? אם לא רק בשביל כסף, אז למה?

התשובה היא ככל הנראה היוקרה שניהול הבנקים מוסיף לקורות החיים של השניים. עד לפני כמה שנים, האנשים החזקים במשק היו הטייקונים, שהחזיקו בשלל חברות, חלשו על הון ציבורי עצום, והחליטו על מינויים של עשרות מנהלים תחתיהם.

העידן הזה כמעט נגמר, ומי שנשאר הם מנהלי הבנקים, שאחראים, בנוסף לגופים המוסדיים, על ניהול הקצאת האשראי במשק. יחד עם ניהול עשרות אלפי עובדים, – וכוח פוליטי לא מבוטל – אין עוד הרבה משרות כאלה במשק. זה תפקיד חייהם.

ציון קינן (צילום: פלאש 90)
ציון קינן (צילום: פלאש 90)

לצעירים יש עכשיו למה לשאוף

חוץ מהפסקת ההפקרות בשכר, ההגבלה שלו יצרה עוד אפקט מרענן למוסדות הכי שמרניים במשק: אופק להתקדמות לעובדים בדרגי הביניים.

אם צבי זיו, ציון קינן ורוסק-עמינח כיהנו בתפקיד המנכ"ל 6-7 שנים, הרי שפינטו החליט לסיים את הקריירה בשפיץ של הארגון אחרי תקופה של בקושי 3 שנים.

ולא רק הוא: בתקופה האחרונה פרשו מהמערכת שורה ארוכה של מנהלים בדרגי הביניים. יש כאלה שהסתכלו על כך בבהלה, כאילו המערכת ננטשה.

גם בצבא ובמשטרה אלה שלא נבחרים להחליף את הרמטכ"ל או המפכ"ל עוזבים בסופו של דבר את המערכת ובאים אחרים במקומם. אין סיבה שבמערכת הבנקאית זה יהיה אחרת

אלא שהתחלופה הגבוהה עוזרת לשחרר לחץ בקרב העובדים הצעירים, שכבר לא מסתכלים בעיניים כלות על הבוסים שלהם נתקעים בתפקיד למשך שנים ארוכות.

שלא לדבר על האלף הקודם, שבו המנהלים בבנק הפועלים אפילו לא חלמו להחליף את עמירם סיון, שנאחז בכיסא המנכ"ל 16 שנה.

גם הרמטכ"ל והמפכ"ל נמצאים בתפקיד 3-4 שנים וממשיכים הלאה. גם בצבא ובמשטרה אלה שלא נבחרים להחליף את המפכ״ל והרמטכ״ל עוזבים את המערכת ובאים אחרים במקומם. אין סיבה שבבנקים זה יהיה אחרת.

נוחי דנקנר (צילום: פלאש 90)
נוחי דנקנר (צילום: פלאש 90)

קשה לסמוך על המוסדיים

צבי סטפק, מייסד ובעלים בית ההשקעות מיטב-דש, טען השבוע שצריך לשנות את הגבלת השכר בבנקים. לדבריו, עדיף שהמשקיעים המוסדיים יהיו בעלי הכוח להגביל (או לבטל) שכר מופרז למנהלים, באותו אופן שבו הם יכולים להתנגד לעסקות בעלי עניין בכל חברה אחרת.

סטפק הצביע על חוסר ההיגיון שבו מנהלי חברות שירותים אחרות יכולים להרוויח הרבה יותר ממנהל בנק, שצריך לשאת בהרבה יותר אחריות.

היה אפשר לקבל את ההצעה הזו, אם רק היה אפשר לסמוך על המוסדיים הישראלים, שיגדלו קצת יותר עמוד שדרה ולא ישמשו חותמות גומי (הכוונה למנהלי קרנות הפנסיה, הגמל, הנאמנות ושאר גופי החיסכון לטווח ארוך).

גם באירופה יש שערוריות סביב הבנקים, שברוב חוצפתם שילמו שכר מופרז למנהלים שנייה אחרי שהממשלות חילצו אותם מהמשבר של 2008.

אבל יש גם דוגמאות מעודדות: כך למשל, המשקיעים המוסדיים של סטנדרד צ'רטר הבריטי התנגדו לאחרונה לחבילת פנסיה של המנכ"ל, גם במחיר עימות חזיתי איתו.

גם באירופה יש שערוריות שכר בבנקים, שברוב חוצפתם שילמו שכר מופרז למנהלים שנייה אחרי שהממשלות חילצו אותם מהמשבר הכלכלי הבינלאומי של שנת 2008

כל השנים של נוחי דנקנר וטייקונים אחרים שחגגו עם עסקות בעלי עניין מפוקפקות או עסקות שנגועות לכאורה בשיקולים זרים, חבילות שכר מוגזמות ועוד ועוד מהלכים שהכבידו על המשקיעים מהציבור, הוכיחו שהמוסדיים בישראל מעדיפים להיות נחמדים לבעלי השליטה יותר מאשר לשמור על כספי החוסכים.

גם האישור של תגמול העתק לאייל לפידות בשיכון ובינוי, ממש לאחרונה, מוכיח את זה שוב. החברה של סטפק, מיטב-דש, אמנם התנגדה לתגמול, אבל זה לא עזר לה כי האחרים אישרו אותו. בארץ אין דירקטורים ומוסדיים חזקים ועצמאיים מספיק. כולם מאותו מועדון ומי שלא, מת שיתנו לו להיכנס.

כספומט (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
כספומט (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

הנה לכם משרה בחו"ל – לכו על זה

כאמור, חוץ ממנכ"לי שלושת הבנקים הגדולים, שורה ארוכה של מנהלים בדרגי הביניים עזבו את המערכת הפיננסית: דני צידון, (לאומי), אמיר הסל (הראל), שי פלדמן (AIG) ואחרון חביב אייל לפידות, שעזב את הפניקס כדי לקבל חבילת תגמול ענקית של יותר מ-100 מיליון שקל בשיכון ובינוי.

לפידות נחשב לכוכב ניהולי (נניח), והשמות האחרים שצוינו יתקשו לקבל תגמול שמתקרב לשלו. אם הם בכל זאת רוצים לנסות, הנה שירות להשמת בכירים, בחינם:

וולס פארגו, אחד הבנקים הגדולים בארה"ב, מחפש מנכ"ל ולא מוצא אחד כזה מאז חודש מרץ. המוסד הפיננסי הענק נמצא בעין הסערה לאחר שורה של שערוריות שהחלו ב-2016, אז התגלה שעובדי הבנק יצרו מיליוני חשבונות מזויפים. בגלל השערוריות האלה, מנסה הבנק למצוא מועמד "נקי" מבחוץ אבל אין קופצים על המציאה.

וורן באפט אפילו הרחיק לכת, וטען שהבנק צריך להביא מישהו כל כך נקי ואאוטסיידר, שעדיף שיהיה מחוץ לוול סטריט בכלל. למרות שהוא לא מצליח למצוא מנכ"ל, הבנק הציג השבוע תוצאות טובות שהכו את תחזיות האנליסטים. הספינה שטה והכל בסדר.

כמו פה גם שם, מצד אחד התפקיד יוקרתי ומקנה כוח רב למי שמתמנה אליו. מצד שני, הארגונים הפיננסים האלה סובלים מהכבדה רגולטורית (שאפשר להבין אותה נוכח הסקנדלים שצצים מפעם לפעם), איומים טכנולוגיים מצד חברות הפינטק וגם בעיות שקשורות בעסק עצמו, שכפוף למחזור העסקים כמו כולם.

וולס פארגו, אחד הבנקים הגדולים בארה"ב, מחפש מנכ"ל ולא מוצא אחד כזה מאז חודש מרץ. המוסד הפיננסי הענק נמצא בעין הסערה לאחר שורה של שערוריות שהחלו ב-2016

ההבדל היחיד הוא ששם אפשר להשתכר עשרות מיליונים בשנה, ועדיין לא מצליחים למצוא מועמד, כך שאולי זה לא רק עניין של שכר.

הבנקאים הישראלים (לשעבר) שחושבים שהם ראויים ליותר מ-2.5 מיליון שקל לשנה, מוזמנים לנסות את מזלם ולבקש ראיון עבודה במטה של וולס פארגו בסן פרנסיסקו. שיהיה בהצלחה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,285 מילים
בנימין נתניהו (צילום: Aharon Krohn/Flash90)
Aharon Krohn/Flash90

פרשנות נתניהו חזק בכלכלה? הנתונים אומרים אחרת

ראש הממשלה בנימין נתניהו אוהב לספר כיצד הפך את ישראל ל"סיפור של הצלחה כלכלית אדירה" ● בדיקת הנתונים של העשור האחרון חושפת מציאות אחרת, שאותה חשים כל הישראלים על בשרם

עוד 2,166 מילים

מפעל המינויים

אחרי ששורת מינויים חשובים במגזר הציבורי נתקעו בגלל הבחירות, מנדלבליט שיחרר את החבל ויאפשר מינוי דירקטורים בחברות הציבוריות ● ד"ר אסף אילת: "רוב האנשים שמגיעים לחברות הממשלתיות זה כאלה שרוצים להתקמבן"

אביחי מנדלבליט (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
Yonatan Sindel/Flash90

אחרי ששורת מינויים חשובים במגזר הציבורי נתקעו בגלל הבחירות, מנדלבליט שיחרר את החבל ויאפשר מינוי דירקטורים בחברות הציבוריות ● ד"ר אסף אילת: "רוב האנשים שמגיעים לחברות הממשלתיות זה כאלה שרוצים להתקמבן"

הבחירות הנוספות מעכבות שורה של מינויים בחברות ממשלתיות, בתאגידים ציבוריים ובגופי הביטחון. ממשלת המעבר פועלת תחת מגבלות במינויי בכירים ולשרים בעצם אסור לעסוק במינוי בכירים בתקופה הזו.

כך למשל, תיאלץ המדינה להישאר ללא מפכ"ל קבוע ונציב שב"ס עד לאחר השבעת הממשלה החדשה, אי שם לקראת סוף השנה. גם חברות כמו נת"ע, החברה לשירותי איכות הסביבה ונמל אשדוד פועלות ללא מנכ"ל, והדירקטוריונים של חברות רבות לא מאוישים עד הסוף, ולעתים הן פועלות ללא יו"ר.

המחסור בדירקטוריונים והימשכות תקופת הבחירות הביא הבוקר את היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לפרסם שורת הנחיות לגבי שורת המינויים בשירות הציבורי, והחלק שמתייחס לדירקטוריונים עשוי לתת לממשלה מרווח גדול יותר למילוי המחסור.

באופן עקרוני, לשרים אסור למנות דירקטורים בתקופת בחירות. עם זאת היועץ המשפטי לממשלה מאפשר לבצע את המינויים לדירקטוריונים במצב שבו הם פועלים במחסור. יתרה מכך, השרים יכלו למנות שני דירקטורים נוספים מעבר למינימום הדרוש לכל חברה, שנקרא קוורום, ומספרו משתנה מחברה לחברה.

כל זה נאמר בצירוף כוכבית ההסתייגות, שאומרת שאפשר לאייש את המשרות ובלבד שהמינוי "נחוץ" ואין זיקה אישית, עסקית או פוליטית בין המועמד לבין השר (על כך אפשר להוסיף, אשרי המאמין).

ד"ר אסף שפירא (צילום: יח"צ)
ד"ר אסף שפירא (צילום: יח"צ)

בנוסף, ההקלות מרחיבות את הפרשנות של מי מוגדר כ"נחוץ" לחברה. כלומר, אם צריך רופא, משפטן או רואה חשבון לחברה, הוא ימונה גם בתקופת בחירות, והיועץ המשפטי לממשלה מרחיב את הגמישות בעניין הזה.

השר אמור לבחור את המועמדים מתוך נבחרת הדירקטורים, שכוללת כ-300 מועמדים מאושרים. במקרה שהמועמד לא מהנבחרת, עליו לעמוד בתנאי הסף או להיות בעל מומחיות מיוחדת שנדרשת לחברה.

בנוסף, היועץ המשפטי לממשלה נותן הקלה נוספת, ומאפשר להטיל תפקיד נוסף על אנשים מתוך השירות הציבורי, כך שהדבר לא ייחשב כמינוי.

משיחה עם גורם ברשות החברות הממשלתיות, עולה כי הרשות תנסה להשתמש בהנחיות כדי לשחרר את ההקפאה על מינוי מנכ"לים לחברות שצוינו בתחילת הכתבה.

"אני חושב שזה בסדר גמור, המדינה צריכה להמשיך להתנהל", אומר ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. לדבריו, נבחרת הדירקטורים שיפרה את איכות המינויים בחברות הממשלתיות: "חל שיפור גדול לעומת שנות ה-80, שאז הדירקטורים היו חברי מרכז במפלגות הגדולות.

"בשנות ה-90 כבר הוחלט שהם יהיו צריכים להיות בעלי כישורים מיוחדים ולפני כמה שנים הוקמה נבחרת הדירקטורים. ועדיין, אני לא נופל מהכיסא כאשר אני רואה את המועמדים שנבחרים. אחת הבעיות היא שאין תמריץ גדול מספיק שימשוך את האנשים הכי איכותיים. עדיין, רוב האנשים שמגיעים לשם זה כאלה שרוצים להתקמבן ויש להם קשרים". 

ד"ר אסף שפירא: "אני חושב שזה בסדר גמור, המדינה צריכה להמשיך להתנהל. חל שיפור גדול לעומת שנות ה-80, שאז הדירקטורים היו חברי מרכז במפלגות הגדולות"

מעבר לשאלת הדירקטורים והמנהלים, ממשלת המעבר הנוכחית חריגה בכך שחלו בה שינויים גם בשרים עצמם. ראש הממשלה פיטר לאחרונה את נפתלי בנט ואיילת שקד ממשרדי החינוך והמשפטים, והביא במקומם את רפי פרץ (איחוד הימין) ואת אמיר אוחנה (הליכוד). לדברי שפירא, היה עדיף להימנע מכך:

"הנזק העיקרי הוא לעניין המשילות. בנט ושקד כיהנו תקופה ארוכה ורצו להמשיך, אז אתה ממנה שר שבהחלט ייתכן שבעוד 3 חודשים תצטרך להחליף, וכל זה בגלל שיקולים פוליטיים? שרים אמורים להיכנס ולקדם מדיניות וממילא בישראל מכהנים תקופה קצרה יחסית. הממשלה האחרונה אמנם כיהנה כארבע שנים, אך זו שלפניה הייתה רק שנתיים. בנט כיהן 4 שנים וקידם מדיניות, לשיטתו, למה לקטוע את המשילות?".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 494 מילים
משה פרידמן מקמא-טק, משמאל, משתתף ב"הפי האוור" באמפרסנד, חלל עבודה משותף לחרדים בבני ברק (צילום: שושנה סולומון)
שושנה סולומון

למלא את החלל ביקור בחלל העבודה המשותף החרדי הראשון

הפרדה בין נשים לגברים, מטבח כשר, אזור תפילה ו"הפי האוור" של חמין: ביקור בגרסה החרדית של WeWork, שהפכה ללהיט במגזר

כשהאוכל מגיע ל"אמפרסנד", חלל עבודה משותף בקומה ה-21 של מגדל קונקורד בבני ברק, יש רחש באוויר. השעה כמעט 13:30 ביום חמישי, זמן להפי האוור, ארוחה שמשתתפים בה חלק גדול מהעובדים כדי לחגוג את סוף השבוע.

אבל בהפי האוור הזה, במקום יין, גבינה וכריכונים, יש חמין, חלה, בירה ומשקאות קלים. זה נראה קצת כמו קידוש בערב שבת, אחרי הביקור בבית הכנסת.

הנשים, שרבות מהן חובשות פאות או כיסויי ראש אחרים, מתקבצות סביב אחד השולחנות, בשעה שהגברים, חלקם עם פאות, מצטופפים סביב שולחנות אחרים.

יש במטבח שני כיורים: אחד לשטיפת צלחות וסכו"ם חלביים והשני עבור בשריים. באופן דומה, ישנם שלושה מכשירי מיקרוגל: אחד לחימום עוף או בשר, אחד למאכלים חלביים והשלישי למאכלים שהסטטוס שלהם נתון בסימן שאלה.

אמפרסנד הוקם בשנה שעברה על ידי קמא-טק, ארגון ללא מטרות רווח, ששם לו למטרה לשלב את האוכלוסייה החרדית בישראל בתעשיית ההייטק.

חלל העבודה המשותף עונה לצורכי עובדי ההייטק והיזמים החרדים, בכך שהוא מספק להם מתחמי עבודה נפרדים לנשים ולגברים, מטבח כשר ואזור תפילה.

לדברי מנכ"ל קמא-טק, משה פרידמן, היוזמה זכתה להצלחה כה רבה, שעכשיו הוא מתכנן להכפיל את שטח החלל המקורי על ידי שכירת קומה נוספת מעליו.

יתר על כן, הוא אומר, קמא-טק קיבלה פניות מקהילות חרדיות בארצות הברית, שביקשו ממנה לסייע להן בהקמת חללים דומים. אבל הצעד הראשון בהקמת חלל עבודה חרדי נוסף מחוץ לבני ברק יהיה תחילה בירושלים, ולאחר מכן בבית שמש.

ריקי גוטמן, 40, יועצת שיווק ורעיונאית , מנהלת תוכן באתרים ובמדיה חברתית, עובדת במתחם הנשים באמפרסנד (צילום: שושנה סולומון)
ריקי גוטמן עובדת במתחם הנשים באמפרסנד (צילום: שושנה סולומון)

ריקי גוטמן, 40, יועצת שיווק ורעיונאית העוסקת בניהול תוכן באתרי אינטרנט ומדיה חברתית, מקלידה בלפטופ שלה במתחם הנשים באמפרסנד, כשלראשה כיסוי ראש. לדבריה, רוב הלקוחות שלה משתייכים לקהילה החרדית.

ריקי מגיעה למשרד מדי יום – 40 דקות נסיעה מביתה באלעד. היא זקוקה לשקט שמספק החלל כדי לעבוד, היא אומרת וצוחקת – יש לה שמונה ילדים בבית.

"יש כאן סביבת עבודה תומכת", היא אומרת. "אפשר למצוא כאן שיתופי פעולה, ליצור קשרי עבודה, זה מקום שאפשר לקיים בו פגישות".

עבודה מול גוגל ופייסבוק

משימתה של קמא-טק היא לספק הכשרה לגברים ולנשים חרדים ולמקם אותם במשרות הייטק. לשם כך פונה החברה לענקיות טכנולוגיה כמו גוגל, פייסבוק, מובילאיי וחברות הון סיכון הפועלות בישראל, בניסיון לגרום להן לגוון את כוח העבודה שלהן עם מועמדים מהמגזר החרדי, שנדחק החוצה מעולם ההייטק.

לדברי פרידמן, מאז הקמתה של קמא-טק ב-2013, היא עזרה למקם כאלף חרדים בכמה מחברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר שפועלות בישראל.

הארגון עובד כעת עם מאגר של כ-1,300 יזמים חרדים שמנסים להקים חברות סטארט-אפ, מאגר שהיה כמעט ריק לגמרי רק לפני חמש שנים. לדברי פרידמן, "אנחנו יצרנו את השוק הזה, ו-95% מהיזמים החרדים עובדים באמצעותנו".

בנוסף על השמת עובדים, קמא-טק הקימה "אקסלרטור" לחברות סטארט-אפ, תכנית האצה שנועדה לסייע ליזמי הייטק חרדים בפיתוח החברות שלהם. "בכל שנה אנחנו בוחרים 10 יוזמות סטארט-אפ שאנחנו מאמינים בהן", אומר פרידמן.

קמא-טק מציעה ליזמים הכשרה, ייעוץ והדרכה מצד חברות טכנולוגיה גדולות כגון ויקס, טאבולה ואאוטבריין, ומסייעת להם להשיג גישה להון ממשקיעים ומגופים ממשלתיים ולבנות את אסטרטגיית הצמיחה שלהם. תכנית ההאצה נכנסת עכשיו לשנתה החמישית. עד כה היא ליוותה 40 חברות, שהצליחו לגייס הון כולל של כ-150 מיליון דולר ומעסיקות כעת כ-600 עובדים, לדברי פרידמן.

מגבעות על הקיר באמפרסנד, חלל העבודה המשותף שהקימה קמא-טק, יולי 2019 (צילום: שןשמה סולומון)
מגבעות על הקיר באמפרסנד, חלל העבודה המשותף שהקימה קמא-טק, יולי 2019 (צילום: שןשמה סולומון)

אמפרסנד הוקמה כדי לתמוך בפרחי היזמות האלה באמצעות חלל עבודה, קשרים עסקיים, סדנאות והרצאות – ו"הפי האוור" המותאם לצורכיהם.

המרכז נתמך כלכלית על ידי כמה נותני חסות, שאחד העיקריים שבהם הוא פרופסור אמנון שעשוע, מנכ"ל מובילאיי, שנרכשה על ידי אינטל ב-2017.

פרידמן מדבר איתנו כשהוא עומד על המרפסת המוארת של חלל העבודה. בדיוק כשם שהבניין נמצא על הגבול בין בני ברק לבין תל אביב, כך קמא-טק יכולה לבנות גשר בין שני העולמות הללו, הוא מכריז ומחווה בידיו לעבר שתי הערים.

בהייטק הישראלי חסרים כ-15,000 עובדים בשנה. פנייה לאוכלוסיות שלרוב מודרות ממנה – ערבים, חרדים ונשים – נתפסת כמפתח לשמירה על תנופתה.

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2017 מנו החרדים 9% מהאוכלוסייה בישראל, אבל עד שנת 2059 צפוי שיעורם באוכלוסייה להגיע ל-29%.

בינתיים, על פי נתונים ממשלתיים מ-2015, השנה האחרונה שלגביה נתונים אלה קיימים, באותה שנה מנו החרדים רק 0.7% מכוח העבודה הטכנולוגי בארץ.

המדריך לתייר הכשר

עדי וייץ, 42, עובדת על האתר שלה, Easy Kosher Travel, שמפנה יהודים שומרי כשרות למסעדות כשרות, בתי כנסת ואתרי מורשת יהודית ברחבי העולם. האתר גם כולל רשימה של מוצרי מזון כשרים שאפשר למצוא בחנויות המקומיות.

וייץ, שמעדיפה שלא להצטלם לכתבה, מסבירה שהיא נמצאת בקשר עם קהילות יהודיות מקומיות, שעוזרות לה להשיג את המידע שהיא צריכה.

משמאל: חזי נגר, אלי ממן, מייסד שותף של "טרנזיט", משה פרידמן, מנכ"ל קמא-טק, ושרגא קזצ'קוב בן ה-21, מנהל הטכנולוגיות הראשי של "טרנזיט" (צילום: שושנה סולומון)
משמאל: חזי נגר; אלי ממן, מייסד "טרנזיט"; משה פרידמן, מנכ"ל קמא-טק; שרגא קזצ'קוב, מנהל טכנולוגיות ב"טרנזיט"

ישראל גורט, שגם הוא עובד מאמפרסנד, נכלל בשנה שעברה ברשימת "30 מתחת ל-30" של מגזין "פורבס", בשל כישוריו כהאקר וכמומחה סייבר. כיום הוא מנהל טכנולוגיות ראשי ומייסד שותף של Reflectiz, סטארט-אפ שעוסק באבטחת סייבר, שפיתחה טכנולוגיה לניטור וניתוח של מידע, פעילות והתנהגות באתרים.

עובד נוסף באמפרסנד, יהודה בלוֹי, בן 30, הקים לפני שנה את האתר "מניבים", לוח מקוון לנדל"ן מסחרי.

אלי ממן שוכר כמה משרדים באמפרסנד עבור חברת הסטארט-אפ שהקים, "טרנזיט", המונה עשרה עובדים. החברה מספקת שירות להזמנת הובלות, שיפעל באופן דומה לאפליקציות כמו "גט" או "אובר".

עמיתו, חזי נגר, עבד בתעשיית ההובלה במשך 13 שנה, ומנהל הטכנולוגיות של החברה, שרגא קזצ'קוב בן ה-21, עוסק בפיתוח תוכנה מאז גיל 15, מקצוע שלמד בעצמו כשהתגורר בארצות הברית, במקביל ללימודיו בישיבה.

"כמות הכישרון, האנרגיה וההזדמנויות בעולם החרדי עצומה", אומר פרידמן. "אבל אנחנו צריכים לחבר את האנשים האלה למנטורים, למשקיעים, למעסיקים. אנחנו רק בהתחלה".

יזמים חרדים מתפללים תפילת מנחה באמפרסנד (צילום: שושנה סולומון)
יזמים חרדים מתפללים תפילת מנחה באמפרסנד (צילום: שושנה סולומון)

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 793 מילים
הפרשה שנחשפה ב-The Times of Israel מגיעה לבית המשפט בארה"ב

"שקר, הטעיה, הונאה"

תרמית האופציות הבינאריות ארה"ב חושפת "שקרים רבים" של לי אלבז, פעילה ישראלית בתחום האופציות הבינאריות, לקראת פתיחת משפט הונאה ● בתביעה מתוארות שיטות הפעולה שאפשרו לנוכלים מישראל לגנוב מיליארדים מקרבנות ברחבי העולם ● "אלבז שיקרה ללקוחות על הרווחים שהם יכולים לצפות להם ועל ההשכלה, ההמלצות, הניסיון שלה ושל עובדיה - ואפילו על השמות והמיקום שלהם", טוענת התביעה

אילוסטרציה (צילום: Suebsiri/iStock)
Suebsiri/iStock
אילוסטרציה
עוד 2,015 מילים ו-1 תגובות

דוח חריגות השכר מחלקה שלמה באלתא זכתה לחריגת שכר

דוח חריגות השכר של משרד האוצר מצביע על מגמת ירידה אך מצא חריגות גדולות בצמרת רשות שדות התעופה, בנק ישראל, הביטוח הלאומי, רכבת ישראל והאוניברסיטאות ● ודווקא חברת החשמל ונמל חיפה לא נמצאות בדוח

כסף, צילום אילוסטרציה. נתי שוחט פלאש 90

משרד האוצר מפרסם היום (שלישי) את דוח חריגות השכר בגופים המתוקצבים והנתמכים לשנת 2017 והחקירות בנושא בשנת 2018.

לפי הדוח, ב-2017 נמצאו חריגות שכר, לכאורה, ב-93 גופים מתוקצבים, שהם כ-12% מהגופים הנתמכים והמתוקצבים בידי ממשלת ישראל.

לפי הדוח, מספר חריגות השכר נמצא בירידה חדה ומתמדת. הדוח מציין כי מספר הגופים שבהם התגלו חריגות שכר בשש השנים האחרונות ירד כמעט בחצי.

שיאנית הדוח: אלתא

החברה הממשלתית שבה התגלה מספר החריגות הגדול ביותר ב-2017 היא חברת התעשייה הביטחונית אלתא, בעיקר במחלקת המחקר שלה. הדוח מציין לא פחות מ-49 עובדים במחלקת המחקר באלתא, נוסף על מהנדס אחד ועובד "בתפקיד מיוחד", שהתגלתה אצלם חריגת שכר – יותר מאשר בכל שאר החברות הממשלתיות גם יחד.

לפי הדוח, התגלתה אצל המנהל הראשי של מחלקת המחקר באלתא, שהשתכר ב-2017 כ-79 אלף שקל לחודש ברוטו, חריגת שכר של כ-31%. אצל מנהל פרוייקט שהשתכר כ-46 אלף שקל ברוטו התגלתה לכאורה חריגה של 17%. אצל מהנדס מכ"ם בשכר של כ-44 אלף שקל ברוטו התגלתה חריגה של כ-16%.  עובד שתפקידו הוגדר כ"מנהל עומסים" שהשתכר כ-55 אלף שקל בחודש ונהנה מחריגת שכר של כ-17%.

שיאנית הרשויות הממשלתיות: רשות שדות התעופה

הרשות הממשלתית עם מספר החריגות הגדול ביותר היא רשות שדות התעופה. ברש"ת נרשמו 49 חריגות שכר, בהיקף כספי גדול עוד יותר מהיקף החריגות באלתא.

ראש אגף אלקטרוניקה ברש"ת, למשל, השתכר ב-2017 לפי הדוח כ-54 אלף שקל ברוטו לחודש ונהנה מחריגת שכר של יותר מ-52%. אחד היועצים המשפטיים, שהשתכר כ-42 אלף שקל ברוטו לחודש, נהנה מחריגה של כ-33%. אצל רכז ניטור ואיכות הסביבה, בשכר של כ-45 אלף שקל, נרשמו חריגות של כ-31%. אצל ראש מטה המנכ"ל, בשכר של כ-39 אלף שקל בחודש, נמצאו חריגות של כ-22%.

גם אצל מנכ"ל רשות שדות התעופה, יעקב גנות, שהשתכר כ-63 אלף שקל בחודש, נמצאה חריגה של כ-13%. חריגות נמצאו גם במשכורותיהם הגבוהות של סמנכ"ל המבצעים, מנהל הכספים, מנהל המחשוב, ראש אגף החשמל, המבקר והדובר של רש"ת ואצל מנהל נתב"ג, שהשתכר כ-63 אלף שקל ברוטו לחודש ונהנה, לפי הדוח, מחריגה של כ-15%.

דואר ישראל: חריגת שכר דווקא אצל מבקר הפנים

בביטוח הלאומי, שמנהליו מביעים דאגה לעתידו הפיננסי, התגלתה חריגת שכר של כ-16% אצל מנהל אזור קריות, שהשתכר ב-2017 כ-35 אלף שקל ברוטו.

חריגות שכר גדולות התגלו בבנק ישראל, שמנהליו חוזרים וקוראים לממשלה להגביל את הוצאותיה ולהטיל מסים. מנהל אגף הפיקוח על הבנקים, שהשתכר באותה שנה כ-57 אלף שקל ברוטו, נהנה מחריגה של כ-11%. החוקר הראשי, שהשתכר כ-48 אלף שקל לחודש, נהנה מחריגה של כ-14%. יועץ בכיר השתכר כ-53 אלף שקל ונהנה מחריגה של 15%.

הדוח חושף כי מבקר הפנים של דואר ישראל – חברה הסובלת מקשיים רבים – שהשתכר ב-2017 כ-39 אלף שקל ברוטו בחודש, נהנה מחריגת שכר של כ-9%. סגן מנהל אגף ברכבת ישראל, שהשתכר לפי הדוח כ-39 אלף שקל בחודש, נהנה מחריגה של כ-21%. מנהלת אגף בחברה הקטנה להגנת מצוקי הים התיכון, שהשתכרה כ-28 אלף שקל בחודש, נהנתה מחריגה של כ-8%.

חגיגה באקדמיה

הדוח מצא חריגות שכר גדולות ורבות במוסדות האקדמיים, שנאבקו בעבר על החופש לקבוע את שכר עובדיהן. הדוח גילה חריגות שכר באוניברסיטה העברית, הטכניון, אוניברסיטת חיפה, בר-אילן, בן גוריון, מכון ויצמן, בצלאל ושנקר.

אצל דיקן המדעים של הטכניון, שהשתכר כ-64 אלף שקל ברוטו, נרשמה חריגה של כ-51%. רקטור אוניברסיטת חיפה, שהשתכר כ-65 אלף שקל בחודש, נהנה מחריגה של כ-40%. יו"ר ועדת הוראה באוניברסיטה העברית השתכר כ-65 אלף שקל בחודש ונהנה מחריגה של כ-40%.

חריגות שכר רבות התגלו גם בחברה לניהול נמלי ישראל, מקורות, חברת הדיור הציבורי עמידר, שירות התעסוקה, מפעל הפיס, קופת חולים כללית, כפר הנוער מאיר, החברה ובית הספר להכשרה ימית וחברת נתג"ז להובלת הגז הטבעי.

חברת החשמל ונמל חיפה – שתי שיאניות של חריגות שכר בעבר – אינן מופיעות בדוח וגם אינן מוזכרות ברשימת החברות שנמצאו בהן חריגות שכר בחמש השנים האחרונות.

בחברת נמל אשדוד, לעומת זאת, מסורת חריגות השכר נמשכת. מלח שהשתכר כ-41 אלף שקל, למשל, נהנה מחריגה של כ-27%. עובד מנוע בשכר של כ-40 אלף שקל ברוטו לחודש נהנה מחריגה של כ-26%. מנופאי בשכר של כ-57 אלף שקל ברוטו לחודש נהנה מחריגה של כ-22%.

חריגות גם ברשויות המקומיות

שיאנית חריגות השכר בשלטון המקומי היא עיריית תל אביב, עם 25 חריגות שכר. התובע העירוני של ת"א, למשל, זכה, לפי הדוח, לחריגת שכר של כ-18%. סגן מפקד שירותי הכבאות זכה לחריגה של 16% ולשכר של כ-27 אלף שקל בחודש, ואילו מנהל מחלקת החופים, שהשתכר כ-40 אלף שקל בחודש, זכה לחריגה של כ-16%.

חריגות שכר נרשמו גם בירושלים, אריאל, בית שמש, טבעון, דלית אל כרמל, חיפה, חדרה, טייבה, כפר קאסם, רמת השרון ונוף הגליל (לשעבר נצרת עלית). עם זאת, חריגות השכר ברשויות המקומיות קטנות בהרבה מאלה שהתגלו בחברות ובגופים הממשלתיים, והחריגה היא ממשכורות שברובן קטנות יותר. כמו כן, חריגות השכר במגזר הערבי אינן גדולות יותר מאשר במגזר היהודי.

בחברת כביש חוצה ישראל ובמוסדות החינוך מקווה ישראל והכפר הירוק נמצאו חריגות שכר ב-2016 אך לא ב-2017.

במועצות הדתיות, שכיכבו בעבר בדוחות חריגות השכר, חל שיפור גדול בשנים האחרונות. המועצות נעלמו מדוח החריגות של 2016; ב-2017 התגלו חריגות קלות יחסית במועצות הדתיות אצל שני עובדים בלבד: מזכיר המועצה הדתית בני ברק ורב היישוב שדות נגב.

לפי הדוח, בחמישה גופים – רשות שדות התעופה ו-4 רשויות מקומיות – התגלו חריגות שכר לפחות שנתיים ברציפות. ברש"ת התגלו חריגות שכר במשך ארבע שנים רצופות (מאז 2014), ובעיריית ת"א – חמש שנים רצופות.

פחות מ-1% מהעובדים נהנו מחריגות השכר

למרות הכל, הדוח מראה שתופעת חריגות השכר היא שולית יחסית ברוב הגופים הציבוריים – גם אלה שבהם נתגלו חריגות. ב-60% מהגופים שבהם התגלו חריגות שכר מדובר בפחות מ-1% מהעובדים וב-66% מהגופים הללו מדובר על פחות מחמישה עובדים.

לפי הדוח, רוב חריגות השכר אירעו אצל עובדי מחקר ועובדים שעיסוקם ייחודי לגוף שבו הם עובדים. מרבית העובדים שהתגלו אצלם חריגות שכר אינם נמנים עם מקבלי השכר הגבוה ביותר ורבים מהם עובדים זוטרים.

"מאז הוקמה יחידת האכיפה במשרד האוצר ב-1997, ירד שיעור הגופים שבהם מתקיימות חריגות שכר מ-44% ל-12%", מציין הדוח. "פעילות האכיפה שמתבצעת הודות למעקב אחרי חריגות השכר, הכוללת השבה של חריגות השכר למדינה, חסכה לקופה הציבורית רק בשנתיים האחרונות קרוב ל-2 מיליארד שקל".

 

עוד 922 מילים ו-1 תגובות

בניגוד למגמה העולמית בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ב-0.25%

תחזית הוועדה המוניטרית: "תוואי העלאת הריבית בעתיד יהיה הדרגתי וזהיר" ● הכלכלה הישראלית איתנה יחסית, אך התחזקות השקל וההרחבה המוניטרית בעולם מגבירים את הלחץ להורדת ריבית ● כבר עכשיו השקל בשיא של 20 שנה

נגיד בנק ישראל אמיר ירון (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
יונתן סינדל, פלאש 90
נגיד בנק ישראל אמיר ירון

בנק ישראל הותיר היום את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.25%, בהתאם לתחזיות המוקדמות. בתחזית להמשך, הבנק מציין ש"תוואי העלאת הריבית בעתיד יהיה הדרגתי וזהיר, באופן שיתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב במרכז היעד". התוואי להמשך נשאר העלאה אחת השנה, ל-0.5%, ושתי העלאות בשנה הבאה.

הבנק מעדכן מעט כלפי מטה את תחזית הצמיחה ל-3.1% בשנה הנוכחית ול-3.5% בשנה הבאה. הקדמת הבחירות והצעדים שהממשלה תנקוט לגבי הגרעון לאחר הבחירות "מגבירים את אי הוודאות", לשון ההודעה. תחזית האינפלציה עומדת על 1.4% ובבנק מזכירים את התרומה של עליית מחירי הפירות והירקות למדד הכולל.

מצד אחד, נתוני הכלכלה הריאלית בישראל תומכים בתוואי של העלאת ריבית, ומצד שני, התחזקות השקל והציפיות להורדת ריבית בעולם תומכים בנסיגה מתוואי של העלאה בישראל. בבנק מציינים  כי "בשנה האחרונה השקל התחזק ב-5% במונחי שער החליפין … אם יתחדש הייסוף הוא צפוי לעכב את המשך עליית האינפלציה לכיוון מרכז היעד".

אלא שתוואי זה מעמיד את הבנק בלחץ מול המגמה ההפוכה בעולם: בשבועות האחרונים נגידי הבנקים של ארה"ב ואירופה החלו לאותת על הרחבה מוניטרית, (הגדלת היצע הכסף ואו הורדת ריבית). שתי הכלכלות מצויות בעיצומה של מלחמת מטבעות, בעידודו הישיר של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שלוחץ על הנגיד שלו להוריד את הריבית. לאירופים אין מרווח גדול להורדה משמעותית, שכן הריבית שם כבר במינוס 0.4%, ובארה"ב היא עומדת על 2.25% עד 2.5%.

המגמה הזו חושפת את השקל לעוד לעוד זרמי מט"ח עוינים מחו"ל, שרק ימשיכו לחזק אותו. כבר עכשיו השקל הוא אחד המטבעות החזקים בעולם, ונמצא בשיא של 20 שנה מול שקלול של סל המטבעות הזרים, (הדולר והיורו מהווים קצת יותר ממחצית מהסל המשוקלל).

התחזקות השקל מעמידה את היצואנים הישראלים בבעיה. בשבוע שעבר אמר ל"זמן ישראל" הכלכלן הראשי בהתאחדות התעשיינים, נתנאל היימן, כי הם עוקבים בדאגה אחרי התחזקות המטבע המקומי ומקיימים שיחות עם בנק ישראל והאוצר למקרה שהשער יהיה גבוה מדי ויסכן את רווחיות החברות המייצאות. ההשפעה חלה גם על היצרנים המקומיים, שהופכים לפחות תחרותיים מול מפעלים בחו"ל. שהופכות לפחות תחרותיות לעומת יצרנים מחו"ל.

נסיגה מהתוואי של העלאת ריבית עלולה לנפח עליית מחירים בשוק הנדל"ן והסחורות. מצד שני, המגמה הזו תמשיך להיטיב עם היבואנים וכן הנוסעים לחו"ל, שנהנים מתמורה גבוהה יותר לשקל החזק.

בעבר בנק ישראל נהג לבצע רכישות אגרסיביות של דולרים בשוק הפתוח, כדי לעצור את התחזקות השקל, אך היתרות עומדות כרגע על כ-120 מיליארד דולר, שמהווים שיעור גבוה יחסית של יותר משליש מהתוצר, כך שאין מרווח גדול לרכישות נוספות. 

בעולם כבר יש סימנים מובהקים להאטה, בעקבות מלחמת הסחר שפתח טראמפ מול סין ולאחרונה גם מול אירופה. אלא שבישראל ההאטה עדיין לא מורגשת באופן משמעותי, והאינפלציה עומדת על 1.5%, שהם מתחת ליעד של 2%, שבו מעוניין בנק ישראל, ומה שבולם את עליית המחירים, הוא המטבע המקומי.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 415 מילים
סאמר חאג' יחיא

סאמר סקול חמש תחנות במסע של יו"ר בנק לאומי הנכנס

היו"ר החדש של בנק לאומי, סאמר חאג' יחיא, הצליח לעשות את הדרך הארוכה ומלאת המכשולים מבית הוריו בטייבה לאחד התפקידים המרכזיים בכלכלת ישראל ● אמיר בן-דוד יצא בעקבות סיפור חייו

עוד 1,939 מילים
סגירה