עם כל צעד שאיראן עושה כדי לקדם את תוכנית הגרעין שלה, מסלול היציאה מהמצב המסוכן הזה הופכת יותר ויותר מעורפלת.

ביום שלישי, טהרן השעתה באופן רשמי את היישום של הפרוטוקול הנוסף לאמנה לאי-הפצת נשק גרעיני, אשר איפשר לפקחים לגשת לתוכנית הגרעין של איראן, וגם את היכולת לבצע בדיקות מזורזות באתרים לא מוכרזים.

"החל מחצות הלילה, לא יהיו לנו יותר התחייבויות לסוכנויות", אמר השליח האיראני לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, קאזם גאריבעבאדי. "הפקודות הדרושות נמסרו למתקני הגרעין".

יום קודם לכן, המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, אמר שטהרן יכולה להעשיר אורניום לרמה של 60% אם תצטרך. דובר מחלקת החוץ האמריקאית נד פרייס אמר שההערה הזאת "נשמעת כמו איום" והתייחס אליה כאל "הצגה".

נשיא איראן חסן רוחאני מבקר בכור הגרעיני בבושאר, ב-13 בינואר 2015 (צילום: AP Photo/Iranian Presidency Office, Mohammad Berno)

פרשנים מאמינים שהמהלך להגביל בדיקות באתרים, כמו גם ההעשרה, הם איומים שנועדו לחזק את מקומה של איראן במשא ומתן, לקראת השיחות הצפויות בין ממשלו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, שמטרתן לחזור להסכמי הגרעין של 2015. אבל גם אם המעשים האלה נועדו להיות כלים במשא ומתן, הם עשויים לקרב את איראן ליכולות נשק גרעיניות.

"ביידן משחק צ'יקן ובודק מי יהיה הראשון לשנות את המסלול שלו", אומר יואב רוזנברג, לשעבר סגן ראש חטיבת המחקר באמ"ן. "קיים פה מצב מאוד לא יציב, בלשון המעטה, במגמת הידרדרות ובמקביל להתקדמות איראנית לעבר הפצצה".

"ביידן משחק צ'יקן ובודק מי יהיה הראשון לשנות את המסלול שלו. קיים פה מצב מאוד לא יציב, בלשון המעטה, במגמת הידרדרות ובמקביל להתקדמות איראנית לעבר הפצצה"

עסקת הגרעין מ-2015 מגבילה את הרפובליקה האסלאמית להעשרה של 3.67%, סף שנחצה מזמן כחלק מסדרה על הפרות בוטות של הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין בין איראן לשש המעצמות.

העשרת אורניום ל-60% היא מה שאיראן צריכה כדי לייצר נשק גרעיני, אבל פעולה כזאת תוכיח שאיראן התקדמה מ-20%, הרמה שאליה הגיעה בינואר.

עובד בכור גרעיני ליד העיר איספהאן באיראן ב-2007 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

רמה מעל 20% נחשבת לאורניום מועשר מאוד, HEU, עם מעט מאוד שימושים שאינם צבאיים. הקפיצה מ-20% ל-90%, הרמה הנדרשת לרוב היישומים ברמת חימוש, הוא די פשוטה. כל מעבר להעשרה של מעל 20% צריכה לעורר אזעקות בקולי קולות.

ב-2013, הפרלמנט האיראני קידם חוק להעשרה ברמה של 60%, בטענה שזה מותר להפעלת צוללות גרעיניות. בזמנו נטען שהמדינה מפתחת כלים ימיים כאלה, אבל היום ידוע שאין לאיראן צוללות כאלה, מה שמעורר את החשד שמדובר היה בתואנה שקרית.

בזמן שתוכנית הגרעין של איראן מתקדמת, היכולת של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לעקוב אחר המתרחש בתוכנית הגרעין האיראנית נעה בכיוון ההפוך.

ביום ראשון, יו"ר סבא"א, רפאל גרוסי, אמר לעיתונאים אחרי נסיעת חירום לטהרן, שהממשלה האיראנית תתחיל לאפשר "פחות גישה" לפקחי הנשק של האו"ם – כולל שינויים שטרם נקבעו באשר לסוג הפעילות שיכולים לבצע כלבי השמירה בשטח.

"ברור לחלוטין מיום שלישי שהפיקוח על איראן ייפגע", אמר רוזנברג.

ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), רפאל מריאנו גרוסי, במרכז-שמאל, משוחח עם שר החוץ של איראן מוחמד ג'וואד זריף, במרכז, לקראת פגישה בטרהן, 25 באוגוסט 2020 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

הרשויות האיראניות מנעו מהפקחים להגיע לאתרים שבעה חודשים לפני הבדיקה, ונציגים רשמיים לא הצליחו להסביר את נוכחות האורניום, כך לדברי סוכנות החדשות רויטרס, שציטטה דיפלומטים שמכירים את עבודתה של סוכנות האו"ם.

הבדיקות התקיימו באוגוסט ובספטמבר 2020, לפי הדוח. סבא"א שומרת על חשאיות ממצאיה, וחלקה את הפרטים עם מעט מדינות.

וול סטריט ג'ורנל דיווח על הממצאים החשודים בתחילת החודש, בלי לזהות את החומר.

יו"ר סבא"א גרוסי ניסה להאיר את ההסכם על הבדיקות באור חיובי, והדגיש שהפיקוח ימשיך באופן "משביע רצון", מצביע על שלושה חודשי "הבנה טכנית" שאליהם הגיעו כדי לוודא שבדיקות מסוג כלשהו ימשיכו להתקיים.

יו"ר סבא"א גרוסי ניסה להאיר את ההסכם על הבדיקות באור חיובי, והדגיש שהפיקוח ימשיך באופן "משביע רצון", מצביע על שלושה חודשי "הבנה טכנית" שאליהם הגיעו כדי לוודא שבדיקות מסוג כלשהו ימשיכו להתקיים

"התקווה שלי, התקווה של סבא"א, היתה לייצב את המצב המאוד לא יציב. ואני חושב שההבנה הטכנית עושה את זה, כך שכעת ניתן לקיים התייעצויות פוליטיות ברמה אחרת", אמר גרוסי לעיתונאים.

ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), רפאל מריאנו גרוסי, פברואר 2021 (צילום: AP Photo/Ronald Zak)

אבל סבא"א סירבה לפרט מה מאפשרת העסקה, והמבקרים חוששים שהיא בכל זאת תתן לאיראן יותר מקום להתקדם עם תוכנית הגרעין שלה, במקביל לכך שהיא מכתיבה את סוג הגישה שיקבלו הפקחים הבינלאומיים.

"אם לשפוט לפי החמקנות של גרוסי, זה לא נראה שהוא השיג יותר מדי בהסכם הזה", אומר רוזנברג.

הוא ציין שיש אפשרות שאיראן באמת תבצע ויתורים משמעותיים, אבל לא הסכים לפרט כדי לא לעורר ביקורת על הממשלה מצד הפרלמנט האיראני, שבכל מקרה קבעה שההסכם "לא חוקי".

ריצ'רד גודלברג, יועץ בכיר בקרן להגנה על דמוקרטיות, תקף את היעדר הדרישות והבהירות מכיוון הבית הלבן. "ארה"ב לא צריכה לקבל את הקביעה שתנאי ההסכם סודיים", הוא אומר.

לוחמי מיליציה בתמיכת איראן בעיראק, ינואר 2020 (צילום: AP Photo/Anmar Khalil)

בעוד שמממשלו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ חתר למדיניות של "מקסימום לחץ", כנגד איראן, ביידן אותת שפניו לגישה מפייסת יותר, על אף שהותיר את הסנקציות על כנן. בשישי, ביידן אמרן שארה"ב "מתכוננת לחזור למשא ומתן עם שש המדינות על תוכנית הגרעין האיראנית".

גולדברג אומר שהאיראנים בוחנים את הגבולות באמצעות הפרת עסקת הגרעין, ורואים עכשיו כמה רחוק הם יכולים לדחוף את ממשל ביידן. הוא ציין שהתקפה של המיליציות בארביל בצפון עיראק, שבו נהרג קבלן זר ונפצע אמריקאי בשירות צבאי, הסתיימה "בלי השלכות לאיראן".

"בשלב הבא הם יבדקו את הסנקציות הקיימות, ויראו אם יאכפו אותן או לא", צופה גולדברג. "סנקציות שלא נאכפות זה זהה לגמרי להסרת הסנקציות".