יום עצמאות היסטורי

מי יכול היה לנחש אז, לפני 73 שנים, כאשר ארצות ערב הכריזו מלחמה על מדינת ישראל הצעירה ואיימו בהשמדתה, שבשנת 2021 שגרירויות של מספר מדינות ערביות, לרבות איחוד נסיכויות המפרץ ובחריין, יברכו את ישראל ביום הולדתה ויאחלו לה הצלחה רבה?

מי שיער שבלוגרים מהמפרץ ירכינו ראש גם ביום השואה, וגם ביום הזיכרון לחללי צה"ל ויביעו הזדהות עם האבל והשכול בישראל?

Today on #YomHazikaron #Israel honors its fallen soldiers who gave their lives in line of duty protecting #Israel and the thousands of innocent victims of #terrorism ! pic.twitter.com/XKmPZj82DW

— حسن سجواني ???????? Hassan Sajwani (@HSajwanization) April 13, 2021

הבעת הזדהות הזאת שימחה את הישראלים ושוב זעזעה את הפלסטינים, במיוחד מפני שהאמירתים והבחריינים אימצו גם את השימוש במילה "טרור" – בניגוד מוחלט לאתוס הפלסטיני שעדיין קיים ברחבי העולם הערבי ומגדיר את פעולות הטרור כנגד אזרחי ישראל כ"פעולות גבורה והקרבה".

נכון שלא כל העולם הערבי שינה את המינוח, וישראל גם לא זכתה לברכות נלהבות ביום עצמאותה מבלוגרים במצרים, ירדן, סוריה או לבנון. אך עדיין, ההתפתחות החיובית של השנים האחרונות שחלה באזור המפרץ ובמספר מדינות ערביות אחרות היא הדבר העוצמתי והמשמעותי שעומד להשפיע על היחס למדינת ישראל בעולם הערבי ולעצב את היחסים עם ישראל באופן שונה למדי.

73 שנים לאחר הכרזת העצמאות של ישראל, היא כבר לא מאוימת על ידי שכנותיה. אין סכנת השמדה, אין איום קיומי, אין התגוננות נצחית שכה הורגלנו אליה.

Thank you for the warm welcome @PresidentRuvi and for words of wisdom. Happy Independence Day! #UAEinIsrael ???????????????? pic.twitter.com/B1vszEHuvL

— Mohamed Al Khaja (@AmbAlKhaja) April 15, 2021

כמובן שהאזור עדיין יכול להפתיע לרעה, משטרים עלולים ליפול, הסכסוך הפלסטיני הרדום עלול לפרוץ שוב בצורה של התנגשות אלימה – וגם האיראנים ממשיכים באופן עקבי לחתור לפצצה ולהגמוניה אזורית. אך אין ספק שמצבה של ישראל מבחינה ביטחונית שונה באופן מהותי מזה ששרר כאן ב-1948.

האיום הגדול ביותר על קיומה ועתידה של מדינת ישראל הוא דווקא איום מבית: שחיתות, פילוג בעם, שנאת חינם – כולם נראים כמו דברים זניחים בהשוואה לאלפי טנקים ערביים או לפצצות איראניות. אך מי שמסתכל פנימה על המדינה שצמחה כאן במהלך שבעה עשורים מבין, שדווקא בתהליכים הללו טמונה הסכנה האמיתית.

ישראל הצליחה לפתח נשק אימתני וכרתה בריתות עם שותפים חזקים על מנת להגן על עצמה מבחוץ. עתה עליה לעסוק בדברים שהיא פחות טובה בהן – ריפוי, איחוי של קרעים, מיגור של שחיתות ושל סיאוב. זו המלחמה על הבית בשנת 2021.

The UAE Embassy in Israel wishes the people of Israel a happy 73rd Independence Day. Yom ha'atzmaut sameach! #UAEinIsrael pic.twitter.com/R93vdIFEBt

— UAE Embassy in Israel (@UAEinIsrael) April 15, 2021

הגמביט האיראני

בימים אלה האזרחים האיראניים מודאגים מדברים רבים כגון המשך ההתפשטות של נגיף הקורונה, יוקר המחיה ואבטלה. גם המשטר האיראני מודאג מכך וחושש מגל של הפגנות ומחאות שעלולות לפרוץ על הרקע הכלכלי הקשה. רק השבוע המדינה שוב נאלצה להכריז על סגר בן עשרה ימים. לא ברור אם מרבית האזרחים יוכלו לעמוד בו או אם יבחרו לעשות זאת.

החזרה להסכם עם ארה"ב תשפר את המצב הכלכלי באיראן – המדינה תוכל להשקיע קצת יותר אמצעים בתשתיות וביצירת מקומות העבודה, אך במקביל גם להמשיך להתחמש ולהגדיל את השפעתה במזרח התיכון.

למרות המצב הנואש והיתרונות הגדולים שטמונים בחזרה לשיחות עם ארה"ב ולהסכם גרעין, האיראנים אינם ממהרים לשום מקום. הביטוי "הם הרי המציאו את השחמט" נשמע קצת נדוש, אבל יחד עם זאת יש בו משהו.

רמדאן באיראן: איש דת בוחן את השמיים בחיפוש אחר הירח החדש שמסמל את תחילת חודש הרמדאן, 13 באפריל 2021 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

לאיראנים יש אסטרטגיה ארוכת טווח ביחס לשלוש מטרות עיקריות מבחינתם. הראשונה היא שרידות המשטר – והם אכן מצליחים לשרוד כבר 42 שנים. המטרה השנייה היא פיתוח של תוכנית גרעין עצמאית – דבר שיסייע לשנות את סדרי עולם המזה"ת וגם להשיג את המטרה הראשונה. והמטרה השלישית היא – ייצוא המהפכה האסלאמית והרחבה של ההגמוניה האיראנית במזרח התיכון.

אם איראן, שכלכלתה חבולה וצולעת, מצליחה לקדם את שלוש המטרות הללו, זה קורה בעיקר בגלל שלשחקנים האחרים באזור אין אסטרטגיה או אין את האמצעים הדרושים על מנת לקדם אותה.

חיסולי המדענים ופגיעות במערכות החשמל בכורי האטום פוגעים ביכולות המבצעיות של איראן. היא מורגלת לכך ויודעת להמשיך הלאה – בדרך להגשמת האסטרטגיה שלה. המענה הקונקרטי לפעולה כזאת או אחרת אינו חשוב כהוא זה. הוא חשוב כחלק מהגשמת האסטרטגיה האיראנית ארוכת הטווח.

מבצע החיסונים באיראן, 15 באפריל 2021 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

השאלה היא האם החזרה להסכם הגרעין בצורתו הנוכחית מקדמת את האינטרסים האיראניים תלויה בקיום של אסטרטגיה בבית הלבן. אסור להתמקד רק בארבע השנים הקרובות, וממשלים בודדים בארה"ב ובעולם מסוגלים לכך.

אז לפני שמתפעלים מהעוצמה ומהיעילות של פעולות כאלה ואחרות בכור בנתנז, צריך לנסות לראות את הדברים בפרספקטיבה ההיסטורית הרחבה. לישראל יש יכולות צבאיות אדירות, אך במקרה הזה דווקא היכולת הדיפלומטית והפוליטית שלה היא החשובה ביותר.

כצפוי, שיחות הגז עם לבנון לא מתקדמות

הרבה התפעלות הייתה אז באוקטובר 2020 כאשר משלחת לבנונית פגשה את המשלחת הישראלית בראס נקורה בסוגיית הגבולות הימיים. אלא שמאז לא חלה שום התקדמות בשיחות הללו, והשבוע לבנון הודיעה על כך שהיא דווקא מרחיבה את תביעותיה מול ישראל.

מחאה בלבנון, 13 באפריל 2021 (צילום: AP Photo/Hussein Malla)

השר הלבנוני מישל נג'אר הודיע שארצו אינה מתכוונת לוותר על "שום סנטימטר של מולדת ועל אף טיפה ממימיה או סנטימטר מכבודה". מסתבר שבתביעה המתוקנת לבנון דווקא הוסיפה כ-1,400 קמ"ר נוספים שלדעתה שייכים לה ולא לישראל.

התסריט הזה היה צפוי מראש, בהינתן המצב הפנימי בארץ הארזים והחולשה הגדולה של הממשלה המרכזית ביחס לארגון הטרור חזבאללה ששולט במדינה מאחורי הקלעים.

התסריט הזה היה צפוי מראש, בהינתן המצב הפנימי בארץ הארזים והחולשה הגדולה של הממשלה המרכזית ביחס לארגון הטרור חזבאללה ששולט במדינה מאחורי הקלעים

כשחזבאללה מרגיש חולשה – והוא הרגיש חולשה ופגיעות גדולים מיד לאחר הפיצוץ הגדול בנמל ביירות באוגוסט 2020 – הוא מנסה ליצור לעצמו תדמית גמישה יותר. כאשר הסכנה המיידית חולפת – ברובע דאחיה חוזרים לעמדות המקוריות.

רמדאן בלבנון, 15 באפריל 2021 (צילום: AP Photo/Hassan Ammar)

האם מישהו באמת ציפה להסכם בין לבנון וישראל, אפילו מוגבל ביותר? ובכן, לבנון של 2021 היא איננה מדינה עצמאית כדי לחתום על הסכמים כאלה. התקדמות במו"מ תושג אך ורק אם ההסכם הזה ישתלם באיזשהו אופן לחזבאללה.

לא במקרה ראש הממשלה המיועד סעד אל-חרירי קורא ביתר שאת להשקעות רוסיות בלבנון – רוסיה היא שחקן שמקובל על חזבאללה, וכמו כל דבר אחר שקורה בלבנון, רק שם יקבלו את ההחלטות הסופיות.

חודש הרמדאן מבליט את חוסר השוויון

בערב הסעודית צפו בירח הנולד והכריזו על תחילתו של חודש הרמדאן – חודש של תפילה, צום וארוחות משפחתיות דשנות.

האנושות עוד לא מיגרה את נגיף הקורונה, אך השנה הרמדאן יהיה קצת יותר שמח ומסביר פנים למוסלמים ברחבי העולם מאשר בשנה שעברה, אז מרבית האנושות הייתה ספונה בביתה בסגרים הרמטיים ואי-ודאות גדולה שררה באוויר.

מתפללים שומרים על ריחוק חברתי במכה, ערב הסעודית, 13 באפריל 2021 (צילום: AP Photo/Amr Nabil)

השנה עולי הרגל המוסלמים יוכלו לקיים את מצוות החאג', או לבצע את עומרה – "החאג' הקטן" – אם הם מחוסנים.

כמובן שגם השנה כמויות של עולים לרגל לא יהיו זהות לשנים הקודמות, כיוון שבמרבית המדינות הערביות רק חלק קטן מאוכלוסייה קיבל חיסון מקורונה.

המדינות העשירות יותר, במיוחד באזור המפרץ, דאגו לחיסונים לאזרחיהם, בעוד שבמדינות האחרות, כגון לבנון או ירדן, החיסונים בינתיים מגיעים בעיקר למקורבים.

המצב הכלכלי הקשה גם לא מאפשר למשפחות רבות לקיים ארוחות גדולות ולקנות מזון מגוון. ועדיין, לרבים הרמדאן הוא החודש המיוחד ביותר בלוח השנה, זמן של משפחה וחמימות. הפרסומת לחברת תקשורת vodafon בה השתתפה השחקנית המצרית שריהאן גרמה לרבים לפרץ של נוסטלגיה לזמנים אחרים, למצרים של פעם ולרמדאן של אז.

מצרים העתיקה ממשיכה להפתיע

לפני מספר ימים, ארכאולוגים מצריים ברשות דר' זהי הוויס הודיעו על תגלית מרשימה ביותר: הם איתרו כניסה לעיר מצרית עתיקה שכבר קיבלה את השם הצפוי והנוצץ "עיר הזהב" (במקור שמה, ככל הנר,אה היה "זריחת אטון" בעקבות האל אטון שסימל את השמש.

ככל הנראה, מדובר בתגלית החשובה ביותר מאז גילוי הקבר של הפרעה המפורסם בעולם, תות-ענח'-אמון. אז, בתחילת המאה ה-20 זה לקח להווארד קרטר ולתומך הנלהב והעשיר שלו, לורד קרבנון, יותר מעשר שנים של חיפושים שלא נשאו פרי עד שנתקלו בקברו של תות-ענח'-אמון, בעוד שהמשלחת של זהי הוויס החלה לעבוד רק לפני כשנה.

העיר, ששוכנת באזור לוקסור, הינה בת כ-3,000 שנים, ושלטו בה הפרעונים אמנחוטפ השלישי וגם תות-ענח'-אמון הצעיר שהלך לעולמו בגיל 19 בלבד.

"עיר הזהב" שהתגלתה בלוקסור, 10 באפריל 2021 (צילום: AP Photo/Mohamed Elshahed)

עד עכשיו נחשפו רק כ-30% מכלל העיר ולארכאולוגים מכל העולם מצפה עבודה מייגעת אך מרתקת – הם צפויים לחשוף את העיר העתיקה ולגלות עוד מידע על אורח החיים במצרים העתיקה.

עד עכשיו נחשפו רק כ-30% מכלל העיר ולארכאולוגים מכל העולם מצפה עבודה מייגעת אך מרתקת – הם צפויים לחשוף את העיר העתיקה ולגלות עוד מידע על אורח החיים במצרים העתיקה

בעידן הפרעונים, אלפי מצרים הועסקו בהקמתם של "בתי הנצח" (שם של הפירמידות במצרית העתיקה). מה שהם הקימו בפועל היה הרבה יותר מסתם מבנים מפוארים – הם הקימו בית של נצח לתרבות המצרית כולה. גילוי של עיר חדשה תשפוך אור נוסף על הציוויליזציה המרתקת הזאת.