הסודות של מרסיי

בשנות ה-60 וה-70 הגיעו למרסיי מהגרים מאפריקה, שהפכו אותה לריכוז השלישי בגודלו של יהודים באירופה - אחרי לונדון ופריז ● כיום יש במרסיי ריכוז יהודים המתחרה בזה של ניו יורק או מיאמי ● בראיון לזמן ישראל מספר נשיא הקהילה היהודית בעיר, מישל כהן טנוג'י, על היחסים בין שתי הדתות ועל ההתמודדות המוצלחת עם מגפת הקורונה

  • שוק מקומי ברובע הראשון של מרסיי (צילום: יעקב שוורץ)
    יעקב שוורץ
  • אחד מנמלי הים של מרסיי, אוקטובר 2020 (צילום: יעקב שוורץ)
    יעקב שוורץ
  • נשיא הקהילה היהודית במרסיי, מישל כהן טנוג'י, במשרדו בבית הכנסת הגדול, 21 באוקטובר 2020 (צילום: יעקב שוורץ)
    יעקב שוורץ
  • בית הכנסת הגדול של מרסיי, 21 באוקטובר 2020 (צילום: יעקב שוורץ)
    יעקב שוורץ
  • חתונה בבית הכנסת הגדול של מרסיי, 21 באוקטובר 2020 (צילום: יעקב שוורץ)
    יעקב שוורץ
  • מרכז מסחרי יהודי במרסיי, אוקטובר 2020 (צילום: יעקב שוורץ)
    יעקב שוורץ

בשנות ה-60 וה-70 הגיעו למרסיי מהגרים מאפריקה, שהפכו אותה לריכוז השלישי בגודלו של יהודים באירופה - אחרי לונדון ופריז ● כיום יש במרסיי ריכוז יהודים המתחרה בזה של ניו יורק או מיאמי ● בראיון לזמן ישראל מספר נשיא הקהילה היהודית בעיר, מישל כהן טנוג'י, על היחסים בין שתי הדתות ועל ההתמודדות המוצלחת עם מגפת הקורונה

אף שדייקנות אינה תכונה שמאפיינת מנהיגים (ולא מנהיגים) יהודיים שנפגשים לראיונות עם זמן ישראל, מישל כהן טנוג'י, נשיא הקהילה היהודית במרסיי, מתנצל מבעד למסכת הבד השחורה שלו כשהוא ממהר להיכנס למשרדו הפשוט בקומה השנייה של מתחם בית הכנסת הגדול במרסיי, צרפת, באיחור של כמה דקות.

הוא לא יכול לתת לריאיון שלנו לזלוג מעבר לזמן שהוקצה לו, הוא מסביר, בגלל שמנהיג מוסלמי מקומי אמור לבקר אותו מיד אחרי הפגישה שלנו.

הפגישה בינינו, בסוף אוקטובר, התקיימה ימים ספורים אחרי שמורה מפריז נרצח וראשו נערף במתקפת טרור. הרצח המחריד היה לכאורה נקמה על כך שהמורה הציג בכיתתו איור שנוי במחלוקת של הנביא מוחמד.

נשיא הקהילה היהודית במרסיי, מישל כהן טנוג'י, במשרדו בבית הכנסת הגדול, 21 באוקטובר 2020 (צילום: יעקב שוורץ)
נשיא הקהילה היהודית במרסיי, מישל כהן טנוג'י, במשרדו בבית הכנסת הגדול, 21 באוקטובר 2020 (צילום: יעקב שוורץ)

אני שואל אותו אם הוא מתכנן לדון בפיגוע עם המנהיג המוסלמי, וכהן טנוג'י, 60, שמכהן כנשיא הקונסטיטוריה של מרסיי – גוף שמוכר על ידי הממשלה כמייצג הקהילה היהודית של העיר – משיב בחיוב.

המנהיג המוסלמי המקומי, שביקש להישאר עלום שם בכתבה זו, מתכוון להוקיע את הפיגוע ואת כל הצורות הנוספות של טרור, אומר כהן טנוג'י. השניים ידונו גם במספר יוזמות בין-דתיות שעליהן הם עובדים.

בשבועיים אחרי הפגישה שלנו, אירע פיגוע דקירה ועריפה שעלה בחייהם של שלושה אנשים בניס – רק 200 קילומטרים ממזרח למרסיי – ופיגוע ירי מסיבי התרחש בווינה, שם נרצחו ארבעה אזרחים ו-23 נפגעו.

אך בינתיים, התושבים במרסיי – כור היתוך ים-תיכוני נינוח, העיר השנייה בגודלה בצרפת – נראים כמי שלא מושפעים כלל מהמתיחות הדתית והפוליטית שמסעירה את שאר היבשת.

שוק מקומי ברובע הראשון של מרסיי, אוקטובר 2020 (צילום: יעקב שוורץ)
שוק מקומי ברובע הראשון של מרסיי, אוקטובר 2020 (צילום: יעקב שוורץ)

מאז מלחמת העולם השנייה הפכה מרסיי יותר ויותר מגוונת. השינוי הזה הואץ בשנות ה-60 וה-70 עם העלייה במספר המוסלמים והיהודים שהגיעו ממרוקו, טוניסיה ואלג'יריה אחרי הצהרות העצמאות של המדינות האלו והיפרדותן מהשלטון הצרפתי בסוף שנות ה-50 ובתחילת שנות ה-60.

על פי ההערכות היום, המוסלמים מהווים כ-20%-25% מאוכלוסיית מרסיי, שמונה 860,000 איש. בין 70,000 ל-80,000 יהודים חיים בעיר, רובם ממוצא צפון אפריקאי, מה שהופך את הקהילה המקומית לקהילה היהודית השלישית בגודלה באירופה, אחרי פריז ולונדון, עם ריכוז יהודים שמתחרה בזה של ניו יורק או מיאמי.

ברחוב סן-סופרן, רצועה עירונית מדכדכת במרכז העיר, שבה פועלים אינספור חנויות כשרות, מסעדות ובית ספר יהודי, עצרנו גבר בלבוש שחור ולבן שמאפיין חרדים. הגבר, שדיבר עברית בסיסית (רוב היהודים במרסיי דוברים רק צרפתית), נשאל אם הוא מרגיש בטוח להסתובב עם כיפה גם בחלקים אחרים של העיר. "כמובן", השיב.

חתונה בבית הכנסת הגדול של מרסיי, 21 באוקטובר 2020 (צילום: יעקב שוורץ)
חתונה בבית הכנסת הגדול של מרסיי, 21 באוקטובר 2020 (צילום: יעקב שוורץ)

גם באזור השוק הערבי? שאלתי אותו, בהתייחסות לחלק מוסלמי למדי של העיר, עם שוק פתוח שיכול היה לפעול בכל מקום אחר במזרח התיכון, כולל במחנה יהודה בירושלים. "כמובן", הוא ענה. "למה לא?".

מקומיים אחרים, יהודים ולא יהודים, לוקחים את החיים הדתיים המשותפים פה כמובן מאליו. אחד החברים בקהילה היהודית, שעובד עבור העירייה, אומר שהוא מאמין שיחסי השכנות הטובה בין היהודים למוסלמים המשיכו מהמגרב, שם חיו שתי הקבוצות זו לצד זו במשך מאות בשנים.

בנוסף, הוא אומר, המוסלמים במרסיי מקובלים היטב בעיר והם חלק מהקהילה. הם לא נאלצים להתמודד עם גזענות ועוינות מצד המקומיים, כפי שקורה בערים צרפתיות אחרות, דבר שמפחית את הסיכוי שיתפתחו אצלם תסכולים – שאותם יוציאו על התושבים היהודים של העיר.

נמל מרסיי, אוקטובר 2020 (צילום: יעקב שוורץ)
נמל מרסיי, אוקטובר 2020 (צילום: יעקב שוורץ)

הוא גם מציין שבניגוד לערים גדולות רבות מחוץ לישראל, היהודים כאן לא מרוכזים בשכבה כלכלית וחברתית אחת. יהודים נוהגים באוטובוס, מלמדים בבתי הספר הציבוריים ולובשים מדי משטרה, באותה מידה שהם עובדים במשרד עורכי דין או מובילים הליכים רפואיים בחדרי ניתוח, הוא מתאר, ומהדהד את שם הסרט של הבמאי הצרפתי יהודי איוואן אטאל מ-2016, "היהודים – הם בכל מקום".

על פי ההערכות, המוסלמים מהווים כ-20%-25% מאוכלוסיית מרסיי, שמונה 860,000 איש. בין 70,000 ל-80,000 יהודים חיים בעיר, רובם ממוצא צפון אפריקאי

בסיור בבית הכנסת הגדול, לפני הפגישה עם כהן טנוג'י, אחד מעובדי הקהילה היהודית משמש לי כמדריך ומאשר את ההרכב הייחודי של הקהילה היהודית בעיר ואת היחסים החמים של עם שכניה המוסלמים.

"זה נכון", אומר העובד, שביקש להישאר אנונימי מכיוון שהוא לא מדבר רק בשם עצמו, אלא גם כנציג הקהילה. "אבל אנחנו רק מחכים שהטרור יגיע לכאן. מישהו מבחוץ בסופו של דבר יראה את החיים המגניבים שאנחנו חיים כאן במרסיי, יראה שאנחנו לא מפחדים, שאין פה הרבה אבטחה – ואז יהיה פיגוע ירי או פיגוע התאבדות. אם אתה שואל אותי, זה רק עניין של זמן".

קהילה קטנה ועצמאית

מישל כהן טנוג'י, כמה יהודים יש פה במרסיי?

"אנחנו יודעים על 70,000, אבל אנחנו חושבים שיש בערך 100,000, בגלל שיש אנשים שיש להם אמא יהודייה, אבל הם לא מאוד קרובים למוסדות היהודיים או לעולם היהודי. בכל יום אנחנו מגלים יהודים סמויים שאפילו לא ידעו בעצמם על יהדותם. לפעמים הם פשוט יודעים שיש להם משהו יהודי במשפחה או בגנאולוגיה, וזהו זה".

אחד מנמלי הים של מרסיי, אוקטובר 2020 (צילום: יעקב שוורץ)
אחד מנמלי הים של מרסיי, אוקטובר 2020 (צילום: יעקב שוורץ)

ראיתי את זה קורה במרכז אירופה ובמזרחה, בגלל הנסיבות שנוצרו אחרי מלחמת העולם השנייה או אחרי הרמת מסך הברזל. אבל כאן, במרסיי, היהודים הגיעו מצפון אפריקה עשרות שנים אחרי המלחמה. איזה רקע יש ל"יהודים הסמויים" האלה?

"אחרי מלחמת העולם השנייה, יהודים מאלג'יריה וממרוקו הגיעו לצרפת והייתה הרבה התבוללות. בגלל שנשים יהודיות רבות נישאו לגברים לא יהודים, מבחינת הילדים, חצי מהמשפחה שלהם לא יהודית – אבל הם עצמם יהודים, לפי התורה".

בכל הנוגע לזרמים הדתיים, איך היהודים כאן מזדהים?

"רוב הקהילה שלנו מסורתית, ובערך 10% ממנה יכולה להיחשב חרדית. צרפתים יהודים הם מאוד פתוחים במחשבה שלהם, אז כולנו חיים ביחד בקלות רבה. במרסיי רוב היהודים מזדהים עם הקונסטיטוריה, ופועלים לפי הנחיות הרב הראשי של צרפת, חיים קורסיה.

"לכל אירועי מעגל החיים, ביורוקרטיה, מסמכים, חתונות, מוות – לא משנה לאיזה זרם אתה משתייך, אתה יהודי ואתה יכול להשתמש בשירותי הקונסטיטוריה. אנחנו הארגון הרשמי ליהודים בצרפת, אז אנחנו עונים לכל השאלות והסוגיות בנוגע ליהדות, לא משנה מי שואל אותן.

"מישהו מבחוץ בסופו של דבר יראה את החיים המגניבים שאנחנו חיים כאן במרסיי, יראה שאנחנו לא מפחדים, שאין פה הרבה אבטחה – ואז יהיה פיגוע", אומר אחד מעובדי הקהילה

"חיים פה גם יהודים רפורמים וקונסרבטיבים, אבל הם מיעוט, ויש להם רק בית כנסת אחד במרסיי. אנחנו בקונסטיטוריה לא ממש שומרים על קשר עם קהילת היהדות המתקדמת, אבל אני חושב שאנחנו, כיהודים, בני מזל שכולם מסתדרים. הרב הראשי שלנו, ראובן אוחנה, והדיין שמואל מלול, עושים כמיטב יכולתם לקרב בין הקהילות – אין יהודי במרסיי שנמצא רחוק מדי מהכביש הראשי אם הוא צריך אותנו".

ואיך היחסים בין היהודים למוסלמים במרסיי?

"כמו ברוב המדינה, מרסיי חוותה כמה אירועים אנטישמיים מכיוונם של אסלאמיסטים, אבל בעוצמה ובשכיחות פחותות משמעותית. אנחנו חושבים שזאת הוכחה ליחסים הטובים בינינו. יש לנו עמותה בשם Marseille Espérance, התקווה של מרסיי, שמאגדת את כל המנהיגים הדתיים בעיר ומארגנת פעילויות, דיונים, דיבייט ומפגשים.

מרכז מסחרי יהודי במרסיי, אוקטובר 2020 (צילום: יעקב שוורץ)
מרכז מסחרי יהודי במרסיי, אוקטובר 2020 (צילום: יעקב שוורץ)

"אני עצמי ביקרתי פעמים רבות בקהילה המוסלמית כדי להפגין את התמיכה שלנו, בין אם בפתיחה של מסגד חדש, באחד החגים או ברמדאן. ואנחנו, מצידנו, מקבלים בברכה את המנהיגים המוסלמים בבית הכנסת הגדול בכל שנה לראש השנה.

"אלה רגעים ששולחים מסר חזק לקהילות המקומיות שלנו, וגם לאנשים רחוקים מאוד. יותר מכך, מרסיי עצמה היא כור היתוך רב תרבותי שבו רגילים אנשים שונים זה מזה לחיות ביחד. זה באמת מזל גדול לחיות במקום שלו שכזה".

מה בכל זאת ניתן לשפר ביחסים האלה?

"אנחנו בהחלט יכולים להיות יותר פעילים יחד, ולהתאגד כדי להילחם למען מטרות משותפות. לדוגמה, אנחנו יכולים לעמוד ביחד כנגד הלאומנות הימנית שגואה באירופה, ומאיימת על כולנו".

ההדבקות בגל הראשון היו הרבה יותר נמוכות במרסיי מאשר בשאר צרפת – אז קיבלנו את ההחלטה לפתוח מחדש את בתי הכנסת בעיר לפני פתיחתם בשאר המדינה

האם ההיסטוריה התרבותית המשותפת של היהודים והמוסלמים מארצות המגרב משפיעה על מערכת היחסים שלהם במרסיי, יותר מאשר בערים אחרות?

"אין ספק! עם גלי ההגירה האדירים מצפון אפריקה, כל הקהילות האלה הגיעו בסופו של דבר למרסיי. והן רגילות לחיות ביחד, ולשמור על אורחות חייהן, ההרגלים שלהן – המסורת הזאת ממשיכה לחיות גם היום".

עם איזה אתגרים מתמודדת הקהילה היהודית היום?

"יש לנו אינספור אתגרים. הקונסטיטוריה, המוסד המרכזי של הקהילה היהודית בעיר, דואגת לפני הכל לוודא שכל מי שרוצה לקיים אורח חיים יהודי יוכל לעשות את זה. אנחנו פה בשביל העניינים הדתיים, כשרות, ברית מילה, חתונות, וגם מטפלים בבתי הקברות. אנחנו כמו עירייה ליהודים. אנחנו פה בשביל כל הסוגיות של החיים היהודיים והחיים הרגילים, מלידה ועד מיתה.

נשיא הקהילה היהודית במרסיי, מישל כהן טנוג'י (צילום: באדיבות המצולם)
נשיא הקהילה היהודית במרסיי, מישל כהן טנוג'י (צילום: באדיבות המצולם)

"בנוסף, חלק מהמשימה הבסיסית שלנו היא להתמודד עם פוליטיקה ועם קשרי קהילה – הקהילה שלנו היא כמו עיירה קטנה בתוך העיירה. למשל, היום עם הקורונה, הידיים שלנו מלאות במה שאנחנו צריכים לעשות כדי לאפשר את החיים הדתיים עם כל המגבלות והחוקים שקבעה הממשלה.

"אז אנחנו עובדים עם הממשלה כדי לאפשר את החיים היהודיים בצרפת, מכבדים את כל החוקים הדתיים, אבל גם את ההלכה ואת אורח החיים היהודי".

אתה יכול לתת לי כמה דוגמאות לאופן שבו הקונסטיטוריה מאפשרת את החיים היהודיים בזמן משבר הקורונה?

"לדוגמה, במהלך הגל הראשון במרץ ובאפריל סגרנו את בתי הכנסת עוד לפני שהממשלה הכריזה על מגבלות. אבל ההדבקות בגל הראשון היו הרבה יותר נמוכות במרסיי מאשר בשאר צרפת – אז קיבלנו את ההחלטה לפתוח מחדש את בתי הכנסת לפני שאר המדינה.

"אנחנו דואגים לפרטים הספציפיים, המקומיים, של הקהילה היהודית, וזאת המטרה המרכזית שלנו. אנחנו מנהלים את הקהילה היהודית שלנו כמו קהילה קטנה ועצמאית. יצרנו פרוטוקולים ברורים של היגיינה ואמצעים ספציפיים לבתי הכנסת, למקוואות, למילה.

בית הכנסת הגדול של מרסיי, 21 באוקטובר 2020 (צילום: יעקב שוורץ)
בית הכנסת הגדול של מרסיי, 21 באוקטובר 2020 (צילום: יעקב שוורץ)

"כיהודים, היינו חייבים לנקוט באמצעים הספציפיים האלה כי הממשלה לא חושבת על החיים היהודיים במהלך הקורונה. אז אנחנו עשינו את זה בשבילה, כי אנחנו חייבים".

האם יש ברשותך כלים לעקוב אחרי הנתונים של הקורונה בקהילה היהודית?

"אנחנו יודעים, אבל אנחנו לא יכולים למסור את הנתונים. אחרי פורים, במרץ, הייתה המסיבה האחרונה שבה היו הדבקות. אחרי זה עצרנו הכול. הודות לכל האמצעים שעליהם דיברנו קודם, אין לנו פה הרבה הדבקות, בגלל שהקהילה היהודית מאוד נזהרת ומקפידה לבצע את כל הכללים.

"בתחילת המשבר, במרץ, אפילו הממשלה – אפילו ממשלות אחרות בעולם – לא באמת ידעו איך להתמודד עם המצב, אז עשינו כמיטב יכולתנו. אבל למדנו מהטעויות שלנו, אז פעלנו במהירות בתחילת הגל השני. לכן יש לנו שיעורי הדבקה נמוכים יותר עכשיו".

עוד 1,477 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 24 בפברואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דיווח: נתניהו ביקש מביידן שלא להסיר את הסנקציות שהטיל ממשל טראמפ על התובעת בהאג

הקמפיין של מפלגת העבודה יתמקד בסוגיות מגדריות ● יועמ״ש משרד האוצר: בניגוד לדבריו, כ״ץ אמר לי לא לקדם את התכנית הכלכלית ● כ"ץ: עומד מאחורי דבריי ● סערה במליאה לאחר שח״כ שטרן מהליכוד תקף בנאומו את מרב מיכאלי על רקע פרשת קסטנר ● נתניהו מעריך שבחודשים הקרובים יחלו בישראל לחסן גם ילדים ● עקב הזיהום: משרד הבריאות אוסר שיווק של דגים מהים התיכון

עוד 42 עדכונים

הגנרל לא יושיע, הוא בקושי מצלצל

בני גנץ אינו חריג לאכזבה מרמטכ"ל לשעבר. מאז קום המדינה נכנסו לפוליטיקה הישראלית שלושה עשר רמטכ"לים לשעבר, ומכולם היו ציפיות רבות. רק שניים בלבד (יצחק רבין ואהוד ברק) הפכו לראשי ממשלה (השני עם הכהונה הקצרה ביותר של ראש ממשלה נבחר בישראל). רמטכ"לים אחרים לא היו סיפורים של הצלחה בולטת בפוליטיקה הישראלית וחלקם היו לסיפורי כישלון פוליטי.

בדומה, מאז קום המדינה נכנסו לפוליטיקה הישראלית כעשרים ושמונה אלופים בצבא. אריאל שרון היה לראש ממשלה ושניים – עזר וויצמן וחיים הרצוג, היו לנשיאי מדינה. לרשימה ניתן לצרף את יגאל אלון שהיה לראש ממשלה בפועל לתשעה עשר ימים בלבד.

גנץ אינו חריג לאכזבה מרמטכ"ל לשעבר. מאז קום המדינה נכנסו לפוליטיקה הישראלית 13 רמטכ"לים לשעבר, ומכולם היו ציפיות רבות. רק שניים (רבין וברק) הפכו לרה"מ (השני עם הכהונה הקצרה ביותר רה"מ נבחר בישראל)

בדומה, מאז קום המדינה נכנסו לפוליטיקה הישראלית כעשרים ושמונה אלופים בצבא. אריאל שרון היה לראש ממשלה ושניים – עזר וויצמן וחיים הרצוג, היו לנשיאי מדינה. לרשימה ניתן לצרף את יגאל אלון שהיה לראש ממשלה בפועל לתשעה עשר ימים בלבד.

בסך הכל – רק בחמישית מן המקרים של כניסת קצינים בדרגות אלוף ומעלה ניתן לזקוף הצלחה פוליטית לגנרלים בצבא. כולם פרט לאחת, ארנה ברביבאי, היו גברים, עובדה שהשפיעה גם היא על צביונה של הפוליטיקה הישראלית ובה תת ייצוג בולט לנשים. זה בוודאי נמוך בהרבה מרף הציפיות או מן האשליה הרווחת כאילו אנשי צבא בכירים יהיו לאנשי מדינה ופוליטיקה מובילים. הנחת כזב, האלילים הכזיבו, לרוב.

רוב ראשי ממשלות ישראל היו ברובם חסרי כל ניסיון צבאי משמעותי בדרגות בכירות או חסרי ניסיון צבאי כלשהו. כמה מן המוצלחים שבהם לא שירתו כלל בצבא.

במיוחד ככל שגדלה הקיטוביות הפוליטית בישראל, כך מתקיימת הציפייה כי רמטכ״ל כדוגמת גנץ יושיע את הפוליטיקה הישראלית מקיפאונה ויגאל אותה מבעיותיה הקשות. במסגרת זו אף נשמעו לאחרונה ציפיות לכניסתם של הרמטכ"ל הקודם אייזנקוט והנוכחי – כוכבי, ללבה הרותחת של החיים המפלגתיים.

הפוליטיקאים חוששים מאנשי צבא, לשווא. לכן כבר ב-2007, בעת ממשלת אולמרט, תוקן החוק והוא מחייב תקופת צינון משפטית של שלוש שנים, שמונעת מאישי צבא בכירים בדרגות אלוף או רב אלוף להיכנס מיידית לפוליטיקה לפני תום שלוש שנים מסיום שירותם הצבאי. מצד אחד, יש בתקופת צינון זו הגיון דמוקרטי של שלטון חוק אזרחי וצמצום הכדאיות של אישים צבאיים בכירים לעסוק בפוליטיקה מפלגתית עוד בתקופת כהונתם הצבאית. מצד אחר, אין למניעה החוקית הזו הרבה תכנים. היא באה להגן על פוליטיקאים מכהנים ולא על דמוקרטיה.  

רק לחמישית מהקצינים בדרגות אלוף ומעלה שנכנסו לפוליטיקה ניתן לזקוף הצלחה פוליטית. כולם פרט לאחת, ארנה ברביבאי, היו גברים, מה שהשפיע על צביון הפוליטיקה הישראלית ותת הייצוג הבולט בה לנשים

הציפייה מאישי צבא להיות פוליטיקאים טובים היא חסרת בסיס, לרוב. בארץ ובעולם גנרלים אינם נוטים להיות סיפור הצלחה פוליטי כביר. הסיבה אינה אישית אלא עמוקה יותר. הסיבה היא שיטתית. המקצוע הצבאי שונה במובנים רבים מן המקצוע הפוליטי. איש הצבא התחנך להביא לביטוי מיטבי מסגרת ממושמעת והיררכיה פיקודית, שבה הבסיס להובלת אנשים מעוגן בפקודות והוראות ברורות. פוליטיקה היא אמנות הפעלת הכוח הציבורי במסגרת תחרות נוקשה על הקצאות משאבים.

איש הצבא מתחנך להטעות את האויב. הפוליטיקה מבוססת לצערנו על הטעיית היריב הפוליטי. המקצוע הצבאי מבוסס על חשאיות, בפוליטיקה על ניצול הפומביות. הרטוריקה הצבאית מבוססת על חדות ובהירות תוך הפגנת נחישות. הרטוריקה הפוליטית מבוססת על השגת פופולריות. החזון הצבאי הוא המשך התכליות המדיניות באמצעים אחרים. החזון הפוליטי הוא ניצול העוצמה הצבאית להישגים מדיניים ואישיים.

אמנם המקצוע הצבאי רחוק מלהיות תמים. רמטכ"לים חייבים לעבוד מול ולעומת דרגים מדיניים אך בכך הם רוכשים רק ניסיון מסוים ולא ידע פוליטי הדרוש להנהגה מדינית. רשימת ההבדלים עוד ארוכה, אך לב העניין הוא כי ניתן ללמד פיקוד וניהול אך לא ניתן ללמד באופן נרכש כריזמה פוליטית. עכשיו – בשיא הקיטוביות ושפל המצב של החיים הציבוריים בישראל, אנו עלולים להילכד שוב במלכודת הפתאים של צפיות לגנרל שיגיע ויושיע. זאת במקום בדק בית יסודי של כשלי החיים האזרחיים בישראל.

פרופסור גד ברזילי הוא מומחה למשפט, חברה וממשל, פרופסור מן המניין באוניברסיטת חיפה, לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים. (צילום: פוטו נגבה).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 599 מילים

חמש הערות על המצב

המשרד להגנת הסביבה עבר מהתמודדות עם זיהום הים לפארסת זיהום החקירה ● מיקי זוהר הוציא צו איסור דיון שערורייתי ● שוב הוכח שבישראל, האינסטינקט ההישרדותי מציף מייד את פתרון הקסם: צה"ל ● בניקוי הזפת מהידיים, מתברר שאסון סביבתי אחד מסייע להיפטר מאסון סביבתי אחר ● וכמה אירוני שגם המבנים בים נושאים שמות של אנדרטאות לזכר הטבע שהולך ונעלם ● פרשנות

עוד 1,517 מילים

"מגן אבות ואמהות" מתיר לבקר דיירי דיור מוגן בביתם

מעקב זמן ישראל מנהלת "מגן אבות ואמהות" הודיעה השבוע כי קרובי משפחה וחברים של דיירים בדיור מוגן יורשו מעתה לבקרם בדירתם - לראשונה מזה שנה ● הביקורים מותרים כרגע רק בדיור המוגן ולא בבתי אבות וכפופים לכללי התו הירוק ● המשמעות היא כי מחוסנים, מחלימים וכן בעלי בדיקה שלילית יוכלו לשהות בדירת הדיירים ● עם זאת, לא כל רשתות הדיור המוגן מאמצות את ההיתר החדש

עוד 527 מילים

למקרה שפיספסת

בדיקת זמן ישראל גדרות עתיקות לא בונות שכנות טובה

הרס החומה סביב מזבח הר עיבל עורר סערה גדולה בחודש שעבר ● המתנחלים מאמינים שהפלסטינים, שפרקו אבנים מהחומה בת ה-3000 שנה, ביצעו "פיגוע טרור" ● צה"ל לא יכול, או לא רוצה, להיכנס למקום, בעומק שטח B שבשליטת הרשות הפלסטינית ● אז המתנחלים התגייסו לתקן את הנזק בעצמם ● ד"ר אסף אברהם: "אני לא יודע מה יותר טרגי, ההרס המקורי או ניסיון השיקום"

עוד 2,014 מילים ו-1 תגובות

המסלול הבטוח למניעת 61 מגוש נתניהו-בן-גביר

למחנה הפוליטי שמעוניין בהחלפת נתניהו, ובראשו מפלגות "תקוה חדשה" ו"יש עתיד", יש אפשרות בטוחה אחת לחסום את דרכו של נתניהו – לוודא מעבר של כחול-לבן, "עבודה" ו"מרצ" מעל אחוז החסימה. תעדוף מפלגות אלה חיוני גם על חשבון מנדטים של סער ולפיד, שבכל מקרה יהיו חייבים לשתף פעולה אחרי הבחירות בקואליציה מורכבת שתצטרך לשלב את ליברמן ובנט עם גנץ, סער, לפיד ומפלגות השמאל או החרדים. קואליציה כזאת תוכל לקום רק אם דרכו של נתניהו להקמת ממשלה תהיה חסומה. בתסריט בו כל המפלגות הללו עוברות את אחוז החסימה – נתניהו, עם בנט, לא יכול לחצות את רף 60 המנדטים (ובסבירות גבוהה גם לא את ה-58).

*  *  *

בפעם הרביעית גרר בנימין נתניהו את מדינת ישראל לבחירות, בתקווה כי הפעם יצליח להשיג את מספר הקסם – 61 מנדטים. נתניהו כשל בכך 3 פעמים בשנתיים האחרונות, אולם בבחירות אלה יש מרכיב שונה שלא היה קיים בבחירות הקודמות ומשפר את סיכוייו: פיצול משמעותי בגוש המרכז-שמאל לשורה של מפלגות קטנות.

נתניהו כשל 3 פעמים בשנתיים האחרונות בהשגת מספר הקסם 61, אולם בבחירות אלה יש מרכיב שלא היה קיים בבחירות הקודמות ומשפר את סיכוייו: פיצול משמעותי בגוש המרכז-שמאל לשורת מפלגות קטנות

הדבר יוצר סיכון לאובדן קולות אל מתחת לאחוז החסימה ויכול בתנאים מסויימים לאפשר לנתניהו לחצות את רף ה-60. נכון לעכשיו, הפגיעה הקשה ביותר היא ברשימות הערביות שתרמו לגוש "לא ביבי" 15 מנדטים בבחירות האחרונות ועומדות היום בסקרים על מספר חד-ספרתי.

למרות זאת, בהתנהלות נכונה, יכול המרכז-שמאל למנוע אפשרות של נתניהו לנצח בבחירות. בכל הסקרים חוזרת תמונה זהה – במצב בו כל המפלגות הציוניות משמאל עוברות את אחוז החסימה, גוש הימין קטן מ-60. אפילו בסקרים בהם הרשימה המשותפת משיגה 8-9 מנדטים בלבד, נתניהו לא מצליח להשיג את מבוקשו, כל עוד מרצ, העבודה וכחול-לבן נמצאות מעל אחוז החסימה.

סקר כאן 11

9.2

(מרצ לא עוברת)

"פאנלס פוליטיקס" 19.2

(כחול-לבן לא עוברת)

"מדגם" קשת 12    16.2

כל המפלגות עוברות

ק.פוקס חדשות 13   15.2

כל המפלגות עוברות

גוש נתניהו

62 60 59 58
גוש סער-לפיד 58 60 61

62

שני דברים יקרו בוודאות יום לאחר הבחירות: "יש עתיד" תהיה המפלגה הגדולה בגוש המרכז-שמאל וליאיר לפיד לא יהיה סיכוי להרכיב ממשלה. לא קיים תסריט שבו גדעון סער ובנט עוזבים את הימין בשביל להצטרף לממשלה תחת לפיד. לכן אין חשיבות אם ל"יש עתיד" יהיו 15 מנדטים, 18 או 20. נקודת המפתח היא בהבטחת גוש חוסם שמנטרל אפשרות להקמת ממשלת נתניהו-בן-גביר. הסרת אפשרות זאת מסדר היום תאפשר (אולי) קואליציה שבבסיסה סער ולפיד ולצידם שורת מפלגות קטנות מבנט ועד מרצ.

לכן, לגוש המרכז-שמאל יש משימה פשוטה – להבטיח שכל המפלגות הנמצאות באיזור הסכנה יסיימו בצד הנכון של אחוז החסימה. מאיפה יבואו הקולות? מהמתלבטים ומהעלאת אחוז החסימה במוקדים הנכונים.

לא קיים תסריט בו סער ובנט עוזבים את הימין כדי להצטרף לממשלה תחת לפיד. לכן אין חשיבות אם ל"יש עתיד" יהיו 15 מנדטים, 18 או 20. המפתח הוא בהבטחת גוש חוסם שמנטרל אפשרות להקמת ממשלת נתניהו-בן-גביר

למה לא להפריש את אחת המפלגות?

יש הטוענים שהדרך למנוע אובדן קולות הוא פשוט לגרום לפרישה של אחת המפלגות. בימים אלה יש קמפיין אגרסיבי מהצד השמאלי של המפה במטרה לגרום לכחול-לבן ובני גנץ לפרוש מתוך הנחה שזה "יציל" את השמאל.

טעות קשה! היציבות של 62 מנדטים נגד נתניהו היא בהרכב המפלגות הנוכחי. ראש מפלגה אינו אדמו"ר והמצביעים הם אנשים חופשיים, האשליה כאילו ניתן לדעת לאן ילכו קולות המצביעים של מפלגה שפורשת היא טעות מן היסוד.

בבחירות אפריל 2019 זכה הליכוד ב-35 מנדטים, וגוש הימין עמד על 60 מנדטים. באותן בחירות חצתה מפלגת "כולנו" את אחוז החסימה בקושי, עם 4 מנדטים ובמקביל מפלגת "זהות" של משה פייגלין לא עברה ושרפה לגוש הימין 119 אלף קולות (3.5 מנדטים). לקראת סבב 2 עבד נתניהו קשה למנוע ריצה עצמאית של כחלון ופייגלין מחשש לבזבוז קולות. נתניהו השיג את מבוקשו, כחלון נמהל לתוך הליכוד עם 4 שריונים, פייגלין פרש תמורת הבטחה למינוי כשר הבריאות.

בתאוריה, המהלכים הללו היו אמורים להוסיף לליכוד 7 מנדטים ולהבטיח לו הישג חלומי של יותר מ-40 מנדטים ונצחון וודאי. בפועל מצביעי כחלון התפזרו בין כחול-לבן, ש"ס, ישראל ביתנו ואפילו מפלגת העבודה (של פרץ ואורלי לוי). מצביעי פייגלין התפזרו ברוח ועד היום לא נודע מיקומם, פתק "מחל" הם לא שמו בקלפי. ביום הבחירות הליכוד התכווץ מ-35 ל-32 וגוש הימין צנח מ-60 ל-55!

החתך הנוכחי של מצביעי כחול-לבן רחוק מהפרופיל השמאלני הקלאסי ובחלקו כולל מצביעים שהאלטרנטיבה השנייה שלהם נמצאת דווקא אצל בנט וסער ויתכן שחלקם פשוט יעדיפו לא להצביע. ההנחה כאילו ניתן לדעת מה יעשו מצביעי כחול-לבן אחרי פרישה של גנץ היא הימור פרוע. כאשר כחול-לבן החלה לרדת בסקרים לאחר הכניסה לממשלה, המצביעים שנטשו אותה עברו בהמוניהם לבנט והזניקו אותו למספרים שלא חלם עליהם, בהמשך זזו קליק שמאלה לגדעון סער. נהירה ליאיר לפיד ועל אחת כמה וכמה למפלגות השמאל, לא נצפתה.

בתאוריה, המהלכים הללו היו אמורים להוסיף לליכוד 7 מנדטים ולהבטיח לו הישג חלומי של יותר מ-40 מנדטים ונצחון וודאי. בפועל מצביעי כחלון התפזרו בין כחל"ב, ש"ס, ישראל ביתנו ואפילו העבודה. מצביעי פייגלין התפזרו ברוח ומיקומם לא נודע

לכן, הקמפיין האגרסיבי משמאל לפרישת גנץ הוא הימור לא מבוסס שקשה לחזות את השפעתו. לדוגמה, פרישה כזאת עלולה לספק דווקא לבנט את המנדט הנוסף ומצד שני לא לסייע כלל למרצ והעבודה שעדיין עלולות ליפול מתחת אחוז החסימה.

לכן למחנה שרוצה בהחלפת נתניהו וחרד מהאפשרות של ממשלת נתניהו-בן-גביר יש מסלול בטוח אחד, שבוודאות ימנע מנתניהו את חלום ה-61 ויפתח סיכוי להקמת קואליציה חלופית – התגייסות להבטחת המעבר של כחול-לבן, "עבודה" ו"מרצ" מעל אחוז החסימה. בתנאים כאלה אין לנתניהו אפשרות לחצות את מחסום ה-60 וסער ולפיד יוכלו (אולי) להתחיל במו"מ מורכב על הקמת קואליציה רב-מפלגתית.

ד"ר למדעי המדינה וליחסים בינלאומיים. משלב בין המעשי למחקרי: בעברו 7 שנות עבודה בכנסת ובמשרד לפיתוח הנגב והגליל. בפן האקדמי, עבודת הדוקטורט שלו בנושא "כללי משחק בלוחמה א-סימטרית" זכתה בפרס הקרן ע"ש ענבר עטיה ז"ל למחקרים בנושא טרור. כיום מרצה באוניברסיטה הפתוחה במגוון תחומים - פוליטיקה השוואתית, נייר מדיניות, שלטון מקומי, החברה הערבית בישראל ועוסק בייעוץ לרשויות מקומיות וארגונים במגזר הציבורי. מקווה שתתעניינו ואשמח שתגיבו.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
טעות טעות טעות אם כחולבן פורשת, כל הפתקים מתחלקים בין מפלגות הגוש–החלוני–ליברלי אם כחולבן עוברת, מתחילה החגיגה. מס 2 תמנו–שטה זה סחורה לכל המרבה במחיר מס 1 – גנץ – והשנאה שלו, יצר הנק... המשך קריאה

טעות טעות טעות
אם כחולבן פורשת, כל הפתקים מתחלקים בין מפלגות הגוש–החלוני–ליברלי

אם כחולבן עוברת, מתחילה החגיגה. מס 2 תמנו–שטה זה סחורה לכל המרבה במחיר
מס 1 – גנץ – והשנאה שלו, יצר הנקמה שלו במצביעיו, כבר מזמן העבירה אותו על דעתו. הבנאדם לא צפוי בעליל
מס 3 ואילך…

להמר על סוף החלום הציוני על גנץ ותמנו–שטה
מהיותר גרועים ששמעתי

עוד 843 מילים ו-2 תגובות
עודכן לפני 42 דקות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

נתניהו מגרש את הנשיא והופך כל אירוע ממלכתי לקמפיין בחירות

בבית הנשיא בירושלים שוררת בימים האלה תחושת כעס, מבוכה וחיסול חשבונות ● נתניהו משתלט בכל פעם על ארועים ממלכתיים, ברגע האחרון, ומתעלם מפרוטוקולים וסדרי עולם למען צרכיו האישיים ● ריבלין אינו היחיד שמסרב לשתף פעולה עם קמפיין הבחירות של נתניהו ● אבל ריבלין הוא היחיד שעוד ייפגש איתו כשנתניהו יבקש מנדט להרכיב ממשלה ● פרשנות

עוד 999 מילים ו-1 תגובות

פרסום ראשון קרן אברהם מונחת על קרן הצבי

להסכמי הנורמליזציה בין ישראל למפרציות, צירפה ארה"ב קרן נדיבה בסך 3 מיליארד דולר למימון שיתופי פעולה מסחריים בין המדינות ● מאות בקשות למימון הוגשו לאישור הקרן, כ-15 מיזמים מתחומי האנרגיה, ביטחון תזונתי והמגזר הפיננסי כבר נבחרו - אבל אז הכל נעצר ● עם חילופי השלטון בוושינגטון בחודש שעבר, הקרן נותרה ללא מנהל - וככל הנראה גם ללא מימון

עוד 970 מילים

לנשום עם האויב

המשבר הנוכחי הפך את החברה הישראלית למפולגת מתמיד ● מבצע החיסונים הלאומי פער תהום של ממש בין המתחסנים לאלה שהחליטו לא להתחסן ● גם כשזה קורה באותו בית ● על המשפיענית שהחברות לא מוכנות לפגוש עד שתתחסן ● הסבתא שכולם עושים לה פרצופים ● והריבים המשפחתיים ● פרופ' מיכל פרנקל: "כל מי שלא מתחסן כאילו מעשן לנו בפרצוף, והגיוני שלא נרצה להיות לידו"

עוד 1,031 מילים ו-3 תגובות

כולם רוצים שדה תעופה נוסף בדרום. הוא יוקם בצפון

בדיקת זמן ישראל נתניהו, רגב ולפיד ביקרו לאחרונה באזור נבטים ודיברו על החשיבות בהקמת האלטרנטיבה לנתב"ג דווקא שם ● תושבי הדרום מאוד רוצים שזה יקרה ● גם תושבי הצפון רוצים שזה יקרה - בדרום ● אבל שדה התעופה החדש של ישראל יקום כנראה בעמק יזרעאל ● מנהל רשות התעופה האזרחית: "הדרגים המקצועיים אמרו את דברם. האופציה הצפונית אפשרית, מתאימה, והיא בערך הדבר היחיד שיש"

עוד 2,266 מילים ו-2 תגובות

סקר: גנץ נכנס לכנסת עם 5 מנדטים, מרצ והציונות הדתית מגרדות את החסימה מלמעלה

הממשלה אישרה עוצר לילי בפורים ביום חמישי, שישי ומוצ"ש מ-20:00 עד 5:00 ● התנועה תוגבל לקילומטר מהבית, ייאסרו ביקורים בבתים והתחבורה הבינעירונית לא תפעל ● דיווח: "מנדלבליט יודיע לנתניהו כי הוא מבזה החלטה של ביהמ"ש העליון" ● נתניהו הגיע להצגת התיאטרון הראשונה, ריבלין החליט לא להגיע ● סמוטריץ' ונתניהו לא הצליחו להבטיח זה לזה נאמנות לאחר הבחירות ● בג"צ הוציא צו על תנאי לפרוייקט הרכבל לכותל

עוד 55 עדכונים
משפט נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים, 8 בפברואר 2021 (איור: Biana Zakutnik)

נתניהו יכול לרשום לעצמו ניצחון ראשון בקרב בינו לבין שופטיו בבית המשפט המחוזי בירושלים ● להחלטה שניתנה אמש, להתחיל את שלב ההוכחות שבועיים אחרי הבחירות, אין כל הצדקה עניינית והיא מעידה על רצון השופטים שלא לעצבן את ראש הממשלה ● גם בשאלת הראיות, השופטים השאירו לסנגורי נתניהו פתח לדיון בהמשך הדרך בבקשות פרטניות לפסול ראיה כזו או אחרת ● פרשנות

עוד 1,178 מילים ו-1 תגובות

"בפעילויות התו הירוק אין בדיקות על מנת ללחוץ על הציבור להתחסן"

פרסום ראשון התכנון היה להציב עמדות לבדיקה מהירה במאות נקודות כדי לאפשר כניסה לילדים ולבלתי מתחסנים ● אחרי שהתברר שיש מלאי גדול מספיק של בדיקות, התחילו לחשוש במשרד הבריאות שהציבור יאבד מוטיבציה להתחסן, והתוכנית שונתה ● התוצאה: כאוס בשטח ● חלק גדול מהמקומות נותר סגור, עובדים לא מחוסנים רשאים להיכנס, אבל הילדים נשארים בחוץ

עוד 1,190 מילים

ראיון חינוך הוא התשובה

לבית הספר הוא הגיע רכוב על חמור ● כדי ללמוד בתיכון נאלץ לנדוד הרחק מביתו ● מאז, הפך פרופ' עליאן אלקרינאוי לחוקר בעל שם עולמי, מדליק משואה ומקור השראה אמיתי ● כעת הוא רץ לכנסת ברשימה הכלכלית, במטרה לשנות את המצב אצל הבדואים והערבים ● "האלימות גואה בחברה הערבית, ויש לי תכנית מפורטת איך מטפלים בזה, לא רק זבנג וגמרנו כמו הביקורים של נתניהו"

עוד 2,239 מילים

כלל לא בטוח שהתובע החדש בהאג יעצור את החקירה נגד ישראל

החגיגות מוקדמות מדי? ● הציפייה היא שהתובע החדש קארים חאן ישנה את הגישה של בית המשפט הבינלאומי ● אבל מומחים מסבירים שאין סימנים אמיתיים לכך שייוותר לחלוטין על התיקים נגד ישראל ● "קשה להאמין שהחקירות האלה ייעלמו עכשיו", אומר ד"ר אליאב ליבליך ● אלי בר-און, סגן הפרקליט הצבאי לשעבר: "אני לא רואה איך הוא מחליט שלא לפתוח בחקירה"

עוד 979 מילים

שלב ההוכחות במשפט נתניהו יתחיל ב-5 באפריל

המשפט ייערך שלוש פעמים בשבוע ● השופטים קבעו כי נפל פגם בהתנהלות מנדלבליט ● פרשת ילדי תימן: הממשלה אישרה פיצוי כספי והכרה רשמית למשפחות ● הרמטכ״ל וצמרת צה״ל השתתפו באירוע שנערך בניגוד להנחיות קורונה ● תחקיר צה״ל: הצעירה שחצתה לסוריה טיפסה על הגדר ללא הפרעה ● סער על מגעי פטין מולא עם אש״ף: על נתניהו לפטר אותו אם לא פעל בשליחותו

עוד 47 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה