תני גולדשטיין
הזמן של
תני גולדשטיין

כתב ועורך, זמן ישראל

ישראל מאיר לאו (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)
יוסי אלוני, פלאש 90

פדופיליה "אם הילד מתחת לגיל תשע זאת לא עבירה"

לא צריך להרחיק עד ניו יורק כדי להיתקל ביחס סלחני ובלתי מתקבל על הדעת לפדופיליה ● רבנים בכירים ומשפיעים מדברים בהרצאות ושיעורי הלכה וגמרא על פדופיליה כמעשה לגיטימי, ללא כל הסתייגות והתנגדות ● המוכר שבהם הוא ישראל מאיר לאו, לשעבר הרב הראשי ● תקיפה מינית של ילדים (בנים) זוכה להתייחסות נפרדת - ולהכשר נפרד ● רב מ"צהר": "היהדות מתנגדת לפדופיליה"

עוד 1,998 מילים
שלי יחימוביץ (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90

פרשנות האנשים והגופים שלא יתגעגעו לשלי יחימוביץ'

ב-14 שנותיה בפוליטיקה הישראלית הצליחה יחימוביץ׳ לשבש את מהלכיהם של כמה מהגופים והאנשים החזקים, המשפיעים והעשירים בארץ ● יצחק תשובה, רמי לוי, שרי אריסון ורני רהב לא יזילו דמעה

עוד 1,275 מילים

הסתיים השרב, כובו מרבית השריפות

נזקי השרב בשעות הערב הרוחות נחלשו וסייעו לכבאים לייצב את המוקדים שנותרו בין היתר בוואדי ערה ובמושבים ליד בית שמש ● מאות משפחות פונו מבתיהן וצוותי מד"א טיפלו ב-7 אנשים במצב קל שנפגעו משאיפת עשן ● 130 בעלי מוגבלויות פונו ממושב רוגלית לירושלים ● השריפה ליד הצ'ק פוסט ונשר תחת שליטה ● כביש 90 נפתח בחזרה לתנועה

  • שריפה במלחה, ירושלים (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
    יונתן סינדל, פלאש 90
  • שריפה שהיתה השבוע באיזור בית שמש (צילום: נועם רבקין, פלאש 90)
    נועם רבקין, פלאש 90
  • שריפה בשבי שומרון בגדה המערבית, 17 ביולי 2019 (צילום: Sraya Diamant/Flash90)
    Sraya Diamant/Flash90
  • שריפה בשבי שומרון, 17 ביולי, 2019 (צילום: Sraya Diamant/Flash90)
    Sraya Diamant/Flash90

השרב הסתיים הערב וצוותי הכיבוי הצליחו להשתלט על רוב מוקדי השריפות, לאחר שבכל שעות היות השתוללו דליקות בכל רחבי הארץ, עקב החום הכבד והרוחות העזות.

בין השאר, פרצו היום שריפות ביערות הכרמל ופאתי חיפה, באור יהודה, בוואדי עארה סמוך לאום אל פחם, ברטעה וקציר, באזור מודיעין, בעמק האלה סמוך לבית שמש, בשרון ליד כפר יונה, בשכונת עיר גנים שירושלים, בהרי ירושלים וברחבי השומרון.

מאות משפחות פונו מבתיהן וצוותי מד"א טיפלו ב-7 אנשים במצב קל שנפגעו משאיפת עשן. חלקם הובהלו לבתי החולים. נכון ל-18:00, במד"א אומרים שטופלו 144 בני אדם שנפגעו מהחום הכבד, לעומת כ-120 ביום קיץ רגיל.

תושבי המושבים אדרת ורוגלית שליד בית שמש פונו הערב לגמרי בעקבות שריפות באזור, כולל 130 בעלי מוגבלויות שעברו לירושלים.

שריפה ליד מושב אדרת (צילום: נועם רבקין, פלאש 90)
שריפה ליד מושב אדרת (צילום: נועם רבקין, פלאש 90)

בעקבות שריפה בכרמל, המשטרה ביצעה פינוי של חלקים מהטכניון דרך שער נווה שאנן של הקמפוס. בנוסף, תושבים המתגוררים בדרך הטכניון בנשר קיבלו הוראה להתפנות מבתיהם.

כביש 90 נפתח שוב לתנועה לאחר שנחסם לשני הכיוונים בעקבות שריפה בחממות ליד היישוב תומר. בשכונת מלחה בירושלים פרצה שריפה שכובתה מהר, ושבמהלכה עלו באש 10 רכבים בחניון עופר.

מהערכות ששירותי הכיבוי וההצלה מסרו לכלי התקשורת עולה כי כ-200 בתים ברחבי הארץ נשרפו או נפגעו בשריפה.

כיבוי והצלה
משאית שהתהפכה בכביש 375 עקב שריפה

המשטרה ולוחמי האש דיווחו על פינוי בתים באור יהודה, ביישובים רמת פנקס, נאות קדומים ונווה מיכאל ובמושב אדרת וכן כל הבתים בכפר ברטעה, במושבים אדרת ורוגלית בעמק האלה וביישוב שבי שומרון, וכן מתקן אדם. חלק מהבתים ביישובים שפונו עולים באש.

כוחות הכיבוי וההצלה נלחמים באש באמצעות כבאיות ומטוסי כיבוי. עד כה הושגה שליטה בחמש מהשריפות הגדולות: באור יהודה, בין חיפה לנשר, באזור נחלים, בשדה חמד וליד שבי שומרון.

עקב השריפות, נחסמו לתנועה כבישים רבים ברחבי הארץ. מוקדם יותר גם התהפכה משאית בכביש 375 ונפלה לתוך תעלה, הנהג חולץ והכביש נחסם גם הוא לתנועה. מספר רחובות בירושלים וכביש דורי בחיפה נסגרו לתנועה גם הם.

נציבות הכבאות וההצלה נכנסה אתמול לכוננות חירום מבצעית וביטלה את כל חופשות הכבאים. מכבי האש קראו לציבור להימנע לחלוטין מהדלקת אש ולדווח על כל מראה של עשן או אש. עובדי שירותי הכיבוי, שפתחו שלשום בעיצומים והודיעו על העברת מספר תחנות כיבוי למתכונת שבת, ביטלו את העיצומים וחזרו לעבודה מלאה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 329 מילים

ראיון מסלול ההדתה של רפי פרץ התחיל כבר בצה״ל

המחלוקות שמלוות את רפי פרץ מאז מונה לשר החינוך אינן חדשות: כרב צבאי ראשי, קרא לא להתגייס ליחידות מעורבות וחילק לחיילים חוברות על קדושת המשפחה ● פרופ' יגיל לוי, חוקר יחסי צבא-חברה, מתאר כיצד "פרץ הוביל מדיניות של הדתה במאור פנים ובמתק שפתיים" ● "העובדה שלא העז לבצע החזרה בתשובה בגלוי בצה"ל, לא אומרת שלא יילך יותר רחוק עכשיו"

רפי פרץ כרב הצבאי הראשי (צילום: Miriam Alster/FLASh90)
Miriam Alster/FLASh90
רפי פרץ כרב הצבאי הראשי
עוד 1,247 מילים

מכה לסטלנים

ההבטחה ללגליזציה של קנאביס כיכבה בבחירות באפריל, אבל עכשיו כמעט לא שומעים עליה ● "פייגלין הבין שזה לא מקדם אותו, השאר הלכו בעקבותיו"

קנביס (צילום: Abir Sultan/Flash 90)
Abir Sultan/Flash 90

ההבטחה ללגליזציה של קנאביס כיכבה בבחירות באפריל, אבל עכשיו כמעט לא שומעים עליה ● "פייגלין הבין שזה לא מקדם אותו, השאר הלכו בעקבותיו"

מערכת הבחירות האחרונה, לכנסת ה-21 הייתה "מערכת הבחירות של הקנאביס". כמעט לא היה יום שבו הנושא לא הופיע בהתבטאויות הפוליטיקאים בכלי התקשורת וברשתות החברתיות.

זה התחיל כשיו"ר "זהות", משה פייגלין, הודיע שהלגליזציה תהיה דרישה מרכזית של מפלגתו במו"מ הקואליציוני ובאינספור פרסומים של "זהות"; המשיך  בפרסומים ובהבטחות של מפלגות אחרות – העבודה, מרצ, "גשר" של אורלי לוי-אבקסיס ולבסוף גם הליכוד, והסתיים בהבטחתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לשקול הנהגת לגליזציה אחרי הבחירות.

המועמדים נענו בכך לתמיכה הולכת וגוברת בדעת הקהל ולחץ ציבורי לטובת הלגליזציה עקב השימוש הגדל והולך בקנאביס רפואי, שעשרות אלפי חולים במחלות שונות משתמשים בו כיום וזקוקים לו נואשות, ונאלצים לעבור מסכת ייסורים ביורוקרטית כדי שיאושר להם להשתמש בו.

במערכת הבחירות הנוכחית, לעומת זאת, הנושא נגוז כעשן. כשמצליבים את המילה "לגליזציה" למלים "פייגלין", "זהות", מרצ, מפלגת העבודה, הליכוד, נתניהו, לוי-אבקסיס מוצאים מאות תוצאות בחיפוש בגוגל שמתמקד בשנה האחרונה, לעומת תוצאות ספורות בלבד, בחודשיים האחרונים. גם בעמודי הפייסבוק והטוויטר של המפלגות השונות בקושי רואים התייחסויות לנושא.

משה פייגלין (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
משה פייגלין (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

במערכת הפוליטית התבטאו בנושא באחרונה שר המשפטים הזמני, אמיר אוחנה, וח"כ שרן השכל, שחזר על ההבטחה "להוציא את הקנאביס מפקודת הסמים".

זו אותה ההבטחה שנתניהו תומך בה, לטענתם, אף שכבר אינו מרבה לדבר על כך. פוליטיקאי נוסף שכן מדבר על לגליזציה הוא סגן שר הבריאות, משה ליצמן, אבל הוא דווקא מתנגד לה בעקביות.

ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, שמנסה כעת לחזור לפוליטיקה, הוא יו"ר של חברה לייצוא קנאביס רפואי, אבל כשנשאל על כך, כמה ימים לפני הקמבק שלו, ענה בהיסוס: "לגליזציה היא אפשרית, אבל אני לא שם".

"הלגליזציה כנראה הכשילה את פייגלין"

רון צפריר, חולה סרטן שמטופל בקנאביס רפואי והתמודד כמספר 9 ברשימת "זהות" בבחירות האחרונות, הצטרף למפלגה ולמערכת הפוליטית כדי לקדם את הלגליזציה. "אני חולה סרטן ונמנעה ממני הזכות לצרוך קנאביס בכמות, באיכות ובאופן שאני זקוק לו. לכן הצטרפתי ל'זהות'", אמר צפריר ל״זמן ישראל״.

"הגעתי יחד עם פעילים נוספים לזהות על העניין העקרוני הזה, לאחר שפייגלין הודיע שזה יהיה נושא הדגל שלו, גם אם לא הזדהינו עם העמדות הפוליטיות שלו בנושא הר הבית ונושאים אחרים", אמר צפריר.

"אבל פייגלין החליט במודע לזנוח את הנושא. בצדק, מבחינתו: הוא ראה שהלגליזציה לא קידמה אותו, וכנראה הכשילה אותו. הוא איבד מצביעים של הימין הטהור לטובת 'מצביעי לגליזציה' שבסופו של דבר גם הם לא הצביעו לו בהמוניהם. אין לי שום טענה לפייגלין אבל אין לי מה לחפש יותר במפלגה.

רון צפריר (צילום: צילום באדיבות המרואיין)
רון צפריר (צילום: צילום באדיבות המרואיין)

"וכנראה שכמו שמפלגות אחרות 'נזכרו' בנושא הזה רק בעקבות פייגלין, כך הן גם שכחו ממנו אחרי שפייגלין שכח", אומר צפריר.

מ"זהות" נמסר בתגובה: "מפלגת זהות מחויבת לקידום כל הרעיונות המופיעים במצע זהות, ובתוכם גם לגליזציה. אין מפלגה שפעלה ואשר תפעל למען לגליזציה ולמען החולים כפי שפעלו זהות והעומד בראשה. אנו מעריכים ואוהבים את רון צפריר היקר לנו מאוד. נמשיך לסייע לצפריר ולשאר החולים במלחמתם הצודקת למען תרופה המסוגלת לסייע להם".

"מעדיפים לעשות מזה כסף"

ניר יופטרו "המלאך", מראשי עמותת "מלאכים בירוק", הפועלת למען חולים המטופלים בקנאביס רפואי, מנסה להחזיר את הנושא למרכז השיח בהמשך מערכת הבחירות. "מערכת הבחירות רק התחילה", אומר יופטרו, "בינתיים הכול מנומנם, לא רק הקנאביס". יופטרו מקיים בימים אלה פגישות עם בכירים במפלגות כדי לעשות לובינג ללגליזציה במערכת הבחירות שלהם.

ליופטרו יש הסבר מקורי לתעלומה לאן נעלמה הלגליזציה ממערכת הבחירות: "כנראה שהפוליטיקאים למדו מאהוד ברק ואהוד אולמרט, שאפשר לעשות כסף מקנאביס והם גם רוצים", אומר יופטרו בהתייחס לברק ואולמרט ששניהם פעילים בעסקי הקנאביס הרפואי. "לגליזציה תזיק לעסקים שלהם", הוא מוסיף. "מבחינה עסקית עדיף להם שלא תהיה לגליזציה. אולי בכלל זה הסיפור?"

מהליכוד נמסר בתגובה: "לא השתנתה המדיניות. מה שראש הממשלה נתניהו הבטיח במועד א' נקיים במועד ב'".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 546 מילים
  • שוטרים מבצעים מעצר במהלך מחאת יוצאי אתיופיה (צילום: AP Photo/Oded Balilty)
    AP Photo/Oded Balilty
  • מחאת יוצאי אתיופיה בעקבות הריגתו של סלמון טקה (צילום: אדם שולדרמן/פלאש90)
    אדם שולדרמן/פלאש90
  • לווייתו של סלמון טקה (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)
    יונתן זינדל/פלאש 90
  • מחאת יוצאי אתיופיה בעקבות הריגתו של סלמון טקה (צילום: אדם שולדרמן/פלאש90)
    אדם שולדרמן/פלאש90
  • מחאת יוצאי אתיופיה בעקבות הריגתו של סלמון טקה (צילום: אדם שולדרמן/פלאש90)
    אדם שולדרמן/פלאש90
  • מחאת יוצאי אתיופיה בעקבות הריגתו של סלמון טקה (צילום: אדם שולדרמן/פלאש90)
    אדם שולדרמן/פלאש90

לפעול או לא לפעול? דילמת השוטרים שאינם במדים

עו"ד פיני פישלר, לשעבר קצין במשטרת ישראל: "צריך נוהל שיגדיר את תפקודו של שוטר שאינו בתפקיד" ● "אם שוטר נתקל באזרח שמסכן חיים, הוא צריך לפעול לפי נוהלי הפתיחה באש - ולא להמציא נהלים" ● עו"ד קובי חן, לשעבר בלש במשטרה: "אם יהיה נוהל שיכבול את ידי השוטרים שאינם במשמרת, הם עלולים להקטין ראש ולא להתערב"

האירוע שהוביל למותו של סלומון טקה, כפי שעולה מחקירת מח"ש בעקבות האירוע (המאשרת את המידע באתר זמן ישראל),  החל כאשר השוטר שהרג את טקה התערב בקטטה אלימה בינו לבין נערים אחרים, וזאת, לאחר שנקלע לאותה גינה ציבורית במקרה, ושהה שם עם אשתו וילדיו שלא בתפקיד.

השאלה המתבקשת מאירוע כזה היא, לפיכך, האם יש נוהל שמסדיר את פעילותם של שוטרים ושוטרות שאינם בתפקיד, שנקלעים במקרה לאירוע אלים או פלילי? האם יש פעולות שהם חייבים לעשות וכאלה שאסור להם לעשות?

לפי פקודת המשטרה אין בכלל אבחנה בין שוטרים בתפקיד או בסיור וכאשר אינם בתפקיד. בפקודת המשטרה (סעיף 15) כתוב: "שוטר, כשהוא בישראל, רואים אותו, לכל עניין שבפקודה זו, כנמצא תמיד בתפקיד". בפקודה מפורטים נהלים (סעיף 4-5) למקרה ששוטר "מצא כי קיים חשש ממשי לפגיעה חמורה בביטחון הנפש או הרכוש", בלא אבחנה בין שוטרים בתפקיד ושאינם בתפקיד.

הפקודה מפרטת (סעיף 5ב' והלאה) את חובותיו של שוטר שאינו במדים: להזדהות ולהציג את תעודת השוטר שלו "למעט במקרים שבהם הזדהות עלולה לסכל את ביצוע הסמכות ולפגוע בביטחונו של השוטר או כל אדם אחר". ואולם, לא כל השוטרים שאינם במדים אינם בתפקיד – המשטרה מפעילה לעתים "סמויים", כלומר שוטרים שנמצאים בתפקיד ללא מדים.

במשטרת ישראל לא ענו ישירות לשאלה, אם יש נוהל שחל על שוטר שאינו נמצא בסיור, במשמרת או בתפקיד כלשהו, ונקלע לאירוע אלים או פלילי, בזמנו הפנוי, אלא הסתפקו בהבהרה: "מעמדו של השוטר וסמכויותיו אינם מוגבלים לשעות העבודה בלבד. כך גם לגבי סמכות המעצר והשימוש בכלי ירייה במצב של סכנה לשלמות גופו או חייו שלו ושל הסובבים אותו, הכל בהתאם לפקודות ולנהלים".

מתאבלים אוחזים בתמונותיו של סולומון טקה (צילום: Meir Vaknin/Flash90)
מתאבלים אוחזים בתמונותיו של סולומון טקה (צילום: Meir Vaknin/Flash90)

"שום נוהל לא יגיד שלשוטר בחופשה מותר לירות לרצפה"

עורך הדין הפלילי פיני פישלר, ששימש בעבר כקצין חקירות במשטרה, אומר ל"זמן ישראל": "אין דבר כזה שוטר בתפקיד. שוטר הוא שוטר, 24/7, גם אם הוא נקלע לאירוע בזמן חופשה. היו הרבה מקרים שבהם שוטרים שנקלעו לאירועים במקרה ושלא בתפקיד הצילו חיים של אזרחים ותפשו עבריינים, וככה צריך להיות.

"כעיקרון, על שוטר שלא בתפקיד חלים בדיוק אותם נהלים שחלים על שוטר בתפקיד. זה ששוטרים לא תמיד עובדים לפי הנהלים זה המצב והפרצוף של משטרת ישראל כיום".

לדברי פישלר, "אם שוטר נתקל באזרח אלים שמסכן חיים הוא צריך לפעול לפי נוהלי הפתיחה באש ולא להמציא נהלים משלו בגלל שהוא לא בתפקיד או חושש ממשהו. הוא צריך לירות באוויר, ולא לרצפה, ושום נוהל לא יגיד ש'לשוטר בחופשה מותר לירות לרצפה'".

אבל יש הבדל בין המצבים שבהם נמצאים שוטרים בתפקיד ומצבים שנקלעים אליהם שוטרים שלא בתפקיד. אתה חושב שהעובדה שאין נוהל שמגדיר את הפעילות של שוטר ש"נקלע לתפקיד" היא המצב הרצוי והנכון?

"זה בכלל מצחיק לדבר על משטרת ישראל היום בתור 'המצב הרצוי והנכון'. המצב שבו משטרת ישראל נמצאת עכשיו הוא המצב הלא רצוי והלא נכון. ובוודאי שכדאי שיהיה נוהל. צריך נוהל".

פיני פישלר (צילום: באדיבות המרואיין)
פיני פישלר (צילום: באדיבות המרואיין)

"הזעקת תגבורת, למשל, היא דבר קריטי לשוטר שנקלע לאירוע לבד. אני הייתי בסיטואציות שנקלעתי אליהן לבד בתור שוטר, ולא היססתי אף פעם להזעיק תגבורת, זה דבר חשוב שחוסך סיכון גם לשוטר וגם לאזרחים, וצריך להבהיר את זה במיוחד לשוטרים שאינם בתפקיד".

"אבל האמת היא, שאני מתקשה לצפות ממשטרת ישראל שתשנה פתאום את הנהלים שלה. למשטרה כיום אין ביקורת עצמית והיא לא פתוחה לשינויים. בכל פעם שקורה משהו, שיש פאשלה, הם מתחילים לדבר על 'חידוד נהלים' כאילו שהם איזו חברה למחדדים. המשטרה כיום עסוקה בדוברות במקום בשיטור".

"גם אם יהיה נוהל שיחייב שוטרים במקרים כאלה להזעיק עזרה במהירות, זמני התגובה של המשטרה כל כך גרועים שספק אם העזרה תגיע בזמן. המשטרה דומה כיום לחברה על סף פשיטת רגל, וזה לא זמן טוב לשאול שאלות טובות על נהלים חדשים", מסכם פישלר.

"נהלים? לא טוב, שוטרים שלא בתפקיד בכלל לא יגיבו"

קובי חן, עורך דין ומגשר ששימש בעבר כבלש משטרה, סבור שאין צורך בנוהל לפעילותם של שוטרים מחוץ לתפקיד, ושנוהל כזה יכול אף להזיק.

"אין דבר כזה שוטר שלא בתפקיד ולא צריך להיות. על שוטרים מוטלת החובה לפעול כשוטרים לאורך כל שעות היום", אומר חן, "יש הבדל בין שוטר סיור במדים לשוטר שאינו לובש מדים, ועל שוטר שאינו במדים חלות חובות שאינן חלות על שוטר במדים, כמו חובה להזדהות.

"אבל לדעתי אין אפשרות לעשות נוהל שלם שיסדיר את פעילותו של שוטר שאינו בסיור או במשמרת. יש כל כך הרבה תסריטים שיכולים להתרחש בסיטואציות כאלה שאי אפשר לעשות נוהל שיחזה את כולם", אומר חן.

יש סיטואציות שייחודיות לשוטר שלא נמצא בסיור. הוא לבד, המשטרה לא מעודכנת בעובדה שהוא שם ואי אפשר לשלוח לו תגבור מיידי אם הוא לא מודיע על האירוע שנתקל בו, וזאת עובדה שיכולה לסכן חיים של השוטר ושל אנשים אחרים, עוברי אורח, עבריינים וקרבנות עבירה. אתה לא חושב שצריך נוהל שיחייב את השוטר להזעיק עזרה מיד?

"זה מאוד תלוי בסיטואציה. יש מקרים שנשקפת בהם סכנת חיים ברורה לאנשים שנמצאים ליד השוטר והעדיפות העליונה היא קודם כל להתערב ורק אחר כך לנסות להזעיק עזרה. זאת דוגמה טובה לבעיה עם נהלים למצבים האלה".

"יש מקרים שנשקפת בהם סכנת חיים ברורה לאנשים שנמצאים ליד השוטר והעדיפות העליונה היא קודם כל להתערב ורק אחר כך לנסות להזעיק עזרה. זאת דוגמה טובה לבעיה עם קביעת נהלים מיוחדים למצבים האלה"

גם שוטרים במדים ובסיור נתקלים בהמון מקרים ובכל זאת יש נהלים ברורים שמסדירים את פעילותם.

"אם יהיה נוהל שיכבול את ידיהם של שוטרים שאינם במשמרת הם פשוט לא יתערבו. הם לא יסתכנו ולא יסכנו את המשפחה שלהם כדי שלא ייחשפו אחר כך לבירורים ולתביעות. הרי הם לא מתוגמלים על מילוי החובה הזאת, ולרוב אף אחד לא ידע שהם היו שם, הם עלולים להקטין ראש ולא להתערב. אני מעדיף שוטרים שלא יחששו להתערב, אלא יתערבו ויצילו חיים גם תוך סיכון עצמי".

קובי חן (צילום: סיגל איילנד)
קובי חן (צילום: סיגל איילנד)

"הבעיה של המשטרה, בנושא הזה כמו בנושאים אחרים, היא לא היעדר נהלים אלא מחסור בכוח אדם", אומר חן. "שוטר שנקלע לאירוע ומפעיל שיקול דעת סביר ממילא יזעיק תגבור כמה שיותר מהר ואם יש סכנה יתערב בעצמו כמה שיותר מהר. אבל אם למשטרה לוקח כמה דקות טובות להיענות לקריאות דחופות השוטר לא יכול להסתמך על התגבור ויצטרך לסמוך רק על עצמו ושום נוהל לא יעזור לו בזה.

"והכי חשוב", מסכם חן, "ברוב האירועים האלימים, אין, כמובן, שוטר שנקלע לשם במקרה, ואם האזרח לא יוכל להזעיק את המשטרה במהירות ברוב המקרים לא 'ייפול עליו מהשמים' שוטר שלא בתפקיד ויציל אותו".

תגובת משטרת ישראל

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "בהתאם לערכי המשטרה, מצופה מכל שוטר, גם כשאינו בתפקיד, לפעול באופן אקטיבי ולמנוע פשיעה חמורה ופגיעה בנפש. שוטר שאינו לבוש מדים, המשתמש בסמכויות כשוטר כלפי אזרח שלא בתפקיד, נדרש להזדהות ולדווח על כך בהתאם. לא בכדי, בעבר היו דוגמאות רבות של מקרים בהם פעולתם של שוטרים שלא היו בתפקיד מנעו פשיעה חמורה, פגיעה בנפש או ברכוש והצילו חיי אדם".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,015 מילים

דוח חריגות השכר מחלקה שלמה באלתא זכתה לחריגת שכר

דוח חריגות השכר של משרד האוצר מצביע על מגמת ירידה אך מצא חריגות גדולות בצמרת רשות שדות התעופה, בנק ישראל, הביטוח הלאומי, רכבת ישראל והאוניברסיטאות ● ודווקא חברת החשמל ונמל חיפה לא נמצאות בדוח

כסף, צילום אילוסטרציה. נתי שוחט פלאש 90

משרד האוצר מפרסם היום (שלישי) את דוח חריגות השכר בגופים המתוקצבים והנתמכים לשנת 2017 והחקירות בנושא בשנת 2018.

לפי הדוח, ב-2017 נמצאו חריגות שכר, לכאורה, ב-93 גופים מתוקצבים, שהם כ-12% מהגופים הנתמכים והמתוקצבים בידי ממשלת ישראל.

לפי הדוח, מספר חריגות השכר נמצא בירידה חדה ומתמדת. הדוח מציין כי מספר הגופים שבהם התגלו חריגות שכר בשש השנים האחרונות ירד כמעט בחצי.

שיאנית הדוח: אלתא

החברה הממשלתית שבה התגלה מספר החריגות הגדול ביותר ב-2017 היא חברת התעשייה הביטחונית אלתא, בעיקר במחלקת המחקר שלה. הדוח מציין לא פחות מ-49 עובדים במחלקת המחקר באלתא, נוסף על מהנדס אחד ועובד "בתפקיד מיוחד", שהתגלתה אצלם חריגת שכר – יותר מאשר בכל שאר החברות הממשלתיות גם יחד.

לפי הדוח, התגלתה אצל המנהל הראשי של מחלקת המחקר באלתא, שהשתכר ב-2017 כ-79 אלף שקל לחודש ברוטו, חריגת שכר של כ-31%. אצל מנהל פרוייקט שהשתכר כ-46 אלף שקל ברוטו התגלתה לכאורה חריגה של 17%. אצל מהנדס מכ"ם בשכר של כ-44 אלף שקל ברוטו התגלתה חריגה של כ-16%.  עובד שתפקידו הוגדר כ"מנהל עומסים" שהשתכר כ-55 אלף שקל בחודש ונהנה מחריגת שכר של כ-17%.

שיאנית הרשויות הממשלתיות: רשות שדות התעופה

הרשות הממשלתית עם מספר החריגות הגדול ביותר היא רשות שדות התעופה. ברש"ת נרשמו 49 חריגות שכר, בהיקף כספי גדול עוד יותר מהיקף החריגות באלתא.

ראש אגף אלקטרוניקה ברש"ת, למשל, השתכר ב-2017 לפי הדוח כ-54 אלף שקל ברוטו לחודש ונהנה מחריגת שכר של יותר מ-52%. אחד היועצים המשפטיים, שהשתכר כ-42 אלף שקל ברוטו לחודש, נהנה מחריגה של כ-33%. אצל רכז ניטור ואיכות הסביבה, בשכר של כ-45 אלף שקל, נרשמו חריגות של כ-31%. אצל ראש מטה המנכ"ל, בשכר של כ-39 אלף שקל בחודש, נמצאו חריגות של כ-22%.

גם אצל מנכ"ל רשות שדות התעופה, יעקב גנות, שהשתכר כ-63 אלף שקל בחודש, נמצאה חריגה של כ-13%. חריגות נמצאו גם במשכורותיהם הגבוהות של סמנכ"ל המבצעים, מנהל הכספים, מנהל המחשוב, ראש אגף החשמל, המבקר והדובר של רש"ת ואצל מנהל נתב"ג, שהשתכר כ-63 אלף שקל ברוטו לחודש ונהנה, לפי הדוח, מחריגה של כ-15%.

דואר ישראל: חריגת שכר דווקא אצל מבקר הפנים

בביטוח הלאומי, שמנהליו מביעים דאגה לעתידו הפיננסי, התגלתה חריגת שכר של כ-16% אצל מנהל אזור קריות, שהשתכר ב-2017 כ-35 אלף שקל ברוטו.

חריגות שכר גדולות התגלו בבנק ישראל, שמנהליו חוזרים וקוראים לממשלה להגביל את הוצאותיה ולהטיל מסים. מנהל אגף הפיקוח על הבנקים, שהשתכר באותה שנה כ-57 אלף שקל ברוטו, נהנה מחריגה של כ-11%. החוקר הראשי, שהשתכר כ-48 אלף שקל לחודש, נהנה מחריגה של כ-14%. יועץ בכיר השתכר כ-53 אלף שקל ונהנה מחריגה של 15%.

הדוח חושף כי מבקר הפנים של דואר ישראל – חברה הסובלת מקשיים רבים – שהשתכר ב-2017 כ-39 אלף שקל ברוטו בחודש, נהנה מחריגת שכר של כ-9%. סגן מנהל אגף ברכבת ישראל, שהשתכר לפי הדוח כ-39 אלף שקל בחודש, נהנה מחריגה של כ-21%. מנהלת אגף בחברה הקטנה להגנת מצוקי הים התיכון, שהשתכרה כ-28 אלף שקל בחודש, נהנתה מחריגה של כ-8%.

חגיגה באקדמיה

הדוח מצא חריגות שכר גדולות ורבות במוסדות האקדמיים, שנאבקו בעבר על החופש לקבוע את שכר עובדיהן. הדוח גילה חריגות שכר באוניברסיטה העברית, הטכניון, אוניברסיטת חיפה, בר-אילן, בן גוריון, מכון ויצמן, בצלאל ושנקר.

אצל דיקן המדעים של הטכניון, שהשתכר כ-64 אלף שקל ברוטו, נרשמה חריגה של כ-51%. רקטור אוניברסיטת חיפה, שהשתכר כ-65 אלף שקל בחודש, נהנה מחריגה של כ-40%. יו"ר ועדת הוראה באוניברסיטה העברית השתכר כ-65 אלף שקל בחודש ונהנה מחריגה של כ-40%.

חריגות שכר רבות התגלו גם בחברה לניהול נמלי ישראל, מקורות, חברת הדיור הציבורי עמידר, שירות התעסוקה, מפעל הפיס, קופת חולים כללית, כפר הנוער מאיר, החברה ובית הספר להכשרה ימית וחברת נתג"ז להובלת הגז הטבעי.

חברת החשמל ונמל חיפה – שתי שיאניות של חריגות שכר בעבר – אינן מופיעות בדוח וגם אינן מוזכרות ברשימת החברות שנמצאו בהן חריגות שכר בחמש השנים האחרונות.

בחברת נמל אשדוד, לעומת זאת, מסורת חריגות השכר נמשכת. מלח שהשתכר כ-41 אלף שקל, למשל, נהנה מחריגה של כ-27%. עובד מנוע בשכר של כ-40 אלף שקל ברוטו לחודש נהנה מחריגה של כ-26%. מנופאי בשכר של כ-57 אלף שקל ברוטו לחודש נהנה מחריגה של כ-22%.

חריגות גם ברשויות המקומיות

שיאנית חריגות השכר בשלטון המקומי היא עיריית תל אביב, עם 25 חריגות שכר. התובע העירוני של ת"א, למשל, זכה, לפי הדוח, לחריגת שכר של כ-18%. סגן מפקד שירותי הכבאות זכה לחריגה של 16% ולשכר של כ-27 אלף שקל בחודש, ואילו מנהל מחלקת החופים, שהשתכר כ-40 אלף שקל בחודש, זכה לחריגה של כ-16%.

חריגות שכר נרשמו גם בירושלים, אריאל, בית שמש, טבעון, דלית אל כרמל, חיפה, חדרה, טייבה, כפר קאסם, רמת השרון ונוף הגליל (לשעבר נצרת עלית). עם זאת, חריגות השכר ברשויות המקומיות קטנות בהרבה מאלה שהתגלו בחברות ובגופים הממשלתיים, והחריגה היא ממשכורות שברובן קטנות יותר. כמו כן, חריגות השכר במגזר הערבי אינן גדולות יותר מאשר במגזר היהודי.

בחברת כביש חוצה ישראל ובמוסדות החינוך מקווה ישראל והכפר הירוק נמצאו חריגות שכר ב-2016 אך לא ב-2017.

במועצות הדתיות, שכיכבו בעבר בדוחות חריגות השכר, חל שיפור גדול בשנים האחרונות. המועצות נעלמו מדוח החריגות של 2016; ב-2017 התגלו חריגות קלות יחסית במועצות הדתיות אצל שני עובדים בלבד: מזכיר המועצה הדתית בני ברק ורב היישוב שדות נגב.

לפי הדוח, בחמישה גופים – רשות שדות התעופה ו-4 רשויות מקומיות – התגלו חריגות שכר לפחות שנתיים ברציפות. ברש"ת התגלו חריגות שכר במשך ארבע שנים רצופות (מאז 2014), ובעיריית ת"א – חמש שנים רצופות.

פחות מ-1% מהעובדים נהנו מחריגות השכר

למרות הכל, הדוח מראה שתופעת חריגות השכר היא שולית יחסית ברוב הגופים הציבוריים – גם אלה שבהם נתגלו חריגות. ב-60% מהגופים שבהם התגלו חריגות שכר מדובר בפחות מ-1% מהעובדים וב-66% מהגופים הללו מדובר על פחות מחמישה עובדים.

לפי הדוח, רוב חריגות השכר אירעו אצל עובדי מחקר ועובדים שעיסוקם ייחודי לגוף שבו הם עובדים. מרבית העובדים שהתגלו אצלם חריגות שכר אינם נמנים עם מקבלי השכר הגבוה ביותר ורבים מהם עובדים זוטרים.

"מאז הוקמה יחידת האכיפה במשרד האוצר ב-1997, ירד שיעור הגופים שבהם מתקיימות חריגות שכר מ-44% ל-12%", מציין הדוח. "פעילות האכיפה שמתבצעת הודות למעקב אחרי חריגות השכר, הכוללת השבה של חריגות השכר למדינה, חסכה לקופה הציבורית רק בשנתיים האחרונות קרוב ל-2 מיליארד שקל".

 

עוד 922 מילים ו-1 תגובות
הפגנת ההורים באשדוד (צילום: פלאש 90)
פלאש 90
יוזמי מחאת ההורים מנסחים רשימת דרישות לממשלה

מה ההורים רוצים? "מבחני אישיות לכל אנשי הצוות בגנים"

יו"ר ועד ההורים הארצי של ילדי הגנים, עו"ד אחז אגם: "אנחנו דורשים הכשרות למי שרוצה לפתוח גן, ביקורות ופיקוח, ושהגנים לא יהיו במרתפים ומחסנים ● "אנו תומכים בהחמרת הענישה, אבל אנחנו לא נגד הגננים והגננות" ● הערב צפויה הפגנה מול בית הגננת מראש העין

עוד 957 מילים

האישה שהקדימה את Metoo ומאבקי הלהט"ב

אורה נמיר 1930-2019 שרת הרווחה לשעבר, שנפטרה הבוקר, פעלה למען זכויות נשים והקדימה את זמנה בנושאים רבים ● כמה מהיוזמות שקידמה: חוק חינוך חינם מגיל 3, החוק נגד אפליה על רקע מיני, האיסור הראשון על הטרדות מיניות (יחד עם השר משה קצב) והצהרה נגד אפליה על בסיס נטייה מינית

אורה נמיר (צילום: HERMAN CHANANIA)
HERMAN CHANANIA
אורה נמיר

השרה וחברת הכנסת לשעבר, אורה נמיר ז"ל, שהלכה לעולמה הבוקר (א'), הייתה בת 89 במותה. כפוליטיקאית שהייתה חלק מהממסד של מפא"י מאז הקמת המדינה, היא עשויה להיחשב בטעות לדמות מהעבר, אבל נמיר הייתה חלוצה בשורת מאבקים ותיקונים חברתיים, שנמצאים כיום במרכז השיח הציבורי.

נמיר נולדה בחדרה לזוג עולים מאוקראינה וגדלה במושב חוגלה. במלחמת העצמאות היא שירתה בקצינה בצה"ל. בשנות ה-50 וה-60 שימשה כמזכירת מפא"י, כדיפלומטית באו"ם וכמזכ"לית נעמ"ת. מ-1974 עד 1996 שימשה כח"כ ב"מערך" (מפלגת העבודה). בשנות ה-80 הייתה יו"ר ועדות החינוך והעבודה בכנסת. ניסתה להתמודד לתפקיד יו"ר העבודה ובממשלתו השנייה של יצחק שימשה כשרת העבודה והרווחה. הייתה נשואה למרדכי נמיר, ראש עיריית ת"א. .

ולמרות שהייתה בשר מבשרו של הממסד – ניסתה לקדם נושאים שבזמנו נחשבו רחוקים מאוד מהמיינסטרים של השיח הציבורי. בממשלתו הראשונה של רבין הוא מינה אותה לעמוד בראש ועדה פרלמנטרית ראשונה בישראל "לבדיקת מעמד האישה". דו"ח הוועדה שהוגש ב-1978 היה מהמתקדמים בעולם בנושא, וכלל שורה של המלצות שאף אחת מהן לא התקבלה באופן מיידי וכולן התקבלו שנים רבות אחר כך, ושינו את פני החברה בישראל.

"בוועדה לא שמעו על הטרדה מינית. נמיר שמעה – והבינה"

עם המלצות הוועדה נמנו הפעלת חינוך חינם מגיל שלוש – הצעת חוק שהתקבלה בכנסת ב-1984 אבל היישום שלה "נקבר" בלחץ פקידי האוצר למשך 27 שנה, עד שיושמה ב-2012 בלחץ מחאת קיץ 2011; הענקת הטבות למשפחות חד-הוריות – הצעה שנמיר יישמה כשהפכה לשרת הרווחה; פתיחה מחדש של כל התפקידים בצה"ל לנשים – המלצה שיושמה במהלך המאה ה-21; שריון של 25% מהמושבים בכנסת לנשים  – הצעה שלא עברה כחוק, אך הפכה למציאות בכנסת ה-20 וה-21.

המלצה נוספת של הוועדה, שהפכה ל"בייבי" של נמיר כשהייתה יו"ר ועדת העבודה והרווחה בכנסת, הייתה חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, שעבר ב-1988.

הצעת החוק לשוויון הזדמנויות בעבודה עברה בקריאה טרומית וראשונה בלי בעיות מיוחדות. הנושא נהפך לדיון סוער בוועדה, לאחר שנציגות שדולת הנשים בכנסת הגיעו לדיון ודרשו להוסיף לחוק סעיף שכבר היה קיים בחוק בכמה מדינות כמו ארה"ב ואוסטרליה, שיאסור על התנכלות לעובד/ת על רקע הטרדה מינית.

אורה נמיר (צילום: KOREN ZIV)
אורה נמיר (צילום: KOREN ZIV)

עורכת הדין רחל בנזימן, ששימשה באותה העת כיועצת המשפטית של שדולת הנשים והגיעה מטעמה לכנסת, אמרה לזמן ישראל: "הגענו לוועדה של הכנסת וביקשנו שיהיה בחוק סעיף שיאסור על הטרדות מיניות. חברי וחברות הכנסת לא ממש הבינו במה מדובר, הן ממש לא הכירו את הנושא הזה, והיינו צריכות לספר להן על מה מדובר בכלל".

"לזכותה של אורה נמיר ייאמר שברגע שהיא שמעה את ההסבר, היא אמרה שזה מאוד חשוב ומאותו הרגע היא התאמצה לקדם את הנושא. היא קראה על זה חומר רב כדי להבין את הבעיה, ביררה מה המצב בנושא במקומות עבודה בישראל, והתעקשה שהסעיף ייכנס לחוק בצורה הכי אפקטיבית שאפשר, וזאת בניגוד לכמה חברי כנסת שצעקו שאין דבר כזה ׳הטרדה מינית׳, ש׳סעיף כזה לא יהיה אפקטיבי׳, ושאנחנו 'מבלבלות את המוח'".

נוסח סעיף ההטרדות המיניות בחוק נגד אפליה שעבר בפועל ב-1988 היה פחות אפקטיבי מכפי שהיה אמור להיות. ד"ר אורית קמיר, שחיברה עשור אחר כך את החוק הנפרד נגד הטרדה מינית בעבודה, ציינה במחקר שכתבה בנושא, כי שדולת הנשים, לשכת עוה"ד וההסתדרות דרשו מהוועדה ב-1988 להוסיף לחוק הגדרה מפורטת מה היא הטרדה מינית, הדומה לזו שנמצאת בחוק הנפרד הקיים כיום, אך הוועדה לא הכניסה את הפירוט והסתפקה באמירה כללית על הטרדות.

קמיר ציינה במחקרה שח"כ יעקב שמאי מהליכוד "שימש כפרקליט השטן" והתנגד באופן עקבי וקולני להוספת פירוט של "מה היא הטרדה מינית" לחוק. רוב חברי הוועדה, כולל נמיר, דיברו בעד הוספת פירוט כזה – אבל לבסוף הצביעו נגדו. קמיר לא מציינת כיצד הצביעה נמיר. בנזימן אומרת שאינה זוכרת כיצד הצביע כל ח"כ, אבל אומרת ש"אורה נמיר הובילה את הקו הכי מתקדם והכי מחמיר מול ח"כים שהתנגדו".

בסופו של דבר, מ-1988 ועד שהחוק הנפרד נגד הטרדות מיניות נכנס לתוקף הוגשו בישראל רק שתי תלונות על הטרדות מיניות בעבודה – ולפי המחקר של קמיר, הסיבה לכך היא הפירוט הנעדר מהחוק שעבר בוועדה בראשותה של נמיר.

הצעת החוק לשוויון הזדמנויות (של 1988) הוגשה במקור כהצעת חוק פרטית של ח"כ שולמית אלוני, אבל נמיר הפכה אותה להצעת חוק ממשלתית, והגישה אותה לאישור שר העבודה והרווחה דאז – משה קצב. כן, אותו קצב שהפך אחר כך לנשיא המדינה והורשע באונס ובשורה ארוכה של הטרדות מיניות. קצב אישר את החוק והוא חתום, איפוא, על האיסור הראשון בישראל על הטרדה מינית.

משה קצב. חתם על הצעת החוק שנמיר העבירה נגד הטרדה מינית (צילום: קובי גדעון, פלאש 90)
משה קצב. חתם על הצעת החוק שנמיר העבירה נגד הטרדה מינית (צילום: קובי גדעון, פלאש 90)

"אני לא זוכרת איזושהי התייחסות של קצב לחוק, בעד או נגד, ואני לא זוכרת שהוא הגיע לדיוני הוועדה", אומרת בנזימן, "למיטב זכרוני, שבאופן טבעי הוא מוגבל, קצב חתם באופן פורמלי וזהו, ולא גילה עניין בנושא".

"דרשה מהעולם לצאת נגד אפלייה על בסיס נטייה מינית"

נמיר הקדימה את זמנה בנושאים אקטואליים וחשובים נוספים. בין השאר, הובילה ב-1987 בוועדת העבודה את חקיקת חוק שכר מינימום, מול מאבק קשה של התאחדות התעשיינים, בעלי הון מובילים ופקידי משרד האוצר.

ב-1995, בהיותה שרת העבודה והרווחה, עמדה בראש המשלחת שייצגה את ישראל לוועידת האו"ם בבייג'ינג בנושא זכויות נשים, שעסקה בניסוחו של מסמך בינלאומי נגד אפליית נשים.

בנזימן, שהייתה חברה במשלחת, מספרת: "המשלחת שלנו, בראשותה של נמיר, דרשה שהאמנה שתיכתב שם תצא גם נגד אפלייה על בסיס נטייה מינית – בהתאם לנוסח החוקים נגד אפלייה בישראל. היינו אחת המדינות המעטות שדרשו להכניס לאמנה סעיף כזה, יחד עם מדינות סקנדינביה. הדרישה עוררה סערה, ורוב המדינות בעולם, כולל ארצות הברית, התנגדו בחריפות".

בזמן כהונתה של נמיר כשרת העבודה והרווחה היא הובילה הגדלה של תקציבים לשירותי הרווחה, ואת העלאת שכר העובדים הסוציאליים אחרי שביתה ארוכה. נמיר הובילה את המהלכים הללו בניגוד לעמדת ראש הממשלה, יצחק רבין, ובניגוד למגמה באותן שנים ולמהלכי הממשלות שלפני ואחרי ממשלת רבין, שביצעו קיצוצים חדים בשירותים החברתיים. נמיר נלחמה בהצלחה נגד דרישתו של שר האוצר דאז, בייגה שוחט, לקצץ בקצבאות, בעיקר בדמי אבטלה.

בין השאר, הכפילה נמיר את התקציב הממשלתי למקלטים לנשים מוכות מ-800 אלף ל-1.6 מיליון שקל, והגדילה את חלקה של הממשלה בתקצוב המקלטים מ-30% ל-50%. גם מספר המקלטים הוכפל בתקופתה, והוקמו, בין השאר, המקלטים הראשונים בירושלים, באר שבע ונצרת והמקלטים הראשונים לנשים מוכות מהמגזר הערבי והחרדי.

חידוש נוסף שהנהיגה נמיר, שהפך לטענה העיקרית נגדה בציבוריות הישראלית, היה האישור להכנסת עובדים זרים לישראל. מכסות העובדים הזרים בתקופת כהונתה היו הגבוהות ביותר בכל תקופה שהיא לפני כן ואחרי כן.

אחרי ממשלת רבין-פרס התגלגלה נמיר למדבר הפוליטי. ב-1996 נכנסה לכנסת אבל ויתרה על הכהונה בה, והתמנתה לשגרירת ישראל בסין ובמונגוליה. בבחירות לכנסת ה-16 ב-2003 הוצבה במקום החמישי ברשימת "עם אחד" של עמיר פרץ ולא נכנסה לכנסת. בבחירות לכנסת ה-17 הציע לה יו"ר רשימת הגמלאים, רפי איתן, להיכנס לרשימתו, אך נמיר סירבה בטענה ש"אשמח לעזור לרפי אבל אני לכנסת לא הולכת, אין לי שום רצון לחזור לשם". מאז לא התראיינה ונעלמה מהציבוריות הישראלית – עד מותה הבוקר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,019 מילים

קבוצת הורים מנסה להפיל את אישור תשלומי ההורים בוועדת החינוך

היום תתקיים ההצבעה לאישור תשלומי ההורים לשנה הבאה בוועדת החינוך הזמנית של הכנסת ● קבוצת ההורים "מרד 49" מדווחת שהצליחה לגייס חמישה מחברי הוועדה להצביע נגד אישור התשלומים - בהם יעקב מרגי מש"ס וייבגני סובה מישראל ביתנו ● חברי הקבוצה מעריכים שכ-10,000 הורים כבר נענו לקריאה להחרים את תשלומי ההורים בשנה הבאה

תשלומי הורים לשנת תשע"ט (צילום: משרד החינוך)
משרד החינוך
תשלומי הורים לשנת תשע"ט

ועדת החינוך הזמנית של הכנסת מתכנסת היום (א') לדיון מיוחד לאישור התשלומים בשנת הלימודים התש"פ. קבוצת הורים בשם "חרם 49" הנאבקת נגד תשלומי הורים ומרכזת מאמץ קדחתני מו"ל הח"כים למנוע את אישור התשלומים.

בקבוצת ההורים, שפנתה לכל 15 הח"כים בוועדה, טוענים שחמישה מהם כבר אמרו כי יצביעו נגד התשלום, בהם ייבגני סובה מישראל ביתנו, יעקב מרגי מש"ס, וכן נציגי האופוזיציה בוועדה טל רוסו (עבודה) ומיכאל ביטון (כחול לבן).

קבוצת "חרם 49" היא התארגנות של הורים מרחבי ישראל המתנגדת לתשלומי הורים ואף לתל"ן וקוראת להורים לא לשלם את תשלומי ההורים בכלל, למעט 49 שקלים לביטוח. בקבוצה מעריכים כי כ-10,000 הורים נענו לקריאה.

עם חברי הקבוצה נמנית נירית לייבוביץ', חברת ועד ההורים הארצית, שטוענת כי תשלומי ההורים מחוללים עוול. ״יש מספיק משאבים במשרד החינוך – צריך לנהל אותם באופן שונה. אנחנו קוראים להורים לקום ולממש את חזונו של הרצל – חינוך חינם ושוויוני לכל ילד וילדה במדינת ישראל".

עינב לוביץ'-מצרפי, פעילה בקבוצת "מרד 49" (צילום: נופר לוביץ' בסון)
עינב לוביץ'-מצרפי, פעילה בקבוצת "מרד 49" (צילום: נופר לוביץ' בסון)

לדברי עינב לוביץ'-מצרפי, אם לשניים מפרדס חנה ופעילה ב"מרד 49" : "עומדת בפנינו אולי הזדמנות להפסיק את הפארסה שנקראת תשלומי הורים. אני לא מתכוונת לשלם יותר שקל נוסף פרט לתשלום הביטוח. גם לא אגורה אחת".

לדברי לוביץ'-מצרפי: "אני מרגישה שפשוט סוחטים אותי. מדי שנה אני נאלצת להיפרד מאלפי שקלים מהתקציב המשפחתי המצומצם ולשלם מס נוסף, כפול ומכופל על המסים שאנחנו משלמים בלאו הכי. תשלומי ההורים פוגעים אנושות בזכות של כל תלמיד לקבל חינוך שיוויוני ואיכותי ומעמיקים את הפערים בחינוך. ההורים משלמים רק מפחד שהמערכת תתנקם בילדיהם – מה שבאמת קורה. הגיעה השעה פשוט לבטל אותם״.

לא התקבלה תגובת משרד החינוך.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 240 מילים
סגירה