שאולי ואירנה מארחים בבית צוות צילום + מראיין (שלא רואים אותם)
שאולי:
שלום שלום, שבו. תשתו משהו? תאכלו? רוצים נס? היא עשתה אתמול כד
אירנה:
יצא חבל על הזמן. מתכון מהטיקטוק. נס קפה הכי טעים יום אחרי, תדעו לכם את זה
שאולי:
שהטעמים נספגים
מראיין:
לא תודה
מתיישבים על הספה
מראיין:
אוקיי, אז הצבעתם היום?
אירנה:
הצבעתי ברור. אני בכלל עוד רשומה ברחובות אצל אמא שלי
שאולי:
גם הבנק שלה שם, גם הירקן, קצב היא גם עושה שם
אירנה:
ציפורניים, ספר, הכל
שאולי:
גם האוטו שלה חונה שם
אירנה:
זה חניה מקורה, לא חראם?
מראיין:
אפשר לשאול מה הצבעת?
אירנה:
אני בחירות אחרונות הצבעתי ליכוד, לפני זה המשותפת, לפני זה ש"ס, מרצ, יהדות התורה, ולפני זה טהוניה הצבעתי
שאולי:
אני כבר ארבע בחירות אחרונות רצוף שמתי פתק לבן עם ציור של בולבול עליו
אירנה:
איזה דפוק. פסלו לו את זה נראה לי
שאולי:
אל תהיי בטוחה, אנחנו לא יודעים. אבל זהו מבחינתי נגמר הסיפור, לא מצביע יותר בחיים. חלאס.
אירנה:
תכל'ס, התשתם. אנחנו כבר לא העם הנבחר אנחנו עם הבוחר יעני, לא ככה?
מראיין:
לגמרי
אירנה:
גם אין לי כבר מה ללבוש לקלפי, אין לי פנים לבוא מול הוועדה, נגמרו לי הלוקים תכל'ס.
מראיין:
אבל מצד שני לא להצביע זה לוותר על הזכות הדמוקרטית שלך
שאולי:
עזוב, זה חרטא. על מי אנחנו עובדים? כל מי שיש לו טיפה שכל על הכתפיים יכול לראות שזה לא יעזור, עוד בחירות ועוד בחירות. זה לא עוזר
מראיין:
אז מה הפתרון?
שאולי:
רק מלחמת אזרחים. בצער אני אומר, כן? ברגשות מעורבבים.
אירנה:
אתה רציני שולי? מה זה, מלחמת אזרחים?
שאולי:
אני רציני, אירנה. לאף אחד לא מתאים עכשיו מלחמה. אבל אין מה לעשות. העם הזה לא נדבק, אין כימיה. לא מסתדרים. יש פה יותר מדי סוגים. תימנים, פולנים, רוסים, בולגרים, סורים, חלבי, מלבי. זה כמו סלט. לא טעים. תראה את השבדים: בשבדיה יש לך סוג אחד, שבדים. שבדי שמן, שבדי גבוה, שבדי פוזל, אבל הוא שבדי. אין שבדי רומני, שבדי מרוקאי, שבדי חרדי, שבדי ערס
אירנה:
אני חושבת דווקא שזה מה שיפה בעם שלנו, פסיפס יעני
שאולי:
אם את כל כך אוהבת פסיפס למה לא שמת בבית פסיפס?
אירנה:
כי הלכנו על שיש גלזורה.
שאולי:
נו, בקשה. כלום אין לעם הזה במשותף. חוץ מזה שניסו לרצוח אותנו בכל העולם אז כולם ברחו לפה. על זה מקימים מדינה? לא.
מדינה אתה מקים כי הכרת שכנים וכיף לך אז אתם מקימים עיר, מחוז, נפה – ורק בסוף מדינה. אפילו החגים כבר לא מחברים בינינו. אלה עומדים ביום כיפור, אלה באים עושים להם דווקא צמים בצפירה, אלה אוכלים בט"ו בשבט פירות יבשים אז אלה באים להם אוכלים להם מול הפנים פירות רטובים, הכל שנאה שנאה.
אז חלאס, די. העם הזה צריך מלחמת אזרחים.
כל מדינה שמכבדת את עצמה עברה מלחמת אזרחים. תראה את העם האמריקאים, שלפני המלחמת אזרחים מה היה שם? מערב פרוע, והיום הם הגיעו לירח לכאורה. תראה איך זה קידם שם את השחורים שהיו עבדים והיום הם ראפרים.
אפילו סוריה לידנו הקדימו אותנו ועוד רגע הם קוטפים את הפירות של המלחמת אזרחים. ורק אנחנו העם היהודים, הדת הרשמית של התנ"ך, משתרכים מאחור? אנחנו לעומתם יודעים להילחם, אצלנו כולם היו חיילים, לכולנו יש ציוד בבית ברוך השם. אז רק לנו אין מלחמת אזרחים?
חלאס בוא נגמור את זה, בוא נפתור את זה. די. מזרחים על אשכנזים, ימנים על שמאלנים, עשירים על עניים, חרדים על חילונים. לא אכפת לי, זה לא משנה.
גם יש לנו זמן, אנחנו משולמים עד יוני ממילא. כל מי שמציג תעודת זהות – תפאדל, כנס למלחמה. חוץ מהערבים. אתכם נלחמנו מספיק וזה לא הוביל לשום מקום. אתם שבו בצד. אתם רוצים, תילחמו נגד המנצח.
זה גם לא מלחמה שצריך להכריז עליה ולצאת בהצהרות. פעם הבאה שמתחילה קטטה בבריכה עם כיסאות פלסטיק ושמשיות בראש, פשוט לא להתערב, לא לעצור את זה, לתת לזה לגדול, להתפתח. גם בטבע, כששתי זברות רבות, זברה שלישית באה ומפרידה ביניהם? לא.
גם לא צריך עכשיו לארוז תיקים ולנסוע למלחמה בשיירות וג'יפים ומשאיות, לא, זה פה מתחת לבית. זה מה שיפה. אתה יורד למלחמה עם טרנינג וכפכפים.
יש לך גופות במעבר חצייה למטה. שקי חול בסופר, הבית ספר היסודי שלך שדה מוקשים. דם, מכות, קברי שכנים. נפתח גם את הבתי כלא, שיבואו. יאללה למה אנחנו מחכים? אין דבר יותר מגבש ממלחמת אזרחים. כל יום שאנחנו לא הורגים אחד את השני זה בזבוז.
פריים נפתח, אירנה נבוכה.
אירנה:
אתם בטוחים שאתם לא רוצים נס?
* * *
כותבי המערכון: אסי כהן, דור כהאן, יותם בקר, עומר ריבק ואילן שפלר. התסריט מתפרסם כאן באדיבות העורך הראשי של "ארץ נהדרת" מולי שגב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
שאולי צודק. הדבר היחיד שמאחד אותנו היום הוא שתמיד יהיה מישהו שירצה להרוג כל אחד ואחד מאיתנו. אבל הדרך היחידה לשבור את הקפאון היא לא מלחמת אזרחים, אלא שינוי שיטת הממשל והבחירות, אלא שלזה הפוליטיקאים לא יתנו יד.