החיילים היהודים שהפכו לסמל המלחמה בארמניה

דווקא מדינה בעלת רוב מוסלמי, השוכנת ליד איראן, החליטה לחבק את ישראל ואת היהודים ● "אלה לא רק האינטרסים המשותפים", מסבירים בבתי הכנסת באזרבייג'ן ● עתה, בשוך הקרבות עם ארמניה, הפכו החיילים היהודים לכוכבי רשת מקומיים ● גל של לאומנות? חשש מאנטישמיות? ממש לא שם

דוד סדאייב ליד הגבול של אזרבייג'ן עם ארמניה, דצמבר 2020 (צילום: באדיבות המצולם)
באדיבות המצולם
דוד סדאייב ליד הגבול של אזרבייג'ן עם ארמניה, דצמבר 2020

כבר עשרות שנים שהרב זמיר ישראייב מתפלל מדי שבת בבוקר למען ממשלת אזרבייג'ן, מדינה בעלת רוב מוסלמי השוכנת צפונית-מערבית לאיראן.

אחרי שפרצו הקרבות בין ארמניה לאזרבייג'ן על טריטוריה שנויה במחלוקת, הוא הוסיף תפילה מיוחדת לשלום חיילי אזרבייג'ן, ולאחריה הוא נושא באופן קבוע תפילה לשלום חיילי צה"ל.

"ישראל היא המדינה שלי כיהודי. אזרבייג'ן היא המדינה שלי כאזרי", אומר ישראייב, בן ה-40. הוא נולד בבאקו, הבירה, אבל גדל בארץ ושירת בצבא.

הפטריוטיות של ישראייב אופיינית ליהודים אזרים, אחת הקהילות היהודיות העתיקות בעולם, שבבתי הכנסת שלה ניתן לראות דגלי אזרבייג'ן וישראל וכן תמונות של חברי הקהילה שנפלו במלחמה למען אזרבייג'ן וקודם לכן ברית המועצות.

גברים מתפללים בבית הכנסת בקרסניה סלובודה, 21 ביולי 2018 (צילום: כנען ליפשיץ)
גברים מתפללים בבית הכנסת בקרסניה סלובודה, 21 ביולי 2018 (צילום: כנען ליפשיץ)

ישראייב מתפלל למען החיילים מסיבות נוספות. עשרות מחברי הקהילה היהודית – המונה כ-8,000 איש – משרתים בצבא אזרבייג'ן, שספג יותר מ-2,000 אבדות בשנה שעברה בלחימה נגד ארמניה על אזור נגורנו-קרבאך, העומד במרכז הסכסוך. למרות שהצדדים חתמו על הפסקת אש בנובמבר, המתח באזור רב.

אחד החיילים היהודיים שהשתתפו בלחימה הוא דניאל סדאייב בן ה-26, בוגר בית ספר התיכון היהודי בבאקו. ישראייב לימד אותו את דרשת בר המצווה. סדאייב, שחזר הביתה אחרי הפסקת האש, התפרסם בתקשורת האזרית כסמל לסובלנות ולדו-קיום אתני באזרבייג'ן ובצבא האזרי. בריאיון שנתן ל-Trend, אתר חדשות מרכזי, צולם כשהוא מניח תפילין על רקע דגלי אזרבייג'ן וישראל.

DayTube, הגרסה האזרית ל-YouTube, העלתה סרטון של סדאייב בו הוא מברך: "לחיי הידידות בין אזרבייג'אן לישראל! קרבאך היא אזרבייג'אן!", לפני שירה באוויר ברובה הקלצ'ניקוב שלו.

"ישראל היא המדינה שלי כיהודי. אזרבייג'ן היא המדינה שלי כאזרי", אומר זמיר ישראייב, בן ה-40. הוא נולד בבאקו, הבירה, אבל גדל בישראל ושירת בצה"ל

"מובן שאני דואג להם", אומר ישראייב על תלמידיו לשעבר וחברי קהילתו המשרתים בצבא. "אבל אני מאוד גאה בהם".

חיילים אזרים ליד הכפר דדיבנק, 25 בנובמבר 2020 (צילום: סטניסלב קרסילניקוב/‏TASS באמצעות Getty Images)
חיילים אזרים ליד הכפר דדיבנק, 25 בנובמבר 2020 (צילום: סטניסלב קרסילניקוב/‏TASS באמצעות Getty Images)

תשומת הלב שהופנתה לסדאייב הייתה כנראה תוצאה של הוראה מהחלונות הגבוהים באזרבייג'ן – דיקטטורה עשירה בנפט, שבה אין חופש עיתונות ושקיים בה פיקוח הדוק על המדיה החברתית – כדי להדגיש את הסובלנות הדתית במדינה, "אבל", מסביר ישראייב, "היא מבטאת משהו אמיתי על החברה האזרית. זו מדינה שבה אנטישמיות פשוט אינה בעיה".

נראה כי קיימת תמימות דעים בקרב המנהיגים וחברי המיעוט היהודי באזרבייג'ן, שחזרו על כך שוב ושוב לציטוט ולא לציטוט. "באזרבייג'אן יש הרבה מיעוטים: רוסים, נוצרים, אירנים, אפילו ארמנים", אומר ישראייב, "אבל היהודים נתפסים כאן כבני ברית נאמנים הזוכים להערכה מיוחדת. כאן איננו עוד מיעוט אתני".

זהו היבט של החברה האזרית שמושרש בהיסטוריה, לדברי זאב לוין, מומחה לקהילות יהודיות במרכז אסיה ועמית מחקר במכון טרומן. "יהודים חיו באזרבייג'ן שנים רבות לפני שחיו כאן רוב האוכלוסיות האחרות. בניגוד גמור למקומות כמו אוקראינה, שאליה היהודים הגיעו כזרים והם עדיין נתפסים כזרים על ידי רבים".

בשנת 2000 השתלטה אזרבייג'ן על שטחי אדמה נרחבים באזור ארטסך, ישות הנתמכת על ידי ארמניה. בתמיכת חיילים ארמנים, ארטסך החזיקה בשטחים שמבחינה בינלאומית הוכרו כשייכים לאזרבייג'ן מאז פעולות איבה שהתרחשו בשנות התשעים.

תמונת לוחם יהודי שנפל במלחמת 1992 בבית הכנסת הגאורגי של באקו, אזרבייג'ן, יולי 2018 (צילום: כנען ליפשיץ)
תמונת לוחם יהודי שנפל במלחמת 1992 בבית הכנסת הגאורגי של באקו, אזרבייג'ן, יולי 2018 (צילום: כנען ליפשיץ)

למרות שאיבדה לא מעט חיילים, אזרבייג'ן חגגה ניצחון. הממשלה האזרית ארגנה בחודש שעבר מצעד צבאי שהציג לראווה לא רק את יחידות הצבא שלה, אלא גם כלי רכב – כולל שרידי רכב מעוקמים – שתפסה בקרב נגד ארמניה.

עשרות מבני הקהילה היהודית משרתים בצבא אזרבייג'ן, שספג יותר מ-2,000 אבדות בשנה שעברה בלחימה נגד ארמניה. למרות שהצדדים חתמו על הפסקת אש, המתח באזור רב

קהילות יהודיות במדינות ברית המועצות לשעבר חוששות לעיתים קרובות מגלי לאומנות כמו הלאומנות שהופגנה באזרבייג'ן, מכיוון שלא פעם הן מובילות לגל של אנטישמיות. באזרבייג'ן המצב שונה.

"הפחד מדברים כאלה אינו רלוונטי בחלק הזה של העולם", אומר ישראייב. גם כאשר אזרבייג'ן הייתה חלק מברית המועצות, ליהודים היה מותר להמשיך לקיים מצוות, עניין חריג ברפובליקות הסובייטיות.

לאסלאם הקיצוני יש נוכחות ציבורית מועטה באזרבייג'ן, אשר בבירתה מוצב פסל בולט של אישה המסירה את הרעלה שלה. "פסל האישה המשוחררת" נבנה בשנות השישים תחת השלטון הקומוניסטי, "אבל העובדה שהוא נשאר על כנו ומעולם לא הושחת אומרת הרבה", מסביר ישראייב.

משרד יו"ר קהילת היהודים ההרריים של אזרבייג'ן. במשרד מוצגים חנוכייה, תמונה ופסל מוזהב של היידר אלייב, המייסד המנוח של אזרבייג'ן החדשה, דגל אזרבייג'ן ודגל ישראל (צילום: רזה/Getty Images)
משרד יו"ר קהילת היהודים ההרריים של אזרבייג'ן. במשרד מוצגים חנוכייה, תמונה ופסל מוזהב של היידר אלייב, המייסד המנוח של אזרבייג'ן החדשה, דגל אזרבייג'ן ודגל ישראל (צילום: רזה/Getty Images)

היהודים ההרריים של אזרבייג'ן – המכונים ג'והורו – הם אחת משלוש הקהילות היהודיות הגדולות במדינה, אחרי קהילת האשכנזים והגאורגים. שושלת היוחסין שלהם מתחילה עוד ביהודי פרס העתיקה, וחוקרים סבורים כי יהודי ג'והורו התיישבו באזור לפני 1000 שנים. הם דוברי ג'והורי, שילוב של פרסית ועברית עתיקה.

יהודים הרריים רבים מחזיקים בבתים או מתגוררים בקרסניה סלובודה, עיירה בצפון המדינה. מדי שנה בתשעה באב, יום חורבן בית המקדש בירושלים, מגיעים לעיירה מאות יהודים הרריים ממקומות אחרים במדינה ואף מחוצה לה כדי לבקר בקברי אבותיהם.

אבל מרכז החיים היהודיים באזרבייג'ן נמצא בבאקו, מטרופולין שוקק חיים המזכיר את ירושלים בשילוב בין אדריכלות מודרנית, עיר עתיקה – שהייתה בעבר תחנה חשובה בדרך המשי – וחזיתות האבן בצבעים בהירים של בניינים רבים. בבאקו יש שישה בתי כנסת, מסעדה כשרה, שני בתי ספר וגן ילדים יהודי.

"יהודים חיו באזרבייג'ן שנים רבות לפני שחיו כאן רוב האוכלוסיות האחרות. בניגוד למקומות כמו אוקראינה, שאליה היהודים הגיעו כזרים והם עדיין נתפסים כזרים על ידי רבים"

אזרבייג'ן היא גם אחת המדינות היחידות בעולם עם רוב מוסלמי שבהן השואה נלמדת בבתי הספר כחלק מתוכנית לימודי החובה. אבל, באופן שנוי במחלוקת, המורים נדרשים לערוך הקבלה בין רצח העם יהודי לבין טבח חוג'אלי שבו נרצחו כמה מאות אזרים על ידי הארמנים במלחמת נגורנו קרבאך הראשונה בשנת 1992.

אישה מתאבלת בבית עלמין המשקיף על העיירה היהודית קרסניה סלובודה שבצפון אזרבייג'ן, 21 ביולי 2018 (צילום: כנען ליפשיץ)
אישה מתאבלת בבית עלמין המשקיף על העיירה היהודית קרסניה סלובודה שבצפון אזרבייג'ן, 21 ביולי 2018 (צילום: כנען ליפשיץ)

טבח חוג'אלי היה אחד מבין מספר מעשי זוועה שבוצעו ב-300 השנים האחרונות נגד אזרחים על ידי מיליציות של שני הצדדים בסכסוך עתיק היומין בין ארמניה לאזרבייג'ן על טריטוריה ודת (האוכלוסייה של אזרבייג'ן ברובה מוסלמית שיעית, ואילו בארמניה רוב האזרחים משתייכים לכנסייה האפוסטולית הארמנית).

בתי מלון בבאקו מניפים לעיתים קרובות את דגל ישראל לצד דגלי מדינות אחרות, ביניהן רוסיה, צרפת וארצות הברית, כדי לקדם את פני התיירים ממדינות אלו. ישראלים מתקבלים לרוב בסבר פנים יפות, במיוחד על ידי אנשי צבא ויוצאי צבא השואלים אותם על שירותם הצבאי. ישראל ממלאת גם תפקיד מרכזי בחימוש ובאימון הצבא האזרי – בת ברית השוכנת בסמוך לאויבתה איראן. עובדה זו ידועה היטב באזרבייג'ן וגוררת ביטויים של הכרת תודה והערצה מצד המקומיים כלפי הישראלים.

אבל ישראייב אומר כי הידידות בין ישראל לאזברייג'ן אינה מבוססת רק על אינטרסים משותפים. "היהודים הם חלק מהמארג האנושי באזרבייג'ן שנים רבות", הוא אומר. "מעבר להיסטוריה המשותפת, העם היהודי והעם האזרי חולקים נשק סודי עוצמתי: מגוון ופתיחות לרעיונות חדשים".

עוד 928 מילים
סגירה