מטה מפלגת העבודה בתל אביב בפברואר 2019 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
תומר נויברג/פלאש90
"השיקום הכספי יבוא רק עם שיקום המותג"

מפלגת העבודה לא יכולה לממש את נכסיה - והם לא יחלצו אותה מהחובות

במפלגת העבודה מנופפים בנכסי המפלגה כדי להפוך אותה לאטרקטיבית בשוק איחודי המפלגות ● שווי נכסיה מוערך בכ-150 מיליון שקל - אבל רובם מגרשים ריקים שלא מושכרים, ומוגדרים כ"הקדש" ולכן לא ניתנים למכירה ● מהמנגנון המפואר נשארו תשעה עובדים ● עם חוב של 8 מיליון שקל, המפלגה היא יותר נטל מנכס ● מרב מיכאלי: "לא יודעת את המצב הכספי שלנו, עמיר מסרב להגיד לי"

המפלגות המתמודדות לכנסת ה-24 צריכות להגיש עד ה-4 בפברואר את רשימות המועמדים שלהן. רוב מפלגות הכנסת ה-23 התנפצו לרסיסים, המועמדים מחפשים מיזוגים חדשים שיאפשרו להם לשרוד את אחוז החסימה ובורסת השמות והסיעות מעולם לא הייתה גועשת ואלימה יותר.

שמה של מפלגת העבודה, שלפי הסקרים אינה עוברת את אחוז החסימה, עולה לעתים בדיונים הללו כ"נכס מניב" שמתמודדים ללא מסגרת קיימת ירצו לכבוש כדי להשתמש בסניפים, העובדים והנכסים שלה בקמפיין הבחירות.

"מפלגת העבודה עדיין נתפשת כפלטפורמה פוליטית בעלת נכסים", נכתב ב-ynet; "העבודה מחזיקה בנדל"ן יקר, ספק גדול אם תישאר מונחת על המדף כסחורה ללא ביקוש זמן רב", נכתב ב"דה מרקר"; "יש יתרונות בחבירה למפלגה שמחזיקה נכסים מהותיים כמו סניפים ויחידות מימון", פורסם ב"ישראל היום".

יצחק רבין ושמעון פרס בפגישה של מרכז מפלגת העבודה ב-1993 (צילום: משה שי/פלאש90)
יצחק רבין ושמעון פרס בפגישה של מרכז מפלגת העבודה ב-1993 (צילום: משה שי/פלאש90)

האם מאחורי ההערכות הללו עומדים מספרים אמיתיים, או שמא מדובר בספינים שמישהו מפריח לאוויר כדי להפוך אותה לאטרקטיבית?

התשובה הבסיסית היא שאיש אינו יודע. הפרטים על מצבה הכספי של המפלגה אינם נגישים לציבור – בכלל זה גם מתפקדיה. יו"ר המפלגה עמיר פרץ, המנכ"ל ערן חרמוני ודובריהם סירבו לענות לשאלות זמן ישראל או לספק מידע בנושא. יתרה מזאת: אפילו חברי הכנסת והמועמדים לראשות המפלגה ממודרים מהמידע על מצבה הפיננסי.

"אין לי גישה לנכסי המפלגה. לא יודעת מה מצבה הכספי, ולא יכולה לדעת", אמרה לזמן ישראל ח"כ מרב מיכאלי, שזכתה בשבוע שעבר במאבקה בבית המשפט על קיומן של פריימריז במפלגה. "אני גם לא יודעת כמה עובדות ועובדים המפלגה מעסיקה. זה לא שעמיר מדווח לי על המצב שלהם. עמיר מתנהל בצורה סוליסטית, בחוסר דיווח ובחוסר שיתוף".

"אין לי גישה לנכסי המפלגה ולא יודעת מה מצבה הכספי. אני גם לא יודעת כמה עובדות ועובדים המפלגה מעסיקה. זה לא שעמיר מדווח לי על המצב שלהם. עמיר מתנהל בצורה סוליסטית, בחוסר דיווח ובחוסר שיתוף"

ממידע שדלינו משיחות עם אישים ועובדים במפלגה בעבר ובהווה, עולה שהדיבורים על המפלגה "עתירת הנכסים" מנותקים מהמציאות. המפלגה, לפי כל אינדיקציה אפשרית, נמצאת במצב כספי רע ואם כבר היא עתירה במשהו, הרי זה בעיקר בחובות.

החוב הוא המידע הפיננסי היחיד על המפלגה שהיקפו ידוע לציבור. חובות המפלגה עברו במשך השנים צמצום משמעותי. חובות המפלגה לבנקים ולכנסת הגיעו בעשור הקודם ליותר מ-100 מיליון שקלים.

בתקופתו השנייה של אהוד ברק בראשות המפלגה, מ-2007 עד 2011, מכרה המפלגה נכסים רבים, ביניהם גם בית מפלגת העבודה המיתולוגי ברחוב הירקון 110 בתל אביב, שנמכר ב-10.3 מיליון שקלים, והחוב ירד לכ-53 מיליון שקל. החוב המשיך לרדת בתקופת שלי יחימוביץ' (2011-2013) והגיע ל-29 מיליון.

אהוד ברק בסיבוב השני שלו כראש מפלגת העבודה, בנובמבר 2008 (צילום: Roni Schutzer/Flash90)
אהוד ברק בסיבוב השני שלו כראש מפלגת העבודה, בנובמבר 2008 (צילום: Roni Schutzer/Flash90)

בתקופתו של יצחק הרצוג (2013-2017) המפלגה הגיעה לראשונה ליתרה חיובית של 11 מיליון שקל. זאת, בזכות הישגי "המחנה הציוני" שקיבל 24 מנדטים בבחירות ב-2015, ניהול פיננסי נבון שכלל קיצוץ בכוח האדם, מכירת נכסים בהיקף של מיליוני שקלים, והסדר חוב מיוחד מול בנק הפועלים שאחרי גישור החזיר למפלגה ריביות חריגות שגבה ממנה במשך השנים.

הרצוג הכריז ב-2016: "עשינו היסטוריה. לראשונה מזה עשרות שנים אין למפלגתנו חובות והיא בריאה וחזקה".

אלא שמאז המפלגה "חלתה" שוב, וגם נחלשה באופן חסר תקדים. המפלגה שוב בחובות, קטנים יותר, אבל גם אפשרויות התמרון שלה קטנות יותר – ואם לא יקרה לה נס, אין לה דרך לכסות אותם.

מימון המפלגות נקבע לפי מספר המנדטים שהמפלגה מצליחה להכניס לכנסת, לפי תעריף של בערך כמיליון שקלים למנדט. במקרה של רשימה המורכבת ממפלגות שונות, כמו העבודה-גשר-מרצ, המימון נחלק ביניהם. לפיכך, העבודה תקבל עבור הבחירות הבאות מימון של כשלושה מיליון שקלים, לפי שלושת הח"כים שהרשימה הכניסה לכנסת היוצאת.

המפלגה לא לקחה בחשבון את הכשלונות הצורבים בשלוש מערכות הבחירות האחרונות, וביצעה קמפיינים יומרניים שלקחו בחשבון מספר מנדטים הרבה יותר גדול.

. (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
. (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

בתחילת 2019 פורסם שהיו"ר הקודם של המפלגה, אבי גבאי, ביקש לתקצב את קמפיין הבחירות לכנסת ה-21 בכ-30 מיליון שקל, אף כי בסופו של דבר הוא תוקצב, לפי הערכות, "רק" בכ-20 מיליון. בסופו של דבר המפלגה זכתה בשישה מנדטים בלבד, מה שמימן רק כשליש מעלות הקמפיין.

שתי מערכות הבחירות הבאות התבצעו בקמפיינים צנועים בהרבה, אבל גם הניבו מספר צנוע של מנדטים. התוצאה היא שהמפלגה חייבת לכנסת כיום כ-8 מיליון שקל. גורם המעורה במצבה הכספי של המפלגה אומר ש"הבנקים הפסיקו לתת לעבודה אשראי. הברז הזה נסגר. זה או מהכנסת, או כלום – ומול הכנסת, המפלגה במינוס".

כדי לסגור את החוב הקיים, זקוקה המפלגה לשמונה מנדטים לפחות בכנסת הבאה, וכל מיליון שקל נוספים שתוציא במסגרת הקמפיין יחייבו אותה להכניס מנדט נוסף לפחות – מטרה שכרגע אינה נראית ריאלית.

כדי לסגור את החוב הקיים, זקוקה המפלגה לשמונה מנדטים לפחות בכנסת הבאה, וכל מיליון שקל נוספים שתוציא במסגרת הקמפיין יחייבו אותה להכניס מנדט נוסף לפחות – מטרה שכרגע אינה נראית ריאלית

אחרי שמרבית חברי המפלגה בעבר ביטלו את חברותם או נפטרו, ההערכה היא שלמפלגה יש כיום כ-40 אלף חברים. דמי החבר שמרבית החברים משלמים עומדים על 75 שקל בשנה (גימלאים משלמים 55 שקל בשנה, חברי ועידה 110). הכנסותיה השוטפות של המפלגה ירדו, לפי ההערכות, לכשני מיליון שקל בשנה.

כדי לעמוד בירידה בהכנסות, המפלגה צימצמה גם את ההוצאות. גורמים המעורים בנעשה במפלגה טוענים שכיום היא מעסיקה תשעה עובדים קבועים בלבד, בנוסף למספר ספקים, נותני שירותים ופרילנסרים. דמי השכירות שמשלמת המפלגה על המטה הנוכחי שלה ברחוב יגאל אלון בתל אביב מוערכים בכ-40 אלף שקל בחודש.

בסך הכול, מעריכים גורמים יודעי דבר את הוצאות המפלגה בקצת פחות מ-5 מיליון שקלים בשנה – כלומר, יותר מכפול ממה שהם מעריכים כהכנסות שלה מדמי חבר. אם הישרדותה של המפלגה הייתה תלויה במאזן התשלומים השוטף בלבד, היא לא הייתה שורדת. למזלה, יש לה מקור קיום נוסף – אבל לא מספיק.

האוצר החבוי שהמפלגה מחזיקה, כביכול, ומנופפת בו הוא נכסי הנדל"ן שלה. נכסי המפלגה מנוהלים בידי חברת "בית ארלוזורוב". למרות שמפלגת העבודה הקימה את החברה והיא בעלת המניות העיקרית בה, פעילות החברה, חשבון ההוצאות וההכנסות שלה, הכנסותיה (הצנועות) מהשכרת נכסים ורשימת נכסיה הם סוד שגם חברי כנסת ועובדים במפלגה אינם ששותפים לו.

ההערכה הרווחת היא ששוויים הכולל של הנכסים עומד על כ-150 מיליון שקלים. לפני כחודש פורסמה ב"דה-מרקר" רשימה של הבולטים ביניהם, כולל מגרש בשכונת הדר יוסף בתל אביב ומגרש בצהלה ששווים מוערך בכ-30 מיליון שקל כל אחד, מגרש ברמת החייל ומגרש ברמת אביב הישנה בשווי של כ-10 מיליון כל אחד, מגרש בנווה שרת ששוויו אינו ידוע גם לבעליו וקליניקה שמושכרת לרופאי שיניים ששוויה כשני מיליון שקלים. גורמים במפלגה אישרו לזמן ישראל את הפרטים.

לאלה יש להוסיף את מתחם המכללה האקדמית בית ברל ומספר מבנים נוספים שמשמשים כנדל"ן להשכרה, רובם משרדים קטנים בתל אביב.

אלא שהנכסים העיקריים הם מגרשים ריקים, שיניבו למפלגה כסף רק אם יימכרו. וכאן נכנסת לתמונה בעיה נוספת: כמעט כל נכסי המפלגה, אם לא כולם, רשומים כ"הקדש" – שטח ששייך למדינה ורשום על שמה בטאבו, והועבר לשימוש מפלגת העבודה בתנאים נוחים, ללא הגבלת זמן, אך בלא אפשרות למכור אותם.

הנכסים העיקריים הם מגרשים ריקים, שיניבו למפלגה כסף רק אם יימכרו. וכאן נכנסת לתמונה בעיה נוספת: כמעט כל נכסי המפלגה, אם לא כולם, רשומים כ"הקדש" – שטח ששייך למדינה ורשום על שמה בטאבו

"יכול להיות שמשפטית אפשר למצוא דרך למכור את הנכסים האלה, אבל זאת תסבוכת שלמה", אומר אחד ממנהלי מפלגת העבודה בעבר. "מעשית, אם מחר בבוקר חברת בית ארלוזורוב תעמיד אותם למכירה, המדינה תבוא ותגיד, אהלן וסהלן, אבל זה לא שלכם, זה שלי, והכסף הולך אליי".

"למפלגה היו עשרות נכסים טובים שכבר נמכרו, כולל בית מפלגת העבודה בירקון ובית ארלוזורוב עצמו. מה שאפשר היה למכור, נמכר בעסקאות מוצלחות, אחרת אי אפשר היה לצאת מהברוך. וגם זה לקח שנים. כיום, עניין מכירת הנכסים זאת פיקציה".

אולי אי אפשר לממש את הנכסים מחר בבוקר, אבל הם רכוש ששווה השקעה וזה מעלה את הערך של החברה, לא?
"לא. זה לא עובד ככה. חברה שמחזיקה נכסים שחלקם משרדים קטנטנים שמושכרים בשקל ורבע, וחלקם מגרשים שאי אפשר למכור היא חברה בשווי נמוך. היא נותנת למפלגת העבודה איזשהו גב כלכלי מההשכרה, אבל זה לא יכסה את החובות, אפילו לא חלק קטן מהם, ולא יממן מערכת בחירות".

במרץ 2019, כמה ימים לפני הבחירות לכנסת ה-21 ובעיצומו של הקמפיין המושקע של המפלגה, פורסם כי גבאי דרש מבית ארלוזורוב להעביר למפלגה שלושה מיליון שקל לצורך מימון קמפיין הבחירות.

אבי גבאי ביוני 2019 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
אבי גבאי ביוני 2019 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

לפי הפרסום בעיתון "כלכליסט", "הבקשה עוררה זעם נגד גבאי בחברה, ובעקבותיה הודיעו שניים מהדירקטורים בה – יורם אברהמי ומינה גרינברג – על התפטרותם מהדירקטוריון". עוד פורסם כי מנכ"ל המפלגה, ערן חרמוני, סירב לחתום על הבקשה להעברת הכספים.

"בית ארלוזורוב מעביר למפלגה כל שנה כמה מיליונים", טוען גורם המקורב למפלגה, "כל פעם שנגמר הכסף או שיש בחירות או עניין גדול אחר, הם הולכים לבית ארלוזורוב ומבקשים כסף. אחרת המפלגה לא הייתה שורדת.

"תעשה את החשבון בעצמך: הוציאו איזה 20 מיליון בבחירות מועד א', הכניסו שישה מיליון ממימון המפלגות. בחירות מועד ב' וג' היו יותר צנועות, אבל נגמרו בהפסד. בשוטף, מוציאים שניים ומשהו מיליון שקלים בשנה יותר ממה שמכניסים".

כמה כסף החברה מעבירה למפלגה, וכמה בכלל נשאר לחברה בקופה?
"בוא נדבר קצת על הכור בדימונה, זה פחות סודי".

במצב הקיים, האם המפלגה יכולה להרשות לעצמה בכלל להתמודד בבחירות?
"היא לא יכולה להרשות לעצמה לא להתמודד. אם היא תתמודד, יכולה להיות הפתעה לטובה וחלק מהכסף יחזור. אם היא לא תתמודד, מישהו יצטרך גם לשאת את הקלון ולסגור אותה וגם להחזיר את החובות הקיימים".

אתה מאמין שהחובות האלה ייסגרו?
"נסגרו חובות של 100 מיליון, ייסגר גם חוב של שמונה".

"העבודה לא יכולה שלא להתמודד. אם היא תתמודד, יכולה להיות הפתעה לטובה וחלק מהכסף יחזור. אם היא לא תתמודד, מישהו יצטרך גם לשאת את הקלון ולסגור אותה וגם להחזיר את החובות הקיימים"

אם למפלגת העבודה כבר אין נכסים שאפשר לממש, סניפים שאפשר להשתמש בהם, קופה שאפשר למשוך ממנה סכומים גדולים, עובדים ומנגנון ניהולי, מדוע חברי הכנסת, הפעילים והעובדים שלה עדיין נלחמים על קיומה, ואף ממשיכים במאבקים הפנימיים האינסופיים על השליטה בה? ומדוע הם עדיין חושבים שיהיו פוליטיקאים בשוק מיזוגי המפלגות שירצו להתמזג איתה, ואולי אף לסגור את חובותיה?

מרב מיכאלי (צילום: Miriam Alster/Flash90)
מרב מיכאלי (צילום: Miriam Alster/Flash90)

"הבעיה שלנו היא לא בנכסים ובמצב הפיננסי אלא במותג", אומרת מיכאלי.

ועדיין, הבעיות הכלכליות קיימות. פוליטיקאים חושבים להתמזג איתכם בשביל הנדל"ן שבידיכם ומערך העובדים והפעילים שלכם, אבל הם עלולים לגלות שאלה הם יותר נכס מנטל. ובשביל להמר על ריצה לבד אתם צריכים לקבל שמונה מנדטים לפחות, כשלפי הסקרים אתם לא עוברים את אחוז החסימה.
"לגבי מיזוג: אני מעוניינת שהעבודה תהיה חזקה ועצמאית, אבל מבינה את המצב ולא פוסלת ריצה משותפת עם מפלגות ואישים אחרים אחרי שאבחר ליו"ר המפלגה. ואת הבעיות הכלכליות אפשר לפתור.

"הבעיות הכלכליות של המפלגה כבר נפתרו כמה פעמים בעבר ונוצרו מחדש בגלל המצב הפוליטי שלה והחלטות גרועות של מנהיגים שלה".

"כרגע, לצערי 'העבודה' היא שם נרדף לחוסר אמינות, וזה לא באשמת המפלגה, אלא באשמת ההנהגה הנוכחית שלה שאחראית לזה", מסכמת מיכאלי, "צריך ואפשר להפוך אותה למותג של דרך ושל ערכים, והשיקום הכלכלי יהיה פועל יוצא של שיקום המותג".

ממפלגת העבודה לא נמסרה תגובה לכתבה. בחברת בית ארלוזורוב סירבו להגיב. עמיר פרץ סירב להגיב לטענותיה של מיכאלי.

שלט חוצות של מפלגת העבודה ביולי 2019 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
שלט חוצות של מפלגת העבודה ביולי 2019 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
אם מר''צ עוברת את אחוז החסימה אז מפלגת העבודה יכולה מפלגת העבודה שווה יותר ויכולה לקבל יותר. נכון שהסקרים מראים ש'העבודה' לא עוברת את החסימה, אבל בסקרים לא תמיד נכונים. שמעון פרס היה תמ... המשך קריאה

אם מר"צ עוברת את אחוז החסימה אז מפלגת העבודה יכולה מפלגת העבודה שווה יותר ויכולה לקבל יותר. נכון שהסקרים מראים ש'העבודה' לא עוברת את החסימה, אבל בסקרים לא תמיד נכונים. שמעון פרס היה תמיד מנצח בבחירות לפי הסקרים

עוד 1,628 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום שלישי, 12 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

גנץ: ״כחול-לבן מפלגה יציבה ומתחזקת – אין סיבה שאפרוש"

מקורבי לפיד: גנץ אינו מעוניין בחיבור ועשה עלינו סיבוב תקשורתי ● מירי רגב צולמה מפרה את תקנות הסגר בלשכתה ● מחקר ראשוני מראה כי החיסון של פייזר מגן גם מהדבקה ● המיליארדר שלדון אדלסון הלך לעולמו בגיל 87 ● נתניהו: פעולותיו ייזכרו לדורות ● טראמפ: היה תומך נאמן לישראל ● סקר: לגוש נתניהו יחד עם בנט יש 58 מנדטים ● איחוד שמאל-מרכז משיג 28 מנדטים

עוד 40 עדכונים

על מפלגות אינסטנט והלחץ לאיחודים כאן ועכשיו

גדעון סער, עופר שלח, רון חולדאי, ירון זליכה ועוד כמה דמויות הכריזו על הקמת מפלגות שירוצו בבחירות במרץ 2021. תוך זמן קצר החלו זעקות השבר: אחוז החסימה! בזבוז קולות! להתאחד מייד!

רגע. מי יתאחד עם מי? על איזה בסיס? אג'נדה אזרחית? מדינית? כלכלית-חברתית? או רק טוהר המידות ומלחמה בשחיתות? עונים הזועקים: זה לא חשוב עכשיו! אחוז החסימה!

רגע. מי יתאחד עם מי? על איזה בסיס? אג'נדה אזרחית? מדינית? כלכלית-חברתית? או רק טוהר המידות ומלחמה בשחיתות? עונים הזועקים: זה לא חשוב עכשיו! אחוז החסימה!

ועכשיו לעובדות החיים: מפלגות לא נופלות מוכנות מהשמיים. החסידה לא מביאה אותן והם לא צומחות מושלמות בערוגת כרוב. מי שזוכר את תהליך התהוותן של "חירות" (ואחריה "הליכוד"), מפ"ם, מפא"י, אגודת ישראל, מק"י והמפד"ל (אני בכוונה מזכיר מפלגות ותיקות יותר) יודע שהן התחילו מהתארגנויות קטנות מאוד, שצברו פעילים, ניהלו שיח ו-ויכוח אידיאולוגי, התאחדו, התפצלו והתאחדו שוב, עד שהתגבשו לגופי קוהרנטיים, ארגונית ואידיאולוגית.

זה נכון שהתהליך היום נראה מכוער ושטחי במיוחד בגלל העידן שאנחנו נמצאים בו, ובגלל הבהילות והשטחיות שנכפות עלינו עקב קמפיין הבחירות המתמיד שנתניהו מקיים מאז 2013. כל זאת ביתר שאת מאז התקף הפרנויה שהוביל לבחירות המוקדמות ב-2015; נתניהו כינה אז את התוכנית (המדומיינת לחלוטין, בדיעבד) של יאיר לפיד ואריה דרעי – "פוטש", לא פחות. "מיטיבי הלכת" של התחום יזכרו אולי את אחד מרגעי השנינה של רביב דרוקר בסוף 2014, שהפליג בתיאור לעגני של "הכניסה לגנו של הח'ליף ונעיצת השברייה בצווארו".

ההתמקדות המוגזמת ביו"ר הרשימה הופכת את כל העניין לנרקיסיסטי יותר, על חשבון אידיאולוגיה ומצע. בסופו של דבר הנסקרים והמצביעים זוכרים את העומד בראש הרשימה ולא את שמה. אבל הבעיה המרכזית היא קוצר הזמן, שכופה שטחיות.

כל החסרונות האלה בעינם עומדים, אבל זה ההליך שעומד לרשותנו כרגע: כל דמות המצטרפת למרוץ מקימה מפלגה, מגייסת פעילים, ועושה תעמולה, כדי להצליח בסקרים. זאת, על מנת לשפר את כושר המיקוח שלה במו"מ עתידי עם מפלגות אחרות הממוקמות על משבצת זהה או קרובה בקשת הפוליטית.

זה נכון שהתהליך היום נראה מכוער ושטחי במיוחד בגלל העידן שאנחנו נמצאים בו, ובגלל הבהילות והשטחיות שנכפות עלינו עקב קמפיין הבחירות המתמיד שנתניהו מקיים מאז 2013

נכון שהיה קל יותר כשהיו מפלגות ממוסדות לרוץ בהן בפריימריז (אם כי, אז לעגנו למתמודדים בפריימריז על הריצות מקצה הארץ ועד קצה והחנופה למגזרים שונים). אבל הדיון הזה נגמר: המפלגות הוותיקות התפוררו ברובן או נמצאות במצב קשה. הנפשות הפועלות עכשיו (רובן לפחות), אלה שהקימו מפלגות חדשות, לא אשמות בהתפוררות. אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור. צריך לתת להם להשלים את המהלך – כל אחד באגף שלו או שלה.

אחרי שאמרנו את זה – עדיין יש אג'נדה מדינית, כלכלית-חברתית, ואזרחית (דת ומדינה). לדעתי, צריך סיבה ממש חזקה כדי שתתקיים רשימה שאין לה מכנה משותף בכל 3 הגזרות הללו. לפחות שתיים.

יש טעם להתעניין וללחוץ על המפלגות החדשות והישנות להתאחד עם גופים שמתאימים להם באידיאולוגיה, אבל גם למנוע מהם איחודים מלאכותיים עם דמויות וארגונים שאין איתם מכנה משותף.

אם יש לקח שאפשר ללמוד מהטרגדיה הקומית ששמה "כחול לבן", ולא פחות – מהאיחוד "העבודה-גשר-מרצ" (תוצאה של חצי שנה של קמפיין צרחות, גוואלדים, גידופים ואיומים) – הלקח הוא שאיחודים הם לא תמיד אופטימליים ואפילו לא מוסיפים קולות. מכנה משותף רעיוני אינו מותרות, זה הכרח. מצע פוליטי ברור ומשותף הוא הכרח.

אורלי לוי-אבקסיס לא "סתם" פרשה מהרשימה ומהמחנה. היא מעולם לא היתה במחנה. עמיר פרץ ואיציק שמולי מייצגים בעיקר את "אצולת העבודה" (הכוונה למונח הסוציולוגי המתורגם labor aristocracy), את האיגודים החזקים המעטים שנותרו בישראל (מלבד אלה שעברו בגלוי לתמיכה בליכוד); החבירה של חוגים ממין זה לימין הניאו-ליברלי היא תופעה מוכרת בעולם ההמפותח. יועז הנדל וצבי האוזר הם מקימי "אם תרצו", הארגון שבית משפט סירב לפסוק לו פיצויים בגין העובדה שקראו לו "פשיסטי", והתגאה ברדיפת מרצים בעלי השקפה הומניסטית ודמוקרטית-אזרחית.

יש טעם להתעניין וללחוץ על המפלגות החדשות והישנות להתאחד עם גופים שמתאימים להם באידיאולוגיה, אבל גם למנוע מהם איחודים מלאכותיים עם דמויות וארגונים שאין איתם מכנה משותף

בקיצור, הלחץ המסיבי "תתאחדו" הניב איחודים לא טבעיים שלא שרדו. תנו להם להתארגן. רוצים להועיל? תלחצו עליהם להציג משנה סדורה וברורה. תלחצו עליהם לחדד מסרים. כשהתמונה תתבהר, אפשר להתחיל ללחוץ עליהם להתאחד. אם תהיינה הצדקות.

בהחלט ייתכן, שבסוף התהליך גוש המרכז-שמאל דווקא ישיג רוב, אבל לא תהיה בו מפלגת שלטון מובהקת מבחינת הגודל. יש להניח שהמפלגה הגדולה תהיה "יש עתיד", עם כ-20 מנדטים או קצת פחות. אם זה יקרה, מה שחשוב זה להתאחד מאחורי מועמד אחד לראש הממשלה, ולהזכיר לנשיא, 600 פעמים ביום, בצעקות במגאפון, שאין שום משמעות לסיעה הגדולה בכנסת. אם יש קואליציה של 61 ח"כים ומעלה, זה לא חשוב אם המועמד המוסכם עומד בראש סיעה של 40 ח"כים או 4. אם המועמד המוסכם יהיה דווקא מסיעה קטנה, או אפילו לא יו"ר סיעה – אין בכך כל רע, אם הוא מועמד מוסכם ובעל כישורים.

את האנרגיות האלה והכעס הזה תשמרו לאחרי הבחירות, כשהנשיא עלול להתפתות – שוב – להיות נאמן למפלגתו משכבר הימים, בתירוצים של "אחדות". תתכוננו: יידרש קמפיין שיכריח את ראשי המפלגות לקיים הבטחות ולהישאר נאמנים לרצון הבוחרים.

נדב אלגזי עוקב אחרי הימין החדש זה כמה שנים, מאז שהיה קשור לחוגים הניאו-שמרניים או פעל בתוכם, וראה את המהפך המבעית לימין הפופוליסטי החדש. את ניצול הפרצות בחוק ובשיח הפוליטי-תרבותי. שואף להעלות את המודעות בציבור הדמוקרטי הרחב לסכנה, ולחשוף את דרכי הפעולה של החוגים הללו שפעלו לגמרי מתחת לרדאר שנים ארוכות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 763 מילים

למערכת המשפט בישראל יש נקודת עיוורון כזה מגיע למה שנקרא "לשון הרע בעניין חיילי צה"ל" - וכך קרה אתמול, כששופטת בית המשפט המחוזי בלוד פסקה נגד מוחמד בכרי בתביעת לשון הרע שהגיש נגדו לוחם צה"ל המופיע במשך 5 שניות בסרט "ג'נין ג'נין" ● קריאה ב-67 עמודי פסק הדין מעוררת תחושה שהתוצאה נקבעה מלכתחילה, וההנמקה נתפרה בטלאים גדולים ● פרשנות

עוד 1,005 מילים

הגירעון כרגע הוא רק מספר. את החור בכיס נרגיש בעוד שנה

נתניהו הבין באיחור שהתורה שלמד ממילטון פרידמן במאה הקודמת תחת תנאים כלכליים סטנדרטים, לא כל כך משתלבת עם משבר עצום מהסוג שבמהלכו נכתבים חוקי הכלכלה מחדש ● אלא שרצף החלטות מבוהלות על הזרמת כספים מהירה ונטולת תכנון הובילה לגירעון עתק של 160 מיליארד ש"ח ● את הההלוואות שמימנו את הגירעון הזה נשלם בעתיד, ואת מרבית הנטל ישאו ילדינו ● פרשנות

עוד 644 מילים

למקרה שפיספסת

בעוד שנה זה יקרה: עידן המיחזוריות על המדרכות אמור להסתיים, והמיחזור סוף סוף יתבצע באמצעות מכונות אוטומטיות בסניפי רשתות השיווק ● אביב לביא בחן את המכונה היחידה שכבר פועלת באיזור המרכז וגילה שהיא אמנם ידידותית למשתמש - אבל יש עוד הרבה עבודה כדי ליישר קו עם חוויית המיחזור של המרכולים באירופה

עוד 687 מילים ו-1 תגובות

הסטוריה של אלימות

מפלגת "הרשימה המשותפת" מהווה כרגע את המפלגה השלישית בגודלה בכנסת ולפי הסקרים האחרון צפויה להיות באזור החמישית. היא מהווה כיום את מפלגת השמאל הגדולה ביותר, וכל עוד כחול לבן ישבה בקואליציה עם נתניהו, היא היוותה את מפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר. היא זוכה במגזר הערבי ליותר מ-85% תמיכה, וגם חוגי שמאל רדיקלי (מה שמכונה בקרב ההמון "ההיפסטר התל אביבי") מגלים אהדה למפלגה.

בפוסט זה אפרוש שורה של עשרות התבטאויות מפי ראשי המפלגה ופעיליה הבולטים, שיוכיחו שעוברת בה כחוט השני תמיכה בפעולות טרור, שרצחו יהודים על עצם היותם יהודים. עובדה זו מטויחת בידי התקשורת, החוגים האוהדים אותה ומערכת המשפט הישראלית, שדחתה כמות גדולה של עתירות נגד בכירי המפלגה על רקע זה.

בפוסט זה אפרוש שורה של עשרות התבטאויות מפי ראשי המפלגה ופעיליה הבולטים, שיוכיחו שעוברת בה כחוט השני תמיכה בפעולות טרור, שרצחו יהודים על עצם היותם יהודים

איימן עודה

נפתח באימן עודה, ראש המפלגה. הפייסבוק הישראלי מלא בפוסטים המתמוגגים מהגבר הנאה והחייכן, שמביע חזון לדו קיום ולהתעניינות הדדית בין ערבים ויהודים בישראל, כשלצדה חיה בשלום פלסטין, ומצטלם כאבא גנוב המקריא סיפור לילדיו ונעלב כשמקשרים אותו לטרור.

אך בדיקה של היסטורית ההתבטאויות שלו מציירת תמונה מלבבת פחות:

  • בשנת 2013 שיבח עודה את חיזבאללה על כך שנחל נצחון על ישראל.
  • במאי 2016 השתתף עודה בארוע ליום הנאכבה, שעיקרו הנחת זרים על קברו של עז א דין אל קסאם, מייסד ומנהיג של כנופיות שעסקו ברצח יהודים. את המחווה הזו הציג כחלק ממאבק בפינוי קברים באותו בית עלמין.
  • לאחר כחודש השתתף בקבלת פנים לחאלדה ג'ראר, פעילה בארגון המחבלים "החזית העממית", שהסיתה לחטיפת חיילים. עודה תאר אותה כלוחמת חופש שנכלאה למטרת השתקה.
  • בנובמבר 2016 השתתף בועידת הפת"ח ברמאללה. בנאומו התנגד לפיצול הפת"ח והחמאס וקרא לשני הפלגים להיות מאוחדים נגד ישראל. לאחר הנאום קרא הקהל "לירושלים צועדים מליוני שהידים" ועודה חייך לקהל שצעק כך.
  • ביוני 2018 השתתף עודה בכנס שארגנו "החזית העממית" ו"החזית הדמוקרטית" במזרח ירושלים. המשטרה הפסיקה את הכנס.
  • ביולי 2020 השתתף עודה בועידת זום של פת"ח וחמאס נגד תכנית הסיפוח. תכנית הסיפוח בוטלה בתמורה לשלום של ישראל עם איחוד האמירויות, לו התנגד עודה.

אחמד טיבי

טיבי שימש שנים כיועץ ליאסר ערפאת, שעד מותו עמד מאחורי אינסוף פיגועי וגלי טרור נגד תושבי ישראל. כבר בשנת 1987, בהיותו מתמחה ברפואה בבית החולים הדסה, ביצע טיבי תקרית אלימה כאשר הטיח את התיק שלו בראשו של מאבטח וגרם לו לפציעה.

  • בשנת 2000 הגדיר טיבי את חטיפת שלושה חילי צה"ל בהר דב בידי חיזבאללה כדבר שנכפה על חיזבאללה בידי טמטומה של ממשלת ישראל.
  • אחמד טיבי התנגד לחיסול שייח' יאסין, שתחת הנהגתו הרוחנית רצח חמאס מאות ישראלים, וכינה את החיסול פשע מלחמה.
  • בתחילת שנת 2008 התראיין טיבי בטלפון לטלויזיה הפלסטינית והגדיר את חמאס כמתנגד לגיטימי לכיבוש.
  • בשנת 2011 השתתף טיבי בעצרת לציון תחילת פעילות הפת"ח ואמר שישנן שלוש צורות התנגדות: בדרכי שלום, עממית ופעילה. הוא הגדיר את הפת"ח כמשגר הניצוץ לתהלוכת השחרור ושכל צורת התנגדות היא חובה.
  • בשנת 2012 נחשף סרטון בו מצהיר טיבי ששאהיד הוא שיא התפארת ומגלם בפועלו את הנעלה בערכים. טיבי היתמם וטען שהתכוון רק להרוגים לא חמושים ולא מעורבים בסכסוך, אולם משפט באותו נאום בו הוא מאשים את ישראל שסיווגה כמחבלים את אלה שמתו למען המולדת, אינו מותיר ספק ביחס לכוונותיו.
  • באפריל 2018 השתתף טיבי בארוע של הרשות הפלסטינית לכבוד מרוואן ברגותי, שהורשע בחמישה פיגועי ירי רצחניים. טיבי תאר אותו כדמות נערצת שלא נעצר כדין אלא נחטף. באותו נאום הביע טיבי תמיכה באבו ג'יהאד, שחוסל בידי ישראל לאחר שרצח במשך "קריירת" טרור ענפה לפחות 125 ישראלים, בכרים ובמאהר יונס, רוצחי החייל אברהם ברומברג בשנת 1981, ובאחמד סעדאת, מנהיג החזית העממית, שלקחה אחריות על רצח רחבעם זאבי.

היבא יזבק

  • היבא יזבק כתבה בפוסט פייסבוק על דלאל מוגרבי, מחבלת שהנהיגה רצח 35 ישראלים בפיגוע כביש החוף שבוצע בשנת 1978: "הספיקה כה רבות בחיה למרות שמתה בגיל עשרים. אני מצדיעה להתנגדות הנשים".
  • בפוסט פייסבוק אחר היא כינתה את סמיר קונטאר, רוצחן של שתי הילדות הקטנות, עינת ויעל הרן, "שאהיד".
  • בפוסט אחר היא בירכה על השחרור מהכלא את ראווי סולטאני, שנשפט על ריגול נגד הרמטכ"ל אשכנזי.

חנין זועבי

חנין זועבי אינה מכהנת בכנסת כרגע, אולם כיהנה מטעם הרשימה המשותפת והרשימה מעולם לא התנערה ממנה, לכן אתיחס להתבטאיותיה כאל חלק מההסטוריה של המפלגה ומרוחה:

  • בשנת 2010 השתתפה זועבי במשט הטורקי לעזה, שכל מטרתו היתה לפגוע בזכותה של ישראל לפקח על הכנסה לעזה של חומרים, שעלולים לשמש לירי ולפיגועים נגד אזרחיה. יש להזכיר שישראל הביעה נכונות להכניס את תוכן הספינה, ברגע שבדיקה תוכיח שאכן מדובר בציוד סיוע. בצילומים מהמשט היא נראית לצד פעילים המחזיקים נשק חם ומוטות.
  • באותה שנה האשימה את ישראל בטהור אתני נגד הפלסטינים.
  • בשנת 2011 התיחסה זועבי לירי טיל בידי חמאס על אוטובוס ילדים, ממנו נהרג נער, בהצהרה שמדובר בתוצאה טבעית של העובדה שישראלים אינם מפגינים נגד הסגר הישראלי על עזה.
  • בשנת 2012 התנגדה זועבי לחלוקת כבוד לנרצחי הפיגוע באולימפיאדת מינכן.
  • באותה שנה טענה שישראל היא לא קורבן כשאזרחיה נרצחים אלא האשמה בכך.
  • היא אמרה גם שישראל לא מתנגדת לנשק גרעיני בידי איראן בשל הסכנה שזה מהוה לתושביה, אלא מתוך שאיפות כוחניות.
  • ביוני 2014 דיברה על חטיפת שלושת הנערים וחזרה על טענתה לפיה ישראל מאלצת את הפלסטינים לבצע פעולות כאלו.
  • לאחר כחודש צעקה בבית המשפט בנצרת, שצריך להשתמש בערבים, המשרתים במשטרת ישראל, לניגוב הרצפה, ושהם בוגדים הראוים לנידוי ולהפחדה.באותו חודש הביעה זועבי התנגדות למשא ומתן עם ישראל.
  • באוקטובר 2014 הכחישה הבדל בין צה"ל לדאע"ש.באוקטובר 2015, על רקע גל טרור פלסטיני, התראינה זועבי לאתר המזוהה עם החמאס והצהירה שהאינתיפאדה צריכה להפסיק להיות אינתיפאדת בודדים כפי שכונתה, ולהשתדרג להשתתפות של אלפי אנשים.בינואר 2016 התיחסה לחיסול המחבל, שרצח שלושה אנשים בפיגוע שברחוב דיזנגוף, בקריאה להעמיד לדין את אלה שחיסלו אותו.בפברואר 2016 נפגשה זועבי עם משפחות של מחבלים שנהרגו כשביצעו פעולות טרור ועמדה לכבודם דקה דומיה.
  • באפריל 2016 סרבה להשתתף בארועי יום השואה בטענה שישראל עושה לפלסטינים את מה שעשו הנאצים ליהודים.בדצמבר 2016 האשימה את ישראל בכריתת איברים לאסירים בטחוניים.

לגבי מעשים שמעבר לדיבורים:

  • עזמי בשארה נמלט מישראל לאחר שהואשם בריגול עבור חיזבאללה.
  • באסל גטאס העביר טלפונים נידים לאסירים עם דם על הידים. בשנת 2015 סרב גטאס לגנות את רצח הזוג הנקין ופיגוע הדקירה בירושלים, בטענה שלעם כבוש יש זכות להתנגד בכל דרך שיבחר, ושהאחריות היא על נתניהו. באותה שנה אמר בעימות לח"כ יואל חסון שלגיטימי להתנגד לכיבוש גם באלימות. גם הוא השתתף ב-2016, לצד זועבי, במפגש עם משפחות מחבלים שנהרגו, שכלל דקה דומיה לכבודם

למרות ההסטוריה הזאת של עשרות התבטאויות, המהוות התרת דם של בני אנוש, היציאה נגד מפלגה זו היא נחלתם של כלי תקשורת ימניים מובהקים, שאינם בעלי החשיפה הגדולה והמיינסטרימית. עתונאי זר עשוי להחשף רק לקליפה החיצונית של המפלגה, זו המדברת על שויון ודו קיום, ולהתרשם כי היציאה נגדה היא נחלתם של חמומי מוח חשוכים, שמשחקים שש בש בפיצוציה ושונאים כל מה ששונה מהם.

עתונאי זר עשוי להחשף רק לקליפה החיצונית של המפלגה, זו המדברת על שויון ודו קיום, ולהתרשם כי היציאה נגדה היא נחלתם של חמומי מוח חשוכים, שמשחקים שש בש בפיצוציה ושונאים כל מה ששונה מהם

המפלגה זוכה כאמור לתמיכה של יותר משמונים אחוז במגזר הערבי, דבר שאומר משהו רע מאוד על רצונו של כאחד מכל עשרה אזרחים במדינה לגנות רצח גזעני או לקבל את עצם קיומו של שכנו היהודי כמשהו מעבר לעוול ולעצם בגרון.

את ההכחשה בחוגים הנחשבים נאורים לגבי בעיתיות המפלגה יש מבחינתי לראות כמקבילה לתאור נוכחות צה"ל בשטחים במלים כיבוש ואפרטהייד, תוך התעלמות מהעובדה שכל שטח ממנו הסיגה ישראל את נוכחותה הפך לבסיס טרור וטילים, ושהפלסטינים עצמם על כל פלגיהם מצהירים שהתגובה היא לעצם קיום ישראל.

וזה כשלעצמו חלק ממגמה שלטת בשיח העולמי, שמדברת על גברים לבנים כמקור הרוע בעולם, ושתוך התעלמות מאינסוף עובדות אקטואליות והסטוריות, מזוועות שבוצעו ושמבוצעות בשם האסלאם ועד לאכזריותם של רודנים אפריקאים – ומתרכזת רק במערב כישות לא לגיטימית.

ג'רי הראל בן 41. כותב ומביט בעולם. שואף לצדק ולאמת. איש תרבות. כמו שאומר פתגם רוסי: "המלה היא אלהים", וכמו שאמר עוזי חיטמן: "סליחה אם לפעמים קצת לא יפה היה הטון, אך נסו נא להבין זה עמד על הלשון"

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,200 מילים
עודכן לפני 24 דקות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

גנץ הפך לבבואה של נתניהו

בנאומו אתמול, קרא גנץ לאחד את המפלגות כדי להפיל את נתניהו ● ההתחייבות היא לא לשבת יותר עם נתניהו ● החרטה היא על השותפות שקמה עם נתניהו ● אבל הדברים יוצאים ממי שיושב עם נתניהו ברגע זה בממשלה ● נתניהו לקח את המדינה כבת ערובה בשנתיים האחרונות ● עכשיו גם גנץ לוקח אותנו בשבי רק בשביל הסיכוי הקלוש שיהיה פעם ראש הממשלה ● פרשנות

עוד 647 מילים

רופאה במיון: "סירבתי לבוא לעבודה, אני עם הילדים בבית"

הורים במקצועות חיוניים, כולל עובדי מערכת הבריאות, מצויים בדילמה קשה מה לעשות עם ילדיהם הקטנים ● סבא וסבתא זו לא אופציה, ורבים ניצלו כבר את ימי המחלה והחופשה בשני הסגרים הקודמים ● רבים מהם פשוט בוחרים לא ללכת לעבוד, למרות הצורך בהם - וגם במחיר אבדן פרנסה זמני ● "אני לא יכולה להשאיר שני פעוטות עם כרטיס אשראי ופלאפון, זה לא עובד ככה"

עוד 941 מילים

הסכם פייזר: המחיר האמיתי של "חיסונים תמורת מידע"

אין מדינה בעולם שבידה מידע רפואי פרטני כמו ישראל, מידע שהוא אוצר עבור כל חברה שמפתחת תרופות וחיסונים ● על רקע זה, הסתרת פרטי ההסכם עם פייזר - ובראש ובראשונה מסירת המידע הרפואי והפרטים שניתן יהיה לגזור ממנו על כל ישראלי - מעוררת אינספור סימני שאלה ● ניתוח מיוחד בסיוע שומרים - המרכז לתקשורת ודמוקרטיה

עוד 1,711 מילים

רשויות מקומיות מנצלות את הסגר להוציא פסיכולגים חינוכיים לחל"ת

דווקא כשילדים ובני נוער זקוקים להם יותר מכל, ולמרות שתקנות הסגר החריגו שירות פסיכולוגי כחיוני, מספר רשויות מקומיות, ביניהן עיריית רמלה, מנצלות את הסגר כדי לחסוך עלויות על ידי צמצום פעילות השירות הפסיכולוגי החינוכי ● יו"ר חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות ד"ר יובל הירש: "הנפגעים הם הילדים שחוו טלטלות רבות במהלך השנה"

עוד 611 מילים

בתי ספר מובילים גובים דמי הרשמה בניגוד להוראות

חשיפה מבחני כניסה, דמי הרשמה, בחינות רשות: בתי ספר מובילים - ביניהם תלמה ילין, הכפר הירוק והתיכון לאמנויות בירושלים - מצאו איך לחלוב עוד כסף מההורים ● כך, בניגוד מוחלט להוראות משרד החינוך, המוסדות מעשירים את תקציבם במאות אלפי שקלים ● מומחים מזהירים שקווים בעיתיים נחצים ● משרד החינוך: הנושא בבדיקה

עוד 1,013 מילים ו-1 תגובות

גנץ מאשים: "למשטרה לא יהיה מחר מפכ"ל בגלל נתניהו"

בנאומו אמר גנץ: ״טעיתי כשלחצתי את ידו של מפר הבטחות סדרתי, בואו נתאחד כדי שביבי יילך״ ● סמוטריץ׳: אני ובנט נפרדים ● ימינה: ״הוא בחר לפצל את הימין״ ● שלח קרא לחולדאי ומפלגת העבודה לחבור אליו ● הגירעון ב-2020, הגדול אי פעם ● הסרט "ג'נין ג'נין" נאסר להקרנה בארץ ● חולדאי: נתניהו מנהיג גרוע שלא מסוגל לנהל ● הדיון הבא במשפט נתניהו ייערך ב-8 בפברואר

עוד 46 עדכונים

לפיד למד את הלקח מהרפתקת כחול-לבן ולא הסכים שיעלון ירוץ כמפלגה בתוך מפלגה ● יעלון מצדו העדיף לרוץ לבד אבל כבר ביומו הראשון כעצמאי הסתבך (שוב) בראיון מבולבל ● איזנקוט בכלל אומר שליברמן הוא היחיד שהרשים אותו ● זליכה ניסה לחבור לשמולי ● חולדאי ממשיך לטעון שירוץ עד הסוף למרות השמועות ● ורק נתניהו מסתכל על המפץ הגדול במרכז-שמאל ונהנה מכל רגע ● פרשנות

עוד 701 מילים

אחרי שלוש שנים בהן החרימה הרשות הפלסטינית את ממשל טראמפ, ושנתיים אחרי שהנשיא היוצא סגר את נציגות אש"ף בוושינגטון, ההנהגה הפלסטינית משנה אסטרטגיה במטרה להתחיל מחדש את יחסיה עם ארה"ב עם כניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן ● על הפרק: שינוי מהותי במדיניות התשלומים לאסירים הביטחוניים בישראל והפעלת לובי נגד החוק מ-1987 המגדיר את אש"ף ושלוחותיו כארגון טרור

עוד 1,591 מילים

במצבו המשפטי הנוכחי, ממשלת המעבר עדיפה לדרעי

בעקבות החלטתו של היועמ"ש להעמיד את אריה דרעי לדין, בכפוף לשימוע, על עבירות מס, אפשר כבר לקבוע במידה גבוה של ודאות כי הממשלה היוצאת תהיה הממשלה האחרונה שבה דרעי יהיה חבר ● אם אכן יועמד לדין, יאלץ להתפטר מייד ● אולם על בסיס פרשת הנגבי מ-2006, הוא לא יוכל להתמנות לשר גם בזמן שהוא ממתין לשימוע ● מצד שני, דרעי יכול להמשיך לכהן בממשלה הנוכחית ● פרשנות

עוד 747 מילים

בזמן שהרומן בין ישראל לאמירויות רק הולך ומתלהט, השלום עם מצרים נותר קריר ומריר ● האם יש סיכוי שבקרוב זה ישתנה? ● מה באמת רוצים בקהיר? ● והאם אפשר כבר לחזור לחוף בשארם? ● אמירה אורון, שגרירת ישראל במצרים, מסכמת את חצי השנה הראשונה שלה שם ● ראיון

עוד 2,420 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה