וושינגטון
בפברואר 1861 יצא הנשיא הנבחר אברהם לינקולן מספרינגפילד, בירת אילינוי, במסע רכבת עם 70 עצירות בדרכו לוושינגטון לטקס ההשבעה.
בחלקו האחרון של המסע, לינקולן היה אמור להחליף רכבות בבולטימור ולעבור לשם כך בכרכרה בתוך העיר. מרילנד הייתה מדינת עבדות ובהתאם לינקולן היה שנוא בה מאוד; בבחירות של אותה שנה הוא זכה ל2% בלבד.
לאלן פינקרטון, הממונה על אבטחת המסע, נודע שמתארגן ניסיון לתקוף את כרכרתו של לינקולן בעת המעבר והוא שכנע את הנשיא הנבחר להקדים את לוח הזמנים שלו ולתפוס רכבת מיוחדת שהגיעה לבולטימור באמצע הלילה. כך, בחסות החשכה, חמק לינקולן דרך העיר והגיע לוושינגטון.
היסטוריונים חלוקים עד היום האם באמת הייתה מזימה אז לרצוח את לינקולן או לא. אם כן, זו הפעם האחרונה שבה היה ניסיון למנוע בכוח העברה מסודרת של השלטון בארצות הברית. עד השבוע.
ההסתערות של אספסוף אוהדי הנשיא היוצא דונלד טראמפ על בניין הקפיטול ביום רביעי, בעידודו של טראמפ עצמו, הייתה מזעזעת ונלעגת כאחד.
מזעזעת בעצם הכוונה – למנוע בכוח את האישור הסופי של הצבעת האלקטורים ובחירתו של ג'ו ביידן כנשיא. אבל גם כמובן מזעזעת בעוצמת ההצלחה: פורעים, רבים מהם חמושים, חדרו לבניין הקפיטול, הגיעו לשני חדרי המליאה, הביאו להפסקת הדיון ולפינוי סנאטורים וחברי קונגרס, ובסוף גם השתוללו באורגיית ונדליזם על רצפת הסנאט ובמשרדה של יו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי.
אבל גם נלעגת, מכיוון שלמעט במספר נקודות זמן בודדות, להתפרעות הזו לא הייתה באמת תכלית. לא היה בכוחה לעצור את התהליך, ואפילו לו ההמון היה מצליח לעצור או אפילו למנוע את תהליך הספירה, כהונתם של טראמפ ופנס הייתה פוקעת בכל מקרה ב-20 בינואר. במקרה כזה הנשיאות הייתה עוברת לשלישית בתור – פלוסי הדמוקרטית.
להתפרעות הזו לא הייתה באמת תכלית. לא היה בכוחה לעצור את התהליך, ואפילו לו ההמון היה מצליח לעצור או אפילו למנוע את תהליך הספירה, כהונתם של טראמפ ופנס הייתה פוקעת בכל מקרה ב-20 בינואר
משכך, ההתפרעות הזו הפכה בעיקר לביטוי של טנטרום ילדותי. רבים מהמתפרעים לבשו ביגוד עם סימבוליות גזענית וניאו-נאצית מהאינטרנט ש-99.9% הציבור כלל לא מבין ועבורו הם נראים מחופשים בתחפושות ביזאריות, מה שהוסיף לנלעגות האירוע.
ובכל זאת, היו שלושה רגעים מכוננים שבהם ההיסטוריה הייתה יכולה לפנות לכיוון אחר.
תומכי טראמפ התחילו להתאסף מול גבעת הקפיטול ביום שלישי, שם שמעו מספר הצהרות של מספר נואמים, ביניהם רודי ג'וליאני שהכריז "בואו נערוך משפט בקרב!".
כאשר התכנס הקונגרס באחת בצהרים לספירת קולות האלקטורים, הובעה התנגדות כשהגיעו למדינה השלישית, אריזונה, ושני בתי הקונגרס פרשו לדיון נפרד. במקביל המתפרעים, שהגיעו כבר לאלפים, התחילו להתקרב לבניין הקפיטול. ב-14:11 נפרץ מעגל האבטחה והפורעים התחילו לטפס על קיר התמך של מרפסת הכניסה לבניין.
הכניסה הקלה כל כך לבניין היא בבירור מחדל חמור של משטרת הקפיטול (שלה סמכות בבניין והיא נתונה למרות הקונגרס) ולמשטרת וושינגטון הבירה (הנתונה לסמכות העיריה). אבל לזכות משטרת הקפיטול יאמר שמפקדיה הבינו מהר את חומרת המצב, וב-14:20 הפסיקו את הדיונים, הכריזו על מצב חירום בבניין, פינו את סגן הנשיא מייק פנס מהמקום, ואת הסנאטורים וחברי הקונגרס למקומות בטוחים בו.
כאן הדלת המסתובבת הראשונה: אילו כוחות הביטחון במקום היו מתמהמהים והפורעים היו מצליחים לפגוע במספר חברי קונגרס או סנאטורים, ארצות הברית הייתה נכנסת למשבר חוקתי חמור. לו היו משתלטים ממש על הדיון ולוקחים את הקונגרס בן ערובה – מכיוון שרבים מהפולשים היו חמושים, עם ארגון מעט טוב יותר זה ממש לא אופציה מופרכת – היינו באמת על סיפה של הפיכה.
בזמן שבו פנס פונה מהקפיטול, טראמפ צייץ ציוץ המוקדש למתקפה על פנס, על כך שלא ביטל את תוצאות הבחירות בתוקף תפקידו כיו"ר הישיבה. אבל אז חזר לצפות בטלוויזיה, והנה הדלת המסתובבת השנייה.
אפשר לחשוב על דיקטטור בהתהוות אפקטיבי יותר, שהיה בשלב הזה הולך בעצמו לבניין הקפיטול, לוקח שליטה על המצב, וכופה ביטול של הבחירות. אני משוכנע שברמת הכוונות, טראמפ היה יכול לעשות זאת. אבל בעצלנותו ובחוסר יכולתו חמק ממנו הרגע, והמומנטום החל להתהפך. 20 דקות לאחר מכן, ב-14:40, טראמפ כבר צייץ ציוץ חלבי הקורא להימנע מהתנגשות אלימה עם שוטרים.
הכוחות שהתעמתו עד כה עם המתפרעים היו שוטרי הקפיטול ומשטרת הבירה, ובאופן ברור הם לא הצליחו להשתלט על המצב. אנשים שונים מתוך הבניין דיווחו על קולות ירי; מתפרעים שונים פרסמו תמונות סלפי של עצמם בעמדת יו"ר הסנאט. כנהוג במצבים כאלה, בשלב הזה ראשת עיריית וושינגטון ביקשה להזעיק לעזרה את המשמר הלאומי.
המשמר הלאומי הוא כח צבאי/משטרתי שמחזיקה כל מדינה ופרוש בתחומה. הוא נמצא תחת פיקוד המושל, ונועד בין השאר בדיוק למצבים כמו זה שארע בגבעת הקפיטול. אלא שוושינגטון הבירה איננה מדינה, ולכן המשמר הלאומי שלה נתון לפיקוד משרד ההגנה הפדרלי.
וכאן הדלת המסתובבת האחרונה: ב-14:55 דיווח עיתונאי של הוושינגטון פוסט בטוויטר כי משרד ההגנה מסרב לשלוח את המשמר הלאומי כבקשת ראשת העיריה.
ב-15:30 הכריז ראלף נורתם, מושל וירג'יניה, כי הוא שולח את המשמר הלאומי של וירג'יניה לסייע למשטרה. שש דקות לאחר מכן צייצה קיילי מקנאני, דוברת הבית הלבן, כי טראמפ הורה לפרוס את המשמר הלאומי של עיר הבירה לעזרת כוחות המשטרה ואכן ב-3:50 החלו להגיע כוחות לאזור ולפנות את המתפרעים.
לאחר מכן טען שר צבא היבשה, שהמשמר הלאומי של עיר הבירה נתון למרותו, שהיה "מעט בלבול" אבל שלבסוף כל המשמר נפרש לאחר חצי שעה. לפי דיווחים אחרים, מייק פנס ניסה להביא לשליחת המשמר הלאומי אבל טראמפ סירב לעשות זאת. ראש המטות המשולבים הודה לאחר מכן שהיחידי שהיה עמו בקשר הוא פנס ולא טראמפ.
לא ברור מה בדיוק התרחש בין כל הגורמים המעורבים, וזה דבר שיצטרך להיחקר באופן אינטנסיבי; עם זאת, הניחוש שלי הוא שרק ההכרזה של נורתם הביאה לבסוף את פנס לשכנע את טראמפ להורות על פרישת המשמר או אפילו להורות על כך בעצמו (על אף שאין לו סמכות לכך, זו שמורה רק לנשיא). ושוב, נותר רק להרהר מה היה קורה אילולא הכריז נורתם את שהכריז.
קשה לחשוב על רגע יותר אירוני מאשר תומך טראמפ ניצב עם דגל הקונפדרציה בתוך בניין הקפיטול – שאליו כוחות הקונפדרציה עצמם מעולם לא הצליחו להגיע – ושבמקביל מי שבסוף הביא לשחרור הבניין היא מדינת וירג'יניה, הגדולה והבכירה ממדינות הקונפדרציה.
כך או כך, בשמונה בערב התחדשה הישיבה. ההתנגדות לספירת קולות אריזונה נדחתה ברוב גדול בסנאט – 93-6, וברוב קטן יותר בבית הנבחרים: 303-121. גם אחרי כל מאורעות היום, רוב חברי הקונגרס הרפובליקאים הצביעו בעד הפיכת תוצאות הבחירות. 12 הסנטורים שהתכוונו מלכתחילה לערער על כמה וכמה מדינות התפכחו וויתרו על ההצגה, ורק על תוצאותיה של פנסילבניה ערער הסנטור ג'וש האולי ממיזורי.
לאחר שגם התנגדות זו נדחתה, הקונגרס אישר לבסוף סופית את בחירתו של ביידן ב-03:45 לפנות בוקר. ארבע דקות לאחר מכן פרסם דן סקאבינו, סגן יו"ר סגל הבית הלבן, הודעה מצד טראמפ שמבטיח שבעוד שבועיים יעביר את השלטון בצורה מסודרת.
הקונגרס אישר סופית את בחירתו של ביידן ב-03:45 לפנות בוקר. ארבע דקות לאחר מכן פורסמה הודעה מצד טראמפ שמבטיח שבעוד שבועיים יעביר את השלטון בצורה מסודרת
בסיכום האירוע מצד משטרת וושינגטון נמסר שבמהלך המהומות נהרגו חמישה אנשים – כולל מפגינה שהייתה בין המתפרעים שפרצו לבניין הקונגרס, וקצין במשטרת הקפיטול שמת הבוקר (שישי) מפצעיו – ונעצרו 52. נכון ליום הבוקר המספר גדל ל-68 עצורים וכבר הוגשו 15 כתבי אישום. מפקד משטרת הקפיטול התפטר. וביום חמישי בערב טראמפ פרסם סוף סוף סרטון – עם כל המימיקה של סרטון בן-ערובה – בו הוא פחות או יותר מכיר בתוצאות הבחירות.
![סגן הנשיא מייק פנס ויו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי בתהליך אישרור תוצאות הבחירות, 6 בינואר 2021 (צילום: AP Photo/J. Scott Applewhite, Pool)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/01/AP_21007338335173-640x400.jpg "סגן הנשיא מייק פנס ויו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי בתהליך אישרור תוצאות הבחירות, 6 בינואר 2021 (צילום: AP Photo/J. Scott Applewhite, Pool)")
בשעות ובימים מייד אחרי הארוע, החלו דיונים בתקשורת ובזירה הפוליטית בארה"ב לגבי האפשרות להעביר את טראמפ מתפקידו על בסיס התיקון ה-25 לחוקה. זה לא יקרה.
הדרך הנכונה להדיח את טראמפ היא באמצעות impeachment – משפט הדחה בבית הנבחרים – אבל אין די זמן לערוך כזה בשבועיים שנותרו לנשיאותו של טראמפ. וממילא, ההשלכה המעשית היחידה היא שלאחר הדחה, רוב רגיל של הסנאט יכול לאסור על המודח להתמודד שוב לנשיאות. אבל אם יהיה רוב של שני שליש בסנאט, הנדרש להדחה, ממילא יוכלו לחוקק חוק מתאים גם לאחר השבעת ביידן.
העיסוק בתיקון ה-25 הוא אפוא הסחת דעת; הסיכונים מהשבועיים הקרובים של נשיאות טראמפ יכולים להימנע רק באמצעות היעדר ציות (כמו שייתכן שעשה פנס) או התנגדות פעילה (כמו שרמז נורתם) של הגורמים הקיימים.
העיסוק בתיקון ה-25 הוא הסחת דעת; הסיכונים מהשבועיים הקרובים של נשיאות טראמפ יכולים להימנע רק באמצעות היעדר ציות (כמו שייתכן שעשה פנס) או התנגדות פעילה של הגורמים הקיימים
הרבה יותר חשוב להבין למה הפורעים הצליחו להיכנס כל כך בקלות לקפיטול. ברור שהיה כאן מחדל, וברור שאם היה מדובר במפגינים שחורים או מוסלמים, כולם כבר היו הרוגים מחוץ לגדרות. סרטונים שמראים שוטרים פותחים את גדרות הביטחון למפגינים או מצטלמים איתם בסלפי דורשים חקירה מקיפה.
וגם הרבה יותר מטרידה העובדה שגם לאחר ניסיון ההתקוממות וכישלונו, רוב הסיעה הרפובליקאית בבית הנבחרים עדיין תמכה בהפיכת תוצאות הבחירות. אם צריכים להינקט צעדים קיצוניים, הם צריכים להינקט נגדם, לא נגד נשיא יוצא שייהפך לחסר ערך בעוד שבועיים.
הזירה העיקרית שבה בינתיים נגבו השלכות מגורמים פוליטיים בכירים היא המסחרית והתקשורתית. ביום רביעי, גם לאחר שנפרש המשמר הלאומי, טראמפ פרסם סרטונים בהם אמנם קרא לקהל ללכת הביתה אבל גם הילל אותם, וחזר שוב ושוב על טענותיו השקריות ביחס לבחירות. בתגובה, טוויטר לראשונה הסירה ציוצים של טראמפ והשעתה את החשבון ל-12 שעות; פייסבוק חסמה את החשבון כולו.
לא צריך להעריך יותר מדי את פייסבוק וטוויטר – הצעד של פייסבוק נעשה כנראה רק אחרי שהייתה ממש מרידה פנימית בחברה, וגם זה של טוויטר נעשה רק כאשר כבר ברור שטראמפ איבד מכוחו. ועדיין, לא מופרך שהאיום של טוויטר להסיר את חשבונו היה הקש ששבר את גב הגמל עבור טראמפ, שהביא להודאה בתוצאות ביום חמישי.
לא צריך להעריך יותר מדי את פייסבוק וטוויטר – הצעד של פייסבוק נעשה כנראה רק אחרי שהייתה מרידה פנימית בחברה, וזה של טוויטר נעשה רק כאשר טראמפ כבר איבד מכוחו
גורם נוסף שכנראה משלם מחיר הוא הסנטור ג'וש האולי, רפובליקאי ממיזורי, שהגיש התנגדות חסרת בסיס לספירת קולות האלקטורים מפנסילבניה גם לאחר כל המהומה. האולי לא ישלם כל מחיר פוליטי – מיזורי מדינה אדומה כהה – אבל הוצאת הספרים סיימון אנד שוסטר ביטלה ביום חמישי חוזה שחתמה אתו לפרסום ספרו.
ג'ורג'יה
ממש במקביל לדרמה בוושינגטון התרחשה דרמה היסטורית נוספת בג'ורג'יה. שני המועמדים הדמוקרטים לשני מושבי הסנאט של המדינה, ג'ון אוסוף והכומר רפאל וורנוק, נצחו בסיבוב השני בכמה עשרות אלפי קולות, יותר מההפרש שבו ביידן ניצח את טראמפ במדינה כולה בנובמבר.
בניגוד לסיבובים שניים בעבר, שיעור ההצבעה היה קרוב מאוד לזה של הסיבוב הראשון. עם זאת, שיעור ההצבעה הרפובליקאי היה נמוך יותר, מה שמסביר את שיפור העמדות של המועמדים הדמוקרטיים.
אלה תוצאות חשובות – ראשית, בהיבט ההיסטורי. וורנוק הוא כומר שחור בכנסייה הבפטיסטית אבן העזר באטלנטה, הכנסייה בה כיהן מרטין לות'ר קינג. הוא הסנאטור השחור השני ממדינה דרומית מאז הרקונסטרוקציה, והראשון מהמפלגה הדמוקרטית.
וורנוק הוא כומר שחור בכנסייה הבפטיסטית אבן העזר באטלנטה, הכנסייה בה כיהן מרטין לות'ר קינג. הוא הסנאטור השחור השני ממדינה דרומית מאז הרקונסטרוקציה, והראשון מהמפלגה הדמוקרטית
לג'ורג'יה ולאטלנטה בפרט היסטוריה טעונה מאוד בתחום זכויות האזרח. המצור של שרמן על אטלנטה במלחמת האזרחים הפך לאירוע מיתולוגי בנרטיב המתקרבן של לבני הדרום ביחס למלחמת האזרחים. לא בכדי חלק משמעותי מעלילת "חלף עם הרוח" – אולי סרט התעמולה המצליח ביותר בכל הזמנים – מתרחש בעיר.
אטלנטה גם חוותה מספר התפרצויות אלימות בין-גזעיות, בין השאר במהומות 1906, בהן נרצחו 25 שחורים. בשנות ה-60 אטלנטה הייתה מוקד חשוב במאבק לזכויות האזרח, ובשנים שלאחר מכן ייצג בקונגרס את המחוז המכיל את רוב אטלנטה ג'ון לואיס, ממנהיגי המאבק.
מאידך, בשנות ה-60 אטלנטה הייתה אחד המטרופולינים בהם התרחשה הבריחה הכי אגרסיבית של לבנים לפרברים. פרברי אטלנטה הם שהצמיחו את ניוט גינגריץ', מנהיג בית הנבחרים הרפובליקאי מ-1995 שהתחיל למעשה את העידן הנוכחי של רדיקליזציה של המפלגה הרפובליקאית.
וורנוק הוא לא הסנאטור השחור הראשון מהדרום אבל הוא בפירוש הסנאטור השחור הראשון שמזוהה בעוצמה כזו עם מאבק לשוויון בין-גזעי. על רקע ההיסטוריה של ג'ורג'יה, בחירתו היא רגע היסטורי של ממש. גם ג'ון אוסוף, הסנאטור השני שנבחר, מזוהה מאוד עם מאבק זכויות האזרח. הוא לא שחור; למעשה הוא יהודי. אבל את הקריירה הפוליטית שלו בנה כעוזרו של ג'ון לואיס.
שנית, אלה תוצאות חשובות לנשיאותו של ביידן. שני הסנאטורים החדשים הופכים את ההרכב המפלגתי בסנאט ל-50-50 – ועם סגנית הנשיא קמלה האריס כשוברת השוויון, הסנאט עובר לידיים דמוקרטיות. אמנם הפיליבסטר לא יאפשר לדמוקרטים לחוקק חוקים דרמטיים, אבל עדיין הרוב מאפשר להם לעשות לא מעט.
במנויים – הן של משרות בקבינט והן של שופטים – הפיליבסטר לא תקף. כמו כן, לא מעט חוקים כלכליים – למשל חבילות תמריצים – ניתן להעביר דרך מנגנון שלא דורש פיליבסטר. ושלישית, הפיליבסטר הוא בסך הכול חלק מתקנון הסנאט ואם הם באמת רוצים, הדמוקרטים יכולים לבטל אותו ברוב רגיל. סביר מאוד שלא יעשו זאת, אבל האיום קיים.
אגב, היסטוריה נוספת נעשתה בבחירות ביום שלישי מהצד היהודי. ג'ון אוסוף הוא הסנטור היהודי הראשון מהדרום מאז מלחמת האזרחים, ואספקט זה משמעותי במיוחד בג'ורג'יה, המדינה בה אירע האירוע האנטישמי החמור ביותר בארה"ב עד תקופת טראמפ: הלינץ' בליאו פרנק ב-1915, שהביא לבריחת כחצי מהקהילה היהודית במדינה.
בתורו, ההצבעה הראשונה של אוסוף תהיה לבחור בצ'אק שומר למנהיג הרוב בסנאט – היהודי הראשון בתפקיד זה.
הגיבורות
אבל הגיבורים האמיתיים של הבחירות בג'ורג'יה הן גיבורות – ובראשן סטייסי אברמס.
אברמס, לשעבר מנהיגת המיעוט הדמוקרטי בבית הנבחרים של ג'ורג'יה, הובילה מזה שנים את האסכולה כי הדרך עבור הדמוקרטים לנצח בג'ורג'יה היא לא לחפש מועמדים ימנים שיקרצו לקהל הלבן המסורתי, אלא להגביר את ההצבעה בקרב שחורים, שביחד עם לבנים משכילים שהיגרו למדינה יכולים ליצור רוב דמוקרטי.
אברמס רצה למשרת המושל בשנת 2018 והפסידה באחוזים בודדים. המתמודד מולה, בריאן קמפ, היה באותו זמן מזכיר המדינה האחראי על הבחירות. ואכן הכהונה שלו הייתה רצופה בניסיונות לדכא הצבעת מיעוטים, כולל הערמת קשיים על הרשמה להצבעה, ניפוי מיליוני מצביעים מספר הבוחרים, קיצוץ בכמות הקלפיות בשכונות מיעוטים, ועוד.
אחרי שהפסידה, סיפרה אברמס: "ישבתי שבעה במשך עשרה ימים. ואז התחלתי לתכנן". היא הקימה את ארגון Fair Fight Action, שפתח בקמפיין אינטנסיבי, ברמת השטח, לרישום שחורים להצבעה ולהעלאת שיעור ההצבעה שלהם בפועל.
העבודה העיקשת השתלמה ב-2020, בניצחונם של ביידן, וורנוק ואוסוף במדינה, ניצחונות שאיש לא היה מאמין שיקרו בתחילת הקמפיין. אברמס הייתה הכח המניע המשמעותי מאחורי הקמפיינים הללו.
גיבורות נוספות הן שחקניות קבוצת ה-WNBA האטלנטה דרימז.
בשיא הפגנות Black Lives Matter בתחילת קיץ 2020, קלי לאופר, שמונתה זה מכבר כסנאטורית מטעם ג'ורג'יה והחזיקה בבעלות חלקית על הקבוצה, פנתה למנהלת הליגה בדרישה לאסור על השחקניות ללבוש ביגוד המזדהה עם ההפגנות. שחקניות הקבוצה התעצבנו וחיפשו דרך להתנגד.
הן מצאו את רפאל וורנוק, עד אז מועמד אנונימי למדי במרוץ חסר סיכוי כנגד לאופר. הן הודיעו על תמיכה בו, והשתמשו בכל הפרסום שברשותן להרים את מעמדו – הלכו עם חולצות שלו למשחקים, הצטלמו עם חומר קמפיין שלו ברשתות חברתיות, וכו'.
התמיכה שלהן היא מהגורמים המרכזיים לנצחונו של וורנוק בפריימריז הדמוקרטים – והשבוע, בבחירות הכלליות לסנאט.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם