לימודי שואה בבתי ספר, דגלי ישראל ברחובות: זרקור מפתיע על אזרבייג'ן

החיילים היהודים שהפכו לסמל המלחמה בארמניה

דווקא מדינה בעלת רוב מוסלמי, השוכנת ליד איראן, החליטה לחבק את ישראל ואת היהודים ● "אלה לא רק האינטרסים המשותפים", מסבירים בבתי הכנסת באזרבייג'ן ● עתה, בשוך הקרבות עם ארמניה, הפכו החיילים היהודים לכוכבי רשת מקומיים ● גל של לאומנות? חשש מאנטישמיות? ממש לא שם

דוד סדאייב ליד הגבול של אזרבייג'ן עם ארמניה, דצמבר 2020 (צילום: באדיבות המצולם)
באדיבות המצולם
דוד סדאייב ליד הגבול של אזרבייג'ן עם ארמניה, דצמבר 2020

כבר עשרות שנים שהרב זמיר ישראייב מתפלל מדי שבת בבוקר למען ממשלת אזרבייג'ן, מדינה בעלת רוב מוסלמי השוכנת צפונית-מערבית לאיראן.

אחרי שפרצו הקרבות בין ארמניה לאזרבייג'ן על טריטוריה שנויה במחלוקת, הוא הוסיף תפילה מיוחדת לשלום חיילי אזרבייג'ן, ולאחריה הוא נושא באופן קבוע תפילה לשלום חיילי צה"ל.

"ישראל היא המדינה שלי כיהודי. אזרבייג'ן היא המדינה שלי כאזרי", אומר ישראייב, בן ה-40. הוא נולד בבאקו, הבירה, אבל גדל בארץ ושירת בצבא.

הפטריוטיות של ישראייב אופיינית ליהודים אזרים, אחת הקהילות היהודיות העתיקות בעולם, שבבתי הכנסת שלה ניתן לראות דגלי אזרבייג'ן וישראל וכן תמונות של חברי הקהילה שנפלו במלחמה למען אזרבייג'ן וקודם לכן ברית המועצות.

גברים מתפללים בבית הכנסת בקרסניה סלובודה, 21 ביולי 2018 (צילום: כנען ליפשיץ)
גברים מתפללים בבית הכנסת בקרסניה סלובודה, 21 ביולי 2018 (צילום: כנען ליפשיץ)

ישראייב מתפלל למען החיילים מסיבות נוספות. עשרות מחברי הקהילה היהודית – המונה כ-8,000 איש – משרתים בצבא אזרבייג'ן, שספג יותר מ-2,000 אבדות בשנה שעברה בלחימה נגד ארמניה על אזור נגורנו-קרבאך, העומד במרכז הסכסוך. למרות שהצדדים חתמו על הפסקת אש בנובמבר, המתח באזור רב.

אחד החיילים היהודיים שהשתתפו בלחימה הוא דניאל סדאייב בן ה-26, בוגר בית ספר התיכון היהודי בבאקו. ישראייב לימד אותו את דרשת בר המצווה. סדאייב, שחזר הביתה אחרי הפסקת האש, התפרסם בתקשורת האזרית כסמל לסובלנות ולדו-קיום אתני באזרבייג'ן ובצבא האזרי. בריאיון שנתן ל-Trend, אתר חדשות מרכזי, צולם כשהוא מניח תפילין על רקע דגלי אזרבייג'ן וישראל.

DayTube, הגרסה האזרית ל-YouTube, העלתה סרטון של סדאייב בו הוא מברך: "לחיי הידידות בין אזרבייג'אן לישראל! קרבאך היא אזרבייג'אן!", לפני שירה באוויר ברובה הקלצ׳ניקוב שלו.

"ישראל היא המדינה שלי כיהודי. אזרבייג'ן היא המדינה שלי כאזרי", אומר זמיר ישראייב, בן ה-40. הוא נולד בבאקו, הבירה, אבל גדל בישראל ושירת בצה"ל

"מובן שאני דואג להם", אומר ישראייב על תלמידיו לשעבר וחברי קהילתו המשרתים בצבא. "אבל אני מאוד גאה בהם".

חיילים אזרים ליד הכפר דדיבנק, 25 בנובמבר 2020 (צילום: סטניסלב קרסילניקוב/‏TASS באמצעות Getty Images)
חיילים אזרים ליד הכפר דדיבנק, 25 בנובמבר 2020 (צילום: סטניסלב קרסילניקוב/‏TASS באמצעות Getty Images)

תשומת הלב שהופנתה לסדאייב הייתה כנראה תוצאה של הוראה מהחלונות הגבוהים באזרבייג'ן – דיקטטורה עשירה בנפט, שבה אין חופש עיתונות ושקיים בה פיקוח הדוק על המדיה החברתית – כדי להדגיש את הסובלנות הדתית במדינה, "אבל", מסביר ישראייב, "היא מבטאת משהו אמיתי על החברה האזרית. זו מדינה שבה אנטישמיות פשוט אינה בעיה".

נראה כי קיימת תמימות דעים בקרב המנהיגים וחברי המיעוט היהודי באזרבייג'ן, שחזרו על כך שוב ושוב לציטוט ולא לציטוט. "באזרבייג'אן יש הרבה מיעוטים: רוסים, נוצרים, אירנים, אפילו ארמנים", אומר ישראייב, "אבל היהודים נתפסים כאן כבני ברית נאמנים הזוכים להערכה מיוחדת. כאן איננו עוד מיעוט אתני".

זהו היבט של החברה האזרית שמושרש בהיסטוריה, לדברי זאב לוין, מומחה לקהילות יהודיות במרכז אסיה ועמית מחקר במכון טרומן. "יהודים חיו באזרבייג'ן שנים רבות לפני שחיו כאן רוב האוכלוסיות האחרות. בניגוד גמור למקומות כמו אוקראינה, שאליה היהודים הגיעו כזרים והם עדיין נתפסים כזרים על ידי רבים".

בשנת 2000 השתלטה אזרבייג'ן על שטחי אדמה נרחבים באזור ארטסך, ישות הנתמכת על ידי ארמניה. בתמיכת חיילים ארמנים, ארטסך החזיקה בשטחים שמבחינה בינלאומית הוכרו כשייכים לאזרבייג'ן מאז פעולות איבה שהתרחשו בשנות התשעים.

תמונת לוחם יהודי שנפל במלחמת 1992 בבית הכנסת הגאורגי של באקו, אזרבייג'ן, יולי 2018 (צילום: כנען ליפשיץ)
תמונת לוחם יהודי שנפל במלחמת 1992 בבית הכנסת הגאורגי של באקו, אזרבייג'ן, יולי 2018 (צילום: כנען ליפשיץ)

למרות שאיבדה לא מעט חיילים, אזרבייג'ן חגגה ניצחון. הממשלה האזרית ארגנה בחודש שעבר מצעד צבאי שהציג לראווה לא רק את יחידות הצבא שלה, אלא גם כלי רכב – כולל שרידי רכב מעוקמים – שתפסה בקרב נגד ארמניה.

עשרות מבני הקהילה היהודית משרתים בצבא אזרבייג'ן, שספג יותר מ-2,000 אבדות בשנה שעברה בלחימה נגד ארמניה. למרות שהצדדים חתמו על הפסקת אש, המתח באזור רב

קהילות יהודיות במדינות ברית המועצות לשעבר חוששות לעיתים קרובות מגלי לאומנות כמו הלאומנות שהופגנה באזרבייג'ן, מכיוון שלא פעם הן מובילות לגל של אנטישמיות. באזרבייג'ן המצב שונה.

"הפחד מדברים כאלה אינו רלוונטי בחלק הזה של העולם", אומר ישראייב. גם כאשר אזרבייג'ן הייתה חלק מברית המועצות, ליהודים היה מותר להמשיך לקיים מצוות, עניין חריג ברפובליקות הסובייטיות.

לאסלאם הקיצוני יש נוכחות ציבורית מועטה באזרבייג'ן, אשר בבירתה מוצב פסל בולט של אישה המסירה את הרעלה שלה. "פסל האישה המשוחררת" נבנה בשנות השישים תחת השלטון הקומוניסטי, "אבל העובדה שהוא נשאר על כנו ומעולם לא הושחת אומרת הרבה", מסביר ישראייב.

משרד יו"ר קהילת היהודים ההרריים של אזרבייג'ן. במשרד מוצגים חנוכייה, תמונה ופסל מוזהב של היידר אלייב, המייסד המנוח של אזרבייג'ן החדשה, דגל אזרבייג'ן ודגל ישראל (צילום: רזה/Getty Images)
משרד יו"ר קהילת היהודים ההרריים של אזרבייג'ן. במשרד מוצגים חנוכייה, תמונה ופסל מוזהב של היידר אלייב, המייסד המנוח של אזרבייג'ן החדשה, דגל אזרבייג'ן ודגל ישראל (צילום: רזה/Getty Images)

היהודים ההרריים של אזרבייג'ן – המכונים ג'והורו – הם אחת משלוש הקהילות היהודיות הגדולות במדינה, אחרי קהילת האשכנזים והגאורגים. שושלת היוחסין שלהם מתחילה עוד ביהודי פרס העתיקה, וחוקרים סבורים כי יהודי ג'והורו התיישבו באזור לפני 1000 שנים. הם דוברי ג'והורי, שילוב של פרסית ועברית עתיקה.

יהודים הרריים רבים מחזיקים בבתים או מתגוררים בקרסניה סלובודה, עיירה בצפון המדינה. מדי שנה בתשעה באב, יום חורבן בית המקדש בירושלים, מגיעים לעיירה מאות יהודים הרריים ממקומות אחרים במדינה ואף מחוצה לה כדי לבקר בקברי אבותיהם.

אבל מרכז החיים היהודיים באזרבייג'ן נמצא בבאקו, מטרופולין שוקק חיים המזכיר את ירושלים בשילוב בין אדריכלות מודרנית, עיר עתיקה – שהייתה בעבר תחנה חשובה בדרך המשי – וחזיתות האבן בצבעים בהירים של בניינים רבים. בבאקו יש שישה בתי כנסת, מסעדה כשרה, שני בתי ספר וגן ילדים יהודי.

"יהודים חיו באזרבייג'ן שנים רבות לפני שחיו כאן רוב האוכלוסיות האחרות. בניגוד למקומות כמו אוקראינה, שאליה היהודים הגיעו כזרים והם עדיין נתפסים כזרים על ידי רבים"

אזרבייג'ן היא גם אחת המדינות היחידות בעולם עם רוב מוסלמי שבהן השואה נלמדת בבתי הספר כחלק מתוכנית לימודי החובה. אבל, באופן שנוי במחלוקת, המורים נדרשים לערוך הקבלה בין רצח העם יהודי לבין טבח חוג'אלי שבו נרצחו כמה מאות אזרים על ידי הארמנים במלחמת נגורנו קרבאך הראשונה בשנת 1992.

אישה מתאבלת בבית עלמין המשקיף על העיירה היהודית קרסניה סלובודה שבצפון אזרבייג'ן, 21 ביולי 2018 (צילום: כנען ליפשיץ)
אישה מתאבלת בבית עלמין המשקיף על העיירה היהודית קרסניה סלובודה שבצפון אזרבייג'ן, 21 ביולי 2018 (צילום: כנען ליפשיץ)

טבח חוג'אלי היה אחד מבין מספר מעשי זוועה שבוצעו ב-300 השנים האחרונות נגד אזרחים על ידי מיליציות של שני הצדדים בסכסוך עתיק היומין בין ארמניה לאזרבייג'ן על טריטוריה ודת (האוכלוסייה של אזרבייג'ן ברובה מוסלמית שיעית, ואילו בארמניה רוב האזרחים משתייכים לכנסייה האפוסטולית הארמנית).

בתי מלון בבאקו מניפים לעיתים קרובות את דגל ישראל לצד דגלי מדינות אחרות, ביניהן רוסיה, צרפת וארצות הברית, כדי לקדם את פני התיירים ממדינות אלו. ישראלים מתקבלים לרוב בסבר פנים יפות, במיוחד על ידי אנשי צבא ויוצאי צבא השואלים אותם על שירותם הצבאי. ישראל ממלאת גם תפקיד מרכזי בחימוש ובאימון הצבא האזרי – בת ברית השוכנת בסמוך לאויבתה איראן. עובדה זו ידועה היטב באזרבייג'ן וגוררת ביטויים של הכרת תודה והערצה מצד המקומיים כלפי הישראלים.

אבל ישראייב אומר כי הידידות בין ישראל לאזברייג'ן אינה מבוססת רק על אינטרסים משותפים. "היהודים הם חלק מהמארג האנושי באזרבייג'ן שנים רבות", הוא אומר. "מעבר להיסטוריה המשותפת, העם היהודי והעם האזרי חולקים נשק סודי עוצמתי: מגוון ופתיחות לרעיונות חדשים".

עוד 928 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 9 במרץ 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דיווח: ייתכן שבשל הצבעת החולים והמבודדים יוארכו שעות ההצבעה ביום הבחירות

תקציב ועדת הבחירות - כ-675 מיליון שקל ● מספר 4 ברשימת מרצ לכנסת התייחסה בסלחנות לטיפולי המרה - ואז חזרה בה ● לפיד: גם אם יש עתיד תהיה המפלגה הגדולה בקואליציה - לא בטוח שאהיה ראש הממשלה ● גנץ קטע הצבעה על מינוי שרים לאחר שמינוי שר משפטים לא נכלל בה ● ש"ס ויהדות התורה חתמו על הסכם עודפים ● מעבר טאבה ייפתח השבוע לכניסת ישראלים

עוד 40 עדכונים

קניין רוחני, מדע וטכנולוגיה - עידוד המצאות של נשים

רישום פטנטים וסימני מסחר הוא תחום ותיק שנמצא בליבה של תעשיית ההייטק. הפטנטים הראשונים ניתנו כבר ברפובליקה של ונציה ב-1416 ופירנצה ב-1421, וכיום כמעט בכל מדינה בעולם יש רשות פטנטים וחוקים לרישום והגנה על הקניין הרוחני של ממציאים וחברות. עריכת פטנטים היא מקצוע הדורש רישיון של משרד המשפטים, ועורכי פטנטים נדרשים להיות בעלי השכלה מדעית וטכנולוגית. בישראל ישנם כ-500 עורכי פטנטים פעילים במשרדים ובחברות. יושבת ראש אגודת עורכי הפטנטים בישראל בשנים האחרונות היא עורכת דין ועורכת הפטנטים עינב זילבר.

כחמישית מעורכי הפטנטים בישראל הן נשים במגוון תחומי הטכנולוגיה. ישנן נשים שהן שותפות בכירות ומנהיגות של משרדים, מנהלות קניין רוחני ויועצות משפטיות בתפקידים בכירים בחברות. עינב זילבר טוענת ששני המינים יכולים למצוא את עצמם במקצוע הזה:

"המקצוע משלב תחומי ידע שונים – טכנולוגיה, משפט וחשיבה עסקית. התקשורת עם ממציאים ומנהלים היא חשובה ונשים יכולות לבוא לידי ביטוי במקצוע הזה באופן מלא. אם זאת, יכולתי לראות הבדלים בגישה ובהקשבה לי כיועצת שהיא אשה בין תרבויות שונות בהן עבדתי – ישראל, ארה"ב, גרמניה והודו, למשל".

המצאות בולטות של נשים

נשים המציאו לא מעט המצאות מרשימות בעלות עומק מדעי וטכנולוגי. מארי אנדרסון המציאה כבר ב-1903 את המתקן לניקוי חלונות של כלי רכב (המגבים). קתרין בור בלוגט, בעלת תואר דוקטור לכימיה, התמחתה בציפויים דקים בעוביים מזעריים של מספר מולקולות, והמציאה ב-1938 שכבת ציפוי דקה שמנעה החזרה של קרני אור מזכוכית. גרייס הופר, בעלת תואר דוקטור למתמטיקה וקולונל בצבא האמריקאי, המציאה את הקומפיילר הראשון למחשב ואת שפת המחשב העלית הראשונה אחרי מלחמת העולם השנייה, שנמצאת בשימוש עד היום. ויש עוד דוגמאות רבות.

מה שחשוב זה הכשרון הטכנולוגי

באנגלית – טלנט. זה הענין, זה מה שחשוב, זה מה שמקדם את תעשית ההייטק בעולם ובישראל. אנחנו צריכים את הטלנטים שימציאו לנו המצאות חדשות, שיפורים טכנולוגיים, מכשירים חדשים, טובים יותר, חכמים יותר, מהירים יותר, צורכי הספק נמוך יותר, וגם לפעמים זולים יותר, התעשיה הרי תחרותית. הכשרון להמציא לא ניתן רק לגברים. יותר נכון להניח שהוא מתפלג שווה בשווה בין נשים וגברים. לכן לוותר על קידום נשים בתעשיית ההייטק משמעו לוותר על 50% מהפוטנציאל האנושי שלנו, מהקנין הרוחני, מפוטנציאל ההמצאות האפשרי. איזה מנהל או מנהלת בהייטק היה מוותר על 50% מהפוטנציאל של החברה שלו להצליח?

הכשרון להמציא לא ניתן רק לגברים. יותר נכון להניח שמתפלג שווה בשווה בין המינים. לכן ויתור על קידום נשים בתעשיית ההייטק משמעו לוותר על 50% מהפוטנציאל האנושי, מהקניין הרוחני, מפוטנציאל ההמצאות

עו"ד חן בן דורי-אלקן כותבת – יותר נשים ממציאות פטנטים, אך לא מספיק:

"כמחצית מסך הבקשות לפטנט הבינלאומיות שמקורן בקוריאה ובסין, צוינה לפחות אישה אחת כממציאה. ישראל נמצאת במקום העשירי, עם שיעור של כרבע מהבקשות לפטנט הבינלאומיות. נראה, כי בשנים האחרונות ישראל אף שיפרה את מיקומה ביחס למדינות האחרות. ביחס לישראל, במדינות כמו הודו, ארה"ב ובלגיה נמצאו שיעורים גבוהים יותר של בקשות בינלאומיות בהן צוינו נשים ואילו באוסטרליה, יפן, גרמניה, איטליה ואוסטריה נמצאו שיעורים נמוכים יותר".

גיוון משפר ביצועים

עינב טוענת שעל פי מחקרים, גיוון משפר ביצועים של חברות:

"לכן, חברות רבות משקיעות בתוכניות שמשפרות את הגיוון בחברה. ויש תוצאות בשטח – אפשר להיכנס למעלית בחברת טכנולוגיה ושכולן יהיו נשים. זה לא היה בעבר וזה בהחלט משמח. אבל בתחום ההמצאות, הנוכחות של נשים עוד לא גבוהה. שילוב נשים בצוותי פיתוח מהווה מרכיב שהולך וגובר בחשיבותו, אבל המצאות טכנולוגיות מתבססות על רקע טכנולוגי ופה יש עדיין הבדלים במספרים בין נשים לגברים, לצערי".

כיצד אפשר לשנות מציאות זו? על פי עינב:

"מפתח אחד להצלחה הוא, לעודד המצאות של נשים שכבר נמצאות בחברות. מפתח אחר הוא, לעודד תלמידות בתיכון ובאוניברסיטה ללמוד מקצועות טכנולוגיים ומדעיים".

עידוד המצאות של נשים בתעשיה

ישנן חברות שמקדמות פרוייקטים לעידוד, קידום ושילוב נשים ואוכלוסיות תת-מיוצגות בחברה. קידום המצאות של נשים יכול להיות חלק מפרוייקטים כאלה, וישנן חברות שכבר מיישמות תוכניות לקידום המצאות של נשים.

תוכניות כאלו כוללות, בין השאר: בחירת דוברות נשים בכנסים טכנולוגיים פנים-חברתיים, הוקרה לנשים ממציאות, הוקרה למנהיגות טכנולוגית נשית, וקביעת מדדי ביצוע כמותיים כגון מספר ההמצאות של נשים מהנדסות בחברה.  בתהליכי עבודה כמו בחירת נושאים לפטנטים – הרכבת צוותי עבודה בייצוג שוויוני לנשים וגברים.

גם בחברה שבה אני עובד כעורך פטנטים, ווסטרן דיגיטל, מחלקת הפטנטים יזמה השנה פרוייקט קידום המצאות של נשים, במטרה להכפיל את כמות ההמצאות של מהנדסות החברה. החברה מקדמת פרויקטים של גיוון ושילוב אוכלוסיות תת-מיוצגות, כמו למשל שילוב של מתכנתות חרדיות עם עמותת קמא-טק.

כשיהיו בחיל האויר גם טייסות חרדיות ובתעשיית ההייטק מאות ממציאות נדע, שאנחנו חיים במדינה שיוויונית, שמטפחת ומשלבת גם את ההון האנושי של האוכלוסיות התת-מיוצגות בחברה.

רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור. מתמקד בעיקר בהשפעת הערוץ המדיני החשאי של קיסינג'ר ואיסמעאיל על המלחמה ובהתנהלות של שר הבטחון משה דיין במלחמה. פרסום קודם - תעלומת המפגש החשאי השלישי של קיסינג'ר ואיסמעאיל בספטמבר 1973, מערכות, גיליון נובמבר 2018: http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/5/114325.pdf

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 683 מילים

אז כמה אזרחים טרם התחסנו? חוסר התאמה בנתוני משרד הבריאות

בדיקת זמן ישראל לפי המידע שמפרסם משרד הבריאות, כ-1.27 מיליון אזרחים הכשירים להתחסן טרם עשו זאת ● אולם בדיקת זמן ישראל מעלה כי המספר האמיתי קרוב לוודאי עומד על כ-920 אלף איש ● הפערים נובעים, בין השאר, מספירה שגויה של הילדים מתחת לגיל 16 ● משרד הבריאות בתגובה: "מספר האנשים ברי החיסון הנו על פי שנתונים"

עוד 963 מילים

הקבוצה של מוש בן ארי נפסלה במכרז להפעלת חוף המבצר

בעקבות סדרת חשיפות בזמן ישראל אשר הובילו למחאת התושבים בעתלית, המועצה האזורית חוף הכרמל קיימה סוף-סוף מכרז מסודר לניהול ופיתוח "חוף המבצר" ● על אף שאיפתו המוכרזת של ראש המועצה להעביר את השליטה בחוף לידיו של מוש בן-ארי, נפסלה קבוצתו של הזמר במכרז עקב אי-עמידה בתנאי סף ● חברת "אן נכסים", המפעילה חוף בבת ים, זכתה במכרז ותפעיל את החוף

עוד 506 מילים

למקרה שפיספסת

ראיון "בסופו של דבר, זה או בנט או ביבי"

יו"ר ימינה עשוי להיות זה שיכריע איזו ממשלה תוקם אחרי הבחירות בעוד שבועיים, והאם בנימין נתניהו יעמוד בראשה ● בראיון נרחב הוא פורס את משנתו - כלכלה, משפט, הפלסטינים, יהדות ארה"ב, חרדים ועוד - ומבקש לשכנע שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב ● "יש דור שלם שלא מכיר שום דבר אחר חוץ מביבי, וחושב שישראל לא תשרוד בלי ביבי. אין טעות גדולה מזו. לא רק שישראל תשרוד: היא תמריא ביום שאחרי נתניהו"

עוד 5,201 מילים

זר פרחים הבאתי לך, אמא לילד עם צרכים מיוחדים 

היי את, יא אלופה, בלי ששמת לב – שוב הגיע יום האישה. עוד שנה חלפה והנה אותו היום בו את זוכה להרים כוסית בעבודה על ש"עשה אותך אישה", להתכבד בשוקולד לב ליד המקלדת, להיכנס להרצאה, בלעדית כמובן, עם ההיא ששיחקה אותה בענק מעבר לים. בדרך הביתה, תעצרי בסניף הפארם, ודיילות הביוטי ירדפו אחרייך (אפילו יותר מבדרך-כלל) עם דוגמיות לבושם החדש שבדיוק במבצע, כי את הרי "חייבת לפרגן לעצמך, דווקא עכשיו". במרכז המסחרי ליד מוכר הפרחים תגלי תור ארוך של גברים מבולבלים עם ורדים אדומים (מותק, בשבילי פרחי שדה צהובים, תודה), ובשלטי חוצות ועל שערי העיתונים – שוב אותה המנכ"לית, שהיא, הפעם באמת, יחידה בדורה.

הנה היום בו את זוכה להרים כוסית בעבודה על ש"עשה אותך אישה", להתכבד בשוקולד לב ליד המקלדת. בדרך הביתה, תעצרי בסניף הפארם ודיילות הביוטי ירדפו אחרייך (אפילו יותר מבד"כ) עם דוגמיות לבושם החדש

אז נכון שזכיתי בבן-זוג מפרגן שאוהב לראות אותי מאושרת ונאמנה לדרכי, והתמזל מזלי שיש לי את האוויר הדרוש כדי להשקיע זמן ומשאבים בפיתוח עסק משלי – ובכל זאת, אני מבקשת לקחת רגע להתלונן (בפולנית).

להתלונן על הבחירה הקלה והמרתיחה שבלחגוג את היום של היפות, המצליחות, העשירות, מגשימות החלומות, בעוד רבות-רבות שקועות באפור היומיומי; כלואות עדיין, בין אם מטאפורית או פיזית, בתוך קירות ביתן, בגין העבודות השקופות שהן מחויבות להן. לרוב, אלו שקשורות לילדים.

אז אם מושט לי לרגע המיקרופון מעל בימת הטקסט הזאת, אני מבקשת להציע תיקון ליום האישה, ולהגיש הפעם את זר הפרחים, שוקולד הלב וכוס היין המשובח – לאלו שאולי מרגישות יותר מכל נשים פחות מוצלחות ואמהות פחות טובות. אלו הן האמהות לילדים עם צרכים מיוחדים.

כן, אלו שמוצאות עצמן כמעט כל אחר-צהריים בדרכים. תמיד באיחור של עשר דקות לקלינאית התקשורת, המרפאה בעיסוק או המטפלת הרגשית. אלו שרגילות כבר למבטים השופטים או המרחמים בסופר או בגינה, ומשתדלות לענות בחיוך שמסתיר חץ ישיר. אלו שקורעות את הכיס הפרטי ולעיתים גם כיסים נוספים כדי לממן את המשלבת, כיסא הגלגלים או את הבייביסיטר לילדים ה"רגילים", וממש מנסות להספיק תוך כדי לעבוד לפחות 8 שעות ביום ולחוש טיפהל'ה של הגשמה עצמית. אלו הן אנחנו. גם אני.

גם אני, כמו אמהות מיוחדות רבות, ישבתי לפני 8 שנים אצל המאבחנת ושמעתי את המילים "אוטיזם" ו"אורי" במשפט אחד.

גם אני חוויתי לא מעט רגעים של פחד, חרדה, דיכאון וכעס. גם אני עושה הכל למען הילד שלי, למען ההתקדמות, האמונה העצמית, ההשתלבות, הכבוד, ההכלה והקבלה. כמוהן, חושבת דבר ראשון בבוקר על הילד וגם דבר אחרון לפני השינה. גם אני חשתי אינסוף רגשות אשמה, אבל עם השנים והלימודים שהתחלתי כאמא והפכו למקצוע, לשליחות ולעסק עבור משפחות כמונו – למדתי לחיות הרבה יותר בפרופורציה, להיות אישה חזקה, אמיתית, לוחמת ומנצחת. ברגע שהסכמתי וקיבלתי את האבחנה של אורי שלי, שלא הכחשתי, שדיברתי על כך גלוי בכל סביבה – התחלתי להרגיש יכולה. לא פחות מזאת שבפרסומת מלמעלה.

אני מבקשת רגע להתלונן על הבחירה הקלה והמרתיחה שבלחגוג את יום היפות והמצליחות, בעוד רבות-רבות שקועות באפור היומיומי; כלואות בין קירות ביתן בעבודותיהן השקופות, לרוב אלו שקשורות לילדים

אמהות מיוחדות מתפתחות יחד עם המיוחד או המיוחדת שלהן והופכות לנינג'ות, מנכ"ליות, מורות, פסיכולוגיות, קלינאיות ודוקטוריות לאותה האבחנה; משנות סדרי עולם, מנהיגות, שגרירות ומהפכניות – ומי אם לא להן מגיע יום האישה.

לכן, אמא מיוחדת, קחי את היד החזקה וטפחי לעצמך היטב על השכם; עצרי ושבי לשתות את כוס היין ולנגוס בהנאה בשוקולד. כי את בתוכך יודעת שלנהל אופרציה של יציאה מהבית עם ילד מיוחד – לעיתים מאתגרת יותר מלנהל 300 עובדים ברחבי היבשת ותוך כדי מגיפה עולמית, רחמנא לצלן. והאמת, בשנת 2021, הגיע סוף-סוף הזמן שלפחות היום ולפחות הפעם – יזכרו זאת גם השאר.

רויטל אלרון-כץ הנה אם לילד בן 10 על הרצף האוטיסטי (ושניים נוספים, בגילאי 19 ו-15), יזמת חברתית, מנחת הורים ותכניות קידום לילדים ובוגרים בעלי צרכים מיוחדים. מייסדת ומנהלת את "אופטיזם" - מרכז ידע, ליווי והדרכה אופטימי למשפחות עם צרכים מיוחדים (צילום: יפעת פאר). תוכלו לעקוב אחריה ואחר פעילות אופטיזם כאן: https://www.optism.co.il/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 556 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"אם בחמישה סקרים לפני הבחירות לא נעבור את אחוז החסימה, לא נתמודד"

בליכוד מרכיבים כבר בביטחון קואליציה עם החרדים והציונות הדתית, ובעיקר עם ימינה של נפתלי בנט ● זה לא אומר שנתניהו לא ינסה לעזור לציונות הדתית על חשבון בנט, שקד וימינה ● בכחול-לבן מרגישים הקלה גדולה - והלחץ עובר לכיוון מרצ, שם הדילמה גדולה ● וביהדות התורה רועדים מפחד מבצלאל סמוטריץ' והחלו בקמפיין בוטה במיוחד ● פרשנות

עוד 774 מילים

"המומחים ההודים יכולים להפוך את החברות הישראליות לתחרותיות יותר"

לגמרי לא רק מים, חקלאות ובטחון: הסחר עם הודו מגיע כבר ל-5 מיליארד דולר כולל טכנולוגיה פיננסית, סייבר ורפואה ● שגריר הודו בישראל סנג'יב סינגלה מסביר איך ממקסמים את הפוטנציאל העסקי העצום ביחסים בין המדינות, שעדיין רחוק ממימוש, ומה צפוי לקרות רגע אחרי שוך המגפה ● וממה הכי חשוב להיזהר כשרוצים להיות גדולים באסיה

עוד 932 מילים

מנדלבליט שוב בורח מאחריות

בני גנץ ביקש בשבוע שעבר תשובה משפטית מוסמכת מהגורם היחיד שמוסמך לתת תשובה כזו, בטרם העניין יגיע לבית משפט ● גנץ ביקש לדעת מה דינה של ממשלת החילופים במקרה שכחול-לבן לא תעבור את אחוז החסימה ● זו סוגיה מרכזית בעלת משקל - אבל מנדלבליט סירב להשיב עליה ● מעבר למפגן המדהים של חוסר אומץ לב מקצועי, מנדלבליט פשוט טועה בהבנת מהות תפקיד היועמ"ש ● פרשנות

עוד 801 מילים ו-1 תגובות

ראיון "אני הולך להיות שר אוצר בראס בילעינו הפעם או בפעם הבאה"

הוא לוחם שחיתות עם קבלות, רודף צדק, יהיר ועצבני ● הוא הצביע בעבר ללפיד ("כי אין לו כתבי אישום") אבל לא מבין מאיפה מצא "79 בעלי הון שמימנו אותו" ● בנט "פאשיסט", מרצ "שמאל קיצוני" ● כפיית חיסונים זה פגיעה בדמוקרטיה - אבל קריסת עסקים יותר ● בגיל 50, ירון זליכה משוכנע שיהיה שר האוצר - בסיבוב הזה או הבא ● "אני היחיד שיכול לעצור את האסון, ולסובב את הספינה"

עוד 2,410 מילים ו-3 תגובות

מנהל בחברת ניקיון תובע 300 אלף שקל ממשרד רה"מ

גנץ לנתניהו: "הקריאה לעלות על משרד המשפטים מסוכנת" ● דרעי: "כשממשלת נתניהו תקום גם גדעון יבוא. בנט ודאי" ● לפיד: "יותר חשוב לי להזיז את נתניהו מאשר להיות רה"מ" ● נתניהו בתראבין: אטפל אישית בכל אוכלוסיית הבדואים ● עודה מברך את לפיד שלא פוסל את המשותפת ● הורוביץ: לא נפרוש - פרישה היא תבוסתנות

עוד 46 עדכונים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

הבעיה של ארז דריגס

ארז דריגס הקדיש את החלק הארי בראיון שהעניק אמש לדקדוק בעובדות ● הוא "חש בושה" אבל מבקש לשים דברים בפרופורציה ● הוא "לוקח אחריות" אבל לא מבין למה אומרים שזה "בניגוד לרצונן" ● התוצאה היא ראיון התנצלות עם הרבה מילים נכונות על "אחריות", "שינוי", "הבנה", ו"תיקון" - אבל ללא מילת התנצלות אחת

עוד 1,065 מילים

גנץ: ״שום קמפיין לא מצדיק מתן לגיטימציה לחקירת ישראל״

שקד: ״דברי הורוביץ חרפה - לא נשב עם מרצ״ ● תקווה חדשה: דבריו חמורים ביותר ● הלימודים בכיתות ז'-י' יחודשו מחר בערים ירוקות וצהובות ● כמו כן יפתחו תחת הגבלות מסעדות, מלונות ואולמות האירועים, התרבות והספורט ● גפני ישתתף באירוע של חדשות 12 למרות שהסיעה החליטה להחרים את הערוץ ● דרעי שוחח עם ראש עיריית קלנסווה על רקע ניסיון רצח מנכ״ל העירייה

עוד 17 עדכונים

עיריית תל אביב מתחמקת משימור מתחם נגה ביפו

תושבי יפו סובלים רבות בשנים האחרונות מעבודות הרכבת הקלה בשדרות ירושלים, אך לפחות ברור להם שבסוף תבוא הגאולה ● במדרחוב בת עמי שבמתחם נגה, לעומת זאת, מתברר שמחכה להם דווקא גיהינום אסתטי ● מחר צפויים להתחיל עבודות פיתוח במדרחוב שעיצב האדריכל קלמן כץ, והאבנים הטבעיות ועיטורי הערבסק היפהפיים יוחלפו במרצפות גנריות ● העירייה בתגובה: "מדובר בריצוף ישן אשר בכל מקרה היה צורך להחליפו"

עוד 693 מילים

מי היה האיש שבימי חייו כונה האדם החזק בעולם, מלך הברזל, הרקולס היהודי ושמשון המודרני? ● והאם סבב הופעות שערך ברחבי צפון אמריקה השפיע על ג'רי סיגל וג'ו שוסטר, יוצריו היהודים של "סופרמן"?

עוד 857 מילים

ראיון מפעל החיים של ג'יין פונדה

אחת הכוכבות הגדולות האחרונות של הוליווד ואקטיביסטית חברתית ותיקה, ג'יין פונדה קיבלה השבוע פרס מפעל חיים בטקס גלובוס הזהב ● הנאום שנשאה היה מרגעי השיא של ערב חסר ברק שהתנהל ברובו בזום ● בראיון לזמן ישראל היא מדברת על אביה הנרי פונדה, על "נשיא האקלים הראשון" ג'ו ביידן, על נשים מנהיגות, הסרטים שאהבה, יחסה לטלוויזיה - ומה עוד נותר לה לשנות בעולם

עוד 2,107 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה