התהדרות ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בנוצות ההסכם עם פייזר ביום שישי, מזכירה את אותו אוהד כדורגל שגילה שהמשחק המבוקש שהמתין לו כמעט חצי שנה כבר התחיל, אבל במקום לרכוש מראש כרטיסי כניסה לו ולילדיו, פישל ונתקע מחוץ לאצטדיון, בלי כרטיסים בקופות.

בלית ברירה נאלץ האוהד להתחנן בפני המארגנים לרכוש כרטיסים במחיר מופרז, ואחר כך עוד מיהר להשוויץ בפני ילדיו שרק בזכותו הם יכולים להיכנס עכשיו לאצטדיון ולצפות במשחק.

למעשה, ההקבלה לעסקת פייזר אפילו גרועה יותר, משום שבמקרה כזה הילדים היו מגלים שבעצם הם אלה שיצטרכו לשלם על הכרטיסים בפועל, למרות שהרכישה בכלל לא מעניקה להם ודאות שהם גם באמת ייכנסו למשחק.

מביך לצפות בכמה מהסרטונים שפרסם ראש ממשלה של מדינה חזקה, לכאורה, ומספר בהם על כך שנאלץ להתחנן באישון לילה בפני מנכ"ל של חברה ציבורית, כדי שיסכים לדבר איתו בטלפון, ויועיל בטובו לחתום איתו על חוזה לרכישת מנות חיסון, ועוד במחיר הגבוה לפחות ב-40% מזה שסיכמו איתו באירופה ובאמריקה.

ניחא אם היה מדובר בהבטחה לקבלת החיסון, אלא שאפילו לזה פייזר לא הסכימה להתחייב בחוזה מול נתניהו.

מבט על מעבדות פייזר בפוארס, בלגיה. נובמבר 2020 (צילום: AP Photo/Virginia Mayo)

תזמון ההצהרה על הצלחת הניסוי חשוד

נתניהו, כמי שמתגאה חדשות לבקרים בכך שהוא יודע לעשות עסקים, בוודאי מכיר את המשמעות של חשיבות תזמון החתימה על החוזה. ישראל היא הרי לקוח בגודל זבוב קטן עבור ענקית תרופות כמו פייזר, בוודאי ביחס לכוח המיקוח שיש לאמריקאים ולאירופאים מולם.

ההיגיון העסקי אומר שאם אתה יודע שאין לך יתרון של גודל בתהליך המיקוח, לכל הפחות מומלץ לנסות ולהבטיח את רכישת המוצר במחיר סביר עוד בשלב הראשוני של הפיתוח שלו. זה בדיוק הזמן שעדיין לא ברור אם באמת יהיה מוצר מוגמר, ולכן גם אין עדיין לחץ כבד מצד עוד מדינות העומדות בתור לקבל אותו. בנוסף, לחברה יש אינטרס לבצע כמה שיותר מכירות – גדולות כקטנות – רק כדי להתניע את גלגלי המכירות המקדימות שלה.

את הטלפונים הליליים למנכ"ל פייזר נתניהו היה צריך לבצע לפיכך כבר לפני כחמישה חודשים בשקט וברוגע, כשהוא בעמדת מיקוח הרבה יותר נוחה מבחינתו. במקום זה, הוא היה עסוק בחגיגות היציאה מהסגר ובחלוקת הטבות מס לביתו הפרטי. רק עכשיו הוא נזכר לטלפן למנכ"ל פייזר, בדקה ה-94, אחרי שהחיסון כבר יצא מהתחנה, ואחרי שהתברר שלשים את כל הביצים לקבלת חיסונים רק בחברת מודרנה,  היה הימור מסוכן מדי.

אלברט בורלה, מנכ"ל פייזר. פברואר 2019 (צילום: AP Photo/Pablo Martinez Monsivais)

זה לא אומר, אגב, שרכישה מוקדמת בהכרח הייתה מבטיחה בוודאות לנתניהו את החיסון בתנאים טובים יותר, אבל במצב הנוכחי שאליו הוביל את עצמו אפשר לומר שהיו לו 100% סיכויי כישלון.

את הטלפונים למנכ"ל פייזר נתניהו היה צריך לבצע כבר לפני חמישה חודשים בשקט וברוגע, כשהוא בעמדת מיקוח יותר נוחה. במקום זה, הוא היה עסוק בחגיגות היציאה מהסגר ובחלוקת הטבות מס לביתו הפרטי

גם אחרי שפספס את ההזדמנות לקבל אופציה במכירה מוקדמת בתנאים נוחים, לא ברור מדוע נתניהו מיהר כל כך לכבול את ישראל לעסקה יקרה ומפוקפקת כזו, ללא התחייבות של הצד השני, וזאת למרות סימני השאלה הגדולים העולים ממנה. אמנם החוזה מותנה בקבלת אישור מטעם ה-FDA, אבל עצם תזמון ההצהרה של פייזר על הצלחת הניסוי בחיסון שטרם ידועים פרטיו המלאים, מעוררת יותר מחשד לגביו.

יום ההצהרה על החיסון היה בדיוק באותו מועד שבו אלברט בורלה, מנכ"ל החברה, גם פדה את רוב מניותיו במחיר שיא. על פי טענת החברה, מדובר במועד פדיון שנקבע מראש, עוד במהלך אוגוסט, מה שרק מגביר את החשד סביב האירוע. בנוסף קיים צפי בשוק שעוד מתחרות יגישו את החיסונים שלהם לאישור הFDA כבר בשבועות הקרובים, מה שעשוי היה להוריד את מחיר העסקה רק אם נתניהו היה ממתין מעט.

העסקה הבהולה עם פייזר היא עוד סממן לחוסר הסדר, למשבר מנהיגותי בראשות נתניהו, ולהעדר אסטרטגיה לטווח ארוך של ממשלת האחדות הכי לא מאוחדת שהיתה בישראל.

אפשר כמובן גם לבוא ולומר שזו לא חכמה גדולה כל כך לבקר את נתניהו עכשיו, מעמדת המשקיף, אחרי שאנחנו כבר יודעים שפייזר מובילה במרוץ לחיסון. אבל איך שלא נסובב את זה, אין כאן גם שום דרך להגדיר את העסקה שנחתמה ביום שישי כהצלחה, אלא יותר כסוג של כישלון מפואר.