התסריט האופטימי הוא זה:

בעתיד נביט לאחור לימים שבהם לא היה תקציב למדינה בשיא המשבר הכלכלי הנורא, ולכן נערות ונערים בסיכון נפלטו ממסגרות, וילדים במצוקה עמוקה המתינו שנה לטיפול פסיכולוגי ציבורי (כי טיפול פרטי יקר מדי), וכל זאת רק מפני שנוכל אחד לא מוכן לקיים הסכם רוטציה עליו חתם בלי טריקים ובלי שטיקים, וזאת כדי להישאר ראש ממשלה בכל מחיר, כל עוד משפטו מתנהל, תוך שהוא חותר לניצחון הגוש הלאומני והאנטי-דמוקרטי כדי שיפעל לביטול משפטו הפלילי ולריסוק מערכת המשפט.

בעתיד נביט לאחור לתקופה הזו שבה אי אפשר היה לקנות דירה ולא ניתן היה להבטיח עתיד כלכלי סביר לילדים והמצוקות הכלכליות היו עצומות וקיומיות וכל ההכרעות הכלכליות התקבלו אך ורק מתוך מחשבה על אינטרס של נאשם אחד במשפט פלילי חמור מאד.

בעתיד נביט לאחור לימים שבהם לא היה תקציב למדינה בשיא המשבר הכלכלי הנורא, והמצוקות הכלכליות היו עצומות וקיומיות, וההכרעות התקבלו מתוך מחשבה על אינטרס של נאשם אחד במשפט פלילי חמור

נביט לאחור לימים הללו שבהם ביקורת לגיטימית והכרחית על פרקליטות המדינה הפכה להיות מסע שיסוי והסתה פתולוגי להחרבת שלטון החוק, אך ורק בשל אינטרס אישי של נאשם אחד בהפרת אמונים חמורה כלפינו. ניזכר כיצד הוצמדו מאבטחים לראש התביעה הכללית ולתובעת במשפטו הפלילי של המסית הראשי, ואיך נשארנו בלי מפכ"ל למשטרה, פרקליט למדינה, ובלי ניצב לשירות בתי הסוהר.

נביט לאחור לימים הללו שבהם נרדפו ארגוני זכויות אדם, ודוכאה תקשורת חופשית, והושתלו דוברים מטעם הנאשם בכלי תקשורת מסחריים וממלכתיים, ומומן ביטאון תעמולה אישי של הנאשם בידי בעל הון מארצות הברית, ומומן ערוץ תעמולה טלוויזיוני בידי בעל הון אחר, ומפגינים נגד השלטון ספגו לא פעם אלימות משטרה ומעצרי שווא ואף זומנו לעתים לחקירות הפחדה, ותלונות רבות מטעמם טויחו לא אחת בידי המחלקה לחקירות שוטרים.

נביט לאחור לתקופה שבה כבר לא עניין אותנו שאנו שוללים זכויות אזרח ממיליוני נתינים שמקיומם אנו שוכחים, אלא אם יש פיגועים (חלילה. חס וחלילה).

נביט לאחור לתקופה שבה הסתה, שיסוי ותרבות כזב מבית מדרשו של הנאשם הולידו אלימות חמורה ושיטתית וכן איומים בכל רחבי המדינה נגד מפגינים שיצאו נגדו.

נביט לאחור ונגיד לעצמנו:

אלוהים אדירים, איזו חרפה זו הייתה.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.