הפנים הרבות של חיים הירשמן (צילום: באדיבות ג'ון קאר, מונטז')
באדיבות ג'ון קאר, מונטז'
נתיב ההישרדות המופלא של חיים הירשמן מגטו לודז' לצבא הבריטי

אתה חי רק פעמיים

הוא הרג שומר נאצי, ברח מהגטו בזהות בדויה, תפס טרמפ על רכבת של הצבא הגרמני והסתובב בברלין במדים של הנוער ההיטלראי ● לפני שמלחמת העולם השנייה הסתיימה, הוא עוד הספיק להילחם לצד הכוחות הפולנים ולהצטרף לצבא הבריטי ● ואחרי הכול, הוא הוטבל, נישא לקתולית ושמר שנים את יהדותו בסוד ● סיפורו יוצא הדופן של חיים הירשמן הפך כעת לספר שכתב בנו, ג'ון קאר

זה היה הרגע שהציל את חייו של חיים הירשמן. בפברואר 1940, הנער בן ה-13 דקר למוות שומר נאצי בגטו לודז', שעמד לירות באחיו הצעיר. הירשמן ברח מהגטו והותיר מאחוריו את משפחתו. מכאן יצא למסע שנמשך שלוש שנים ברחבי אירופה הכבושה, מסע שבסופו של דבר הוביל אותו לחוף מבטחים בבריטניה.

במהלך הבריחה הירשמן אימץ שלל זהויות, הסתתר ברכבת שהובילה כוחות של צבא גרמניה ואחרי שהוסתר בלב הרייך השלישי על ידי חברים בוורמאכט, הוא שוטט ברחובות ברלין במדי הנוער ההיטלראי.

זמן קצר לפני שנשלח על ידי הצבא הבריטי להשתתף בשחרור אירופה שינה הירשמן את שמו להנרי קאר. אחרי המלחמה הוא נישא לאירית קתולית כשעוד לפני כן הוטבל לנצרות, והסתיר את יהדותו במשך קרוב לעשור. התנצרותו התגלתה רק ב-1958 כשהאח היחיד ששרד ממשפחתו הגיע מישראל כדי לבקר את משפחתו בביתם בלידס שבצפון אנגליה.

עטיפת הספר "הבריחה מהגטו"
עטיפת הספר "הבריחה מהגטו"

הבריחה של הירשמן מהנאצים נחשפת בספר Escape From the Ghetto (הבריחה מהגטו) שפורסם לאחרונה על ידי בנו, ג'ון קאר. "זה סיפור יוצא דופן", כותב קאר. "סיפור על נחישות עיקשת, מתוחכמת, חריפה, על רצון לחיות כנגד סיכויים בלתי אפשריים, לעיתים בדרכים חדשניות. אבל ככה הוא כל סיפור של יהודי פולני שהצליח לשרוד את השואה – זה גובל בנס".

הירשמן מת ב-1995, אבל הספר "מבוסס במלואו על הזיכרונות של אבא שלי לגבי מה שקרה לו", אומר קאר. "לאורך השנים הוא סיפר לי ולאשתי את אותו הסיפור פחות או יותר, בעקביות".

מאז יצא קאר למסע משלו בעקבות נתיב הבריחה של אביו מפולין לגרמניה ולצרפת, שם הצטרף הירשמן לקבוצה קטנה שחצתה את הפירנאים תוך סיכון חייהם לתוך ספרד הניטרלית.

בשנים של מחקר וחפירות, קאר הצליח לאתר מסמכים שמאשרים את התאריכים שבו הצליח אביו להגיע מספרד לגיברלטר, שנשלטה על ידי הבריטים, בעזרתו של דיפלומט אנגלי לו סיפר על המתרחש בגטו.

ג'ון קאר הסתמך על רישומי הצבא הבריטי, עיתונים מאותה תקופה וצילום של אביו מ-1942 עם פליטים בצרפת של וישי כדי לאשר את כל פרטי הסיפור.

חיים של זיקית

אחד הרגעים המשמעותיים עבור קאר היה כשפגש את בן דודו של הירשמן, חניק, בלודז', שתיאר בפניו מה אירע ביום ההוא בגטו. "הוא סיפר לי את סיפור הבריחה והוא היה די זהה לדברים שסיפר לי אבי, אז זאת הייתה עדות עצמאית נוספת מהשטח".

גטו לודז'
גטו לודז'

חניק סיפר שהיה עד לכך שהירשמן ואחיו, שרוליק, ניסו לצאת מהגטו לכמה שעות כדי לגנוב מזון למשפחתם. אבל שרוליק הסתבך בגדר התיל, וצרחותיו כשניסה להשתחרר גרמו לשומר חמוש להגיע אליו בריצה עם רובה שלוף. חניק ראה את הירשמן, שכבר חצה את גדר התיל, רץ בחזרה, הוציא סכין מתרמילו ודקר את השומר.

העובדה שהצליח להגיע קרוב מספיק אל השומר כדי לתקוע לו סכין בבטן נבעה כנראה מעיניו הכחולות הבוהקות של הירשמן ומשיערו הבהיר – חבריו קראו לו בלונדי – כמו גם היכולת שלו לדבר גרמנית. אלה בלבלו כנראה את השומר, שחשב שהנער פשוט רצה לראות את מותו של היהודי מקרוב.

מראהו של הירשמן, הכישרון לשפות והיכולת להסתוות כזיקית ולהחליף דמויות – כל אלה ימלאו תפקיד חיוני בהישרדותו שוב ושוב בשלוש השנים הבאות. כך גם האומץ והחשיבה המהירה שהפגין כדי להציל את אחיו ממוות כמעט בטוח.

קאר מספר שהכישרון הטבעי של אביו "להונאה" והיכולת שלו להיראות כפולני קתולי שימשו אותו גם לפני המלחמה, לפעמים למטרות אחרות לגמרי. כך, למשל, הוא יצא לשיר את שירי חג המולד עם חברו, צ'זק קרבאווסקי, כשהבין שיקבלו מאפים חמימים בתמורה.

חיים הירשמן (הנרי קאר) בגרמניה ב-1946 (צילום: באדיבות ג'ון קאר)
חיים הירשמן (הנרי קאר) בגרמניה ב-1946 (צילום: באדיבות ג'ון קאר)

עם צלב על הצוואר הוא הצליח להפוך לנער מזבח לתקופה קצרה כשהאמין שזה יעזור לו להתקבל לקבוצת הכדורגל של הכנסייה. והוא התחזה לבן דודו של צ'זק, הנריק, כששני הילדים חיפשו עבודה זמנית והוא הבין שלא כדאי לנופף בשמו היהודי.

אבל אחרי שהרג את השומר הנאצי, הכישרון הזה הפך לעניין של חיים ומוות. התוכנית המקורית של הירשמן כשיצא למסעו הייתה להגיע לגבול על ברית המועצות. אחיו המבוגר ממנו, נתן, יצא מלודז' לכיוון ברית המועצות זמן קצר לפני הגעת הכוחות הגרמניים, בתקווה להתבסס שם ולמצוא דרך לחלץ את שאר המשפחה מהגטו.

זה היה, כפי שקאר כותב, "דבר די אחראי עבור מישהו שטרם מלאו לו 17". גלויה עם כיתובים חידתיים הגיעה מנתן כמה שבועות אחרי שעזב את לודז', וסיפרה למשפחה שהוא נע לכיוון ולודבה בקצה המזרחי של פולין הכבושה. הירשמן אימץ את זהותו של הנריק קרבאווסקי והחליט ללכת בעקבות אחיו, תוך שהוא עושה דרכו דרך ורשה ולובלין.

בוולודבה נאסף הירשמן על ידי אופה יהודי ורעייתו, שעזרו לו ליצור קשר עם קבוצה קטנה שתכננה לחצות את נהר הבוג הקפוא לעבר השטח הסובייטי. הירשמן ניצל בנס כששומרי הגבול הרוסים הונו את רוב חברי הקבוצה, ורצחו אותם. קאר מאמין שאביו הגיע לוולודבה מתישהו בין פברואר 1940, כששמו הופיע ברישומים של גטו לודז', לבין אמצע אפריל, כשהנהר התחיל להפשיר.

התוכנית למצוא את אחיו נכשלה, והוא החליט לצאת מערבה לצרפת שטרם נכבשה, שם נאספה הממשלה הפולנית הגולה. הלחימה בנאצים הפכה לשאיפתו החדשה. הנער החליט להתגנב לרכבת שנסעה לגרמניה, אך רק כשהרכבת יצאה מתחנת לובלין הבין שעלה על רכבת צבאית שנושאת כוחות לברלין.

ג'ון קאר, מימין, כילד עם אביו הנרי קאר (חיים הירשמן) לשמאלו. בצד שמאל דודו של ג'ון, נתן הירשמן, שביקר באנגליה מחיפה (צילום: באדיבות ג'ון קאר)
ג'ון קאר, מימין, כילד עם אביו הנרי קאר (חיים הירשמן) לשמאלו. בצד שמאל דודו של ג'ון, נתן הירשמן, שביקר באנגליה מחיפה (צילום: באדיבות ג'ון קאר)

כשהתגלה, גולל הירשמן סיפור שרקח מבעוד מועד על כך שהוא פולקסדויטשה, גרמני אתני שגר בפולין – שהוריו נרצחו כמה שבועות קודם על ידי פרטיזנים קומוניסטים. במקום ללכת לבית יתומים, כך סיפר לחיילים, הוא החליט למצוא את שאר בני משפחתו בבאדן באדן. הצלב סביב צווארו העניק נימה של אמינות לסיפור.

כשהרכבת הגיעה לברלין, זכה אביו של קאר בעוד רגע של מזל כשאחד החיילים לקח אותו הביתה לפגוש את רעייתו ובנותיו. החייל ומשפחתו, שהתגלו כנוצרים מאמינים מלאי ביקורת כנגד הנאצים, הרשו לו להישאר בביתם, הלבישו אותו בז'קט של הנוער ההיטלראי כשיצא מהבית ואפילו עזרו לו להשיג מסמכי זיהוי מזויפים. הזהות החדשה של הירשמן, קרל-היינץ רייצנזטיין, נולדה. "אני לא חושב שהם ידעו שהוא יהודי בשום שלב", אומר קאר.

אחרי כמה חודשים, בני הזוג סייעו להירשמן – מבלי להתכוון – להמשיך בתוכניתו ולהגיע לצרפת, כשמצאו לו עבודה בחווה בעיר מון קורט, כ-80 ק"מ דרומית למץ. הודות לשליטתו בפולנית ובגרמנית, הירשמן נשכר לעבוד כנער שליח.

שוטרים בכניסה לגטו לודז'
שוטרים בכניסה לגטו לודז'

בקיץ של 1941, הירשמן עבר לעיירה וואפי, הסמוכה למץ, ומצא עבודה חדשה בעסק שייצר ציוד חקלאי. עשורים אחר כך, כשביקר בוואפי, מצא קאר בן מהמשפחה הצרפתית אצלה גר הירשמן, שזכר את אביו.

אחרי שהחלים מניתוח שקדים בספטמבר 1941, הירשמן כמעט נעצר. במצב מעורפל, בחדר ההתאוששות, הוא התחיל לדבר ביידיש. המנתח שביצע את הניתוח נקרא בחזרה.

הקצין הגרמני, שלבש מדי ורמאכט מתחת לחלוק הלבן, אמר להירשמן שברור שהוא יהודי שנושא מסמכים מזויפים או גנובים; אך ציין שיעכב את הגשת הדוח הרשמי עבור הרשויות כדי לאפשר לנער לברוח מבית החולים – וכך עשה, בסיוע אחות רחמנייה שטיפלה בו בביתה במשך כמה ימים עד שהחלים.

"הוא חי בזכות התבונה שלו והיה לו הרבה מזל", אומר קאר. "מזל שהוא פגש את הגרמנים הנכונים אחרי שפגש את הגרמנים הלא נכונים, אבל זה גם היה מושרש בעובדה שהוא ידע מילדותו, מהחברויות שהיו לו עם גרמנים בלודז' ומהאופן שבו גרמנים עזרו לו להישאר בחיים – לא כל הגרמנים רעים".

ילדים בגטו לודז' ב-1940 (צילום: Bundesarchiv bild)
ילדים בגטו לודז' ב-1940 (צילום: Bundesarchiv bild)

ליצור את המזל שלך

מזלו של הירשמן המשיך להאיר לו פנים במשך שנה נוספת של מנוסה. אבל ברור שהוא גם יצר לעצמו את מזלו. הבריחה מהאזור הכבוש לאזור הבטוח יחסית של צרפת הנתונה למשטר וישי הייתה גם היא יוצאת דופן. הירשמן גנב רכב חקלאי ונהג את עצמו כ-300 קילומטר אל הגבול.

הירשמן, שאותר בכביש חקלאי כשהגיע מאזור מיוער, נעצר על ידי המשטרה הצבאית הגרמנית. אבל דלת לא נעולה בחדר ההמתנה של מרכז המעצר אפשרה לנער – בהפגנה מרשימה של חוצפה – להחליק החוצה את הניידת שהובילה אותו לשם והייתה ריקה עכשיו.

אחרי כמה רגעים, ממקום מחבואו מתחת למושב, הוא מצא את עצמו חוצה את הגבול לתוך וישי, לשם נשלחה המשטרה לאסוף גרמנים שנעצרו על ידי הרשויות הצרפתיות.

הירשמן העביר כמה חודשים  בצרפת. הוא הסתתר בגרנובל, ווילארד, מקומות שבהם פעלו בתי ספר פולנים, ובווירון, שם פעל בית יתומים יהודי. הנריק קרבאווסקי חזר לזמן קצר, ואז הפך הירשמן ליאן סצ'יק, נער עם סיפור רקע צרפתי-פולני.

חיים הירשמן בלבוש סקוטי ב-1948 (צילום: באדיבות ג'ון קאר)
חיים הירשמן בלבוש סקוטי ב-1948 (צילום: באדיבות ג'ון קאר)

לבסוף אימץ זהות חדשה, אחד שקיבלה את השראתה מיתום יהודי איתו התיידד בווירון, והפך לצרפתי קנדי שהמלחמה הפרידה בינו לבין הוריו כשהיו בצרפת וכעת הוא מנסה לחזור הביתה, ולחצות את האוקיינוס האטלנטי דרך ליסבון.

זה היה הסיפור שאותו סיפר הנער לשומרי הגבול הספרדים כשעיכבו אותו זמן קצר אחרי שחצה את הפירנאים בינואר 1943. אבל היעד האמיתי של הירשמן לא היה ליסבון, אלא גיברלטר, בקצה הדרומי של חצי האי האיברי, שם איפשרו הבריטים לבני בריתם הפולנים הגולים לגייס לוחמים ולקלוט פליטים.

בריטניה טיפלה באינטרסים הקנדים בספרד, ודיפלומט בריטי נקרא לכלא מירנדה דה לה אברו, שם הוחזק הנער בן ה-16. הירשמן החליט להמר ולספר לדיפלומט את האמת. ימים ספורים אחר כך הגיעה מכונית עם לוחיות רישוי דיפלומטיות בריטיות והסיעה את הירשמן למדריד.

ב-23 בינואר, 1941, חצה הירשמן את הגבול מספרד לגיברלטר – תאריך שקאר אימת במהלך התחקיר שערך. הירשמן החליט לקיים את השבועה שהבטיח לעצמו ולהילחם בנאצים. הוא שירת זמן מה בכוחות פולין החופשית עד שהצטרף לכוחות הבריטים בעקבות אנטישמיות בצבא הפולני.

כל הזמן הזה הסתיר הירשמן פרט חשוב אחד מהדיפלומט הבריטי: את שמו האמיתי. קאר מאמין שאביו המשיך לחשוש מלחשוף את זהותו מפחד שהנאצים יגלו איך שהוא שרצח את השומר בגטו לודז' וינקמו בבני משפחתו, אם אלה עדיין בחיים בכלל. רק מאוחר יותר יגלה הירשמן שהוריו הלכו לעולמם בבית החולים של הגטו ב-1941.

חיים הירשמן במדי הצבא הבריטי (צילום: באדיבות ג'ון קאר)
חיים הירשמן במדי הצבא הבריטי (צילום: באדיבות ג'ון קאר)

גם אחיותיו מתו בגטו. שרוליק, האח שלמענו סיכן הירשמן את חייו, נרצח בחלמנו ב-1944. "אבא שלי תמיד הרגיש אשם. הוא חש שאם היה נשאר מאחור בגטו, בזכות זה שהיה צעיר, קשוח וממש נבון, אולי הוא היה מצליח להציל את המשפחה שלו", אומר קאר.

ייתכן שההחלטה שלו לא לחשוף את שמו האמיתי בפני הרשויות הבריטיות בספרד סייעה לו גם בהמשך. אחרי שעזב את הצבא באוקטובר 1948, הוא פגש אירית צעירה, אליזבת אנג'לה קאסידי, ונישא לה. הפולני הצעיר גרם לה להאמין שהוא קתולי, אבל כומר חשדן סירב להשיא אותם. מאוחר יותר התרצה הכומר, אבל רק אחרי שלקח את הירשמן הצידה והטביל אותו לנצרות.

גם בזמן שהסתיר את יהדותו מאשתו ומילדיו המשיך הירשמן לחפש את משפחתו. ב-1957 הוא גילה שאחיו הבכור נתן, ששרד את שנות המלחמה בסיביר, התחתן וחי בישראל. שנה לאחר מכן התאחדו האחים באנגליה.

האח הגדול הסכים לעזור להירשמן לשמור על סיפור הכיסוי שלו ולהעמיד פנים שהוא לא נתן אלא מייקל קרבאווסקי, שנישואיו ליהודייה הובילו אותו לישראל. אבל חבריו של הירשמן בקהילה הפולנית המקומית לא השתכנעו מהסיפור, וברגע שנתן חזר לישראל חשפו את חשדם בפני אנג'לה. הנישואים, שהיו מעורערים גם ככה, הסתיימו ארבע שנים לאחר מכן בגירושים.

קאר מבין מה עמד מאחורי החלטתו של אביו לא לחשוף את זהותו היהודית. אחרי שההגנה הרגה שני קצינים בריטים בפלשתינה בקיץ 1947, פרצו מהומות אנטישמיות במספר ערים באנגליה. "אבא היה לבד בבריטניה, וחשש שליל הבדולח יחזור על עצמו", מאמין בנו.

ג'ון קאר (צילום: באדיבות המצולם)
ג'ון קאר (צילום: באדיבות המצולם)

היחסים בין קאר לאביו היו מנוכרים שנים ארוכות. "הוא היה עצבני ובלתי צפוי. למרות שלא היה שתיין, הוא לא היסס להרים יד או חגורה כדי להעניש אותי על פשעים קלים כחמורים שבביצועם ודאי חטאתי", כותב קאר על ילדותו. אבל בזמן שהיה סטודנט בלונדון גר קאר עם אביו ואשתו החדשה, ותהליך הפיוס החל.

הירשמן, שהיה משוכנע עכשיו שילדיו מתייחסים ליהדותו כאל פרט "צבעוני אבל בסופו של דבר חסר משמעות", התחיל להיפתח בפניהם בנוגע לעבר שלו. השיחות הארוכות שלהם התגלו, בסופו של דבר, כחוויה טיפולית משמעותית.

"הוא הפך שוב ליהודי", נזכר קאר. "הוא לא הלך לבית הכנסת, הוא לא הקפיד על כשרות, אבל הוא גידל זקן. הוא הלך למקומות שיהודים הסתובבו בהם".

קאר מתייחס אל עצמו כאל "דור שני לניצולי שואה. לאנשים כמוני יש אחריות לוודא שהסיפורים לא יישכחו, בגלל שאם הם יישכחו זה יקרה שוב". הסיפורים האלה, הוא אומר רלוונטיים גם היום.

"אבא שלי מעולם לא חצה גבול בינלאומי בצורה חוקית. הוא מעולם לא סיפר את האמת לגבי הזהות שלו. כשאני רואה את הילדים האלה בורחים מסוריה, אפגניסטן ולוב ומנסים למצוא מקלט באנגליה, ואז שומע פוליטיקאים מדברים עליהם כמו על פושעים, אני חושב לעצמי, 'איפה האנושיות בכל זה?'"

עוד 1,797 מילים
כל הזמן // יום שישי, 16 באפריל 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הָאַנְגְּאוֹבֶר 81

ההופעות הטלוויזיוניות של נתניהו הולמות בחושים כמו צ'ייסרים של עראק. במינון מופרז – כמו ביום העצמאות – האפקט שלו על מערכת העצבים של אלה מבין הישראלים שהוא מעורר אצלם בעיקר עצבים, הוא של אלכוהול זול: פוגע בראייה, מנטרל את החושים, מעורר בחילה וגורם לאובדן אוריינטציה ולירידה מהירה ביכולת הריכוז

עוד 1,013 מילים

כולנו משתתפים בניסוי שנקרא פייסבוק

ב-2010 עשתה פייסבוק ניסוי ב-60 מיליון בני אדם. תוצאת הניסוי עודדה 300 אלף מצביעים מתנדנדים ללכת להצביע בבחירות. כשמודעים לעובדה שטראמפ נבחר ב-2016 על חודם של 100 אלף קולות בלבד, הניסוי הזה מבהיר בדיוק מה כוחו של אחד התאגידים הגדולים בעולם.

אין כמעט מישהו שלא מכיר כיום את המונחים דאטה או ביג דאטה. בעולם שבו האינטרנט הפך למעין תודעה קולקטיבית של האנושות, המידע הזמין לנו בקצות האצבעות הוא אדיר מעבר לכל תפישה.

מעולם, בכל 6,000 שנות ההיסטוריה הכתובה, לא עמדה האנושות מול כמויות כאלה עצומות של מידע. אפילו מהפכת הקרוא וכתוב שפרצה ממכבש הדפוס הראשון של גוטנברג, מתגמדת ככל הנראה לעומת הררי הפטאבייט שמכיל העולם הדיגיטלי נכון להיום (Petabyte שווה מיליון טרהבייט, או 10 בחזקת 15).

כדי לעשות סדר בעומס המידע הבלתי נתפש הזה, כי המוח האנושי ודאי לא יועיל לנו, משתמשים באלגוריתמים ובכוח החישוב העילאי שלהם. יש שתי דרכים עיקריות לעשות זאת – האחת היא לתכנן אלגוריתם סטטי שפשוט עושה מה שאומרים לו, ולא יודע לחרוג מעבר לגבולות שהוצבו לו; והדרך השנייה היא ליצור אלגוריתם שלומד בכוחות עצמו – או "למידת מכונה" כפי שהיא נקראת.

מעולם, בכל 6,000 שנות ההיסטוריה הכתובה, לא עמדה האנושות מול כמויות כאלה עצומות של מידע. כדי לעשות סדר בעומס הזה, כי המוח האנושי לא יועיל לנו, משתמשים באלגוריתמים ובכוח החישוב העילאי שלהם

השיטה הזו היא החדשה יותר מבין השתיים, והיא זו שתפסה תאוצה משמעותית בשנים האחרונות. היינו מצפים שאלגוריתמים חכמים כאלה יצוצו בכל פינה כדי לעשות את חיינו נוחים יותר; אבל למעשה השימוש העיקרי שלהם כיום הוא… כן, ניחשתם – לעשות כסף; אבל לא רק.

הנה כמה דוגמאות.

הבינות המלאכותיות של גוגל (Rank Brain, Bert / Deep Rank) משתמשות בכמויות עצומות של נתונים כדי לקבוע אילו תוצאות חיפוש ומודעות פרסום יוצגו למשתמשים בכל רגע נתון. בסופו של יום זה מה שמביא לגוגל הכנסות של עשרות מיליארדי דולרים בכל רבעון.

דבר דומה מתרחש גם בעולם המסחר במניות. אם בעבר המילה "בורסה" העלתה בדמיון מגדלי ענק מלאים בסוחרים המנפנפים בידיהם, כיום המגדלים הללו מלאים במחשבי על שמעבירים מיליוני דולרים לכאן ולכאן בשברירי שנייה. אלגו-טריידינג כמעט אינו מצריך התערבות אנושית, ויש חברות שיודעות למנף היטב את שברירי השנייה הללו לטובת לקוחותיהן.

מומחית המחשבים הישראלית, דר' קירה רדינסקי פיתחה גם היא מספר אלגוריתמים מתקדמים תוצרת כחול-לבן. אלגוריתם Debra שפותח על ידי רדינסקי ב-2012 הצליח לחזות את העתיד ברמת דיוק של 80%, ושימש את ארגון האומות המאוחדות לחיזוי אסונות, מגיפות, מהפכות פוליטיות ואפילו רצח עם. בהמשך פיתחה רדינסקי אלגוריתם דומה למטרות שיווק בחברה שהקימה – Sales Predict – שלבסוף נמכרה לאיביי ב-40 מיליון דולר.

גם לפייסבוק יש את האלגוריתמים המתקדמים שלה, ואלו מיועדים לקבוע בעיקר מה תראו בניוזפיד שלכם – החל מפרסומות (שמביאות לה הכנסות של מיליארדי דולרים בכל רבעון), וכלה בתכנים של חברים, קבוצות ודפים בהם אתם חברים ועוד. אבל בניגוד לגוגל, שממנה עוד אפשר לצאת כאשר אתם מסיימים את החיפוש – פייסבוק היא בועה סגורה שבעתיים.

היינו מצפים שאלגוריתמים חכמים כאלה יצוצו בכל פינה כדי לעשות את חיינו נוחים יותר; אבל למעשה השימוש העיקרי שלהם כיום הוא… כן, ניחשתם – לעשות כסף; אבל לא רק

עולם של מניפולציות

בשנת 2010 פייסבוק הודתה שעשתה ניסוי ב-60 מיליון בני אדם: הוצגו להם שתי מודעות זהות שמזכירות להם שהיום הוא יום הבחירות, אבל באחת מהן היה הבדל קטן – תמונות של החברים שסימנו בפייסבוק "הצבעתי". במצב כזה, בו מוצגים לנו אנשים מוכרים ש"כבר רכשו" (אם נשאיל מונח מעולם השיווק) – יופעל עלינו לחץ כלשהו לעשות אותו דבר.

זה נקרא "אפקט העדר" או "לחץ חברתי"; או במילים קצת יותר מודרניות ומכובסות – "הוכחה חברתית" (Social Proof). ההבדל בין המודעות היה מינורי לחלוטין ולגמרי בלתי מורגש, אבל הוא הצליח להניע 300 אלף אמריקאים להצביע בבחירות.

זה לא נשמע הרבה, 300 אלף לעומת 300 מיליון אמריקאים; אבל אם נתקדם מעט אל העתיד – נגיע לשנת 2014. במהלך תקופה זו פנה אחד המועמדים לנשיאות ארצות הברית לחברה בשם קיימברידג' אנליטיקה, לצורך קמפיין בחירות דיגיטלי שהיה עתיד להעלות אותו על כס הנשיאות.

אותו מועמד לנשיאות ידע היטב עם מי יש לו עסק. לקיימברידג' אנליטיקה כבר היה ניסיון רב בהטיית בחירות בעשרות מדינות אחרות בעולם, בהן היא השתמשה כשפני ניסוי להוכחת הטכנולוגיה השיווקית שלה. מעבר לכך, החברה היא בעצם חטיבה אזרחית של יישומים צבאיים לשינוי התנהגות, שנוסו בהצלחה בעבר.

לא ניכנס כאן לשיטות בהן השתמשה קיימברידג' אנליטיקה, למרות שזה נושא מעניין בפני עצמו; מי שרוצה להעמיק מוזמן לראות את הסרט התיעודי המרתק של נטפליקס – The Great Hack.

הנקודה היא שבאמצעות מידע שהודלף מפייסבוק אודות 90 מיליון אמריקאים, וכן נתונים נוספים שנשאבו ממקורות אחרים, הצליחה קיימברידג' אנליטיקה לבצע מניפולציות עדינות ומתוחכמות מאין כמותן – שלבסוף העלו כנראה את דונלד טראמפ אל כס הנשיאות בארצות הברית.

באמצעות מידע שהודלף מפייסבוק על 90 מיליון אמריקאים, ונתונים שנשאבו ממקורות אחרים, הצליחה קיימברידג' אנליטיקה לבצע מניפולציות עדינות ומתוחכמות מאין כמותן – שלבסוף העלו כנראה את טראמפ לנשיאות

פער הקולות בין זכייה להפסד היה 100 אלף איש בלבד. זוכרים את הניסוי של פייסבוק מ-2010? הניסוי הצליח לשכנע 300 אלף איש להצביע בבחירות. אומנם באותו ניסוי תמים לא התיימרה פייסבוק להשפיע על השאלה למי להצביע, אבל בזה כבר טיפלה קיימברידג' אנליטיקה 6 שנים לאחר מכן – כפי שראינו.

שוב פייסבוק מצאה עצמה במרכזה של שערוריית פגיעה בפרטיות. בעוד שלקיימברידג' אנליטיקה זה עלה ביוקר – החברה נסגרה – לפייסבוק זה היה לא יותר מפגיעה קטנה בכנף: כולה קנס קטן של 5 מיליארד דולר. כלום ושום דבר לעומת המיליארדים שהיא מכניסה בכל רגע מפרסום.

מי שחושב שכוחה של פייסבוק מסתכם רק בפרסומות שגורמות לנו לקנות יותר, מוטב שיפקח עיניים. לא צריך להיות גאון טכני כדי להבין איך עובדת מערכת הפרסום בפייסבוק. כל מי שיודע כיצד לתמרן את האלגוריתמים באמצעות פרסום מדויק בסכין מנתחים, יכול לקבוע גם את תוצאות הבחירות – ולא רק אם נשתה זירו או קולה.

עמית אדלר הוא איש דיגיטל, גרפומן בלתי נלאה, בעל תואר שני בפילוסופיה והיסטוריה של המדע

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 889 מילים

בין ישראל לאיראן מתנהל בשנה האחרונה דו-שיח מדורג, מתוכנן ושקול, ושני הצדדים שמרו עד כה על גובה הלהבות כדי לא להתדרדר לעימות כולל ● השאלה היא, האם איראן תחרוג מדפוס הפעולה הזה אחרי הפגיעה במתקן בנתנז - וכיצד ישפיעו עליה שיחות הסכם הגרעין עם המעצמות, כמו גם החלטת ביידן לאשר את עסקת הנשק עם איחוד האמירויות ● פרשנות

עוד 551 מילים

נתניהו לסער: "הליכוד זה הבית שלך; הצטרף אלינו ונקים ממשלת ימין יציבה"

עמיר פרץ נפגש עם חברי כנסת בניסיון לגייס את תמיכתם במועמדותו לנשיאות ● דיווח: על רקע האפשרות שישתפו פעולה, אנשי רע"ם העבירו דרישות לליכוד, רובן - תביעות תקציביות; ברשימה הערבית המאוחדת לא דורשים את ביטול חוק הלאום וחוק קמיניץ ● עותרים דורשים מבג"ץ להכריז על נבצרות נתניהו, כי פעל בניגוד עניינים כשמנע מינוי שר משפטים

עוד 15 עדכונים

למקרה שפיספסת

שלמה קרעי הציף את הרעיון להקים ממשלת מיעוט עם נתניהו-בנט-סמוטריץ', ולשכנע את תקווה חדשה להימנע ● אבל בכירי הליכוד, שמכירים את סער היטב, מבינים כי אחרי כל ההשפלות שספג מנתניהו, סער לא יימנע בהצבעה ● זה בכלל לא סיפור אידיאולוגי או פוליטי, אלא מסע נקמה ● ובינתיים המו"מ עם בנט מתנהל על ריק ● פרשנות

עוד 433 מילים ו-1 תגובות

מצעד הפרעונים המצרי

שאלת הזהות מלווה את מצרים מראשית קיומה. לאורך השנים זהויות שונות סיפקו את הדבק שליכד את התושבים מסביב לטריטוריה הקרויה מצרים: פרעונית, אסלאמית, ערבית, אפריקנית וים תיכונית.

בתקופות מסוימות זהות אחת הייתה דומיננטית יותר מהשאר, אולם בתקופות אחרות היו הזהויות משולבות זו בזו. מאז עלייתו של סיסי לשלטון ב-2013, ניכר כי הפרעוניות הפכה לרכיב חשוב – אם כי לא בלעדי – של הזהות המצרית, כפי שגם הוכיח הטקס לחנוכת התעלה השנייה של סואץ שנערך באוגוסט 2015.

שאלת הזהות מלווה את מצרים מראשית קיומה. לאורך השנים זהויות שונות סיפקו את הדבק שליכד את התושבים מסביב לטריטוריה הקרויה מצרים: פרעונית, אסלאמית, ערבית, אפריקנית וים תיכונית

הזהות הפרעונית באה גם לידי ביטוי בטקס פתיחת המוזיאון הלאומי החדש לתרבות המצרית בקהיר שנערך ב-3 באפריל. המשטר בחר לציין את האירוע ברוב פאר והדר בפסטיבל מרשים ומתוקשר. הייתה זו הזדמנות מחודשת עבור המשטר להדגיש את זהותה הפרעונית של מצרים ולשווק דימוי של עוצמה.

האירוע, שנקרא בערבית "שיירת המומיות המלכותיות" ובאנגלית "מצעד הפרעונים המוזהב", נערך לכבוד העברתן של 22 מומיות מלכותיות מהמוזיאון המצרי שבכיכר תחריר אל משכנן החדש.

העברת המומיות למוזיאון החדש היא חלק מתכנית ממשלתית רחבה, הכוללת שיפוץ וחידוש המוזיאון המצרי בכיכר תחריר, הקמת מוזיאון חדש וגדול ממדים בקרבת הפירמידות אשר יציג את אוצרות קברו של תות ענח אמון, הקמת מוזיאון "בירות מצרים" בבירה המנהלית החדשה, ואת המוזיאון הלאומי לתרבות המצרית. הקמת הבירה המנהלית החדשה, כמו גם העברת פרטי המוזיאון החשובים, הם גם עדות לירידה בחשיבותה ובמרכזיותה של כיכר תחריר, שהייתה "הלב הפועם" של מצרים במהלך מחאות האביב הערבי שהובילו להפלת משטרי מובארכ ומורסי.

הטקס המפואר והמושקע כלל אלפי ניצבים בלבוש פרעוני, שסיפקו תפאורה לשיירת הרכבים שהובילו את המומיות ועוצבו כסירות פרעוניות השטות על הנילוס. הוא שם דגש על הקשר בין מצרים המודרנית למצרים הקדומה ועל מעמדה של מצרים כערש התרבות. כדברי אחת השדרניות:

"מצרים וההיסטוריה הם תאומים זהים. מצרים היא ערש התרבויות כולם. במצרים נולדה ההיסטוריה והציוויליזציה האנושית לפני אלפי שנים. זוהי תרבות מהקדומות והאדירות שידעה האנושות. אך היא התפתחה והתקדמה ושרדה את תהפוכות הזמן".

האירוע, שנקרא בערבית "שיירת המומיות המלכותיות" ובאנגלית "מצעד הפרעונים המוזהב", נערך לכבוד העברתן של 22 מומיות מלכותיות מהמוזיאון המצרי שבכיכר תחריר אל משכנן החדש

אין ספק כי תכנית המוזיאונים החדשה נועדה למשוך תיירות חוץ ולשפר את מצבו הרעוע של ענף התיירות המצרי שעדיין לא התאושש מאז המהפכה ב-2011 וספג מכה אנושה על רקע מגפת הקורונה.

סרט תדמית שהוצג במהלך האירוע הראה גם את ההשקעה העצומה של מצרים בחשיפה, שימור ושיקום אתרים היסטוריים במדינה – לא רק פרעוניים כי אם גם כנסיות ובתי כנסת עתיקים, דוגמת בית הכנסת "אליהו הנביא" שנבנה באלכסנדריה במאה ה-14 ונחנך לפני כשנה לאחר שיפוץ ממושך. המסר המובהק של הסרט הוא שבמצרים של ימינו שוררים חופש דת וחופש פולחן עבור כלל הדתות המונותאיסטיות.

המסר הזה מתכתב עם מסר נוסף שבלט מתוך הטקס והוא שהתרבות המצרית אינה רק מוסלמית או פרעונית, אלא היא מגוונת ומורכבת מרבדים שונים ותרבויות שונות – פרעונית, יוונית, קופטית, ביזנטית, אסלאמית, נוצרית, יהודית ועוד. שר התיירות והעתיקות המצרי, ד"ר ח'אלד אל-ענאני, שערך לנשיא אל-סיסי סיור במוזיאון התרבות המצרית החדש כחלק מהאירוע, טרח להדגיש את המסר הזה כמה פעמים ולהראות כי כל התרבויות הללו מרכיבות את התרבות המצרית ודרות בכפיפה אחת זו לצד זו במוזיאון החדש.

מעבר לשיקולים הכלכליים ומעל לקולות האסלאמיסטים שמחו נגד "העברת גופות" ונגד הענקת תשומת לב וכבוד למלכים ומלכות "כופרים", ניכר כי המשטר המצרי רצה לשדר מסר של עוצמה. זאת מתוך רצון להאדיר את מעמדה של מצרים, הנשענת על הציוויליזציה הפרעונית העתיקה והמפוארת.

בשני העשורים האחרונים הלך ונשחק מעמדה של מצרים בכלל ובעולם הערבי בפרט, כאשר מדינות המפרץ – במיוחד האמירויות וקטאר – צמחו כמדינות עשירות העושות שימוש בנכסים הקשים והרכים שלהן על מנת לקדם את מעמדן. עלייתן של מדינות אלה לגדולה הינה לצנינים בעיני מצרים, הממשיכים להסתכל מלמעלה על "בני המדבר" הנעדרים, לטענתם, עומק תרבותי.

ניכר כי המשטר המצרי רצה לשדר מסר של עוצמה, שיאדיר את מעמד מצרים, הנשענת על הציוויליזציה הפרעונית העתיקה והמפוארת. בשני העשורים האחרונים הלך ונשחק מעמדה של מצרים בכלל ובעולם הערבי בפרט

אולם חיזוק מעמדה של מצרים לא יכול להיעשות על בסיס העבר בלבד, ואפילו לא על בסיס צבא חזק, אלא על כלכלה איתנה והקטנת הגידול הדמוגרפי. אמרה ידועה (שמקורה אינו ברור) אומרת שמי שאין לו עבר, אין לו עתיד; אולם במקרה של מצרים, גם מי שיש לו עבר, לא בטוח שיש לו עתיד.

פרופ' אלי פודה מלמד בחוג ללימודי האסלאם והמזה"ת באוניברסיטה העברית וחבר וועד מנהל במיתווים, המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית. ערך יחד עם פרופ' און וינקלר את הספר "הגל השלישי: מהפכה ומחאה במזרח התיכון".

ד"ר אלעד גלעדי הוא חוקר היסטוריה תרבותית וחברתית בסעודיה וכן ספרות סעודית מודרנית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 670 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

בני גנץ מינה את זיו שילון להוביל רפורמה באגף השיקום

חובת מסכה בשטח פתוח תבוטל החל מיום ראשון ● מיכל בת אדם בטקס פרס ישראל: "אני עצובה כי חסר כאן זוכה אחד" ● בן גביר מאיים לתבוע את יאיר גולן ● הנשיא אירח את הסגל הדיפלומטי בפעם האחרונה ● גבי אשכנזי יוצא למפגש עם שרי החוץ של יוון, קפריסין והאמירויות ● נתניהו, גנץ וכוכבי גינו את שריפת הזרים והדגלים על קברי חללים בהר המנוחות

עוד 21 עדכונים

פרויקט מיוחד ישראל שלנו

לכבוד יום העצמאות, מערכת זמן ישראל נכנסת למנהרת הזמן במסע אל הרגעים הפרטיים שמאחורי הזיכרונות הקולקטיביים ● שירת החיילים בששת הימים ● הריצה למקלט במלחמת יום הכיפורים ● האבא שמפרפר בין חיים למוות בשלום הגליל ● אולפן ההקלטות של פורטיס וסחרוף ● שברון הלב כשהרסו את אוסישקין ● הרצון להיות חלק מכולם אחרי רצח רבין ● ואפילו: ישראל כמעט שורפת את צרפת בכדורגל

ראיון המדינה של אבא שלה

כמעט כל פרט בסיפורה האישי של יעל מדיני מתפקע מסמליות לאומית ● בתו של משה שרת - ממייסדי המדינה, שר החוץ הראשון וראש הממשלה השני של ישראל - היא אחת מעדות הראייה האחרונות שחוותה מקרוב, בצורה אינטימית ממש, את הדרמה מאחורי הקלעים של הקמת המדינה ● בראיון לאמיר בן-דוד היא מוסרת, בעברית נפלאה, את עדותה - שהיא גם הצעה לנסיעה במכונת זמן אל ימים אחרים

עוד 4,444 מילים ו-1 תגובות

טיול לחג מחווה לזרים שנלחמו למען עצמאות ישראל

יום הזיכרון ויום העצמאות הם הזדמנות טובה לבקר באנדרטת מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) ובחורשה סביבה, המוקדשים לאלה שנתנו את חייהם למען מדינת ישראל ● לטייל ולזכור

עוד 1,194 מילים

עשרות מדרגות אל הקבר ומעלית שטרם הותקנה ● מעברים צרים שאינם יכולים לשרת אנשים המתניידים על כיסא גלגלים ● קבלנים שחוסכים בהוצאות וסוגרים את אספקת המים ● ביום שבו רבבות ישראלים מגיעים לבתי הקברות ברחבי הארץ לטקסי יום הזיכרון, כדאי לשים לב לעובדה שהתנאים בחלקם רחוקים מלעמוד בסטנדרטים סבירים של שירות ציבורי במדינה מתוקנת

עוד 708 מילים

ארוכה הדרך הביתה

לוחמים משוחררים הנחשבים בריאים בנפשם ולא מוכרים במערכת הביטחון כהלומי קרב, מגיעים לטיפול במסגרת "מסע שחרור", או אז מתברר כי הם סובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית ● מנהל התוכנית, ד"ר דני ברום: "הרבה לוחמים פוסט-טראומטיים נמנעים מליצור קשר מחודש עם משרד הביטחון שמזוהה אצלם עם הצבא, ולכן חשוב שמסגרות אחרות יוכלו לטפל בהם ובכל אלה שלא הוכרו כזכאים לטיפול"

עוד 1,056 מילים

צעקות לעבר נתניהו לאחר שאמר שתוקם ממשלה שתבנה אתר הנצחה; "בלי פוליטיקה״

יאיר נתניהו: הכל תוזמן ותוכנן מראש - מבזים אח שכול ● יאיר לפיד: הנופלים לא מתו בשביל שישראל תיראה ככה ● נכי צה״ל עמדו במחאה מול אגף השיקום בפ״ת; "סתם אדם לא שורף את עצמו״ ● מנכ״לית עמותה שטיפלה באיציק סעידיאן: יש מנגנון שלם שמשקיע הרבה כסף כדי להתעמר בפצועי צה״ל ובהלומי הקרב ● גנץ: אירוע קשה - לא אכנס לוויכוח שהוא ויכוח ארגוני

עוד 18 עדכונים

לפיד עדיין בונה על בנט

גם בנט וגם לפיד מאמינים שנתניהו תקוע וללא אפשרות להקים קואליציה ● בנט, אומרים מקורביו, לא רוצה למשוך את הסאגה יותר מדי ויפעל להעברת המנדט לח"כ אחר אם נתניהו לא יצליח להתקדם אחרי 24 יום ● בינתיים, לפיד חזר מארה"ב מסבב פגישות עם יועצו האסטרטגי וכן עם נציגים של ממשל ביידן ● והפיצוץ בין גלעד קריב לח"כים החרדים הגיע הרבה יותר מהר מהצפוי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
ביבי עשה רבות למען ישראל, אך בתמורה למשכורת ולכל מה שנלווה למעמדו כראש ממשלה: הוא ינק ככל הניתן מהמדינה את כל מה שניתן. כלומר, כל עבודתו הייתה לא בהתנדבות, ואם היה הולך לעסקים, יש סיכוי... המשך קריאה

ביבי עשה רבות למען ישראל, אך בתמורה למשכורת ולכל מה שנלווה למעמדו כראש ממשלה: הוא ינק ככל הניתן מהמדינה את כל מה שניתן. כלומר, כל עבודתו הייתה לא בהתנדבות, ואם היה הולך לעסקים, יש סיכוי טוב שלא היה שורד ואף היה פושט רגל! לענייננו, הנזק גדול על התועלת. ביבי מנסה להחריב את ישראל במידה ואכן המשפט יתקדם והכיוון יהיה כלא; הנזק גדול על התועלת: ההרס שביבי מותיר אחריו גדול על כל הטוב שעשה – גדול בהרבה

עוד 745 מילים ו-1 תגובות

החשוד באיומים על בן-ארי: חבר הליכוד בקצרין ומעריץ של נתניהו

משה אלון, הנחקר בחשד כי שלח מכתב מאיים לתובעת הראשית במשפט נתניהו, הוא פעיל ליכוד ברמת הגולן, אשר התמודד בראש רשימת המפלגה בבחירות האזוריות ב-2018 ● אלון אף אירח את ראש הממשלה בביתו והצטלם איתו לסרטון משותף בו ברך את נתניהו: "שהקדוש ברוך הוא תמיד, אבל תמיד, ישמור עליך" ● בקצרין, הדעות על אלון חלוקות ● ראש המועצה: "אני מכיר את משה כאדם טוב"

עוד 664 מילים ו-2 תגובות

למרות המשבר, חברות הענק שרדו יפה

בדיקת זמן ישראל הדוחות השנתיים של חברות ישראליות הנסחרות בבורסה מגלים: 2020 לא הייתה רעה אליהן ● פוקס הכניסה יותר מ-3 מיליארד שקל ורשמה רווח נקי של 207 מיליון ● עזריאלי, גם אחרי ירידה גדולה, הרוויחה 189 מיליון שקל ● ההון של פתאל עומד על כמעט 2 מיליארד שקל, והמכירות של שטראוס הסתכמו ב-6.8 מיליארד ● "הרוויחו וחילקו דיבידנד בזמן שעובדים יצאו לחל"ת, זו חזירות"

עוד 2,649 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה