נושא
תחקיר זמן ישראל

אל״מ ע׳: פסילת הרב בגלל שזו מיסטיקה היא טעות

תחקיר זמן ישראל על הרב-המקובל אשר זיהה, לטענת קצינים בצבא ובמשטרה, את מנהרות חמאס והחיזבאללה שנים לפני שנחשפו ונהרסו בפעולות מבצעיות, עורר עניין רב, לצד ספקנות ולעג ● אולם קצין בכיר שסייר בעצמו עם הרב מתעקש: ״לא צריך להירתע מהחשש שיגידו 'אמונות תפלות'״

מנהרה של חמאס מעזה לשטח ישראל, 2013 (צילום: AP Photo/Tsafrir Abayov, File)
AP Photo/Tsafrir Abayov, File
מנהרה של חמאס מעזה לשטח ישראל, 2013

לפני חמש שנים, הגיש אל"מ ע', מפקד פיקוד צפון בפיקוד העורף,  למפקדיו דוח מסודר על הבדיקות המבצעיות שביצע על גבול לבנון עם הרב המקובל יהודה ויד ימינו, הרב משה .

הדו"ח, שצילומו מופיע כאן, כולל המלצה ברורה להעזר בשירותיהם של הרבנים באיתור "חללים תת-קרקעיים" (קרי, מנהרות): "ראיתי אדם הגון בעל יכולות כאלו ואחרות, המעוניין לסייע. להערכתי, בהסתכלות רווח והפקה אין סיבה לא להסתייע ברב אל מול אתגרים מבצעיים אחרים, בזירות הפעולה השונות של צה"ל".

הדוח שהגיש אל״מ ע׳ למפקדיו

בחלוף השנים, אל״מ ע׳ עצמו אומר לזמן ישראל כי גם עתה הוא סבור שיש להיעזר בכוחות אלה. "אם זה אפשרי, בואו נעשה את זה״, הוא אומר.

״יש דברים שלא הייתי עושה על בסיס היבטים לא-שכלתניים. אם היה בא אלי רב ואומר לי, 'תאגף מימין ולא משמאל', אז כמפקד צבאי לא הייתי מקשיב לו. אבל בענין של מציאות מנהרות אתה בסוף שואל את עצמך, מה הנזק? הרי בסוף הכל מדיניות של ניהול סיכונים.

״אני בענין הזה נוטה להגיד שלא צריך להירתע מהחשש שיגידו 'אמונות תפלות'. אין פה סיכון חיילים, והעלות היא מינימלית כי הרב מתנדב.

״לא הייתי פוסל שימוש ביכולות הללו בעתיד רק בגלל שמדובר במיסטיקה. פסילה כזאת היא טעות בעיניי".

תחקיר זמן ישראל – השתלשלות הארועים

בין השנים 2013 ל-2016 ביצעו שני רבנים – הרב יהודה ויד ימינו הרב משה (שמות בדויים) – סיורים בליווי קציני צבא ומשטרה לאורך קוי הגבול בצפון ובדרום במטרה לאתר סימנים לקיומם של מנהרות תת-קרקעיות.

זרעית, 2013: הרבנים מקיימים סיור מסביב לישוב ובסמוך למוצב בירנית בליווית יו"ר ועד הישוב יוסי אדוני ובליווי אנשי משטרה. לדברי יו"ר ועד זרעית זוהו חמש מנהרות מסביב לישוב. לפחות שלוש מהן הוצלבו בדיעבד ומיקומם הוכח, לכאורה, כמדויק.

קו הגבול, גיזרה צפון-מערבית, נובמבר 2013: סיור ביוזמתו של מג"ד עודד (שם בדוי), ובאישורו של מפקד עוצבת ברעם אל"מ ציון ביחד עם הרבנים, במטרה לבחון את קיומן של מנהרות מזרעית ועד ראש הניקרה. בסיור משתתף קצין ההנדסה של הגדוד ולדברי הקצינים הרבנים מאתרים מנהרות בשטח ישראל ו"שמורות טבע" (מוצבים תת-קרקעיים) מעבר לגבול. אחד הזיהויים – ראש הניקרה.

ראש הניקרה, 15 בדצמבר 2013: בסמוך למקום שבו זוהתה מנהרה בראש הניקרה, נורה נגד בצהל במיתקפה ונהרג.

גזרה צפון-מערבית, תחילת 2014: סיור נוסף של הרבנים מתקיים באיזור, אך לא מתגלות מנהרות חדשות.

גזרה דרומית, ינואר 2014: הגיזרה הדרומית מתחממת ותת ניצב לוי אמיתי במשטרת ישראל נענה לקריאתם של הרבנים ומאשר סיור מקיף לאורך הקו הדרומי, במהלכו נחשפות, לטענת המשתתפים, 31 מנהרות. אחד האיתורים סמוך לקיבוץ נחל-עוז.

נחל עוז, 14 ביולי 2014: מתקפה על חיילי צהל מתוך פיר של מנהרה שקיומה זוהה, לטענת קציני המשטרה, בסיור עם הרבנים חצי שנה קודם לכן.

גזרה צפונית, אוגוסט 2014: אל"מ אלון מדנס מתמנה למפקד עוצבת ברעם, ולטענת הרבנים והמג"ד עודד מתנגד להמשך קיומם של הסיורים בגזרה שבפיקודו.

גיזרה צפונית, 2015: מפקד פיקוד צפון בפיקוד העורף, אל"מ ע', מבצע "ניסוי כלים" בהשתתפות הרבנים, במהלכו מזהים השניים "חללים תת-קרקעיים". אל"מ ע' משתכנע ביכולותיהם ומגיש למפקדיו דוח הממליץ להסתייע בשירותיהם. הדוח לא מיושם.

נסיון אחרון ב-2016: סיור שתואם בגבול הדרומי באישורם של קצינים בכירים, מבוטל ברגע האחרון, כאשר אחד ממפקדי הגיזרה מגלה התנגדות.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 217 מילים. מחכים לתגובתך.
מנהרה של חמאס מעזה לישראל, 2014 (צילום: AP Photo/Jack Guez, Pool)
AP Photo/Jack Guez, Pool
רב מסתורי חשף מנהרות של חיזבאללה וחמאס בכוחות על-טבעיים

תחקיר הנשק הסודי של צה"ל

קציני צבא ומשטרה מגלים: הרב-המקובל יהודה זיהה עבורנו 31 מנהרות בגבול עזה - שנים רבות לפני שהתגלו ופוצצו במבצע צוק איתן ● 6 מנהרות זוהו בגבול לבנון - לפני מבצע מגן צפוני ● משה, יד ימינו של הרב: "אנחנו יודעים על עוד עשרות מנהרות בצפון ובדרום״

ב-2015 נחת על שולחנם של בכירי הצבא דו"ח מבצעי מפתיע מטעם אלוף משנה ע', מפקד צפון בפיקוד העורף. תחת הכותרת: "דיווח על פעילות משותפת בנושא איתור תווך תת-קרקעי", מתוארת פעילות לאיתור מנהרות-אויב בגבול הצפון.

אבל הגיבורים בדוח הזה אינם כלי חפירה או כלים הנדסיים, אלא דווקא צמד רבנים.

אלוף משנה ע' מתאר בדוח סיור שקיים בגבול הצפון, לצורך איתור מנהרות באמצעים מטה-פיזיים, תוך שימוש ביכולותיהם המיוחדות של הרב-המקובל יהודה, ויד ימינו, הרב משה.

"ביצענו סיור במחנה. במחוז קיים מאגר מים תת קרקעי ענק, שלא ניתן לזיהוי אם לא הראו לך אותו באופן ישיר. הרב איתר, בלי שאמרנו מילה על כך, את המתחם התת קרקעי ואת החלל שנמצא מתחת למחוז״

"ביצענו סיור במחנה", כותב ע' למפקדיו. "במחוז קיים מאגר מים תת קרקעי ענק, אשר לא ניתן לזיהוי אם לא הראו לך אותו באופן ישיר. הרב איתר, בלי שאמרנו מילה על כך, את המתחם התת קרקעי ואת החלל שנמצא מתחת למחוז. כשהמשכנו לסייר הוא איתר עוד שני חללים תת-קרקעיים, וידע לתאר פעילות פלילית של חמושים, שבוצעה בסמוך למחוז לפני יותר משלוש שנים".

אל"מ ע' מבהיר כבר בתחילת הדוח כי דעתו לא השתבשה עליו: "אציין שאיני אדם דתי. אני אדם רציונלי שמרבית פעולותיו בחיים המקצועיים והאישיים נובעים מרציונליות ובחינה שכלתנית של כל דבר".

הוא מסיים את הדוח בהמלצה ברורה לנסות ולהפיק תועלת מהיכולות שזיהה אצל הרב יהודה בסיור: "ראיתי אדם הגון בעל יכולות כאלו ואחרות, המעוניין לסייע. להערכתי, בהסתכלות רווח והפקה אין סיבה לא להסתייע ברב אל מול אתגרים מבצעיים אחרים, בזירות הפעולה השונות של צה"ל".

אל"מ ע' אינו היחיד שהתפעל מהיכולות של שני הרבנים. בשבועות האחרונים שוחחנו עם שורה של מג"דים בצבא, קציני דרג הביניים במשטרה וקציני הביטחון האזרחיים ביישובים בצפון ובדרום, שסיירו עם הרב לאורך קו המערכת, ואישרו בפה מלא: ראינו בזמן אמת כיצד הרב המקובל מזהה ומאתר מבנים ותעלות מתחת-לפני-הקרקע, והשתכנענו מעל לכל ספק כי המקובל יכול  לזהות פעילויות מתחת לאדמה ולסייע לכוחות הלחימה, ההנדסה והחפירה שעובדים בשטח.

מבדיקה שערכנו, עולה כי המידע שאספו הקצינים בסיורים המשותפים עם הרב, דווח בזמן אמת במעלה שרשרת הפיקוד. אולם שם, בדרגות ההנהגה הבכירות, הפעילות הזאת נעצרה.

עם זאת, רוב האנשים ששוחחנו איתם על סיורי פתיחת הקו עם הרב, לא הסכימו להתראיין לכתבה בשמם, ודבריהם מובאים בכתבה בשמות בדויים: אף אחד לא רוצה שיחשבו שהוא רוחניק-מיסטי.

״תנו לנו לעזור״

אם להאמין לתושבים, לחלק מקציני צה״ל ובעיקר לצמד הרבנים – האיום רחוק מלהסתיים. בזרעית, למשל, שבשטחה התגלו שלוש מנהרות, קשה למצוא ולו תושב אחד שמאמין שכל המנהרות החפורות מתחת לפני הקרקע נחשפו ופוצצו, וזאת על אף הצהרות חד-משמעיות של הרמטכ"ל.

"אם הצבא היה יותר פתוח – היו נחסכים חיי אדם", אומר הרב משה, עימו נפגשנו לאחרונה. "אנחנו יודעים על עוד עשרות מנהרות שפרושות על פני קו הגבול, בצפון ובדרום, אם הצבא לא היה כל כך חשדן כלפי כל דבר שמריח מדת, אז גם אלופים ותתי-אלופים עימם דיברנו היו נותנים לנו צ'אנס לסייע. חבל, כי המציל נפש אחת בישראל, כאילו הציל עולם ומלואו".

לתעל את היכולות לאפיקים מעשיים

הרב יהודה, בן 50, הוא חוזר בתשובה, מתבודד מהגליל המסרב להיחשף או לדבר עם התקשורת. מקורביו מגדירים אותו כבעל יכולות על-טבעיות "לראות את העולמות האחרים". לדבריהם, הוא יכול ולזהות את המכאובים והמצוקות של בני שיחו כהרף עין, בדייקנות וללא כל מידע מוקדם.

"הוא יכול להסתכל עליך ולקבוע אם יש לך מצוקה נפשית כלשהי, אם אתה סובל מבעיה כלכלית או אם אתה מסתיר סוד גדול", מעיד הרב משה, שהסכים לדבר עם זמן ישראל ובלבד שלא ייחשף אף הוא. "אני לא ניחן ביכולות האלה, אבל אני יודע לקרוא היטב את הרב יהודה ולתעל את היכולות שלו לאפיקים מעשיים".

הרב משה, בן 71, נשוי ואב לעשרה וסב לעשרות נכדים ונינים, הוא חוזר בתשובה המתגורר כיום בשכונה בעלת ציביון דתי בדרום ירושלים. הוא שירת בעבר בחיל המודיעין, ולדבריו "מקיים קשר ישיר עם גורמי ביטחון", כבר שנים.

קצה מנהרה שנחפרה מלבנון לשטח ישראל, דצמבר 2018 (צילום: Hadas Parush/Flash90)
קצה מנהרה שנחפרה מלבנון לשטח ישראל, דצמבר 2018 (צילום: Hadas Parush/Flash90)

בפגישה שהתקיימה בביתו של הרב משה בערב ליל הסדר לא היה דבר מיסטי או יוצא דופן, לא בוצע בנו כישוף, לא היו טריקים וגם לא שתדלנות. משה ציין שוב ושוב, במהלך השיחה כי אין לו עניין בחשיפה שלו עצמו או של הרב המקובל.

"בעשרות השנים האחרונות אני משתדל לסייע לעם ישראל ולמדינת ישראל בידע וביכולות שחנן אותי הבורא, אני עושה זאת כאזרח פרטי בהתנדבות וללא שכר.  המטרה היחידה שלי היא למנוע מחדלים נוספים, לעורר את המערכת, ואם אפשר – גם להציל חיי אדם".

"לגנוב סוסים, ולהיצמד לגבול"

"לאורך 12 השנים האחרונות דיווחו עוד ועוד תושבים ביישובים סמוכים לגדר בצפון, על כך שהם שומעים רעשים ודפיקות מבטן האדמה, מתחת לבתיהם", אמר לנו לפני שבועות ספורים מג"ד באוגדה 91 לשעבר, סגן-אלוף עודד.

"שמעתי את זה מתושבים בקיבוץ סער, באזור ראש הנקרה, במושב זרעית, ואפילו בשכונה בפאתי שלומי. היינו צריכים להגיע ולהרגיע את התושבים, כי הם היו בחרדות איומות".

עודד היה ממייסדי "בית הספר ללוחמה בגרילה", שהוקם ב-97' בהנחיית הרמטכ"ל אמנון ליפקין-שחק, כדי לשכלל את שיטות הלחימה מול החיזבאללה. כיום הוא מתגורר ב"חוות בודדים" בצפון ומנהל משק בקר רחב ידיים. "הצבא הוא מערכת נוקשה, ואני תמיד חשבתי שאת המיומנויות שלי אני צריך לרתום לטובת חשיבה מחוץ לקופסה, שחסרה בצה"ל מאוד".

החשיבה מחוץ לקופסה הביאה אותו להכרה שבשטח ישראל נחפרות מנהרות, וזאת זמן רב לפני שהצבא הודה בכך בגלוי. "ידענו על קיומן של מה שקראו אז 'שמורות טבע' – רשת מנהרות תת-קרקעיות סבוכות בשטחים של לבנון, המאפשרות ללוחמי חיזבאללה להסתתר ולהמתין לחיילי צה"ל בעת פלישה פנימה ללבנון ולהפתיע אותם.

מנהרה של חמאס מעזה לישראל, 2014 (צילום: AP Photo/Jack Guez, Pool)
מנהרה של חמאס מעזה לישראל, 2014 (צילום: AP Photo/Jack Guez, Pool)

"מאחר שיש שם גם מערכת מוסווה של רקטות תת-קרקעיות, היה הגיוני להניח שאת 'שמורות הטבע' האלה ינסו להרחיב אל מעבר לגבול. אבל גורמי צבא התייחסו להערכות הללו כפנטזיות לא הגיוניות. זה היה מוזר, כי אני כמג"ד הכרתי תוכניות פשיטה על שמורות הטבע הללו, אבל האופציה של טיפול במנהרות בתוך שטח ישראל נותרה תמיד כמשהו שזורקים מדי פעם לאוויר, וזהו".

המג"ד עודד, שמכיר את יד ימינו של הרב-המקובל, החליט לחשוב מחוץ לגדר, מעבר לגבול. "הרב משה מכיר את השטח, יודע ערבית, ומחובר היטב לתרבות הערבית ולערבים עצמם. הוא הציע לי לארגן סיור בגזרה הצפון-מערבית, על קו הגבול, ולחפש נקודות שבהן יש חשש למנהרות. זה היה ב-2013, למיטב זכרוני, והוא פנה אלי כמג"ד האחראי על הגזרה הצפון-מערבית בעוצבת הגליל (אוגדה 91)".

מה חשבת על ההצעה?

"אני לא אדם דתי אבל לימדו אותי שלא פוסלים שום דבר באופן מוחלט לפני שבודקים אותו. בהתחלה הייתי סקפטי, גם בגלל שפחדתי שהמהלך לא יתקבל יפה. אמרתי לו 'המערכת לא תראה את זה בעין יפה כי לא מקובל לאפשר לגורמים אזרחיים לסייר על קו גדר המערכת'. אבל החלטתי בכל זאת לתת למהלך צ'אנס.

"פניתי למח"ט שלנו, אלוף משנה ציון, וביקשתי אישור. המח"ט לא התלהב, אבל שכנעתי אותו לאפשר לרב יהודה ולרב משה להצטרף לסיור עם קצין ההנדסה של הגדוד ועם עוד כמה חיילים. הנימוק שלי היה שבמקרה הכי גרוע זה ירגיע את התושבים. ככה לפחות נוכל לעדכן אותם שאנחנו עושים כל מאמץ לבדוק את הטענות שלהם, והם יירגעו".

המח"ט חשב רגע, ואישר את הסיור. הוא אמנם הורה לכוח להתרחק מהגדר ולא להיצמד לקו הגבול, אבל המג"ד מרדכי החליט שאם כבר – אז כבר, ונתן הוראה "לגנוב סוסים, ולהיצמד לגבול".

"לקחתי את קצין ההנדסה ואמרתי לו 'תיצמדו כמה שיותר לגדר'", נזכר עודד. "הם נסעו ברכב צבאי לאורך הגזרה המערבית, מאזור זרעית ועד ראש הנקרה, וחזרו עם ממצאים מדהימים. אני זוכר שקצין ההנדסה היה בהלם מזה שהרב זיהה 'שמורות טבע' מעבר לגבול, ולא הבין איך הוא בכלל יודע שיש כאלה.

"הרב זיהה מנהרה מתחת לבסיס זרעית, מבלי שידע אפילו שיש שם מוצב של צה"ל – וצדק. סמוך לראש הנקרה הוא זיהה מנהרה נוספת. זו הייתה המנהרה שחודש אחר כך, נתקלה שם חוליה של צה"ל.

"קיבלתי את הדיווח על ההצלחה בזיהוי מנהרות, מקצין ההנדסה ומהכוח שסייר עם הרב, אבל אני מודה שעדיין הייתי סקפטי. היתה לי דילמה איך אני מעביר את המידע הזה הלאה ולמי. הרי אני עדיין לא מאמין בתופעה בכל לבי, איך אוכל לדווח עליה בלב שלם?"

מנהרה פלסטינית בין עזה לרפיח, מצרים, 2014 (צילום: AP Photo/Hatem Moussa)
מנהרה פלסטינית בין עזה לרפיח, מצרים, 2014 (צילום: AP Photo/Hatem Moussa)

בלב חצוי או לא, עודד המג"ד פנה לממונה עליו. "כשהמח"ט קיבל ממני עדכון שזוהו מנהרות בשטח באמצעים אלטרנטיביים, הוא הגיב בחוסר עניין. שיתפתי עמיתים נוספים בגזרה וגם הם לא התרגשו. החלטתי להימנע מכתיבת מסמך רשמי".

קצין ההנדסה שליווה את הסיור על קו גדר המערכת היה רב סרן גלעד. הוא אישר באוזנינו כי הוא זוכר את הרב ואת הסיור, אך סירב לדבר מבלי לקבל אישור מדובר צה"ל. בדו"צ סירבו להתייחס לבקשתנו לראיין אותו.

"כשהמח"ט קיבל ממני עדכון שזוהו מנהרות בשטח באמצעים אלטרנטיביים, הוא הגיב בחוסר עניין. שיתפתי עמיתים נוספים בגזרה וגם הם לא התרגשו. החלטתי להימנע מכתיבת מסמך רשמי"

פחות משנה אחר כך, באוגוסט 2014, התחלף מפקד החטיבה בגזרה, והמח״ט הנכנס התנגד בתוקף להמשך הסיורים עם הרבנים. סא״ל עודד מספר כי כל נסיון לאשר סיורים נוספים נתקלו בסירוב נמרץ.

המח״ט הנכנס היה אל"מ אלון מדנס, כיום קצין המבצעים של פיקוד מרכז , העומד מאחורי מכתב הביקורת החריג והתקיף ששלח לפני כחצי שנה לאלוף פיקוד המרכז, ושבו חשף שורה של ליקויים ארגוניים, תרבותיים ומבצעיים בהתנהלות הצבא.

באופן מעט אירוני מדנס מתח ביקורת בדיוק על אותן התופעות בפיקוד הצה"לי, שנגדן מתריעים סגן אלוף עודד ואלוף משנה ע': הפחד להביע דעה, חשיבה מקובעת וחד-ממדית, התנהלות מקצועית חסרת מעוף וכו'.

מנהרה של חמאס מעזה לשטח ישראל, 2013 (צילום: AP Photo/Tsafrir Abayov, File)
מנהרה של חמאס מעזה לשטח ישראל, 2013 (צילום: AP Photo/Tsafrir Abayov, File)

הרב משה ראה את המכתב של מדנס מעט לאחר פרסומו ונזכר במח״ט הסקפטי שהפסיק את סיורי הרבנים בגבול הצפון. הוא לא התאפק ושיגר אליו הודעת וואטסאפ: "אלון היקר בוקר טוב, היה מעניין לשמוע את חשיבתך האמיצה לגבי הנעשה בצה״ל. לצערי לא גילית אותה פתיחות בזמן פיקודך בחטיבה הצפונית. כשדיווחנו לך על מנהרות חודרות קראת לנו הזויים… אני לא כועס עליך, אני מודע שחינוכך שדומה לחינוך שקיבלתי בצעירותי מגביל את חשיבתך ותוחם אותה בתחום הרציונלי".

מדנס השיב תשובה סתומה: "משה היקר, לא כל מה שידעתי ושאני יודע אני בהכרח יכול לחלוק עם אזרחים. אני בטוח שאתה מבין זאת. יום טוב ובשורות טובות".

כשביקשנו מדובר צה"ל לשוחח עם אל"מ מדנס, כדי להבין מה מסתתר מאחורי התשובה המתחמקת שלו, נמסר לנו: "למפקד הזכות לקבוע את דעותיו המקצועיות ואת תוכן המסמכים באופן עצמאי בהסתמך על שיקול דעתו".

איתור חמש מנהרות סביב זרעית

סיור נוסף עליו פיקד הרב המקובל ב-2013, עוד קודם לכניסת מדנס לתפקיד, היה באזור מושב זרעית, מוקד הרעשים התת-קרקעיים, שעליהם דיווחו תושבי המקום במשך כמה שנים.

״הרב משה, יד ימינו של המקובל, ביקר אצלי, ואחר כך גם שוחחתי בטלפון עם הרב מקובל. הם יצאו לסיור בשטח עם איש משטרה, ואיתרו לטענתם חמש מנהרות מסביב ליישוב", אמר לנו יו"ר ועד זרעית, יוסי אדוני.

יוסי אדוני (צילום: דפנה טלמון)
יוסי אדוני (צילום: דפנה טלמון)

"הרב זיהה. הייתה התאמה בין מה שהרב זיהה לבין מה שאותר בשטח. העובדות בשטח מדברות בעד עצמן: הצלבתי נתונים והשוויתי בין שלוש המנהרות שנחשפו סמוך לזרעית במבצע ׳מגן צפוני׳, לבין האזורים שהרב דיבר עליהם בסיור ההוא, והייתה התאמה. גם איש המשטרה שהיה איתם, התרשם מאוד. בדיעבד הופתעתי לגלות שהרב היה מדויק למדי".

״רציתי לראות את הדברים בעיניים"

לקראת סוף 2013 התחילה התחממות צבאית גם בגזרה הדרומית. הרב משה, האסטרטג שעומד מאחורי הרב-המקובל, העריך כי גם בדרום יש מנהרות רבות, ופנה לראש חטיבת האבטחה במטה הארצי של המשטרה,  תת ניצב לוי אמיתי, בהצעה לעזור במציאת פעילות אנושית תת קרקעית גם בחזית הדרומית.

תת ניצב לוי אמיתי גישש קצת, וניסה לברר מי הרב המדובר, ולאחר שקיבל מאנשי הצבא בצפון חוות דעת חיוביות, החליט לסייע באופן מעשי ולארגן סיור לאיתור מנהרות גם בדרום. "חשבתי שצריך לתת לרבנים הזדמנות להוכיח את עצמם, ושאסור לשלול על הסף את אופן החשיבה הזה״, אומר לוי אמיתי, אדם דתי לשעבר, שמגדיר את עצמו כאדם מאמין.

״צריך להבין מאיפה זה מגיע ולאיזה תוצאות זה מוליך. אתה לא צריך להיות חרדי או ירא שמיים בשביל לבדוק דברים כאלה. אני פשוט רציתי לראות את הדברים בעיניים".

נאמן לגישתו, קישר לוי אמיתי בין הרב המקובל יהודה ויד ימינו משה, לבין קצין האבטחה של המחוז, רפ"ק י', וקצין הביטחון של המועצה האזורית, רפי בביאן, כדי שייצאו לסיור לאורך הקו ברצועה בינואר 2014. במהלך הסיור איתר הרב-המקובל לא פחות מ-31 מנהרות תת קרקעיות, וסימן את פתחי היציאה של כמה מהמנהרות האלה.

כמה חודשים לאחר מכן, במבצע צוק איתן, דיווח צה״ל על איתור ואיטום של 32 מנהרות.

"אני עם דמעות בעיניים אפילו עכשיו כשאני מדבר איתך", אומר רפ"ק י' כשהוא נזכר בסיור שקיים עם הרב לאורך קו הגבול כמה שנים קודם.

"תקשיב זה לא ייאמן. זה לא ייאמן. לאיש הזה יש כוחות עליונים ללא ספק. במהלך הסיור הגענו איתו לאזור נחל עוז, וכשנעמדנו בנקודה מסוימת הוא משך לי את היד ואמר 'יש פה מנהרה'.

"תקשיב זה לא ייאמן. זה לא ייאמן. לאיש הזה יש כוחות עליונים ללא ספק. במהלך הסיור הגענו איתו לאזור נחל עוז, וכשנעמדנו בנקודה מסוימת הוא משך לי את היד ואמר 'יש פה מנהרה'".

"אלוהים יודע איך הוא ידע, אבל זו היתה בדיוק הנקודה שממנה יצאו מספר חודשים אחר כך, במהלך המלחמה מחבלים והרגו את חיילי גבעתי. בדיוק באותו מקום שעמדתי יחד איתו. אני לא אשכח את הרגע הזה אף פעם".

רפ"ק י' מדבר על התקרית באזור נחל עוז שאירעה בעת מבצע "צוק איתן" ב-14.7.2014, ושבמהלכה חדרו ארבעה פלסטינים חמושים דרך מנהרה בנחל עוז, ירו טילי נ"ט לעבר עמדת צה"ל והרגו חמישה חיילים.

הוא משוכנע ביכולותיו של הרב לסייע בשטח בזיהוי מנהרות, אבל כבר חווה את היחס ששמור בצבא למי שמסתודד עם רב-מקובל. "קשה לבכירים במערכת הביטחון או לגנרלים לקבל את העניין הזה של המתקשרים. קשה מאוד. למי שלא חווה את זה בשטח, כמוני, קשה להאמין בזה. אם אני אחשף הם יחשבו שאני חולה נפש".

בנימין נתניהו מדבר על איום המנהרות, 2018 (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
בנימין נתניהו מדבר על איום המנהרות, 2018 (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

גם ראש חטיבת האבטחה לשעבר, תנ"צ לוי אמיתי, התקשה להאמין שצה"ל יאמץ את יכולותיו המאגיות של הרב-המקובל וחדל מניסיונותיו להביא את הצבא לבדוק את הממצאים שעלו במהלך הסיור.

"לא דחפתי את זה יותר חזק, כי קשה מאוד לשכנע אנשים בעמדות מפתח להאמין. אם הייתי מגיע עם הממצאים האלה לפיקוד העליון היו אומרים עלי שאני קוקו, איזה משוגע, הזוי. הדרך הטובה ביותר היא להביא כמה שיותר אנשים לשטח, ולראות את זה בזמן אמת. כל מי שראה בעיניים משהו מוחשי – השתכנע".

״הרמטכ״ל לא אוהב רבנים״

גם בשנים שלאחר מבצע ״צוק איתן״ נעשו כמה ניסיונות לחבור לצבא ולסייע לו באיתור המנהרות. הפעם גייס הרב משה את ידידו, אלוף פיקוד מרכז רוני נומה, כדי לצאת לסיור על קו הגבול עם הרב המקובל יהודה.

"רוני, שמכיר היטב את יכולותי בתחומים שונים, תיאם בתחילת 2016 סיור עם קצין ההנדסה של פיקוד דרום, בתיאום עם קצין המבצעים של האוגדה. אספתי את הרב יהודה ונסענו דרומה. שכרנו צימר באחד הקיבוצים, ובערב טילפנתי למפקד האוגדה, שהוא בחור חובש כיפה סרוגה, כך שהנחתי כי הוא מבין את המושג 'רוחניות'. הצגתי את עצמי ואמרתי לו שמחר אנחנו באים אליו לגזרה כדי לבדוק אם יש מנהרות בשטח.

"מפקד האוגדה אמר לי בשיחה: 'ברוכים הבאים. עם איזה ציוד אתם מגיעים?' חייכתי ואמרתי שאין לנו ציוד, אבל סיפרתי לו קצת על הגילויים שלנו לאורך הגזרה. בשלב הזה הוא הודיע חד משמעית שלגזרה שלו הוא לא מוכן שניכנס. כשמחיתי ואמרתי שהסיור תואם עם קצין המבצעים שלו, הוא הוסיף: 'קצין המבצעים יחטוף ממני'".

הרב משה ניסה להילחם בהחלטה. ״אמרתי לו 'בדוק אותנו. קח אותנו למקום שאתה מכיר ותעשה בדיקה'. אבל הוא רק ענה 'אני לא יודע לעבוד עם רבנים. הרמטכ״ל לא אוהב רבנים'.

מצעד של חזבאללה בלבנון, 2010 (צילום: AP Photo/Hussein Malla)
מצעד של חזבאללה בלבנון, 2010 (צילום: AP Photo/Hussein Malla)

הניסיון האחרון הגיע כמה חודשים אחר כך, בדצמבר 2016, גם בפעם על קו הגבול בדרום. "מפקד האוגדה התחלף בינתיים, ונקבעה לי פגישה עם שני קצינים מהאוגדה: אחד קמ"ן בדרגת סגן אלוף והשני רב סרן בחיל ההנדסה״, אומר הרב משה. ״יצאנו איתם לשטח וזיהינו עבורם כמה מנהרות. הם היו מאוד חיוביים בגישתם, ואישרו שאימתנו להם כמה חשדות".

שני הקצינים רשמו את הנתונים והבטיחו להיות בקשר. אבל זמן קצר אחר כך, כשהרב משה ניסה ליצור קשר עם הקמ"ן, הוא לא קיבל כל מענה. הנחתי שהם קיבלו פקודה להתנתק מאיתנו. זה היה הקשר האחרון איתם".

בשנתיים וחצי שחלפו מאז, ממתין הרב משה לשעת כושר כדי לחזור ולסייע למערכת הביטחון באיתור מנהרות שעוד נותרו בשטח, לטענתו, ושוחח על כך גם עם אלופים בצבא, שהביעו עניין עקרוני לשמוע ולראות במה מדובר.

אבל, לטענתו, המערכת נאטמה לקבלת עזרה מגורמים מיסטיים בגלל מה שהוא מגדיר כרתיעה מכל דבר שמריח דת. "ההנהגה הצבאית והמדינית סובלת מעיוורון, וחיה בבועה וירטואלית של מציאות. המערכת כמערכת היא בסוף אנטי-דתית, והרמטכ"ל לא יכול להרשות לעצמו להודות בצורך לקבל עזרה מגורמים נוספים, רוחניים.

"מצביאים צריכים להיות מפתיעים וחריגים. אבל הצבא שלנו הפסיק להיות שובב, מפתיע או חריג. אין הפתעה ואין הטעיה בגישת הלוחמה של צה"ל וזו הסיבה לכך שבכל המערכות האחרונות לא הגענו להכרעה".

נאמן לשיטתו, הרב משה גם מבהיר מה ההשלכות של חוסר השובבות והאטימות של צה"ל על התוצאות בשטח."אם היו נעזרים בנו אפשר היה למצוא מנהרות הרבה קודם, ולטפל בהן בזמן", הוא אומר. כששואלים אותו אם מבצע "חומת מגן" הביא לחיסולן של כל המנהרות היוצאות משטח-עזה, הוא משיב חד משמעית: ״לא״.

מי שסייר עם הרבנים בגבול הצפון כבר ב-2013, המג"ד עודד, סבור כי צה״ל שוגה בגישתו. "אני חושב שהצבא יכול היה להיות פתוח יותר לקבלת סיוע מגורמים רוחניים. הרי אין בכך כל נזק. ייתכן אפילו שהיינו חוסכים זמן, מקטינים סיכונים ובעיקר – חוסכים בחיי אדם", אומר עודד.

בהתייחס לשאלת קיומן של עוד מנהרות לאורך קווי הגבול של ישראל הוא אומר: ״היום כשאני שומע שהרב אומר שיש עוד מנהרות, גם בצפון וגם בדרום, אני מאמין לו״.

מי שכן הסכים לדבר בגלוי, אזרח מן השורה שבמשך שנים התעלמו מהטענות שלו ושל הציבור שהוא מייצג על רעשים שהם שומעים מבטן האדמה, מבטיח לא להרפות מהעניין. "אני משוכנע שעדיין לא כל המנהרות התגלו", אומר יוסי אדוני, יו"ר ועד זרעית.

"המאבק הציבורי שלי נועד להעיר את צה"ל כדי שיתחילו לקחת את נושא המנהרות ברצינות ויטפלו בזה. היום אני יכול לומר שאני סומך על צה"ל שהם מטפלים בכך. אבל אם ארגיש שצה"ל מוריד פרופיל, ולא עושה את מה שאני חושב שצריך לעשות, לא אהסס להביא אנשי מקצוע אחרים, מתחומים אחרים".

תגובות

תגובת דובר צהל: "צה"ל עוקב אחר איומי המנהרות הן מצפון והן מדרום, ופעל לאיתורן על ידי אמצעים טכנולוגיים, הנדסיים ומודיעיניים בלבד.

"אחר פרויקט המנהור ההתקפי של חיזבאללה, צה"ל עקב למעלה מארבע שנים באמצעות צוות מודיעיני-טכנולוגי המשותף לפיקוד הצפון ואגף המודיעין. משהבשילו התנאים למבצע ובטרם הפכו המנהרות לאיום על ביטחון תושבי הצפון, יצא צה"ל למבצע מגן צפוני לחשיפת, נטרול והשמדת המנהרות ההתקפיות חוצות-הגבול של חיזבאללה.

"צה"ל לא הסתמך בשום שלב על אזרחים בעלי יכולות כלשהן בכדי לאתר מנהרות התקפיות, אלא השתמש באמצעים טכנולוגיים ומודיעיניים מתקדמים בלבד".

יצויין שבדו"צ סירבו להתייחס לשאלותינו הפרטניות על הסיורים שהתקיימו לאורך קוי הגבול ביחד עם רבנים, וכן סירבו לאשר לקצינים שעדיין נמצאים בשירות קבע להתראיין בנושא.

שאלות שהפנינו לדוברות משטרת ישראל בנוגע לסיורים שהתקיימו בתיאום עם גורמים במשטרה, ואף בהנחיית קצינים בכירים במשטרה נענו בתשובה הבאה: "בכל הנוגע לאיום המנהרות, דרכי גילויין וההתמודדות עמן – יש לפנות לצה״ל האמון על הנושא".

״לא״ ב-120 ימים

בצה״ל ביקשו 3 הארכות זמן כדי להשיב לשאלה אם בחמש השנים האחרונות היו לו התקשרויות עם בעלי מקצועות שונים בתחום המיסטיקה.

עמותת "הצלחה" פנתה לצה"ל בבקשת חופש מידע ב-5 בינואר השנה, וביקשה להבין את היקף היחסים המקצועיים, ככל שיש כאלה, בין הצבא לבין מיסטיקנים בחמש השנים האחרונות. "נבקש את פירוט ההתקשרויות שערך צה"ל ופירוט השירותים שקיבל מבעלי מקצועות שונים בתחום המיסטיקה, (אדם העוסק במיסטיקה, בתורת הנסתר, בכישוף, בעל-טבעי) בין אם בתשלום או שלא בתשלום".

כבר עם הגשת הבקשה בתחילת השנה, ניכר היה כי צה"ל מגלה בה עניין חריג, גדול יותר מבקשות אחרות שהוגשו על ידי העמותה בעבר. שיחה שהגיעה ליועץ המשפטי של הצלחה, עו"ד אלעד מן, מגורם צבאי בכיר, ביקשה לעמוד על מהות הבקשה והנתונים המבוקשים. בהמשך, הגיעה לעו"ד מן שיחה מפתיע נוספת, מטעם גורם צבאי במטכ"ל שהזדהה רק בשמו הפרטי, "יוראי", ושאל במפתיע: "אתה התעניינת במיסטיקנים?" לאחר שניסה לדלות פרטים נוספים בקשר לבקשה, בחר אותו יוראי מסתורי באופן פתאומי ובלתי-מוסבר לנתק את השיחה.

צה"ל מצידו בחר להאריך את זמן הטיפול בבקשה עד למקסימום האפשרי, כשהוא מנצל את מלוא הארכות העומדות לרשותו בחוק חופש המידע, 120 יום בשלוש הארכות שונות, לשם איתור ההתקשרויות האמורות. הנימוק שניתן להארכות היה "היקף הבקשה ומורכבותה". כאמור, הצבא אמור לדווח גם על התקשרויות שאינן בשכר, ולמסור מידע גם על דוחות רשמיים, דוגמת הדוח שמילא הקצין הבכיר בפיקוד העורף.

שבוע לאחר הגשת הבקשה מצה"ל, ב-12 בינואר, הוגשה גם למשטרה בקשה דומה. במסגרת בקשה זו נשאלה גם המשטרה באשר להתקשרויות שערכה ושירותים שקיבלה מבעלי "מקצועות שונים בתחום המיסטיקה". לאחר כחודש התקבלה התשובה הבאה: "לא אותרו התקשרויות עם גורמים מתחום המיסטיקה". תשובה זו מעלה תהיה האם במשטרה לא מודעים לפעילות של הרב עם קצינים בכירים במשטרה בגבול הדרומי, או שהחליטו להתעלם ממנה?

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מה זה מסטיקה ? אם יש לווין גי-פי-אס- שמזהה מלמעלה פקק תנועה ומתריע בעוד מועד , זה מסטיקה או לוגיקה צרופה ? ואם יש משקיף על הר גבוה שמביט למרחק בהתקרב אויב מתריע לפני ההתקפה... המשך קריאה
מה זה מסטיקה ? אם יש לווין גי-פי-אס- שמזהה מלמעלה פקק תנועה ומתריע בעוד מועד , זה מסטיקה או לוגיקה צרופה ? ואם יש משקיף על הר גבוה שמביט למרחק בהתקרב אויב מתריע לפני ההתקפה , זה נחשב מסטיקה או חוקיות לוגית ? ובמה שונה דוגמאות הללו אם יש עין בשמיים שרואה מלמעלה מה שיוצר את גימוד הזמן והמרחק הפיזי אל מעבר למימד "על זמן טבע " מדוע יהיה קשה להבין ולקבל רצף ישיר של חוקי לוגיקה ,כמו זמן שמתגמד על כדור הארץ ביחס לתנועת מהירות האור ?
עוד 3,114 מילים ו-1 תגובות. מחכים לתגובתך.
משפחה מתפרקת. אילוסטרציה (צילום: dashk/iStock)
dashk/iStock

תחקיר הנשים משלמות על מהפכת המזונות

עד לפני שנתיים, נשים קיבלו את המשמורת העיקרית על הילדים בגירושים, ואבות שילמו מזונות ● אבל פסיקה תקדימית - שנועדה דווקא לקדם שוויון בין המינים - הפכה את המצב ● בפועל נשים עדיין נושאות בנטל גידול הילדים, אבל התשלומים הופחתו דרמטית ● הח"כיות שפעלו לשיפור המצב כבר לא בכנסת ● "אם רוצים שוויון, יש לבטל את הדין הדתי בגירושים ונישואים"

"בבוקר היא שותה שוקו, תפוח היא אוכלת בלי הקליפה. צריך לקנות לה ויטמינצ'יק בטעם תות ומשחת שיניים בטעם ענבים".

הרשימה הארוכה והקפדנית שהכינה מיטל, בת 36 ממרכז הארץ, מתארת את ההרגלים היומיומיים של בתה נעה בת ה-8.

זהו היום הראשון, שבסופו נעה תישן אצל אביה, הגרוש הטרי של מיטל, במסגרת הסדרי ראייה מורחבים, שקבע בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. נעה תשהה אצל אביה פעמיים באמצע שבוע, ובכל סוף שבוע שני (השמות של נעה ומיטל, כמו של שאר ההורים והילדים בכתבה בדויים, כדי להגן על פרטיותם).

המכתב שכתבה מיטל לגרוש שלה
המכתב שכתבה מיטל לגרוש שלה

מיטל נשמעת מודאגת: "נעה צריכה את השגרה שלה. היא אוהבת את הדברים שהיא רגילה אליהם. ויותר מזה, מאחר שהיא נולדה עם בעיה רפואית, עליה להקפיד על התזונה, ואבא שלה בכלל לא מכיר את ההרגלים שלה.

"שאלתי אותו איך הוא מתכוון לטפל בה, כשאפילו את הדברים הכי בסיסיים הוא לא יודע? אז הוא ביקש שאכין לו רשימה של כל מה שחשוב".

אולי הוא באמת רוצה לבלות יותר עם הילדה אחרי הגירושים?

"הלוואי, הלוואי שהוא באמת היה מתעניין בה. קשה לי להאמין שזו הסיבה שהוא ביקש משמורת משותפת. כל השנים הוא לא טיפל בילדה, לא התעניין בה ולא לקח אותה לרופאים. פתאום הוא רוצה לבלות איתה יותר?"

עו״ד יאיר שיבר (צילום: יח״צ)
עו״ד יאיר שיבר (צילום: יח״צ)

"זה מצב אבסורדי", אומר עו"ד ד"ר יאיר שיבר, שמייצג את מיטל. "האב התעקש על משמורת משותפת, וקיבל הסדרי שהות מורחבים. זאת, כשהוא מתגורר אצל הוריו, שלהערכתי ייקחו חלק מרכזי בגידול הילדה".

האם יש פסול בכך שסבא וסבתא יעזרו בגידול הילדה?

"ממש לא, אבל לדעתי התנהגות האב במשך כל שנות הנישואים, וגם בתקופת הגירושים, מעידה על כך שהוא לא מעוניין לבלות הרבה עם הילדה. אולי כל מה שעניין אותו אלו תשלומי המזונות? להערכתי, אילו זוג כזה היה מגיע לבית המשפט עד לפני שנתיים, האם הייתה מקבלת את המשמורת העיקרית, והאב היה משלם יותר מזונות. אבל הפסיקה של העליון שינתה את פני הדברים".

רמת ההכנסה של בני הזוג

עד לפני שנתיים, הייתה לנשים שמתגרשות בארץ ודאות מסוימת: המשמורת העיקרית ניתנה לרוב לאם, ורק במקרים מועטים נקבעה משמורת משותפת.

בנוסף לכך, האב חויב בתשלום מזונות לילדיו עד גיל 18 (ומגיל 18 עד 21 הוא חויב לשלם שליש מהסכום שנקבע). החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט – 1959 קבע כי חובת התשלום נקבעת על פי דין אישי, כלומר לפי דתם של בני הזוג.

על פי הדין האישי בדת היהודית, האם הייתה מקבלת מזונות עבור ילדיה מהאב, בלי להביא בחשבון את רמת ההכנסה של בני הזוג ואת זמני השהות שלהם עם הילדים. הלכה זו הייתה תקפה בכל ערכאות השיפוט – האזרחיים והרבניים.

שוויוני? לא, אבל תשלומי המזונות היו למעשה הסעיף היחיד שבו הגבר היה "מופלה לרעה" בתחום הגירושים בישראל, שכל כולו מושתת על הדין הדתי, ובבסיסו אי שוויון מהותי הרבה יותר: האישה תלויה בנכונות בעלה לתת לה גט.

בנוסף, הדין הדתי הנהוג דווקא תאם את המציאות ברוב המשפחות בישראל, שבהן נטל גידול הילדים נופל לרוב על האם. לראייה, מחקר שערך ד"ר אור ענבי מאוניברסיטת בר אילן בשנת 2016 בקרב 705 אבות לילדים עד גיל 6, העידו 93% מהם כי חלקם במטלות הקשורות בגידול הילדים קטן מזה של בנות הזוג שלהם.

ביולי 2017 קבע ביהמ"ש עליון כי הנטל במזונות לילדים מגיל 6 ועד 15 יתחלק בין שני ההורים באופן יחסי להכנסות וזמני השהות עם הילדים. ההחלטה התקבלה פה אחד, בהרכב של שבעה שופטים, בראשות המשנה לנשיאה סלים ג'ובראן.

השופט סלים ג'ובראן (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
השופט סלים ג'ובראן (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

"על פי הדין הקיים", כתבו השופטים בהחלטתם, "חרף התנאים האמורים, הגבר מחויב להעביר לידי האישה תשלום מזונות חודשי קבוע בסכום לא מבוטל, אשר אינו מביא בחשבון את היקף ההוצאה שבה הוא נושא בעצמו עבור כלכלת הילדים עת הם שוהים עמו. כתוצאה מכך עלולים משאביו של הגבר להצטמצם עד כדי פגיעה ממשית ביכולתו לספק רמת חיים נאותה לילדיו ולו עצמו. על רקע זה נטען, כי הדין הקיים אינו שוויוני ומביא לפגיעה בילדים ובאבותיהם".

בתיאוריה, הפסיקה הייתה אמורה לאזן כוחות בין בני הזוג. ואולם, בחינת תחום הגירושים שנתיים אחורה, מצביעה על הפחתה דרמטית בדמי המזונות שנפסקו לילדים בכל הגילאים, ועל חוסר עקביות בהחלטות השופטים – חלקם פוסקים לפי החוק היבש, וחלקם בהתאם לרוח החדשה שנשבה מבית המשפט העליון.

עו״ד אורית דרור הראל (צילום: יח״צ)
עו״ד אורית דרור הראל (צילום: רונן מחלב)

"במקרים של משמורת משותפת וחלוקת זמן דומה עם הילדים, נהגו השופטים בעבר לפסוק דמי מזונות בסיסיים של כ-1,000 שקל לילד, והאב תמיד חויב במזונות", מסבירה עו"ד אורית דרור הראל, מומחית לדיני משפחה המייצגת גברים ונשים בתיקי הפחתת מזונות.

"כיום נפסקים לעתים דמי מזונות של 300-500 שקל לילד, ולעתים כלל לא נפסקים מזונות. הכל תלוי בתפיסת עולמו של השופט שדן בתיק".

"בתי המשפט היום הם קזינו, אין דוקטרינה אחת שעל פיה פוסקים", אומר ח"כ יואב קיש (הליכוד), יו"ר הוועדה למען זכויות הילד, שפעל בכנסת היוצאת להשגת שוויון עבור גברים בתחום הגירושים, "הכל תלוי על איזה שופט תיפול".

ואכן, חלק מהקושי במציאות החדשה נובע מכך שהפסיקה ההיסטורית לא התייחסה לסכומים, אלא השאירה לבתי המשפט לענייני משפחה את הסמכות לפעול בשיקול דעת, ולאזן בין הכנסות ההורים. "שופט אחד יכול לפסוק 2,200 שקלים בסיס לילד, כלומר הוצאות מזון וביגוד לא כולל חינוך ובריאות, ושופט בחדר ליד יכול לפסוק 500 שקלים על אותו הליך", אומרת עו"ד דרור הראל.

גם שופטי ביהמ"ש לענייני משפחה הביעו לאחרונה תרעומת על הפסיקה התקדימית, שמחייבת אותם לחשב את המזונות על פי "מזונומט", מחשבון שמשכלל את שכר בני זוג ואת זמני השהייה של הילדים אצל כל אחד מהם, כך שחלוקת הנטל תהיה על פי מצבם הכלכלי של ההורים – ללא קשר למגדר.

חלק מהשופטים, אף הביעו חשש מפני מניפולציות שעלולים לנקוט בני הזוג, כגון הפחתת שעות עבודה ובהתאם צמצום המשכורת, כדי להפחית את המזונות.

לפתוח את הסכמי המזונות

בשנתיים האחרונות הגיעו לבתי המשפט גם לא מעט בקשות לפתוח הסכמי מזונות חתומים. אנשי מקצוע בתחום הגירושים, כמו עורכי דין ומגשרים, מדברים על גל תביעות של ממש – בעיקר מצד גברים.

"מספר הפניות של גברים בעקבות הפסיקה הוא אדיר", אומרת עו"ד דרור הראל. "אם לפני כן, פניות מצד אבות שרצו לפתוח הסכמי גירושים היו נדירות ביותר, היום אחד מכל ארבעה לקוחות שמגיעים אלי, הוא אב שמבקש לפתוח את ההסכם ולהפחית את תשלום המזונות שהוא חויב בהם".

עו״ד פנינה יחזקאל-כחלון (צילום: יח״צ)
עו״ד פנינה יחזקאל-כחלון

גם עו"ד פנינה יחזקאל-כחלון, המתמחה בדיני משפחה, מעידה על עלייה דרמטית: "בעוד שלפני הפסיקה ההיא הגיע אלי אולי תיק כזה אחת לשנה, מאז הפסיקה פנו אלי 40 גברים לפחות".

גליה, 43, גרושה בשלוש השנים האחרונות, ומוכרת על ידי הרשויות כאם יחידנית המגדלת שני ילדים קטינים. הגרוש שלה משלם לה מדי חודש 4,200 שקל מזונות, ורואה את הילדים פעמיים בשבוע וכל סוף שבוע שני.

"בזמנו, הוא חתם על הסכם מרצון כי הוא מרוויח יותר מפי 3 ממני", היא מספרת. "פתאום הוא הגיש תביעה למשמורת משותפת ולהפחתת מזונות. אם השופט יקבל את עמדתו, לא אוכל לכלכל את ילדיי ברמת החיים שהם רגילים אליה.

"השינוי אצלו התחיל ברגע שסוגיית הפחתת מזונות עלתה על הפרק. מאז שהגיש את התביעה הוא נהפך ל'אב השנה', ומתייצב כמו שעון לכל דבר, כנראה בהמלצת עורכי הדין שלו. אני בטוחה שכאשר התביעה תיגמר, הוא יחזור לסורו.

"תחשבי כמה עולה לשכור עורכי דין ולהגיש תביעות, ומה המשמעות הכלכלית של ההליך הזה עבורי, שמשתכרת הרבה פחות ממנו", מוסיפה גליה.

פרופ' רות הלפרין קדרי (צילום: יוני רייף,בר אילן)
פרופ' הלפרין קדרי (צילום: יוני רייף, בר אילן)

"בישראל יש עדיין דפוסים של חלוקת תפקידים מסורתית", מסבירה פרופ' רות הלפרין קדרי, ראשת מרכז רקמן לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר-אילן, "כך שנטל הטיפול והגידול היומיומי בילדים מונח על כתפיה של האם. זו הסיבה שבגללה היא תתקדם פחות, וכמובן גם תרוויח פחות.

"העליון חתך בגיליוטינה את האיזון במערך הכוחות שהיה כאן, מבלי שהמציאות החברתית השתנתה. התוצאה המתקבלת היא קשה ומעוותת, משום שהעוני של נשים מעמיק, וכתוצאה ישירה מכך גם העוני של הילדים מעמיק.

"עצם הפתיחה של תיקים משפטיים מאלצת נשים להיכנס להליכים משפטיים מבלי שיש להן את היכולת הכלכלית לשלם לעורכי דין, והן מוותרות מראש. בעצם, יש כאן ניסיון להחדיר בכוח עקרונות שוויוניים, במציאות בלתי שוויונית בעליל".

הסכמה על מקום פתיחת התיק

בכנסת הקודמת נעשה מאמץ לכונן רפורמה אמיתית בתחום הגירושים, כזו שתיטיב עם הנשים גם בפועל, ולא תאמץ את השוויון כאידאולוגיה בלבד.

אחד המהלכים הבולטים בנושא היה הגשת הצעת חוק שמבטלת את הסמכות המקבילה שיש לבתי הדין הרבניים ולבתי המשפט לענייני משפחה, וקובעת שתיק גירושים ייפתח אך ורק בהסכמה לגבי מקום פתיחת התיק (במקרים שבהם בני הזוג לא יגיעו להסכמה, קובעת ההצעה, הדיון יתקיים בבימ"ש לענייני משפחה).

F181231NRF18 (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
F181231NRF18 (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

ח"כ לשעבר ד"ר עליזה לביא (יש עתיד), שעמדה מאחורי הצעת החוק, אומרת כי  "נושא המזונות הוא רק מלמלה על השמלה של הרפורמה שצריכה להתחולל כאן. בכנסת ה-19 קידמתי את הרפורמה אולם בכנסת ה-20 זה נתקע. החרדים הטילו וטו על כל הנושא של הפרדת דת מהמדינה. אני לא מאמינה שבכנסת הזו, שהיא חרדית אף יותר, מישהו ירים את הכפפה".

קיש, שכן שמר על מושבו גם בכנסת הנוכחית, מקווה להעביר כעת הצעת חוק "שמעגנת את השוויון בתשלומי המזונות בחקיקה", כפי שהוא מגדיר זאת.

"החקיקה מסתכלת על התא המשפחתי, ומביאה בחשבון הכנסות הורים בכל מקרה ספציפי. ואם האישה מרוויחה יותר מגבר? למה שהיא לא תשלם מזונות? למה קשה לך להגיד שאישה תשלם מזונות לבעלה אם היא מרוויחה יותר? תהיי פמיניסטית", אומר לי חבר הכנסת קיש.

וכשהוא נשאל אם הוא לא חושש שהחקיקה הזו תביא לגל נוסף של תביעות להפחתת מזונות, הוא משיב שהצעת החוק שלו צופה פני עתיד, ולא תחול רטרואקטיבית: "אני חושב שגל התביעות להפחתת מזונות של גברים הוא אבסורדי. החקיקה לא צריכה לשנות מצב רטרואקטיבית ולפתוח הסכמים ישנים".

מדוע לא העברת את החוק הזה בכנסת הקודמת?

"לא הצלחנו להעביר את חוק השוויון המזונות בגלל התנגדותן של חברות כנסת כמו שולי מועלם, רחל עזריה, מרב מיכאלי וזהבה גלאון. אולם כל אותן מתנגדות לא יכהנו כחברות כנסת במושב הנוכחי, כך שהמחנה שלנו התחזק מאוד.

"הקושי היחיד הוא לשכנע את החרדים להצביע לחוק, מכיוון שהם רואים את האב כאחראי הבלעדי על ילדיו, על פי ההלכה".

יואב קיש (צילום: Miriam Alster/Flash90)
יואב קיש (צילום: Miriam Alster/Flash90)

ח"כ מיכל רוזין, מרצ, אולי את תיכנסי לנעליה של לביא?

"אם רוצים כאן שוויון, חייבים לבטל את הדין הדתי בכל תחום הגירושים והנישואים בישראל – ולהפוך אותו לאזרחי. רק כשבית הדין הרבני יפסיק להיות מעורב בדיני אישות, ניתן יהיה לדבר על שוויון גם בתחום המזונות. המהפכה צריכה להגיע בצורה יותר כוללת. אני לא מאמינה שבכנסת החדשה, שהיא חרדית יותר מהכנסת הקודמת, נוכל לקדם את הנושא".

״האמנתי במהפכה שהחוק יביא״

אגב, דווקא בני הזוג הספציפיים שהגיעו עד לבית המשפט העליון ושלגביהם נפסקה הפסיקה ההיסטורית ששינתה את פני הדברים – לא מתחרטים.

ההליך השפטי נמשך לא פחות משש שנים, ועלה להם עשרות אלפי שקלים, אבל יגאל, אב לשלושה שנלחם על עקרון השוויון בגירושיו, מספר: "הפסדתי יותר מ-100 אלף שקל על הוצאות משפט. נכון שיכולנו לחסוך את הכסף הזה לילדים אם היינו מגיעים להבנות בגישור, אבל כל צד משך לכיוון שלו".

לא היה עדיף פשוט לשלם את הכסף הזה במזונות ולהשאיר אותו במשפחה?

"ברור שלא. אם הייתי צריך לשלם את מה שגרושתי תבעה ממני על שלושה ילדים, 9,000 שקל בחודש, היה נשאר לי 3,000 שקל נטו לחיים, הייתי מתדרדר לעוני".

עו״ד מאיה רוטנברג (צילום: תצלום: יח״צ)
עו״ד מאיה רוטנברג

"מהרגע הראשון האמנתי בצדקת האב", מספרת עו"ד מאיה רוטנברג שייצגה את יגאל. "חשבתי שחייבים לטעון כאן לעקרון השוויון. הבנתי את ההשלכות של התיק, והאמנתי במהפכה שיביא". ואכן, בית המשפט דחה את תביעתה של האם, וקבע כי יגאל לא חייב במזונות על פי עקרון השוויון.

ידעת שהפסיקה בעניין שלכם תביא לגל של תביעות משפטיות מצד אבות?
"כן, ידעתי. מגיעות אלי לפעמים נשים שמבקשות ממני 'בואי, תצילי אותי ממה שאת יצרת', ואני מצילה אותן ולא מאפשרת לפתוח הסכמים ישנים.

"עם זאת, אני נלחמת היום גם עבור גברים שפסקו להם בעבר מזונות לא שוויוניים, על אף שהאישה מרוויחה יותר מהם – ומפחיתה להם מזונות".

עוד 1,730 מילים ו-1 תגובות. מחכים לתגובתך.

הצד האפל של מלכת הטבעונים

התפרצויות אלימות, קטינים שנשלחו לעבור על החוק, ופעילים לשעבר שפנו למרכז לנפגעי כתות: תחקיר זמן ישראל חושף כיצד הפכה טל גלבוע את המאבק הטבעוני לזירת מאבקים אישיים, תוך פגיעה במאבק למען בעלי חיים ● גלבוע סרבה להגיב

טל גלבוע בהפגנה למען זכויות בעלי חיים ב-2016

התפרצויות אלימות, קטינים שנשלחו לעבור על החוק, ופעילים לשעבר שפנו למרכז לנפגעי כתות: תחקיר זמן ישראל חושף כיצד הפכה טל גלבוע את המאבק הטבעוני לזירת מאבקים אישיים, תוך פגיעה במאבק למען בעלי חיים ● גלבוע סרבה להגיב

טל גלבוע, פעילת זכויות בעלי החיים וזוכת העונה השישית של "האח הגדול", נערכת בימים אלו לקראת מינויה לתפקיד יועצת לענייני בעלי חיים של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

גלבוע, שביקרה בעבר את אלו שקשרו פומבית בין פעילותם למען בעלי חיים לבין דעותיהם הפוליטיות – ואף הפצירה שלא לערבב בין השניים, בטענה שערבוב כזה פוגע במאבק – עברה מהפך אישי במהלך מערכת הבחירות האחרונות, וקראה לכל תומכיה להצביע לליכוד.

גם מבקריה החריפים מודים כי מגיע לגלבוע קרדיט נכבד על מאבקה הציבורי להעלאת המודעות לסבלם של בעלי חיים. גילוי נאות: גם כותבת שורות אלו התוודעה מקרוב לתרומתה של גלבוע למאבק למען בעלי חיים, בהכירן כפעילות חברתיות בתחום. ואולם, פעילים בקהילה הטבעונית מטילים ספק בהתאמתה למשרה הציבורית שמייעד לה נתניהו, וטוענים להתנהלות בעייתית מצד גלבוע לאורך השנים.

בין היתר, הם מדווחים על קטינים שנשלחו לפרוץ למשקים חקלאיים בניגוד לחוק בחסות הארגונים שהובילה; ועל כך שהגישה תלונת שווא במשטרה נגד פעיל שמתח עליה ביקורת. לכל אלה, הם טוענים, נלוו מערכות יחסים קשות בינה לבין פעילים בולטים נוספים בקהילה.

מהעדויות אף עולה כי חלק מהפעילים שהיו מקורבים בעבר לגלבוע פנו לקבלת עזרה במרכז לנפגעי כתות. "פעילים הגיעו למשברים ולדיכאונות בגלל שנאלצו להתמודד עם לינץ' חברתי, ביזוי וחרמות", מספרת פעילה שהייתה מקורבת לגלבוע. "את טל אסור לבקר, או לחלוק עליה. יש מערכת שכר ועונש – והעונשים כבדים".

טל גלבוע (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
טל גלבוע (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

במרכז לנפגעי כתות אף משתמשים במילים חריפות כי לתאר את התנהלותה לכאורה, כפי שהיא עולה מעדויות פעילים לשעבר שפנו לקבלת עזרה מאנשי המרכז.

"פעילים פוחדים מטל, חוששים לבקר אותה ופוחדים להיכנס לרשימה השחורה שלה״, מספרת ליאן (השם המלא שמור במערכת), פעילה לשעבר בארגונים שהובילה גלבוע. ״אם נכנסים לרשימה השחורה של 'המלכה', הלך עליך. המלכה זה התואר שלה בקרב הפעילים. היא אוהבת שמתייחסים אליה ככה. והרשימה? בואי נגיד שאת לא רוצה להיות ברשימה הזאת".

גיוס קטינים לפעילות בלתי חוקית

גלבוע, בת 41, גרושה, אם לשלוש בנות, מתגוררת בכפר סבא עם רועי שפרניק, צלם במקצועו. בשנים האחרונות מיתגה עצמה כנציגת קולם של בעלי החיים והצליחה לייצר לא מעט כותרות בנושא.

במהלך השנים גם זומנה לבית הנשיא כאחת מ-30 האקטיביסטים המשפיעים במדינה, נכללה ברשימת "20 האקטיביסטיות המובילות של ישראל" של "גלובס", התברגה במקום השביעי ברשימת הטבעונים המשפיעים בעולם של המגזין Plant Based News, וטיפחה ידידות קרובה עם יאיר נתניהו, שהכיר לה את אביו.

Most Influential Vegans #7

The popular online magazine Plant Based News has rated the top 100 most influential vegans in the world for the year 2017.We are excited that Tal Gilboa, co-founder of Israel ALF and Glass Walls has secured the respectable 7th place in the countdown! Follow Tal on instargam @talgilboa_vegan

פורסם על ידי ‏‎Glass Walls‎‏ ב- יום ראשון, 31 בדצמבר 2017

הירתמותה למאבק הייתה טוטאלית: בשנת 2013 הוצבה בראש תנועת "החזית לשחרור בעלי החיים", שייסד צבי גולדין; ב-2014 הביאה, כאמור, את המסר הטבעוני עד לבית "האח הגדול", וניצחה בתוכנית; באותה שנה ייסדה עם שפרניק את עמותת "קירות שקופים", עמותה הנודעת בסרטוני התיעוד הקשים שהיא מעלה ברשת אודות הנעשה במשקי החי ומקדמת מודעות למצבם של בעלי החיים בארץ; ב-2018, לאחר שהסתכסכה עם בכירים ב"חזית", הקימה תנועה חדשה בשם "שחרור מוחלט", לקידום הפעילות האקטיביסטית למען בעלי החיים.

ליאן הייתה שותפה להקמת תא הנוער של "החזית", שכלל 120 נערים ונערות. לדבריה, אחת מהמשימות שהוטלו עליהם הייתה תיעוד משקים בלילות, פעולה הכללה פריצה למשקים חקלאיים כדי לתעד את היחס לבעלי החיים שם.

"בני 14, 15 ו-16 נשלחו לתעד משקים בלילות, בעיקר רפתות. אני לא רציתי לשלוח בני נוער לפעולות כאלה, כי יש בעיה חוקית של הסגת גבול וכניסות למשקים. חשבתי שקטינים לא צריכים לבצע אותם, אבל לא העזתי להביע דעה", מספרת מי שהייתה אז קטינה בעצמה. "בכל הקשור לניהול הנוער, באופן כללי הרגשתי שטל הטילה עלינו את האחריות לפעילות, אבל לא הייתה שם לתמוך בנו, שאיש לא דאג לבני הנוער שם, ולא היה מבוגר אחראי".

טל גלבוע וצבי גולדין
טל גלבוע וצבי גולדין

מתכתובות של פעילים, עולה כי שליחת בני הנוער לשטח הייתה שנויה במחלוקת בזמן אמת. "יש כאן הפקרה של הנוער, יש כאן עשרות ילדים מופקרים", כתבה פעילה בקבוצת הוואטסאפ של המתעדים הבוגרים. "האישיות שלהם נבנית עכשיו. הם יישארו עם צלקות. הם ילדים. אין להם שיקול דעת, והם רק רוצים להתנהג כמו הגדולים".

ליאן עברה בעקבות גלבוע לתנועה החדשה שהקימה, ״שחרור מוחלט״, ובמסגרתה יצאה בעצמה לראשונה לפעולת תיעוד, שבועיים לפני יום הולדתה ה-18. "זו חוויה מאוד קשה״, היא נזכרת. ״חזרתי הביתה ולא הצלחתי להירדם. לקח לי זמן להתאושש מזה. בתיעוד נוסף צילמתי פרה שנחנקה, וזה משהו שאף פעם לא ייצא לי מהראש".

אחרי שיחסיה עם גלבוע עלו על שרטון, פרשה ליאן מהמאבק האקטיביסטי ופנתה לעזרת המרכז לנפגעי כתות. במרכז מציינים כי היא אינה הטבעונית היחידה שפעלה בצמוד לגלבוע ופנתה אליהם בשנים האחרונות: "בין הפונים היו גם צעירים ממש, בני נוער, וגם אנשים יותר מבוגרים, בשנות השלושים והארבעים לחייהם".

״אנו לא מגדירים את גלבוע כ'מנהיגת כת', אבל יש בהתנהלותה מאפיינים שמוכרים לנו היטב מקבוצות כיתתיות״

רחל ליכטנשטיין, שמלווה חלק מהנפגעים מטעם המרכז, מאשרת: "הגיעו אלינו מספר עדויות. מהעדויות עולה לכאורה שההתנהלות של טל אגרסיבית וברוטלית ולפרקים אלימה. נראה כי התכונות האלה באות לידי ביטוי לא רק כדי להשיג את מטרות הפעילות שהיא שמה לנגד עיניה, אלא מופנות גם כלפי האנשים שפעילים תחתיה. אנו לא מגדירים את גלבוע כ'מנהיגת כת', אבל יש בהתנהלותה מאפיינים שמוכרים לנו היטב מקבוצות כיתתיות".

הפנה למען זכויות בעלי חיים בתל אביב, 2018 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
הפנה למען זכויות בעלי חיים בתל אביב, 2018. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

שרון דוני, המנהלת הקלינית של המרכז, מבהירה: "נפגעים שפנו אלינו זכו לתמיכה. באמצעותם התוודענו למאפיינים הפוגעניים שהם חוו. ראינו את הפגיעות כמצדיקות התייחסות טיפולית וגם ניתנו המלצות בהתאם".

עוד נמסר מהמרכז כי: "מעבר להיותה אקטיביסטית, גלבוע נתפשת בעיני החברים כדמות משיחית של ממש, המובילה מסע לתיקון העולם ומכאן ההערצה הבלתי מסויגת כלפיה. הערצה שכזאת, מהווה קרקע פוריה לפגיעה בחברים, כאשר הכריזמה וההערצה מנוצלים לרעה.

"אחת התופעות היא ענישה חברתית. למשל, אם אחד מהפעילים מחליט ליזום פעילות עצמאית שלא קשורה אליה, או בוחר לפעול עם ארגון או עם עמותה אחרת, גלבוע מוקיעה אותו, מכריזה עליו כבוגד, מנדה אותו מהקבוצה, מחרימה אותו.

"אקטיביזם מחוץ לקבוצתה שלה, ביקורת שמופנית כלפיה, התרועעות עם פעילים שעזבו את הארגון, כל דבר שכזה, גדול כקטן, עלול להסתיים בסנקציה מצידה. התיאורים הללו מצביעים על פוגענות מדאיגה ביותר".

ליכטנשטיין מוסיפה: "כלל הנפגעים שפנו לעזרה מעידים על התנהלות של נידוי והוקעת פעילים על עניינים פעוטים ולא בהכרח רלוונטיים. ההוקעה עלולה להסתיים בנידוי זמני או גורף. מדובר באנשים שהפעילות האקטיביסטית תחת הנהגתה של טל הגדירה את 'המטרה' שסביבה התנהלו חייהם ובהתאמה הקיפה את חיי היום יום שלהם.

"פעיל כזה שמוצא עצמו מנודה חווה פגיעה איומה, התחושה היא שכל עולמו מתהפך עליו לאחר שהתמסר לפעילות בנושא הטבעונות תחת הנהגתה של טל גלבוע, בכל נפשו ומאודו.

"מהעדויות עלתה התנהלות שמסכסכת וכך גורמת לניתוק קשרים חברתיים ומשפחתיים ממי שלא טבעוני, או טבעוני אבל לא על פי דרכה של טל", מסבירה שרון.

"מהעדויות עלתה התנהלות שמסכסכת וכך גורמת לניתוק קשרים חברתיים ומשפחתיים ממי שלא טבעוני, או טבעוני אבל לא על פי דרכה של גלבוע"

"דפוס פעולה נוסף שעלה מהעדויות הינו פסילה וביטול של ארגונים אחרים שפועלים למען אותה מטרה", מציינת ליכטנשטיין. "שלילת קבוצות טבעוניות אחרות, אקטיביסטיות, הפועלות לקידום המסר הטבעוני. יש כאן ׳אנחנו׳ ו׳הם׳ מאוד ברור. ׳אנחנו טובים יותר׳. ׳אצלנו׳ האמת ובחוץ זה השקר. רק אנחנו ודרכנו היא צודקת.

"כשמסתכלים על קבוצות בעלות סממנים כיתתיים, זהו פרמטר בולט – שלילה והפחתת ערך של ארגונים, דרכים וגורמים אחרים שפועלים למען אותה מטרה".

בין הפעילים שפנו לעזרת המרכז הייתה גם אפרת, בת 46, פעילה מרכזית לשעבר תחת הנהגתה של גלבוע. אפרת משתפת בהשתלשלות האירועים מול גלבוע עד לנידויה מהתנועה וההכרזה על אפרת כ"בוגדת".

"הבנות של טל היו בנות בית אצלי ולימדתי אותן מתמטיקה כל שבוע, בחינם. היינו קרובות", היא מספרת. "כל החיים שלי היו סביב הפעילות – ארגון הפגנות, ריכוז פעילים, ניהול קבוצת הוואטסאפ — והכל בהתנדבות. ואז, ביום בהיר אחד התחילו להעלות נגדי פוסטים, עשו לי שיימינג מטורף בפייסבוק ובהודעות של קבוצות החזית, אנשים שהיו עד לא מזמן חברים שלי, חברים ברמה שהבאתי להם מרק כשהיו חולים, הכפישו אותי.

טל גלבוע
טל גלבוע בהפגנת פעילים למען זכויות בעלי חיים

"ברגע אחד הפכתי למנודה. טל הפכה אותי ברגע אחד לבוגדת. היא המציאה עלי סיפור, כאילו גנבתי לה את תנועת החזית עם אנשים אחרים שרצו ברעתה. זה היה בגלל שנשארתי בקשר ידידותי עם חברים מתנועת החזית אחרי שהיא הסתכסכה איתם.

"אנשים מפחדים לדבר לידה. תקופה ארוכה גם אני לא העזתי לומר מה אני חושבת באמת כשהייתי תחת ההשפעה של טל. ברגע שהעזתי להביע דעה, לבקר או להעז לדרוש תשובות שילמתי את המחיר. פחדתי להתבטא זמן רב, אני מתביישת להודות בכך, אבל זו האמת. ואני לא ילדה, כן?"

אלימות ותלונות שווא נגד פעילים

דדי, פעיל זכויות בעלי חיים, בן 23, מספר על מפגש טעון עם גלבוע, במסגרת מחאה שהתקיימה בהרצליה באוגוסט 2017. לדבריו, לפני האירוע גלבוע השמיצה בפייסבוק פעילה של עמותה אחרת. דדי, שהתנגד להשמצות בפוסט שהעלה ברשת – חטף.

על פי עדויות פעילים שנכחו במקום, גלבוע התקרבה אליו, כיוונה את אצבעה לעבר פניו וצעקה: "שלא תעז לדבר יותר עלי ועל החזית, אם תמשיך ללכלך אני אדאג להעיף אותך מכל פעילות. אני זה החזית, החזית זה אני, טל גלבוע זה החזית והחזית זה טל גלבוע!" לדבריהם, אחת הנוכחות ניסתה להרגיע אותה: "תנשמי טל, תנשמי", ביקשה. "אני לא יכולה לנשום", השיבה גלבוע, "הוא פשוט מסריח".

המקרה הזה, שאירע כאמור בנוכחות עדים רבים, עורר סערה בין חברי החזית. פעילה ותיקה חלקה את תחושותיה עם פעילה אחרת בהודעה פרטית: "מה שהיה שם היה מחריד ממש", כתבה. "אנחנו מחנכים פה דור שלם, שינהיג הכל אחרינו, ומה הדוגמה האישית, לקלל בכל הזדמנות? לדבר לאנשים כאילו הם חפצים מיותרים?

"החשש שאם אכתוב לה גם אני אזכה לגינוי וללינץ'. שמה הולך לפניה פחות על הפיכת אנשים לטבעונים ויותר על השפלתם וחיסולם הטוטלי. אני לא אקח סיכון שאעבור את מה שדדי עבר, לא אגיע יותר לאירועים של החזית".

במרץ 2018 עלתה לרשת ביקורת נוספת שגלבוע לא אהבה. ברקע עמד "הקונגרס הטבעוני", אירוע שיזמה עמותת Vegan Friendly. אייל, אז פעיל החזית, ביקר את המצב שבו פעילים חוששים להשתלב ביוזמות של ארגונים אחרים, מחשש שגלבוע תוקיע אותם.

"אייל יידע מה המחיר של המשך הפה המסריח שלו, עכשיו זמן התשלום", כתבה גלבוע בוואטסאפ לניקול, אז בת הזוג של אייל. ולאייל כתבה ישירות: "ניתנה לך הזדמנות כמו לכולם לסתום את הפה ולעבוד. מיד אחרי שנסיים… אני הולכת למשטרה עם כל מה שיש לי מניקול".

טל גלבוע עם האקטיביסט סשה בוזו׳ר ב-2013 (צילום: AP Photo/Dan Balilty)
טל גלבוע ב-2013 (צילום: AP Photo/Dan Balilty)

אייל לא נכנע ללחצים והתוצאה לא איחרה לבוא: חודש לפני תאריך חתונתם, הוגשה למשטרת ישראל תלונה אנונימית על כך שהוא מתעלל לכאורה בניקול. מבדיקה שערך "זמן ישראל" עולה כי המתלוננת האנונימית נגד אייל היא טל גלבוע.

אייל וניקול נישאו כמתוכנן בספטמבר האחרון בחתונה טבעונית למהדרין. בעדותה במשטרה, חודש קודם לכן, הסבירה ניקול שמדובר בתלונה שהוגשה כפעולת נקם על רקע אישי – והתיק נסגר.

גם אמיר ברנט, מנהל קבוצת הפייסבוק "טבעונות ישראל", מדווח על מפגש טעון עם גלבוע לאחר שמתח עליה ביקורת. "ישבתי במסעדה בכפר סבא", הוא חוזר ל-9 במאי 2018, "כשלפתע הגיחה המלכה. איך שהיא ראתה אותי היא צעקה 'שמעתי שיש כאן ריח של חרא, אז באתי לטהר את המקום'. כשהיא יצאה היא ירקה לידי".

"איך שהיא ראתה אותי היא צעקה 'שמעתי שיש כאן ריח של חרא, אז באתי לטהר את המקום'. כשהיא יצאה היא ירקה לידי"

ברנט מיהר להעלות לרשת פוסט שבו תיאר את האירוע. פעילה שהזדעזעה מהסיפור ורצתה לאמת אותו, פנתה לגלבוע בפייסבוק: "את עשית מה שהוא כותב?". טל לא היססה, והשיבה לה בגאווה: "בוודאי. וכך יהיה בכל פעם שאראה מי מהם. נגמרה תקופת ההבלגה". אחרי זמן קצר מחקה גלבוע את תגובתה.

מיד לאחר אירוע היריקה, ברנט הוציא צו הרחקה למשך שבוע כנגד גלבוע. בקשתו להארכת הצו לא אושרה.

פעילים מרכזיים וראשי ארגונים בקהילה הטבעונית, טוענים כי התנהלותה הבעייתית לכאורה של גלבוע הובילה לירידה משמעותית ומובהקת בכוחו ובהיקפו של המאבק האקטיביסטי למען בעלי החיים בישראל.

ב-2017 השתתפו יותר מ-800 פעילים בכנס השנתי של "החזית". לכנס שערכה השנה התנועה החדשה, הוצעו כרטיסים חינם בעקבות ההיענות הנמוכה מהשטח

מבדיקה שערכנו, עולה כי ב-2017 השתתפו יותר מ-800 פעילים בכנס השנתי של "החזית", בהובלתה של גלבוע. רובם שילמו עבור כך. מאז, כאמור, הסתכסכה גלבוע עם פעילים מרכזיים בארגון, והקימה את תנועת "שחרור מוחלט". לכנס שערכה השנה התנועה החדשה, הוצעו כרטיסים חינם בעקבות ההיענות הנמוכה מהשטח.

גם היקף התרומות לארגונים בהובלתה של גלבוע פחת משמעותית. בשנת 2017 גויסו יותר מ-260 אלף שקלים במסגרת קמפיין גיוס תרומות לטובת עמותת "קירות שקופים" – 60 אלף שקלים יותר מסכום היעד. בשנת 2019 גויסו 76 אלף שקלים בלבד, מתוך סכום יעד צנוע בהרבה, שעמד על 100 אלף שקלים.

לטענת הפעילים, גלבוע מזוהה בציבור כ"פני הטבעונות" בישראל, עובדה שהפכה מנכס לנטל. "זה הפך ממאבק למען בעלי חיים למאבק למען העצמת אישיותה של טל", אומר לנו צבי גולדין, מייסד "החזית לשחרור בעלי החיים".

גולדין, שהציב בעבר את גלבוע בראש התנועה שהקים והתנער ממנה בהמשך, מוסיף: "היא שכחה את המטרה שלשמה הגיעה למאבק. במקום להתרכז בבעלי החיים ולמנף את ההצלחה שלה לטובת המסר, טל גרמה לנזק תדמיתי לקהילת הטבעונים, עוררה אנטגוניזם גם בקרבם, פגעה בפעילים ראויים ונאמנים, הנהיגה חרמות ושיימינג כלפי אנשים שחלקו על דרכה ועל התנהלותה והסתכסכה כמעט עם כל מי שתמך בה".

"תדירות המחאות וכמות הפעילים שמגיעים אליהן פחתה משמעותית", מוסיף גולדין. "בעבר היו מחאות יומיומיות, היענות מטורפת, אני מדבר על מחאה ביום, היו גם ימים של ארבע מחאות ביום בפריסה ארצית. היום לא תראי מחאות בסדר גודל כזה בקהילה האקטיביסטית, לא בתדירות ולא בכמות".

טל גלבוע
טל גלבוע ואפרת

ברנט מצידו מבהיר כי "הרבה פעילים נפגעו מטל ונאלצו לעזוב את הפעילות. בין אם קטינים ובין אם מבוגרים. הנזק הוא גם תדמיתי מחוץ לתנועה עצמה. התפתחה בקרב הציבור סלידה אמיתית מחבורתה של טל ופעיליה, דבר שבשלב מסוים הביא לדעתי לנזק קשה, ולעתים אף בלתי הפיך בניסיון לשכנע אנשים לעבור לטבעונות".

חסימה במקום תגובה

טרם פרסום הכתבה פנינו לטל גלבוע מספר פעמים, הן באמצעות הטלפון והן באמצעות הודעות כתובות. גלבוע מיאנה לשוחח איתנו, סירבה לשמוע את השאלות או את הטענות ואף חסמה את מספרי הטלפון שלנו כדי למנוע פניה חוזרת. גם פניה מפורטת באימייל אל העמותה שבניהולה הושבה ריקם.

פנייתנו אל רועי שפרניק אף היא לא נענתה עד לרגע פרסום הכתבה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
13
טל בחורה בוטה. לכן היא מצליחה כל כך במאבקים למען בעה"ח המעונים. לא חייבים לאהוב אותה, או להסתדר איתה. וגם לא חייבים להיות חלק מהעמותה שלה. אבל מכאן ועד להשמיץ אותה בפומבי- נראה לי לא ר... המשך קריאה
טל בחורה בוטה. לכן היא מצליחה כל כך במאבקים למען בעה"ח המעונים. לא חייבים לאהוב אותה, או להסתדר איתה. וגם לא חייבים להיות חלק מהעמותה שלה. אבל מכאן ועד להשמיץ אותה בפומבי- נראה לי לא ראוי ובטח לא לטובתם של בעה"ח... חוץ מזה המאבק שלה למענם הוא אמיתי וכנה ואי אפשר לבטל אותו!!!
כאמור בכתבה מרכז הכתות הבהיר שאין פה התנהלות של קאט. כמי שפעילה פוליטית מגיל 12 אני יכולה לספר שבדיוק כך התנהלו הדברים בתנועה המפלגתית אליה השתייכתי. אני מכירה את טל קרוב ל10 שנים, היא ... המשך קריאה
כאמור בכתבה מרכז הכתות הבהיר שאין פה התנהלות של קאט. כמי שפעילה פוליטית מגיל 12 אני יכולה לספר שבדיוק כך התנהלו הדברים בתנועה המפלגתית אליה השתייכתי. אני מכירה את טל קרוב ל10 שנים, היא כל כולה מרוכזת העשייה ודבר לא יעמוד בדרכה. אני יכולה לומר שאין דבר שאיפעם ביקשתי ממנה והיא לא עשתה את המקסימום כדי לעזור, היא בחורה חריפה חוכמה וגם בוטה- היא מנהיגה! לעיתים קשה להיות בסביבה של מנהיגים, לא חייבים. אבל לטנף ולהכפיש באופן חד צדדי כפי נעשה כאן?! זו כבר עבירה על חוק איסור לשון הרע. אז יפי נפש אתם בטוח לא. לפני מספר חודשים דיברנו טל ואני בנוגע לתמיכה שלי בליכוד. אמרתי לו שאין סיכוי בעולם שאצביע ליכוד, לא יקרה, אין צ'אנס בחיים לא. כמובן שהדבר לא השפיע על הקרבה והחברות שלנו. שאנשים חותרים תחתך זה סיפור אחר. אז מספיק להיתמם ולהתמסכן, כולם שם מבחירה. אין ראויה מטל לייצג את זכויות בעלי החיים בממשלה או בכל מקום אחר.
לעלילות טל ״דאבל צ׳יז״ גלבוע ושאר חברי הכת, שכוללים איומים, פריצות וגניבה, שמחה לאיד על ילד בן 8 חולה סרטן בגלל שהוא לא טבעוני ועוד, כנסו לטלגרם של בשרי ומוסרי, כאן: https://t.me/MoralM... המשך קריאה
לעלילות טל ״דאבל צ׳יז״ גלבוע ושאר חברי הכת, שכוללים איומים, פריצות וגניבה, שמחה לאיד על ילד בן 8 חולה סרטן בגלל שהוא לא טבעוני ועוד, כנסו לטלגרם של בשרי ומוסרי, כאן: https://t.me/MoralMeat
ואם בא לכם לראות את הצילום של המוחטה שטל ירקה על אמיר ברנט, את הסירוב והשמחה לאיד על ילד בן 8 חולה סרטן בגלל שהוא לא טבעוני, ועוד הרבה טרהלהלות מהכת של הפעילים הטבעונים (כולל איומים ברצ... המשך קריאה
ואם בא לכם לראות את הצילום של המוחטה שטל ירקה על אמיר ברנט, את הסירוב והשמחה לאיד על ילד בן 8 חולה סרטן בגלל שהוא לא טבעוני, ועוד הרבה טרהלהלות מהכת של הפעילים הטבעונים (כולל איומים ברצח, פריצה וגניבה, איומים ועוד) כנסו לטלגרם של בשרי ומוסרי: https://t.me/MoralMeat
הגיע הזמן ושאפו על החשיפה. האשה הזו עשתה שירות אדיר לבע״ח ויש לה איכויות מסוימות שלא יסולאו בפז, אבל איפשהו בדרך אלמנטים תוקפניים, דורסניים, ונרקסיסטיים גברו וקיבלו תהודה גדולה יותר מהע... המשך קריאה
הגיע הזמן ושאפו על החשיפה. האשה הזו עשתה שירות אדיר לבע״ח ויש לה איכויות מסוימות שלא יסולאו בפז, אבל איפשהו בדרך אלמנטים תוקפניים, דורסניים, ונרקסיסטיים גברו וקיבלו תהודה גדולה יותר מהעשייה עצמה. כמי שאף פעם לא הייתה חברה בארגונים בהנהגתה אני יכולה לספר שהכוחנות הזו שלה והניסיון לסתום פיות ולהשתיק ביקורת בצורה כוחנית ומאיימת וגם מחרימה חצתה אל מחוץ לגבולות תנועתה והגיע גם אלי. בעלי החיים זקוקים לכל עזרה שהם יכולים לקבל, אך אין מקום לדרוך, להשפיל, להחרים, לרמוס, לאיים ולהחריג פעילים צעירים ובוגרים. וגם אין מה להחביא את זה. האלימות הזו בפנים משתקפת גם החוצה ומעוררת אנטגונניזם. הגיע הזמן לשנות דרך.
תודה לכם על כתבה חשובה זו. הורים, שמרו על הילדים שלכם. שימו לב לאן הם הולכים, עם מי הם מדברים ומה הם עושים בזמנם הפנוי. מי שעושה עוולות הן כלפי בני אדם והן כלפי בעח אינה ראויה לעמוד ברא... המשך קריאה
תודה לכם על כתבה חשובה זו. הורים, שמרו על הילדים שלכם. שימו לב לאן הם הולכים, עם מי הם מדברים ומה הם עושים בזמנם הפנוי. מי שעושה עוולות הן כלפי בני אדם והן כלפי בעח אינה ראויה לעמוד בראש מאבק צודק וחומל. קודם שתהיה בת אדם בעצמה והדרך שלה לכך ארוכה מאוד.
עוד 2,070 מילים ו-13 תגובות. מחכים לתגובתך.
גיא זהר גיא זהר
כל הזמן // יום שני, 27 במאי 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו
באב אל ימן, פאב ברחוב עזה ירושלים (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
הדס פרוש/פלאש90

כשרות אלטרנטיבית, הדור הבא

שנה לאחר שארגון רבני "צהר" החליט לרכוש את מערך הכשרות של "השגחה פרטית" ולספק שירותי הכשר אלטרנטיביים לאלה של הרבנות הראשית, מסתמן השלב הבא בהפרדת דת ומדינה: בתי עסק שמקפידים על כללי הכשרות, אך פותחים את שעריהם גם בשבת ● למשלם המסים זה גם יעלה פחות

שבת הגדול, שבוע לפני ליל הסדר. מסעדת "באב אל-ימן" ברחביה פותחת את שעריה בשבת, ומגיעים אליה לקוחות דתיים, חילונים, דתל"שים, ומה שביניהם. התפריט מציע מגוון מאכלי שבת, בהם קוגל ירושלמי, סלטים שונים, חמין וג'חנון.

בית העסק הזה פותח את שעריו בשבת, אך מקפיד על כשרות ופתוח לכולם, חילוניים ודתיים: המזון המוגש במסעדה מחומם על פלטות של שבת, והתשלום עבור הארוחה נעשה לפני השבת או לאחריה. אלה שמזדמנים למקום בשבת ואינם מכירים את מתכונת הפעילות, מוזמנים להירשם על ידי אחד המלצרים הערביים העובדים במקום, ולשלם רק בצאת השבת.

יהונתן ודעי, הבעלים של מסעדת "באב אל-ימן" ו״הקרוסלה״
יהונתן ודעי, הבעלים של "באב אל-ימן" ו״הקרוסלה״

הבעלים, יהונתן ודעי, מסתובב בין הלקוחות ובודק שהכל מתנהל כשורה. שנה לאחר הפתיחה, נראה שהעסק שלו צובר תאוצה. בשנים האחרונות נפתחו עוד ועוד מסעדות ובתי קפה בירושלים המקפידים על הגשת מזון כשר ללקוחות, אך ללא תעודת כשרות מהרבנות. עבור ודעי, מדובר בעסק השני הפועל במתכונת הזו.

"המיזם נולד מהשטח"

לפני כ-7 שנים הקים הרב אהרון ליבוביץ, יליד ברקלי שבקליפורניה ותושב שכונת נחלאות שבירושלים, את ארגון "השגחה פרטית", שסיפק לבעלי מסעדות ולעסקים שירותי הכשר אלטרנטיביים לאלה של הרבנות הראשית.

"המיזם נולד מהשטח. הכל התחיל בבית קפה קטן בנחלאות, שקראו לו 'סלון שבזי'. ראיתי שם מקום שאכפת לו מכשרות, אבל לא מעוניין בקשר עם הרבנות", מספר ליבוביץ. "אחר כך גיליתי שיש דף פייסבוק שכמה מהעסקים שמופיעים בו מצהירים כי הם כשרים, אך אין להם תעודת כשרות מהרבנות".

המסעדות הנוספים שהופיעו בעמוד הפייסבוק שליבוביץ מצא הם "סלון שבזי", "קרוסלה", "המקום של איציק", ו"טופולינו" בירושלים. כל בתי העסק האלה פעלו במתכונת של כשרות ללא-רבנות, ובהם גם החלה היוזמה ל"כשרות פרטית".

ליבוביץ הסתקרן מהתופעה, והחליט להתעמק בה ולהבין אותה טוב יותר. "לדעתי, המונופול של הרבנות, שמבוסס על 'חוק הונאה בכשרות' הוא אירוני", הוא אומר.

"לא רק שהרבנות לא נותנת שירות ראוי ללקוחות או למסעדות, אלא שבעיניי היא גם לא אמינה ללקוחות ולעסקים. כך קרה שבמקום לדבר על פיקוח על כשרות, התחלנו לדבר על פיקוח על ההלכה. לא התמקדנו רק בהצעת אלטרנטיבה, אלא גם בסיפור הסיפור, וחשיפת הציבור לעמדה שהמונופול הרבני פוגע בכשרות״.

שוק שמגלגל 4 מיליאד דולר בשנה

על פי דוח שהוכן לבקשת משרד האוצר בשנת 2015, ההיקף הכספי השנתי של צריכת המזון עומדת על כ-60 מיליארד בשנה. עלות הכשרות לציבור נאמדת ב-4 מיליארד שקל בשנה, ומהווה כ-5%. עוד מצוין בדוח כי היעדר התחרות בכשרות עולה לציבור כ-300 מיליון שקל בשנה.

עלויות הכשר לשחיטת עופות ובקר ויבוא גבינות עומדת על יותר מ-2 מיליארד שקל, וכותב הדוח אף מכנה זאת ״חסם יבוא״ שדומה למכס, ובכך מונע תחרות. עלות הכשרות בענפי ההסעדה מגיע ל-114 מיליון שקל, ל-209 מיליון שקל בענף המלונאות, ול-40 מיליון שקל בענף הקמעונאות.

ליבוביץ הקים את ארגון "השגחה פרטית", שסיפק שירותי הכשר פרטיים ואלטרנטיביים לאלה של הרבנות. הם התחילו לפעול בארבעה בתי עסק בירושלים, ובהמשך התרחבו ל-50 עסקים בכל רחבי הארץ. לדבריו, התגובות בציבור הרחב היו אוהדות, ואילו מצד הציונות הדתית, התגובות היו מעורבות.

הרב אהרון לייבוביץ (צילום: צילום: הדס פרוש/פלאש90)
הרב אהרון לייבוביץ (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

ההיתר החוקי לפעילות של ״השגחה פרטית״ ניתן לפני כשנה וחצי, כשבג"ץ פסק שבתי עסק יוכלו להעיד בפני לקוחותיהם על טיב ההכשר והפיקוח במקום, אך אסר עליהם להציג תעודת כשרות חלופית או להשתמש מפורשות במונח "כשר".

בארגון רשמו הצלחה. מבחינתם, ברגע שבית העסק יכול להעיד על טיב הפיקוח, נשבר המונופול הרבני ואפשר לפתוח את השוק הכשרות לגורמים מתחרים.

בשנה שעברה, ארגון רבני "צהר", המאגד כ-800 רבנים אורתודוקסיים מהציונות הדתית, החליט לרכוש את מערך הכשרות של "השגחה פרטית".

הרב רפי פוירשטיין, העומד בראש "צהר", אמר ל"מקור ראשון", כי מיזם הכשרות נולד מתוך כאב, משום שתעודת הכשרות של הרבנות הפכה לשם נרדף לשחיתות. הוא הוסיף שם כי הניסיונות לתקן את המערכת מבפנים כשלו, וציין כי הוא סופג על כך ביקורת פנימית קשה בחוגי הציונות הדתית.

החיבור ל"צהר" לווה בלא מעט חששות הדדיים. "היו רגעים שבהם חששתי ש'צהר' ייקחו צעד אחורה בתהליך, אבל כל הסימנים מעידים שזה לא הולך לשם. הם לוקחים אחריות ומבינים שאי אפשר לחזור אחורה״, אומר ליבוביץ.

"משכנו את 'צהר' לעמדה לפיה יש לאתגר את המונופול הרבני, ולא לשתף איתו פעולה. אם נראה סימנים לשינוי, נחזור למגרש בעצמנו. יש לנו את כל האנשים שלנו, ואנחנו יודעים איך להפעיל את מערך של כשרות פרטית".

סנוב, בדיר כבר שתית?

כיום, מערך הכשרות המשותף מספק לבתי העסק תעודה המעידה על טיב התנאים והפיקוח במקום, ועל כך שהמקום שומר על כללי הכשרות המסורתיים, ונמנע מפתיחת בית העסק בשבת. "צהר" שמו לעצמם יעד להגיע ל-1,200 מסעדות מכלל השוק בארץ, דהיינו כ-10% מהשוק. התשלום החודשי עבור השירות ש"צהר" מספק נע בין 700 שקל לדוכן אוכל קטן, ועד  1,700 שקל למסעדה בשרית גדולה.

אבל ודעי – שהוא גם בעליה של ה"קרוסלה", שהייתה מחלוצות המאבק – החליט לאתגר את המערכת עוד קצת, והקים עסק חדש במתכונת מהפכנית אף יותר: "באב אל-ימן" מקפיד על כללי הכשרות ופתוח לכולם, חילונים ודתיים, והוא פותח את שעריו גם בשבת.

"עוברי האורח שמגיעים למסעדה בשבת מבלי להכיר את הייחודיות של המקום, משתאים ומסרבים להאמין. באמת? אתה נותן בנו אמון? אתה בטוח שאי אפשר לשלם? אולי באשראי? אולי נניח כסף מתחת לאבן בכניסה?", הוא אומר.

"בסוף הם מתרצים, יושבים לאכול במסעדה, ומתחברים לאווירת השבת".

ודעי קושר בין המהפכה שהוא מנסה להוביל למורשת ולמסורת המזרחית. לדבריו, "המזרחיים בישראל הם רוב הציבור המסורתי. יהדות מתונה ומקרבת היא מאפיין מרכזי בתפיסה של היהדות בארצות האסלאם. הממסד הדתי הישראלי מפספס בגדול כשהוא מערים קשיים בכל תחומי הדת, ולא מכיל את הספקטרום הרחב שיש ליהדות ולקהילות היהודיות השונות. בכך הוא גורם נזק ליהדות".

אחד הלקוחות ב"באב אל-ימן", אורן פרי-הר, מסביר את חשיבותו בעיניו: "כחילוני, חשוב לי שייווצרו מרחבים משותפים שיוכלו לפעול ולהיפגש בהם דתיים וחילונים. מרחבים משותפים כאלה בהכרח יוצרים קהילות סובלניות יותר".

הלקוח שמואל פריד אומר כי "המקום בולם את המונופוליזציה של התרבות היהודית על ידי הממסד האורתודוקסי, ופותח אפשרויות התייחסות למסורת".

ודעי לא נותר לבד, ואל היוזמה הצטרף גם השף הדיי עפאים, הבעלים של בר ״הדיר״, הממוקם בבית חולים למצורעים לשעבר, ב"בית הנסן" בירושלים.

גם "הדיר" פועל במתכונת כשרה ללא כל תעודה. הוא פתוח בשבת, האוכל המוגש בו מחומם על פלטות, ויש מיחם לשתייה חמה. לקוחות המעוניינים בכך יכולים לשלם את החשבון בשבת עצמה, ומי שאינו יכול – יכול לשלם בצאת השבת.

השבוע כתבנו מכתב לצוות שלנו בדיר על הקשר לקהילה הירושלמית שלנו, על הכלה ועל דיני כשרות. מי שעיתותיו אינן בידו, יוכל לדלג…

פורסם על ידי ‏הדיר – בית מרזח בהנסן Hadir – The Bar at Hansen‏ ב- יום שני, 26 בנובמבר 2018

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 923 מילים. מחכים לתגובתך.

פוסטים אחרונים

 (צילום: Neuberg/Flash90)
Neuberg/Flash90

ראיון ״נתניהו לא באמת צריך את חוק החסינות. די ברור שזו עז״

עו״ד אביה אלף לא מתרגשת מפסקת ההתגברות וגם לא מהשינויים בחוק החסינות ● כמי שעבדה עם כמה יועצים משפטיים, והיתה מבכירי הפרקליטים בתיקי ליברמן, היא מצביעה על השיטה: ״ממסמסים את התיקים של נתניהו כמו שמסמסו את התיקים של ליברמן״

ביום חמישי, שעה קלה לפני שהאזור של היישוב כפר האורנים החל לעלות באש, ישבה עו"ד אביה אלף בחדר העבודה בביתה, שמחלונו הגדול נשקפים גבעות מוריקות. היא הביטה בנוף והתלבטה מה יהיה משפט המפתח, משפט המחץ, שסביבו תבנה את הנאום שהחלה לכתוב, לקראת ההפגנה במוצאי שבת ברחבת מוזיאון תל אביב.

היא כתבה בדפדפת שלפניה, "פגיעה בדמוקרטיה היא החלשה של המערכת החיסונית של הגוף", חזרה עליו בקול, והרגישה שהיא מתקרבת לניסוח שחיפשה. ניסוח פשוט ובהיר, שכל אחד יכול להבין ולהתחבר אליו, ושמסביר את הסיפור המורכב, שנקבר תחת ספינים וספינים שכנגד, עד שלפעמים קשה להיזכר על מה בעצם מדברים.

אביה אלף
אביה אלף

אחר כך הוסיפה עוד משפט: "זה כמו שאתה הולך בים, ויורד לאט-לאט, אבל עדיין עומד, ואז פתאום יש בור. וכשאתה בבור, אם יש מערבולת, לפעמים אתה כבר לא יכול לעשות שום דבר. אתה טובע. אנחנו צריכים לעצור לפני הבור".

אלף הוזמנה לנאום בהפגנה שארגנה מפלגת כחול-לבן כמי שעומדת מאז החודש שעבר בראש התנועה לטוהר המידות, עמותה שפועלת ״נגד הכרסום בנורמות השלטון התקינות", בעיקר באמצעות עתירות לבג"ץ ובקשות חופש מידע. בסופו של דבר הוחלט שרק פוליטיקאים ינאמו בעצרת שהתקיימה במוצ"ש, והיא פרסמה את הנאום שהתכוונה לשאת בעמוד הפייסבוק שלה.

הנדוניה שלה לא כוללת רק את התואר טהור המידות, אלא בעיקר רזומה אישי נקי מרבב, של מי שנלחמה על טוהר המידות עוד כשהיתה בתוך המערכת.

היא זכורה מהתקופה שעמדה בראש המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, ומתחה ביקורת חריפה על החלטת היועץ המשפטי, יהודה ויינשטיין, להימנע מהגשת כתב אישום נגד אביגדור ליברמן בפרשת "חברות הקש".

את המאבק הזה היא תיארה מאוחר יותר בספרה, "תיק ליברמן – כתב האישום שלא הוגש", אחד הספרים החשובים על השחיתות השלטונית והקושי להילחם בה.

סיפרה של אביה אלף, ״תיק ליברמן – כתב האישום שלא הוגש״
סיפרה של אביה אלף, ״תיק ליברמן – כתב האישום שלא הוגש״

יש מעט מאוד ישראלים שמכירים טוב כמו אלף את הצומת המסוכן, שאליו מתנקזים יצרי שלטון, הלחצים שמפעילים המשטרה והפרקליטות והלחצים שמופעלים עליהם, האחריות הכבדה על כתפי היועץ המשפטי התורן, הספינים, האמביציה, וגדודי הפרקליטים באלף דולר לשעה, שיעשו הכל כדי לסייע ללקוח התורן לחמוק מהדין בחסות הכוח השלטוני.

אם כל זה נשמע לכם מעט מעורפל וכללי, עשו את התרגיל המחשבתי הבא ושאלו את עצמכם האם הייתם מעזים לקום בוקר אחד מול המערכת שבה אתם עובדים ולהעמיד את עתידכם בסכנה, ואם הייתם מעזים להתייצב בפומבי מול אדם רב עוצמה כמו אביגדור ליברמן. זו לא החלטה פשוטה.

״אני לא רוצה להיות עשירה. זו לדעתי, אחת הבעיות עם נבחרי הציבור. הם רואים את העשירים מארה״ב והעיניים נדלקות להם״

"לא חששתי, כי עובדה שפרסמתי", היא אומרת, "אבל היו לי בהחלט אזהרות, כולל ברמה של 'יאיימו עליך, תיזהרי, תבדקי את האוטו בבוקר'. תשמע, עקבו אחרי. אני יודעת שעקבו אחרי. היו האזנות. זה מאוד לא נעים.

״פגשתי חבר כנסת מאוד מכובד, אחד שרצה בטובתי, שאמר לי, 'תשמעי, יש לך מזל שיש לך פה מי ששומר עליך'. הוא אמר את זה בשיא הרצינות. מה אתה מבין מאמירה כזאת? אנשים כל הזמן שאלו אותי: את לא מפחדת? את לא מפחדת על הילדים? את לא מפחדת להיעלם? היו אנשים שנעלמו בתיק הזה. זה לא נעים. ואלה דיבורים שלא שמענו בישראל עד לתיק הזה".

הדברים האיומים האלה לא קרו, לשמחתנו. איזה מחיר כן שילמת? הקריירה שלך נפגעה?
”קודם כל – הקריירה שלי נראית מצוין. אני באמת אדם צנוע. אני לחלוטין לא מתוסכלת. יכול להיות שהייתי נבחרת להיות פרקליטת המדינה. התמודדתי על התפקיד, אבל אני לא אומרת את הדברים בגלל כעס על כך שלא מינו אותי. יכול להיות שהייתי יושבת היום בדירקטוריון בנק לאומי, משאת נפש של כל אחד.

״ועדת פרוקצ'יה המליצה עלי ורבים תמכו בי, אבל המינוי בסוף טורפד. יכול להיות שזה בגלל איך שהתנהגתי. אני לא יכולה לדעת. אבל באמת שטוב לי במה שאני עושה. אני לא חיה בתחושת ׳אכלו לי שתו לי׳. אני לא רוצה להיות עשירה. זו לדעתי, אחת הבעיות הגדולות היום עם נבחרי הציבור. הם רואים את העשירים האלה מארצות הברית והעיניים נדלקות להם. הם רוצים להיות כמותם. והם שוכחים שהם נבחרי ציבור".

אנשים אומרים: מה אתם רוצים? היו בחירות. תכבדו את תוצאת הבחירות. זו דמוקרטיה.
"אני מסתכלת על הפגיעה בדמוקרטיה כעל תהליך. את זה אנשים לא מבינים ואת זה צריך להסביר להם. בכל פעם הם מסתכלים על העז החדשה שמכניסים לחדר. פעם זו חסינות, פעם התגברות, פעם משהו אחר. אם אתה שואל אותי, זה לא העניין. חוק החסינות ממילא לא משנה. יכולים פשוט לא להסיר את החסינות. נתניהו לא באמת צריך את חוק החסינות הזה. לכן די ברור לי שזו עז. הולכים ומכניסים את זה פנימה כדי שכולם יתעסקו בזה.

"הסיפור של פסקת ההתגברות הוא בעיה, אבל לא בעיה נוראית. צריך להסתכל על התמונה בצורה הרבה יותר מורכבת. תמיד היה מתח בין הרשות השופטת לבין הרשות המחוקקת והמבצעת. זה בריא, זה תקין וזה נכון. תמיד הרשות השופטת צריכה לפקח ולבקר את הרשות המחוקקת והמבצעת. אחרת הזכויות שלנו באמת יהיו למרמס".

את בטח שומעת את הטענה, שמשכנעת רבים וטובים, שמה שאנחנו רואים פה זה בעצם אליטה שאיבדה את הבכורה ב-1977 ומאז מנסה בכוח להמשיך ולנהל את המדינה באמצעים אחרים, בעיקר משפטיים.
"לטענה הזו, שאני כמובן שומעת כל הזמן, אני אומרת את הדברים הבאים: רצון הבוחר הוא לגיטימי, אבל הוא לא קשור לנושא שלנו. יש את רצון הבוחר – ויש את בית המשפט. ובית המשפט הוא מוסד ככל המוסדות. זה שהבוחר בחר היום מפלגות מסוימות ומחר אולי מפלגות אחרות, לא אומר שבית המשפט צריך להפסיק ולפעול".

על זה יגידו לך: את צודקת, אבל כשבית המשפט מרחיב את הסמכויות שלו ומתחיל לפסוק בשאלות פוליטיות, הוא מאבד את אמון האזרחים, וזו כבר בעיה חמורה. כמו ההחלטה של בג"ץ ביום הזיכרון האחרון בעניין הפלסטינים שהגיעו להשתתף בטקס האלטרנטיבי. שר הביטחון שהציבור בחר רצה להפעיל את סמכותו המנהלתית ובית המשפט מנע את זה ממנו.
"אבל זה בדיוק העניין! לשר הביטחון לא היתה במקרה הזה עילה חוקית להפעיל את סמכותו המנהלתית, ולכן בית המשפט התערב. לשר הביטחון יש סמכויות לא לתת לשב"חים להיכנס, לא לתת לכאלה שמהווים סכנה, וכן הלאה. הוא יכול למנוע את כניסתם. יש לו סמכות לעשות זאת. אבל הוא לא יכול סתם להתנכל לאנשים שקיבלו כחוק היתרים.

״זה בדיוק העניין שעליו אנחנו מדברים. המדינה לא יכולה לחרוג מסמכותה, גם לא בשם רצון הבוחר. וכשהיא עושה את זה, בית המשפט מנסה לעצור אותה. אתה יכול לראות את זה באמנות, בתרבות, במענקים לספורט, כשנכנסים פנימה שיקולים זרים. ואני בכוונה לא מדברת על 'שמאל-ימין'. אני מדברת על שיקולים זרים".

נדמה לי שגם טיעון ה"לא שמאל, לא ימין" מרחיק הרבה אנשים מהוויכוח הזה. כי הם שוב מרגישים שמנסים לעבוד עליהם, ושזה כן שמאל וכן ימין.
"לא נעים להגיד, אבל תסתכל מי בעד שלטון החוק, מי בעד שמירת זכויות, לא משנה של מי – ומי נגד. אין מה לעשות, יש הרבה פעמים זיהוי מסוים. ועל זה כואב הלב. כי כל הוויכוחים בין שמאל לימין שהיו פה בעבר מסתכמים היום בשאלה ׳שטחים כבושים כן או לא׳, ומי שלא בעד שטחים כבושים הוא ישר שמאלן בוגד. מי שלא חושב כמוך, וזה חלק מהשיסוי של ראש הממשלה, הוא ישר בוגד ויש דה-לגיטמציה.

״יש פה מגמה כללית, שמחלישה את כל המערכת. זה לא רק החסינות ולא רק ההתגברות. זו החלשה של שומרי הסף. למנות אנשים משיקולי נאמנות, כשאתה בטוח שלא יבקרו אותך, זה להחליש מוסדות כמו מבקר המדינה, או מפכ"ל המשטרה. ואז, כשהם בכל זאת ממלאים את תפקידם, ויוצאים עליהם כבוגדים, מחלישים את כל המערכת החיסונית הדמוקרטית של המדינה, וזו הבעיה הגדולה.

"וכל זה מגיע לצד שיסוי, הפרד ומשול, הפחדה. באמת שאני לא רוצה ללכת להיטלר, כי תמיד אומרים שמי שמזכיר ראשון את השואה מפסיד בוויכוח, אבל כן – זה מזכיר את מוסוליני, זה הפשיזם. אבא שלי תמיד אמר, שהם עלו לארץ בגיל עשר כי הם ראו את החולצות החומות הולכות ברחוב והבינו שטוב לא יהיה מזה".

אבל החולצות החומות לא הולכות ברחוב. ולכן מי שאומר את זה מפסיד מיד בוויכוח, כמו שאמרת.
"החולצות החומות לא הולכות ברחוב, כרגע. אבל לשם אנחנו יכולים להגיע. וזה מה שאנשים לא מבינים, כולל הבייס. פגיעה בדמוקרטיה היא תהליך. כל פעם זה עוד קצת ועוד קצת – אלא אם כן יש הפיכה, והצבא משתלט על המדינה. כמו שאתה משמין. עוד מאה גרם ועוד מאה גרם ויום אחד אתה מסתכל על עצמך ורואה שאתה מאה קילו, ואז קשה מאוד להוריד את זה, לפעמים אפילו בלתי אפשרי, ולפעמים צריך ניתוח. זו בדיוק הבעיה בדמוקרטיה. גם ככה זה משטר עדין, ובגלל שאנחנו לא מכירים משטרים טובים יותר, זה שיטת המשטר הכי נכונה מבחינתנו וצריך לשמור עליה.

"על זה תוסיף חשד לפלילים של נבחרי ציבור. תסתכל על הכנסת היום. ביבי, ביטן, דרעי, ליצמן. יש חשדות לשחיתות אישית של נבחרי ציבור. נגד ראש הממשלה תלויים כמה וכמה כתבי חשדות, כפופים לשימוע. מגיעים למצב הזה אחרי ששקלת טוב-טוב את הראיות. אתה לא מזמין ראש ממשלה לשימוע אם אין לך באמת משקל גדול מאוד של ראיות".

נכון, ועדיין עומדת לזכותו חזקת החפות.
"זה בוודאי. אבל כשרואים בבירור שיש מהלכים שנעשים כדי להציל מישהו באופן ספציפי, זו חקיקה פשיסטית – היא מתעלמת משוויון בפני החוק, היא רטרואקטיבית והיא לא דמוקרטית. אז כן, יש לנו זוג קיסרי שחי על חשבוננו, ולבייס שלו זה אולי לא מפריע, שייקח לו קצת דולרים. לא שמים לב שזו השחתה, שזה ביזוי של כולנו. לא מבינים שיום אחד הכל יתפרק, ואנחנו נהיה מנודים, כמו דרום אפריקה, כמו צפון קוריאה".

פה את מאבדת את האחרונים שעוד נשארו לצידך, כי הם אומרים: נו, באמת, אנחנו שומעים את ההפחדות האלה מאז 77'. אמרו לנו שבגין פשיסט ושרון רוצח ושהעולם יחרים אותנו. וזה לא קורה. אם כבר – מעמדנו בעולם רק התחזק.
"אתה צודק, אבל כמו שאמרתי: החרבה של דמוקרטיה היא תהליך. גם קאטו הזקן היה אומר שוב ושוב שקרתגו תיחרב, ובסוף היא חרבה. איך מדבררים את הדבר הזה להמון העם? זו באמת שאלה. תסתכל בסרטים של לני ריפנשטל, איך ההמון מריע ברחובות. לקחתי קורס בשכנוע בהרווארד, עם גדול המרצים בתחום הזה, פרופסור מייקל ווטקינס. סמסטר שלם ישבנו ולמדנו את אמנות השכנוע. איך משכנעים אנשים. ומהבחינה הזו, נתניהו הוא גאון. הוא אשף".

והנה אנחנו מגיעים לעוד טענה של תומכי נתניהו. למדת בהארווארד במימון קרן וקסנר. אז את עוד אחת מהדיפ-סטייט.
"גם הסיפור של הדיפ-סטייט בא לדעתי ממקום של בערות, של חושך, של פחד. של קונספירציות. ברגע שתיאוריית קונספירציה מתפשטת, קשה להילחם בה. עם רגשות מאוד קשה להתווכח. אני מדברת הרבה עם קהל ימני. התשובה הכי טובה שלי לטיעונים כאלה היא: אני גרה בהתנחלות. לצערי אנחנו יושבים עכשיו ומדברים מעבר לקו הירוק. הרבה פעמים מאוד נוח לי להגיד: ׳אני גרה בהתנחלות׳, בעיקר כשאני מדברת עם קהל ימני. דבר שני, אני מספרת להם סיפורי תנ"ך. הם לא יודעים תנ"ך בגרוש. ויש סיפורים בתנ"ך, על עכן שמעל בחרם. סקלו אותו, אפילו שהיה משבט יהודה. אין אף אחד שהוא נישא מעם. אז הם לא יודעים כל כך איך לאכול אותי. אני לא 'שמאלנית טיפוסית'".

איך החיים מעבר לקו הירוק מתיישבים עם השקפת העולם שלך על דמוקרטיה? אפשר לקרוא לחיזוק הדמוקרטיה ובמקביל לחיות במקום שאין בו דמוקרטיה?
"הקו הירוק עובר ממש באמצע היישוב. והיישוב בנוי על קרקעות פרטיות שנקנו בכסף מלא. אני בוודאי לא מתכוונת להיות מכשול לשלום".

אביחי מנדלבליט (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
אביחי מנדלבליט (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

בואי נדבר על מנדלבליט. לאו דווקא על מנדלבליט האיש, אלא על היועץ המשפטי לממשלה. לך יש פרספקטיבה יותר רחבה מלרוב האנשים על המוסד הזה. ראית יועצים משפטיים מקרוב. מה אנשים לא מבינים כשמדברים על היועץ המשפטי לממשלה.
"היועץ המשפטי הוא מוסד מכונן במשטר בישראל. הוא גם ראש מערכת התביעה והוא גם הייעוץ המשפטי לממשלה. יש הרבה ויכוחים אם הוא צריך להיות גם וגם, אני חושבת שכן, אני חושבת שכשהוא בא לייעץ לממשלה, חלק מהכוח שלו נובע מכך שהוא גם ראש התביעה. הוא לא יועץ משפטי לממשלה במובן של 'קונסיליירי'. התפקיד שלו הוא להגיד לשלטון: ׳פה אתם לא פועלים נכון׳. או ׳פה אתם חורגים מסמכות׳. או ׳פה אתם עומדים לעבור על החוק׳. וכולם יודעים שאם צריך, הוא גם זה שיוציא את זה אל הפועל, וזה נותן לו את הכוח, במקרה שלא יקשיבו לו. זה מוסד מאוד חשוב בחברה הישראלית".

הפגיעה ביועץ המשפטי לא התחילה עם נתניהו
"זה התחיל אחרי הקדנציה של ברק עם רבין ב-77'. נכנסתי לפרקליטות ב-87', ומה שרואים מאז זה שינמוך הדרגתי של התפקיד. נגד חריש היו כבר טענות שהוא לא ה-יועץ המשפטי לממשלה. גם נגד בן-יאיר היו טענות. הלכו אז לליבאי (שהיה שר המשפטים) והוא כמעט לא מינה אותו. אבל רבין לחץ בצורה מטורפת שימנו אותו, אפרופו 'יועץ משפחתי'. ובן-יאיר מונה".

גם לרבין כבר היתה טראומה מהקדנציה הראשונה עם אהרון ברק כיועץ משפטי 'לא משפחתי'.
"בדיוק. ואחרי שרבין מינה את בן-יאיר עברנו לבראון-חברון, עם רוני בראון שתי דקות בתפקיד, ואז רובינשטיין נכנס. גם רובינשטיין כבר היה מזכיר ממשלה קודם, אבל לפחות הוא עבר צינון כשופט בית משפט.

"אם מדברים על יועצים משפטיים לממשלה והתפקיד שלהם בהגנה על הדמוקרטיה, אני ממליצה להסתכל על כל ההחלטות הראשונות של כל יועץ משפטי חדש. הן תמיד מאוד בעייתיות. לוויישטיין שבא אחרי רובינשטיין, היה את פרשת ליברמן. למזוז היה את האי היווני.

"תסתכל על ההחלטות הראשונות – יש שם תמיד לחצים. חשש ממה יגידו. צריך עמוד שדרה. כמעט כל ההחלטות הראשונות של יועץ משפטי חדש הן בעייתיות מאוד. או שהעבירו להם תפוח אדמה לוהט, שאף אחד לא רצה לטפל בו, או שהם מפחדים מהצל של עצמם כי הם רק נכנסו לתפקידם.

"אם אתה לא נושא את פניך לכהונה בבית המשפט העליון ואתה אדם הגון, אתה עושה את מה שצריך. אבל אם אתה נושא את פניך לעליון, וכולם כנראה נושאים את עיניהם לכהונה בעליון, אתה נזהר".

ומנדלבליט?
"קודם כל, את מנדלבליט אני לא ממש יודעת לקרוא. אני אגיד לך משהו עקרוני – לא יכול להיות, פשוט לא יכול להיות, שהכל תלוי ועומד על אדם אחד. במובן הזה, שהלחצים, הדה לגיטימציה שעושים לו, לחץ מימין, לחץ משמאל – זה לא נורמלי שהכל נופל עליו. הרי בסך הכל המערכת צריכה לתפקד כמערכת. אמרת לי קודם 'את ראית את זה בעיניים'. אז אני אגיד גם שמי שנכווה ברותחין נזהר בפושרין.

״אני עבדתי עם בן-יאיר, עם רובינשטיין, עם ויינשטיין, עם מזוז. ראיתי יועצים משפטיים מקרוב. ראיתי איך מושכים תיקים. ראיתי איך הזמן עובר ודברים שצריכים לקרות לא קורים. ואז אתה מתלבט 'אני אצעק שהמלך הוא עירום'? כמו שאמרתי על חקירות ליברמן, כשהיתי בפרקליטות 'זו תהיה קבורת החמור של התיק הזה' ולדור קרא לי למשפט שדה, לברר למה אמרתי משפט כל כך חריף. אמרתי לו: כי אני רואה לאיפה זה הולך. וכשאתה בתוך המערכת, תמיד קל להרגיע את עצמך, אפרופו הדמוקרטיה: אני לא רואה את כל התמונה. אולי זה בסדר. אולי יש עוד דברים שאני לא יודעת".

בכל המקרים זה נראה כמו שיטה: התלבטויות אינסופיות עד להחלטה על כתב אישום, ואז ממסמסים את זה בשימוע שנגרר.
"בדיוק ככה. המערכת משתמשת בתהליכים שלה עצמה, כדי לפרק את התיק. האם אני חושבת שממסמסים את התיקים של נתניהו כמו שמסמסו את התיקים של ליברמן? וואלה, אני לא יודעת מה לומר. אתה שואל אם אני חוששת? כן, אני חוששת".
מה מונע מיועץ כמו מנדלבליט להגיד לראש הממשלה 'קבעתי לך מועד לשימוע ביולי. אתה לא מגיע לשימוע? בעיה שלך. אין שימוע וממשיכים למשפט'.
"צריך בשביל זה ביצים".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 2,295 מילים. מחכים לתגובתך.

זו היתה טעות, כל העניין הזה עם התות

כוחות צה״ל נסוגים מלבנון (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)
יוסי זמיר/פלאש90
כוחות צה״ל נסוגים מלבנון

בערב מצאתי את עצמי מקריאה את 'האריה שאהב תות' לילדים של הבן שלי שמטייל השבוע בחו"ל עם חברים מהצוות שלו בצבא. יחד הם חוגגים את משבר גיל 40, תעשו לי טובה באמת, הנפוץ בשם יומולדת 40 ונחגג לרוב על כמה בירות בבר. אבל הגבר החדש הוא בוגר חתונות שיצאו משליטה וגם הוא רוצה קצת לצאת מעצמו. כלומר, לישון לילה שלם ולא להכין טוסט פיצה בלי קטשופ, לא שלם, חצי, למה נתת לה קודם? לא בא לי לאכול, אני לא רעב.

נשים מלקטות חברה חברה במשעולי החיים, כמו דולפינות הן מלוות זו את זו, צוללות עמוק ומגיחות אל פני המים. גברים נאמנים לחברים מהשכונה ולכמה מספרי ברזל מהפלוגה ומשמרים את היכולת לומר הכל במשפט שמתחיל ב'אחי' ואורז הכל לחברות רבת שנים.

אז אני נותנת באריה שאהב תות ומפרידה בין הנצים ('אני לא רואה את התמונה', 'אתה כן רואה', 'אני לא', 'אתה כן', בעיטה. 'אייי, תגידי לו'). בחדר הסמוך כלתי מניקה, בלי משבר ובלי נעליים, את תינוקם בן הארבעה חודשים שגם הוא בסוג של משבר שיניים או קפיצת גדילה או כל תירוץ שישאיר את אמא שלו 'ערה?'

האריה שאהב תות

האריה המפונק פוגש ילדים ביער, ובחדר החשוך למחצה הילדים רבים על השמיכה שלעולם תהיה קצרה מדי, וכשאני מגיעה למשפט 'זו היתה טעות כל העניין הזה עם התות' אני עוצרת ומספרת להם שזה היה המשפט האהוב על אבא שלהם, שהעמיד במבחן את נכונותנו לשאת את האריה הבכיין ערב ערב, זה מה שהבן שלי דרש, וחושבת על ארבעה חברים טובים שחוגגים עכשיו יומולדת בחו"ל 20 שנה אחרי שירותם הצבאי, שהיה טיול קטן ומטורף ללבנון הארורה שהחודש מלאו 19 שנה ליציאה ממנה – הפרחים לאהוד ברק, שכמו האריה ההוא שאהב תות, הבין פתאום שזו היתה טעות כל העניין הזה עם התות. ואיזה עצב ענק על אלה שלא חזרו משם.

תות. סוף.

תגיות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 279 מילים. מחכים לתגובתך.

למקרה שפיספסת

סקר גיאוקרטוגרפיה:

50% מאמינים שלא יהיו בחירות חדשות
30% אומרים שאין מצב
20% חחחחחחחחחחח

בנט: 100% אני בא

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

מנדלבליט: "כל ההחלטות בעניין ראש הממשלה התקבלו בצורה מקצועית ועניינית"

היועץ המשפטי לממשלה, תקף בחריפות את הניסיון לבצע רפורמה "מרחיקת לכת" במערכת המשפט ● "הטענה כאילו מערכות המשפט פוגעות ברצון העם מבטאת חוסר הבנה של הדמוקרטיה"

אביחי מנדלבליט (צילום: פלאש)
פלאש
אביחי מנדלבליט

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

נשיאת העליון: השיח נגד מערכת המשפט "בוטה, עולב ומשולח רסן"

בנאום בכנס עורכי הדין באילת, הזכירה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות כי רק לפני שנה וחצי, ראש הממשלה בנימין נתניהו הדגיש את הצורך בבית משפט חזק ● ״ואני מבקשת לשאול מה נשתנה במהלך תקופה זו?״

אסתר חיות (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
יונתן סינדל, פלאש 90
אסתר חיות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

דרמה ברכבת הקלה: מנכ"ל חברת נת"ע התפטר במפתיע

לאחר 5 שנים בתפקיד, מנכ"ל נת"ע, יהודה בר-און הודיע על פרישה ● ההחלטה מגיעה ככל הנראה על רקע מתיחות עם יו"ר הדירקטוריון שנכנס לתפקיד לפני כחצי שנה ● "בשנים האלה, שהיו מאתגרות ומרתקות, חוללנו כאן מהפכה"

מודל של הרכבת הקלה שתופעל בתל אביב. מוצג בשדרות רוטשילד (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90
מודל של הרכבת הקלה שתופעל בתל אביב. מוצג בשדרות רוטשילד

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

בעקבות הביקורת שמתחנו אתמול על אופן סיקור הפגנת האופוזיציה ב״ידיעות אחרונות״, נראה כי העיתון מבקש לתקן היום את הרושם – ופרסם הבוקר ידיעה המתקנת, ואף מבהירה, את הפרסום שלו אתמול על מספר המשתתפים בהפגנה.

״אתמול פרסמנו כי להפגנה הגיעו כ-15,000 איש״, נכתב בידיעה. ״נתון זה התבסס על הערכות פנימיות של המשטרה״. וכדי להעמיד דברים על דיוקם, ככל שניתן לפחות, העיתון מצטט את הידיעה של ״גלובס״ מאמש, לפיה מספר המשתתפים בהפגנה היה 50 אלף איש – על פי נתוני האיכון הסלולרי.

שמחנו לעזור.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ליברמן: הגיע הזמן שהחרדים יתפשרו ולא החילונים

חדשות 12: שרי הליכוד קיבלו זימון להצביע מחר ב-16:00 על חוק לפיזור הכנסת ● אגודת ישראל הסכימה למתווה הפשרה שהציע נתניהו לחוק הגיוס

F161101YS67 (1) (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
Yonatan Sindel/Flash90
בנימין נתניהו ואבגדור ליברמן.

חברי הכנסת של הליכוד קיבלו הערב הודעה על כך שהם מתבקשים להתייצב מחר ב-16:00 במליאה כדי להצביע על חוק לפיזור הכנסת.

ראשי המפלגות הפוטנציאליות להקמת הממשלה נקראו לפגישה עם בנימין נתניהו הערב, אך אביגדור ליברמן לא הגיע עד כה. מנגד, ראשי אגודת ישראל הסכימו לפשרת ראש הממשלה בנוגע למתווה חוק הגיוס, כך דווח הערב בחדשות 12.

ליברמן אמר למקורביו, כי האיומים על בחירות לא מרתיעים אותו וכי הגיע הזמן שהחרדים יתפשרו ולא החילונים. יו"ר ישראל ביתנו דורש שחוק הגיוס יועבר בגרסתו הנוכחית או שבכוונתו להצביע בעד חוק לפיזור הכנסת והליכה לבחירות חוזרות.

כרגע אין חתימה של אף מפלגה על כניסה לקואליציה כאשר המועד האחרון להרכבתה הוא ביום רביעי. כאמור, בליכוד מפנים את האצבע לכשלון המשא ומתן לעברו של ליברמן וטוענים לחוסר תום לב מצדו.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 121 מילים. מחכים לתגובתך.

טבע תשלם 85 מיליון דולר בהסדר פשרה עם אוקלהומה

המדינה האמריקאית תסיר את תביעתה נגד טבע ● החברה הואשמה באחריותה להתמכרות ואף למוות של עשרות אלפי משתמשים במשככי כאבים

משרדי חברת טבע בירושלים (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
Yonatan Sindel/Flash90
משרדי חברת טבע בירושלים

טבע תשלם 85 מיליון דולר למדינת אוקלהומה שבארה"ב כדי להסיר תביעה במסגרתה הואשמה החברה באחריות להתמכרות של אלפים למשככי כאבים ואף למותם. התובע הכללי של אוקלהומה מייק האנטר הודיע על ההסדר שפרטיו המדויקים יימסרו בשבועיים הקרובים.

טבע מגיעה לפשרה יומיים לפני פתיחת המשפט שבו נתבעה יחד עם ג'ונסון אנד ג'ונסון בבית המשפט באוקלהומה. החברה הואשמה בכך שגרמה למותם של כ-48 אלף משתמשים בתרופה ב-2017.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 64 מילים. מחכים לתגובתך.

תיק 15 אלף

לו רק ראש הממשלה בנימין נתניהו ומו״ל ידיעות אחרונות ארנון מוזס היו כורתים ברית אחים לפני שלושה עשורים, הם היו גונבים את המדינה ביחד ● כשכבר ניסו לחבור, מאזן הכוחות לא היה שוויוני והמו״מ ביניהם הפך לתיק פלילי ● הסיקור בידיעות אחרונות של הפגנת האופוזיציה אמש מרמז שגם בלי תן וקח, ביבי ניצח את נוני

שלטים בהפגנת האופוזיציה (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
Tomer Neuberg/Flash90

לו רק ראש הממשלה בנימין נתניהו ומו״ל ידיעות אחרונות ארנון מוזס היו כורתים ברית אחים לפני שלושה עשורים, הם היו גונבים את המדינה ביחד ● כשכבר ניסו לחבור, מאזן הכוחות לא היה שוויוני והמו״מ ביניהם הפך לתיק פלילי ● הסיקור בידיעות אחרונות של הפגנת האופוזיציה אמש מרמז שגם בלי תן וקח, ביבי ניצח את נוני

הוא לא היה אמור להיות בתפקיד הזה. הוא לא היה הבן הנבחר, הבן-יקיר-לי שיגשים את חזון הוריו – ובמיוחד של אביו. התפקיד הזה היה שמור לבן הבכור, הנסיך, יורש העצר.

אבל הבכור נהרג ושינה את מסלול חייו של אחיו הצעיר יותר, האח שחלם בכלל על קריירה אחרת, שאהב נשים ואהב לחיות ואהב לטייל. זה שפחות ציפו ממנו, שלא עמדה על כתפיו מורשת שלמה של מסורת משפחתית יוקדת. הבכור נהרג, ואחיו הצעיר ידע שתפקידו עתה הוא להגשים את חזון האב. שתפקידו לוודא, שהירושה שקיבל בחסד ולא בזכות, תעניק לאביו גאווה.

רק ארבע שנים מפרידות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לארנון מוזס, מו״ל ״ידיעות אחרונות״. זה כלום במונחים של דור – הם שייכים, במידה רבה, לאותו עידן, אותו הזמן, אבל גדלו בנסיבות כל כך שונות, שהגיוני לחשוב שהם באמת שונים האחד מהשני.

בנימין ובנציון נתניהו (צילום: Michal Fattal/Flash90)
בנימין ובנציון נתניהו (צילום: Michal Fattal/Flash90)

אחרי הכל, מוזס שירת כמדריך נוער בצה״ל, השלים תואר ראשון בארץ אבל נשר במהלך לימודי התואר השני בבוסטון, ואילו נתניהו היה סרן בסיירת מטכ״ל ותלמיד מצטיין שהשלים גם תואר ראשון באדריכלות, גם תואר שני במינהל עסקים ב-MIT, וגם, בשביל הכיף, למד מדעי המדינה בהרווארד.

הראשון אוהב ספורט, רק ספורט – בצעירותו היה כדורסלן מצטיין; השני איש ספר (לפעמים אותו ספר). הראשון העריץ את הנסיכה דיאנה, השני את צ׳רצ׳יל. אין להם שום דבר משותף, לכאורה.

נוני מוזס ושמואל מרקובסקי במשחק של מכבי בשנות השמונים (צילום: Moshe Shai/Flash90)
נוני מוזס ושמואל מחרובסקי במשחק של מכבי בשנות השמונים (צילום: Moshe Shai/Flash90)

ובכל זאת, לשניהם יש מסלול חיים דומה להפליא. במקום שבו בנימין נתניהו הצעיר נטש הכל כדי לקבל עליו את נציגות המשפחה לאחר מות יוני, כך גם ארנון מוזס מצא עצמו כיורש לאימפריית ״ידיעות אחרונות״, אחרי שאחיו הבכור גלעד נהרג בתאונת דרכים. שניהם היו יכולים, לו האמינו בפסיכולוגיה ובטיפול פסיכולוגי, לבלות שעות יחדיו בהחלפת חוויות מהצל הגדול שמלווה אותם בדמות אביהם – בנציון מחד ונח מאידך.

האמונה העמוקה, האמיתית, היוקדת כי יש להם תפקיד היסטורי, כי מונחת עליהם התקווה לקיום תפקיד זה, כי זכו מן ההפקר בכבוד הזה, האמונה הזו זהה לחלוטין אצל שני הגברים הללו, השולטים בישראל ביד רמה כשלושה עשורים – נתניהו מאז נכנס לחיים הפוליטיים, ומוזס מאז ביצר סופית את אחיזתו ב״ידיעות אחרונות״.

נח מוזס (צילום: דוד אלדן, לע"מ)
נח מוזס (צילום: דוד אלדן, לע"מ)

בפוטנציאל, החיבור בין השניים יכול היה להוות בסיס לברית בלתי ניתנת לערעור. בפוטנציאל, הם היו יכולים לחבור ולגנוב את המדינה.

המזל של ישראל הוא שלא עשו זאת – וכשכבר ניסו, אחד מהם היה טיפש דיו להקליט את השיחות.

דין אמסלם כדין ליבנה

ארנון מוזס הוא חיה פצועה בשנתיים האחרונות. אימפריית ״ידיעות אחרונות״ כבר לא חזקה כלכלית כשם שהיתה בעבר, העיתון היומי אינו הנפוץ (וספק אם המשפיע) במדינה, הוא עצמו עומד בפני כתב אישום בכפוף לשימוע בפרשת תיק 2000, ולפחות שתי מערכות הבחירות שהתקיימו בחמש השנים האחרונות הוכיחו שאין בכוחו להמליך או להפיל ראשי ממשלה, כפי שטענו עליו בעבר.

והנה נקודת דמיון נוספת בינו לבין נתניהו: למרות שהם עומדים על סף כתב אישום, למרות שמעולם לא היו כה פגיעים וקרובים להדחה מעמדתם בראש האימפריה שבנו כמו עתה – למרות נקודות התורפה הגלויות כל כך במעמדם, עדיין כל הכפופים להם לא מעיזים לצאת נגדם. דין יו״ר הקואליציה דוד אמסלם כנטע ליבנה, עורך ״ידיעות אחרונות״; דין מיקי זוהר כאחרון העורכים בבניין הקבוצה בראשון לציון.

במקרה של נתניהו, המציאות הפוליטית שבה חלק גדול מהעם נותן לו תמיכה בלתי מעורערת, לא מאפשרת למתנגדיו לקום ולצאת נגדו. במקרה של מוזס, המציאות התעסוקתית שבה אין לעיתונאים לאן ללכת והיכן לקבל משכורת הוגנת, מאפשרת לרבים לכבס את המציאות, לרבע את המעגל, להעלים עין, להתגונן, ולהישאר במקומם.

התוצאה היא ניצחון מובהק של ברית נתניהו-מוזס – ברית שלכאורה לא הבשילה מעולם, אבל בפועל מתקיימת כאן ועכשיו. אין כאן שוחד; נתניהו לא נתן ומוזס לא לקח. שניהם נתקעו עם המציאות המשפטית שיצרו במו ידם. ובכל זאת, ההתערבות הצליחה והספינה הכבדה שינתה את מסלולה.

הכותרת הראשית בידיעות אחרונות
הכותרת הראשית בידיעות אחרונות הבוקר

משחק של מספרים

הכותרת הראשית ב״ידיעות אחרונות״ הבוקר, למחרת הפגנת האופוזיציה ברחבת מוזיאון תל אביב, שאגה: ״נתניהו במאמץ להשיג פשרה״. ידיעה פוליטית, על המשבר-לא-משבר במשא ומתן הקואליציוני להרכבת ממשלת נתניהו החמישית. עמוק בכותרות המשנה, בשורת אגב, נכתב: ״כ-15 אלף איש אמש בהפגנת האופוזיציה בת״א ׳להצלת הדמוקרטיה׳״.

רגע, למה 15 אלף? למה לא, נגיד, 50 אלף?

הפגנות זה לא פעם משחק של מספרים, ובהעדר יכולת לקבוע עובדתית כמה אנשים השתתפו בהפגנה או עצרת כזו או אחרת, המספר שנזרק הוא פונקציה של עמדה פוליטית או אידאולוגית.

מארגני ההפגנה ומשתתפיה, אלו המאמינים שחוק החסינות ופסקת ההתגברות שנועדו לשרת את נתניהו ולמנוע את העמדתו לדין, אלו דיברו על סביב (ואף מעל) 100 אלף משתתפים בהפגנה אמש. מאידך, תומכי נתניהו מימין – המבקשים להקטין את האפקט האפשרי של ההפגנה, לנפנף את משתתפיה כקומץ חסר חשיבות שאינו מקבל את דין הבוחר, מדברים על כעשרת אלפים משתתפים. לזכותו של ״ישראל היום״, עיתון הבית של נתניהו, יאמר שהוא פשוט נמנע מלנקוב בכל מספר, קטן או גדול.

הפגנת האופוזיציה ברחבת מוזיאון תל אביב (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
הפגנת האופוזיציה ברחבת מוזיאון תל אביב (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

המפיק ההוליוודי הוותיק רוברט אוונס הטביע את האימרה המפורסמת: ״לכל סיפור יש שלושה צדדים: שלי, שלך, והאמת״. זה היה במאה הקודמת. במאה הנוכחית, אין אמת. ומאחר שמשטרת ישראל, למודת הספינים הפוליטיים שנעשים על גבה אחרי כל הפגנה, מסרבת לתת אומדן רשמי למספר המשתתפים אמש בהפגנה, אין משמעות למספר המדויק – 100 אלף או 15 אלף.

השאלה אינה, אם כן, מי צודק. השאלה היא ממתי הפך ״ידיעות אחרונות״ לנציג המחנה השני, זה שלקח על עצמו להגן על נתניהו ושלטונו בכל מצב ובכל מחיר.

״בשנה האחרונה חל שינוי בולט ביחס של ׳ידיעות אחרונות׳ לראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה״, חשפו אתמול עורכי ״העין השביעית״ בפייסבוק. ״יותר ויותר תצלומים של השניים, ובעיקר שלה, מופיעים בעיתון. חלק ניכר מהם בהקשרים חיוביים״.

ארנון מוזס ביחידת לה״ב 433 (צילום: Koko/Flash90)
ארנון מוזס ביחידת לה״ב 433 (צילום: Koko/Flash90)

״האינטרס בהרגעת הרוחות הדדי״, הם מסבירים. ״מעל נתניהו, כמו גם מעל העורך האחראי של העיתון, ארנון (נוני) מוזס, מרחף איום ממשי של כתב אישום ב׳תיק 2000׳. הרדמה כללית היא שם המשחק.

״ההרדמה בחזית נתניהו-מוזס נמשכת גם בגיליון סוף השבוע. מעמודי החדשות של "ידיעות אחרונות" בולטת בהיעדרה ידיעה שמזכירה כי הערב יקיימו מפלגות האופוזיציה, ובראשן כחול-לבן, הפגנת מחאה נגד הליכי החקיקה שמקדם נתניהו במטרה לשמר את שלטונו גם במקרה שיוגש נגדו כתב אישום באשמת שוחד״.

הצניעו את קיומה של ההפגנה, והמעיטו במספר המפגינים. עקביות היא שם המשחק.

ההיסטוריה חוזרת

העיתונות בישראל היא הילד כאפות של בעלי שררה בשלושה העשורים האחרונים. דרך עידן עפר נמרודי בפרשת האזנות הסתר באמצע שנות ה-90, עבור בשירות עורכי ״ידיעות אחרונות״, בכללם משה ורדי ורפי גינת, את האינטרסים של משפחת מוזס ומקורביהם, וכמובן תקופת נוחי דנקנר וקבוצת איי.די.בי בשליטת ״מעריב״, בתחילת העשור הנוכחי.

משה ורדי ונוני מוזס (צילום: Moshe Shai/Flash90)
משה ורדי ונוני מוזס (צילום: Moshe Shai/Flash90)

חקירות נתניהו – פרשות 1000, 2000 ו-4000 – מלמדות שאין גבול ואין סוף לדרישות הבעלים, ורק מעטים העיתונאים שיעיזו בזמן אמת לצאת נגדם. אם זה ניסיונות התערבות בוטים בערוץ 10, אם זה דברי מוזס לנתניהו, מהם עולה כי עורכיו יעשו מה שיבקש, אם זה הנחיות בעלי בזק, שאול אלוביץ, היישר אל מנכ״ל אתר וואלה! אילן ישועה – בכל המקרים, עיתונאים בדרגים בכירים ומטה מוצאים את עצמם באש הצולבת ובוחרים להתכופף. ורק כשכוחות הרשע העליונים מוזזים הצידה, לרוב לכיוון תא המעצר – כמו נמרודי, כמו דנקנר, כמו אלוביץ׳ ואולי בעתיד גם מוזס – הם מתייצבים מול המצלמות באומץ ומכים על חטא.

אחרי שמעריב של דנקנר, למשל, קרס לתפארת, פרסם עמיתי אבנר הופשטיין כתבת תחקיר ב״מבט שני״, רצועת הדוקו של הערוץ הראשון ז״ל. בסרט, ״הון, שלטון וקריסת עיתון״, הופיעו עיתונאים בכירים שעבדו תחת דנקנר באותה תקופה וחשפו את הזוועות העיתונאיות שהתרחשו שם.

והנה ההיסטוריה חוזרת: חלק לא מבוטל בסרט הוקדש לדיכוי המחאה החברתית שפרצה ב-2011 על ידי מעריב. כשפרצה המחאה, העיתון – כמו כל כלי התקשורת – אימץ אותה בהתלהבות. לא משנה מה האידאולוגיה שלך, מחאת האוהלים היתה סיפור סקסי שנפל על העיתונות בשיאו של קיץ משעמם למדי. פתאום היה על מה לכתוב.

נוחי דנקנר בבית המשפט (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
נוחי דנקנר בבית המשפט (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

אבל כשהמחאה החברתית החלה לסמן כמטרה את הטייקונים במשק, ובראשם דנקנר עצמו, רוח המפקד במעריב שינתה כיוון בבת אחת – והעיתון החל לצאת נגד המחאה ומארגניה.

״הרגשתי שטורים מסוימים מכיוון אידאולוגי מסוים מקבלים פתאום יותר תשומת לב״, סיפר בסרט יואב ריבק, מי שהיה ראש מערכת החדשות במעריב בתקופת דנקנר. על כך שפוטרו בתקופתו כתבים בעלי אופי חברתי, הוסיף ריבק: ״ההגנה עליהם היתה כרוכה ביותר ויותר מאמץ, זה הגיע למצב שבו אתה צריך לבחור את הקרבות שלך, וכשאתה צריך לבחור את הקרבות שלך, אתה צריך לוותר על חלקם״.

בסיכום, ריבק הוסיף: ״מעריב היה חלק מקבוצת איי.די.בי, כמו שאומרת השורה הזו במדור עסקים. וזו לא אמירה שהיא אמירה עיתונאית, זו אמירה שהיא אמירה עסקית. וכולנו פעלנו לפי זה. כלומר, לא מתוך איזושהי חדווה ולא עשינו את זה בהתנדבות, עשינו את זה כי זה מה שחונכנו לעשות באותה תקופה״.

ריבק הוא היום ראש מערכת החדשות בעיתון ״ידיעות אחרונות״.

יום אחד אולי יעשו סרט על הנעשה ב״ידיעות אחרונות״ בחודשים האחרונים של שלטון מוזס. יהיה מעניין לשמוע את הראיון של ריבק גם שם, מסביר למה פתאום שרה נתניהו זוכה לתמונות מחמיאות ובהפגנת האופוזיציה אמש היו רק 15 אלף איש. עקביות, אחרי הכל, היא שם המשחק.

תגובות

אלו השאלות ששלחנו אל נטע ליבנה, עורך ידיעות אחרונות:

  1. ידיעות אחרונות מפרסם היום בעיתונו כי כ-15 אלף מפגינים נכחו בהפגנה אמש, ברחבת מוזיאון תל אביב. מניין לידיעות אחרונות המספר הזה?
  2. בהתחשב בכך שהמספר הנ״ל נמוך באופן קיצוני לעומת הערכות שונות, ובכלל זה הערכות של אנשי מקצוע, האם היתה הנחייה או החלטה במערכת ידיעות אחרונות להמעיט בערך הארוע הנ״ל?
  3. בגליון יום שישי של ידיעות אחרונות, לא דווח דבר על קיומה של ההפגנה במוצאי שבת. מדוע?
  4. האם ארנון מוזס, מו״ל העיתון, היה מעורב בכל דרך שהיא בהחלטות כיצד לסקר את הפגנת האופוזיציה?
  5. האם ישנן הנחיות בידיעות אחרונות כיצד לסקר את מאבק האופוזיציה נגד האפשרות לחוק חסינות ופסקה התגברות מורחבת, העלולים לאפשר לבנימין נתניהו שלא לעמוד לדין (בכפוף לשימוע)?
  6. האם ארנון מוזס, במישרין או בעקיפין, מעורב בכל דרך שהיא בהחלטות המערכת, או העביר הנחיות למערכת, כיצד לסקר את נתניהו, מאבקו המשפטי, וכן את בני משפחתו של נתניהו – במיוחד בתקופה זו, שבה גם נגד מוזס עצמו ישנה המלצה להעמידו לדין (בכפוף לשימוע)?

מ"ידיעות אחרונות" לא נמסרה תגובה לשאלות אלו.

בנוסף, ביקשנו תגובה ממו״ל ידיעות אחרונות ארנון מוזס – שלא השיב לפנייתנו – ומראש מערכת החדשות יואב ריבק, אשר בחר שלא להגיב.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,514 מילים. מחכים לתגובתך.

משרד האוצר: רכישת הדירות במרץ מהנמוכות בעשור האחרון

במרץ נרכשו כ-8,100 דירות בישראל, לא כולל רכישות מחיר למשתכן ● אור עקיבא וחדרה תידלקו את עיקר המכירות של דירות חדשות ● זוגות צעירים קנו במרץ מעל 5,000 דירות

בנייני דירות חדשות ביבנה (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)
הדס פרוש / פלאש 90
בנייני דירות חדשות ביבנה

בחודש מרץ נרכשו 9.7 אלף דירות בישראל, שהיוו עליה של 7% לעומת החודש המקביל אשתקד, כך עולה מסקירה שפירסם היום משרד האוצר. בניכוי העסקאות של מחיר למשתכן, רכישת הדירות ירדה לרמת שפל ביחס לעשור האחרון, והסתכמה ב-8.1 אלף דירות.

במרץ נמכרו בשוק החופשי 1.9 אלף דירות, שהיוו עליה של 5% ביחס לחודש המקביל אשתקד. עיקר העליה מיוחסת למכירות באיזור חדרה ואור עקיבא בפרט. אזורי תל אביב והמרכז בולטים במכירת דירות במסגרת התחדשות עירונית ורמות המחירים שלהן נמוכות יחסית ביחס לפרויקטים רגילים.

זוגות צעירים קנו במרץ 5.2 אלף דירות, מהן 1.5 אלף בסבסוד ממשלתי ובסך הכל מדובר בעליה של 5% לעומת החודש המקביל אשתקד. תזרים המזומנים הפוטנציאלי של הקבלנים ממכירת דירות חדשות למרץ הסתכם ב-5.6 מיליארד שקל.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 114 מילים. מחכים לתגובתך.
סגירה