יום לאחר שאדלשטיין משך את ההצעה מהמליאה

הכנסת אישרה הצעת חוק "איי תיירות" בקריאה ראשונה

צחי הנגבי: תנחומים לבני משפחתו של עריקאת ● טיבי: ״חבר ומנהיג אמיץ״ ● ציפי לבני: הוא סימס לי ״לא סיימתי את מה שנולדתי לעשות״ ● סמוטריץ׳: הוא היה אנטישמי תומך טרור ● קרעי: בנפול רשעים רינה ● הכנסת אישרה את ההסכם עם בחריין ● מנסור עבאס על תמיכה בחקיקה לטובת נתניהו: נחליט כשתבוא הצעה

  • גבי אשכנזי בדיון על הסכם השלום עם בחריין, 10 בנובמבר 2020 (צילום: דוברות הכנסת - שמוליק גרוסמן)
    דוברות הכנסת - שמוליק גרוסמן
  • בני גנץ בדיון על ההסכם עם בחריין, 10 בנובמבר 2020 (צילום: דוברות הכנסת - שמוליק גרוסמן)
    דוברות הכנסת - שמוליק גרוסמן
  • יריב לוין בדיון על ההסכם עם בחריין, 10 בנובמבר 2020 (צילום: דוברות הכנסת - שמוליק גרוסמן)
    דוברות הכנסת - שמוליק גרוסמן
  • בנימין נתניהו בדיון על ההסכם עם בחריין, 10 בנובמבר 2020 (צילום: דוברות הכנסת - שמוליק גרוסמן)
    דוברות הכנסת - שמוליק גרוסמן
  • בנימין נתניהו בכנסת, 10 בנובמבר 2020 (צילום: Oren Ben Hakoon/POOL)
    Oren Ben Hakoon/POOL
  • שר הביטחון בני גנץ לוחץ יד לראש עיריית אילת מאיר יצחק הלוי בכנסת, 10בנובמבר 2020 (צילום: Oren Ben Hakoon/POOL)
    Oren Ben Hakoon/POOL
  • .גופתו של סאיב עריקאת, בכיר הרשות הפלסטינית שמת מקורונה, מגיעה לבית חולים ברמאללה, 10 בנובמבר 2020 (צילום: פלאש 90)
    פלאש 90
  • בני גנץ, איתן גינזבורג, עמיר פרץ, אדם לא מזוהה בגבו למצלמה, מיקי חיימוביץ ואבי ניסנקורן במליאה לאחר אישור הצעת חוק איי תירות לאילת וים המלח בקריאה ראשונה, 10 בנובמבר 2020 (צילום: דוברות הכנסת - דני שם טוב)
    דוברות הכנסת - דני שם טוב
07:03 עריכה

ח״כ מאיר כהן לכחול לבן: תתייצבו ותודו שעשיתם טעות. רציתם להכנס מתחת לאלונקה והפכתם להיות האלונקה.

חבר יש עתיד סיפר שיש לו לעתים פגישות עם חברי כחול לבן אולם לא ברור עדיין אם הם יצביעו אי אמון עם מפלגתו.

לדעתו מדובר באחד המשברים הגדולים בתולדות המדינה ואי אפשר לנהל אותו עם הממשלה הנוכחית. כדוגמה לחוסר התפקוד הביא כהן את המקרה מאתמול של הצעת חוק איי התיירות לטיפול באילת – הצעה שלדעתו נפלה בגלל משחקי כוח. ״המריבות גבו מחיר מהעיר אילת״, הוא אומר. מאיר כהן אומר שיש מנהיג אחד למרכז שמאל וזה יתבהר – ״לנו זה כבר ברור״, הוא אומר – ״זה יאיר לפיד״.

07:30 עריכה

שר האוצר ישראל כ״ץ על הסיכויים שנקבל בישראל חיסון קורונה מוקדם. ״אני כבר לפני מספר חודשים יזמתי יזמתי פנייה לממשל האמריקאי, שכשיהיה חיסון בארה״ב נקבל גם בישראל. אתמול בפגישה פניתי שוב לשר האוצר מנוצ׳ין וחזרתי על בקשתי שיתנו לנו התחייבות – 5 מיליון מנות יכולות להספיק לנו. זה הסיכוי הכי טוב לקבל חיסון. אני חושב שרק התחייבות אמרקיאית יכולה לתת לנו לקבל מוקדם את החיסון״.

כ״ץ שהתראיין לכאן רשת ב׳ ביטל על התוכנית שהציג אבי שמחון למענקים ואמר כי הוא לא עובד אצלו. ״שמחון לא קשור לפעילות שלנו, אני מקיים את הדיונים כשצריך. איון תוכנית כזאת. אנשים משועממים מפרסמים דברים״.

על התקציב אמר: ״אנחנו עובדים בשיא הרצינות על התקציב. יש ראש אגף תקציב יוגב, ויש צוות שלם של עובד ומנהל רשות המסים אני קיימתי 10צ ישיבות. מסתבר שגם ב21 נלך על תקציב מרוכך. אנחנו מכינים תקציב ומבדלים אותו מהוצאות הקורונה. זה יהיה עד אמצע פברואר – ואין הבדל מהותי בין דצמבר לפברואר. אם כחול לבן ינתקו את הנושא מהרוטציה אפשר להעביר ולשפר את הכלכלה״.

07:34 עריכה

ראש עיריית אילת עדיין זועם על משיכת החוק לפתיחת המלונות.

07:48 עריכה

השיעור השבועי של מתן כהנא:

08:02 עריכה

יולי אדלשטיין הסביר אתמול בלילה מה קרה עם חוק איי התיירות:

תושבי אילת יקרים,אני מחויב לאילת, לכן הגשתי את הצעת החוק להכריז על אילת ועל ים המלח כאיים ירוקים. זו לא "טובה" שאנחנו…

Posted by ‎Yuli Edelstein – יולי אדלשטיין‎ on Monday, November 9, 2020

08:37 עריכה

האם יאיר לפיד יהיה המועמד של הגוש או שהוא יתפשר? בראיון לערוץ כנסת אמר יו״ר האופוזיציה כי כולם צריכים ללכת ביחד והוא כבר ויתר על מקומו ״ועכשיו תורם של אחרים״.

לפיד אמר שהוא ישמח לשתף פעולה עם בנט וכי הממשלה הבאה תחתוך העוינויות הישנות. ״נעסוק רק בקורונה וכלכלה״, הוא מסביר. ״וכולם יכולים להיות שם. אפשר? בטח שאפשר הבעיה היא שבנט ייתן את הקולות לנתניהו״.

לראיון המלא:

לפיד נגד בנט: "ייתן את המנדטים לממשלת נתניהו" – צפו בראיון המלא של יו"ר האופוזיציה Yair Lapid – יאיר לפידנפתלי בנט – Naftali Bennettמפלגת יש עתיד#כנסת הבוקר עם יעקב אילון

Posted by ‎ערוץ כנסת‎ on Monday, November 9, 2020

08:41 עריכה

רגב תקפה בגל״צ, בנט השיב:

ח״כ סופר הוסיף בשידור "שמעתי את שהיא הזדרזה להקים את המעבדה המצ'וקמקת בנתב"ג – תוכנית שסמוטריץ׳ הניח בתקופתו ולקח להם חצי שנה להניע".

עוד מרגב:

09:08 עריכה

אורלי לוי התעצבנה על בן כספית וחסמה אותו בטוויטר:

09:50 עריכה

יולי אדלשטיין על חוק איי התיירות:

09:52 עריכה

תמר זנדברג על הבחירות בארה״ב:

09:55 עריכה

אחרי שבועות ארוכים – ראש הממשלה יפגש עם שר הבטחון שלו.

10:40 עריכה

מנסור עבאס מרע״ם שולל בראיון ברשת ב׳ את אשמתו של נתניהו בניצני הפירוד ברשימה המשותפת, ולא פוסל שום דבר בנוגע לנתניהו, אולם לא מתחייב.

10:53 עריכה

בג״ץ ידון בסוף נובמבר בעתירת תנועת רגבים נגד הדחייה בפינוי של חאן אל אחמר בארבעה חודשים.

11:26 עריכה

רבים במערכת הפוליטית הישראלית ספדו לסאיב עריקאת שמת מקורונה בגיל 65.
אחמד טיבי:

ציפי לבני: סאיב הקדיש את חייו לאנשיו. ״להגיע לשלום זה ייעודי״, היה אומר. כשחלה הוא סימס לי ״לא סיימתי את מה שנולדתי לעשות״. נחמתי העמוקה לפלסטינים ומשפחתו. הוא יחסר.

איימן עודה:

אעידה תומא-סלימאן:

מפלגת מרצ:

עמיר פרץ מסר: ״סאיב עריקאת ייזכר כאיש שהאמין בתהליך וליווה את המו"מ עם ישראל במשך שנים רבות, והעדיף את השלום על האלימות, תנחומיי לבני משפחתו ולעם הפלסטיני".

ניצן הורוביץ:

השר הנגבי התראיין לאמיר איבגי ב'גלי צה"ל' שם אמר: "מביע צער על מותו של סאיב עריקאת. הוא ליווה את המגעים עם הפלסטינים לאורך השנים. אני מאחל למשפחתו שלא ידעו עוד צער".

יאיר גולן:

11:51 עריכה

אופיר סופר זוכה להיות ראשון המגנים את מספידי עריקאת:

גם בצלאל סמוטריץ׳ כועס וקורא לעריקאת אנטישמי תומך טרור.

שלמה קרעי מחובר למקורות:

רפי פרץ:

שולי מועלם:

אוסנת מארק:

12:29 עריכה

הליכוד משתף את הסיפור של הצינור לפיו נפתלי בנט רצה להשקיע במיזם עיתונאי שמאלני עם עפר שלח וברוך קרא.  הם לא מסבירים מה בדיוק מפריע להם כך שכנראה הכל.

12:40 עריכה

ציפי לבני בעוד ציוץ על עריקאת:

 

12:45 עריכה

סאגת חוק אילת. יועז הנדל רוצה לעזור ומזכיר גם את מיזם הסיבים:

12:49 עריכה

בוועדת החוקה מנסים להעביר את חוק איי התיירות לטובת העיר אילת לאחר שאדלשטיין משך את החוק אתמול עקב שינויים שנעשו בו.

אלי אבידר כועס:

13:10 עריכה

סאגת איי התיירות בדרך לפתרון? ועדת החוקה אישרה פה אחד לקריאה ראשונה את הנוסח שהובא אתמול למליאה; יו"ר הוועדה ח"כ אשר: "נגיע להסכמות בהמשך; בסיכום עם יו"ר הכנסת החוק יגיע היום לקריאה ראשונה בניסיון לסיימו עד מחר".

15 ח"כים תמכו: יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) והח"כים עמית הלוי, אסנת הילה מארק, אריאל קלנר (הליכוד), מיכל וונש, עינב קאבלה, תהלה פרידמן, איתן גינזבורג (כחול לבן), מיכאל מלכיאלי (ש"ס), עופר כסיף (הרשימה המשותפת), קארין אלהרר, יואב סגלוביץ' (יש עתיד תל"ם), אלי אבידר (ישראל ביתנו), בצלאל סמוטריץ' (ימינה), ניצן הורוביץ (מרצ).

14:09 עריכה

ניצן הורוביץ על עריקאת:

14:16 עריכה

הכנסת דנה בהסכם השלום עם בחריין.

נתניהו פתח את נאומו בדברים על הקורונה: ״המאבק בקורונה חובק עולם אבל היום יש לנו חדשות טובות. ההודעה של חברת פייזר היא בשורה לעולם. אם רוצים להשוות – אתמול הייתה הנחיתה על נומנדי. אין ספק שיש אור גדול בקצה המנהרה. יחד עם הייצור העצמי שלנו אני פועל עם שר הבריאות להביא חיסונים לאזרחי ישראל, רבים ומהר. יהיה תור ארוך ותחרות וכדי שלא נידחה, אנחנו םועלים בכל הערוצים כדי לנסות לזרז מול מנהיגי העולם, יהודים וערבים, דתיים וחילונ ים. הורדנו את התחלוטאה בארץ לאחת הנמוכות בעולם המערבי. אנחנו צריכים לפתוח לרט את הכלכלה וכך להציל חיים רבים״.

נתניהו שלל את דברי מקטרגיו שטוענים שהזניח את הקשר עם המפלגה הדמוקרטית, בראשם יאיר לפיד: ״היו 292 ביקורים של חברי קונגרס וסנאט בישראל. 134 דמוקרטים וביניהם כל האישים הבכירים״.

לפני נתניהו נאם יריב לוין. דבריו:

מאז חתימת הסכם השלום עם ירדן, נעשו מאמצים אין ספור על מנת להרחיב את מעגל השלום. למרות זאת, נאלצנו לחכות לא פחות מעשרים ושש שנים עד שבחמישה עשר באוקטובר השנה, אישרנו במליאת הכנסת את הסכם השלום עם איחוד האמירויות הערביות.

היום, מובא בפנינו לאישור הסכם נוסף – ההסכם עם ממלכת בחריין. ושוב, פער הזמנים בין ההסכמים הוא עשרים ושישה.

הפעם אלו עשרים ושישה ימים בלבד.  הנתון המספרי המדהים הזה, מבטא את השינוי הגדול ואת התפנית ההיסטורית חסרת התקדים שאנו עדים להם.

חתימת ההסכמים עם איחוד האמירויות הערביות ובחריין, מוכיחה עד כמה חשוב להסתכל באופן מפוכח על המציאות באזורנו. עד כמה חשוב להכיר בכך שהדרך לשלום אינה עוברת דרך ויתורים על חלקי מולדת, אינה עוברת דרך פשרות עם הטרור, ואינה יכולה לעבור דרך שלילת זכויותינו הנצחיות, והבלתי ניתנות לערעור, על כל חלקי ארצנו.

אני תקווה כי עקרונות אלו ינחו כל ממשל בארה"ב וכל ממשלה בישראל, כדי להבטיח את ביטחון האזור, כדי להגיע לשלום אמת. ברגעים כאלו עלינו להניח בצד אינטרסים מפלגתיים ומחלוקות פוליטיות ואישיות. עלינו להתאחד בקריאה למדינות נוספות ללכת בדרך של שלום, ידידות ונורמליזציה עם ישראל. אני תקווה, שהקול שיצא היום ממשכן הכנסת בירושלים, יהדהד בבירות האזור וכי תנופת השלום  תימשך."

14:25 עריכה

אתמול יצא בגרמניה ספר חדש מאת עיתונאי וחוקר מוערך בשם פרדריק ריכטר. שמו של הספר "שחיתות היא סוד: כך פגעה תעשיית השוחד הגרמנית בדמוקרטיה בכל העולם" ונתניהו מופיע על הכריכה.

"שחיתות היא סוד: כך פגעה תעשיית השוחד הגרמנית בדמוקרטיה בכל העולם". (צילום: עטיפת הספר)
"שחיתות היא סוד: כך פגעה תעשיית השוחד הגרמנית בדמוקרטיה בכל העולם". (צילום: עטיפת הספר)
14:56 עריכה

שר הביטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ, פנה בסיום דבריו במליאת הכנסת לראש הממשלה נתניהו ואמר: "אדוני ראש הממשלה- אנחנו מדברים פה גבוהה-גבוהה על השלום עם מדינות באזורינו, הגיעה העת שנדבר גם על שלום בתוכנו. אזרחי ישראל צופים בנו, הם מבקשים ממשלה שתעשה שלום בבית, ממשלה מתפקדת שתשרת אותם במשבר הקשה ביותר שפקד אותנו בעשורים האחרונים. ממשלה שיש בה בעלי תפקידים קבועים, שיש בה תכנית כלכלית ארוכת טווח, שבה עובדים ביחד.

"אתה יודע היטב שהושטתי לך יד, למרות קשיים רבים. עשיתי זאת למען המלחמה בקורונה, ובכדי להימנע מסכנה למלחמת אחים. אני חברתי אליך כשותף במאבק למען בריאותם, חייהם ופרנסתם של אזרחי ישראל, ולא כאל שותף לפשע כלכלי וחברתי נגדם.

"אני ואתה יודעים היטב שבאוצר כבר קיים תקציב כמעט ומוכן לשנת 2021, לא אתן יד למנוע אותו מאזרחי ישראל. שנינו יודעים ששעון החול הולך ואוזל. בידך למנוע את האסון הכלכלי והחברתי, ולעשות את הדבר הנכון למען אזרחי ישראל.

על הסכמי השלום אמר גנץ: " בעוד שבעבר הציר לעולם הערבי היה חסום לנו על ידי הפלסטינים היום הציר לשלום אזורי עובר דרך ישראל. במקום מסלול התנגשות עם העולם הערבי ומדינות רבות נוספות, אנחנו מצויים במסלול של שותפות עם כוחות מתונים מול מבקשי רעתנו ובראשם איראן. במקום סיפוח חד צדדי שהיה מחליש אותנו מול הקיצוניים שבאויבנו, אנחנו מציינים היום ברית שמחזקת את ביטחוננו.

"אין לי שום ספק, שהנשיא הנבחר ג'ו ביידן, ידיד גדול של ישראל שפועל כבר עשרות שנים למענה , ימשיך לקדם את התהליכים האלו- באזור ומעבר לו. אני קורא למדינות נוספות בברית המתונים ובראשן ערב הסעודית, לקדם את היחסים עם ישראל.

גנץ התייחס בדבריו גם לנושא הפלשתיני ואמר: "הסכמי אברהם יכולים להתרחב למדינות נוספות באזור, אך לא פחות חשוב עליהם לחלחל גם לשכנינו הקרובים- הפלסטינים. לצערי, ההנהגה הפלסטינית כולה לא השכילה להבין שהגיעה העת לאפסן את התירוצים, לחזור לשולחן המשא ומתן והתיאום הביטחוני והאזרחי, ולעבוד ביחד על מציאת פתרונות.

"אני קורא לאבו מאזן ולהנהגה הפלסטינית- אם לא עבורכם עשו זאת עבור ילדיכם. גם אם לכם קל יותר להתבצר בעבר של איבה – להם מגיע עתיד של שלום ורווחה. הם מסתכלים החוצה ורואים היטב את העתיד. יש מגוון אופציות על השולחן, ובהובלת ארצות הברית, ביחד עם סיוע ממדינות האזור- אפשר לשנות את המציאות. פשוט צריך להבין שאין אפשרות אחרת."

15:11 עריכה

שר החוץ של בחריין עבד א-לטיף אל-זיאני, יגיע לביקור בישראל בקרוב, כך אמר היום שר החוץ של ישראל גבי אשכנזי. לדבריו, הביקור ההיסטורי ייערך ביום חמישי הבא.

אשכנזי התייחס בנאומו במליאה להסכם השלום עם בחריין ואמר כך:

"ההסכם הזה פתח חלון הזדמנות אדירה לפיתוח ולקידום שיתופי פעולה כלכליים ומסחריים בעלי היקף רחב, ולתרומה לכלכלה הישראלית. יש כאן פוטנציאל לשינוי עתידנו ללא היכר. עידן חדש לפנינו. עידן של שיח אחר, של שלום ושיתוף פעולה. דרך חדשה שבה ישנו קו מחבר בין מדינות המזרח התיכון, קו של סחר, תיירות, תחבורה, של שותפות ושל יחסים בין אדם לאדם, בין חברה לחברה, בין עסק לעסק. לא רק בין הממשלים.

"זהו שלום עם פוטנציאל גדול להיות שלום חם. זו הזדמנות לקרוא לפלסטינים להצטרף לשיח הזה, לדרך הזאת שאנחנו מתחילים להתוות. זה הזמן לשיח של אחדות ויצירת שלום אמיתי וכן, ללא תנאים מוקדמים".

אשכנזי הודה לממשל האמריקאי והוסיף: "אני בטוח שהשותפות תימשך גם עם הממשל הבאה ואנחנו מצפים להמשיך ולעבוד יחד עם הממשל האמריקאי למען חיזוק היציבות הביטחון והשלום במזרח התיכון, חייבים להודות גם למלך בחריין, ליורש העצם סלמן בן חמד ולעמיתי שר החוץ שיגיע בקרוב לביקור בישראל.

15:25 עריכה

בנימין נתניהו השתתף בוועידה מקוונת של התמודדות עם הקורונה. הדיון התמקד בהשגת חיסונים וטיפול במחלה עצמה.

במליאת הכנסת נתניהו התייחס לנושא ואמר כי "ההודעה של חברת פייזר אתמול על פיתוח החיסון ביעילות של 90% היא בשורה גדולה מאוד לאנושות, זה ייקח עוד זמן, לא יומים לא שבועות אבל גם לא שנים. אין ספק שיש או גדול בקצה המנהרה, אני צופה שיהיו עוד חברות שיודיעו על התקדמות משמעותית בפיתוח החיסון.

"אני פועל עם שר הבריאות יולי אדלשטיין ועם אנשי משרדו להביא חיסונים לאזרחי ישראל, רבים ככל האפשר, מהר ככל האפשר. צריך להבין שיהיה תור ארוך לחיסונים הללו תהיה עליהם תחרות עזה, אנחנו מדינה קטנה וכדי שלא נדחה לסוף התור אנו פועלים כבר עכשיו בכל הערוצים ואני אישית פועל מול מנהיגי המדינות שמייצרות החיסונים השונים כדי לנסות לזרז את אספקת החיסונים לכל אזרחי ישראל בלי יוצא מן הכלל.

16:13 עריכה

משלחת של אנשי עסקים מהגדה המערבית, קיימה היום פגישות עסקיות בדובאי. ראש מועצת שומרון יוסי דגן השתתף בפגישה למרות שזעם על נתניהו על כך שבעקבות ההסכם הסיפוח ירד מסדר היום של הממשלה.

16:17 עריכה

בני גנץ ואבי ניסנקורן נפגשו בשעה האחרונה בכנסת בצל המתיחות בכחול-לבן.

16:51 עריכה

צה"ל הפיל רחפן חיזבאללה שנכנס לישראל מלבנון. הרפחן היה במעקב לאורך האירוע ולא נשקפה סכנה ליישובים הסמוכים.

16:59 עריכה

השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה (הליכוד) ושר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר (כחול לבן) ביקרו היום בבית האריזה "רפקור" בראש פינה.

בית האריזה הזה סבל מהתנכלויות והצתות בשנים האחרונות והביקור עסק בפשיעה החקלאית בהמשך לפגישת עבודה קודמת שערכו השניים בחודש שעבר.

בדיון השתתפו ר' מועצת ראש פינה מר מוטי חטיאל, ר' מועצה מקומית יסוד המעלה מר אילן אור, ר' מועצה אזורית מבואות החרמון מר בני בן מובחר, ר' מועצת חצור מר שמעון סויסה, ר' מועצת מרום גליל מר עמית סופר, מנכ"ל משרד החקלאות מר נחום איצקוביץ, יו"ר התאחדות האיכרים מר דובי אמיתי, מפקד מג"ב ניצב יעקב שבתאי וממ"ז צפון ניצב שמעון לביא.

שר החקלאות אלון שוסטר והשר לבטחון פנים אמיר אוחנה בביקור בבית אריזה רפקור בראש פינה, 10 בנובמבר 2020 (צילום: דוברות משטרת ישראל)
שר החקלאות אלון שוסטר והשר לבטחון פנים אמיר אוחנה בביקור בבית אריזה רפקור בראש פינה, 10 בנובמבר 2020 (צילום: דוברות משטרת ישראל)

אוחנה אמר כי "תופעת סחיטת דמי חסות הפכה לתופעה ארצית שסובלים ממנה לא רק בעלי עסקים, ולא רק בענף הבניה, ולא רק במגזר החקלאי אלא הציבור הישראלי כולו – אליו מגולגלות עלויות הסד"ח, המשמנות את פעילותם של כנופיות עברייניות וארגוני פשיעה.

"התופעה החמורה הזאת מעמידה לכאורה בפני הנסחטים שתי אפשרויות, שעם אף אחת מהן איננו מוכנים להשלים: האחת, להיכנע לטרור, תוך העלמת עין כאילו אנו מאמינים שאכן המדובר בשירותי שמירה עליהם אנו מוכנים לשלם, והשניה, לקחת את החוק לידיים.

"על מנת שהציבור יבחר בדרך השלישית, החוקית והמוסרית – והיא לפנות למשטרה, להעיד ולהפליל את העבריינים – אנו חייבים להפוך את הדרך הזאת ליעילה יותר ולכדאית יותר.

שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר אמר כי "בית האריזה 'רפקור' הוא סמל להתמודדות הכמעט יומיומית של חקלאי ישראל עם תופעת הפשיעה החקלאית.
לפני מספר חודשים נפגשנו השר אוחנה ואני יחד עם הצוותים המקצועים שלנו כדי לגבש מתווה לטיפול בפשיעה החקלאית. השר אוחנה הפגין מחויבות גדולה לטיפול בתופעה הפסולה הזו, ובשם חקלאי ישראל אני מודה לו על כך.

"היום אנחנו ממשיכים את העבודה שהתחלנו, ואני מבקש לקרוא גם למשרד האוצר ולמשרד המשפטים להירתם יחד איתנו לטיפול בנגע הזה.
לחקלאי ישראל אני מבקש לומר שאנחנו עומדים כאן אתכם. אנחנו לצדכם, יחד בעבודה המשותפת. השר אוחנה ואני מתכוונים לעשות כל מה שבידנו כדי להגביר את הביטחון האישי ואת ביטחון רכושם של החקלאים בישראל."

17:36 עריכה

נפתלי בנט תקף הערב את הניסיון של הליכוד למתג אותו כשמאלני. זאת, בעקבות החשיפה של רביב דרוקר מאתמול, בדבר המגעים שניהל בעבר הרחוק היו"ר הנוכחי של ימינה, לתמיכה באתר אינטרנט שבו יהיו שותפים עיתונאים מהשמאל. בראיון לכאן ב' אמר בנט כך:

"הממשלה לא מנהלת כלום ומה הם עושים רצים במקום לטפל ולפתור את הבעיה האמיתית? … ראש הממשלה מתגאה בשיטת אקורדיון, זו שיטה נוראה, אנשים נמחצים בתוך האקורדיון. השיטה הכי טובה זה לתקוף את השמאלנים. נולדתי בלי שנאה, אני לא שונא, ירשתי את זה מאבא ז"ל. אני בסך הכל אוהב אנשים הקמתי חברת הייטק … שלושת השותפים שלי היו שמאלנים והם החברים הכי טובים שלי… יש פה איזשהו רצון לפצל, להשניא, להגיד ששמאל הוא לא לגיטימי … זאת הסיבה שאנחנו נכשלים בקורונה. אני אתקוף אבל אשתדל לא להשניא ולרדת לפסים אישיים.

17:56 עריכה

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הגיש לבג"ץ הודעה משלימה במסגרת העתירות הנוגעות להסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה בעניינים הנוגעים למערכת אכיפת החוק. בתמצית, היועמ"ש עמד על כך שבהתאם לפסיקת ביהמ"ש העליון חוות דעתו המשפטית, לרבות בנושא ניגודי עניינים, היא בגדר חוות דעת משפטית מחייבת, כל עוד לא פסק בית משפט אחרת.

בתגובה שהגיש היועמ"ש בשבוע שעבר נאמר כי לנוכח ההתפתחויות מאז הגשת העתירות, ובראשן העברת חוות דעת סופית למניעת ניגוד עניינים לרה"מ ופרסומה, הפכו העתירות לבלתי אקטואליות במתכונת בה הוגשו, ודינם של מרבית הסעדים המבוקשים בהן להימחק.

בעקבות תגובת רה"מ לעתירות, בה נאמר כי הוא מסתייג ממעמדה המחייב של חוות הדעת בכלל, ומחלק מהוראותיה בפרט, ביקש היועמ"ש להגיש הודעה משלימה, שהוגשה כעת בהתאם להחלטת בית המשפט.

בתוך כך, הובהר כי חוות דעתו של היועמ"ש בעניין מניעת ניגוד עניינים היא חוות דעת משפטית, אשר מחייבת את כל זרועותיה של הרשות המבצעת ומשקפת מבחינתן את החוק הקיים, בדומה לחוות דעתו המשפטית בסוגיות אחרות, והיא אינה בגדר המלצה בלבד. תחולת המגבלות הנגזרות מחוות דעתו של היועמ"ש ביחס לניגוד עניינים, אינה תלויה ברצונו הטוב של בעל התפקיד, מטעמי נראות או טעמים וולונטריים אחרים, אלא מתחייבת מכוח פרשנותו של הדין ע"י היועמ"ש.

בהודעה המשלימה נאמר עוד, כי ככל שרה"מ יעמוד על כך שהוא אינו מתכוון לפעול לפי הסדר זה, על פרטיו, דומה כי אין מנוס מהמשך בירור העתירות, לרבות הוצאת צווים על-תנאי בהקשר זה.

במקביל, נציב תלונות הציבור, השופט בדימוס דוד רוזן, דחה את התלונה על ניגודי עניינים כביכול במינוי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ליו"ר ועדת האיתור לתפקיד פרקליט המדינה. לדבריו, "לנוכח הודעתו המפורשת של היועץ, לפיה אין בכוונתו לפנות בנושא לפרקליט המדינה הבא, בטל החשש מפני ניגוד העניינים האמור. לכן, לא מצאתי מניעה לכך שמנדלבליט ישמש כיו"ר ועדת האיתור לפרקליט המדינה".

18:02 עריכה

שר הביטחון, בני גנץ, סייר היום בעיריית ירושלים ביחד עם שר המשפטים אבי ניסנקורן וראש העיר משה ליאון, עוזר השר להתגוננות משה אדרי ונציגי פיקוד העורף. במהלך הסיור עמד על ניהול מערך הקורונה בעירייה ועל מאמצי מערכת הביטחון לסייע לה בהתמודדות עם הנגיף, בדגש על תוכנית בני חיל שהחלה בשכונות העיר.

בנוסף ביקרו שר הביטחון גנץ, שר המשפטים ניסנקורן וראש העיר ליאון, במרכז התשאול העירוני לקטיעת שרשרת ההדבקה, שם קיבלו סקירה על אופן ביצוע התשאול.

בסיום הביקור אמר שר הביטחון גנץ: "ראש העיר וצוותו עושים עבודה נהדרת בהתמודדות עם הקורונה והמאבק הזה חייב להימשך. אנחנו חייבים את שיתוף הפעולה של הציבור. הייתי פה במרכז התשאול העירוני, שביחד עם מפקדת "אלון" ממשיכים לעבוד, אבל האנשים שעונים לנו בטלפון נותנים לנו ארבעה או חמישה מקרים שבהם נפגשו עם אנשים, זו איננה כל התמונה.

"רק מידע מהיר עם הרבה בדיקות, דיווח אמין של האנשים ושיתוף הפעולה – יעזרו לנו להוריד את התחלואה כלפי מטה. משרד הביטחון ימשיך לעבוד, אנחנו נטיל סגר על עוד ערים אדומות כי אין ברירה, אנחנו צריכים לעשות את זה על מנת שנוכל לפתוח במקומות אחרים. כדי שנוכל לפתוח עוד מסחר חייבים לסגור באזורים אדומים. נמשיך להיאבק גם על העברה מיידית של מתווה "איים ירוקים". אפשר לפתוח את העיר אילת והמלונות בים המלח שחיים מתיירות בצורה זהירה".

שר המשפטים ניסנקורן: "אנו פועלים להקל על המשק היכן שניתן, אבל רק משמעת אזרחית, שמירה על ריחוק, עטיית מסכה ושיתוף פעולה בתשאולים יצמצמו את הפגיעה בכלכלה וימנעו סגר שלישי.

"תודה למשה לאון על האירוח, וישר כח לפיקוד העורף. שיתוף הפעולה בין פיקוד העורף בהובלת שר הביטחון ורוה״מ החליפי לרשות המקומית, חיוני וקריטי למאבק בקורונה. הפעילות בירושלים מאחדת את כל חלקי העיר, מזרח ומערב."

בתשובה לשאלה אודות הבחירות אמר גנץ: "שעון החול הזה הולך ואוזל. כששעון חול הולך להיגמר, אף אחד לא יודע מתי הגרגר האחרון יורד, אבל אנחנו ממש לקראת הקצה שלו. תהליך העברת תקציב הוא אורך זמן ואם אנחנו לא רואים שהוא מתחיל ולא רואים שהוא מתקדם אז אנחנו מבינים שהוא לא יקרה ולכן זה עניין של לא הרבה זמן".

18:44 עריכה

ציון נאנוס פרסם תיעוד של בני הזוג נתניהו עם ד"ר סאיב עריקאת, בכיר הרש"פ שמת מקורונה. גם בן כספית תורם את חלקו.

18:57 עריכה

ח"כ מרב מיכאלי (עבודה) תעלה הצעת חוק שתבקש לאפשר לנשים להתמיין לכל היחידות הקרביות בצה"ל.

19:35 עריכה

בתום דיון ממושך בו לקחו חלק קרוב ל-80 דוברים, אישרה מליאת הכנסת את ההודעה המשותפת בדבר כינון קשרי דיפלומטיה, שלום וידידות בין מדינת ישראל וממלכת בחריין ברוב של 62 תומכים מול 14 מתנגדים מקרב הרשימה המשותפת וללא נמנעים.

19:39 עריכה

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק לאזור תיירות מיוחד של חבר הכנסת איתן גינזבורג וקבוצת חברי כנסת. 37 תמכו ללא מתנגדים וההצעה תוחזר לוועדת חוקה להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.

אתמול משך שר הבריאות יולי אדלשטיין את הצעת החוק הממשלתית בנושא לפני ההצבעה בקריאה השנייה והשלישית, התבטל מיזוגה עם הצעות החוק הפרטיות שהוגשו, ולכן הובאה להצבעה ההצעה הפרטית לקריאה ראשונה.

הצעת החוק מבקשת להעניק לממשלה סמכות להכריז על איים תיירותיים באילת בעין בוקק ובכל אזור אחר שעומד בקריטריונים המפורטים בחוק ובהם: אזור ירוק, בדיקות מידיות, יכולת לנטר נכנסים, שהתועלת הכלכלית עולה על הסיכון לתחלואה, שהאזור מתבסס על תיירות ועוד.

בני גנץ, איתן גינזבורג, עמיר פרץ, מיקי חיימוביץ ואבי ניסנקורן במליאה לאחר אישור הצעת חוק איי תירות לאילת וים המלח בקריאה ראשונה, 10 בנובמבר 2020 (צילום: דוברות הכנסת - דני שם טוב)
בני גנץ, איתן גינזבורג ואחרים במליאה לאחר אישור הצעת חוק איי תירות לאילת וים המלח בקריאה ראשונה, 10 בנובמבר 2020 (צילום: דוברות הכנסת – דני שם טוב)

בסוגיית פתיחת אטרקציות, עסקים ואירועים מוצע כי הממשלה תקבע בתקנות הקלות להגבלות בעניינים אלו בשים לב לצורך לאפשר פעילות תיירותית באזור, לצורך מניעת הדבקה בנגיף הקורונה בציבור, ובהתחשב בהגבלות מנויות. המשמעות היא שהממשלה תהיה מחויבת לשקול פתיחת מתקני ספורט, גני שעשועים, חופים, פארקים במרחב הציבורי וכן פתיחת עסקים לרבות קבלת קהל והקלות על התקהלות בהם. כמו כן, את האפשרות לקיום אירועים. זאת בניגוד לנוסח הממשלתי שאינו מחייב זאת.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "המשמעות הישירה של ההגבלה האוסרת על תושבי ישראל להגיע לעיר אילת, היא אבטלה של כ-22,000 תושבים המהווים שיעור של כ-80%. הנזק הכלכלי והחברתי לעיר עלול להיות בלתי הפיך, אם לא יימצא פתרון לאפשר את הפעילות התיירותית בעיר בצורה בטוחה ולאורך זמן."

ח"כ איתן גינזבורג: "לצערי קרה מקרה שהוא לא רק מצער, הוא ענישה של ממש לתושבי אילת ולמעשה לכל אזרחי ישראל. למעלה משבעים אלף תושבים מאזור אילת וים המלח, שהכלכלה שלהם מבוססת כמעט כולה על תיירות, שסובלים מאחוזי אבטלה בלתי נתפסים, הפכו לבני ערובה בקרב פוליטי מיותר שלא היינו צריכים להגיע אליו מלכתחילה.

אני לא רוצה להתחיל לחפש אשמים, אבל אנחנו חייבים כל הגורמים בכנסת, בממשלה, ועדת חוקה, משרד הבריאות, להגיע לעמק השווה. ברור לכולם שאני הייתי מעדיף שם הצעת החוק המקורית שלי תעבור, אך יחד עם זאת אנחנו חיים בעולם של פשרות שזהו עולמה של הכנסת. כרגע בקרב הזה שבין כל הגורמים אזרחי ישראל ובמיוחד תושבי אילת וים המלח מפסידים."

20:06 עריכה

המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין אישרה הערב (יום ג') את עו"ד אילנה סקר כנציגתה השנייה של הלשכה בוועדה לבחירת שופטים. ראש הלשכה עו"ד אבי חימי, הכריז על היבחרה של עו"ד סקר בפני חברי המועצה הארצית. עו"ד סקר הצטרפה לנציג הלשכה השני בוועדה, יו"ר מחוז צפון, עו"ד מוחמד נעאמנה, שנבחר בחודש יולי השנה, ובכך השלימה הלשכה באופן סופי את מינוי נציגיה לוועדה לבחירת שופטים.

ראש הלשכה הכריז על עו"ד סקר כנציגת הלשכה, וזאת בהתאם לחוק לשכת עורכי הדין לעניין בחירת הנציגים לוועדה לבחירת שופטים, הקובע, כי במקרה שמספר המועמדים זהה למספר הנציגים העומדים לבחירה, יכריז עליהם יושב ראש המועצה הארצית כנציגי הלשכה, בלא צורך בקיום הצבעה.

עו"ד אילנה סקר (צילום: דוברות לשכת עו"ד)
עו"ד אילנה סקר (צילום: דוברות לשכת עו"ד)

עו"ד סקר נבחרה לראשונה כנציגת הלשכה בוועדה לבחירת שופטים בינואר 2015, וזו תהיה הקדנציה השלישית שלה ברצף בתפקיד. ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי:

"אני מברך את עו"ד אילנה סקר על המשך שירותה כנציגת הלשכה בוועדה לבחירת שופטים בקדנציה נוספת. אילנה הוכיחה בכל שנות פעילותה הוגנות, יושר מקצועי, רצינות ועומק, וקנתה לה שם של אשת מקצוע בקרב כל חברי הוועדה לבחירת שופטים בעבר ובהווה. אני מאחל לה הצלחה בהמשך תפקידה וסמוך ובטוח שתמשיך לייצג את הלשכה נאמנה, ותוביל לבחירת המועמדים הראויים ביותר לכס השיפוט, תוך המשך חיזוק אמון הציבור במערכת המשפט".

לאחרונה פורסם כי במהלך כהונתה בוועדה סקר קיבלה מספר עצום של תיקים מכלל ביטוח ולא פסלה את עצמה מלדון במועמדות לשיפוט של בכירה בחברה, עו"ד צילי נוה. בסופו של דבר היא הסירה מועמדות.

20:19 עריכה

איקאה הודיעה בצהריים שתפתח מחר את סניפיה ואילו במשרד הבריאות אומרים שאין לכך אישור.

20:25 עריכה

ישראל כ"ץ אמר היום שבכחול-לבן מבינים היטב את לוח הזמנים להכנה ואישור תקציב השנה הבאה ושאם הם לא יאפשרו לקדם את התקציב ישראל תגלוש לבחירות מיותרות בדצמבר.

ראשי כחול לבן יודעים בודאות שהמועד הנכון להבאת תקציב 21 לאישור הממשלה, כולל תוכנית כלכלית ועשרות חוקי הסדרים ורפורמות…

Posted by ‎ישראל כ״ץ – Israel Katz‎ on Tuesday, November 10, 2020

21:03 עריכה

שרן השכל אומרת שתחקירן BBC שוחח איתה לקראת ראיון על סאיב עריקאת אך לטענתה, לאחר ששמע את דעותיה אודותיו הודיעו לה שהראיון מבוטל.

22:06 עריכה

שגריר האמירויות בארה"ב יוסוף אל אוטייבה אמר ל-N12 שהמגעים לרכישת הנשק המתקדם מארה"ב התחילו לאחר ההסכם עם ישראל. לדבריו, נתניהו וגנץ אישרו את העסקה אחרי שיחות רציניות עם ארה"ב והבטחה לגבי שמירת היתרון הצבאי האיכותי של ישראל.

"התחלנו את הדיונים אחרי הסכמי אברהם … אנחנו מנסים לרכוש את מטוסי F35 כבר 6 שנים. אז העניין התחיל לפני הרבה זמן, מעולם לא הצלחנו לקדם אותו והרגשנו שהסכמי אברהם פתחו צוהר או יצרו הזדמנות לממש את העסקה הזו".

עוד 42 עדכונים
כל הזמן // יום שישי, 26 בפברואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הטורקים טוענים שמטוסי קרב יוונים ביצעו יעף מאיים מעל ספינת הצי הטורקי ● היוונים מכחישים וטוענים שהטורקים מייצרים פרובוקציה לקראת חידוש השיחות בין המדינות בחודש הבא ● לתוך הקלחת הזו נכנסת ישראל שלא ברצונה, כשלמעשה הדבר האמיתי שמטריד את ארדואן הוא צינור הגז הישראלי-קפריסאי-יווני ● וזו גם בדיוק הסיבה לניסיונות ההתקרבות של ארדואן לישראל ● פרשנות

עוד 679 מילים

סדרת הטלוויזיה "אויבים" – המשך הדמוניזציה באמצעים ישנים

"כאן 11" סיים לאחרונה להקרין סדרה תיעודית על חמישה מנהיגים ערביים – סדאם חוסיין העיראקי, גמאל עבד אל-נאצר ואנואר אל-סאדאת המצריים, יאסר ערפאת הפלסטיני, חאפז אל-אסד הסורי וחומייני הפרסי. מטרתה של סדרת הדוקו-אקשן הזו, על פי יוצריה, לחשוף את סודותיהם של מנהיגי ערב דרך עיני שירותי המודיעין הישראליים.

הנחת העבודה של היוצרים היא ש"במדינות המזה"ת המנהיג הוא בדרך כלל המחליט הבלעדי", ולכן "הכרת דמותו, מעשיו ומחשבותיו הכרחית לסיכול כוונותיו ההתקפיות". מפתיע ככל שזה נשמע, הקרנת סדרה תיעודית על מנהיגי האזור בפרט, ועל המזרח התיכון בכלל, הינה דבר נדיר למדי. הסכסוך הישראלי-ערבי זוכה לתשומת לב רבה יותר, אולם החברה הישראלית אינה מתעניינת במיוחד בשכניה, הן במצב מלחמה והן במצב של שלום. על כן, יש לברך באופן עקרוני על כל ניסיון תקשורתי להרחיב את הידע של החברה הישראלית לגבי ההיסטוריה של השכנים.

מפתיע ככל שיישמע, הקרנת סדרה תיעודית על מנהיגי האזור בפרט, ועל המזה"ת בכלל, הינה דבר נדיר למדי. הסכסוך הישראלי-ערבי זוכה לתשומת לב, אולם החברה הישראלית אינה מתעניינת במיוחד בשכניה, במצב מלחמה או שלום

אולם, למרבה הצער, הסדרה סובלת מכמה כשלים מהותיים שפוגמים בתוצאה הסופית. כשלים אלה סובבים סביב ארבע סוגיות:

  1. האחת, אי-בהירות לגבי מוקד הסרטים.
  2. השנייה, בחירת עדשה חד-ממדית דרכה מועבר המידע.
  3. השלישית, בחירה סלקטיבית של מידע שמשרתת את העדשה שנבחרה, אולם אינה משקפת באופן מהימן את הידע ההיסטורי הקיים כיום.
  4. ולבסוף, סתם טעויות היסטוריות. מתוך מטרה להתמקד בעיקר, לא אטפל בסוגיה האחרונה.

1

אי-המיקוד של הסדרה נובע מהעובדה שיוצריה לא החליטו שמא היא נועדה להציג ביוגרפיה של השליטים או לספר את סיפורי הגבורה של המודיעין הישראלי ביחס למנהיגים אלו.

התוצאה היא ערבוב בין פרטים ביוגרפיים של המנהיגים – אשר מסופרים בדרך כלל על ידי אנשי אקדמיה – ובין סיפורי המודיעין המסופרים על ידי אנשי מערכת הביטחון, קרי מוסד, שב"כ והמודיעין הצבאי. וכך, הנרטיב קופץ בין סיפור תולדות חייו והחלטותיו של המנהיג, ובין פרשיות מודיעין – לעתים שוליות – שמקבלות נפח שידורי מעל ומעבר לחשיבותן ההיסטורית.

כך, למשל, פרשת המדענים הגרמנים בתקופתו של עבד אל-נאצר (מבצע "דמוקלס") – שנלעסה כבר לא מעט לאורך השנים – תופסת כמעט כשליש מהפרק על מנהיג חשוב זה. ניתן היה להבין החלטת הפקה ועריכה אם פרשת פיתוח הטילים נגד ישראל אכן הייתה איום של ממש על קיומה של ישראל, אולם המחקר ההיסטורי מלמד כי לא כך היה. למעשה, כבר בזמן אמת – כפי שראש המוסד מאיר עמית כתב – היה ידוע כי הטילים שהוצגו לראווה במפגן הצבאי של העשור למשטר, אינו שמיש ונועד בעיקר לצרכי תעמולה פנימית. למעשה, גם חלק מהמרואיינים הודו בכך, אולם למה לקלקל סיפור טוב המספר על מדענים גרמנים, לאחר השואה, שמסייעים לשליט המצרי לפתח נשק שישמיד את ישראל. במלים אחרות, הצגת הסיפור נועדה לחזק את התזה שמדובר במנהיג הפועל להשמדת ישראל.

למה לקלקל סיפור טוב, המספר על מדענים גרמנים, לאחר השואה, שמסייעים לשליט המצרי לפתח נשק שישמיד את ישראל. במלים אחרות, הצגת הסיפור נועדה לחזק את התזה שמדובר במנהיג הפועל להשמדת ישראל

2

עניין זה מביא לסוגיה השנייה, וזו הפריזמה או העדשה דרכה מוצגת הסדרה. כינויה "אויבים" ממקם את גלריית האישים תחת עדשה מאיימת. ספרות הפסיכולוגיה הפוליטית קוראת לכך "דמוניזציה" או השטנה. במלים אחרות, היריב מתואר בצורה מאיימת ומפחידה, לעתים בצורה מוגזמת באופן שאינו משקף את המציאות המורכבת. דמוניזציה מתרחשת כמעט בכל סכסוך, וישראל אינה יוצאת דופן מבחינה זו. היא נועדה לחזק את הסולידריות והנחישות של החברה במאבקה נגד האויב המשותף. אמנם אף לא אחד מהמנהיגים היה ידיד של ישראל (גם לא סאדאת), אולם חלקם לא שאפו לחסל את ישראל, ואף קיימו עמה לעתים קשרים חשאיים.  מידע זה, שאינו עולה בקנה אחד עם התואר "אויב", לא נכלל בתכניות, אם מחמת צנזורה עצמית או בורות.

3

דבר זה מוביל לביקורת השלישית והיא בחירה סלקטיבית של מידע. התיאור של עבד אל-נאצר כמי שחתר להשמיד את ישראל תואם לתיאור המסורתי שלו בתקשורת הישראלית כהיטלר וכמוסוליני, כאשר עיקרי האידיאולוגיה שלו שפורסמו ב"פילוסופיה של המהפכה" הושוו ל"מיין קאמפף" של היטלר.

למותר לציין, כי אין שום דמיון בין שני הכתבים הללו. ואולם, יש גם עדויות שעבד אל-נאצר ניסה לקיים מגעים עקיפים וישירים עם ישראל. מאיר עמית חשף כי ב-1966 התקיים קשר עם קצין בכיר בצבא המצרי שהיה אמור להוביל לפגישה ישראלית-מצרית רמת דרג בקהיר, אולם איסר הראל  טרפד את היוזמה, בעיקר בשל "מלחמות יהודים". המוסד הוביל את המגעים הללו ולכן מן הראוי היה להכלילם בהתייחסות של המודיעין למנהיג המצרי, אולם תיאור זה היה "מקלקל" את דימויו השטני החד-ממדי.

גם ערפאת קיים קשרים עם ישראל באמצעות בכירים בארגונו בשנות ה-70 ו-80, ואף הכיר בישראל ובהחלטה 242 כבר ב-1988, חמש שנים טרם הסכמי אוסלו, אולם ישראל בחרה להתעלם, וכך גם התכנית על ערפאת. העיתונאי דני רובינשטיין אמר בסוף הפרק כי הוא מאמין שערפאת רצה הסדר שלום, אולם אין ניסיון להבהיר מה מביא את אחד הפרשנים המוערכים בארץ לערפאת (רובינשטיין כתב עליו ביוגרפיה) לומר משפט שעומד בסתירה לכל מה שהוצג בפרק. שהרי אם המטרה היא להראות את האויב והטרוריסט ערפאת, הרי כל מידע שעלול לפגוע בדימוי זה אינו רצוי.

כינוי הסדרה "אויבים" ממקם את גלריית האישים תחת עדשה מאיימת. ספרות הפסיכולוגיה הפוליטית קוראת לכך "דמוניזציה" או השטנה. היריב מתואר בצורה מאיימת ומפחידה, לעתים בצורה מוגזמת

הפרק על אסד עוסק בהרחבה בפעולות הטרור של המשטר, אך ממעיט לעסוק במגעי שלום עם ישראל לאורך שנות ה-90. גם כאשר הוזכר תהליך השלום, המסקנה מפי דניס רוס הייתה כי מצבו הבריאותי לא אפשר לו להתגמש ולכן המשא ומתן נכשל.

אולם, הידע שקיים כיום מאושש את הקביעה כי אסד בימיו האחרונים רצה לחתום על שלום עם ישראל כדי להותיר לבנו ירושה שקטה בחזית הזו, אולם התעקשותו של ברק שלא לאפשר לאסד להגיע לכנרת, כדרישתו, שמה קץ לשיחות. קלינטון האשים את ברק בטרפוד ההסכם. במלים אחרות, לא תמיד "האויבים" אשמים בהחמצת הזדמנויות אלא גם ישראל החמיצה הזדמנויות (וכמובן אפשר להתווכח אם זה היה רצוי וכו' אבל זה כבר וויכוח אחר).

באשר לסאדאת, אמנם הפרק דן בצדק בפספוס המודיעיני של השלום, אך משום מה התעלם מהתפקיד החשוב שמילא המוסד במפגש שהתקיים בין דיין ונציג מצרי בכיר במרוקו והכשיר את הקרקע לביקור סאדאת בירושלים.

*  *  *

כתיבת ההיסטוריה, כמו גם סיפורה התיעודי בקולנוע ובתקשורת, היא תהליך דיאלקטי שמושפע מחשיפת מסמכים חדשים וקיומה של פרספקטיבה היסטורית עמוקה יותר שמאפשרת – ולעיתים דורשת – רוויזיה בנרטיב ההיסטורי. מצופה מסדרה דוקומנטרית חדשה שלא תשחזר את הנרטיב הישן אלא תשאל שאלות שלא נשאלו או תקרא תיגר על תפיסות קיימות. למרבה הצער, הסדרה מאששת את הסטריאוטיפ הישן של הערבי או הפרסי "האויב" ומפספסת את חלקם של קברניטי ישראל והמודיעין בניפוח הדימוי השלילי של האויב, וכן את תרומתם להחמצת הזדמנויות לשלום.

פרופ' אלי פודה מלמד בחוג ללימודי האסלאם והמזה"ת באוניברסיטה העברית וחבר וועד מנהל במיתווים, המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית. ערך יחד עם פרופ' און וינקלר את הספר "הגל השלישי: מהפכה ומחאה במזרח התיכון".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,010 מילים

החיסונים לא מצילים את נתניהו ובליכוד רואים את הקו האדום

נתניהו הגיע אתמול לאולפן ערוץ 13 כשהוא אינו במיטבו וישב מול מראיין שהצליח להוציא את ראש הממשלה מאיזון ● לנתניהו יש סיבות להיות בלחץ: מבצע החיסונים לא מסייע לליכוד בסקרים ואתמול השרים הבכירים אף ראו את המפלגה מתקרבת לקו האדום ● עכשיו ראש הממשלה משנה טקטיקה: חיסונים - אאוט, כלכלה - אין ● פרשנות

עוד 589 מילים ו-1 תגובות

למרות העוצר הלילי - מקדם ההדבקה ממשיך לעלות ומתייצב הבוקר על 0.97

לפי סקר, שפורסם הבוקר ב"מעריב", הליכוד עודנה הרשימה הגדולה ביותר - עם 29 מנדטים; שנייה לה, יש עתיד - עם 17 מושבים בכנסת הבאה; חמישה מנדטים לכחול לבן ● דיווח: העימות בין נתניהו ומירי רגב, שעליו דווח השבוע בתקשורת - מבוים ונועד לצרכי קמפיין

עוד 7 עדכונים

למקרה שפיספסת

החוק מטומטם ולכן הציבור ישלם

בחירות זה עסק יקר, וחוק מימון מפלגות מ-1973 לא מתאים למציאות שבה מתקיימות בחירות כל שני וחמישי ● הבנקים כבר לא ששים לתת הלוואות למפלגות שאולי לא יצליחו להחזיר את הכסף, וכך הפכה הכנסת לבנק מממן בתנאים נוחים ● לא פלא שהמפלגות החדשות מעדיפות ערבויות מטייקונים על פני תרומות קטנות מהציבור ● כך או אחרת, זו יוצא מהכיס שלנו - וכרגע חייבים לנו 196 מיליון שקל

עוד 2,653 מילים

לא ארץ ללוויתנים

הסיפור ״מעשה בלוויתן גדול מדי שהתאהב בצוללת קטנה״ מאת אקיוקי נוסקה מתאר את יום כניעת יפן במלחמת העולם השנייה מעיני לוויתן עצוב. בילדותו לימדה אותו אמו להיזהר מהחיות החכמות והאכזריות המכונות בני-אדם, שעלולות להטיל צִלצַל ולפגוע בו:

עטיפת הספר: סיפורי מלחמה לילדים
עטיפת הספר: סיפורי מלחמה לילדים

״לא עשינו להם כל רע״, אמרה לו, ״בכל הים הגדול אין יצור שישווה בתבונתו לבני האדם מלבדנו, הלווייתנים. לו רק היו מגלים מעט חביבות כלפינו!״.

לאחרונה קרַב הלוויתן ברישול לסירת בני אדם. להפתעתו במקום לפגוע בו, שמחו האנשים בסיפון לראותו ונופפו לו בחיבה. אחר כך פגש באיש צף על גבי סירה צהובה מגושמת שהביט בו בתחנונים. האנשים בספינה היו חיילים יפנים שהוסעו לקרב על איווג׳ימה וקינאו בלוויתן השלֵו למראה. בסירת ההצלה הצהובה שכב טייס אמריקאי פצוע, שפִּילל להיגרר בידי הלווייתן לחוף מבטחים.

הסיפור ״מעשה בלוויתן גדול מדי שהתאהב בצוללת קטנה״ מתאר את יום כניעת יפן במלחמת העולם השנייה מעיני לוויתן עצוב. בילדותו לימדה אותו אמו להיזהר מהחיות החכמות והאכזריות המכונות בני-אדם

ביום כניעת יפן נַדֲמו השמיים כי נעלמו מהם להקות המטוסים שהזכירו לו להקות סרדינים. הוא אהב סרדינים. בגלל תאבונו גדל גופו באופן שהרחיק מעליו נקבות, ולכן נהיה בודד.

והנה, ביום הכניעה פגש בלוויתנית שאִפשרה לו לשהות בקרבתה מבלי להירתע מפניו. למעשה הייתה זו צוללת יפנית שהמתינה במפרץ למשימת התאבדות. אנשיה לא ידעו כיצד לנהוג בלוויתן המוזר שנצמד אליהם. במסירותו לנקבה שהסכימה לקִרבתו ספג במקומה הלווייתן את פצצות העומק שהוטלו עליה. במותו, הציל הלווייתן את הצוללת.

כך באחרית ימיו נחשף הלוויתן לטוּבם ולחביבותם של בני האדם וגם להגיונם, לאכזריותם ולשרירותם. נזכרתי בסיפורו למראה הלוויתן הגדול שהגיע לחוף ניצנים, פה. האם זכה גם הוא לקורטוב של נחת ביומו האחרון בדומה לאחיו מיפן? האם למד דבר-מה על בני האדם? ואולי ראה כלי-שיט משחרר מגופו פסולת שחורה וממשיך הלאה בדרכו כאילו לא ארע דבר? מה קלט מבטו של הלוויתן בחוף ישראל, כיצד נראו הדברים מעיניו?

אולי כבר קרַב בעבר לחופים ולמד לדעת את צבעם וצורתם. על כל פנים, תחנתו האחרונה התגלתה כחוף שחור. מוכר שלגונים המכריז ״אני הולך, אני בא, לא להפעיל עלי לחץ״ נעדר מהחוף; תחתיו התרוצצו בו אנשים שדיברו בהתרגשות למיקרופונים מול עדשות מַצלמות. היו אלו כתבים שסיקרו את הסופה. הכתבים התעלמו מהלוויתן ועסקו בדקלום שבחים על אודות השלג הלבן. הוא התפלא שאינם משגיחים בו: ככל שידע, לוויתנים כמותו לא נראו מעולם בחוף הזה. בנוסף תמה מדוע מדברים על לבן כשהכל סביב נצבע שחור ותהה האם ראייתם של בני-אדם שונה מזו של לוויתנים. כלומר, האם אנשים אינם רואים את מה שניצב מול עיניהם? 

בחולשתו התקשה לקבוע האם דמויות נוספות שזיהה אכן התהלכו סביבו או בקעו מתעתועי דמיונו. איש נוקשה למראה הפיק עשן סמיך באמצעות תנור ישן; אדם זה הופקד על איפול האירוע. אחרים הפריכו כזבים מילקוטם לכיוון אנשים שפערו את פיהם ובלעו לתיאבון מבלי למיין ולבדוק. ״אפילו את הפלנקטון שלי הייתי מסנן טוב יותר״, חשב הלווייתן. מרחוק גזר אדם במספריו את האוויר. איש זה הופקד על ניתוק הקשר בין סיבה לתוצאה. אנשים תשושים בסירות שצבאו על החוף בדרישה לשוב ארצה נהדפו חזרה למים בהסבר שרק לזפת מותר להיכנס לארץ כי בניגוד אליהם, היא דבקה במקומה ולכן קלה להשגחה.

ביום הכניעה פגש בלוויתנית שאִפשרה לו לשהות בקרבתה מבלי להירתע מפניו. למעשה הייתה זו צוללת יפנית שהמתינה במפרץ למשימת התאבדות. במסירותו לנקבה שהסכימה לקִרבתו ספג במקומה הלוויתן את פצצות העומק

אדם עולץ וזחוח הזוקף כרס קטנה החווה סביב בידיו והצהיר ״הכל עשיתי אני, הכל בזכותי. תראו, איזה יופי, איזה יופי!״, מורה בגאווה על דברים טובים ויפים לכאורה, אך במקומם נראו רק גושים שחורים צמיגיים שנאחזו בחול ובסלעים.

איש אחֵר, עצוב למראה, גוו שחוח, ניגב בעדינות אגלי רטיבות מפה ומשם בעזרת מגבת רכה. ״מי אתה ומה תפקידך בארץ המשונה הזאת?״ שאל אותו הלווייתן בכוחותיו האחרונים. ״אני תפקידי לנגב לה את הדמעות״, ענה האיש.

פתאום הבחינו בו הכתבים – ״הנה לוויתן!״, אמרו. הם החלו להציג את קיומו באותן מילים דלות עצמן שוב ושוב ושוב, במהדורות כאלו ואחרות. גם בזפת הבחינו לבסוף, אמנם לאחר מכן. אך את זאת הלוויתן כבר לא ראה ולא שמע.

יעלה ורטהיים היא פסיכולוגית קלינית וחינוכית מומחית, מטפלת בקליניקה פרטית במטופלים מגיל נוער ועד גיל שלישי, מטפלת במורות ובגננות מטעם הסתדרות המורים, ומדריכה הורים. בזמנה הפנוי כותבת, קוראת, וטווה מחשבות מול נופים בריצה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 613 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

פרשת ילדי ארה"ב

אמהות וזוגות צעירים אולצו במשך שנים לוותר על התינוקות שלהם, ולמסור אותם ● זה קרה בארה"ב בין שנות ה-50 לשנות ה-70 ● לפחות 2.5 מיליון תינוקות לבנים נמסרו לסוכנויות אימוץ, ועברם נמחק ● בספר חדש חושפת גבריאל גלזר את זוועות השיטה, כולל הניסויים הכואבים שערכו רופאים יהודים בתינוקות יהודים שרק נולדו

עוד 1,201 מילים

האיחוד בציונות הדתית מקרב יותר מאי-פעם את איתמר בן-גביר למושב בכנסת ● בעקבות זאת, החל מאמץ חסר-תקדים להלבין את הפעיל הקיצוני שהחל את דרכו כמי שגנב עיטור מרכב הקדילק של יצחק רבין שבועות לפני הירצחו והפך לעו"ד פעלתני ומרואיין מבוקש בתקשורת ● אך הוויכוח הוא לא באמת על בן-גביר אלא על נתניהו, ועד כמה ירחיק לכת כדי להבטיח את המשך שלטונו

עוד 1,916 מילים

נתניהו: אני תוקף את התקשורת הישראלית כי מגיע לה

נתניהו שהתראיין לערוץ 13 הבטיח: לא אקדם חוקים שיעניקו לי חסינות ● היועמ״ש בודק את תכנית חלוקת החיסונים למדינות זרות שהוקפאה בינתיים ● סקר מנדטים: הליכוד נחלש, לנתניהו אין קואליציה ● דירקטוריון קק״ל אישר תקציב לרכישת קרקעות בשטחים ● עדות יועץ הזוג נתניהו: אין אחד שלא מפחד משרה, כל הלשכה ידעה על המגעים עם מוזס ● פורסם מדד רמזור לחופים

עוד 32 עדכונים

החוק שאושר אתמול בכנסת, המאפשר למסור מידע על מתחסנים ולא-מתחסנים לשורת רשויות ציבוריות, לא היה עובר אלמלא ההיסטריה הציבורית סביב מגפת הקורונה והחיסונים ● ואלמלא אותה היסטריה, סביר להניח שבית המשפט העליון היה פוסל את החוק ● השאלה היא, מה תהיה הפגיעה הבאה בזכויות היסוד של האזרחים ● פרשנות

עוד 712 מילים ו-1 תגובות

חמש הערות על המצב

המשרד להגנת הסביבה עבר מהתמודדות עם זיהום הים לפארסת זיהום החקירה ● מיקי זוהר הוציא צו איסור דיון שערורייתי ● שוב הוכח שבישראל, האינסטינקט ההישרדותי מציף מייד את פתרון הקסם: צה"ל ● בניקוי הזפת מהידיים, מתברר שאסון סביבתי אחד מסייע להיפטר מאסון סביבתי אחר ● וכמה אירוני שגם המבנים בים נושאים שמות של אנדרטאות לזכר הטבע שהולך ונעלם ● פרשנות

עוד 1,517 מילים

"מגן אבות ואמהות" מתיר לבקר דיירי דיור מוגן בביתם

מעקב זמן ישראל מנהלת "מגן אבות ואמהות" הודיעה השבוע כי קרובי משפחה וחברים של דיירים בדיור מוגן יורשו מעתה לבקרם בדירתם - לראשונה מזה שנה ● הביקורים מותרים כרגע רק בדיור המוגן ולא בבתי אבות וכפופים לכללי התו הירוק ● המשמעות היא כי מחוסנים, מחלימים וכן בעלי בדיקה שלילית יוכלו לשהות בדירת הדיירים ● עם זאת, לא כל רשתות הדיור המוגן מאמצות את ההיתר החדש

עוד 527 מילים

בדיקת זמן ישראל גדרות עתיקות לא בונות שכנות טובה

הרס החומה סביב מזבח הר עיבל עורר סערה גדולה בחודש שעבר ● המתנחלים מאמינים שהפלסטינים, שפרקו אבנים מהחומה בת ה-3000 שנה, ביצעו "פיגוע טרור" ● צה"ל לא יכול, או לא רוצה, להיכנס למקום, בעומק שטח B שבשליטת הרשות הפלסטינית ● אז המתנחלים התגייסו לתקן את הנזק בעצמם ● ד"ר אסף אברהם: "אני לא יודע מה יותר טרגי, ההרס המקורי או ניסיון השיקום"

עוד 2,014 מילים ו-1 תגובות

דיווח: נתניהו ביקש מביידן שלא להסיר את הסנקציות שהטיל ממשל טראמפ על התובעת בהאג

הקמפיין של מפלגת העבודה יתמקד בסוגיות מגדריות ● יועמ״ש משרד האוצר: בניגוד לדבריו, כ״ץ אמר לי לא לקדם את התכנית הכלכלית ● כ"ץ: עומד מאחורי דבריי ● סערה במליאה לאחר שח״כ שטרן מהליכוד תקף בנאומו את מרב מיכאלי על רקע פרשת קסטנר ● נתניהו מעריך שבחודשים הקרובים יחלו בישראל לחסן גם ילדים ● עקב הזיהום: משרד הבריאות אוסר שיווק של דגים מהים התיכון

עוד 42 עדכונים

נתניהו מגרש את הנשיא והופך כל אירוע ממלכתי לקמפיין בחירות

בבית הנשיא בירושלים שוררת בימים האלה תחושת כעס, מבוכה וחיסול חשבונות ● נתניהו משתלט בכל פעם על ארועים ממלכתיים, ברגע האחרון, ומתעלם מפרוטוקולים וסדרי עולם למען צרכיו האישיים ● ריבלין אינו היחיד שמסרב לשתף פעולה עם קמפיין הבחירות של נתניהו ● אבל ריבלין הוא היחיד שעוד ייפגש איתו כשנתניהו יבקש מנדט להרכיב ממשלה ● פרשנות

עוד 999 מילים ו-1 תגובות

פרסום ראשון קרן אברהם מונחת על קרן הצבי

להסכמי הנורמליזציה בין ישראל למפרציות, צירפה ארה"ב קרן נדיבה בסך 3 מיליארד דולר למימון שיתופי פעולה מסחריים בין המדינות ● מאות בקשות למימון הוגשו לאישור הקרן, כ-15 מיזמים מתחומי האנרגיה, ביטחון תזונתי והמגזר הפיננסי כבר נבחרו - אבל אז הכל נעצר ● עם חילופי השלטון בוושינגטון בחודש שעבר, הקרן נותרה ללא מנהל - וככל הנראה גם ללא מימון

עוד 970 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה