"הגיע הזמן, בעיקר אחרי אסון הקורונה, שהגמלאים ישיגו הכול בכוח פוליטי"

פרסום ראשון תנועת גמלאים חדשה בראשות דני יתום מתכננת לרוץ לכנסת

ראש המוסד לשעבר חבר אל ד"ר אבי ביצור, שהיה המנכ"ל הראשון של המשרד לענייני גימלאים, העיתונאית פאר-לי שחר ושמות ידועים נוספים למען הקמת תנועת גמלאים חדשה שמטרתה לרוץ בבחירות לכנסת הבאה כדי לדאוג לזכויותיהם של 1.4 מיליון אזרחי הגיל השלישי ● "במוקד העניין יעמדו זכויות המבוגרים במדינה בעקבות כל מה שהיה בקורונה", הם אומרים לזמן ישראל

דני יתום (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90
דני יתום
עוד 709 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 4 בדצמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בעוד כשלושה שבועות יתכנס הרכב של 11 שופטי בג"ץ לדון בשלל עתירות נגד חוק הלאום ● כשנחקק חוק היסוד, נאמר כי מדובר בחוק הצהרתי שאינו צפוי לייצר שינוי במארג הזכויות האזרחיות ● אבל המציאות טפחה על פניהם של המחוקקים התמימים ● השבוע קבע רשם בית המשפט בקריות כי "כרמיאל היא עיר יהודית" תוך שהוא מצטט את חוק הלאום ● ההחלטה הזו עשויה לשחק לידי העותרים ● פרשנות

עוד 915 מילים

מחאת בלפור וכיצד נתפסת לגיטימיות שלטונית

כאשר מבקשים לנתח את הפרספקטיבה של פעילי המחאה שמתמידים להגיע למעון ראש הממשלה בירושלים שבוע אחר שבוע מזה מספר חודשים, קל לטעון שלמפגינות ולמפגינים בבלפור יש סיבות טובות למחאה, על פי תפיסתם. אך לא די בכך. נסיונות העבר להגביל את ההפגנות על רקע ספק-בריאותי ספק-פוליטי, מצריכות להתייחס לשאלות שונות על מנת להבין לא רק על מה מפגינים בבלפור, אלא גם על אילו יסודות של סמכות והכרה בשלטון הם מערערים.

ירגן הברמס טען שלגיטימיות היא קבלה של סמכות אשר באה לידי ביטוי בהסכמה לפעול על פי המרות של סמכות זו, ובהסכמה לציית לה. לגיטימציה (או: תהליך של רכישת לגיטימיות) היא תהליך נרכש של קבלת סמכות. הלגיטימיות נרכשת כאשר מעשים, תהליכים או אידיאולוגיות נתפסים כמוסכמים באמצעות שיוכם לנורמות וערכים בחברה נתונה. זהו תהליך הפיכת דבר מה למקובל ונורמטיבי עבור קהל מסוים. לגיטימיות אפשר לשייך, בין היתר, למדינה כמכלול, למוסדות שלטוניים באופן נפרד, או, לפעולות והחלטות של המדינה והמוסדות השלטוניים.

ירגן הברמס טען שלגיטימיות היא קבלה של סמכות, שבאה לידי ביטוי בהסכמה לפעול עפ"י המרות של סמכות זו, ובהסכמה לציית לה. לגיטימציה היא תהליך נרכש של קבלת סמכות

במדינה דמוקרטית, סמכות המדינה מתבססת על שילוב של כפיה והכרה בזכות המדינה לכפות. חלק חשוב ממהות הדמוקרטיה – היכולת החברתית ליצור כוח פוליטי – נתפס כאשר האזרח מאמין בסמכותם של מנגנוני המדינה.

מדינה נתפסת בדרך כלל כלגיטימית כאשר היא פועלת בצורה הוגנת, לטובת האזרחים, וככזו המאפשרת להם להשפיע. חנה ארנדט מראה שכאשר תפיסה זו מתערערת, אזרחים עשויים לחרוג מכללי הדמוקרטיה ולפעול באופן מחאתי, ולעתים גם באופן אלים.

במילים אחרות, הפעלת אלימות כנגד המדינה וסוכניה יכולה להתפרש כאבדן לגיטימציה למדינה במובנה הבסיסי ביותר. כלומר, קריאת תיגר על המונופול של האלימות הנתון בידי כוחות הביטחון.

כיצד משיגות מדינות שיתוף פעולה וציות של אזרחיהן? מדוע ומתי אזרחים בוחרים לפעול באלימות כלפי המדינה? איך אזרחים מסבירים תמיכה וכניעות, או מחאה אלימה? תחת אילו תנאים האלימות מוצדקת או לגיטימית, ומהן התרומות של המדינה מחד ושל האזרחים מאידך להתרחשותם?

שאלות אלה ועוד קשורות לסוגיית הלגיטימיות של המדינה, ועם חלקן התמודדו פילוסופים, סוציולוגים, חוקרי מדע המדינה, משפטנים, פסיכולוגים, קרימינולוגים, ועוד. היעדר הקונצנזוס בנוגע לממדים השונים של המושג, ומה מכיל כל אחד מהם, מוביל להגדרות רבות ולקשיים בבדיקתו.

בשיח הציבורי מקובל לדבר על דה-לגיטימציה כמצב חד-ערכי, המתייחס לשלילת לגיטימיות של מדינה. בדומה למינוחים לגיטימיות ולגיטימציה, גם דה-לגיטימציה הנו מושג רחב ונעשה בו שימוש רב בשנים האחרונות. בין היתר, בתחום הדיפלומטי, באקדמיה, ובתקשורת.

רעיון הדה-לגיטימציה מבטא יחס המבטל במידה רבה את המדינה. ככל שעמוקה יותר רמת הדה-לגיטימציה כלפי המדינה, כך תגבר הנכונות להפעיל נגדה אלימות. ומי שנשללת ממנו הלגיטימיות צפוי לא רק לפגיעה אלימה, אלא הוא גם מרגיש מאוים יותר, וכתוצאה מכך עשוי לפעול בעצמו באלימות.

הפעלת אלימות כנגד המדינה וסוכניה יכולה להתפרש כאבדן לגיטימציה למדינה במובנה הבסיסי ביותר. קריאת תיגר על המונופול של האלימות הנתון בידי כוחות הביטחון

בין יתר הקשריו השונים, מתייחס המושג גם לגורמים של הבניית התהליך הפסיכולוגי המביא לדה-לגיטימציה, וגם בהקשר של שלילתה הערכית והמוסרית של מדינה.

בהקשר הישראלי, העיסוק בדה-לגיטימציה נפוץ ונפיץ במיוחד, כיוון שעוסק לא רק במדינה כמבנה כללי לארגון הסדר החברתי, אלא גם ביחס לישראל כמדינת לאום יהודית באופן ספציפי. ככזה, הוא נוגע בנקודות רבות וטעונות כמו הקונפליקט בין ערכים יהודיים לבין ערכים דמוקרטיים, האבחנה בין דת לבין לאום, ייצוג מיעוטים, כיבוש ושליטה בגדה-המערבית, שואה ותקומה, ואנטישמיות.

לפיכך, אבקש לטעון שהשיח העוסק בדה-לגיטימציה – אם בשל העובדה שהוא כשלעצמו מציע פתרון דיכוטומי ולא מדרגי, ואם בשל המטען הפוליטי המורכב שהוא נושא עמו – אינו מבטא בצורה מדויקת את המצב של ערעור על סמכות המדינה או השלטון.

בעוד שלגיטימיות יכולה להיבחן הן כדרך בה המדינה או שלטון מנסים להצטייר בעיני אזרחים (וזרים) והן כדרך בה האזרח מעריך את המדינה או השלטון – ניתן לבחון לגיטימיות לא רק דרך מבנים תיאורטיים, פילוסופיים, משפטיים או שיפוטיים, כפי שהציע למשל מקס וובר, אלא דווקא, דרך בחינת השקפות ועמדות של אזרחים כלפי המדינה. כך, לגיטימיות היא תכונה המיוחסת למדינה (או לסוכניה) על ידי אזרחים, על בסיס הערכה של איכויותיהם הנורמטיביות, ואשר תוצאתה היא הכרה (מתוך הסכמה) של האזרח לקבל את הסמכות.

אזרחים ופעילי מחאה נוטים לשייך לגיטימיות למדינה ולשלטון על בסיס שישה רכיבים שונים: אמון, חוקיות, אפקטיביות, צדק תהליכי, צדק חלוקתי והזדהות. במקרה של המחאה נגד השחיתות השלטונית בבלפור, ניתן לראות בבירור כיצד פעילי המחאה מערערים על לגיטימיות השלטון על בסיס שלושת הרכיבים הראשונים, ובמידה פחותה יותר על הרכיבים האחרים.

במקרה של המחאה נגד השחיתות השלטונית בבלפור, ניתן לראות עירעור על לגיטימיות השלטון על בסיס אמון, חוקיות ואפקטיביות

  1. ראשית לגבי אמון – ההשקפה לפיה השלטון פועל לטובת האזרח ומתוך כוונה טובה. מחקרים מראים שזהו הרכיב החשוב ביותר במערכת היחסים בין אזרחים לבין מוסדות המדינה. כאשר השלטון נתפס כפועל שלא לטובת האינטרסים של האזרח, ככזה הפועל לפי מניעים שנויים במחלוקת (לכל הפחות), או אפילו למען אינטרסים אנוכיים – האמון במוסדות השלטון מתערער, והתמיכה עליה נשען בהכרח שלטון דמוקרטי מאבדת את תקפותה.
  2. תפיסת החוקיות היא השקפה לפיה המדינה ומוסדותיה פועלים במסגרת החוק, או, השקפה לפיה האזרחים מחויבים לציית לחוק. ביטויים אלה תלויים זה בזה: התנהלות שלטונית אותה יגדירו אזרחים כחוקית משפיעה על תפיסת הלגיטימציה, ולעתים משפיעה על ההשקפה של האזרחים לפיה יש לציית לחוק. מחקרים שמים דגש על היבטים חוקיים וחוקתיים של התנהלות מוסדות המדינה כבסיס לתמיכה בהם. שלושה כתבי אישום פעילים נגד ראש הממשלה, בהם אישומים חמורים בשוחד, מרמה והפרת אמונים הם היסוד בגינם יצאו המפגינים בבלפור לרחובות, ועלולים להביא להשקפה לפיה אין חובה אזרחית לציית לחוק. השקפה אשר כבר מאותגרת בעקבות מדיניות אכיפת הסגר וציות להנחיות ולהגבלות הקורונה.
  3. אפקטיביות היא רכיב בתפיסת הלגיטימיות, לפיה המדינה או השלטון פועלים בצורה מתפקדת ומועילה לטובת האוכלוסייה הכללית בתחומי חיים שונים, כמו בריאות, כלכלה וחינוך. כלומר, ככל שהמדינה מתפקדת טוב יותר, כך אזרחים מעריכים את המדינה כלגיטימית יותר. האפקטיביות מוגדרת באופן רחב, כזו המסוגלת לספק את צרכיהם הבסיסיים של מירב האזרחים, ופחות בהתייחס לקבוצת הפנים של אזרח זה או אחר. המצב הבריאותי ההולך ומחמיר, המצב הכלכלי והמצוקה אליה נקלעו אזרחים רבים, השינוי התכוף בהנחיות הקורונה, וגם מינויי הבכירים במגזר הציבורי התקועים מזה זמן רב – מערערים באופן ברור על האפקטיביות הנתפסת של הממשלה.

שלושת הרכיבים האחרים של תפיסת הלגיטימיות השלטונית פחות דומיננטיים במחאת בלפור, למרות שההקשרים קיימים. תפיסה של צדק תהליכי, ההכרה של האזרחים בהוגנות ובשוויוניות של תהליכי העבודה והמנגנונים המוסדיים של המדינה ביחס לקבוצות שונות, נמצאת בהנחיות הקורונה הנתפסות כלא הוגנות. למשל לפיהן הרחצה בחופים ובבריכות אסורה אך התפילות בבתי-הכנסת מותרות.

בשונה מצדק תהליכי, תפיסות של צדק חלוקתי עוסקות בחלוקת המשאבים במדינה וכיצד הן מפוזרת ביחס לקבוצות שונות. בעניין זה, מצד אחד, למוחים בבלפור ובכיכר רבין הצטרפו קבוצות המחאה של נחל האסי בדרישתם לפתיחת הנחל לקהל הרחב (רובו בית-שאני) וכנגד הפריבילגיה של הקיבוצים הלבנים, אך מצד שני נטען כנגד השלטון כי המחאה על נחל האסי היא ספין שמקורו במסדרונות השלטון, ואשר מטרתו להסיט את תשומת הלב הציבורית ממחאת בלפור.

בהיבט אחר של צדק חלוקתי ניתן לראות שהממשלה דווקא כן היתה קשובה למחאת העצמאיים בגל הראשון של הקורונה, והגדילה עבורם את המענקים. על כן צריך לדון גם בנושא של סדר עדיפויות של הטיפול הממשלתי, כלומר אילו קבוצות זכו ליחס עדיף (האם יש או אין קשר למדיניות כלכלית ניאו-ליברלית), ואילו זכו ליחס פחות מחבק (עובדים סוציאליים למשל).

הרכיב השישי והאחרון בתפיסת הלגיטימיות של השלטון עוסק בהזדהות. כלומר בהשקפה לפיה ערכים אידיאולוגיים-בסיסיים של אזרחים משותפים גם למדינה, וכן, בהכרה של האזרח בזהותו הלאומית. בעניין זה אין שום ספק – המפגינים בבלפור מזדהים עם המדינה באופן מלא, גם אם לא מזדהים עם השלטון הנוכחי. כמו במחאת יוצאי אתיופיה, ובשונה מהאופן בו אזרחים מצדיקים את מחאתם על בסיס הטיעון של שירות צבאי משמעותי (שאיננו תנאי לאזרחות שוויונית ולזכויות מלאות בדמוקרטיה), המפגינים עוטים על עצמם באופן סימבולי דגלי ישראל (לעתים לצד דגל מחאה נוסף, בצבע שחור או ורוד) כאומרים – זו המדינה שלנו, לא רק של השלטון.

כמו במחאת יוצאי אתיופיה, המפגינים עוטים על עצמם באופן סימבולי דגלי ישראל (לעתים לצד דגל מחאה נוסף, בצבע שחור או ורוד) כאומרים – זו המדינה שלנו, לא רק של השלטון

לסיכום, ובניגוד לדעה הפופולרית, בשעה קשה זו של הדמוקרטיה הישראלית בכל זאת נמצאת נחמה. כיוון שדמוקרטיה היא תהליך מתפתח ולא תמיד צפוי מראש, תהליכים חברתיים-פוליטיים ערים עשויים להועיל לה. יותר ויותר ישראלים מבינים שהן ההשפעה בדמוקרטיה והן הלגיטימציה לשלטון מוענקים לא רק מאחורי פרגוד הקלפי. עוד ועוד מחאות סוחפות המונים וצוברות תנופה – למשל המחאה נגד הסגר, נגד אלימות כלפי נשים, מחאות של חרדים, להט"ב, ועדי עובדים ומזרחים – וכן, ניתן לראות אותן דווקא ככאלה המחזקות את הדמוקרטיה.

ד"ר יאיר יאסָן הוא מרצה בתכנית לניהול ויישוב סכסוכים באוניברסיטת בן גוריון בנגב. הוא חוקר מחאות והתנגשויות אלימות בין אזרחים לבין המדינה, בדגש על מערכות היחסים בין קבוצות מיעוט לבין המשטרה. מאמין בג'ון לנון כי החיים הם מה שקורה לך בזמן שאתה עסוק בלתכנן תכנונים אחרים

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
בבל"ת. ובעברית צחה "בלבולי ביצים ללא תכלית". אלה אנשים משועממים שהקורונה קרקעה אותם וכלאה אותם בגבולות המדינה. תכלית חייהם בעת הזו היתה להיות בגואה מסוטול או באיזה חוף אקזוטי בדרום אמ... המשך קריאה

בבל"ת.
ובעברית צחה "בלבולי ביצים ללא תכלית".
אלה אנשים משועממים שהקורונה קרקעה אותם וכלאה אותם בגבולות המדינה. תכלית חייהם בעת הזו היתה להיות בגואה מסוטול או באיזה חוף אקזוטי בדרום אמריקה, מתערסלים עם פטריות הזיה.
הימים ימי קיץ לוהטים, אסור להתקהל י יש קורונה, אבל מותר להפגין (ותודה לבג"ץ האידיוט), אז הולכים להפגין. שום רעיון, שום מסר. רק להראות כמו טרולים. וזהו.

עוד 1,312 מילים ו-1 תגובות

כ"ץ קבע פגישה עם גנץ, שלא מבין שהוא הולך לקנוסה

אתמול הודיעה כחול-לבן כי שר האוצר פנה אל גנץ וקבע עמו פגישה ביום ראשון על תקציב 2020/2021 ● לא בכדי יצאה ההודעה מהצד של גנץ ● שר הביטחון שם את מבטחו עכשיו בכ"ץ ומקווה שיוכל לצאת מהפגישה ביום ראשון עם בשורה שתשאיר אותו במסלול לרוטציה ● כ"ץ יקבל את גנץ בלבביות, אבל האכזבה שמחכה לו במשרד האוצר רק תצטרף לשאר מפחי הנפש ● פרשנות

אתמול בערב (חמישי) הפיצה הדוברות הרשמית של כחול-לבן הודעה לתקשורת. "שר האוצר ישראל כ"ץ פנה כעת לשר הביטחון בני גנץ בבקשה לקיים פגישה להצגת תקציב המדינה לשנים 2021/2020. השניים צפויים להיפגש ביום ראשון הקרוב. טרם נקבעה שעה".

לא בכדי ההודעה יצאה מבני גנץ. שר הביטחון מסרב לאבד תקווה. הוא קורע את החבל אבל משאיר חוט מחבר אחד. הוא עדיין מתחנן לאיזה נס, שישאיר את הרוטציה בחיים.

גנץ הרי כל כך קרוב למעון הרשמי ברחוב בלפור. יש לו אפילו משרד של ראש הממשלה החליפי עם מנכ"ל שאישרה הממשלה. ההסכם הקואליציוני מעגן כיאות את התנאים המופלגים שלו, אחד לאחד. איך אפשר לוותר על כל זה?

גנץ שם את מבטחו עכשיו בכ"ץ. הוא מקווה שיוכל לצאת מהפגישה ביום ראשון עם בשורה. הוא לא מבין שהוא הולך לקנוסה. האכזבה שמחכה לו במשרד האוצר מצטרפת לשורה של מפחי נפש, שהובילו אותו לנאום הממורמר שנשא ביום שלישי בכנסת. בפגישה באוצר, גנץ לא יצליח לעצור את "הפיגוע הכלכלי שנתניהו עושה באזרחי ישראל", כלשונו.

בנימין נתניהו ובני גנץ בדיון על ההסכם עם בחריין, 10 בנובמבר 2020 (צילום: דוברות הכנסת - שמוליק גרוסמן)
בנימין נתניהו ובני גנץ בכנסת, 10 בנובמבר 2020 (צילום: דוברות הכנסת – שמוליק גרוסמן)

כ"ץ יקבל את גנץ בלבביות, כדרכו. סביר להניח שהשניים יחליפו כמה מלים על מושב כפר אחים שבו גדלו. כ"ץ מתגורר שם עד היום. בהמשך יציג שר האוצר לגנץ את לוח הזמנים שלו להעברות התקציב וחוקי ההסדרים. ביום שני האחרון הוא הציג את הלו"ז הזה לנתניהו:

  • 9 בדצמבר 2020: אישרור תקציב 2020 בממשלה.
  • 17 בדצמבר 2020: אישור תקציב 2021 וחוקי ההסדרים בממשלה.
  • 23 בדצמבר 2020: אישרור תקציב 2020 בכנסת.
  • פברואר 2020: אישור תקציב 2021 וחוקי ההסדרים בכנסת.

גנץ לא מבין הרבה בתקציב, כמו שהוא לא בקיא בסעיפים נסתרים בהסכמים פוליטיים, כפי שראינו. הוא יודע בגדול שהוא חתם על הסכם קואליציוני עם נתניהו באפריל האחרון, ושם מתחייב ראש הממשלה להעביר תקציב דו-שנתי. ההסכם הזה הפך לתיקון בחוק יסוד הממשלה, אבל התקציב  המובטח לא עבר באוגוסט וקיבלנו את הדחייה שרקמו יועז הנדל וצבי האוזר, עד ה-23 בדצמבר.

הנדל והאוזר רוצים עכשיו לפוצץ את התקציב וללכת לבחירות כי מקומם מובטח ברשימה של נפתלי בנט. גנץ מנהל מלחמת מאסף שנראית אבודה. הוא יתבע משר האוצר להעביר את תקציב 2021 מיד, בשלוש קריאות, עד סוף החודש. כ"ץ יגחך. הוא יגיד לו שגלגלי הממשלה והכנסת לא עובדים כל כך מהר. יש תהליכים, יש הצבעות, יש עבודת משרדים, יש ועדות בכנסת. "בוא נעביר את תקציב 2020 ב-23 בדצמבר ונמנע בחירות", יאמר כץ לגנץ. לאט, לאט. אחר כך נראה.

גנץ מנהל מלחמת מאסף שנראית אבודה. הוא יתבע משר האוצר להעביר את תקציב 2021 מיד, בשלוש קריאות, עד סוף החודש. "בוא נעביר את תקציב 2020 ב-23 בדצמבר ונמנע בחירות", יאמר כץ לגנץ. אחר כך נראה

כ"ץ יודע שנתניהו לא רוצה תקציב לא בדצמבר ולא בפברואר. אם יש תקציב, יש ממשלה, ואם יש ממשלה, יש רוטציה. נתניהו רוצה בחירות, אבל במועד שנוח לו, ורק אחרי פיצוץ תקציב. "אם לא היה משפט – היה תקציב", אמר גנץ השבוע בנאומו, וכל כך צדק.

למה בכל זאת הוא הולך לפגוש ביום ראשון את שר האוצר? למה הוא מוציא הודעה ועושה בושות לעצמו? הפתרונים הם לא מתחום ההיגיון הפוליטי והמעשי.

עוד 462 מילים

אמ"ן: על כל יומיים שחולפים יידרש יום סגר כדי להשיב את מצב התחלואה לקדמותו

ראש עיריית חיפה לשעבר יונה יהב מקים רשימה חדשה, תחת השם "שחר - מפלגה של כולם", שתכלול מספר שווה של נציגים יהודים וערבים ● סקר: הליכוד, ימינה, ש"ס ויהדות התורה מקבלות 67 מנדטים ● אחרי למעלה מעשרה ימים שלא התכנס, תיערך ביום ראשון הקרוב ישיבה של קבינט הקורונה

10:57 עריכה

ראש עיריית תל אביב יפו רון חולדאי החל לגייס תרומות לקמפיין לראשות הממשלה – כך מדווחת טל שלו מ"וואלה! ניוז".

10:08 עריכה

אחרי למעלה מעשרה ימים שלא התכנס, תיערך ביום ראשון הקרוב ישיבה של קבינט הקורונה. ועדת השרים תתכנס מחרתיים בשעות 19:00-16:00.

10:04 עריכה

אם שיעורי התחלואה הנוכחיים יימשכו, על כל יומיים שחולפים יידרש יום סגר כדי להשיב את המצב לקדמותו – כך קובע מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה בדוח היומי שפרסם.

הגוף שהקים אגף המודיעין שב על קביעתו שאנו מצויים בפתחו של גל תחלואה שלישי. עוד נקבע בדוח שנמשכת העלייה במספר החולים המאובחנים.

09:47 עריכה

למרות העלייה בתחלואה ראש הממשלה בנימין נתניהו נמנע מלכנס את קבינט הקורונה. הפעם האחרונה שבה ועדת השרים להתמודדות עם מגפת הקורונה התכנסה הייתה ב-23 בנובמבר. השבוע ביקשו במשרד הבריאות ובכחול לבן לכנס את הקבינט, למרות זאת הוא לא כונס. במשרד הבריאות מעוניינים בכינוס ועדת השרים כדי לסגור את 15 הקניונים שנפתחו, אך לא ברור אם ישנו רוב להחלטה שכזו. טרם נקבע מועד לכינוסו, אך ההערכה היא שישיבה של הקבינט תיערך בשבוע הבא.

ככל הנראה הסיבה לאי כינוס ועדת השרים היא המתיחות השוררת בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ.

09:20 עריכה

חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' ואופיר סופר מימינה מבקרים את החלטתו של שר ההשכלה הגבוהה והמשלימה זאב אלקין להפוך את אוניברסיטת חיפה לאוניברסיטת הגליל.

08:07 עריכה

תלמידי חטיבות הביניים ישובו מחרתיים ללמוד בבתי הספר. לפי מתכונת הלימודים שנקבעה, תלמידי כיתות ז'-ט' ילמדו לפחות פעמיים בשבוע בבתי הספר וביתר הזמן ילמדו באופן וירטואלי מבתיהם. כל קבוצת לימוד תכלול עד 20 תלמידים.

כיתת לימוד בתיכון באשדוד, 29 בנובמבר 2020 (צילום: פלאש 90)
כיתת לימוד בבית ספר על יסודי באשדוד, השבוע (צילום: פלאש 90)

ביישובים כתומים ואדומים – שבהם שיעורי התחלואה בקורונה גבוהים – יוסיפו התלמידים ללמוד מרחוק ולא ישובו לבתי הספר.

07:23 עריכה

ראש עיריית חיפה לשעבר יונה יהב מגבש רשימה, תחת השם "שחר – מפלגה של כולם", שתכלול מספר שווה של חברים יהודים ושל חברים ערבים – כך פרסם הבוקר אריק בנדר ב"מעריב". יהב בן ה-76 כיהן במשך 15 שנים כראש עיריית חיפה. בשנים 1999-1996 כיהן כחבר כנסת מטעם העבודה.

יונה יהב בעת כהונתו כראש עיריית חיפה, 23 באוקטובר 2018 (צילום: מאיר ועקנין, פלאש 90)
יהב, 2018 (צילום: מאיר ועקנין, פלאש 90)
06:58 עריכה

לפי סקר, שפורסם הבוקר ב"מעריב", הרשימות שהרכיבו את בלוק המפלגות – הליכוד, ימינה, ש"ס ויהדות התורה – זוכות ל-67 מנדטים. גם בסקר שפורסם אתמול בחדשות 12 זכו ארבע הרשימות ל-67 מנדטים.

עוצמה יהודית, שקיבלה 1.3% מהקולות, העבודה, שקיבלה אחוז קולות זהה, דרך ארץ, שקיבלה 0.5% מהקולות, הבית היהודי, שקיבלה 0.3% מהקולות, וגשר, שקיבלה 0.3% מהקולות גם כן – לא עברו את אחוז החסימה.

הסקר נערך בקרב 541 נשאלים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. טעות הדגימה המרבית – 4.3%.

עוד 8 עדכונים

למקרה שפיספסת

ביבי, זה נגמר

השבוע נודע, כי בית משפט השלום בקריות השתמש בחוק הלאום, כדי להכשיר מחיקת תביעה של שני ילדים ערבים מכרמיאל. הילדים, שני אחים בני שש ועשר, תבעו את העירייה באמצעות דודם על החזרי הוצאות על נסיעות למוסדות לימוד שאליהם הם נאלצים לנסוע, מאחר שאין בתחומי כרמיאל אף מוסד לימוד ערבי.

ביהמ"ש השלום בקריות השתמש בחוק הלאום להכשרת מחיקת תביעה של שני ילדים ערבים מכרמיאל. הילדים, אחים בני 6 ו-10, תבעו החזרי נסיעות למוסדות לימוד, כי אין בכרמיאל אף מוסד לימוד ערבי

כמותם יש עוד מאות תלמידים ערבים שלומדים מחוץ לעיר מחוסר ברירה, ועיריית כרמיאל מסרבת לממן להם הסעות. הטעמים למחיקת התביעה היו שמירה על צביונה היהודי של כרמיאל בהתאם לחוק הלאום. הרשם הבכיר יניב לוזון כתב בהחלטתו:

"כרמיאל, עיר יהודית, נועדה לבסס את ההתיישבות היהודית בגליל. הקמת בית ספר בשפה הערבית… (וכן) מימון הסעות לתלמידים ערביים, לכל דיכפין ובכל אתר, עלול לשנות את המאזן הדמוגרפי ולפגוע בצביונה של העיר. סעיף 7 לחוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי קובע: 'המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה'. פיתוח ההתיישבות היהודית וביסוסה הינו ערך לאומי המעוגן בחוק יסוד ויש בו כדי להוות שיקול ראוי ודומיננטי במערכת השיקולים העירונית כולל לעניין הקמת בית ספר וקביעת מדיניות במימון הסעות אל מחוץ לעיר".

מחיקת התביעה עוררה בצדק זעם רב בקרב ערביי ישראל וחוגי השמאל. אבל אני רוצה להעיד משהו על כרמיאל. אותה עירייה, המסרבת לממן הסעות תלמידים ערבים מתחומה לבתי ספר מחוצה לה, היא זו המקיימת את קונסרבטוריון כרמיאל, שילדים וילדות יהודים וערבים לומדים ומנגנים ומופיעים בו יחד. אותה עירייה, היא זו המקיימת חוגי כדורגל מעורבים. לכן, כשם שעיריית כרמיאל מקיימת דו-קיום בכול שדרות החיים בעיר, מחינוך מוסיקלי ועד חינוך לספורט, עליה לדאוג להקמת בית ספר ערבי בתוכה, ועד אז – למימון היסעי תלמידים ערביים לבתי ספר מחוצה לה.

צודק ארגון עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, שפנה למשרד החינוך כדי להרחיב את רשימת היישובים המשויכים לעיר כרמיאל במיפוי של המשרד, כך שישקף את רישומם בפועל של הילדים בבתי ספר ביישובים הערביים הסמוכים לעיר. אבל הזעם אינו צריך להיות מופנה לעיריית כרמיאל, אלא למשרד החינוך וגם ובעיקר לרשם בית המשפט, שנקט בנימוקים גזעניים ופסולים מבחינה מוסרית, בשעה שמחק תביעה צודקת זו. הבעיה היא לא כרמיאל, אלא חוק הלאום, שהוא חוק גזעני, קולוניאלי ופסול מבחינה מוסרית.

הזעם אינו צריך להיות מופנה לעיריית כרמיאל, אלא למשרד החינוך ובעיקר לרשם ביהמ"ש, שנקט בנימוקים גזעניים ופסולים מוסרית, כשמחק תביעה צודקת זו. הבעיה היא לא כרמיאל, אלא חוק הלאום

הדברים האלה צריכים להיאמר דווקא בעצרת 'בלפור בכרמיאל', מפני שהעצרת הזאת, כמו כול הצעדות, העצרות, השיירות וההפגנות ברחבי ישראל, מונעות בחזון משותף אחד: דמוקרטיה. שוויון, צדק, חירות, ערבות הדדית, שקיפות, ומנהיגות, המחויבת למצביעיה ולא בוגדת בהם.

אי אפשר לעמוד מדי שבוע על גשר מוטה גור בכרמיאל, ובצומת כרמיאל מערב, וכאן, בערב הזה, ולהניף דגלים שחורים וורודים ודגלי ישראל, מבלי להתקומם נגד אפליית הערבים בישראל ובגליל.

אי אפשר לקרוא לערביי הכפרים להצטרף למחאה מבלי להיאבק את מאבקם הצודק לשוויון זכויות, וגם חובות.

אי אפשר לקרוא להפלתו החוקית של ראש ממשלה, המתנהל כרודן, מפלג את החברה הישראלית ומשסע אותנו איש ברעהו וברעותו, קורע את מוסדות האכיפה, החוק והמשפט, מבלי לעמוד לצד שכנינו.

אי אפשר להפיל ראש ממשלה, הקורא לערבים תומכי טרור, מבקש להחדיר מצלמות לקלפיות בכפרים כדי לפגוע בזכותם להצביע, מזהיר שהם נוהרים לקלפיות, ובו-בזמן כורת בריתות מפיסטופליות עם חברי כנסת ערבים, ללא שיתוף פעולה עם הערבים. הצביעות וכפל הפנים האלה חייבים להיגמר כאן ועכשיו, כי אלה בדיוק הדברים נגדם אנו נלחמים בבלפור, בכיכרות ובגשרים.

וכעת, מכאן, מעצרת בלפור בכרמיאל, אפנה אליך, אדוני ראש הממשלה, הנאשם בשוחד, במרמה ובהפרת אמונים. באתי הנה לא רק כדי לטעון בשמם של ערכי הדמוקרטיה והשוויון, אלא כדי לומר לך דבר אחד, ביבי. זה נגמר.

ללא ערבים אי אפשר להפיל רה"מ, הקורא לערבים תומכי טרור, מבקש להחדיר מצלמות לקלפיות בכפרים כדי לפגוע בזכותם להצביע, מזהיר שהם נוהרים לקלפיות, ובו-בזמן כורת בריתות מפיסטופליות עם חכ"ים ערבים

זה נגמר, כי חשבת שתוכל לפורר רוב מוחלט של 62 מנדטים, שהצביע נגד המשך כהונתך, כי הצלחת להקים קואליציה על ידי סחיטה-לכאורה ומרמה-בפועל את מי שבחרנו בהם כנציגינו, ובכך הפכת אותם לבוגדים ולגנבי קולות ואותנו לנלחמים בשיטה.

זה נגמר, כי מרגע שהצלחת להקים את ממשלתך, להכניס אותם מתחת לאלונקה, לא פסקת לרגע מחרחור ריב ומדון בינך לבין שותפיך, התכחשת להבטחת הרוטציה ושיתוף הפעולה מצדך, והמשכת לתקוף את מערכות האכיפה, החוק והמשפט, ובראשם התובעת במשפטך, פרקליטות המדינה, היועהמ"ש ובית הדין הגבוה לצדק.

זה נגמר, כי המשכת לנסות להנדס לנו את התודעה. חשבת שתוכל להמשיך בהפקת סרטוני שנאה והסתה, פוסטים מטונפים מתחת למקלדת של הבן הפרטי שלך, דברי ביזוי ושיסוי מפי שופרותיך, כי המשכת לאסור עלינו את זכות ההשוואה בין תהליכים היסטוריים, שהצמיחו מתוכם את המשטרים החשוכים והאפלים ביותר במאה העשרים, לבין הדברים שאתה מחולל כאן, וחשבת שניכנע לך.

זה נגמר מפני שניכסת לעצמך הישגים מדיניים שנרקמו על ידי קודמיך, ובו-בזמן גילית סודות צבאיים, הפרת את מדיניות העמימות של ישראל, רקמת בסתר עסקאות נשק המערערות את מבנה הכוח בצה"ל ואת תקציב המדינה, ותוך הפרה בוטה של הליכי קבלת ההחלטות בצבא.

זה נגמר כי הפקרת את ישראל בניהול הכושל שלך את משבר הקורונה, כי שברת את מטה לחמם של הישראלים ודרדרת אותם לעוני מחפיר, כי גמרת שנת לימודים לילדינו ומכרת לנו את התקווה.

זה נגמר, כי המשכת לנסות להנדס לנו את התודעה. חשבת שתוכל להמשיך בהפקת סרטוני שנאה והסתה, פוסטים מטונפים ממקלדת בנך הפרטי, דברי ביזוי ושיסוי מפי שופרותיך

זה נגמר כי תכף המשפט שלך מתחיל, ויהיה עליך להתייצב בו, ותכף ועדת החקירה של משרד הביטחון תתכנס ואחריה גם תוקם ועדת חקירה ממלכתית, ואז ייצאו כול השדים מן הבקבוק. השדים שאתה יצרת ואתה דחפת לבקבוק הסתרים המבעבע הזה, יחד עם כול סודותיך, אדוני ראש המכשלה.

זה נגמר גם מסיבה אחת פשוטה. אתה בהיבריס, אדוני ראש הממשלה. השתכרת מן הסקרים, נבהלת מן הנסיקה של בנט, ואז ערערת את ההסכם הקואליציוני שחתמת עליו והבטחת כי תעמוד בו, וברוב נוכלותך אתה עוד מאשים בבחירות הקרבות את שותפיך לקואליציה המגונה הזאת.

האמנת, ואתה כנראה עדיין מאמין, שגוש הימין בהנהגתך ינצח גם את הבחירות הבאות, ואז תוכל להשלים את בניית הרודנות שלך על ידי חקיקת פסקת ההתגברות והחוק הצרפתי, השלמת כול המינויים במערכת החוק והמשפט באנשים מטעמך וביטול משפטך. התבוננת מסביב, וחשבת שאין לך מתחרים, שגוש השמאל-מרכז מרוסק, שאמנם המחאה נגדך אדירה, אבל היא מפוזרת, מבוזרת ולא מכוונת פוליטית, נחמדה ולא אלימה, מרוסנת ומאופקת, ולכן אין בכוחה לסכן אותך.

אני שמח להודיע לך שטעית, אדוני ראש המכשלה. מכאן, מעצרת בלפור בכרמיאל, אני מתכבד להודיע לך, שבעוד אתה ושופרותיך מפמפמים לנו סקרים מדומיינים, המבוססים על תמונת האתמול ומהנדסים קדימה את ניצחונך, קמנו, אנשים ונשים טובים וטובות, מתוך המחאה, והקמנו את האלטרנטיבה החדשה, שתקלוט אליה את כול המוחים והמוחות נגדך. קוראים לה המפלגה הדמוקרטית.

היא כבר מופיעה ברשומות, ומחר בבוקר יתחיל מבצע גיוס החברים והחברות שלה. היא לא הוקמה על ידי אהוד ברק, אלא על ידי אהוד אחר, פרופסור אהוד שפירא, חוקר דמוקרטיות ממכון וייצמן. והיא לא ממומנת על ידי אף אחד, אלא על ידינו, כמו כול דבר אחר שמומן במחאה הזאת. בגיוס המונים. ההמונים שרוצים אותך מחוץ למעון ראש הממשלה.

בעוד אתה ושופרותיך מפמפמים לנו סקרים מדומיינים, המבוססים על תמונת האתמול ומהנדסים קדימה את ניצחונך – קמנו, אנשים ונשים טובים וטובות, מתוך המחאה, והקמנו אלטרנטיבה, שתקלוט את המוחים נגדך

הדמוקרטית היא מפלגה שקופה. והיא מפלגה של כלל אזרחי ישראל, כפי שמדינת ישראל צריכה להיות מדינת כול אזרחיה. יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, ימנים ושמאלנים. ערכיה הם הערכים ששכחת. שוויון, צדק, חירות וערבות הדדית. כול מי שמוכנ/ה לחתום על הערכים האלה מוזמן/ת להיות חבר/ה בה. וכול אחד ואחת מאתנו גם יכול/ה להעמיד את עצמו/ה לפריימריז שקופים במסגרתה. כך נקבע את הנהגתה, את רשימת המועמדים והמועמדות לשרים ולשרות מטעמה ואת רשימת חבריה וחברותיה לכנסת.

דיברנו עם כולם, עם כול מי שרוצה בהחלפתך. כולם יוכלו להתמודד אצלנו, כי אנחנו פלטפורמה דמוקרטית פתוחה. הריבון, חברי וחברות המפלגה, הם שיחליטו מי ינהיג ותנהיג אותנו, והם גם יחליטו מה יהיה מצעה.

במפלגה שערכיה הם שוויון, חירות, צדק וערבות הדדית, אי אפשר לשלוט על עם אחר. אי אפשר לקבל יחסי כובש-נכבש, שולט-נשלט, הדרה מגדרית או אחרת. אי אפשר לקבל היעדר זכויות, חוסר שקיפות, או ריכוז הכוח הפוליטי בידי שליט יחיד. במפלגה הדמוקרטית כולם שווי ערך, כולם קובעים את הדרך, ובלבד שתהיה דרך של שוויון, חירות, צדק וערבות הדדית.

אתה האמנת שתוכל לסגור לשלושים שנה את הפרוטוקולים של קבינט הקורונה, ולהמשיך להפיק סרטונים ונאומים ופוסטים של שנאה, ובזה לבצר את שלטונך. אנחנו נראה לך בדיוק את ההפך מזה. איך ניתן למגר אותך ואת השלטון הרודני, שלטון היחיד הסכסכני שלך, בהנהגה הצומחת, לא מוצנחת, מתוך הציבור, ופועלת למענו מתוך מחויבות ושקיפות מלאה.

ולכן זה נגמר, ביבי. אתה ושרה ו"הילד" שלכם יכולים להתחיל לארוז. תוכלו לבחור באיזה מן הבתים באימפריית הנדל"ן הפרטית שלכם תגורו. בקיסריה, בעזה או בפורצים, או שמא בחו"ל. אבל את הבית שלנו בבלפור אתם תפנו. כי באמת התעסקתם עם הדור הלא נכון, ובאמת אתם החורבן, ואנחנו התקווה.

הערב, מעצרת בלפור בכרמיאל, אני שמח להודיע לך. זה נגמר, ביבי. צא צא, איש הדמים. צא מבלפור, ועמוד למשפטך ולגורלך.

לסיום, אני רוצה לנצל הזדמנות זו ולקרוא בצו 8 דווקא מכאן, מכרמיאל, מבירת הפריפרייה, לאנשים הבאים. שקמה ברסלר, אורלי בר לב, ישי הדס, גונן בן יצחק, דניאל חקלאי, יאיר נהוראי, גבי לסקי, קוסטה בלאק, יעל ראפ, רועי פלג, יניב סגל, גיל ברדה, אופק פרידמן, אלק יפרמוב, יגאל רמבם, סדי בן שטרית, אייבי בנימין, אמה טוקטלי, דקלה דיין, מאיה מן, לוסי אהריש, ניצן וייסברג, נעה רוטמן, כלנית שרון, קורל אלקובי, אור בירון, לירון אחדות, זיו ברטפלד, אייר סמל ועוד חברים וחברות יקרים ויקרות לי מאוד, מן הפעילים והפעילות המרכזיים במחאה.

ולכן זה נגמר, ביבי. אתה ושרה ו"הילד" שלכם יכולים להתחיל לארוז. תוכלו לבחור באיזה מן הבתים באימפריית הנדל"ן הפרטית שלכם תגורו. בקיסריה, בעזה או בפורצים, או שמא בחו"ל. אבל את הבית שלנו בבלפור אתם תפנו

חודשים ארוכים אנחנו שרים יחד שאנחנו התקווה, שהם נפלו על הדור הלא נכון. עכשיו הגיע הזמן לצעוד אל קדמת הבמה. לא לשלוח בשמנו את הוותיקים אל הכנסת ואל הממשלה. אהוד ברק וציפי לבני, גבי אייזנקוט ורון חולדאי, דני יתום ואחרים יכולים להצטרף אלינו, להעניק לנו מניסיונם עתיר השנים. אבל הם לא יכולים לבוא במקומנו.

כול אחד ואחת מכםן כבר חרגתם מחייכםן כדי לעלות שבוע אחרי שבוע לבלפור, לכיכרות ולגשרים. כול אחד ואחת מכםן כבר הוכיחו אומץ לב, מחויבות, נחישות, יצירתיות ושרידות, והשתפשפתםן היטב במהלך המחאה. עכשיו אני קורא לכםן לעשות את הצעד הבא, ההכרחי והמתבקש מאליו – בואו הצטרפו לדמוקרטית והעמידו את עצמכםן לבחירות לראשות המפלגה בפריימריז, בואו לכנסת ולממשלה, הטוו את החזון והנהיגו את התיקון הדרוש כול כך לחברה בישראל.

אילן שיינפלד (1960) הוא סופר ועורך, לשעבר עורך ספרותי ב"על המשמר" ודובר "הקאמרי," כיום עורך ומורה לכתיבה, ואב יחידני גאה לתאומים שנולדו בפונדקאות בהודו. חתן פרס ראש הממשלה לסופרים (1990, 2015), ותושב הגליל המערבי. מרגיש שהדמוקרטיה היא מה שלוקחים לך כשאתה עסוק בגידול ילדים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,647 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

"ההדבקה ירדה כי החרדים הגיעו לעומק חיסוני גבוה"

מגפת הקורונה ההדבקה בקורונה במגזר החרדי הפכה מהגבוהה ביותר לנמוכה ביותר בישראל ויש כבר מי שמדבר על חסינות עדר ● פרופ׳ אודי קימרון: "כשחלקים גדולים מהאוכלוסייה נדבקים, ההדבקה יורדת" ● פרופ׳ גבי ברבש מודה שאין הסבר טוב יותר לתופעה אבל מזהיר: "השיח על חסינות העדר מסוכן ביותר" ● החדשות הרעות: התפתחות דומה במגזר החילוני תעלה בחיי אלפי בני אדם

עוד 2,189 מילים

הפתרון של משרד התחבורה לסכנה בבתי הספר: תמרורים חמודים

משרד התחבורה חשף השבוע שלושה תמרורים חדשים הנמצאים בתהליך אישור אשר יוצבו בקרבת בתי הספר ● המדובר בתמרורים כחולים, לא אפקטיביים וחסרי כל סיכוי להשפיע על מצב הבטיחות בדרכים הרעוע בסביבת מוסדות החינוך ● "אור ירוק" לזמן ישראל: "תמרור לבדו לא יכול לאלץ את הנהג להוריד את המהירות ליד בתי ספר, והפחתת המהירות זה הדבר העיקרי שיציל את הילד הבא"

עוד 983 מילים

לגליזציה 20 שנה בכלא על כמה עציצים ומנורה צמודה

תזכיר החוק לאסדרת שוק הקנאביס אמור להיות ציון דרך משמעותי בדרך ללגליזציה ● אלא שהמרוויחים העיקריים עומדים להיות החברות המסחריות, שיזכו לבלעדיות על שוק שמגלגל כ-7 מיליארד שקל בשנה, בעוד שמיליון וחצי הישראלים שצורכים כיום את החומר באופן לא חוקי יעמדו מול מגבלות דרקוניות ועונשים חסרי פרופורציה ● גם מטופלי הקנאביס הרפואי חוששים שיידחקו לסוף התור

עוד 1,895 מילים

הממשלה לא תדון ביום א' בתקציב ובמינוי מפכ"ל

בג"צ הודיע למדינה כי עליה "לפעול במהירות למינוי מפכ"ל", אבל הנושא לא מופיע בלו"ז ישיבת הממשלה הקרובה ● כ"ץ הבטיח לגנץ לזרז את תקציב המדינה - אבל גם התקציב לא נמצא בלו"ז ● מנדלבליט לבג"צ: מתנגד להתערבות שיפוטית בחוק הלאום ● משרד הבריאות הפתיע את קופות החולים: תוך חודשיים יגיעו חיסונים לשני מיליון ישראלים ● ירדן מודיעה בעקבות בחירתו של ביידן: נחדש את השיחות ושיתוף הפעולה עם ישראל

עוד 67 עדכונים

מה שהיה עד כה זה כלום לעומת מה שיהיה בממשלת המעבר

נתניהו עצמו הרי לא מאמין לאף מילה שהוציא מפיו אתמול במסיבת העיתונאים בכנסת ● הוא יודע שההסכם הקואליציוני שחתם עם כחול-לבן היה מעשה רמייה אחד גדול ● הממשלה הנוכחית תכהן עד הבחירות, וכבר לא משנה מתי הן יתקיימו ● וכל מה שראינו עד היום, ייראה כמו אידיליה לעומת מה שצפוי לנו בממשלת מעבר לפני בחירות סוערות בימים של משבר הקורונה ● פרשנות

עוד 449 מילים ו-1 תגובות

אוסף היוזמות האחרונות של נתניהו וחבורתו מערער את המצב האזורי ההפכפך ממילא, ומתעלם מהערכים המשותפים של ישראל וארה"ב ● התרברבות בכוחו של צה״ל עלולה לגרור בסופו של דבר לתגובות קטלניות ולאיים על יחסיה ארוכי השנים של ישראל עם ארה"ב ● אם לא תהיה הבנה כי שותפות מתמשכת בין ישראל לארה״ב היא דרך דו-סטרית, יכולת הקיום של ישראל נתונה בסכנה ● דעה

עוד 1,233 מילים ו-1 תגובות

כפי שניצל את העתירות לבג"ץ נגד מינויו ליועמ"ש כדי להשיג הצהרות שיפוטיות שמנקות אותו בפרשת הרפז, כך ניצל מנדלבליט עתירה שהוגשה לאחרונה בדרישה לפסול את השתתפותו בוועדת האיתור לפרקליט המדינה, לאותה מטרה ממש ● וגם הפעם - תוך הטעיית השופטים ורתימת הפרקליטות להשמיע בבג"ץ מידע שגוי ● פרשנות

עוד 1,024 מילים ו-1 תגובות

הם מתקשים להתארגן, לנהל את הזמן, להתרכז במשך יותר מ-10 דקות רצוף, או לזכור לאכול ולשתות בזמן סביר ● כ-10% מתלמידי ישראל סובלים מהפרעת קשב, והמעבר ללמידה חלקית בזום הפך עבורם לאסון של ממש ● מסמך שהפיק משרד החינוך הציג את הקשיים וההזדמנויות בלמידה מרחוק, אבל אפילו ההמלצה להקליט את השיעורים בכיתה לא מיושמת

עוד 1,503 מילים ו-1 תגובות

נתניהו: "גנץ צריך לעצור את ההידרדרות לבחירות"; גנץ: "האחריות עליך ורק עליך"

לפיד: "נתניהו שבר את שיאי הציניות. האיש כל היום מתעסק בהסתה, ואז הגיע בערב לטלוויזיה ודיבר נגד הסתה" ● סקר: מפלגה בראשות איזנקוט, חולדאי ולבני מקבלת 15 מנדטים ● חברי רע"ם נעדרו מההצבעה על הקדמת הבחירות ● דיווח: יהורם גאון שוקל להתמודד לנשיאות ● נתניהו ביקש מנציב שירות המדינה לאשר את מינוי מזכיר הממשלה צחי ברוורמן למנכ"ל משרד ראש הממשלה

עוד 82 עדכונים

למרות הנאום החד, גנץ עדיין לא הפנים שזה באמת נגמר

בני גנץ נשא אתמול נאום טוב ● הנאום, שכתב חילי טרופר עם קצת השראה מחוה אלברשטיין ושלום חנוך, הציג היטב את האינטרסים ואת התרגילים הבלתי נסבלים של נתניהו לאורך הדרך ● ובכל זאת, גנץ לא הלך עד הסוף ● מבחינת נתניהו, הסיפור גמור - הוא רק צריך לבחור את מועד הבחירות ● ובליכוד כבר מסמנים את האסטרטגיה: נתניהו יתמקד בלפיד, ייכנס בו בכל הכוח, ויתעלם מבנט ● פרשנות

עוד 569 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה