תארו לכם נגיף חדש ומדבק, שאצל חלק מהנשאים גורם לחום, כאבי גרון וכאבי ראש, החולפים מאליהם בתוך מספר שבועות. אתם כבר מכירים כמה אנשים שנדבקו, ובסך הכל הם בסדר גמור. למעשה, הדרך היחידה לזהות בוודאות נשאים או מחלימים היא בדיקת מעבדה מורכבת. איזה מאמץ הייתם עושים כדי לא להידבק?

התסמינים שתיארתי הם אלו של נשאי HIV חדשים. תקופת הדגירה ללא תסמינים של הנגיף עד להתפתחות כשל חיסוני נרכש (AIDS) היא חמש עד עשרים שנה. למעשה, אם נגיף ה-HIV היה מופיע יחד עם נגיף הקורונה החדש, הראשונים להזדקק לאשפוז היו מופיעים רק בשנת 2025.

התסמינים שתיארתי הם של נשאי HIV חדשים. תקופת הדגירה ללא תסמינים של הנגיף עד להתפתחות כשל חיסוני נרכש (AIDS) היא 5-20 שנה. אם ה-HIV היה מופיע עם נגיף הקורונה החדש, הראשונים להזדקק לאשפוז היו מופיעים ב-2025

ביחס לזמן שחלף מהופעתו, נגיף הקורונה החדש נחקר מבחינה מדעית ורפואית בצורה מרשימה. הגנום שלו רוצף בתוך שבועות בודדים, מאות מועמדים לחיסונים מצויים בפיתוח, גובשו פרוטוקולים מורכבים לטיפול ולצמצום הדבקה, סווגו תסמינים, פותחו בדיקות לנשאות ובדיקות סירולוגיות לזיהוי הדבקה בעבר ועוד.

אבל כרגע אין אפשרות מעשית לתחום את ההשפעות ארוכות הטווח של נשאות הקורונה על בני-אדם, כי אין לנו גישה לאף נשא ידוע עם וותק של שנה ומעלה.

המעט הידוע איננו מעודד במיוחד. במחקר שערכו מכבי שירותי בריאות, מכון ויצמן ומכון KI על נשאי קורונה בישראל, הסתבר שאובדן טעם וריח ותחושת בלבול הם התסמינים המנבאים ביותר נשאות. התסמינים הללו יותר מרומזים על פגיעה עצבית או מוחית, שני סוגי מחלות שהאנושות עדיין מתקשה מאוד להבין ולרפא, או אפילו לצמצם. חשבו על טרשת נפוצה ואלצהיימר לדוגמה.

גם הדלקת הרב-מערכתית החדשה בילדים (מכונה Mis-c או PIMS-TS), שמאז ניתן לה שמה התברר שתוקפת צעירים עד גיל 30 בערך, גורמת לחלקם נכות קשה ואפילו הורגת, קושרה לנשאות נגיף הקורונה החדש, מתפרצת בדרך כלל בתוך שניים עד שישה שבועות מההדבקה, ורבים מהחולים בה נחשבים רשמית למחלימים כי עברו שתי בדיקות שליליות. המכון לבקרת מחלות בארה"ב, CDC, עדכן לאחרונה על 570 מקרים של ילדים וצעירים עם Mis-c בארה"ב.

בנוסף, הולכות ומתרבות העדויות מכל העולם על תופעות-לוואי ארוכות טווח ומטרידות של נשאות קורונה אשר גם במקרים קלים ביותר נמשכות שבועות, או אפילו חודשים אחרי מה שנחשב להחלמה: אובדן זיכרון, בלבול, חולשה יוצאת דופן ועוד.

הסתבר שאובדן טעם וריח ותחושת בלבול הם התסמינים המנבאים ביותר נשאות. התסמינים הללו יותר מרומזים על פגיעה עצבית או מוחית, שני סוגי מחלות שהאנושות עדיין מתקשה מאוד להבין ולרפא, או אפילו לצמצם

נכון לעכשיו, יש בעולם מעל 20,000,000 נשאי קורונה מאומתים, פי-כמה מזה נשאים שאינם מזוהים ובקיצור, לא נראה שהאנושות תכיל את הקורונה בשנים הקרובות. כך שהגנה מוחלטת מהדבקה איננה מעשית למי שרוצים לעבוד, לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך ואפילו לפגוש חברים מידי פעם. אז מה עושים?

ברמה האישית, מקפידים על חבישת מסיכה תקנית כראוי, שמירת מרחק מאחרים והיגיינה קפדנית. כדאי גם לצמצם ככל האפשר מגעים עם אנשים אחרים בכלל, ושהייה במקומות סגורים הומי אדם בפרט.

ברמה הלאומית, חובתה של המדינה להגן על הגבולות מפני כניסת נשאים ממדינות אחרות, לאכוף את כללי הריחוק הפיזי בקפידה, כך שלכולנו יתאפשר לעשות שימוש במרחב הציבורי. והחשוב ביותר: לחסל אחת ולתמיד את ההדבקה בקהילה. מבחינת כמות הנשאים המאומתים החדשים ליום למיליון נפש, ישראל במצב הגרוע במערב. לאחרונה עברנו אפילו את ארה"ב!

מדינת ישראל כרגע מנסה להשיג שני הישגים חסרי תקדים, שהצלחה בהם תהיה בגדר נס: להשתלט על הדבקה נרחבת כל כך בקהילה ללא סגר, ואם נצליח באופן מופלא לעמוד ביעד זה, לפתוח את מערכת החינוך באופן בטוח כשיש מאות נדבקים מידי יום. אף מדינה בעולם לא הצליחה עד כה.

העלייה החדה בכמות המקרים בגרמניה, צרפת, ספרד, בריטניה וארה"ב לאחרונה מוכיחה: לא יהיו חיים לצד הנגיף. עלינו להפעיל מיד סגר חכם: לחלק את מדינת ישראל לאיזורים, להטיל סגר נוקשה של שבועיים כדי להבדיל בין הירוקים, בהם אין הדבקה בקהילה, לאדומים בהם יש, והצהובים הגובלים בהם, לבודד את כל הנשאים המאומתים והמגעים שלהם במעגל השני, שלישי ואפילו החמישי, לאפשר תנועה בין האיזורים הירוקים ולהטיל סגר נוסף רק על הצהובים והאדומים. אחרי שכל ישראל תהיה ירוקה, מערך הבדיקות, חקירות בידוד ומעקב של מגן ישראל וצה"ל יסתער, בסיוע בדיקות ביוב נרחבות לזיהוי מוקדם של התפרצויות, על כל מקום בו תתגלה הדבקה בקהילה ויבודד אותו, בעוד שאר הארץ ממשיכה בשגרת מגיפה.

חובת המדינה, בין השאר, להגן על הגבולות מכניסת נשאים ולחסל את ההדבקה בקהילה. מבחינת כמות הנשאים המאומתים החדשים ליום למיליון נפש, ישראל במצב הגרוע במערב. לאחרונה עברנו אפילו את ארה"ב!

נשאות קורונה איננה גזירת גורל. בניהול נכון, אפשר לרסק את העקומה כפי שנעשה בניו-זילנד ואפילו בווייטנאם הענקית, ולאפשר שגרת מגיפה עד שיימצאו פתרונות לטווח ארוך. עלינו לדרוש זאת מההנהגה הלאומית, היום ולא מחר.

עו"ד מאיר רובין הוא מנכ"ל פורום קהלת, מכון מחקר השוכן בירושלים ומקדם את מעמדה של ישראל כמדינת הלאום היהודי, משילות וחירות. מכהן גם כמנכ"ל דיקטה, עמותת-הזנק המפתחת כלים לעיבוד שפה טבעית ולמידת מכונה, ויועץ בהתנדבות לפרויקט http://www.endcoronavirus.org העולמי. מתגורר בירושלים, נשוי ואב לשלושה. (צילום: ליאת מנדל)

בשנת 1581 שרטט הכומר הגרמני היינריך בינטינג מפה של העולם. יותר משיכולה מפה זו ללמד אותנו על העולם, היא יכולה ללמד אותנו מה חשבו בינטינג ובני זמנו על העולם. במרכזה של מפה זו מוצגות אירופה (והאי האנגלי, בקטן), אפריקה ואסיה ובקצותיה אמריקה ודנמרק. מה שניכר לעין בצורה הבולטת ביותר היא העובדה כי המפה היא פיגורטיבית – היבשות בדמות עלה תלתן, ובעיגול המקשר בין העלים – ליבה של המפה, ומשכך של העולם – נמצאת ירושלים.

בשנת 1581 שרטט הכומר הגרמני היינריך בינטינג מפה של העולם. יותר משיכולה מפה זו ללמד על העולם, היא יכולה ללמד מה חשבו בינטינג ובני זמנו על העולם. המפה פיגורטיבית, ובליבה של המפה – ירושלים

מפה מעידה על כוונותיו של יוצרה. כשבינטינג ואחרים מיקמו את ירושלים במרכז המפה הייתה בכך קביעה ערכית ורעיונית, וכמובן לא תיאור אוביקטיבי של המציאות. בניגוד למגמות האידאולוגיות והאומנותיות הברורות המשתקפות בדוגמה זו, מפה טובה היא קודם כל כלי עזר מציאותי להבנת השטח, המאפשר למעיין בה למצוא את דרכו גם בתוואים שלא היו מוכרים לו קודם לכן.

מעל במה זו גם אני מבקש למפות – לשרטט קווים מנחים ולהציע קריאת כיוון. זוהי קריאת כיוון שליבה בירושלים אך רגליה נודדות בין וושינגטון לטהראן, ניו יורק וקהיר, איסטנבול וסן פרנסיסקו. בדומה למפה המפשטת תוואי שטח מורכב באמצעות קווים, נקודות וצבעים, כך אני מבקש להביע זרמי עומק, מחשבות, רעיונות, ותחושות באמצעות מילים.

בבלוג זה אעסוק בסוגיות הגאו-פוליטיות המעסיקות את המזרח התיכון ואת מי שהיא (עדיין) מעצמת העל העולמית – ארצות הברית של אמריקה. התפקיד ששיחקה ארה"ב בעיצוב פני האזור בעשורים האחרונים הוא בלעדי. המעורבות שלה בנעשה במזרח התיכון הפך להיות גם סוגיה בסיסית בסדר היום הפנים-אמריקאי, וסדר היום הפנים-אמריקאי הפך להיות נושא המעסיק מנהיגים ואישי ציבור בעולם הערבי והמוסלמי. על בסיס זה אנסה לטוות את הקו המחבר בין מה שקורה ממערב לאוקינוס האטלנטי עם מה שקורה ממזרח לים התיכון.

הטלטלות שחווה המזרח התיכון חדשות לבקרים דורשות עין ביקורתית ונכונות לשינוי תפיסתי, בכדי לא לדבוק בפרדיגמות המתחלפות בקצב מסחרר או לנסות לתאר את העולם של אתמול. הדיוק בפרטים הוא קריטי בכדי להצליח לתאר תמונת-על של האזור, שהיא בתורה הכרחית כדי לגבש הבנה אזורית מהותית ולא טכנוקרטית ויבשה. הבנה שכזו היא אחת ממטרותיו של בלוג זה.

אם נבקש להציג את התמונה הגאו-פוליטית המלאה, לא ניתן להתעלם כמובן משחקניות מפתח נוספות, ובמרכזן אירופה, סין ורוסיה. גם הן, כמובן, יזכו לכבוד הראוי להן במסגרת נושאי המפתח בהם אעסוק.

ארה"ב שיחקה וממשיכה לשחק תפקיד בלעדי באזור (מקור: https://www.eurasiareview.com/13022013-sequestration-and-new-u-s-foreign-policy-priorities-likely-impact-on-the-middle-east-analysis/)

נקודת המבט שלי נובעת מאמונה עמוקה במדינת ישראל ובערכים שהיא מייצגת: המסורת היהודית, ערכי הדמוקרטיה הליברלית ורוח האדם הטמונה בשני אלו גם יחד, ומשכך – גם הברית האיתנה בין ישראל וארה"ב. אני מקווה שכתיבתי תוכל לסייע, ולו במעט, לחיזוקם ושגשוגם של מדינת ישראל והרעיונות שעל אדניהם היא מושתת בסביבה המורכבת בה היא מתקיימת.

מעל במה זו גם אני מבקש למפות – לשרטט קווים מנחים ולהציע קריאת כיוון. זוהי קריאת כיוון שליבה בירושלים אך רגליה נודדות בין וושינגטון לטהראן, ניו יורק וקהיר, איסטנבול וסן פרנסיסקו

כעת, כשאני ניגש למלאכת השרטוט, אני מצפה שכתיבתי תהיה נאמנה, מדוייקת ומועילה אך גם כזו שטביעת ידו של המשרטט אותה באה לידי ביטוי. מטרתה לספק ידע ולעורר לחשיבה, ולנסות ליצור שיח ציבורי מעמיק ובוגר יותר סביב הסוגיות המרתקות הללו. אני שמח להזמין אתכם להצטרף אלי.

נדב חכם הוא סטודנט לתואר שני באוניברסיטת חיפה בתוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארה"ב. סיים תואר ראשון בהצטיינות באוניברסיטה הפתוחה בהיסטוריה ומזרח תיכון. בוגר יחידה 8200, ובוגר תוכניות של קרן תקווה (בארה"ב). בלימודי התואר הראשון עסק רבות ברעיונות שבבסיס הסיפור ההיסטורי - הן בעולם האסלאם על זרמיו הפוליטים והדתיים והן בעת החדשה בעולם המערבי מהנאורות ועד הפוסטמודרניזם. מביט בעולם בעניין ומנסה לחשוב, לנתח ולהבין לאן המים זורמים.