עיין ערך: פייק ניוז

תחקיר דוח מיוחד של ויקיפדיה מפנה זרקור נדיר לתעשיית "שיפוץ" הערכים באינציקלפודיה המקוונת, כך שישרתו את האינטרסים של אנשי ציבור ועסקים עם שלדים בארון ● לפי המסמך, חברה ישראלית בשם פרספטו היא בין המסייעים ללקוחות אמידים לשכתב את המידע אודותיהם, תוך שימוש לכאורה בפייק ניוז ● בין לקוחותיה המפורסמים: ארגון המקורב לראש ממשלת קנדה, וכוכבי פרשת האופציות הבינאריות - שנחשפה בזמן ישראל

אילוסטרציה, ויקיפדיה (צילום: AP Photo/Eric Risberg)
AP Photo/Eric Risberg
אילוסטרציה, ויקיפדיה

זה לא סוד שאי אפשר להאמין לכל מה שקוראים ברשת: 86% ממשתמשי האינטרנט בעולם דיווחו כי הם הלכו שולל, לפחות באופן זמני, אחר פייק ניוז; 83% אמרו כי חדשות כוזבות משפיעות לרעה על השיח הפוליטי במדינה שלהם.

ואולם, בשל היכולת לשמור בקלות על אנונימיות ברשת, מעטים יודעים מי עומד למעשה מאחורי הרבה מהמידע השגוי או המטעה שעולה לאינטרנט. מסיבה זו, מאמר שפורסם לאחרונה בסיינספוט (The Signpost), העיתון הפנימי של ויקיפדיה לעורכי האנציקלופדיה המקוונת באנגלית, הוא בעל חשיבות רבה.

המאמר, שפורסם תחת הכותרת "דוח מיוחד: עריכה בתשלום עם קשרים פוליטיים", חושף חברה ישראלית שמעורבת לכאורה בשימוש המתוחכם ב"בובות גרב" (זהויות וירטואליות שקריות) כדי לערוך ערכים לטובת לקוחות משלמים, מבלי לחשוף כי זה נעשה תמורת תשלום, מה שמהווה הפרה של כללי ויקיפדיה.

החברה, הידועה בשם פרספטו (לשעבר וריבו), ערכה לכאורה ערכים בוויקיפדיה הקשורים בארגון צדקה קנדי, שמאוחר יותר היה מעורב בשערורייה הנוגעת לראש הממשלה ג'סטין טרודו, כך לפי המאמר בסיינפוסט. החברה גם ערכה לכאורה ערכי ויקיפדיה על אוליגרכים רוסים ואוקראינים, וסייעה לחברת יחסי הציבור הבריטית בל פוטינגר במסע יחסי ציבור שניצל את הפילוג הגזעי בדרום אפריקה והוביל להרס המוניטין של חברת יחסי הציבור הבריטית ולקריסתה.

בתגובה לפניית זמן ישראל בנושא, פרספטו השיבה כי "בהתאם למדיניות החברה, פרספטו שומרת על זכותם של לקוחותיה לפרטיות, ולכן אינה דנה בלקוחותיה עם צדדים שלישיים". פרספטו גם אמרה כי היא ואנשיה מחזיקים ב"סטנדרטים אתיים גבוהים, ולוקחים רק פרויקטים שאינם מפרים את קוד ההתנהגות שלנו".

פרספטו מסרה, כי היא "שומרת על זכות לקוחותיה לפרטיות ולכן אינה דנה בהם עם צדדים שלישיים", וכי היא מחזיקה ב"סטנדרטים גבוהים, ולוקחת רק פרויקטים שאינם מפרים את קוד ההתנהגות שלה"

אנו יכולים גם להראות, על סמך מקורות ציבוריים, כי מלבד הלקוחות המוזכרים במאמר, פרספטו, שססמתה היא "משפיעים על המציאות כדי להגן על השם שלכם", עבדה עבור לקוחות מתעשיית האופציות הבינאריות הישראלית, שהייתה מעורבת במעשי הונאה, וסייעה להם לקבור את הביקורת שפורסמה נגדם ברשת.

היא גם עבדה עבור חברה ישראלית בשם אנ.אי.פי גלובל (לשעבר "אנ.אי.פי ניקוב פרויקטים בינ"ל"), שהורשעה בארץ ב-2016 במתן שוחד לעובד ציבור זר בלסוטו.

פרספטו, הרשומה כאן בשם "סיקליקום ישראל בע"מ", היא לא החברה היחידה בארץ או בעולם שעוסקת בניהול מוניטין ברשת. אבל המאמר בסיינפוסט מציע הצצה נדירה לאופן שבו אותן חברות – שבדרך כלל פועלות בצללים – עובדות.

חברות כאלה, שלא רק משפצרות ערכי ויקיפדיה, אלא גם מבטיחות ללקוחות חיפושים בגוגל שיעלו תוצאות מחמיאות, ניתן לראות כחלק ממה שבאקדמיה מתארים כ"חברה אנטי-אזרחית על-לאומית" מתפתחת: נותני שירותים בתשלום מהמערב, שמלבינים את המוניטין של סוכנים פוליטיים ואנשי עסקים מושחתים.

ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו (צילום: Justin Tang/The Canadian Press via AP)
ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו (צילום: Justin Tang/The Canadian Press via AP)

נחסמו על ידי ויקיפדיה

ויקיפדיה, שנוסדה ב-2001 על ידי ג'ימי ויילס, נולדה מתנועת תוכנת הקוד הפתוח האמריקאית, שיוצאת מנקודת הנחה כי אנשים ישתפו פעולה בפרויקט מבלי לקבל על כך תשלום, מתוך רצון לתרום לטובת הכלל.

כל אחד יכול לערוך בוויקיפדיה, והרבה מהצלחתה טמונה בעובדה שכמעט כל העורכים – שרובם זרים זה לזה – פועלים ברוח של רדיפת אמת שיתופית.

לפיכך, כל סוג של עריכה בתשלום בוויקיפדיה נתפס כניגוד אינטרסים ואינו מתקבל בעין יפה בקהילת העורכים של ויקיפדיה. לפי תנאי השימוש של ויקיפדיה, עורכים בעלי ניגוד אינטרסים כלכלי מחויבים לחשוף את העובדה הזאת.

ג'ימי וויילס, מייסד ויקיפדיה (צילום: Ryan Anson/AP Images for Hult International Business School)
ג'ימי וויילס, מייסד ויקיפדיה (צילום: Ryan Anson/AP Images for Hult International Business School)

כמה חברות העוסקות בקידום אתרים ובניהול מוניטין ברשת מנסות לעקוף את הכלל הזה, אך אם הן נתפסות, החשבונות שלהן נחסמים והן מתווספות לרשימה השחורה של חברות שמבצעות עריכה בתשלום. זה מה שקרה לחברת ניהול המוניטין הישראלית פרספטו (הידועה, כאמור, גם בשמות וריבו או סיקליקום).

לפי מחבר המאמר בסיינפוסט, פרופסור לכלכלה מארצות הברית המכנה את עצמו "סמולבונס" (זהותו האמיתית ידועה לזמן ישראל), הוא קיבל התרעה לגבי פרספטו, כאשר עמית שערך ערך בוויקיפדיה על ארגון הצדקה הקנדי WE, הבחין כי אחד העורכים האחרים של אותו ערך עשה טעות עריכה משונה, מה שהעלה את החשד כי הוא פעל בתשלום. הדבר הוביל את עורך הערך על WE להתייעץ עם כמה עורכי ויקיפדיה בכירים יותר, והם פתחו בחקירה.

ארגון הצדקה WE ידוע בעריכת אירועי ענק לבני נוער בהשתתפות ידוענים, להעלאת המודעות ולגיוס כספים לילדים עניים במדינות מתפתחות. ביוני 2020, ממשלת קנדה העניקה לארגון הצדקה חוזה בשווי מיליארד דולר לניהול תכנית שתסייע לסטודנטים בזמן המאבק במגפת הקורונה. אולם החוזה הוענק ללא מכרז, דבר שעורר חשדות להשפעה בלתי הוגנת, היות שאמו, רעייתו ואחיו של טרודו קיבלו בעבר מאות אלפי דולרים יחד כדי להופיע באירועים של WE. השערורייה ממשיכה להדהד בקנדה, וכמעט הובילה לבחירות חדשות שם.

אמו, רעייתו ואחיו של ראש ממשלת קנדה, ג'סטין טרודו קיבלו בעבר מאות אלפי דולרים יחד כדי להופיע באירועים של ארגון הצדקה WE. השערורייה ממשיכה להדהד בקנדה, וכמעט הובילה לבחירות חדשות שם

לפני השערורייה, נראה כאילו אחד העורכים של ערך בוויקיפדיה, הקשור לארגון הצדקה, הכניס בטעות קישור לתיקיית דרופבוקס באחת העריכות:

File:///C:/Users/User/Dropbox (Veribo)/Delivery/Active Clients restored/We/Wikipedia/May 2019 project/ME to WE wiki page – phase 3.docx#%20ftn5

על פי המאמר שכתב סמולבונס לסיינפוסט, "הנתיב או הקישור לתיקייה הזאת נראה כמו תיקיית דרופבוקס של חברת וריבו, שייתכן כי היא קשורה ללקוח בשם WE, על הערך בוויקיפדיה העוסק בחברה ללא מטרות רווח ME to WE".

וריבו היה שמה הקודם של פרספטו. הקישור המוזר הזה הוביל לחקירה של ויקיפדיה, בניסיון לברר אם אותו חשבון וחשבונות אחרים עם מאפיינים דומים הם למעשה "בובות גרב" שונות השייכות לווריבו/פרספטו. כאמור, בובות גרב הן חשבונות שונים המנוהלים על ידי אותו משתמש למטרות הטעיה.

חלק מהמידע ששימש בחקירה הזו היה נגיש רק ל-Checkusers, סוג מסוים של מנהלי ויקיפדיה. העורכים גילו שלכמה מבין 12 "בובות הגרב" שהם קבעו כי הן קשורות לווריבו/פרספטו היה עוד תחום עניין עיקרי מלבד ארגון WE; כמה מהן ערכו ערכים על אוליגרכים אוקראינים ורוסים בולטים.

רבות מהעריכות האלה החמיאו לאנשים שעסקו בהם. "עורכים שנחסמו באותה חקירת בובות גרב ערכו ערכים על אנשי העסקים הרוסים והאוקראינים ויקטור וקסלברג, בוריס לוז'קין וגנדי גזין", כתב סמולבונס במאמר שלו בסיינפוסט.

משמאל, המייסדים השותפים של WE Mascot ו- WE Charityמארק קילבורגר וקרייג קילבורגר, באירוע של WE בסקוטיה-בנק ארנה בטורונטו, 19 בספטמבר 2019 (צילום: Arthur Mola/Invision for WE Day/AP Images)
משמאל, המייסדים השותפים של WE Mascot ו- WE Charity, מארק קילבורגר וקרייג קילבורגר, באירוע של WE בסקוטיה-בנק ארנה בטורונטו, 19 בספטמבר 2019 (צילום: Arthur Mola/Invision for WE Day/AP Images)

בהתכתבות עם זמן ישראל, סמולבונס ציין ערכים נוספים שערכו בעלי חשבונות שנחסמו לאחר שוויקיפדיה קבעה שהם קשורים לפרספטו, תחת השמות:

Issack.build, MarthaLetter, HenryFriedberg, Dangioo, BodakPop, Kaufmn.lonnie, Brettgillberg, BeastieBoy1, Ajax102, VelvetBrown09.

בין אותם ערכים נמנו:

כל אדם יכול לערוך ערך בוויקיפדיה, וגם אם קיים חשד כי הערך נערך תמורת תשלום, אין פירוש הדבר שהלקוח הוא נושא הערך או ששנושא הערך היה מעוניין בניהול מוניטין. ייתכן כי כמה מבעלי הערכים שנערכו על ידי העורכים הקשורים לפרספטו, שנחסמו מאז, כלל אינם מודעים לעריכות הללו ו/או לא ניזוקו מהן.

לעורכים שנחסמו היה עניין מיוחד ברוסיה ובאוקראינה. על פי סמולבונס, רבות מהעריכות היו ניטרליות, חלקן היו מחמיאות ואחרות בלתי מחמיאות.

ראש עיריית לבוב, אנדריי סדובי, במסיבת עיתונאים ב-22 בפברואר 2014 (צילום: AP Photo/Darko Vojinovic)
אנדריי סדובי (צילום: AP Photo/Darko Vojinovic)

"אסטרטגיית העריכה הכללית שלהם נראית מתוחכמת למדי, ומכוונת להשפעה לטווח ארוך על תוכן הערך יותר מאשר לתוצאות לטווח קצר. הם נטו לערוך בצורה די שמרנית ולפרוש שינויים גדולים על פני הזמן, לעתים באמצעות חשבונות משתמש שונים. אבל יש להם את ההטיות שלהם", כתב לנו סמולבונס.

לדוגמה, אחד מעורכי פרספטו שנחסמו, המכונה Kaufmn.lonnie, הוסיף הרבה מידע לא מחמיא על אדם בשם אנדריי סדובי, ראש העירייה הפרו-אירופי של לבוב, אוקראינה, שכפי הנראה ניצח בבחירות החוזרות שנערכו ב-25 באוקטובר.

לא ברור מי היו הלקוח או הלקוחות של אותן עריכות בנושאים הקשורים ברוסיה ובאוקראינה, אבל עריכה שנעשתה בערך על המרכז ההומניטרי של רינת אחמטוב בדונבאס (Rinat Akhmetov Humanitarian Center) רומזת לאפשרות מסוימת. באותו ערך, בובת הגרב לכאורה, בשםIsaack.build, שנחסמה מאז, עשתה שוב את הטעות של קישור לתיקיית דרופבוקס, כתב סמולבונס במאמרו:

File:///C:/Users/b oph/Dropbox (Veribo)/Delivery/Active Clients restored/Ruslan Baisarov/Wikipedia/8918 Baisarov Akhmetov Humanitarian Ophir 100.docx#%20ftnref1

על פי סמולבונס, "הנתיב או הקישור הזה לתיקייה נראה כמו תיקיית דרופבוקס של חברת וריבו, שייתכן כי היא קשורה ללקוח בשם רוסלן בייסרוב, על הערך בוויקיפדיה העוסק במרכז ההומניטרי של רינת אחמטוב".

רוסלן בייסרוב הוא איש עסקים צ'צ'ני, שנחשב בעל ברית קרוב של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. זמן ישראל פנה אליו באמצעות הדוא"ל בשאלה אם היה לקוח של וריבו, אך לא קיבל תגובה עד למועד פרסום הכתבה.

רוסלן בייסרוב הוא איש עסקים צ'צ'ני שנחשב בעל ברית קרוב של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. זמן ישראל פנה אליו באמצעות הדוא"ל בשאלה אם היה לקוח של וריבו, אך לא קיבל תגובה עד למועד פרסום הכתבה

סמולבונס ציין עובדה מעניינת נוספת בנוגע לעורכים שנחסמו: "רבות מבובות הגרב שנחסמו ערכו בזמנים התואמים את שבוע העבודה הישראלי, בימים ראשון עד חמישי, בין השעות שמונה בבוקר וחמש אחר הצהריים", הוא כתב.

מסרו, בירת לסוטו. חברה ישראלית הורשעה במתן שוחד לעובד ציבור של מדינה אפריקאית (צילום: CC BY, OER Africa, Flickr)
מסרו, בירת לסוטו. חברה ישראלית הורשעה במתן שוחד לעובד ציבור באפריקה (צילום: CC BY, OER Africa, Flickr)

שיתוף פעולה עם בל פוטינגר

המאמר בסיינפוסט גם ציין, על סמך דיווחים בתקשורת, כי פרספטו עבדה כקבלנית משנה של חברת השדלנות הפוליטית בל פוטינגר, שכבר אינה פעילה כיום, ואשר תוארה בניו יורק טיימס כ"חברת יחסי ציבור לרודנים ולנוכלים".

ב-2016, חברת היח"צ הבריטית הבולטת החלה לעבוד עבור האחים אטול, אג'אי וטוני גופטה – אנשי עסקים ילידי הודו שהיו מקורבים לנשיא דרום אפריקה דאז, ג'ייקוב זומה. התקשורת תיארה אותם תכופות כמי ששבו את מנגנוני המדינה בדרום אפריקה, או במילים אחרות, רתמו את הממשלה למטרות רווח אישי.

המאמר בסיינפוסט גם ציין, על סמך דיווחים בתקשורת, כי פרספטו עבדה כקבלנית משנה של חברת השדלנות הפוליטית בל פוטינגר, שכבר אינה פעילה כיום, ואשר תוארה בניו יורק טיימס כ"חברת יח"צ לרודנים ולנוכלים"

ב-2019, משרד האוצר בארה"ב הטיל סנקציות על האחים גופטה, בשל גניבה לכאורה של "מאות מיליוני דולרים בעסקאות בלתי חוקיות עם ממשלת דרום אפריקה, שטושטשו ע"י רשת אפלה של חברות קש ושותפים הקשורים למשפחה".

וריבו/פרספטו הודתה כי נשכרה על ידי בל פוטינגר באפריל 2016, כדי לסייע לה במסע יח"צ לטובת האחים. הקמפיין עורר שערורייה בדרום אפריקה, בשל ניסיונו להסיט את תשומת הלב מהשלושה על ידי ליבוי מתחים בין-גזעיים וטינה כלפי האליטות הלבנות, ושימוש בסיסמאות כ"מונופול לבן על הון" ו"אפרטהייד כלכלי".

תפקידה של וריבו/פרספטו בקמפיין היה לדכא תוצאות שליליות על שלושת האחים גופטה בגוגל, לדברי החברה. מנכ"ל פרספטו, רן בלייר, אמר ל"דיילי מבריק" הדרום אפריקאי ב-2017 כי החברה מתחרטת כעת על מעורבותה.

"למדנו מוקדם יותר השנה מה באמת קורה בדרום אפריקה, וסיימנו את עבודתנו עם גופטה/אוקבי. מאז קראנו יותר על מה שקורה במדינה. זה מזעזע ובלתי קביל בעינינו. אנחנו מתחרטים כעת על המעורבות שלנו עם האנשים האלה", הוא אמר.

פעילותה של בל פוטינגר בדרום אפריקה הובילה לסילוקה מאיגוד יחסי הציבור והתקשורת הבריטי (PRCA). "בל פוטינגר הוציאה שם רע לתעשיית היח"צ והתקשורת, וקיבלה את הסנקציות הנוקשות ביותר האפשריות", אמר מנכ"ל PRCA. "איגוד היח"צ והתקשורת מעולם לא קבע אישום כה חריף על התנהגות של סוכנות". בעקבות זאת, החברה איבדה את רוב לקוחותיה ופשטה את הרגל.

"למדנו מוקדם יותר השנה מה באמת קורה בדרום אפריקה, וסיימנו את עבודתנו עם גופטה/אוקבי. מאז קראנו יותר על מה שקורה במדינה. זה מזעזע ובלתי קביל בעינינו. אנחנו מתחרטים כעת על המעורבות שלנו בפרשה"

וריבו, לעומתה, לא פשטה רגל, ואף לא ננזפה על ידי האיגודים המקצועיים בארץ. אולם היא שינתה את שמה לפרספטו בפברואר 2018, והסבירה בעמוד הפייסבוק שלה כי שינוי השם היה חלק מ"תהליך הערכת מותג אינטנסיבי ואינטרוספקטיבי".

המשרד של וריבו בתל אביב בפברואר 2016 (צילום: צילום מסך מפייסבוק)
המשרד של וריבו בתל אביב בפברואר 2016 (צילום: צילום מסך מפייסבוק)

מהימורים ברשת לפוליטיקה

סיקליקום ישראל, החברה הישראלית שמאחורי וריבו/פרספטו, נוסדה ב-2007. היא הייתה בבעלותה של חברה שנרשמה מחוץ לגבולות המדינה (תחילה באיי התעלה, ולאחר מכן באיי הבתולה הבריטיים), תחת השם סיקליקום אחזקות בע"מ, בבעלותה של חברות אופשור. זהות הבעלים המוטב הסופי של סיקליקום לא ידועה, ואינה ניתנת לבירור בשל האופי הסודי של חברת אופשור.

החברה החלה את חייה בניהול אתר השוואות מחירים באינטרנט וכן עסק לקידום אתרי גיימינג ברשת, זאת אומרת סייע להביא טראפק לאתרי הימורים אונליין.

באוגוסט 2012 סיקליקום שינתה את שמה לווריבו, ושיווקה את עצמה כשירות לדיכוי תוצאות חיפוש שליליות. "אל תישארו מאחור בגלל אותן תוצאות ישנות, שליליות, במנועי החיפוש", נכתב בדף הבית של אתר החברה.

תמונת אילוסטרציה בדף הבית של החברה מציגה דוגמאות לתוצאות שווריבו יכולה לסייע ללקוחותיה לדכא: "שחיתות ג'ון דו" ו"שערוריית ג'ון דו".

תביעה ישראלית שהוגשה ב-2014 מדגימה כיצד פעולותיה של וריבו לדיכוי תוצאות חיפוש שליליות בגוגל הפכו אנשים לקורבנות הונאה.

בדצמבר 2014 וריבו (הידועה גם כסיקליקום ישראל) תבעה את WGM Services Ltd. ואת Win Global Markets Inc., החברות שעמדו מאחורי אתר האופציות הבינאריות EZTrader.com, שכבר אינו פעיל כיום, מפני שלא שילמו לה את שכר הטרחה החודשי על סך 5,300 דולר.

בנובמבר 2016, הוועדה לניירות ערך ולבורסות של ארצות הברית הגיעה להסדר בהליכי תביעה נגד EZTrader, שהואשמה בהטעיית משקיעים ובהפרת חוקי ניירות הערך. הוועדה לניירות ערך ולבורסות דרשה מהחברה להחזיר 1.5 מיליון דולר שקיבלה מיותר מ-4,000 משקיעים אמריקאים, וקנסה אותה ב-200 אלף דולר. EZTrader שכרה ידוענים כמו מאמן הכדורגל הרמן קרספו לשמש כדוברים.

בקובלנה של וריבו מ-2014, נאמר כי EZTrader נזקקה לשירותי ניהול מוניטין, מפני שהרשת הייתה מלאה בתגובות שליליות כלפיה מצד לקוחות שנכוו.

"האתר של הנתבעת קיבל הרבה ביקורת ותגובות ברשת שלא היו חיוביות. כפועל יוצא מכך, כל מי שחיפש את EZTrader היה נחשף לפוסטים בפורומים שונים שמזהירים משתמשים אחרים ברשת לשמור מרחק"

"האתר של הנתבעת קיבל הרבה ביקורת ותגובות ברשת שלא היו חיוביות. כפועל יוצא מכך, כל מי שחיפש את EZTrader היה נחשף לפוסטים בפורומים שונים שמזהירים משתמשים אחרים ברשת לשמור מרחק"

וריבו אמרה כי היא סיפקה ל-EZTrader שירותי ניהול מוניטין, עדכנה את הפרופיל שלה באתר Crunchbase, ניהלה את העמוד שלה בלינקדאין ויצרה עשרות דפי אינטרנט הקשורים ל-EZTrader. בסופו של דבר, התביעה הסתיימה בהסדר שבו WGM הסכימה לשלם לווריבו 7,000 דולר.

יחסי ציבור לחברה שהורשעה בשוחד

באפריל 2018, חברה הידועה בשם אנ.אי.פי גלובל שחררה הודעה לעיתונות שלפיה אחד המנהלים שלה, סטיבן בקר, יישא הרצאה לפני פקידי ממשלה בניגריה על פיתוח מערכות זהות לאומיות. אנ.אי.פי גלובל היא חברה ישראלית שפועלת באפריקה מאז שנות ה-90, ומנהלת עבור מדינות אפריקאיות שונות מערכות מרשם אזרחים, תעודות זהות ודרכונים ביומטריים וכן רישום בוחרים.

אבל אנ.אי.פי גלובל, שהייתה ידועה קודם לכן כ"אנ.אי.פי ניקוב פרויקטים בינ"ל" (או "ניקוב" בקיצור), צברה לעצמה מוניטין שלילי בשנים האחרונות. דמויות מהאופוזיציה בזמביה ובזימבבואה האשימו את החברה בשימוש בשיטות היי-טק להונאת בחירות. אנ.אי.פי גלובל הכחישה את ההאשמות נגדה. בדצמבר 2016, בית משפט השלום הרשיע אותה במתן שוחד לעובד ציבור בלסוטו כדי לקבל חוזה ממשלתי. במסגרת עסקת טיעון, אנ.אי.פי גלובל נקנסה ב-4.5 מיליון שקל.

אנ.אי.פי גלובל הייתה אחת הלקוחות של וריבו/פרספטו.

בתמונה זו, מ-15 בפברואר 2018, שמונה חשודים, בהם בן משפחת גופטה, יושבים על ספסל הנאשמים בבית משפט אזורי בבלומפונטיין, דרום אפריקה, במסגרת חקירה סביב מעילה לכאורה בכספי מדינה שיועדו לפרויקט חליבה (צילום: AP Photo)
15 בפברואר 2018: שמונה חשודים, בהם בן משפחת גופטה, יושבים על ספסל הנאשמים בבית משפט אזורי בבלומפונטיין, דרום אפריקה, במסגרת חקירה סביב מעילה לכאורה בכספי מדינה שיועדו לפרויקט חליבה (צילום: AP Photo)

ירידת העיתונות ועליית המידע הכוזב

בחברות דמוקרטיות, עיתונות חופשית נתפסה באופן מסורתי כ"כלב השמירה של הדמוקרטיה". אבל היום, כשמקצוע העיתונות ממשיך להצטמצם, חברות יחסי ציבור מיהרו למלא את הוואקום, כך לדברי הפרופסור לתקשורת סו קרי ג'נסן בספרה מ-2017, "תקשורת מוסווית: עלייתם המדהימה של יחסי הציבור" (Stealth Communications: The Spectacular Rise of Public Relations).

מומחים ליחסי ציבור בארה"ב עולים היום במספרם על עיתונאים ביחס של 6 ל-1. כ-30% מתוצריה של תעשיית יחסי הציבור בעולם הם מניפולטיביים ושקריים, טוענת ג'נסן. הם כוללים שיטות כמו "שימוש ביחסי ציבור בסכסוכים בינלאומיים, מסעות יחסי ציבור שמכוונים להטעות את הציבור בענייני סביבה, ויחסי ציבור לקידום או להחלשת תנועות חברתיות", וכן יחסי ציבור שמנצלים את האנונימיות ברשת כדי "לכתוב בלוגים תמורת תשלום, להטריל בתגובות לפרסומים גדולים, לייצר לייקים, לארח אתרים של תנועות שורשיות מדומות, ולעשות שימוש בצורות שונות של 'בובות גרב' (שימוש שקרי בזהויות וירטואליות)".

עובד לשעבר של חברה ישראלית לניהול מוניטין ברשת, שביקש להישאר בעילום שם, אמר לנו כי הגם שיש מקום לשירותי ניהול מוניטין, יש חברות שעוברות את גבול האתיקה, לדעתו. לדבריו, "מועמד טוב לניהול מוניטין הוא מישהו שעשה טעות או נכשל בעסק, או שבן משפחה שלו הסתבך בשערורייה כלשהי.

"אבל", הוא הוסיף, "כאשר ליבת העסק שלך היא לעבוד למען שחקנים בעלי זדון, שמעוניינים לדכא מידע על עצמם, זה לא עסק טוב להיות בו. אתה מעוות את סביבת המידע, ועוזר לאנשים לחמוק מההשלכות של המעשים השליליים שלהם". לדבריו, "זה לא בניגוד לחוק ככל הידוע לי, אבל אתה גורם נזק".

"כאשר ליבת העסק שלך היא לעבוד למען שחקנים בעלי זדון, שמעוניינים לדכא מידע על עצמם, זה לא עסק טוב להיות בו. אתה מעוות את סביבת המידע, ועוזר לאנשים לחמוק מההשלכות של המעשים השליליים שלהם"

היו אנשי אקדמיה שתיארו חברות יחסי ציבור שעובדות עבור נוכלים ומנהיגים מושחתים כמי שלוקחות חלק ב"חברה אנטי-אזרחית על-לאומית" ו"מטמיעות אוטוקרטים ברשת דחוסה של מוסדות, הגנה משפטית ומרחבים גלובליים שנועדו לטשטש את העבירות שלהם בארצם, ולהסתיר את מקורות ההון האישי שלהם".

וריבו/פרספטו היא לא החברה הישראלית היחידה שביצעה עבודת יח"צ מוסווית עבור לקוחות מפוקפקים. בעבר דיווחנו על חברה ישראלית נוספת, סיי-גרופ, שביצעה לכאורה קמפיין הטרדה נגד פעילים הנאבקים בשחיתות באוקראינה והציעה שירותי מניפולציות סמויות לצוות הקמפיין של טראמפ בבחירות ב-2016.

פנינו לפרספטו בדוא"ל, ושאלנו אם הטענות במאמר שפורסם בסיינפוסט נכונות, ומה תגובתה למבקרים שאומרים כי היא מדכאת מידע על שחקנים בעלי זדון ועוזרת להם לחמוק מביצוע עבירות. היא השיבה: "בהתאם למדיניות החברה, היא שומרת על זכות לקוחותיה לפרטיות, ואינה דנה בהם עם צדדים שלישיים".

עוד נמסר בתגובה, כי "החברה עובדת עם טווח רחב של אנשי עסקים וחברות בעלי מוניטין ממגזרים שונים. אנו עוזרים להם לקדם את המסרים העיקריים שלהם ברשת לקהלים רלוונטיים, משפרים את המיתוג שלהם ברשת, ותומכים במאמצי השיווק שלהם. במקרים מסוימים, זה יכול לכלול עזרה בהתמודדות עם נושאים שערערו את המוניטין שלהם, ובכך לסייע להם לבנות מחדש את יכולתם להתקשר עם טווח רחב של בעלי עניין ולרכוש מחדש את אמונם. כחברה וכפרטים אנו מחזיקים בסטנדרטים אתיים גבוהים, ולוקחים רק פרויקטים שאינם מפרים את קוד ההתנהגות שלנו. לפיכך אנו מקפידים לעבוד עם לקוחות שאנו מאמינים כי הם ראויים להזדמנות לחלוק את סדר היום שלהם ואת השקפותיהם".

הלוגו של ויקיפדיה לצד הלוגו של פרספטו (צילום: עיבוד מחשב, זמן ישראל)
הלוגו של ויקיפדיה (משמאל) לצד הלוגו של פרספטו (צילום: עיבוד מחשב, זמן ישראל)

ויקיפדיה ממשיכה לעמוד על המשמר

במאמר שלו בסיינפוסט, סמולבונס כתב כי הוא מחויב להרחיק מוויקיפדיה חברות יחסי ציבור חסרות מצפון: "מובן שקיימים הרבה חברות, נוכלים, רמאים ומנהיגים מושחתים שיש להם מה להסתיר, והם ישמחו להיעזר בחברות דומות לניהול מוניטין כדי לערוך בוויקיפדיה", הוא כתב. "חלקם אולי יהיו מוכנים להוציא על כך הרבה יותר כסף מכפי שיכלה להרשות לעצמה חברת הצדקה WE.

"למנוע לגמרי התייחסות אוהדת בתשלום בוויקיפדיה זו אולי משימה בלתי אפשרית, אבל זו משימה שוויקיפדים ממשיכים לעבוד עליה ללא לאות".

עוד 2,738 מילים
סגירה