הימין הפחדן

נתניהו מבטיח למוטט את שלטון החמאס בשנת 2009. צילום מסך מערוץ 10
נתניהו מבטיח למוטט את שלטון החמאס בשנת 2009. צילום מסך מערוץ 10

הימין הפחדן פוחד לשבת בכנסת עם נציגי ערביי ישראל. פוחד להתווכח איתם, פוחד להעלות את עקרונותיו, נימוקיו וטענותיו מול דרישותיהם לשוויון ותקציבים, לביטחון וחינוך והפסקת ההסתה והאפליה.

הימין הפחדן פשוט מדקלם שלא יישב ולא ייתמך על ידי המשותפת ורע"ם. למה?

הימין הפחדן פוחד להתווכח עם נציגי ערביי ישראל ולהעלות את טענותיו מול דרישותיהם לשוויון ותקציבים, לביטחון וחינוך והפסקת ההסתה והאפליה. מדקלם שלא יישב ולא ייתמך על ידי המשותפת ורע"ם. למה?

יש ימין פחדן שטוען שהם תומכי מחבלים ויש ימין פחדן שסתם מדקלם ברובוטיות סיסמאות שלימדו אותו נציגיו.

למה לא לשבת עם המשותפת? החכמה של איימן עודה והניסיון של אחד טיבי מפחידים את הימין הפחדן. הוא חושש להפסיד בויכוח פרלמנטרי, בעימות על נתונים ועובדות, זכויות וחקיקה מודרנית דמוקרטית. לכן הימין הפחדן פשוט בורח מעימות. כמו נתניהו שבורח כבר שנים מעימות לפני בחירות, כמו נתניהו שבורח מכל התמודדות מול טיעונים הגיוניים צודקים של ערביי ישראל.

אבל הימין הפחדן הוא פחדן מאז ומעולם. הוא יודע אמנם לדבר גבוהה גבוהה, לאיים, להסית, אפילו לירות בגב, אבל כשהימין הפחדן צריך להתייצב מול מציאות ממשית, הוא מתחבא ונמלט אל החורים.

הימין הפחדן הבטיח למשל לחסל את חמאס, בפועל הימין הפחדן מעביר כל חודש מאות מיליוני דולרים לחמאס כדי שיישב בשקט. מדובר בימין מתרפס. ימין שמשלם פרוטקשן לארגון טרור.

הימין הפחדן נאלץ להחזיר 1000 מחבלים עם דם על הידיים תמורת שבוי אחד, כי לא היה מסוגל לעמוד בלחצים. לא של המשפחה והציבור מחד ולא של חמאס מאידך.

הימין הפחדן כזכור נסוג מעזה. לא השמאל נסוג. נדגיש. הימין בראשות שרון גיבור מלחמת יוה"כ ואדריכל מלחמת לבנון.

הימין הפחדן מבטיח סיפוח, חוגג בבית הלבן וכמה חודשים אח"כ מקפל את זנבו ונמלט מהבטחות הסיפוח.

הימין הפחדן מאשר מכירת נשק מתקדם למדינות ערביות כדי להשיג נורמליזציה ומכנה את העסקה "שלום תמורת שלום". כי הימין הפחדן תמיד היה יעיל בסיסמאות ופחדן במעשים.

הימין הפחדן הבטיח למשל לחסל את חמאס, בפועל הימין הפחדן מעביר כל חודש מאות מיליוני דולרים לחמאס כדי שיישב בשקט. מדובר בימין מתרפס. ימין שמשלם פרוטקשן לארגון טרור

הימין הפחדן מפגין את פחדיו בגבעות השומרון יומיום. שלטון הימין פוחד מנוער הגבעות האלים ומאפשר לו להתפרע ולפגוע בפלסטינים, בחיילי צה"ל ובדמותה של מדינת ישראל כולה.

כי הימין הפחדן הוא בעיקר אמיץ מול הראי, או במרכז המפלגה, בנאומים חוצבי להבות, אבל כשצריך לצאת למלחמה כדי להפסיק את מטחי הרקטות על אוכלוסיית ישראל, הימין הפחדן מהסס, גורר רגליים, מבזבז זמן, מדליף תכניות של צה"ל לתקשורת, שולח שופרות להשמיץ את הרמטכ"ל וקציניו. כי הימין הפחדן הוא פשוט עלה נידף ברוח. פה גדול מונח על גוף בעובי של גבעול יבש.

הימין הפחדן של ימינו לא היה חותם על הסכם שלום עם מצרים או ירדן ולא היה מפציץ את הכור בעיראק או בסוריה, אבל הוא היה מדבר על כך יומיום במאות דקות שידור ברדיו בטלוויזיה ובאלפי פוסטים ברשתות. כי הימין הפחדן יודע את מלאכת שטיפת המוח, יודע לקלל מצוין, מעולה בהפצת פייק ניוז, גאון בהסתה ופילוג ומעולה בהשמצת שומרי הסף ויריביו הפוליטיים.

לימין הפחדן אין שום אידאולוגיה. רק פחד. מרוב פחד הוא משותק ולא מסוגל להסביר לאיש מהי האידאולוגיה שלו.

לימין הפחדן יש רק אידאולוגיה אחת: הוא נגד השמאל. השמאל הוא סכנה למדינה, ממשלת שמאל היא אסון והשמאלנים הם בוגדים. זו האידאולוגיה של הימין הפחדן. אותה הוא יודע להפיץ כמו מרסס של חומר קוטל עשבים בשדה קוצים.

לימין הפחדן יש אידאולוגיה אחת: הוא נגד השמאל. השמאל סכנה למדינה, ממשלת שמאל היא אסון והשמאלנים בוגדים. זו האידאולוגיה של הימין הפחדן. אותה הוא יודע להפיץ כמו מרסס של קוטל עשבים בשדה קוצים

הימין הפחדן לעולם לא יקים מדינה. גם לא ישקם מדינה הרוסה. הימין הפחדן הוא חסר כישורים לנהל קיוסק. המדינה מצידו תישרף והוא יירד מהארץ ובלבד שלא יצטרך לעשות מעשה אמיץ אחד ולהכיר למשל בנציגיו של הציבור הערבי כשווים. לשבת איתם ולדבר איתם בגובה העיניים בשוויון וכבוד הדדי ואם צריך גם לעמוד על עקרונותיו ולהתווכח ולשכנע.

הימין הפחדן הוא פשוט פחדן מכדי לתת לו לנהל מדינה, שלא לדבר על ניהול בית ראש ממשלה.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 607 מילים ו-1 תגובות
סגירה