אבל למה להשתמש כל הזמן במילה הזו. כאילו 'לא השתמשת אתה לא קיים'. מה, לפני כן אי אפשר היה לכתוב? שחס וחלילה לא תרגיש לא מעודכן? מה העניינים איתכם הכותבים. כל פעם צצה איזו מילה אופנתית אחרת שכולם אבל כולם מרגישים שהם חייבים לכתוב אותה, ואז היא שוב שוקעת לה בתהום הנשייה, עד שצצה לה מילה אופנתית אחרת, ובכוונה אני לא מזכיר נשכחות.

ודווקא מהאתר הזה אני מצפה ליותר, בטח שמבחינת העברית.

ולא. אני לא מצפה לטהרנות יתר או פלצנות. דווקא השימוש בסלנג הוא מבורך, ומראה על שפה חיה ותוססת.

אבל העדר רבותי, העדר. אוף. די.

אני רק יכול להסיר בפניך את הכובע, על היכולת לנתח בצורה מושכלת את קמפיין הרעל מול האנשים הטובים האחרונים האלה. איך לא רועדת לך היד, איך לא יורד לך צעיף אדום מול העיניים אל מול ערימת הצואה הזו שנשפכת מסגל ודומיו. איך אפשר לשבת ולענות על כך בקור רוח.

וסגל, כמו ליבסקינד, יודע טוב טוב את האמת. יודע טוב טוב מה נחוץ לנו בעת הזו: מה שהקים את המדינה הנפלאה, בעזרת הליברל-דמוקרטים, שראו ביהדות את הדברים היפים שבה, ולא את הטירוף המשיחי או הבורות החרדית שמציפים אותנו מכל עבר.

אבל הם, כמו הנוכל נהנתניהו, מנצלים את הבבונים, את הבורים, את אנשי שלושת הכפ'ים, כל אחד למטרותיו: זה בשביל לברוח מהגרדום, אלה בשביל להמשיך לחיות על חשבוננו, אלה בשביל הג'ובים ואכילת החינם, ואלה בשביל קידום הרעיון המשיחי הנתעב.

וכולם כולם מובילים אל סופה של המדינה.

שמעתי את שקמה ברסלר הנהדרת אצל רוני קובן. היא עדיין מאמינה באנשים פה. שקמה: את חיה ועובדת במקום שלא מייצג את המדינה. האנשים שאת פוגשת הם לא באמת האנשים שחיים פה. דעי: הלך עלינו. אנשים כמוך הם המיעוט ההולך ומתמעט. קואליציית הבלהות ניצחה!

דתיים (מכל הדתות), מסורתיים, חרדים, חרד"לים (קשת רחבה של הזויים, עם מגוון של גדלי כיפות) ובורים ביביסטים הם הם המדינה שלנו. והם מתרבים בקצב. עד כמה נוכל לממן אותם ולהילחם את מלחמותיהם? עד מתי נוכל לעמוד בפרץ ולנסות לשמור על הדמוקרטיה?

אמנם את פרופסורית וחכמה הרבה יותר ממני, אבל אין לך אלא העובדות המונחות לפני עינייך. אם היית גרה ועובדת היכן שאני גר ועובד היית נשארת באירופה הנוחה. זה הזמן. איש איש לנפשו.