הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

הכל עניין של פוקס

הסוקר של חדשות 13, פרופ' קמיל פוקס, ביצע בליל הבחירות עבירה גסה על חוק הבחירות כאשר שידר פייק ניוז שעתיים לפני שהקלפיות נסגרו, והודיע שהתוצאות "דרמטיות ומכריעות" ●  התעלול התקשורתי הזה הפיל בפח הרבה עיתונאים והעביר מסר מטעה לבוחרים שעדיין לא הצביעו ● בראיונות שפוקס העניק מאז, לא תמצאו, חלילה, שום חרטה או לקיחת אחריות ● גם לא אצל המעסיק שלו

פרופ׳ קמיל פוקס (צילום: צילום מסך, חדשות 13)
צילום מסך, חדשות 13
פרופ׳ קמיל פוקס

פרופ' קמיל פוקס חושב שמדגם הבחירות בעשר בערב הוא משדר בידורי בעיקרו, מעין תוכנית ריאליטי ומסחטת רגשות, בטח לא חדשות. "במדגם הטלוויזיה אין שום דבר. זה שואו. זה כמו תחרות אירוויזיון או משחק כדורגל", אמר בראיון חסר בושה לניר גונטז' בעיתון "הארץ".

אכן, מילים כדורבנות וסחתיין על הכנות. עכשיו כבר צריך להיות מאוד פשוט עבור ראשי חדשות 13 לנתק את הקשר העסקי עם פוקס ולמצוא דוגם אחר לבחירות הבאות שיתקיימו בעוד ארבע שנים או ארבעה חודשים. כי אם בדרן, אז עדיף קטורזה; אם משחק כדורגל, עדיפים רסקין או אופירה וברקו; אם אירוויזיון מוטב שדנה אינטרנשיונל תשב על הכיסא ותדווח את "התוצאות".

אם כל העניין הוא רק לגרות את בלוטות הרגש והאדרנלין החבוט בין השעות שמונה לעשר ודקה (ואז לאבד עניין, לשתות לשוכרה וללכת לישון עם פרס) – אז אין כל צורך בסטטיסטיקאי מדופלם היודע לנתח מספרים, מגמות ופילוחים. מוטב להביא את הדבר האמיתי. נניח, דני רופ של הסטטיסטיקה. מקסימום, תמיד אפשר לדחוף לידיו איזה גרף או רשימה של מספרים שאסף התחקירן בדסק.

לנוכח התנהלותו הביזיונית של פוקס בשעות שהובילו לפרסום המדגם, יש להסיק שבאמת אינו מודע לאחריותו או למהות תפקידו. אולי החוזה שלו עם 13 לא מספיק ברור, אולי האתיקה שלו מעורפלת.

כך או כך, פוקס חושב שהוא מעין יורם לס של הבחירות: לץ מתלוצץ שקופץ לרגע לאולפן כדי לייצר "רגע טלוויזיוני" שיהפוך ויראלי ויזמין צופים לעבור אליו בעשר במקום למתחרים. אין לו אחריות ואין לו תפקיד. ולכן, עזבו אותו מדיווח וניתוח מהימן של עובדות, או פרשנות של עד מומחה שאמור לתווך את המדגם להדיוטות בבית.

וכך, נאמן לגישתו הבדרנית, התייצב פוקס בשמונה באולפן מול מגיש המהדורה אודי סגל והכריז לתדהמת הצופים: "בכל שנותיי לא ראיתי תוצאות כל-כך דרמטיות כמו בסקר הזה". "דרמטיות ומכריעות?", הטעים סגל ונענה בחיוב: "דרמטיות ומכריעות".

חוק הבחירות: דרכי תעמולה קובע (סעיף 16ח'):

"בתקופה שתחילתה בתום יום שישי שלפני פתיחת הקלפיות והמסתיימת במועד סגירת הקלפיות, לא ישדר ולא יפרסם אדם בכתב לציבור על תוצאותיו של סקר בחירות שלא שודרו או פורסמו בכתב לציבור לפני תחילתה של התקופה האמורה. המשדר או המפרסם בתקופה האמורה על תוצאותיו של סקר בחירות ששודרו או פורסמו לפני תחילתה של אותה תקופה, יציין בהבלטה שהסקר אינו עדכני ואין ללמוד ממנו על דפוסי הצבעה או עמדות של הציבור ביום השידור או הפרסום".

הפרשנות של סעיף זה פשוטה: החל מחמישה ימים לפני הבחירות ועד רגע סגירת הקלפיות בעשר בערב אין סקרים ואין מדגמים. את התוצאות של המדגם אפשר לפצח לפני עשר – אבל צריך לשמור עליהן בסוד. על פי חוק.

החל מחמישה ימים לפני הבחירות ועד רגע סגירת הקלפיות בעשר בערב אין סקרים ואין מדגמים. את התוצאות של המדגם אפשר לפצח לפני עשר – אבל צריך לשמור עליהן בסוד. על פי חוק

אם חלקים מחוק הבחירות עלולים להישמע ארכאיים לעיתים (למשל הניסיון להפריד בין ראיון לתעמולה), דווקא התיקון הזה משנת 2007 הולך ונעשה יותר ויותר רלוונטי.

בעידן של "מרוץ סוסים" המחליף דיווח עיתונאי סביר, הסקרים מייצרים חדשות לא פחות משהם משקפים מגמות, והצורך לאפשר לבוחר את החופש להחליט כיצד להצביע מבלי להיחשף לרעש הלבן המיותר של "סקרים" בלתי פוסקים (שחלקם מתבססים על מדגם קטן למדי או לא מייצג מספיק) הופך הכרחי.

ואם פרסום סקרים בימים המובילים לבחירות הוא אסור, על אחת כמה וכמה נדרש הדבר ביום הבחירות עצמו, כאשר האזרחים עדיין מצביעים. מה שפוקס עשה מצטייר לא רק כפייק ניוז והזניה של הז'אנר, ולא רק כרמיסה בוטה של הוראות החוק ופגיעה בטוהר הבחירות, אלא גם ואולי בעיקר זלזול במצביעים.

הפרסום של פוקס התפרש אצל רוב המאזינים (והמצייצים שבעקבותיהם) כהצהרה שגוש נתניהו חצה את רוביקון ה-61. זאת כנראה הפרשנות היחידה ההגיונית ל"דרמטי ומכריע". כל השאר זה משחקים בגוגואים. ופוקס לא הכחיש, הסביר, סייג או ביאר למה כוונתו בזמן אמת.

הפרסום של פוקס התפרש אצל רוב המאזינים (והמצייצים שבעקבותיהם) כהצהרה שגוש נתניהו חצה את רוביקון ה-61. זאת כנראה הפרשנות היחידה ההגיונית ל"דרמטי ומכריע". כל השאר זה משחקים בגוגואים

אז מילא "דרמטי" – נגיד שעוד מנדט לש"ס, מרצ, העבודה או ימינה הם "דרמה" בעידן ההיסטרי המופרך של ימינו. אבל "מכריע"? יש רק הכרעה אחת שעמדה על הפרק בבחירות האלה: האם מחנה נתניהו יקבל 61 או מחנה אנטי-נתניהו יגיע למספר הקסם הזה. איזה גוש יגיע למימוש, כל השאר היה פחות חשוב.

ואכן, האמירה המדהימה של פוקס הציתה את דמיון כולם. כתבי 13 צייצו את דבריו בחדווה וקבוצות הווטסאפ חגגו תחזיות. כאילו הבחירות הסתיימו והקלפיות כבר עושות דרכן חזרה לוועדת הבחירות. מי שעמד בתור לקלפי יכול היה, אליבא ד'פוקס, לעשות אחורה פנה ולחזור הביתה; נתניהו כנראה כבר ניצח, לא צריך להתאמץ לשום כיוון.

כשהגיעה השעה עשר התברר שפוקס לא רק השתטה ופגע בטוהר הבחירות, אלא גם שידר פייק ניוז. מילא שהסוקרים כולם פיספסו את התמונה במגזר הערבי (רע"ם עברה את אחוז החסימה באופן מובהק, אבל אף אחד מהדוגמים לא חזה זאת), הם מבינים פחות את מגמות ההצבעה במגזר ומודים בלקונה הזאת.

אבל הטיעון שמדובר בתוצאות "מכריעות" כל כך, עד שפוקס בן ה-75 לא ראה כמוהן מימיו? יותר מניצחון רבין, בגין או ברק?

עורך דין שחר בן-מאיר דורש מהיועץ המשפטי לפתוח בחקירה פלילית נגד פוקס. הוא טוען לקנוניה מתוכננת, שמהותה ניסיון להרוויח צופים באמצעות שידור דבר שקר.

עו״ד שחר בן מאיר בבית המשפט העליון, 2017 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
עו״ד שחר בן מאיר בבית המשפט העליון, 2017 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

"בשעה בה נעברה העבירה של פרסום סקר, ובשעה בה שודר המידע השקרי על תוצאות המדגם, רצתה חברת החדשות, ורצה מר קמיל פוקס מטעמה, 'למשוך' את הצופים על-מנת שהם יצפו בשידור תוצאות המדגם לאחר השעה 22:00 דווקא בתחנת השידור שלהם ולא של המתחרים", כתב בן מאיר.

"לכן מודיעים הם לכלל הצופים (וגם למצביעים שטרם הצביעו) בשעה 20:00 בערב על תוצאות מכריעות של הבחירות, ובשעה 22:00, כאשר הושגה (אולי) המטרה הכספית של משיכת הצופים, נמסרת להם אז האמת לאמיתה – לא הכרעה ולא דרמה, אלא התיקו הרגיל והשגרתי".

בחדשות 13 מכחישים קנוניה מתוכננת וניסיון נואל לסחוט רייטינג מהמהדורה המתחרה, המצליחה בהרבה. "כאשר נשאל פוקס בשידור החי האם התוצאות יהיו דרמטיות ומכריעות, השתמע שכך הדבר, אולם יודגש כי כוונתו הייתה שהתוצאות דרמטיות וברורות, ובשום אופן לא כהכרעה בבחירות לטובת צד מסוים", נמסר מהחברה ל"גלובס" בתגובה פתלתולה במיוחד.

"כאשר נשאל פוקס בשידור החי האם התוצאות יהיו דרמטיות ומכריעות, השתמע שכך הדבר, אולם יודגש כי כוונתו הייתה שהתוצאות דרמטיות וברורות, ובשום אופן לא כהכרעה בבחירות לטובת צד מסוים"

אם אנחנו מאמינים ל-13 שלא הייתה כוונת מכוון זדונית, אזי פוקס פשוט מעל באמונם ובתפקידו, וניצל את מעמדו הבכיר לביצוע מעשה פסול. הכתבים הפוליטיים שהסתמכו על דבריו כעל עדות של מקור נאמן צריכים להתנער ממנו מעתה והלאה, ועורכי החדשות צריכים לסרב לעבוד איתו. הוא מה שנקרא בז'אנר "מקור מזוהם" – כזה שמפיל עיתונאים בפח עם מידע שקרי או מטעה.

אבל אודה, אני לא ממש מאמין להכחשות של 13. במיוחד לנוכח העובדה שנראה כי פוקס לא למד כל לקח ולא לוקח שום אחריות. בראיון לגונטז' הוא הסביר, בלי בושה, שה"דרמטי ומכריע" שלו הם 14 המנדטים שקטפו מרצ וכחול-לבן ביחד.

"מה שהתכוונתי שדובר על שתי מפלגות שהיו על סף אחוז החסימה, ואמרנו שהתוצאות יוכרעו על ידי שתי אלו, כחול-לבן ומרצ. כשהתחלנו לקבל את התוצאות התברר ששתיהן עברו את אחוז החסימה, ובאותו הזמן היו מעל 7 מנדטים".

תגיד, פוקס אתה רציני? אתה באמת חושב שמישהו קונה את ההסבר החבוט הזה? קודם כל, בכל הסקרים לפני הבחירות כחול-לבן כבר עברה את אחוז החסימה בבטחה. מרבית ההערכות גם דיברו על התחזקות של מרצ בעקבות קמפיין הגעוואלד של ראשיה. ובאיזה עולם סטטיסטי 7 מנדטים למפלגה זאת "דרמה שלא ראיתי כל ימי"? באיזה לה לה לנד פוליטי חיית עד כה?

די מדהים שהגענו למצב הזה, האמת. מילא עיתונאים כבדרנים בטלוויזיה, הם כבר חלק בלתי נפרד מהעידן המסחרי. אבל עכשיו גם הדוגם הראשי הוא בסך הכול לץ שמשתתף בקרקס? עכשיו אפילו לצד עובדות סטטיסטיות מציבים "עובדות אלטרנטיביות"? ומה השלב הבא: נערת גלגל תסובב את הגריל ותוציא מנדטים בשיטת "מה שיוצא, אני מרוצה"?

עוד 1,186 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 20 באפריל 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

תקציב אין, אבל הוצאות הממשלה גדלו במיליארדים

בדיקת זמן ישראל מאז 2019 אין למדינה אין תקציב, אבל זה לא מפריע לחלק ממשרדי הממשלה להוציא הרבה יותר ● התקציב בפועל של משרד ראש הממשלה גדל ב-700 מיליון שקל ● תקציבי השיכון, הבינוי והתחבורה עלו דרמטית ● אפילו משרד הדיגיטל הגדיל משמעותית את הוצאותיו ● לא ברור איך אושרו חלק מהתוספות ובאיזה מנגנון בדיוק ● יועץ בכיר: "זה בלאגן אחד גדול, פלא שהמדינה מתפקדת בכלל"

עוד 2,349 מילים

בואו נשנה את נקודת המבט שלנו על החינוך

המוח שלנו מבקש להשתחרר! האיבר המסתורי, המדהים והמורכב ביותר באנטומיה האנושית, הוא המוח שלנו. ניתן אפילו להגדירו ככונן הקשיח של האינטליגנציה שלנו. מתוך כך עולה השאלה: האם אנחנו באמת יודעים באיזו מערכת הפעלה עלינו להשתמש על מנת להפיק את המירב מהיכולות המולדות שלנו? האם אנו משתמשים במוחנו ובפוטנציאל הגלום בו בצורה מספקת ויעילה? כיצד קורה שחלק מתבלטים מעל השאר ונחשבים "משכמם ומעלה" כבעלי יכולות יוצאות מן הכלל? האם זו עובדה מולדת? היכן טמון ההבדל בין מוח "מבריק" למוח "רגיל"?.

ומה אם לכל אחד מאיתנו היו יכולות נסתרות או כישרונות חבויים אשר לא חשדנו בקיומם מעולם? האם בתי הספר שלנו מאפשרים לנו לגלותם? האם הם באמת תוכננו כך שבעזרתם נוכל לפתח את הפוטנציאל הגבוה ביותר שגלום בנו?

מה אם לכל אחד מאיתנו היו יכולות נסתרות או כישרונות חבויים שלא חשדנו בקיומם? האם בתיה"ס שלנו מאפשרים לנו לגלותם? האם הם באמת תוכננו כך שבעזרתם נוכל לפתח את הפוטנציאל שגלום בנו?

במהלך המאה ה-19 התרחש תהליך היסטורי אשר חולל שינוי תרבותי גדול. בעל השלכות  משמעותיות על הציוויליזציה שלנו. טרנספורמציה אשר אדוותיה ממשיכות להשפיע גם היום על תחומים רבים בחיינו: בבתי הספר, בערים, באיכות הסביבה והשפעתה על הטבע, בכלכלה, בתחומיי החוק והמשפט, בפוליטיקה ובתפקודיי החברה שלנו בכללותם. המהפכה המדוברת לא פסחה על שום תחום בחיינו. זוהי המהפכה התעשייתית.

התיעוש שהביאה איתה המהפכה התעשייתית כופה את עצמו כיום באופן דיקטטורי על כל חלקת אלוהים קטנה בחיינו. הדוגמה הנוראה והקיצונית ביותר לכך היא התיעוש האכזרי שנעשה בבעלי החיים בשל העלייה בביקוש ובצריכת הבשר, אשר באים על חשבון הסבל הנוראי שנגרם להם בעודם מובלים לטבח.

תעשייה בלתי מוסרית זו, אשר בשל התפוקה ההולכת וגדלה, לצד המהפכה בתחומיי המיכון, הטקסטיל ועוד – מתייחסת ליצורים חיים כאל "דברים" ותו לא והופכת שטחי גידול לבתי כלא ולחדרי עינויים בקנה מידה גדול ומזעזע.

המודל התעשייתי הועמד אף  לשירותם של בתי הספר, ובכך נוצר מצב של תיעוש הידע בתחומי ההשכלה והחינוך. השפעה זו באה לידי ביטוי בכך שילדינו נדרשים להיכנס לתבניות ספציפיות מוגדרות מראש על מנת לעמוד בדרישות מערכת החינוך.

הילדים אשר לא נכנעו לתבניות הללו, אלה אשר לא עלה בידיהם להיכנע, או אלה אשר העזו והתנגדו, נחשבים היו ועדיין, כשליליים, בעייתיים ואשר יש צורך להדירם מהחברה.

בית הספר, שנחשב בעבר הלא רחוק כזכות נחשקת המתאפשרת רק ליחידי סגולה, הפך למטלה, מקור ללחץ, מקום בו התלמידים כאילו מועדים לכישלון בכל רגע נתון, מקום של הדרה, תיוג, האבסת מידע בכוח,  מקום שפועל על פי התניות  ויוצר, יותר מכל, תחושת תסכול.

הילדים אשר לא נכנעו לתבניות הללו, אלה אשר לא עלה בידיהם להיכנע, או אלה אשר העזו והתנגדו, נחשבים היו ועדיין, כשליליים, בעייתיים ואשר יש צורך להדירם מהחברה

כל תלמיד הוא שונה, ואם במקרה מתעוררת אצל התלמיד תחושה של הנאה מסוימת ביחס לבית הספר, הרי שדבר זה  קורה רק באופן מקרי. מכיוון שבמקור, בית הספר לא נועד לרצות, לעניין או להדהים את התלמיד, אלא להכניס אותו לצורת חשיבה מותנית ומוגדרת מראש על ידי קובץ אנשים.

אנחנו נמצאים כיום בצומת דרכים, כמו עומדים בתוך כיכר גדולה ממנה מסתעפות דרכים רבות. למרבה הצער כל הדרכים ,מסתבר, הינם ללא מוצא. אנו חגים כמו חיה כלואה שמסתובבת סביב זנבה, בניסיון נואש ובלתי נלאה למצוא את המסלול המיוחל אשר יאפשר לנו להתקדם בדרך חדשה.

לפתע מופיעה בקו האופק הזדמנות לחשיבה חדשה. אופציה שמגיעה מהכיוון של היזם החברתי הידריס אברקאן, אשר פרסם בשנת 2016 את המאמר המלהיב והמרגש: "שחרר את המוח שלך! מאמר על חכמת הנוירונים במוחנו לשם שינוי בית הספר והחברה".

אברקאן הוא מורה למדע, מרצה במקומות רבים בעולם בתחום המוח, מומחה בביולוגיה, יזם חברתי, יועץ וסופר, שנולד בשנת 1986,  הוא מפרסם כיום כרוניקות בכתב העת "נקודת מבט" ובכתב העת האמריקאי "הפינגטון פוסט".

בהיותו מאוד נוכח ברשתות החברתיות, הוא מבטא בין השאר את דעותיו בנושא כלכלת הידע. אולם בד בבד עם הצלחתו התקשורתית, דעותיו מושכות גם ביקורת חריפה מצד מדענים. עבודתו, אשר נועדה להאיר את הבעייתיות שבשימוש פופולרי מדי במדע, נתונה במחלוקת בקרב חוקרים בתחום.

אני בוחרת שלא להתעכב על הפרטים הטכניים של תיאורים מדעיים ביחס לאופן פעולתו של המוח וכולי, אלא להתמקד במסר שהידריס אברקאן מעביר לנו בנוגע לחשיבות שבהבנת המשמעות העמוקה בשימוש נכון במוחנו:

"אסור לנו להכריח את המוח להיראות כמו בית הספר שלנו, אלא עלינו לאלץ את בית הספר להיראות כמו המוח שלנו".

מסר זה מטיל ספק  גדול במערכת החינוך ובחברה שלנו. סביר להניח שהביקורת הנמתחת עליו קשורה לכך. עם זאת הוא לא היה היחיד שצעק את המסר הזה. קארל רוז'ה, בספרו "החופש ללמוד" מ-1969, דוגל ברפורמה במוסד החינוכי, כך שהוא יחדל להיות מסגרת נוקשה המעכבת את הפרט, אלא להפך, עליו להשתנות ולהוות מקום אשר יאפשר לתלמידים לגלות ולחשוף את עוצמתם הפנימית לעולם.

להתמקד במסר שהידריס אברקאן מעביר לנו בנוגע לחשיבות שבהבנת המשמעות העמוקה בשימוש נכון במוחנו: "אסור לנו להכריח את המוח להיראות כמו ביתה"ס שלנו, אלא עלינו לאלץ את ביה"ס להיראות כמו המוח שלנו"

מספר רב של מחנכים גדולים נוספים השאירו את חותמם בהיסטוריה החינוכית. אנשים כגון מריה מונטסורי במאה ה-19, מפתחת השיטה אשר נקראת על שמה ואשר מאפשרת לתלמידים כבר מגיל צעיר (פעוטות מגיל הגן) להתנהל וללמוד להתארגן באופן עצמאי, תוך מציאת דרכם הייחודית לביטוי אותנטי.

על פי מחקר שפרסם כתב העת Science בשנת 2006, היכולות הלימודיות והחברתיות של ילדים המקבלים חינוך זה  טובות יותר והם משיגים תוצאות גבוהות ואף ציונים טובים יותר.

כיום מתקיימות יוזמות מקומיות רבות בשיטות שונות, אשר שמות להן כיעד את פיתוח ואפשור העצמאות והחופש של הילד. כולם הולכים לכיוון של אוטונומיה גדולה יותר של התלמידים, עבודת צוות, לוחות זמנים ושיעורים בהתאמה אישית. מילת המפתח היא תמיד זהה, על בית הספר להסתגל לדרישות החיים האמיתיים.

אך כל אלה נותרים עדיין בתרדמה, כמעט מושתקים ונותרים שוליים בעקבות עקשנותם של מפעילי המסגרות הנורמטיביות להישאר בשיטת החינוך הרגילה.

על מנת להגדיר את בית הספר של היום, מדבר הידריס אברקאן על "החיים המדורגים". מצב בו אתה צריך להשתלב בתבנית, להישאר במקום שמייעדים לך, לעבוד לבד, לא לעקוב אחר הלב שלך או האינטואיציה שלך והכל בשם מחיקת האינדיבידואל.

הוא מסביר לנו שאנחנו לא משתמשים  באופן "ארגונומי" במוח שלנו. נוירואורגונומיה (נוירו-עצבי ארגון–עבודה ונומול – חוקי הטבע) זו האמנות להשתמש בדרך האפקטיבית ביותר במוח האנושי. למוח שלנו יש ביטויים ותנועות שהוא יכול או לא יכול לעשות. יש לו גבולות. "מרחק של זרת" זהו טווח היד: המרחק שבין קצה האגודל לבין הזרת כאשר היד פתוחה.

מרחק זה מגדיר במוח את היכולת שלנו לתפוס משהו. כדי לתפוס חפץ גדול מדי או כבד מדי בידנו אנו משתמשים בידית. אנו יכולים להשתמש בידיות, כלומר בייצוגים מותאמים להעלאת רעיונות רחבים יותר של מושאי לימוד. דבר אשר מספק סיוע להבנת תפיסות מופשטות "עם ידית אינטלקטואלית". המוח שלנו מותנה, מעוכב, ועל ידי השבתתו באמצעות משיכה והנאה, הוא גם "נותן קול וביטוי" לאוכלוסייה הנכונה של הנוירונים.

הידריס אברקאן מפתח את התפיסה של כלכלת הידע, שהיא למעשה כישלון הידע. האינפורמציה מדויקת אולם הידע ניתן לשחזור.

"כאשר אנו חולקים דברים חומריים אנו מחלקים אותו, וכאשר אנו חולקים דברים אבסטרקטים או אינטלקטואלים, אנו מכפילים ומעצימים את המשמעות שלו".

הוא משתמש כאן  במטפורה שמייצגת מאוד את ההוראה כיום. דמיינו שאתם רעבים מאוד ושאתם מוזמנים למזנון משובח. שפע של מנות מגוונות מולכם, חלקן מעוררות תיאבון, אחרות קצת פחות, אבל אתם כבר יכולים לדמיין את עצמכם טועמים הכול ונהנים. זה גן העדן בהתגשמותו. כעת, אומרים לכם שאתם צריכים לאכול הכול על השולחן הגדול הזה תוך שעה ושכל אוכל שיוותר עליו יחויב בתמורה כספית. עכשיו אתם בגיהינום! האוכל לא השתנה, אבל הסיבה והדרך לאכול אותו כן השתנו.

בבית הספר זה בדיוק כך. זו מסעדת הידע בה אנו מאכילים את התלמידים שחייבים לבלוע הכול בקצב מסוים, וזאת מבלי לקחת בחשבון את "מידת הרעב ואת הטעם האישי" שמבטא את הייחודיות והשוני של כל אחד מהם. ההוראה היא סטנדרטית, אותו קצב לכולם ללא הבחנה. וההנאה בכל זה?

בית הספר הוא מסעדת הידע בה אנו מאכילים את התלמידים שחייבים לבלוע הכול בקצב מסוים, וזאת מבלי לקחת בחשבון את "מידת הרעב ואת הטעם האישי" שמבטא את הייחודיות והשוני של כל אחד מהם

מערכת הדירוג אינה בהכרח מוטלת בספק, מכיוון שלמשל ניקוד הזוכים במשחקי חברה ווידאו וכיוצא באלה אינו מהווה בעיה עבור השחקנים, שאפילו מבקשים אותה. אבל בתי הספר שלנו הפכו ל"מפעלים חינוכיים",  והתפוצצות בתפוצתם של  מקרים רבים המוגדרים כהפרעות קשב, היפראקטיביות והפרעות התנהגות אחרות היא ההוכחה לכך שבית הספר שלנו והחברה שלנו חולים ולא התלמידים.

הידריס אברקאן דוחף את הסכין לפצע הפתוח ואומר לנו:

"זהו אכן טבעם של משטרים טוטליטריים, לגנות ולהוקיע את  מתנגדיהם".

במסה זו קיים נושא אשר מוביל אותנו מתחילתו ועד סופו. הנושא הוא אהבה. מכיוון ש"הפלא וההתפעמות הם מנוע הלמידה והגילוי". כולנו יכולים להיות יוצאי דופן, בעלי כישורים ייחודיים לנו,  אך לא ניתן להשיג דבר ללא תשוקה. כדי להיות מצוין במשהו אתה צריך לרכוש אלפי שעות של תרגול להגשמתה של משימה זו, בין אם פיזית ובין אם נפשית.

אך ללא אהבה לדבר זה הופך להיות למטלה בלתי אפשרית לביצוע. המצטיינים בתחום זה או אחר, הם בעלי התשוקה לדבר, מאוהבים בדבר, אהבה שמעצימה את איכות הלמידה.

לתת לילדינו את התיאבון לידע זה למעשה לתת להם את המפתח להצלחה, דבר שיכול להתאפשר ולהיעשות רק עם מערכת חינוך שמעריכה אותם, מעצימה אותם, דוחפת אותם לעצמאות וביטוי אישי, מכירה בשונות שלהם, מלמדת אותם לבחור ולהיות אחראיים לבחירתם, לחוות ולהתנסות בתגליות חדשות, לפתח חוזקות ותכונות ייחודיות להם. דברים אלה מאפשרים להם לפתח את אישיותם, לשתף, לגדול ולהתפתח דרך דו שיח  שיתוף והחלפת רעיונות אשר מעצימות  את עבודת הקבוצות ומכינות אותם לחיים האמיתיים.

בית ספר אשר עולה בקנה אחד עם הטבע האישי של הילד, עם תפקודי גופו, מוחו, ובהתאמה לקצב הפנימי והייחודי לו, העדפותיו וטעמו האישים. בית ספר שמפנה את מקומו לאינטואיציה, הנאה, פריחה והגשמה. זה הדבר אשר יוצר את ההבדל ומביא לגילוי האוצר הגלום בתלמיד. זה שמעריך יוזמה, שהופך כל כישלון לכלי לשיפור ומצוינות וכל מעידה לסיכוי.

בית ספר שיהפוך את ילדינו לכאלה שבונים חברה מאוזנת ועשירה בידע.

"אנחנו לא שם כדי להתאים לטביעת רגל, אלא להשאיר את שלנו" (הידריס אברקאן)

קרין דנה היא ילידת פריז. עלתה לישראל ב-2016. נטורופתית ותרפיסטית הוליסטית, אמא ל-4 ילדים, פעילה למען מספר נושאים בעמותות לזכויות בעלי חיים וטבעונות, זכויות נכים, חינוך, ובריאות. מייסדת שותפה של הפלטפורמה ‘’חשיבה’’ למען ציבור דוברי הצרפתית בישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,508 מילים

אין פגם שהצעת החוק שהניחה ש"ס אתמול בכנסת אינה לוקה בו ● היא פרסונלית, היא משנה את כללי המשחק בדיעבד, היא מעוותת את רצון הבוחר והיא משחיתה לבלי הכר את חוק יסוד הממשלה ● אם חשבנו שחוק ממשלת החילופים הוא מוטציה, ההצעה החדשה - שנתפרה למידותיו של נתניהו - עוקפת אותו בסיבוב ● פרשנות

עוד 802 מילים ו-1 תגובות

המשבר הפוליטי: גפני ולפיד יקיימו פגישה בימים הקרובים

בית המשפט קיבל את בקשת הסנגורים, וחקירתו הנגדית של ישועה תיערך בעוד שבועיים ● החוב של ישראל צמח לכטריליון שקל; האוצר נערך לקיצוצים ● נתניהו מבקש מסמוטריץ׳ להפסיק להתבטא נגד עבאס ● מוקדם יותר אמר עבאס על דברי סמוטריץ׳ בימים האחרונים: ״כבר נרצח ראש ממשלה בישראל בגלל הסתה״ ● עודה: נשקול תמיכה בממשלת לפיד ובנט

עוד 28 עדכונים

למקרה שפיספסת

כמו הדמוקרטיה הישראלית, גם הכדורגל זוכה להודעות על מותו מדי שנה - ושניהם מתקרבים לרגע האמת ● עוד כרסום ועוד מעלה בסיר בו מתבשלת הצפרדע, עוד הצעת חוק להמלכת נתניהו - והנה הודעה על סופר-ליג אירופאית שתחסל את הכדורגל כמו שאנחנו מכירים אותו ● זהו כדורגל לאנשים ששונאים ספורט ואוהבים ראיית חשבון ● שאול אדר במכתב פרידה מאהבת חייו

עוד 1,640 מילים

על טענותיה המשפטיות של ישראל

ב-3 בינואר אירחה CAMERA בקמפוס אירוע מקוון עם המומחה הנודע למשפט בינלאומי, פרופסור יוג'ין קונטורוביץ'. הסמינר המקוון, שזכה לתמיכה של ימינה באוניברסיטת בן גוריון, כחול לבן באוניברסיטת בן גוריון, אם תרצו במכללת ספיר ו-StandWithUs, נועד לחשוף את הסטודנטים לעובדות המשפטיות על ישראל.

Borders, Settlements & International Law – The Case of Israel

League of Nations? UN General Assembly Resolution 181? 1949 Armistice Lines? Uti possidetis juris?How do all these concepts relate to Israel in the international legal arena?Join CAMERA on Campus and renowned legal scholar, Professor Eugene Kontorovich, to learn the facts.

Posted by CAMERA on Campus on Sunday, January 3, 2021

לוטם שחר, ראש ימינה באוניברסיטת בן גוריון, הדגיש את החשיבות שסטודנטים ישראלים יבינו את המשפט הבינלאומי ביחס לישראל. לדברי שחר, עובדות משפטיות בינלאומיות הן כלים שימושיים בארסנל הפעילים הפרו ישראלים, ומהוות השלמה יעילה לאקטיביזם המבוסס בעיקר על נרטיבים.

בתוך שלושים דקות בלבד הסביר פרופסור קונטורוביץ' את המורכבויות של גבולות ישראל, את מקורם בוועידת סן רמו בשנת 1920, וכיצד עובדות נשכחות אלה הן קריטיות בהבנת טענותיה המשפטיות של ישראל בגדה המערבית וברצועת עזה. ואכן, הוא הבהיר כי בהתאם לדוקטרינה המשפטית הנקראת uti possidetis juris (שפירושה "כפי שאתה מחזיק במסגרת החוק"), מדינת ישראל יורשת את גבולות הגורם השולט הקודם – במקרה זה, המנדט הבריטי.

בתוך 30 דקות בלבד הסביר פרופ' קונטורוביץ' את המורכבויות של גבולות ישראל, את מקורם בוועידת סן רמו בשנת 1920, וכיצד עובדות נשכחות אלה הן קריטיות בהבנת טענותיה המשפטיות של ישראל בגדה וברצועה

הפרופסור ציין, עם זאת, כי ניתן לטעון כי ייתכן שישראל הפסידה את טענותיה בנוגע לעזה כשנסוגה מהשטח בשנת 2005. פרופסור קונטורוביץ' דן גם בחשיבות ההשוואה למדינות אחרות שהוקמו עם גבולות מנדט קודמים, בדומה לישראל, בכדי להכיר בצביעותן של ההאשמות המופנות נגד ישראל.

הפרופסור דיבר על מעמדן החוקי של ההתנחלויות היהודיות בגדה המערבית וסיפק טענה נגדית לקביעה הנשמעת לעתים קרובות כי התנחלויות אלה אינן חוקיות.

טענות שההתנחלויות הישראליות הן בלתי חוקיות, ושמדובר בשטחים שנכבשו באופן בלתי חוקי, ניתן לשמוע לא רק בכלי תקשורת בולטים ובאולמות האו"ם, אלא גם בקמפוסים ובמכללות על ידי תנועות אנטי-ישראליות כגון סטודנטים לצדק בפלסטין (SJP). למרבה הצער, מונחים אלה הפכו לחלק מהשפה המקובלת כאשר דנים בסכסוך.

בהרצאה הדגיש פרופסור קונטורוביץ' את הסטנדרט הכפול ששופטים בו את ישראל. דוגמה לכך היא עיראק, שגבולותיה נקבעו במהלך ועידת סן רמו, והיא גם ביתם של מיעוט כורדי גדול עם שאיפות להגדרה עצמית. הוא הבהיר שלמרות שעיראק וישראל חולקות קווי דמיון רבים, עיראק אינה נתפסת ככובשת של אדמת כורדים, והקהילה הבינלאומית אינה טוענת כי גבולות עיראק אינם לגיטימיים.

לעומת זאת, ישראל גונתה על ידי האסיפה הכללית של האו"ם 17 פעמים רק בשנת 2020 (לעומת 6 בסך הכל בשאר העולם) עקב פעילות התיישבותית או פעולות שנערכו בגדה המערבית ובעזה. פרופסור קונטורוביץ' הסביר כי הטלת ספק בתוקף של גבולות שמקורם במנדטים בעבר יוצרת מדרון חלקלק שיכול להוביל לגבולות שנויים במחלוקת במדינות רבות אחרות במזרח התיכון.

הרצאה קצרה זו ביססה את התפיסה שידע הוא כוח. באמצעות מידע מוטעה, שימוש לרעה בז'רגון משפטי וסטנדרטים כפולים, ישראל מוצגת כישות עוינת שקיומה אינו לגיטימי. לכן, קריטי שהסטודנטים ילמדו את העובדות על תביעותיה המשפטיות של ישראל על הארץ וידעו לערוך השוואות עם מדינות אחרות העומדות בפני נסיבות דומות.

פרופ' קנטורוביץ' הבהיר שלמרות שעיראק וישראל חולקות קווי דמיון רבים, עיראק אינה נתפסת ככובשת של אדמת כורדים, והקהילה הבינלאומית אינה טוענת כי גבולות עיראק אינם לגיטימיים

היום, כאשר פעילים פרו-ישראלים בקמפוסים מתמודדים עם שורה ארוכה של תעמולה אנטישמית, מידע מטעה וטרמינולוגיה משפטית שגויה, ייתכן שיהיה צורך בשינוי האסטרטגיה. למרות שנרטיבים הם מרכיב חשוב להבנת הסכסוך, פרופסור קונטורוביץ' מספק גישה משכנעת נוספת. ניתן להשתמש באסטרטגיה זו, המתמקדת בחוק הבינלאומי, כדי לחזק את הסטודנטים ברחבי העולם באקטיביזם שלהם נגד אנטישמיות ואנטי ציונות בקמפוס. עכשיו יותר מתמיד, חשוב שפעילי ישראל יקבלו את כל הכלים הדרושים להם בשביל לדבר בביטחון ובגאווה על האמת והעובדות.

שרה היא פעילה בארגון CAMERA on campus במכללת ספיר, שם היא בשנה הראשונה בלימודי משפטים. היא בוגרת של תכנית ההכשרה של ארגון 'מילואימניקים בחזית' ובעלת תואר ראשון בלימודי מזרח-תיכון וניהול ויישוב סכסוכים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 534 מילים
עודכן לפני 4 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

בליכוד מציעים לנתניהו לקיים את הרוטציה עם גנץ

אמנם מיקי זוהר הכריז אתמול כי בליכוד "מבינים ומפנימים שמפלגות הימין בדרך לאופוזיציה", חבריו למפלגת השלטון לא ששים לוותר כל כך מהר - והרעיון התורן החדש שהוצע אמש לנתניהו הוא להציע לגנץ את ראשות הממשלה ולקיים את ההסכם שחתמו עמו לפני שנה ● ובינתיים הכוח בכנסת עובר ליאיר לפיד, שעשה אתמול כמה תרגילים פוליטיים שאופייניים לנתניהו ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
מפא"י גססה ובסוף נפטרה, לא כך הליכוד של היום. הליכוד מגיע לתחתיות ותהומות שעדיין לא מפסיקות להפתיע. לא לשכוח!!! השיאים עוד לפנינו: ככל שראש הכנופיה יבין שהכלא מתקרב, ככה נגלה את פרצופו ... המשך קריאה

מפא"י גססה ובסוף נפטרה, לא כך הליכוד של היום. הליכוד מגיע לתחתיות ותהומות שעדיין לא מפסיקות להפתיע. לא לשכוח!!! השיאים עוד לפנינו: ככל שראש הכנופיה יבין שהכלא מתקרב, ככה נגלה את פרצופו האמיתי – טראמפ וטופז

עוד 627 מילים ו-2 תגובות

משבר האקלים: ישראל תקועה עמוק בשלב הדיבורים

רגע לפני יום כדור הארץ וועידת האקלים שמכנס ג'ו ביידן, הציגו משרדי האנרגיה והגנת הסביבה יעדים לאומיים לצמצום פליטות גזי חממה ● עושה רושם שיובל שטייניץ וגילה גמליאל באמת רוצים להוביל את ישראל למהפך אנרגטי וסביבתי, אלא שבסיטואציה הפוליטית הנוכחית, כל תוכנית עתידית היא לא יותר ממילים ברוח ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
האנושות זה ילד קטן ולא אחראי, ילד שמתפתה לממתקים מזיקים ולא מבין את ההשלכות. כדה"א/הטבע/אלהים/קארמה/זן/קרישנה או איזה שם שלא נבחר למערכת ההפעלה של הקיום הכללי, מעביר את הילד שיעור שבו ה... המשך קריאה

האנושות זה ילד קטן ולא אחראי, ילד שמתפתה לממתקים מזיקים ולא מבין את ההשלכות. כדה"א/הטבע/אלהים/קארמה/זן/קרישנה או איזה שם שלא נבחר למערכת ההפעלה של הקיום הכללי, מעביר את הילד שיעור שבו הוא יצטרך לבחור. הקורונה זה קדימון קטנצ'יק לאסונות גרנדיוזיים שעוד יגיעו. מיגור הקפיטליזם וחינוך לשיוויון כללי/כלכלי טוטאלי בכל האנושות זה מה ירפא העולם מהתדרדרות

עוד 793 מילים ו-1 תגובות

משבר הדיור חוזר, ובגדול: עשור אחרי מחאת האוהלים ברוטשילד, מחירי הדירות שוב דוהרים כלפי מעלה ● הביקושים גבוהים ויש מחסור בדירות באזור המרכז ● כחלון ניסה לבלום את המחירים ונכשל בעוד שדרעי וליצמן נתפסים כמי שדואגים לסקטור שלהם ● חיים פייגלין, סגן נשיא התאחדות הקבלנים: "אנחנו כבר 13 שנה במשבר מתמשך והוא חמור לדעתי יותר מהמשבר עם איראן"

עוד 2,443 מילים

"מה לנו כי נלין אם בהם נוהגים ככה?"

ראיון נעמי מורביה עוקבת בייאוש אחר מחאת נכי צה"ל ● כמי שמובילה את מאבק הנכים להעלאת קבצת הנכות בביטוח לאומי מזה שנים, היא מאמינה שהעוול שנעשה לנכי צה"ל אף גדול מזה שנעשה לנכים שהיא מייצגת ("בגלל האחריות השילוחית של המדינה"), חושפת כי גם בנה הוא הלום קרב ומזהירה את נכי צה"ל מפני הבטחות השווא של נתניהו: "מצבם נעשה יותר גרוע בגללו. אז למה שנאמין לו?"

עוד 1,111 מילים

מיקי זוהר: "אנחנו מבינים שאנחנו בדרך לאופוזיציה"

אחרי שנוכח שאין לו רוב, מנע זוהר מהוועדה המסדרת לקיים הצבעה ● ימינה תמכה בהצעת הליכוד, אך למרות זאת אישרה הכנסת את ההצעה של גוש השינוי בעניין הוועדה המסדרת - בזכות תמיכת רע"ם ● מנדלבליט לבג"ץ: לעת הזו טרם נוצרו הנסיבות המצדיקות הכרזה על נבצרות נתניהו ● ראש הממשלה: הפתרון למשבר הפוליטי - בחירות ישירות ● ישראל חתמה על הסכמים לרכישת חיסונים

עוד 61 עדכונים

הפרסום אתמול כאילו דרעי, נתניהו ובנט מבקשים לקדם בחקיקה זריזה בחירות ישירות לראשות הממשלה בתוך שבועיים מעיד על הפאניקה בסביבת נתניהו ושותפיו, שמבינים כי הזמן אוזל - ואין להם שום היתכנות להקים ממשלה ● וכך, הייאוש מתחיל לחלחל גם לתוך שורות הליכוד וגם ההכרה שאפילו באופוזציה, אף אחד לא ינסה להחליף את נתניהו בראשות המפלגה ● פרשנות

עוד 449 מילים ו-3 תגובות

משפחתו של פגוע הנפש שנהרג בחיפה דורשת להשעות את השוטר החשוד

מעקב זמן ישראל שלושה שבועות אחרי שמוניר ענבתאווי נורה למוות בידי שוטר, פנתה משפחתו למח"ש בתלונה על כך שהחשוד לא הושעה וכי הם טרם קיבלו את תוצאות הנתיחה שלאחר המוות ● "לא ייתכן שחייו של חולה נפש יקופחו ולא ייתכן כי משפחה הזועקת לעזרת המשטרה כגוף מקצועי, תזכה לתוצאה הפוכה בקטל של ממש" ● מח"ש בתגובה: "ההחלטה על החזרת השוטר החשוד לתפקידו אינה בסמכות מח"ש"

עוד 963 מילים

מנדלבליט ממשיך לעבוד בשביל נתניהו

בנוסף לעורכי הדין שמעסיק נתניהו במשפטו הפלילי ובבג"ץ, לראש ממשלת המעבר יש צוות נוסף שעובד עבורו פול-טיים ● היועמ"ש מנדלבליט ואנשי מחלקת הבג"צים בפרקליטות הגישו לבג"ץ תגובה בעתירה נגד הטלת המנדט על נאשם בפלילים שיש בה אי-דיוקים וטיעונים מפולפלים היוצאים להגנת נתניהו ● לא ברור מדוע מנדלבליט עובד כל כך קשה למטרה זו ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
שמי איזבלה איתן, טופס, תל אביב-יפו לאחר 12 שנות נישואים, בעלי ואני הסתכסכנו בצורה כזו או אחרת עד שלבסוף עזב אותי ועברנו לקליפורניה כדי להיות עם אישה אחרת. הרגשתי שחיי נגמרו והילדים שלי ... המשך קריאה

שמי איזבלה איתן, טופס, תל אביב-יפו לאחר 12 שנות נישואים, בעלי ואני הסתכסכנו בצורה כזו או אחרת עד שלבסוף עזב אותי ועברנו לקליפורניה כדי להיות עם אישה אחרת. הרגשתי שחיי נגמרו והילדים שלי חשבו שלעולם לא יראו את אבא שלהם יותר. ניסיתי להיות חזק רק לילדים אבל לא הצלחתי לשלוט בכאבים המייסרים את ליבי, לבי התמלא צערים וכאבים כי הייתי ממש מאוהב בבעלי. כל יום ולילה אני חושב עליו ומאחל תמיד שהוא יחזור אליי, הייתי ממש נסער ונזקקתי לעזרה, אז חיפשתי עזרה באינטרנט ונתקלתי באתר שהציע שד"ר אלאבה יכול לעזור לאקס שלי לחזור במהירות . אז הרגשתי שאני צריך לנסות אותו. יצרתי איתו קשר והוא אמר לי מה לעשות ועשיתי את זה ואז הוא עשה לי כישוף אהבה. 48 שעות אחר כך בעלי באמת התקשר אליי ואמר לי שהוא כל כך מתגעגע אליי והילדים, כל כך מדהים !! אז ככה הוא חזר באותו יום, עם המון אהבה ושמחה, והוא התנצל על הטעות שלו והכאב שהוא גרם לי ולילדים. הנישואים שלנו היו חזקים מבעבר, הכל בזכות ד"ר אלאבה. הוא כל כך חזק והחלטתי לשתף את הסיפור שלי באינטרנט שד"ר אלאבה היה מכשף אמיתי ועוצמתי. אני תמיד אתפלל שהוא יחיה הרבה זמן כדי לעזור לילדיו בעת צרה, אם אתה כאן ואתה צריך את בחזרה לשעבר או שבעלך עבר לאישה אחרת, אל תבכה יותר, פנה עכשיו לגלגל האיות החזק הזה. הנה דוא"ל יצירת הקשר שלו בכתובת: {dralaba3000@gmail.com} או העבר לו WhatsApp דרך איש הקשר שלו למטה +2349071995123 תודה לך ד"ר ALABA.

אולי כי מנדלבליט היה מזכיר הממשלה בתקופת אישור הצוללות המצריות? אולי כי הוא עצמו היה אמור להיות מראשוני הנחקרים בתיקי 3000? ואולי אף תחת אזהרה? ואולי היה אמור לפסול את עצמו מהחלטות בתיק... המשך קריאה

אולי כי מנדלבליט היה מזכיר הממשלה בתקופת אישור הצוללות המצריות? אולי כי הוא עצמו היה אמור להיות מראשוני הנחקרים בתיקי 3000? ואולי אף תחת אזהרה? ואולי היה אמור לפסול את עצמו מהחלטות בתיקי 3000 בגלל ניגוד עניינים? ובשל ניגוד עניינים בתיק 3000, ניגוד העניינים גולש גם לתיקי נתניהו האחרים, ולמעשה לכל החלטה בכל עניין שקשור לנתניהו? ואולי הגיע הזמן שמגישי הבגצ יגישו עתירה כנגד מעורבות מנדלבליט בכל הקשור לנתניהו, כיוצא מהכשלים בחקירות תיק 3000 שפסחו על מנדלבליט עצמו? כן, אתם! בשביל זה אנחנו תורמים לכם, למקרה ותהיתם. ואולי הדילוג מעל דעת המיעוט של גרוניס במינוי מנדלבליט התבררה כרגע שבו בגצ הפך לסמרטוט. והגיע הזמן להקריא לבגצ את דעת המיעוט שלו, ולהגיד לבגצ, שדעת המיעוט הזאת לא מגיעה לקרסוליים של המציאות היום

עוד 975 מילים ו-2 תגובות

בשנה הבאה אמור להיפתח - באיחור ניכר - המוזאון לסובלנות של מרכז שמעון ויזנטל בירושלים ● מחיר הפרויקט השאפתני כבר חצה את רף הרבע מיליארד דולר, המוסלמים עדיין כועסים על בניית המוזאון על קרקע בית קברות, החברים מ"יד ושם" חשדנים בכוונות המוזאון החדש - והמבנה העצום כבר שינה מהותית את קו הנוף הירושלמי ● אז למה, בעצם, בנו את זה ומה בכלל יהיה שם? ● בדיקת זמן ישראל

עוד 2,211 מילים

יוזמת דרעי: ייערכו בחירות ישירות לראשות הממשלה, הכנסת תישאר ללא שינוי

בג"ץ דחה את העתירה נגד החלטת הנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על נתניהו ● לפיד: אופתע אם ריבלין לא יטיל עליי את הרכבת הממשלה ● נתניהו: תוך שבועיים תוצג בממשלה רפורמה מקיפה בטיפול בנכי ובפצועי צה"ל ● נתניהו קבע כי גלנט ורגב יכהנו לסירוגין כחברים בקבינט הביטחוני ● סמוטריץ': מוטב שתקום ממשלת בנט-לפיד מאשר ממשלה של מפלגות ימין שנשענת על רע"ם

עוד 52 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה