"התחושה היא שאנחנו לא שולטים במידע שלנו, שלא סופרים אותנו"

הסכם פייזר: המחיר האמיתי של "חיסונים תמורת מידע"

אין מדינה בעולם שבידה מידע רפואי פרטני כמו ישראל, מידע שהוא אוצר עבור כל חברה שמפתחת תרופות וחיסונים ● על רקע זה, הסתרת פרטי ההסכם עם פייזר - ובראש ובראשונה מסירת המידע הרפואי והפרטים שניתן יהיה לגזור ממנו על כל ישראלי - מעוררת אינספור סימני שאלה ● ניתוח מיוחד בסיוע שומרים - המרכז לתקשורת ודמוקרטיה

ראש הממשלה בנימין נתניהו בשדה התעופה בן גוריון עם הגעת מטוס מטען עם חיסונים של פייזר נגד נגיף הקורונה. 10 בינואר 2020 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)
קובי גדעון/לע"מ
ראש הממשלה בנימין נתניהו בשדה התעופה בן גוריון עם הגעת מטוס מטען עם חיסונים של פייזר נגד נגיף הקורונה. 10 בינואר 2020

איפשהו בכספת אחת בישראל ובאחרת במשרדי פייזר, מונח ההסכם בין המדינה וחברת התרופות ביחס לאספקת חיסוני הקורונה והתנאים להקדמת שליחתם. עין הציבור לא שזפה את ההסכם ותוכנו, לפחות בשנים הקרובות, כנראה יישאר חסוי.

לנבחרי הציבור שלנו אין עם זה שום בעיה, ולהפך. באמצע נובמבר עלה ההסכם לדיון בישיבת ממשלה. לפי פרסום ב"הארץ", שר הבריאות יולי אדלשטיין הזהיר כי "פרסום פרטי הסכם רכישת החיסונים לקורונה עם פייזר הוא פשע חמור". ראש הממשלה נתניהו הוסיף כי "יש סעיפים שאינם מותרים לפרסום ואנחנו לא רוצים לסכן את אספקת החיסונים בפתיחת ההסכמים הללו".

הסתרת ההסכם עם פייזר מעניינת בהיבטים רבים ועל כך בהמשך, אולם נזכיר כי היא לא עולה בקנה אחד עם החלטת ממשלה אחרת.

שידורי חי

חוזרים לחיים ????????

Posted by ‎Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו‎ on Thursday, January 7, 2021

ב-2013 אישרה הממשלה, גם אז בראשותו של נתניהו, את החלטה מספר 1116 שקיבלה את הכותרת "פרסום היתרים ומסמכי התקשרות בין רשויות המדינה לגופים פרטיים". ההחלטה קבעה כי קיימת חובה לפרסם את כלל ההתקשרויות של הרשויות בתוך כחודש מאישורן, למעט אם הדבר פוגע בביטחון המדינה.

בהחלטה ישנם סייגים המאפשרים שלא לפרסם את ההתקשרות, בין היתר בשל התנגדות של הגוף שעמו נחתם ההסכם. למרות ההחלטה הזאת, אין למדינה שום כוונה לפרסם את ההסכם עם פייזר.

חוסר השקיפות ביחס להסכם עורר שורה של תהיות ושאלות שלא קיבלו תשובות ברורות. למשל, כמה משלמת ישראל על כל חיסון, מה מידת האחריות של פייזר על החיסון, זמני האספקה, אחריות על בעיות שינבעו מהשינוע המורכב של החיסון ועוד.

חוסר השקיפות ביחס להסכם עורר שורה של תהיות. למשל, כמה משלמת ישראל על כל חיסון, מה מידת האחריות של פייזר על החיסון, זמני האספקה, אחריות על בעיות שינבעו מהשינוע המורכב של החיסון ועוד

אלא שסוף השבוע האחרון, בעקבות התבטאות – או אולי פליטת פה –  של נתניהו, עלתה שאלה חדשה ומטרידה. ראש הממשלה חשף כי בתמורה להקדמת הגעתם של החיסונים תמסור ישראל לפייזר מידע סטטיסטי על האזרחים המתחסנים.

מבט על מעבדות פייזר בפוארס, בלגיה. נובמבר 2020 (צילום: AP Photo/Virginia Mayo)
מבט על מעבדות פייזר בפוארס, בלגיה. נובמבר 2020 (צילום: AP Photo/Virginia Mayo)

"נחלוק עם חברת פייזר את הנתונים הסטטיסטיים שיעזרו לפתח אסטרטגיות להביס את נגיף הקורונה. אנו יכולים לעשות זאת כי מערכת הבריאות שלנו מהמתקדמות בעולם", אמר נתניהו.

איזה מידע יימסר לפייזר? ראשי משרד הבריאות מיהרו לנסות ולהרגיע את החשש שפייזר תעיין בתיקים הרפואיים של אזרחי ישראל, אולם רק העצימו את סימני השאלה.

כך, למשל, ראש האגף לבריאות הציבור ד"ר שרון אלרואי פרייס טענה בראיונות כי מדובר במידע בסיסי שזמין לציבור הרחב באתר האינטרנט של משרד הבריאות. האמנם הסכימה פייזר לתעדף את ישראל בתמורה למידע מהרשת?

ראש האגף לבריאות הציבור ד"ר שרון אלרואי פרייס טענה בראיונות כי מדובר במידע בסיסי שזמין לציבור הרחב באתר האינטרנט של משרד הבריאות. האמנם הסכימה פייזר לתעדף את ישראל בתמורה למידע מהרשת?

"אני לא רואה שום סיבה שפייזר יתנו לנו את הקדמת החיסונים, אם המידע שהם מקבלים הוא כל כך בסיסי וזמין. הם גם לא אומרים איזה מידע הם רוצים", אומר פרופ' אור דונקלמן מהחוג למדעי המחשב באוניברסיטת חיפה, חבר ועד מנהל מרכז חקר סייבר משפט ומדיניות וחבר הוועד המנהל של פרטיות ישראל.

ביקור ראש הממשלה בנימין נתניהו במרכז הלוגיסטי של טבע בשוהם. 10 בדצמבר 2020 (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ‎)
ביקור ראש הממשלה בנימין נתניהו במרכז הלוגיסטי של טבע בשוהם. 10 בדצמבר 2020 (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ‎)

גם פרופ' מיכאל בירנהק, משפטן ומומחה לפרטיות מאוניברסיטת תל אביב, תוהה באשר למהות ולטיב המידע שיועבר. "אם אלה רק נתונים כלליים אז למה נתניהו בכלל טרח לציין זאת? הוא לא אומר דברים סתם ולכן אני נוטה להניח שיש לזה חשיבות ומשמעות. מבחינת פייזר, ישראל היא מעבדה – מדינה קטנה שמבצע החיסונים שלה מתקתק והמערכת הרפואית טובה.

"אם אלה רק נתונים כלליים אז למה נתניהו בכלל טרח לציין זאת? הוא לא אומר דברים סתם ולכן אני נוטה להניח שיש לזה חשיבות ומשמעות. מבחינת פייזר, ישראל היא מעבדה"

"ההנחה היא שתופעות לוואי ידווחו ויהיו פידבק ששווה זהב. השאלה הגדולה היא איזה מידע רפואי ששייך לנו יועבר הלאה וההשלכות המאוד בעייתיות של זה. הייתי רוצה לדעת מי התחייב למה, למי יש שליטה על המידע, איך מבטיחים שהוא לא יתגלגל לידיים אחרות – מסחריות או ביטחוניות. גם כשמדובר בכוונות טובות, אני מצפה לשקיפות של המדינה".

היתרון הגדול של ישראל

כשמדובר במידע רפואי, ישראל מחזיקה באוצר בלום ונדיר. זה מתחיל בכך שכל בדיקה רפואית שאזרח ישראלי עובר מתוייגת תחת מספר תעודת הזהות שלו ונמשך בתיק הרפואי בקופת החולים, שמתעד את ההיסטוריה הרפואית מלידה ועד מוות.

לכך צריך להוסיף את העובדה שקופות החולים החלו למחשב את התיעוד הרפואי הזה כבר לפני שלושה עשורים. אין עוד מדינה בעולם שמחזיקה את כמות המידע הרפואי הזה על אזרחיה בצורה כה זמינה.

פרופ' מיכאל בירנהק (צילום: גל חרמוני)
פרופ' מיכאל בירנהק (צילום: גל חרמוני)

"השילוב הזה הופך את המידע הרפואי בישראל למדהים מבחינת הפוטנציאל המחקרי. המידע שנאסף על כל ישראלי לאורך שנים הוא עשיר, מפורט ואישי. כדאי לזכור גם שמרביתנו גם לא עוברים בין קופות חולים כך שהמידע הזה ממשיך להיאסף באותו המקום כל חיינו", אומר בירנהק, ומזכיר גם את המוצא האתני המגוון של האוכלוסיה בישראל שגם לו ערך רב במחקר הרפואי.

משרד הבריאות מודע כמובן לפוטנציאל הגלום במידע הרפואי הזה. ביחד עם המדען הראשי ומיזם בשם "ישראל דיגיטלית", הושק לפני כשנתיים פיילוט לשת"פים בין ארגוני בריאות לחברות טכנולוגיות.

החברות, סטרטאפים ברובן, מוצאות עניין רב בניתוח הדאטה האדיר שנצבר ושיתוף הפעולה אמור לשרת את שני הצדדים. כך, למשל, ההשפעה של תרופה על קבוצה מסויימת באוכלוסייה יכולה לשרת את חברת התרופות ובמקביל גם לשפר את הטיפול בחולים מאותה קבוצה.

שיתופי פעולה הללו נעשים בתנאים מחמירים של ארגוני הבריאות, במערכות המחשוב שלהן וגורמים "מבחוץ" אינם רשאים לגשת למידע הרפואי אלא מקבלים אותו באופן אנונימי.

המידור ההדוק הזה נובע לא רק מהחשש למידע הפרטי של החולה אלא גם ההבנה של ארגוני הבריאות השונים כי המידע הצבור הוא נכס ששוה הון וראוי לשמור עליו ליום שבו ניתן יהיה לעשות בו שימוש.

לפי בכירי משרד הבריאות, המידע שיועבר לפייזר אמור להיות אנונימי ובסיסי, אך כאמור לא ברור מהו.

אוהל החיסונים בכיכר רבין בתל אביב, 30 בדצמבר 2020 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
אוהל החיסונים בכיכר רבין בתל אביב, 30 בדצמבר 2020 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

"לאפשר קיום מחקרים זה דבר טוב, ושיתופי פעולה עשויים להיות מוצלחים, אבל הרעיון שבו לוקחים מידע רפואי ומוכרים אותו הוא כבר פחות טוב", אומרת ד"ר שירה לב-עמי, לשעבר סמנכ"לית מערכות מחשוב של משרד הבריאות. "מידע אנונימי זה מושג מאוד בעייתי למימוש, כי כשאפשר להצליב מספיק פרטי מידע שונים, אפשר גם להגיע לזיהוי.

"נגיד שאת יודעת את תאריכי הלידה של הילדים שלי, וזה הרי לא סוד, ובאמצעותם את מחפשת במאגר האשפוזים של משרד הבריאות. דרך זה תוכלי למצוא את השמות ואת הפרטים האחרים שלהם".

"לאפשר קיום מחקרים זה דבר טוב, ושיתופי פעולה עשויים להיות מוצלחים, אבל הרעיון שבו לוקחים מידע רפואי ומוכרים אותו הוא כבר פחות טוב. כשאפשר להצליב מספיק פרטי מידע שונים, אפשר גם להגיע לזיהוי"

מדוע לא לצמצם את המידע שמועבר החוצה כדי שבוודאות לא ניתן יהיה לזהות?
"ככל שאתה מצמצם את הפרטים במידע רפואי, הערך שלו יורד כי החתכים שאפשר לגזור ממנו מצטמצמים".

לב-עמי מספרת כי משרד הבריאות עסוק כבר שנים בניסיון לייצר מסגרת רגולטורית להוצאת מידע רפואי מארגוני הבריאות השונים.

ד"ר שירה לב-עמי (צילום: ארגון הג'וינט)
ד"ר שירה לב-עמי (צילום: ארגון הג'וינט)

"השתתפתי בכמה ישיבות בנושא והכיוון הכללי היה שיש כמה מעגלים של הגנה על המידע; המעגל המשפטי שכולל את המחויבות של מי שמקבל מידע, המעגל של ההגנות הטכניות ואיך אתה שומר על המידע, והשאלה הגדולה של איזה סוג מידע אפשר להוציא. ברור שאם מוציאים סטטיסטיקות זה לא מפריע לאף אחד והרגישות היא במידע פרטני שניתן לזיהוי.

"המידע הרפואי הוא של האדם, אבל אפשר לתת זכות שימוש בו. אלא שיש הבדל בין שימוש לצורך, נאמר, שיפור השירות בקופת החולים או שיפור הטיפול הרפואי, לבין מכירתו כנכס ששייך לקופה. היו דיונים שבהם גיבשנו רעיונות למאגר הסכמה של מבוטחים עבור שימוש בפרטיהם, אך זה לא התקדם".

למרות דיונים רבים בנושא, משרד הבריאות לא גיבש עדיין עמדה או חקיקה וכיום, כאשר מדברים על מידע רפואי, נסמכים בעיקר על חוק הגנת הפרטיות וחוק זכויות החולה.

מה יעשו עם המידע שלנו?

למרות נכסיה בתחום המידע הרפואי, ישראל הגיעה למו"מ מול פייזר בנחיתות גם בשל האיחור בהתקשרות עם החברה – שבוצעה רק לאחר שהחיסונים הוכחו כיעילים וזמן רב אחרי מדינות אחרות – וגם כמובן בשל הרצון והצורך למגר את המגפה.

חשיפת ההסכם שנחתם עם פייזר יכלה להרגיע את אי השקט שעולה מהדברים, אולם ראש הממשלה, שר הבריאות ובכירי משרד הבריאות טוענים, במפורש או ברמיזות, כי הסתרת פרטי ההסכם היא דרישה של פייזר וחשיפתם עלולה לסכן אותו. ייתכן שהטענות הללו נכונות, אולם ישראל – בזכות נכסיה – הייתה יכולה להתעקש מול החברה על שקיפות, או על שקיפות חלקית, אך לא עשתה זאת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בשדה התעופה עם קבלת המשלוח הראשון של חיסונים לקורונה. 9 בדצמבר 2020 (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ‎)
ראש הממשלה בנימין נתניהו בשדה התעופה עם קבלת המשלוח הראשון של חיסונים לקורונה. 9 בדצמבר 2020 (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ‎)

"כל ההתנהלות סביב ההסכם עם פייזר הייתה שושואיסטית, אבל זה לא אומר בהכרח שיש בעיה", אומרת לב-עמי. "צריך להבין שלפייזר יש ערך בניסוי שמתרחש פה גם אם כל המידע לא פרטני. מספיקה העובדה שיודעים שבישראל מידע רפואי לא הולך לאיבוד, שיש מעקב אחרי מיליוני אנשים וכשקורים מקרים חריגים כתוצאה מהחיסון הם מתועדים על ידי ארגוני הבריאות.

"אפשר להניח שייתכן ובמקרים החריגים האלה יבקשו הסכמה למסירת מידע. מבחינת פייזר, הרווח הוא גם עצם הידיעה על מה קורה כשאת מחסנת אחוז גדול מהאכולוסייה ולהיות מסוגלים לומר עצרנו את המגיפה בישראל בזכות החיסונים שלנו".

בירנהק חושש קצת יותר מהסיכומים החשאיים עם פייזר: "עולים שני סוגי חששות בהיבט הפרטיות. הראשון הוא שאפשר יהיה לנתח מחדש את המידע, לזהות אדם ספציפי מתוכו ולגזור מכך את המוצא העדתי, המצב המשפחתי, ההיסטוריה הרפואית וכו'.

"במצב כזה ישנם לא מעט גורמים שיתעניינו במידע. למשל, חברות ביטוח שעשויות להתייחס אל אותו אדם באופן שונה; מעסיקים, מפרסמים וגם גורמי אויב. כמו שישראל הייתה שמחה לקבל מידע כזה על איראן, כך גם ההיפך.

"ישנם לא מעט גורמים שיתעניינו במידע. למשל, חברות ביטוח שעשויות להתייחס אל אותו אדם באופן שונה; מעסיקים, מפרסמים וגם גורמי אויב. כמו שישראל הייתה שמחה לקבל מידע כזה על איראן, כך גם ההיפך"

"מידע רפואי שעובר לידיים חיצוניות עלול להיות מנוצל לרעה, וכשמידע כזה גם דולף הוא עלול להביא לגלי הדף עד כדי אבדן אמון של אנשים במערכת הרפואית. גם ככה המידע שעובר בין מטופל לרופא מאוד רגיש ולעתים אנשים חוששים מסטיגמות. אם יעלה החשש שהפרטיות נפגמה’ אנשים יחששו לדבר".

פרופ' אור דונקלמן (צילום: באדיבות המצולם)
פרופ' אור דונקלמן (צילום: באדיבות המצולם)

דונקלמן, שהוא גם ממייסדי עמותת "פרטיות ישראל", מספר כי בעבר השתתף בישיבות בנוגע לפרטיות ושמירה על מידע רפואי ושמע עד כמה מערכות הבריאות בארץ מבוהלות מהנושא.

"אחד הרופאים שישב איתנו אמר ש'אם אנשים ידעו שהמידע שלהם נחשף הם לא יספרו לי דברים'". גם הוא חושש שהמידע שיועבר לפייזר עלול להיות בעייתי.

"העברת מידע בסיסי, כלומר אגרגציה של מידע, לכאורה לא אמורה לייצר בעיות. אלא שהעברת מידע על ישוב קטן לעומת עיר גדולה כבר עלולה לייצר בעיה. אם ביישוב קטן וחרדי, לצורך העניין, הייתה הוראה של רבנים שלא להתחסן ומתברר כי ישנו אחוז שכן התחסן, האם זה לא בעייתי? קשה לי להבין את  הטענה שפייזר הקדימה את המשלוחים בתמורה למידע שנטען שהוא נגיש לכל אדם".

"אם ביישוב קטן וחרדי הייתה הוראה של רבנים שלא להתחסן ומתברר כי ישנו אחוז שכן התחסן, האם זה לא בעייתי? קשה לי להבין את הטענה שפייזר הקדימה את המשלוחים בתמורה למידע שנגיש לכל אדם"

בירנהק מוסיף: "נניח שהמידע שיימסר באמת סטטיסטי, כללי ואי אפשר לזהות, למרות שכאמור אנשי מחשבים מפקפקים בכך. בישראל נניח שיתחסנו 7 מיליון מבוגרים. חתכנו את הנתונים וירדנו בחצי לכדי 3.5 מיליון נשים שהתחסנו. מכאן כל חתך נוסף – גיל למשל – מצמצם את המספרים ובמקביל אפשר להצליב אותו עם מידע נוסף. זה כבר נהיה פחות ופחות אנונימי.

"התחושה היא שאנחנו לא שולטים במידע שלנו, שלא סופרים אותנו. נכון, נתנו לנו חיסונים וזה נפלא, אבל לוקחים מאתנו את המידע הרפואי ואנחנו לא יודעים מה קורה עם זה. יש אנשים שירגישו שסוחרים בהם במקום להסתכל עליהם כבני אדם".

*  *  *

כתבה זו נעשתה בסיוע שומרים, המרכז לתקשורת ודמוקרטיה www.hashomrim.org

עוד 1,711 מילים
כל הזמן // יום שישי, 22 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אוחנה: פשע של נבלים ברשות התורה, התגובה תבוא מהר

דרעי: לעצור את הפורעים ● דיווח: נתניהו מעוניין לבקר באמירויות ובבחריין בפברואר ● דוח העוני: רמת החיים בישראל ירדה לשפל של 20 שנה ● גורמים באוצר: החוב גדל לכטריליון שקל ● ביקורת במשרד הבריאות על תכנית נתניהו לפתיחת התרבות ● הספורט התחרותי ייפתח ממחר ● בני בגין הצטרף לתקווה חדשה של גדעון סער ● גנץ החליט על הוצאת גלי צה"ל ממערכת הביטחון

עוד 40 עדכונים

רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ

ההתנהגות העולה בחיי-אדם רבים ובסבלם של אלפי חולים בחצרות חסידיות וקהילות ליטאיות מעלה שאלה נוקבת: כיצד חברה האמונה על קדושת-החיים, ששבת-בשבתו נדחית אצלה מפני ספק-פיקוח-נפש בהבהלת חולים ויולדות לבית החולים, שהקימה את "יד שרה", "עזר מציון", "עזרא למרפא" (הרב פירר) ועוד עשרות מפעלים מצילי-חיים לטובת הכלל, הידרדרה להפקרות ולהפקרה של חייהם וחיי זולתם?

ההתנהגות העולה בחיי-אדם רבים ובסבלם של אלפי חולים בחצרות חסידיות וקהילות ליטאיות מעלה שאלה נוקבת: כיצד חברה האמונה על קדושת-החיים הידרדרה להפקרת חייהם וחיי זולתם?

המשבר הזה מוביל בהכרח לדיון רחב יותר על אחריותם של אדמו"רים ורבנים ולשאלות כגון:

  • מהי מהותה של חסידות בזמננו ומהן מטרותיה?
  • מי שומעים ל"דעת תורה" ומי אינם שומעים?
  • למי יש "אמונת חכמים" ולמי היא חסרה?
  • האם משמעותן התעוותה ואבדה ממשקלן ההלכתי והמוסרי?

מתחילת התפשטות המגפה יצאו פוסקים גדולים והודיעו ברבים הלכה פשוטה ומובנת מאליה:

"חמירא סכנתא מאיסורא" – חמורה סכנה שאדם מסכן עצמו ואחרים יותר מעבירה על איסור-תורה.

התורה ציותה על שמירת החיים:

"וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם". המצוות נתנו "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם" ולא שימות בהם.

חובה הלכתית להימנע מקיום המצווה, חשובה ככל שתהיה, על מנת שלא להידבק או להדביק אחרים. חייבים להישמר, להימנע מהתקהלויות, לעטות מסכה ולשמור על מרחק והיגיינה. יש להתפלל ביחידות או במניין מצומצם תוך הקפדה על הזהירות הנדרשת, לסגור בתי כנסת ובתי מדרש, לקיים שמחות בצמצום וכו'.

גם כמה אדמו"רים נתנו דוגמא אישית, סגרו את החצר והורו לקהילתם להישמר. לכאורה דברים פשוטים וידועים, כמו לומר לציבור החרדי: שמרו שבת, כשרות וטהרת המשפחה. מסתבר שלא. רבים עברו על הנחיות הרבנים.

אדמו"רים לא מעטים התעלמו והמשיכו בעסקים כרגיל. היו רבנים שפרסמו הוראה ומיניה וביה חזרו בהם או הפרו אותה בעצמם. המספר הגדל והולך של חולים ונפטרים כמעט ולא שינה דבר. זילות של חיי אדם.

אדמו"רים רבים התעלמו והמשיכו בעסקים כרגיל. היו רבנים שפרסמו הוראה וחזרו בהם או הפרו אותה בעצמם. המספר הגדל של חולים ונפטרים כמעט לא שינה דבר. זילות של חיי אדם

האחריות לחולים ולמתים מוטלת על כל פרט שלא נשמר ולא שמר. יסוד בשמירת המצוות הוא שאין אדם בר-דעת שיוכל להפיל את האחריות על הרב או האדמו"ר שלו. הפרט נכשל בכך ששמע לרבותיו ועבר עבירה בשמירת הנפש. אחריותם של האדמו"רים והפוסקים נוגעת להכשלת הציבור.

א"ר אבהו אמר רב הונא אמר רב מאי דכתיב (משלי ז', כ"ו): כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ?

כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה – זה תלמיד-חכם שלא הגיע להוראה ומורה.
וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ – זה תלמיד חכם שהגיע להוראה ואינו מורה (סוטה כ"ב ע"א).

ועצומים – לשון עֹצֵם עֵינָיו (ישעיהו ל"ג, ט"ו) – שסוגרים פיהם ואינם מורים לצורכי הוראה (רש"י).

תלמיד-חכם שלא הגיע להוראה ומורה – עליו נאמר: כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה – יכול להיות באמת ידען גדול, מנהיג רוחני של קהילה או אדמו"ר של חצר חשובה. אלא שהוראותיו אינם מתוך הדיון ההלכתי אלא משיקולים אחרים. הוא בבחינת:

מְּגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים (אבות ג', י"א).

ועל זה הזהיר אבטליון במשנה (שם, א', י"א):

וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל.

אך גם על מי שהגיעו להוראה ומצויים יום-יום בתהליך הפסיקה אמרו חז"ל שהם עלולים לסטות ולא להורות בדרך ההלכה. כך מסביר רש"י: הפוסקים הללו, גדולים ככל שהם, עוצמים עיניהם למציאות, דבר שאסור לפוסק לעשות. אם היו שותקים ולא אומרים דבר, ניחא. אבל הם סוגרים פיהם לדיון ההלכתי "ואינם מורים לצורכי הוראה" אלא לצרכים אחרים.

חלק מה"הוראות" האלה הוצגו בווידאו לציבור הרחב. מנהל תלמוד-תורה נכנס למי שנחשב "גדול הדור" כדי לברר אם להמשיך בלימודים כרגיל. נתונים לא מוצגים, בירור לא נערך ובפחות מדקה ניתנת הוראה: ממשיכים כרגיל. אין מרבותינו ז"ל מי שיחשיב תופעה כזו ל"דעת תורה" ואת הנענים לה לבעלי "אמונת חכמים". מכאן ואילך ישלוט הכאוס. פוליטיקאים ינסו ולעתים יצליחו לחלץ הוראות הפוכות. הרב מורה לסגור. חלק גדול מהמוסדות אינם נשמעים לו יותר. הורים אחראיים משאירים את הילדים בבית. אבדן-הדרך נגלה לעין-כל.

מנהל תלמוד-תורה נכנס למי שנחשב "גדול הדור" כדי לברר אם להמשיך בלימודים כרגיל. נתונים לא מוצגים, בירור לא נערך ובפחות מדקה ניתנת הוראה: ממשיכים כרגיל. מכאן ואילך ישלוט הכאוס

בחודשים האחרונים, כשנדמה שבני-ברק ניצחה את התחלואה וכי גל המתים נעצר, עוד הלעיטו דוברים חרדים את הציבור הרחב בהסברים סוציולוגים כמו צפיפות וחוסר-מודעות, אך לא הסבירו איך ייתכן שה"גדולים" אינם מודעים לכך.

היו שדברו על ה"סכנה הרוחנית" הגוברת על סכנת המוות והעזו להשוות את המצב לגזירות השמד תוך חילול זכרו של רבי עקיבא. ההצטדקות כללה גם השוואות מקוממות בין זלזול בשמירת הבריאות בריכוזים חרדיים לבין הצפיפות בהפגנות ומסיבות בתל-אביב, ואף טענות על אכיפת-יתר אצל חרדים והתעלמות מהערבים.

האם שומרי תורה ומצוות זקוקים להוראות המדינה כדי לשמור מצוות-יסוד כמו שמירת הנפש? זה לא מובן מאליו? האם לא היו חייבים להחמיר במצווה זו מלכתחילה, לשמש דוגמה חיה ליהדות שמקדשת את החיים ולהראות לכולם כיצד שמירה קפדנית על הלכות פיקוח-נפש יכולה לנצח את המגפה?

הסכנה עוד קיימת. שערי תשובה לא ננעלו ועדיין ניתן להציל חיים אם ינהג כל אדם באחריות המחויבת מדין תורה.

הרב נפתלי רוטנברג הוא רב המועצה המקומית הר אדר, עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים, וחוקר בתוכניות על אהבה ודת וחוק ודת בריג'נט פארק קולג', באוניברסיטת אוקספורד. תחומי התעניינותו העיקריים: חוכמת האהבה; הלכה ומדרש; חינוך דמוקרטי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
התשובה ברורה. ה"גדולים" מעדיפים שהנוער יהיה תחת השגחתם בתלמודי התורה ולא יהיו בפלאפון (זה שמוצנע בכיס שאף אחד לא רואה) ובפורנו. המצב ממחיש את סדר העדיפויות של הרבנים. העדפת הכוח של הקהי... המשך קריאה

התשובה ברורה. ה"גדולים" מעדיפים שהנוער יהיה תחת השגחתם בתלמודי התורה ולא יהיו בפלאפון (זה שמוצנע בכיס שאף אחד לא רואה) ובפורנו.
המצב ממחיש את סדר העדיפויות של הרבנים. העדפת הכוח של הקהילה והמשכיותה, על פני כל דבר אחר.

עוד 750 מילים ו-1 תגובות

ביום עיון על גידולי שקד, הציג מומחה ממשרד החקלאות, ד"ר שאול בן יהודה, רשימה ארוכה של תכשירים רעילים הנמצאים בשימוש במטעי השקד ● הכימיקלים אמנם לא מגיעים אל הפרי שאנחנו אוכלים, אבל פוגעים בסביבה ובבריאות העובדים במטעים ● בשיחה עם זמן ישראל, בן יהודה דווקא אופטימי: לאחרונה הושלם פיילוט בהדברה מקיימת שעשוי לשפר מאוד את המצב

עוד 930 מילים

מה ישראל רוצה, מה ארה"ב תיתן - ולמה איראן תסכים

פרשנות הממשל החדש בוושינגטון החל לעבוד, ולפי כל הסימנים בקרוב ייכנס להילוך גבוה החזרה להסכם הגרעין עם איראן ● ישראל לא הייתה שותפת סוד כשנחתם ההסכם המקורי ב-2015, וכניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן היא הזדמנות לתקן את הסעיפים החלשים ולהתעקש על האיומים החשובים ● השאלה היא כמה הממשלה בירושלים תסכים להתפשר - ועד כמה האמריקאים יצליחו לכפות על משטר האייתוללות

עוד 1,133 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

קארה הצליח, העצמאי מת

"השינוי לא יבוא מהפוליטיקאים. השינוי יבוא מאיתנו, יבוא מהעם" - כך כתב אביר קארה לפני פחות משנה ● מאז, מייסד "אני שולמן" החליט לעזוב את העם ולהצטרף למפלגת ימינה של נפתלי בנט ● דווקא במשבר הכלכלי הקשה ביותר, קארה נכנס לפוליטיקה כשהפופולריות שלו רחוקה משיאה ● ובדרך להצלחתו האישית, הוא מותיר את מחאת העצמאיים פצועה, מדוכאת ומפולגת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק ... המשך קריאה

קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק על חשבון חבריו. מה יעשה שולמן שבעוונותיו תומך במצע של מרץ או לפיד? אבל אל דאגה. קארה יישאר עם בנט עד דקה אחת אחרי הבחירות, אז נתניהו יציע לו תפקיד בממשלה וקארה יעשה לבנט מה שהוא עושה כעת לשולמנים.

עוד 679 מילים ו-1 תגובות

כן, "רק לא ביבי"

אחת המגמות שאני מזהה היום היא לחץ גובר על מפגיני בלפור והצמתים להקים מפלגה, או להצטרף למפלג/ות ולרוץ במסגרתן, או לאמץ קו פוליטי מפלגתי ברור. הקריאה הזאת מצטרפת להגדרה המזלזלת "מחנה רק לא ביבי", כלומר ההאשמה שלמוחים אין אף אג'נדה מלבד סילוקו של הנאשם.

הלחץ גובר על מפגיני בלפור והצמתים להקים מפלגה, להצטרף למפלג/ות או לאמץ קו פוליטי מפלגתי ברור. הקריאה מצטרפת להגדרה המזלזלת "מחנה רק לא ביבי" – האשמה שלמוחים אין אג'נדה מלבד סילוק הנאשם

שותפים להאשמה קולות מימין, שתומכים בנאשם בשוחד ומרמה מסיבותיהם שלהם, או כי הם חושבים שהוא אפוד המגן מפני מו"מ מדיני שיסתיים בנסיגות ופינוי יישובים. שותפים נוספים ללעג הזה קולות ותיקים משמאל, שמפריע להם כי למחאה אין דרישה חד משמעית משותפת לסיום הכיבוש, לצדק חברתי, להפרדת דת ממדינה. מפריע להם שהשפה של מפגיני בלפור היא לא השפה הפוליטית שהם התרגלו אליה.

אני שמאלני "ישן". אני בא מהעולם של ה"איזמים" הישנים בעצמי. אני סוציאליסט, ובקונפליקט עם קפיטליסטים. אני מאמין בשיוויון אזרחי, בהפרדת דת ממדינה. אני מאמין שהכיבוש כבר הפך מזמן לאפרטהייד דה-פקטו. אני מאמין במפלגות ובחלוקה ברורה למחנות. אני משוכנע ששראל זקוקה לחוקה חילונית ורפובליקאית היום. אתמול.

שוחחתי עם הפעילים. אין ספק: שפתי אינה שפתם. כשהם מזלזלים, למשל, בחלוקה לימין ושמאל – אני חייב להתאפק לא לצעוק ולדפוק על השולחן (עוד מנהג של הדור הישן). אבל אני מכיר בכך שיש להם שפה אחרת ופרספקטיבה אחרת ויש להן מקום ולגיטימיות. עצם המעורבות הפוליטית הממושכת שלהם היא מבורכת. בתנאים הקשים שבהם הם פועלים, הנחישות שלהם מעוררת הערצה.

צריך להבין: לצד מחאת היחידים ו"חוזה חדש" ("קריים מיניסטר"), רוב גופי המחאה הוקמו בחודשים האחרונים והרוב המוחלט והמוחץ בהם הם צעירים מתחת לגיל 30. האידיאולוגיות הותיקות והמנוסחות זרות להם, או נראות להם מיושנות ולא רלוונטיות. השפה הפוליטית (שהם עדיין ממציאים) של הדור הזה שונה. לטוב ולרע, זאת שפה שונה.

המרחב הדמוקרטי כולל מחאה לא מפלגתית לצד מפלגות, לא המצאנו פה את הגלגל. כמו שהפוליטיקה באיגודים המקצועיים, או ברשויות המקומיות, מתנהלת לפי חוקים אחרים מהקשת המפלגתית שמיוצגת בכנסת. גוש אמונים שלום עכשיו, התנועה לאיכות השלטון – כולן לא מפלגתיות. לכולן יש מקום של כבוד בפוליטיקה ובציבוריות הישראלית.

הרוב המוחץ במחאה הם צעירים מתחת לגיל 30. האידיאולוגיות הותיקות והמנוסחות זרות להם, או נראות להם מיושנות ולא רלוונטיות. השפה הפוליטית (שהם עדיין ממציאים) של הדור הזה שונה, לטוב ולרע

אם נרחיק למקומות וזמנים אחרים – המחאה נגד מלחמת וייטנאם היתה ברובה על-מפגתית. הפוליטיקה הסביבתית היא לא פעם על-מפלגתית (גם אם מחנה פוליטי חד מזוהה עם פוליטיקה סביבתית הרבה יותר). המחאות שצמחו נגד המשטרים במזרח אירופה לא היו מפלגתיות. גם התנועה נגד מרוץ החימוש הגרעיני. ועוד ועוד.

לגבי הדרישה להדחת נתניהו ומקומה המרכזי, כבר היה בישראל קמפיין כזה: "מספיק ודי בשלטון מפא"י". אג'נדה לגיטימית לגמרי. גם טוהר המידות זו אג'נדה נורמלית לגמרי להתאחד סביבה, בלי הסכמה על דברים אחרים. טוהר המידות או מלחמה בשחיתות זאת אג'נדה שמקובלת מאוד בתנועות חוץ פרלמנטריות, ולפעמים גם מתגבש מחנה פוליטי סביבה.

הדחתו של ראש מדינה שמסרב לפרוש חרף מחאה ציבורית והליך משפטי על עבירות חמורות זה מכנה משותף סביר בהחלט. נכון שבישראל, שמתחזקת כיבוש 53 שנים, שחלוקת העושר בה בלתי שיוויונית באופן קיצוני, שהמבנה החוקתי שלה הוא שאין חוקה ויש ממסד דתי ששולט בנישואין, בגירושין ובמעמד האזרחי של מהגרים ובני מהגרים – זה נראה מוזר, להעמיד את השחיתות והדחתו של אדם אחד בראש סדר העדיפויות הפוליטי.

אבל השחיתות, לכאורה, הפכה למרכיב מפתח בצורת המשטר הפוליטי והכלכלי בישראל. ב-1996 נתניהו היה סתם ראש ממשלה ימני מהליכוד. לא כך המצב ב-2021. נתניהו, משפחתו ומקורביו הפכו למשהו שהוא יותר ממפלגה. הם הלב הפועם של משטר הכיבוש, ההון-שלטון והתיאוקרטיה הזוחלת. כל תזוזה, כל שינוי, כל רפורמה מותנים עכשיו בהדחתו ובפירוק המשטר שהתעצב סביב אישיותו וסביב מקורביו.

השחיתות, לכאורה, הפכה למרכיב מפתח בצורת המשטר הפוליטי והכלכלי בישראל. ב-2021, נתניהו, משפחתו ומקורביו הפכו ליותר ממפלגה. הם הלב הפועם של משטר הכיבוש, ההון-שלטון והתיאוקרטיה הזוחלת

אז כן. "רק לא ביבי". האיש חייב לעמוד לדין, וכך גם לא מעט מהמקורבים והדמויות הבכירות במשטר שהתעצב פה. בכל מקרה, אסור להם להישאר בשלטון. אין בכך התנכרות לכ-4.5 מיליון נכבשים, או התעלמות מהחצי-תיאוקרטיה, או אדישות לאי-שיוויון חברתי. להפך. זה תנאי מוקדם הכרחי כדי להתקדם בכל שאר החזיתות.

נדב אלגזי עוקב אחרי הימין החדש זה כמה שנים, מאז שהיה קשור לחוגים הניאו-שמרניים או פעל בתוכם, וראה את המהפך המבעית לימין הפופוליסטי החדש. את ניצול הפרצות בחוק ובשיח הפוליטי-תרבותי. שואף להעלות את המודעות בציבור הדמוקרטי הרחב לסכנה, ולחשוף את דרכי הפעולה של החוגים הללו שפעלו לגמרי מתחת לרדאר שנים ארוכות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 644 מילים
עודכן לפני שעתיים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

נשיא כבר יש, אבל מי יהיה שגריר ארה"ב הבא? 

על המינוי של דיוויד פרידמן, טראמפ הכריז לפני ארבע שנים עוד בימי המעבר ● כעת, יממה לאחר השבעת ביידן וסיומה הרשמי של כהונת פרידמן, עדיין לא ידוע מי יהיה השגריר הבא בישראל ● המועמד המוביל בבורסת השמות הוא דן שפירו, השגריר הקודם לפרידמן, שחי בישראל מאז שסיים את תפקידו ● מועמדים נוספים המוזכרים הם עמוס הוכשטיין ורוברט וקסלר

עוד 558 מילים

טקס ההשבעה של הנשיא ג'ו ביידן וסגניתו קמלה האריס סיים ארבע שנות שלטון אימים של מי שמעולם לא ראה עצמו כפוף לממלכה, אלא כגדול יותר ממנה ● במובן זה, עידן ביידן בפוליטיקה האמריקאית בא להצהיר בקול גדול על שיבה לנורמליות ● על כיבוד סמלי הממלכה, הרכנת ראש בפני טקסי המסורת הדמוקרטית, מגוחכים ונלעגים ככל שיהיו

עוד 842 מילים ו-1 תגובות

"ישראל היא הדוגמה לאופן שבו צריך להתמודד עם הנגיף"

אחרי מאות אלפי מתים ומיליוני נדבקים, החל השבוע מבצע החיסונים בברזיל, אבל עדיין מתקשים שם לראות את האור ● פרופ' אנה לוין, מראשי המלחמה בקורונה בבית החולים הציבורי הגדול בדרום אמריקה, רואה מה שקורה בישראל, ומקנאה ● בראיון לזמן ישראל היא מסבירה למה בברזיל בחרו בחיסון הסיני ומתי סוף סוף נצא מהגל העכור הזה

עוד 880 מילים

דווקא בשעה בה רבים כל כך סובלים מחוסר בטחון תזונתי, עולים סימני שאלה גדולים סביב מכרז תלושי המזון של משרד הפנים ● ברשויות המקומיות חוששים שהעברת הנתונים לשופרסל מתנגשת עם חוקי הגנת הפרטיות ● עתירות שהוגשו בנושא טוענות: "המענק עלול להגיע לידיים הלא נכונות, ולפגוע בזכאים" ● במשרד הפנים מגיבים: "לא קיים כל חשש לפגיעה בפרטיות" ● בדיקת זמן ישראל

עוד 968 מילים

ראיון "הדבר האיום, הנורא ביותר שטראמפ השאיר לנו הוא הרס האמת"

"הנשיא תדלק את השקרים, בנה אותם, עודד אותם" ● אברהם פוקסמן, מהמנהיגים היהודים החשובים בארה"ב, מסכם את הקדנציה הרעילה של טראמפ ● מי שהיה מנכ"ל הליגה נגד השמצה מביט אחורה בייאוש ומציץ קדימה בדאגה: "האיש הזה חיזק את הקנאים, וצריך להיענש. יהיה קשה לרפא את המדינה"

עוד 1,820 מילים

ריבלין: מצפה לבנות יחד גשרים נוספים, גם עם הפלסטינים

נתניהו: מצפה שנחזק ביחד את הברית בין ארה״ב לישראל ● לפני ההשבעה: טראמפ חתם על עסקת החמקנים לאמירויות ● היועמ״ש לכ״ץ: המנע מכלכלת בחירות ● בכירי המשטרה והכנסת דנו בתרחיש של השתלטות המונית על המשכן בדומה לאירוע בקפיטול ● מנהל הריאלי הוזמן לשימוע לאחר שנתן למנכ״ל בצלם להרצות בפני תלמידים ● קופות החולים יפסיקו לחסן בני 35 עד 40

עוד 37 עדכונים

נתניהו שוב מכה את בנט

נתניהו יכול היה להתרווח אמש בכיסאו ולמתוח חיוך רחב: המועמדת שלו, חגית משה, ניצחה בפריימריז לראשות הבית היהודי - האישה הראשונה לעמוד בראש המפלגה על גלגוליה השונים ● המשמעות היא ככל הנראה איחוד עם סמוטריץ' - מה שמקרב את נתניהו ל-61 מנדטים וכל הטוב שבא איתם ● המשימה הבאה על הפרק: לשכנע את סמוטריץ' להתאחד גם עם איתמר בן-גביר ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
וואי וואי וואי היו פריימריז במפלגה של 0.8% והאכלת עם המטעמים האלה חצי עם, וסגרת את הבחירות, ואת ה 61 מי שחושב שביבי ישן בלילות, לא ראה פאניקה מימיו הסקר האמין האחרון 58 מנדטים לימין. ב... המשך קריאה

וואי וואי וואי היו פריימריז במפלגה של 0.8%
והאכלת עם המטעמים האלה חצי עם, וסגרת את הבחירות, ואת ה 61

מי שחושב שביבי ישן בלילות, לא ראה פאניקה מימיו
הסקר האמין האחרון 58 מנדטים לימין. בקלפי. לפי הסקרים מהבוקר – 74
30% מגוש המרכז–שמאל עברו לימין–חרדים. ממש
יש לי מגרש למכור לך בביצות בפלורידה

עוד 590 מילים ו-1 תגובות

אז כמה מורים התחסנו עד כה? אף אחד לא יודע

בדיקת זמן ישראל שיקול משמעותי בהחלטה האם לפתוח מחדש את מערכת החינוך הוא מספר עובדי מערכת החינוך שכבר חוסנו נגד נגיף הקורונה ● למעשה, הסתדרות המורים אף איימה בשביתה אם לא תינתן עדיפות לסגל ההוראה בחיסונים ● אלא שאף גוף בישראל לא אוסף נתונים על שיעור המתחסנים בקרב המורים - ולקופות החולים יש מידע רק על כ-25% מחוסנים מכלל אנשי החינוך

עוד 861 מילים

נערים עובדים בזמן הקורונה פחות מבזמנים רגילים, כי יש פחות מקומות עבודה ● אבל אלה שעובדים, עובדים מגיל צעיר יותר, שעות רבות יותר, בתנאי העסקה גרועים בהרבה, רבים מהם בעבודות מסוכנות - ולעתים קרובות במקום ללמוד ● חלקם עובדים כדי להציל את פרנסת המשפחה, חלקם - כי זה מה שיש לעשות מחוץ לבית ● "מצב מסוכן וחמור: מי שנפלט ממערכת החינוך כבר לא יחזור אליה"

עוד 2,044 מילים

המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב, הגליל - וכל מה שביניהם

פתאום, דווקא בלב ראש העין המבוססת, זכו התושבים לקבל גינה מוזיקלית במימון המשרד הממשלתי של אריה דרעי לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ● הגינה היפה מציפה שאלות לגבי הדרך והעקרונות שלפיהם מחולקים כספי תמיכה ממשלתיים ● האם באמת רשות מבוססת ועתירת תקציב זקוקה לסיוע ממשלתי על חשבון רשויות עניות יותר? ● תגובת המשרד: "אנחנו פועלים על פי נתוני הלמ"ס"

עוד 563 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה