אם נתניהו באמת רצה להביא לגיוס משמעותי של חרדים, בקדנציה הנוכחית היו לו ארבע שנים לעשות זאת, מתוכן שלוש שנות מלחמה – ובפועל הוא עשה כמעט הכול חוץ מלהכריע.

מאז ה-7 באוקטובר, כאשר צה"ל זקוק בדחיפות לעוד כוח אדם והנטל על המשרתים הולך וגדל, הממשלה בראשות נתניהו לא העבירה חוק גיוס אפקטיבי, אלא ניהלה סדרה ארוכה של דחיות, הקלות והסדרים זמניים: היא החלישה מנגנוני אכיפה, קידמה יעדי גיוס שניתן להפחיתם, פעלה לצמצום הסנקציות הכלכליות על מי שאינם מתגייסים, החליפה גורמים שנתפסו כמכשול לחוק מקל יותר, ובסופו של דבר קידמה גם הקפאת הליכי אכיפה נגד חייבי גיוס.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

נוסח הפטור מגיוס שמקדם ח"כ יואב ביסמוט מבטיח לצה"ל כ-4,900 מגויסים חרדים בשנה בלבד מתוך פוטנציאל של 100,000, מעגן ויתורים בשווי מיליארדי שקלים, ומשאיר את רוב הציבור החרדי בפטור גם אם יאושר במלואו.

בקצרה

• הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר הזהיר בדיון בקבינט ב-26 במרץ 2026 כי "צה"ל הולך לקרוס לתוך עצמו", והזהרתו, שאינה פוליטית במהותה, נסמכה על שילוב של היעדר חוק גיוס, היעדר שינוי בחוק המילואים ואי-הארכת שירות החובה.
• יעד הגיוס שקבע מתווה ביסמוט, כ-8,160 חרדים בתקופה הראשונה, משמעותו כ-4,900 בשנה. מול פוטנציאל גיוס של כ-100,000 חרדים, לפי חישוב המכון הישראלי לדמוקרטיה, היעד הרשמי מכסה כ-5% מהפוטנציאל בלבד.
• האכיפה האישית על פי החקיקה הקיימת כבר האיצה את הגיוס: כ-3,000 חרדים התגייסו מאז יולי 2024, לעומת 1,200 עד 1,800 בשנה בממוצע לפני כן, לפי בנק ישראל. לפי המכון למחקרי ביטחון לאומי, כ-42,000 חרדים נוספים מחזיקים כבר בצווי גיוס בתוקף.
• לנוכח התנגדות המפלגות החרדיות, קידום המתווה הוקפא במרץ 2026 בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', אחרי 86 דיונים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה.

מה הבעיה במתווה של ביסמוט לפי בנק ישראל?

בהתייחסות רשמית מ-11 בדצמבר 2025 קבע בנק ישראל כי נוסח החוק "לוקה בחסר באופן שלא יביא לגיוס חרדים העונה על הצרכים הביטחוניים", ושיש חשיבות רבה לתיקונו לפני אישורו, לא בהמתנה לתוצאותיו.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

לקראת הבחירות הקרובות נחלקת המפה הפוליטית לשני גושים עיקריים, המתאפיינים בעיקר ביחסם לעקרונות הדמוקרטיה ולראש הממשלה בנימין נתניהו.

גוש אחד מאגד את מפלגות הקואליציה הנוכחית, המזוהות עם תמיכה בנתניהו ובהפיכה המשטרית. הגוש השני מתנגד לנתניהו ומעוניין לשמור על ישראל יהודית-דמוקרטית-ליברלית; הוא כולל את ישר! בראשות איזנקוט, ביחד בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד, הדמוקרטים בראשות יאיר גולן וישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.