מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / 12 ימים להשבעה

השוטים על הגבעה

כמו כל כהונת טראמפ, נסיון ההתקוממות של תומכיו בגבעת הקפיטול היה מזעזע ונלעג גם יחד ● ההתפרעות הפכה בסופו של דבר בעיקר לביטוי של טנטרום ילדותי - ובכל זאת, היו שלושה רגעים מכוננים שבהם ההיסטוריה הייתה יכולה לפנות לכיוון אחר ● במקביל לדרמה בוושינגטון, היסטוריה נרשמה בג'ורג'יה - ודווקא הדמוקרטים הם שהצליחו להשתלט על מוסדות השלטון

ההתפרעויות בגבעת הקפיטול בוושינגטון הבירה, 6 בינואר 2021 (צילום: Lev Radin/Pacific Press)
Lev Radin/Pacific Press
ההתפרעויות בגבעת הקפיטול בוושינגטון הבירה, 6 בינואר 2021

וושינגטון

בפברואר 1861 יצא הנשיא הנבחר אברהם לינקולן מספרינגפילד, בירת אילינוי, במסע רכבת עם 70 עצירות בדרכו לוושינגטון לטקס ההשבעה.

בחלקו האחרון של המסע, לינקולן היה אמור להחליף רכבות בבולטימור ולעבור לשם כך בכרכרה בתוך העיר. מרילנד הייתה מדינת עבדות ובהתאם לינקולן היה שנוא בה מאוד; בבחירות של אותה שנה הוא זכה ל2% בלבד.

לאלן פינקרטון, הממונה על אבטחת המסע, נודע שמתארגן ניסיון לתקוף את כרכרתו של לינקולן בעת המעבר והוא שכנע את הנשיא הנבחר להקדים את לוח הזמנים שלו ולתפוס רכבת מיוחדת שהגיעה לבולטימור באמצע הלילה. כך, בחסות החשכה, חמק לינקולן דרך העיר והגיע לוושינגטון.

היסטוריונים חלוקים עד היום האם באמת הייתה מזימה אז לרצוח את לינקולן או לא. אם כן, זו הפעם האחרונה שבה היה ניסיון למנוע בכוח העברה מסודרת של השלטון בארצות הברית. עד השבוע.

ההסתערות של אספסוף אוהדי הנשיא היוצא דונלד טראמפ על בניין הקפיטול ביום רביעי, בעידודו של טראמפ עצמו, הייתה מזעזעת ונלעגת כאחד.

ההתפרעויות בגבעת הקפיטול בוושינגטון הבירה, 6 בינואר 2021 (צילום: Carrie Schreck / Alamy)
ההתפרעויות בגבעת הקפיטול בוושינגטון הבירה, 6 בינואר 2021 (צילום: Carrie Schreck / Alamy)

מזעזעת בעצם הכוונה – למנוע בכוח את האישור הסופי של הצבעת האלקטורים ובחירתו של ג'ו ביידן כנשיא. אבל גם כמובן מזעזעת בעוצמת ההצלחה: פורעים, רבים מהם חמושים, חדרו לבניין הקפיטול, הגיעו לשני חדרי המליאה, הביאו להפסקת הדיון ולפינוי סנאטורים וחברי קונגרס, ובסוף גם השתוללו באורגיית ונדליזם על רצפת הסנאט ובמשרדה של יו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי.

אבל גם נלעגת, מכיוון שלמעט במספר נקודות זמן בודדות, להתפרעות הזו לא הייתה באמת תכלית. לא היה בכוחה לעצור את התהליך, ואפילו לו ההמון היה מצליח לעצור או אפילו למנוע את תהליך הספירה, כהונתם של טראמפ ופנס הייתה פוקעת בכל מקרה ב-20 בינואר. במקרה כזה הנשיאות הייתה עוברת לשלישית בתור – פלוסי הדמוקרטית.

להתפרעות הזו לא הייתה באמת תכלית. לא היה בכוחה לעצור את התהליך, ואפילו לו ההמון היה מצליח לעצור או אפילו למנוע את תהליך הספירה, כהונתם של טראמפ ופנס הייתה פוקעת בכל מקרה ב-20 בינואר

משכך, ההתפרעות הזו הפכה בעיקר לביטוי של טנטרום ילדותי. רבים מהמתפרעים לבשו ביגוד עם סימבוליות גזענית וניאו-נאצית מהאינטרנט ש-99.9% הציבור כלל לא מבין ועבורו הם נראים מחופשים בתחפושות ביזאריות, מה שהוסיף לנלעגות האירוע.

תומכי טראמפ פורצים לבית הנבחרים בגבעת הקפיטול, 6 בינואר 2021 (צילום: AP Photo/Manuel Balce Ceneta)
תומכי טראמפ פורצים לבית הנבחרים בגבעת הקפיטול, 6 בינואר 2021 (צילום: AP Photo/Manuel Balce Ceneta)

ובכל זאת, היו שלושה רגעים מכוננים שבהם ההיסטוריה הייתה יכולה לפנות לכיוון אחר.

תומכי טראמפ התחילו להתאסף מול גבעת הקפיטול ביום שלישי, שם שמעו מספר הצהרות של מספר נואמים, ביניהם רודי ג'וליאני שהכריז "בואו נערוך משפט בקרב!".

כאשר התכנס הקונגרס באחת בצהרים לספירת קולות האלקטורים, הובעה התנגדות כשהגיעו למדינה השלישית, אריזונה, ושני בתי הקונגרס פרשו לדיון נפרד. במקביל המתפרעים, שהגיעו כבר לאלפים, התחילו להתקרב לבניין הקפיטול. ב-14:11 נפרץ מעגל האבטחה והפורעים התחילו לטפס על קיר התמך של מרפסת הכניסה לבניין.

הכניסה הקלה כל כך לבניין היא בבירור מחדל חמור של משטרת הקפיטול (שלה סמכות בבניין והיא נתונה למרות הקונגרס) ולמשטרת וושינגטון הבירה (הנתונה לסמכות העיריה). אבל לזכות משטרת הקפיטול יאמר שמפקדיה הבינו מהר את חומרת המצב, וב-14:20 הפסיקו את הדיונים, הכריזו על מצב חירום בבניין, פינו את סגן הנשיא מייק פנס מהמקום, ואת הסנאטורים וחברי הקונגרס למקומות בטוחים בו.

קצין הסנאט מייקל סטנגר מלווה את סגן הנשיא מייק פנס בחזרה לאולם הקונגרס אחרי פינוי הקפיטול מהמפגינים שפרצו לשם, 6 בינואר 2021 (צילום: AP Photo/J. Scott Applewhite)
קצין הסנאט מייקל סטנגר מלווה את סגן הנשיא מייק פנס בחזרה לאולם הקונגרס אחרי פינוי הקפיטול מהמפגינים שפרצו לשם, 6 בינואר 2021 (צילום: AP Photo/J. Scott Applewhite)

כאן הדלת המסתובבת הראשונה: אילו כוחות הביטחון במקום היו מתמהמהים והפורעים היו מצליחים לפגוע במספר חברי קונגרס או סנאטורים, ארצות הברית הייתה נכנסת למשבר חוקתי חמור. לו היו משתלטים ממש על הדיון ולוקחים את הקונגרס בן ערובה – מכיוון שרבים מהפולשים היו חמושים, עם ארגון מעט טוב יותר זה ממש לא אופציה מופרכת – היינו באמת על סיפה של הפיכה.

בזמן שבו פנס פונה מהקפיטול, טראמפ צייץ ציוץ המוקדש למתקפה על פנס, על כך שלא ביטל את תוצאות הבחירות בתוקף תפקידו כיו"ר הישיבה. אבל אז חזר לצפות בטלוויזיה, והנה הדלת המסתובבת השנייה.

אפשר לחשוב על דיקטטור בהתהוות אפקטיבי יותר, שהיה בשלב הזה הולך בעצמו לבניין הקפיטול, לוקח שליטה על המצב, וכופה ביטול של הבחירות. אני משוכנע שברמת הכוונות, טראמפ היה יכול לעשות זאת. אבל בעצלנותו ובחוסר יכולתו חמק ממנו הרגע, והמומנטום החל להתהפך. 20 דקות לאחר מכן, ב-14:40, טראמפ כבר צייץ ציוץ חלבי הקורא להימנע מהתנגשות אלימה עם שוטרים.

טראמפ במסר למתפרעים בקפיטול (צילום: צילום מסך מהסרטון שהוסר מטוויטר)
טראמפ במסר למתפרעים בקפיטול (צילום: צילום מסך מהסרטון שהוסר מטוויטר)

הכוחות שהתעמתו עד כה עם המתפרעים היו שוטרי הקפיטול ומשטרת הבירה, ובאופן ברור הם לא הצליחו להשתלט על המצב. אנשים שונים מתוך הבניין דיווחו על קולות ירי; מתפרעים שונים פרסמו תמונות סלפי של עצמם בעמדת יו"ר הסנאט. כנהוג במצבים כאלה, בשלב הזה ראשת עיריית וושינגטון ביקשה להזעיק לעזרה את המשמר הלאומי.

המשמר הלאומי הוא כח צבאי/משטרתי שמחזיקה כל מדינה ופרוש בתחומה. הוא נמצא תחת פיקוד המושל, ונועד בין השאר בדיוק למצבים כמו זה שארע בגבעת הקפיטול. אלא שוושינגטון הבירה איננה מדינה, ולכן המשמר הלאומי שלה נתון לפיקוד משרד ההגנה הפדרלי.

וכאן הדלת המסתובבת האחרונה: ב-14:55 דיווח עיתונאי של הוושינגטון פוסט בטוויטר כי משרד ההגנה מסרב לשלוח את המשמר הלאומי כבקשת ראשת העיריה.

ב-15:30 הכריז ראלף נורתם, מושל וירג'יניה, כי הוא שולח את המשמר הלאומי של וירג'יניה לסייע למשטרה.  שש דקות לאחר מכן צייצה קיילי מקנאני, דוברת הבית הלבן, כי טראמפ הורה לפרוס את המשמר הלאומי של עיר הבירה לעזרת כוחות המשטרה ואכן ב-3:50 החלו להגיע כוחות לאזור ולפנות את המתפרעים.

כוחות המשמר הלאומי של וושינגטון הבירה צועדים לעבר גבעת הקפיטול, 6 בינואר 2021 (צילום: AP Photo/Julio Cortez)
כוחות המשמר הלאומי של וושינגטון הבירה צועדים לעבר גבעת הקפיטול, 6 בינואר 2021 (צילום: AP Photo/Julio Cortez)

לאחר מכן טען שר צבא היבשה, שהמשמר הלאומי של עיר הבירה נתון למרותו, שהיה "מעט בלבול" אבל שלבסוף כל המשמר נפרש לאחר חצי שעה. לפי דיווחים אחרים, מייק פנס ניסה להביא לשליחת המשמר הלאומי אבל טראמפ סירב לעשות זאת. ראש המטות המשולבים הודה לאחר מכן שהיחידי שהיה עמו בקשר הוא פנס ולא טראמפ.

לא ברור מה בדיוק התרחש בין כל הגורמים המעורבים, וזה דבר שיצטרך להיחקר באופן אינטנסיבי; עם זאת, הניחוש שלי הוא שרק ההכרזה של נורתם הביאה לבסוף את פנס לשכנע את טראמפ להורות על פרישת המשמר או אפילו להורות על כך בעצמו (על אף שאין לו סמכות לכך, זו שמורה רק לנשיא). ושוב, נותר רק להרהר מה היה קורה אילולא הכריז נורתם את שהכריז.

קשה לחשוב על רגע יותר אירוני מאשר תומך טראמפ ניצב עם דגל הקונפדרציה בתוך בניין הקפיטול – שאליו כוחות הקונפדרציה עצמם מעולם לא הצליחו להגיע – ושבמקביל מי שבסוף הביא לשחרור הבניין היא מדינת וירג'יניה, הגדולה והבכירה ממדינות הקונפדרציה.

Embed from Getty Images

כך או כך, בשמונה בערב התחדשה הישיבה. ההתנגדות לספירת קולות אריזונה נדחתה ברוב גדול בסנאט – 93-6, וברוב קטן יותר בבית הנבחרים: 303-121. גם אחרי כל מאורעות היום, רוב חברי הקונגרס הרפובליקאים הצביעו בעד הפיכת תוצאות הבחירות. 12 הסנטורים שהתכוונו מלכתחילה לערער על כמה וכמה מדינות התפכחו וויתרו על ההצגה, ורק על תוצאותיה של פנסילבניה ערער הסנטור ג'וש האולי ממיזורי.

לאחר שגם התנגדות זו נדחתה, הקונגרס אישר לבסוף סופית את בחירתו של ביידן ב-03:45 לפנות בוקר. ארבע דקות לאחר מכן פרסם דן סקאבינו, סגן יו"ר סגל הבית הלבן, הודעה מצד טראמפ שמבטיח שבעוד שבועיים יעביר את השלטון בצורה מסודרת.

הקונגרס אישר סופית את בחירתו של ביידן ב-03:45 לפנות בוקר. ארבע דקות לאחר מכן פורסמה הודעה מצד טראמפ שמבטיח שבעוד שבועיים יעביר את השלטון בצורה מסודרת

בסיכום האירוע מצד משטרת וושינגטון נמסר שבמהלך המהומות נהרגו חמישה אנשים – כולל מפגינה שהייתה בין המתפרעים שפרצו לבניין הקונגרס, וקצין במשטרת הקפיטול שמת הבוקר (שישי) מפצעיו – ונעצרו 52. נכון ליום הבוקר המספר גדל ל-68 עצורים וכבר הוגשו 15 כתבי אישום. מפקד משטרת הקפיטול התפטר. וביום חמישי בערב טראמפ פרסם סוף סוף סרטון – עם כל המימיקה של סרטון בן-ערובה – בו הוא פחות או יותר מכיר בתוצאות הבחירות.

סגן הנשיא מייק פנס ויו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי בתהליך אישרור תוצאות הבחירות, 6 בינואר 2021 (צילום: AP Photo/J. Scott Applewhite, Pool)
סגן הנשיא מייק פנס ויו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי בתהליך אישרור תוצאות הבחירות, 6 בינואר 2021 (צילום: AP Photo/J. Scott Applewhite, Pool)

בשעות ובימים מייד אחרי הארוע, החלו דיונים בתקשורת ובזירה הפוליטית בארה"ב לגבי האפשרות להעביר את טראמפ מתפקידו על בסיס התיקון ה-25 לחוקה. זה לא יקרה.

הדרך הנכונה להדיח את טראמפ היא באמצעות impeachment – משפט הדחה בבית הנבחרים – אבל אין די זמן לערוך כזה בשבועיים שנותרו לנשיאותו של טראמפ. וממילא, ההשלכה המעשית היחידה היא שלאחר הדחה, רוב רגיל של הסנאט יכול לאסור על המודח להתמודד שוב לנשיאות. אבל אם יהיה רוב של שני שליש בסנאט, הנדרש להדחה, ממילא יוכלו לחוקק חוק מתאים גם לאחר השבעת ביידן.

העיסוק בתיקון ה-25 הוא אפוא הסחת דעת; הסיכונים מהשבועיים הקרובים של נשיאות טראמפ יכולים להימנע רק באמצעות היעדר ציות (כמו שייתכן שעשה פנס) או התנגדות פעילה (כמו שרמז נורתם) של הגורמים הקיימים.

העיסוק בתיקון ה-25 הוא הסחת דעת; הסיכונים מהשבועיים הקרובים של נשיאות טראמפ יכולים להימנע רק באמצעות היעדר ציות (כמו שייתכן שעשה פנס) או התנגדות פעילה של הגורמים הקיימים

הרבה יותר חשוב להבין למה הפורעים הצליחו להיכנס כל כך בקלות לקפיטול. ברור שהיה כאן מחדל, וברור שאם היה מדובר במפגינים שחורים או מוסלמים, כולם כבר היו הרוגים מחוץ לגדרות. סרטונים שמראים שוטרים פותחים את גדרות הביטחון למפגינים או מצטלמים איתם בסלפי דורשים חקירה מקיפה.

המצור על גבעת הקפיטול: שוטרים בבית הנבחרים מכוונים אקדחים לעבר מפגינים שמאיימים לפרוץ לאולם המרכזי, 6 בינואר 2021 (צילום: AP Photo/J. Scott Applewhite)
המצור על גבעת הקפיטול: שוטרים בבית הנבחרים מכוונים אקדחים לעבר מפגינים שמאיימים לפרוץ לאולם המרכזי, 6 בינואר 2021 (צילום: AP Photo/J. Scott Applewhite)

וגם הרבה יותר מטרידה העובדה שגם לאחר ניסיון ההתקוממות וכישלונו, רוב הסיעה הרפובליקאית בבית הנבחרים עדיין תמכה בהפיכת תוצאות הבחירות. אם צריכים להינקט צעדים קיצוניים, הם צריכים להינקט נגדם, לא נגד נשיא יוצא שייהפך לחסר ערך בעוד שבועיים.

הזירה העיקרית שבה בינתיים נגבו השלכות מגורמים פוליטיים בכירים היא המסחרית והתקשורתית. ביום רביעי, גם לאחר שנפרש המשמר הלאומי, טראמפ פרסם סרטונים בהם אמנם קרא לקהל ללכת הביתה אבל גם הילל אותם, וחזר שוב ושוב על טענותיו השקריות ביחס לבחירות. בתגובה, טוויטר לראשונה הסירה ציוצים של טראמפ והשעתה את החשבון ל-12 שעות; פייסבוק חסמה את החשבון כולו.

לא צריך להעריך יותר מדי את פייסבוק וטוויטר – הצעד של פייסבוק נעשה כנראה רק אחרי שהייתה ממש מרידה פנימית בחברה, וגם זה של טוויטר נעשה רק כאשר כבר ברור שטראמפ איבד מכוחו. ועדיין, לא מופרך שהאיום של טוויטר להסיר את חשבונו היה הקש ששבר את גב הגמל עבור טראמפ, שהביא להודאה בתוצאות ביום חמישי.

לא צריך להעריך יותר מדי את פייסבוק וטוויטר – הצעד של פייסבוק נעשה כנראה רק אחרי שהייתה מרידה פנימית בחברה, וזה של טוויטר נעשה רק כאשר טראמפ כבר איבד מכוחו

גורם נוסף שכנראה משלם מחיר הוא הסנטור ג'וש האולי, רפובליקאי ממיזורי, שהגיש התנגדות חסרת בסיס לספירת קולות האלקטורים מפנסילבניה גם לאחר כל המהומה. האולי לא ישלם כל מחיר פוליטי – מיזורי מדינה אדומה כהה – אבל הוצאת הספרים סיימון אנד שוסטר ביטלה ביום חמישי חוזה שחתמה אתו לפרסום ספרו.

הסנאטור הרפובליקאי ממיזורי ג'וש האולי (צילום: AP Photo/Manuel Balce Ceneta)
הסנאטור הרפובליקאי ממיזורי ג'וש האולי (צילום: AP Photo/Manuel Balce Ceneta)

ג'ורג'יה

ממש במקביל לדרמה בוושינגטון התרחשה דרמה היסטורית נוספת בג'ורג'יה. שני המועמדים הדמוקרטים לשני מושבי הסנאט של המדינה, ג'ון אוסוף והכומר רפאל וורנוק, נצחו בסיבוב השני בכמה עשרות אלפי קולות, יותר מההפרש שבו ביידן ניצח את טראמפ במדינה כולה בנובמבר.

בניגוד לסיבובים שניים בעבר, שיעור ההצבעה היה קרוב מאוד לזה של הסיבוב הראשון. עם זאת, שיעור ההצבעה הרפובליקאי היה נמוך יותר, מה שמסביר את שיפור העמדות של המועמדים הדמוקרטיים.

אלה תוצאות חשובות – ראשית, בהיבט ההיסטורי. וורנוק הוא כומר שחור בכנסייה הבפטיסטית אבן העזר באטלנטה, הכנסייה בה כיהן מרטין לות'ר קינג. הוא הסנאטור השחור השני ממדינה דרומית מאז הרקונסטרוקציה, והראשון מהמפלגה הדמוקרטית.

וורנוק הוא כומר שחור בכנסייה הבפטיסטית אבן העזר באטלנטה, הכנסייה בה כיהן מרטין לות'ר קינג. הוא הסנאטור השחור השני ממדינה דרומית מאז הרקונסטרוקציה, והראשון מהמפלגה הדמוקרטית

לג'ורג'יה ולאטלנטה בפרט היסטוריה טעונה מאוד בתחום זכויות האזרח. המצור של שרמן על אטלנטה במלחמת האזרחים הפך לאירוע מיתולוגי בנרטיב המתקרבן של לבני הדרום ביחס למלחמת האזרחים. לא בכדי חלק משמעותי מעלילת "חלף עם הרוח" – אולי סרט התעמולה המצליח ביותר בכל הזמנים – מתרחש בעיר.

ג'ון אוסוף ורפאל וורנוק (צילום: AP Photo/Brynn Anderson)
ג'ון אוסוף ורפאל וורנוק (צילום: AP Photo/Brynn Anderson)

אטלנטה גם חוותה מספר התפרצויות אלימות בין-גזעיות, בין השאר במהומות 1906, בהן נרצחו 25 שחורים. בשנות ה-60 אטלנטה הייתה מוקד חשוב במאבק לזכויות האזרח, ובשנים שלאחר מכן ייצג בקונגרס את המחוז המכיל את רוב אטלנטה ג'ון לואיס, ממנהיגי המאבק.

מאידך, בשנות ה-60 אטלנטה הייתה אחד המטרופולינים בהם התרחשה הבריחה הכי אגרסיבית של לבנים לפרברים. פרברי אטלנטה הם שהצמיחו את ניוט גינגריץ', מנהיג בית הנבחרים הרפובליקאי מ-1995 שהתחיל למעשה את העידן הנוכחי של רדיקליזציה של המפלגה הרפובליקאית.

וורנוק הוא לא הסנאטור השחור הראשון מהדרום אבל הוא בפירוש הסנאטור השחור הראשון שמזוהה בעוצמה כזו עם מאבק לשוויון בין-גזעי. על רקע ההיסטוריה של ג'ורג'יה, בחירתו היא רגע היסטורי של ממש. גם ג'ון אוסוף, הסנאטור השני שנבחר, מזוהה מאוד עם מאבק זכויות האזרח. הוא לא שחור; למעשה הוא יהודי. אבל את הקריירה הפוליטית שלו בנה כעוזרו של ג'ון לואיס.

שנית, אלה תוצאות חשובות לנשיאותו של ביידן. שני הסנאטורים החדשים הופכים את ההרכב המפלגתי בסנאט ל-50-50 – ועם סגנית הנשיא קמלה האריס כשוברת השוויון, הסנאט עובר לידיים דמוקרטיות. אמנם הפיליבסטר לא יאפשר לדמוקרטים לחוקק חוקים דרמטיים, אבל עדיין הרוב מאפשר להם לעשות לא מעט.

רפאל וורנוק (צילום: AP Photo/Carolyn Kaster)
רפאל וורנוק (צילום: AP Photo/Carolyn Kaster)

במנויים – הן של משרות בקבינט והן של שופטים – הפיליבסטר לא תקף. כמו כן, לא מעט חוקים כלכליים – למשל חבילות תמריצים – ניתן להעביר דרך מנגנון שלא דורש פיליבסטר. ושלישית, הפיליבסטר הוא בסך הכול חלק מתקנון הסנאט ואם הם באמת רוצים, הדמוקרטים יכולים לבטל אותו ברוב רגיל. סביר מאוד שלא יעשו זאת, אבל האיום קיים.

אגב, היסטוריה נוספת נעשתה בבחירות ביום שלישי מהצד היהודי. ג'ון אוסוף הוא הסנטור היהודי הראשון מהדרום מאז מלחמת האזרחים, ואספקט זה משמעותי במיוחד בג'ורג'יה, המדינה בה אירע האירוע האנטישמי החמור ביותר בארה"ב עד תקופת טראמפ: הלינץ' בליאו פרנק ב-1915, שהביא לבריחת כחצי מהקהילה היהודית במדינה.

בתורו, ההצבעה הראשונה של אוסוף תהיה לבחור בצ'אק שומר למנהיג הרוב בסנאט – היהודי הראשון בתפקיד זה.

הגיבורות

אבל הגיבורים האמיתיים של הבחירות בג'ורג'יה הן גיבורות – ובראשן סטייסי אברמס.

סטייסי אברמס (צילום: AP Photo/Butch Dill)
סטייסי אברמס (צילום: AP Photo/Butch Dill)

אברמס, לשעבר מנהיגת המיעוט הדמוקרטי בבית הנבחרים של ג'ורג'יה, הובילה מזה שנים את האסכולה כי הדרך עבור הדמוקרטים לנצח בג'ורג'יה היא לא לחפש מועמדים ימנים שיקרצו לקהל הלבן המסורתי, אלא להגביר את ההצבעה בקרב שחורים, שביחד עם לבנים משכילים שהיגרו למדינה יכולים ליצור רוב דמוקרטי.

אברמס רצה למשרת המושל בשנת 2018 והפסידה באחוזים בודדים. המתמודד מולה, בריאן קמפ, היה באותו זמן מזכיר המדינה האחראי על הבחירות. ואכן הכהונה שלו הייתה רצופה בניסיונות לדכא הצבעת מיעוטים, כולל הערמת קשיים על הרשמה להצבעה, ניפוי מיליוני מצביעים מספר הבוחרים, קיצוץ בכמות הקלפיות בשכונות מיעוטים, ועוד.

אחרי שהפסידה, סיפרה אברמס: "ישבתי שבעה במשך עשרה ימים. ואז התחלתי לתכנן". היא הקימה את ארגון Fair Fight Action, שפתח בקמפיין אינטנסיבי, ברמת השטח, לרישום שחורים להצבעה ולהעלאת שיעור ההצבעה שלהם בפועל.

העבודה העיקשת השתלמה ב-2020, בניצחונם של ביידן, וורנוק ואוסוף במדינה, ניצחונות שאיש לא היה מאמין שיקרו בתחילת הקמפיין. אברמס הייתה הכח המניע המשמעותי מאחורי הקמפיינים הללו.

משתתפים בעצרת בחירות באטלנטה מחזיקים שלט עם תמונתה של סטייסי אברמס, ב-4 ביוני 2021 (צילום: AP Photo/Carolyn Kaster)
משתתפים בעצרת בחירות באטלנטה מחזיקים שלט עם תמונתה של סטייסי אברמס, ב-4 ביוני 2021 (צילום: AP Photo/Carolyn Kaster)

גיבורות נוספות הן שחקניות קבוצת ה-WNBA האטלנטה דרימז.

בשיא הפגנות Black Lives Matter בתחילת קיץ 2020, קלי לאופר, שמונתה זה מכבר כסנאטורית מטעם ג'ורג'יה והחזיקה בבעלות חלקית על הקבוצה, פנתה למנהלת הליגה בדרישה לאסור על השחקניות ללבוש ביגוד המזדהה עם ההפגנות. שחקניות הקבוצה התעצבנו וחיפשו דרך להתנגד.

הן מצאו את רפאל וורנוק, עד אז מועמד אנונימי למדי במרוץ חסר סיכוי כנגד לאופר. הן הודיעו על תמיכה בו, והשתמשו בכל הפרסום שברשותן להרים את מעמדו – הלכו עם חולצות שלו למשחקים, הצטלמו עם חומר קמפיין שלו ברשתות חברתיות, וכו'.

התמיכה שלהן היא מהגורמים המרכזיים לנצחונו של וורנוק בפריימריז הדמוקרטים – והשבוע, בבחירות הכלליות לסנאט.

עוד 2,222 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 24 בפברואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דיווח: נתניהו ביקש מביידן שלא להסיר את הסנקציות שהטיל ממשל טראמפ על התובעת בהאג

הקמפיין של מפלגת העבודה יתמקד בסוגיות מגדריות ● יועמ״ש משרד האוצר: בניגוד לדבריו, כ״ץ אמר לי לא לקדם את התכנית הכלכלית ● כ"ץ: עומד מאחורי דבריי ● סערה במליאה לאחר שח״כ שטרן מהליכוד תקף בנאומו את מרב מיכאלי על רקע פרשת קסטנר ● נתניהו מעריך שבחודשים הקרובים יחלו בישראל לחסן גם ילדים ● עקב הזיהום: משרד הבריאות אוסר שיווק של דגים מהים התיכון

עוד 42 עדכונים

הגנרל לא יושיע, הוא בקושי מצלצל

בני גנץ אינו חריג לאכזבה מרמטכ"ל לשעבר. מאז קום המדינה נכנסו לפוליטיקה הישראלית שלושה עשר רמטכ"לים לשעבר, ומכולם היו ציפיות רבות. רק שניים בלבד (יצחק רבין ואהוד ברק) הפכו לראשי ממשלה (השני עם הכהונה הקצרה ביותר של ראש ממשלה נבחר בישראל). רמטכ"לים אחרים לא היו סיפורים של הצלחה בולטת בפוליטיקה הישראלית וחלקם היו לסיפורי כישלון פוליטי.

בדומה, מאז קום המדינה נכנסו לפוליטיקה הישראלית כעשרים ושמונה אלופים בצבא. אריאל שרון היה לראש ממשלה ושניים – עזר וויצמן וחיים הרצוג, היו לנשיאי מדינה. לרשימה ניתן לצרף את יגאל אלון שהיה לראש ממשלה בפועל לתשעה עשר ימים בלבד.

גנץ אינו חריג לאכזבה מרמטכ"ל לשעבר. מאז קום המדינה נכנסו לפוליטיקה הישראלית 13 רמטכ"לים לשעבר, ומכולם היו ציפיות רבות. רק שניים (רבין וברק) הפכו לרה"מ (השני עם הכהונה הקצרה ביותר רה"מ נבחר בישראל)

בדומה, מאז קום המדינה נכנסו לפוליטיקה הישראלית כעשרים ושמונה אלופים בצבא. אריאל שרון היה לראש ממשלה ושניים – עזר וויצמן וחיים הרצוג, היו לנשיאי מדינה. לרשימה ניתן לצרף את יגאל אלון שהיה לראש ממשלה בפועל לתשעה עשר ימים בלבד.

בסך הכל – רק בחמישית מן המקרים של כניסת קצינים בדרגות אלוף ומעלה ניתן לזקוף הצלחה פוליטית לגנרלים בצבא. כולם פרט לאחת, ארנה ברביבאי, היו גברים, עובדה שהשפיעה גם היא על צביונה של הפוליטיקה הישראלית ובה תת ייצוג בולט לנשים. זה בוודאי נמוך בהרבה מרף הציפיות או מן האשליה הרווחת כאילו אנשי צבא בכירים יהיו לאנשי מדינה ופוליטיקה מובילים. הנחת כזב, האלילים הכזיבו, לרוב.

רוב ראשי ממשלות ישראל היו ברובם חסרי כל ניסיון צבאי משמעותי בדרגות בכירות או חסרי ניסיון צבאי כלשהו. כמה מן המוצלחים שבהם לא שירתו כלל בצבא.

במיוחד ככל שגדלה הקיטוביות הפוליטית בישראל, כך מתקיימת הציפייה כי רמטכ״ל כדוגמת גנץ יושיע את הפוליטיקה הישראלית מקיפאונה ויגאל אותה מבעיותיה הקשות. במסגרת זו אף נשמעו לאחרונה ציפיות לכניסתם של הרמטכ"ל הקודם אייזנקוט והנוכחי – כוכבי, ללבה הרותחת של החיים המפלגתיים.

הפוליטיקאים חוששים מאנשי צבא, לשווא. לכן כבר ב-2007, בעת ממשלת אולמרט, תוקן החוק והוא מחייב תקופת צינון משפטית של שלוש שנים, שמונעת מאישי צבא בכירים בדרגות אלוף או רב אלוף להיכנס מיידית לפוליטיקה לפני תום שלוש שנים מסיום שירותם הצבאי. מצד אחד, יש בתקופת צינון זו הגיון דמוקרטי של שלטון חוק אזרחי וצמצום הכדאיות של אישים צבאיים בכירים לעסוק בפוליטיקה מפלגתית עוד בתקופת כהונתם הצבאית. מצד אחר, אין למניעה החוקית הזו הרבה תכנים. היא באה להגן על פוליטיקאים מכהנים ולא על דמוקרטיה.  

רק לחמישית מהקצינים בדרגות אלוף ומעלה שנכנסו לפוליטיקה ניתן לזקוף הצלחה פוליטית. כולם פרט לאחת, ארנה ברביבאי, היו גברים, מה שהשפיע על צביון הפוליטיקה הישראלית ותת הייצוג הבולט בה לנשים

הציפייה מאישי צבא להיות פוליטיקאים טובים היא חסרת בסיס, לרוב. בארץ ובעולם גנרלים אינם נוטים להיות סיפור הצלחה פוליטי כביר. הסיבה אינה אישית אלא עמוקה יותר. הסיבה היא שיטתית. המקצוע הצבאי שונה במובנים רבים מן המקצוע הפוליטי. איש הצבא התחנך להביא לביטוי מיטבי מסגרת ממושמעת והיררכיה פיקודית, שבה הבסיס להובלת אנשים מעוגן בפקודות והוראות ברורות. פוליטיקה היא אמנות הפעלת הכוח הציבורי במסגרת תחרות נוקשה על הקצאות משאבים.

איש הצבא מתחנך להטעות את האויב. הפוליטיקה מבוססת לצערנו על הטעיית היריב הפוליטי. המקצוע הצבאי מבוסס על חשאיות, בפוליטיקה על ניצול הפומביות. הרטוריקה הצבאית מבוססת על חדות ובהירות תוך הפגנת נחישות. הרטוריקה הפוליטית מבוססת על השגת פופולריות. החזון הצבאי הוא המשך התכליות המדיניות באמצעים אחרים. החזון הפוליטי הוא ניצול העוצמה הצבאית להישגים מדיניים ואישיים.

אמנם המקצוע הצבאי רחוק מלהיות תמים. רמטכ"לים חייבים לעבוד מול ולעומת דרגים מדיניים אך בכך הם רוכשים רק ניסיון מסוים ולא ידע פוליטי הדרוש להנהגה מדינית. רשימת ההבדלים עוד ארוכה, אך לב העניין הוא כי ניתן ללמד פיקוד וניהול אך לא ניתן ללמד באופן נרכש כריזמה פוליטית. עכשיו – בשיא הקיטוביות ושפל המצב של החיים הציבוריים בישראל, אנו עלולים להילכד שוב במלכודת הפתאים של צפיות לגנרל שיגיע ויושיע. זאת במקום בדק בית יסודי של כשלי החיים האזרחיים בישראל.

פרופסור גד ברזילי הוא מומחה למשפט, חברה וממשל, פרופסור מן המניין באוניברסיטת חיפה, לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים. (צילום: פוטו נגבה).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 599 מילים

חמש הערות על המצב

המשרד להגנת הסביבה עבר מהתמודדות עם זיהום הים לפארסת זיהום החקירה ● מיקי זוהר הוציא צו איסור דיון שערורייתי ● שוב הוכח שבישראל, האינסטינקט ההישרדותי מציף מייד את פתרון הקסם: צה"ל ● בניקוי הזפת מהידיים, מתברר שאסון סביבתי אחד מסייע להיפטר מאסון סביבתי אחר ● וכמה אירוני שגם המבנים בים נושאים שמות של אנדרטאות לזכר הטבע שהולך ונעלם ● פרשנות

עוד 1,517 מילים

"מגן אבות ואמהות" מתיר לבקר דיירי דיור מוגן בביתם

מעקב זמן ישראל מנהלת "מגן אבות ואמהות" הודיעה השבוע כי קרובי משפחה וחברים של דיירים בדיור מוגן יורשו מעתה לבקרם בדירתם - לראשונה מזה שנה ● הביקורים מותרים כרגע רק בדיור המוגן ולא בבתי אבות וכפופים לכללי התו הירוק ● המשמעות היא כי מחוסנים, מחלימים וכן בעלי בדיקה שלילית יוכלו לשהות בדירת הדיירים ● עם זאת, לא כל רשתות הדיור המוגן מאמצות את ההיתר החדש

עוד 527 מילים

למקרה שפיספסת

בדיקת זמן ישראל גדרות עתיקות לא בונות שכנות טובה

הרס החומה סביב מזבח הר עיבל עורר סערה גדולה בחודש שעבר ● המתנחלים מאמינים שהפלסטינים, שפרקו אבנים מהחומה בת ה-3000 שנה, ביצעו "פיגוע טרור" ● צה"ל לא יכול, או לא רוצה, להיכנס למקום, בעומק שטח B שבשליטת הרשות הפלסטינית ● אז המתנחלים התגייסו לתקן את הנזק בעצמם ● ד"ר אסף אברהם: "אני לא יודע מה יותר טרגי, ההרס המקורי או ניסיון השיקום"

עוד 2,014 מילים ו-1 תגובות

המסלול הבטוח למניעת 61 מגוש נתניהו-בן-גביר

למחנה הפוליטי שמעוניין בהחלפת נתניהו, ובראשו מפלגות "תקוה חדשה" ו"יש עתיד", יש אפשרות בטוחה אחת לחסום את דרכו של נתניהו – לוודא מעבר של כחול-לבן, "עבודה" ו"מרצ" מעל אחוז החסימה. תעדוף מפלגות אלה חיוני גם על חשבון מנדטים של סער ולפיד, שבכל מקרה יהיו חייבים לשתף פעולה אחרי הבחירות בקואליציה מורכבת שתצטרך לשלב את ליברמן ובנט עם גנץ, סער, לפיד ומפלגות השמאל או החרדים. קואליציה כזאת תוכל לקום רק אם דרכו של נתניהו להקמת ממשלה תהיה חסומה. בתסריט בו כל המפלגות הללו עוברות את אחוז החסימה – נתניהו, עם בנט, לא יכול לחצות את רף 60 המנדטים (ובסבירות גבוהה גם לא את ה-58).

*  *  *

בפעם הרביעית גרר בנימין נתניהו את מדינת ישראל לבחירות, בתקווה כי הפעם יצליח להשיג את מספר הקסם – 61 מנדטים. נתניהו כשל בכך 3 פעמים בשנתיים האחרונות, אולם בבחירות אלה יש מרכיב שונה שלא היה קיים בבחירות הקודמות ומשפר את סיכוייו: פיצול משמעותי בגוש המרכז-שמאל לשורה של מפלגות קטנות.

נתניהו כשל 3 פעמים בשנתיים האחרונות בהשגת מספר הקסם 61, אולם בבחירות אלה יש מרכיב שלא היה קיים בבחירות הקודמות ומשפר את סיכוייו: פיצול משמעותי בגוש המרכז-שמאל לשורת מפלגות קטנות

הדבר יוצר סיכון לאובדן קולות אל מתחת לאחוז החסימה ויכול בתנאים מסויימים לאפשר לנתניהו לחצות את רף ה-60. נכון לעכשיו, הפגיעה הקשה ביותר היא ברשימות הערביות שתרמו לגוש "לא ביבי" 15 מנדטים בבחירות האחרונות ועומדות היום בסקרים על מספר חד-ספרתי.

למרות זאת, בהתנהלות נכונה, יכול המרכז-שמאל למנוע אפשרות של נתניהו לנצח בבחירות. בכל הסקרים חוזרת תמונה זהה – במצב בו כל המפלגות הציוניות משמאל עוברות את אחוז החסימה, גוש הימין קטן מ-60. אפילו בסקרים בהם הרשימה המשותפת משיגה 8-9 מנדטים בלבד, נתניהו לא מצליח להשיג את מבוקשו, כל עוד מרצ, העבודה וכחול-לבן נמצאות מעל אחוז החסימה.

סקר כאן 11

9.2

(מרצ לא עוברת)

"פאנלס פוליטיקס" 19.2

(כחול-לבן לא עוברת)

"מדגם" קשת 12    16.2

כל המפלגות עוברות

ק.פוקס חדשות 13   15.2

כל המפלגות עוברות

גוש נתניהו

62 60 59 58
גוש סער-לפיד 58 60 61

62

שני דברים יקרו בוודאות יום לאחר הבחירות: "יש עתיד" תהיה המפלגה הגדולה בגוש המרכז-שמאל וליאיר לפיד לא יהיה סיכוי להרכיב ממשלה. לא קיים תסריט שבו גדעון סער ובנט עוזבים את הימין בשביל להצטרף לממשלה תחת לפיד. לכן אין חשיבות אם ל"יש עתיד" יהיו 15 מנדטים, 18 או 20. נקודת המפתח היא בהבטחת גוש חוסם שמנטרל אפשרות להקמת ממשלת נתניהו-בן-גביר. הסרת אפשרות זאת מסדר היום תאפשר (אולי) קואליציה שבבסיסה סער ולפיד ולצידם שורת מפלגות קטנות מבנט ועד מרצ.

לכן, לגוש המרכז-שמאל יש משימה פשוטה – להבטיח שכל המפלגות הנמצאות באיזור הסכנה יסיימו בצד הנכון של אחוז החסימה. מאיפה יבואו הקולות? מהמתלבטים ומהעלאת אחוז החסימה במוקדים הנכונים.

לא קיים תסריט בו סער ובנט עוזבים את הימין כדי להצטרף לממשלה תחת לפיד. לכן אין חשיבות אם ל"יש עתיד" יהיו 15 מנדטים, 18 או 20. המפתח הוא בהבטחת גוש חוסם שמנטרל אפשרות להקמת ממשלת נתניהו-בן-גביר

למה לא להפריש את אחת המפלגות?

יש הטוענים שהדרך למנוע אובדן קולות הוא פשוט לגרום לפרישה של אחת המפלגות. בימים אלה יש קמפיין אגרסיבי מהצד השמאלי של המפה במטרה לגרום לכחול-לבן ובני גנץ לפרוש מתוך הנחה שזה "יציל" את השמאל.

טעות קשה! היציבות של 62 מנדטים נגד נתניהו היא בהרכב המפלגות הנוכחי. ראש מפלגה אינו אדמו"ר והמצביעים הם אנשים חופשיים, האשליה כאילו ניתן לדעת לאן ילכו קולות המצביעים של מפלגה שפורשת היא טעות מן היסוד.

בבחירות אפריל 2019 זכה הליכוד ב-35 מנדטים, וגוש הימין עמד על 60 מנדטים. באותן בחירות חצתה מפלגת "כולנו" את אחוז החסימה בקושי, עם 4 מנדטים ובמקביל מפלגת "זהות" של משה פייגלין לא עברה ושרפה לגוש הימין 119 אלף קולות (3.5 מנדטים). לקראת סבב 2 עבד נתניהו קשה למנוע ריצה עצמאית של כחלון ופייגלין מחשש לבזבוז קולות. נתניהו השיג את מבוקשו, כחלון נמהל לתוך הליכוד עם 4 שריונים, פייגלין פרש תמורת הבטחה למינוי כשר הבריאות.

בתאוריה, המהלכים הללו היו אמורים להוסיף לליכוד 7 מנדטים ולהבטיח לו הישג חלומי של יותר מ-40 מנדטים ונצחון וודאי. בפועל מצביעי כחלון התפזרו בין כחול-לבן, ש"ס, ישראל ביתנו ואפילו מפלגת העבודה (של פרץ ואורלי לוי). מצביעי פייגלין התפזרו ברוח ועד היום לא נודע מיקומם, פתק "מחל" הם לא שמו בקלפי. ביום הבחירות הליכוד התכווץ מ-35 ל-32 וגוש הימין צנח מ-60 ל-55!

החתך הנוכחי של מצביעי כחול-לבן רחוק מהפרופיל השמאלני הקלאסי ובחלקו כולל מצביעים שהאלטרנטיבה השנייה שלהם נמצאת דווקא אצל בנט וסער ויתכן שחלקם פשוט יעדיפו לא להצביע. ההנחה כאילו ניתן לדעת מה יעשו מצביעי כחול-לבן אחרי פרישה של גנץ היא הימור פרוע. כאשר כחול-לבן החלה לרדת בסקרים לאחר הכניסה לממשלה, המצביעים שנטשו אותה עברו בהמוניהם לבנט והזניקו אותו למספרים שלא חלם עליהם, בהמשך זזו קליק שמאלה לגדעון סער. נהירה ליאיר לפיד ועל אחת כמה וכמה למפלגות השמאל, לא נצפתה.

בתאוריה, המהלכים הללו היו אמורים להוסיף לליכוד 7 מנדטים ולהבטיח לו הישג חלומי של יותר מ-40 מנדטים ונצחון וודאי. בפועל מצביעי כחלון התפזרו בין כחל"ב, ש"ס, ישראל ביתנו ואפילו העבודה. מצביעי פייגלין התפזרו ברוח ומיקומם לא נודע

לכן, הקמפיין האגרסיבי משמאל לפרישת גנץ הוא הימור לא מבוסס שקשה לחזות את השפעתו. לדוגמה, פרישה כזאת עלולה לספק דווקא לבנט את המנדט הנוסף ומצד שני לא לסייע כלל למרצ והעבודה שעדיין עלולות ליפול מתחת אחוז החסימה.

לכן למחנה שרוצה בהחלפת נתניהו וחרד מהאפשרות של ממשלת נתניהו-בן-גביר יש מסלול בטוח אחד, שבוודאות ימנע מנתניהו את חלום ה-61 ויפתח סיכוי להקמת קואליציה חלופית – התגייסות להבטחת המעבר של כחול-לבן, "עבודה" ו"מרצ" מעל אחוז החסימה. בתנאים כאלה אין לנתניהו אפשרות לחצות את מחסום ה-60 וסער ולפיד יוכלו (אולי) להתחיל במו"מ מורכב על הקמת קואליציה רב-מפלגתית.

ד"ר למדעי המדינה וליחסים בינלאומיים. משלב בין המעשי למחקרי: בעברו 7 שנות עבודה בכנסת ובמשרד לפיתוח הנגב והגליל. בפן האקדמי, עבודת הדוקטורט שלו בנושא "כללי משחק בלוחמה א-סימטרית" זכתה בפרס הקרן ע"ש ענבר עטיה ז"ל למחקרים בנושא טרור. כיום מרצה באוניברסיטה הפתוחה במגוון תחומים - פוליטיקה השוואתית, נייר מדיניות, שלטון מקומי, החברה הערבית בישראל ועוסק בייעוץ לרשויות מקומיות וארגונים במגזר הציבורי. מקווה שתתעניינו ואשמח שתגיבו.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
טעות טעות טעות אם כחולבן פורשת, כל הפתקים מתחלקים בין מפלגות הגוש–החלוני–ליברלי אם כחולבן עוברת, מתחילה החגיגה. מס 2 תמנו–שטה זה סחורה לכל המרבה במחיר מס 1 – גנץ – והשנאה שלו, יצר הנק... המשך קריאה

טעות טעות טעות
אם כחולבן פורשת, כל הפתקים מתחלקים בין מפלגות הגוש–החלוני–ליברלי

אם כחולבן עוברת, מתחילה החגיגה. מס 2 תמנו–שטה זה סחורה לכל המרבה במחיר
מס 1 – גנץ – והשנאה שלו, יצר הנקמה שלו במצביעיו, כבר מזמן העבירה אותו על דעתו. הבנאדם לא צפוי בעליל
מס 3 ואילך…

להמר על סוף החלום הציוני על גנץ ותמנו–שטה
מהיותר גרועים ששמעתי

עוד 843 מילים ו-2 תגובות
עודכן לפני 28 דקות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

נתניהו מגרש את הנשיא והופך כל אירוע ממלכתי לקמפיין בחירות

בבית הנשיא בירושלים שוררת בימים האלה תחושת כעס, מבוכה וחיסול חשבונות ● נתניהו משתלט בכל פעם על ארועים ממלכתיים, ברגע האחרון, ומתעלם מפרוטוקולים וסדרי עולם למען צרכיו האישיים ● ריבלין אינו היחיד שמסרב לשתף פעולה עם קמפיין הבחירות של נתניהו ● אבל ריבלין הוא היחיד שעוד ייפגש איתו כשנתניהו יבקש מנדט להרכיב ממשלה ● פרשנות

עוד 999 מילים ו-1 תגובות

פרסום ראשון קרן אברהם מונחת על קרן הצבי

להסכמי הנורמליזציה בין ישראל למפרציות, צירפה ארה"ב קרן נדיבה בסך 3 מיליארד דולר למימון שיתופי פעולה מסחריים בין המדינות ● מאות בקשות למימון הוגשו לאישור הקרן, כ-15 מיזמים מתחומי האנרגיה, ביטחון תזונתי והמגזר הפיננסי כבר נבחרו - אבל אז הכל נעצר ● עם חילופי השלטון בוושינגטון בחודש שעבר, הקרן נותרה ללא מנהל - וככל הנראה גם ללא מימון

עוד 970 מילים

לנשום עם האויב

המשבר הנוכחי הפך את החברה הישראלית למפולגת מתמיד ● מבצע החיסונים הלאומי פער תהום של ממש בין המתחסנים לאלה שהחליטו לא להתחסן ● גם כשזה קורה באותו בית ● על המשפיענית שהחברות לא מוכנות לפגוש עד שתתחסן ● הסבתא שכולם עושים לה פרצופים ● והריבים המשפחתיים ● פרופ' מיכל פרנקל: "כל מי שלא מתחסן כאילו מעשן לנו בפרצוף, והגיוני שלא נרצה להיות לידו"

עוד 1,031 מילים ו-3 תגובות

כולם רוצים שדה תעופה נוסף בדרום. הוא יוקם בצפון

בדיקת זמן ישראל נתניהו, רגב ולפיד ביקרו לאחרונה באזור נבטים ודיברו על החשיבות בהקמת האלטרנטיבה לנתב"ג דווקא שם ● תושבי הדרום מאוד רוצים שזה יקרה ● גם תושבי הצפון רוצים שזה יקרה - בדרום ● אבל שדה התעופה החדש של ישראל יקום כנראה בעמק יזרעאל ● מנהל רשות התעופה האזרחית: "הדרגים המקצועיים אמרו את דברם. האופציה הצפונית אפשרית, מתאימה, והיא בערך הדבר היחיד שיש"

עוד 2,266 מילים ו-2 תגובות

סקר: גנץ נכנס לכנסת עם 5 מנדטים, מרצ והציונות הדתית מגרדות את החסימה מלמעלה

הממשלה אישרה עוצר לילי בפורים ביום חמישי, שישי ומוצ"ש מ-20:00 עד 5:00 ● התנועה תוגבל לקילומטר מהבית, ייאסרו ביקורים בבתים והתחבורה הבינעירונית לא תפעל ● דיווח: "מנדלבליט יודיע לנתניהו כי הוא מבזה החלטה של ביהמ"ש העליון" ● נתניהו הגיע להצגת התיאטרון הראשונה, ריבלין החליט לא להגיע ● סמוטריץ' ונתניהו לא הצליחו להבטיח זה לזה נאמנות לאחר הבחירות ● בג"צ הוציא צו על תנאי לפרוייקט הרכבל לכותל

עוד 55 עדכונים
משפט נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים, 8 בפברואר 2021 (איור: Biana Zakutnik)

נתניהו יכול לרשום לעצמו ניצחון ראשון בקרב בינו לבין שופטיו בבית המשפט המחוזי בירושלים ● להחלטה שניתנה אמש, להתחיל את שלב ההוכחות שבועיים אחרי הבחירות, אין כל הצדקה עניינית והיא מעידה על רצון השופטים שלא לעצבן את ראש הממשלה ● גם בשאלת הראיות, השופטים השאירו לסנגורי נתניהו פתח לדיון בהמשך הדרך בבקשות פרטניות לפסול ראיה כזו או אחרת ● פרשנות

עוד 1,178 מילים ו-1 תגובות

"בפעילויות התו הירוק אין בדיקות על מנת ללחוץ על הציבור להתחסן"

פרסום ראשון התכנון היה להציב עמדות לבדיקה מהירה במאות נקודות כדי לאפשר כניסה לילדים ולבלתי מתחסנים ● אחרי שהתברר שיש מלאי גדול מספיק של בדיקות, התחילו לחשוש במשרד הבריאות שהציבור יאבד מוטיבציה להתחסן, והתוכנית שונתה ● התוצאה: כאוס בשטח ● חלק גדול מהמקומות נותר סגור, עובדים לא מחוסנים רשאים להיכנס, אבל הילדים נשארים בחוץ

עוד 1,190 מילים

ראיון חינוך הוא התשובה

לבית הספר הוא הגיע רכוב על חמור ● כדי ללמוד בתיכון נאלץ לנדוד הרחק מביתו ● מאז, הפך פרופ' עליאן אלקרינאוי לחוקר בעל שם עולמי, מדליק משואה ומקור השראה אמיתי ● כעת הוא רץ לכנסת ברשימה הכלכלית, במטרה לשנות את המצב אצל הבדואים והערבים ● "האלימות גואה בחברה הערבית, ויש לי תכנית מפורטת איך מטפלים בזה, לא רק זבנג וגמרנו כמו הביקורים של נתניהו"

עוד 2,239 מילים

כלל לא בטוח שהתובע החדש בהאג יעצור את החקירה נגד ישראל

החגיגות מוקדמות מדי? ● הציפייה היא שהתובע החדש קארים חאן ישנה את הגישה של בית המשפט הבינלאומי ● אבל מומחים מסבירים שאין סימנים אמיתיים לכך שייוותר לחלוטין על התיקים נגד ישראל ● "קשה להאמין שהחקירות האלה ייעלמו עכשיו", אומר ד"ר אליאב ליבליך ● אלי בר-און, סגן הפרקליט הצבאי לשעבר: "אני לא רואה איך הוא מחליט שלא לפתוח בחקירה"

עוד 979 מילים

שלב ההוכחות במשפט נתניהו יתחיל ב-5 באפריל

המשפט ייערך שלוש פעמים בשבוע ● השופטים קבעו כי נפל פגם בהתנהלות מנדלבליט ● פרשת ילדי תימן: הממשלה אישרה פיצוי כספי והכרה רשמית למשפחות ● הרמטכ״ל וצמרת צה״ל השתתפו באירוע שנערך בניגוד להנחיות קורונה ● תחקיר צה״ל: הצעירה שחצתה לסוריה טיפסה על הגדר ללא הפרעה ● סער על מגעי פטין מולא עם אש״ף: על נתניהו לפטר אותו אם לא פעל בשליחותו

עוד 47 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה