ארגון זכויות אדם במיאנמר מאשים בדו"ח שפרסם בשבוע שעבר את גילת רשתות לוויין, חברה ציבורית הנסחרת בבורסה, במכירת הטכנולוגיה שלה לצבא מיאנמר, בטענה כי היא הייתה שותפה לקמפיין שמנהל, לכאורה, המשטר לטיהור אתני, פשעים נגד האנושות ורצח עם.

הדו"ח, שמבקש לבייש חברות עולמיות, שלטענתו עשו עסקים עם מיטֶל, חברת תקשורת סלולרית בבעלות חלקית של צבא מיאנמר, פורסם ב-20 בדצמבר באתר האינטרנט של הארגון "צדק למיאנמר".

הממשלה והצבא של מיאנמר הואשמו בניהול קמפיין אלים של טיהור אתני ורצח עם נגד מיעוט הרוהינגיה המוסלמי, בהרג של אלפים ובהברחתם של יותר מ-700 אלף בני אדם לבנגלדש השכנה. ועדה של האו"ם המליצה להעמיד לדין מפקדים בכירים בצבא מיאנמר באשמת ביצוע פשעי מלחמה ורצח עם.

ילד פליט רוהינגי ששהה בשטח הפקר בבנדרבן, בין מיאנמר לגבול בנגלדש, נצמד לאביו עם הגיעם למחנה הפליטים בלוחאלי, 50 ק"מ מקוקס באזר, בנגלדש, 24 בינואר 2018 (צילום: צילום: AP Photo/Manish Swarup)

הדו"ח כולל טענות לגבי עסקאות שעשתה חברת גילת, היושבת בפתח תקווה, לפני החלטתו של בג"ץ בספטמבר 2017 לעצור כל ייצוא ביטחוני למיאנמר.
ואולם, כריס סידוני, לשעבר בודק עובדות של האו"ם במיאנמר, אמר לי כי אם החברה סייעה והייתה שותפה לפשעים של צבא מיאנמר, כפי שנטען בדו"ח, הרי שלא חלה על כך התיישנות.

"אם מה שגילת עשו לפני 2018 מהווה פשע נגד האנושות או פשע מלחמה, או סיוע ושותפות לביצוע פשע נגד האנושות או פשע מלחמה, אז היא עדיין נושאת באחריות משפטית", אומר סידוני, שלא היה מעורב בכתיבת הדו"ח של ארגון "צדק למיאנמר".

גילת, שפתחה את משרדיה בפתח תקווה ב-1987, היא יצרנית טכנולוגיות ושירותי רשתות לוויין. תיק המוצרים שלה כולל פלטפורמת רשת תחנות לוויין זעירות מבוססת ענן, מודמים במהירות גבוהה, אנטנות נעות בעלות ביצועים גבוהים ומגברי הספק גבוה ונצילות גבוהה. היא נסחרת הן בשוק נאסד"ק העולמי והן בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

הממשלה והצבא של מיאנמר הואשמו בניהול קמפיין אלים של טיהור אתני ורצח עם נגד מיעוט הרוהינגיה המוסלמי, בהרג של אלפים ובהברחתם של יותר מ-700 אלף בני אדם לבנגלדש השכנה

חברות אחרות שנזכרות בדו"ח, מלבד גילת, הן אסיהסאט (הונג קונג), יוז נטוורק סיסטמס (ארצות הברית) ואינטלסאט (לוקסמבורג/בריטניה).

גילת לא השיבה לפניות ששלחנו אליה בבקשת תגובה.

אזכור וביוש

הדו"ח פורסם תחת הכותרת "צומתי שחיתות, קווי התעללות: איך מיטל ווייטל מסייעות ושותפות לביצוע פשעים בינלאומיים במיאנמר בשותפות חברות עולמיות". מדובר בחלק אחד מסדרה של דוחות שפרסם ארגון "צדק למיאנמר", שמטרתו להחליש את המשטר הצבאי במיאנמר ולקדם דמוקרטיה על ידי ביוש חברות בינלאומיות, כדי שיקטעו את קשריהן העסקיים עם מה שמכונה בדוח משטר קלפטוקרטי שמנצל את מלחמת האזרחים ואת מעשי הזוועה לחיזוק אחיזתו בשלטון.

"חברות בינלאומיות מספקות טכנולוגיה ושירותים למיטל ולווייטל (חברת תקשורת וייטנאמית ס"ו), וחושפות אותן לסכנה של תרומה ישירה או עקיפה להפרת זכויות האדם השערורייתית של צבא מיאנמר", נטען בדו"ח.

המשרדים של גילת רשתות לוויין בפתח תקווה (צילום: צילום מסך: Google Street)

על פי הדו"ח, ביוני 2016 גילת רשתות לוויין, שעבדה בשותפות עם סקיינט, חברת טלוויזיה בלוויין מיאנמרית, זכתה במכרז לאספקת תשתיות סלולריות לאחת מארבע מפעילות הסלולר במיאנמר, ככל הנראה יוזמה של כמה חברות במיאנמר יחד עם חברת וייטל הווייטנאמית, שהושקה ב-2018 כמיטל.

וייטל נשלטת על ידי משרד ההגנה של וייטנאם וחברת סטאר היי פבליק המיאנמרית, שמחזיקה ב-28% ממניותיה של מיטל, שעל פי דיווחים נמצאת בבעלות צבא המדינה.

באותו הזמן שבו גילת הודיעה על השותפות ביניהן, סקיינט, יוזמה ממשלתית משותפת בבעלות בעלי בריתו של המשטר הצבאי, שידרה מסרים מבזים כלפי המיעוט המוסלמי הרוהינגי, כך על פי הדו"ח.

ילד פליט רוהינגי ששהה בשטח הפקר בבנדרבן, בין מיאנמר לגבול בנגלדש, נצמד לאביו עם הגיעם למחנה הפליטים בלוחאלי, 50 ק"מ מקוקס באזר, בנגלדש, 24 בינואר 2018 (צילום: AP Photo/Manish Swarup)

עוד נטען בדו"ח כי "שידורי המינהל ללוחמה פסיכולוגית ויחסי ציבור של צבא מיאנמר באמצעות סקיינט הופכים את גילת רשתות לוויין לשותפה להפצת דברי שנאה".

לדבריה של דוברת מטעם ארגון "צדק למיאנמר", סקיינט מרבה לעודד שנאה כלפי המיעוט הרוהינגי במיאנמר באמצעות שידוריה ברשת הטלוויזיה מיאוואדי, השייכת למינהל ללוחמה פסיכולוגית ויחסי ציבור של הצבא.

"לדוגמה, הצבא מתכחש לזהות הרוהינגית, בטענה שהם בנגלים, ומכך משתמע שהם מהגרים בלתי חוקיים ולא שייכים למיאנמר. הוא קורא להם טרוריסטים ועושה להם דה-הומניזציה כדי להצדיק את פשעי רצח העם שלו", אומרת דוברת "צדק למיאנמר" ידאנאר מאונג.

צילום מסך של אתר האינטרנט של ארגון "צדק למיאנמר"

אספקת ציוד לוויין

הדוח של "צדק למיאנמר" טוען גם כי גילת סיפקה באופן ישיר לצבא מיאנמר ציוד לוויין. ב-2014 גילת הודיעה כי היא מכרה "יחידות תקשורת לוויינית טקטית, אנטנות לוויין לכלי רכב וציוד נלווה לסוכנות ממשלתית במיאנמר".

טראביט וייב, החברה המיאנמרית שהייתה שותפתה של גילת לעסקה, אישרה באתר האינטרנט שלה שהסוכנות הממשלתית המיאנמרית האמורה היא למעשה הצבא.

"'צדק למיאנמר' מסיק כי הטכנולוגיה והשירותים שסופקו על ידי טראביט וייב/קבוצת A1 וגילת רשתות לוויין למינהל הסיגנלים של הצבא הם ניכרים, ומסתכמים בפשע של סיוע ושותפות לביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות במדינות ראחין, צ'ין, שאן וקאצ'ין", נכתב בדו"ח.

באוגוסט 2017 השיק צבא מיאנמר את מה שהוא כינה קמפיין פינוי בצפון מדינת ראחין, בתגובה למתקפה של מורדים רוהינגים. הקמפיין, שקדמו לו גלי רדיפות אלימות מצד משטר הרוב הבודהיסטי, אילץ יותר מ-700 אלף בני רוהינגיה להימלט לבנגלדש השכנה, והוביל להאשמות מצד האו"ם וארגוני זכויות אדם שלפיהן כוחות הביטחון ביצעו מעשי זוועה המוניים, בכלל זאת מעשי רצח, אונס, עינויים ושריפת אלפי בתים.

דו"ח של האו"ם מ-2019 מונה את ישראל כאחת משבע מדינות שבהן חברות המשיכו לייצא חומרה צבאית למיאנמר אחרי 2016, כשכבר היה ברור שהצבא שלה ביצע "הפרות שיטתיות ונרחבות של זכויות אדם נגד אזרחים במדינות קאצ'ין, שאן וראחין", כך על פי הדו"ח של האו"ם.

דו"ח של האו"ם מ-2019 מונה את ישראל כאחת משבע מדינות שבהן חברות המשיכו לייצא חומרה צבאית למיאנמר אחרי 2016, כשכבר היה ברור שהצבא שלה ביצע "הפרות שיטתיות ונרחבות של זכויות אדם נגד אזרחים"

המדינות האחרות שהזכיר הדו"ח של האו"ם הן סין, צפון קוריאה, הודו, רוסיה, סינגפור ואוקראינה. הדו"ח גם ציין שתי חברות ישראליות, התעשייה האווירית לישראל ותאר אידיאל קונספטס, כספקיות של צבא מיאנמר.

אולם, מציין הדו"ח של האו"ם מ-2019, בספטמבר 2017 הורה בג"ץ לעצור את הייצוא הביטחוני למיאנמר, וממשלת ישראל שבה והתעקשה כי כל ייצוא כזה הופסק.

איתי מק, עורך דין ישראלי לענייני זכויות אדם, הגיש בינואר 2017 לבג"ץ עתירה לעצור כל ייצוא ביטחוני למיאנמר, ולדבריו אף על פי שהוא מאמין שהייצוא הביטחוני נפסק, חברות ישראליות, לרבות גילת, עדיין יכולות לקיים הסכמים עם מיאנמר במסגרת אזרחית.

עו"ד איתי מק בבית המשפט (צילום: אמיר בן-דוד)

"ככל שידוע לי, וככל שידוע למקורות בינלאומיים שאני בקשר איתם, הייצוא של הצבא למיאנמר פסק לחלוטין בתחילת 2018", הוא אמר.

"גם אם גילת רשתות לוויין עדיין היו פועלים שם – אם אלה הם שירותים אזרחיים, אין סנקציות בינלאומיות אזרחיות על בורמה, רק סנקציות על מוצרים צבאיים", לדבריו.

דוברת מטעם "צדק למיאנמר" מטילה ספק בכך שגילת חדלה לספק שירותי תמיכה למוצרים שלה, אף על פי שמדובר בהשערה בלבד, ללא ראיות ממשיות להמשך עבודתה.

"גם אם הם מכרו ציוד לוויין לפני 2018, האם לאחר מכן הם ניתקו כל קשר? זה ציוד טכני, ואולי הוא לא שמיש ללא גישה למערכות של גילת. האם לצבא יש גישה ללוויינים של גילת? האם הצבא מקבל עדכוני תוכנה? האם הם מקבלים חלקי חילוף?", אומרת הדוברת, שביקשה להישאר בעילום שם.

בכל הנוגע לקשריה של גילת עם חברת הטלוויזיה סקיינט, חברה אזרחית לכאורה, הדוברת אומרת כי גם העסקה הזאת טומנת בחובה סכנה של סיוע לצבא.

לדבריה, "יש במיאנמר חברות גדולות מקורבות, שצוברות את העושר שלהן באמצעות קשרים קרובים עם הצבא, והן ממשיכות לשרת את הצבא ומעורבות בהפרות חמורות של זכויות אדם. חברות ישראליות צריכות לבצע בדיקות נאותוּת מוגברות כשהן פועלות במיאנמר.

"יש במיאנמר חברות מקורבות, שצוברות את העושר שלהן באמצעות קשרים קרובים עם הצבא, והן מעורבות בהפרות של זכויות אדם. חברות ישראליות צריכות לבצע בדיקות נאותוּת מוגברות כשהן פועלות במיאנמר"

"סקיינט משדרת תעמולה צבאית, מספקת תוכן לחברה הצבאית מיטל, והחברה האם של סקיינט תרמה לצבא מיאנמר ב-2017 בתמיכה ברצח העם הרוהינגי. הקשר המסחרי של גילת עם סקיינט עדיין עשוי להפר את המחויבות שלה לזכויות אדם על פי העקרונות המנחים של האו"ם, באמצעות תרומה עקיפה להפרות של זכויות אדם במיאנמר. אנחנו קוראים לגילת לנקוט שקיפות בנוגע לפרטי העסקים הנוכחיים שלה במיאנמר".

Virus Outbreak Myanmar Daily Life

זמן ישראל פנה שוב ושוב לגילת רשתות לוויין כדי לשאול אם לחברה יש עדיין קשרים עסקיים במיאנמר ולבקש תגובה לטענות המופיעות בכתבה.

הדוברת של "צדק למיאנמר" אומרת כי בין אם גילת עדיין עושה עסקים במיאנמר ובין אם לא, חשוב להדגיש את פעולותיה של החברה בעבר הלא כל כך רחוק.
צבא מיאנמר "ביצע רצח עם נגד הרוהינגיה ופשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה נגד מיעוטים אתניים אחרים. הקשר של גילת לצבא מיאנמר אולי חושף את החברה לחבות משפטית תחת החוק הבינלאומי", אומרת הדוברת.

"גילת מכרה ציוד שתומך בצבא בביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. לא דווח על כך עד כה. צריך לחקור את תפקידה האפשרי של גילת בסיוע ושותפות לביצוע פשעים בינלאומיים על ידי צבא מיאנמר", היא הוסיפה.

ג'מילה בגום, 35, בוכה כשהיא מספרת איך אנשי הכוחות המזוינים של מיאנמר, המואשמים בביצוע טבח באזרחים בכפר שלה, מאונג נו, במדינת ראחין שבמיאנמר, רצחו את בנה ואת בעלה, במהלך ריאיון עם סוכנות הידיעות AP במחנה הפליטים קוטופלונג בבנגלדש, 26 בנובמבר 217 (צילום: AP Photo/Wong Maye-E)

"צדק למיאנמר" שומר על אנונימיות בשל הסיכון האדיר שבחשיפת הפרת זכויות אדם ושחיתות במיאנמר, אומרת דוברת הארגון. בדצמבר 2019 עיתונאי מוביל נפגע מירי במדינת ראחין בזמן שהיה בחופשה עם משפחתו. בדצמבר 2017 שני כתבים של רויטרס נאסרו לאחר שחקרו מעשי טבח בגברים ובנערים רוהינגים. הם קיבלו חנינה ושוחררו במאי 2019.

על פי אתר האינטרנט של "צדק למיאנמר", הדו"ח והפעילות הרחבה יותר של הארגון נועדו "להפעיל לחץ על עסקים ומשקיעים ממדינות מסביב לעולם להתנתק מהעסקים של צבא מיאנמר ולמנוע רווחים מהצבא.

"צבא מיאנמר צבר עושר אדיר באמצעות שותפויות עם עסקים מקומיים ובינלאומיים. העושר הזה תורם לפשעים נגד האנושות, ואנחנו רוצים לקטוע את זה", נכתב באתר.

שושנה סולומון וסוכנות הידיעות AP תרמו להכנת הכתבה.

המפגינים מחזיקים כרזות מחוץ למשרד ועדת הבחירות, בנאפיטאו, מיאנמר. מפלגת האופוזיציה הראשית שנתמכה על ידי הצבא הודיעה כי אינה מכירה בבחירות שנערכו במיאנמר, ודחתה את התוצאות. נובמבר 2020 (צילום: AP Photo/Aung Shine Oo)