כ-8000 כפרים בעיראק סובלים ממחסור חמור במים ותושביהם נאלצים לרכוש את המים ממשאיות המגיעות לשם במקרה הטוב פעם בכמה ימים. גם בערים הגדולות התושבים כבר לא יכולים להישען על ברז המים לצרכיהם היומיומיים.
מדוע אזלו המים בעיראק? האם מדובר באסון טבע, ניהול כושל של משאבי המים או בהכרזת מלחמה מצד המדינה השכנה, איראן? במקרה העיראקי, כל הסיבות נכונות.
הבצורת הפכה לתופעה שכיחה יותר מבעבר, ובמקביל בגלל המצב הרעוע של התשתיות, מים רבים הולכים לאיבוד בצנרת הרקובה והחלודה. ואם לא די בכך, איראן השכנה מווסתת את המים בנהרות שזורמים לעיראק באופן שמשרת את הפרויקטים שלה – למשל את הפרויקט הכושל של החייאת אגם האורמיה – אך פוגע באופן משמעותי מאוד בעיראק.
איראן השכנה מווסתת את המים בנהרות שזורמים לעיראק באופן שמשרת את הפרויקטים שלה – למשל את הפרויקט הכושל של החייאת אגם האורמיה – אך פוגע באופן משמעותי מאוד בעיראק
השבוע הבטיח השר למשאבי המים מהדי רשיד אל-חמדאני שאם המצב לא ישתנה, הוא ייאלץ להגיש תלונה רשמית באו"ם נגד איראן "על מנת להבטיח את זכויות המים של ארצו".
בשנים האחרונות עיראק האשימה לא אחת את איראן ואת טורקיה בכך שהן מקימות סכרים רבים על נהרות שמובילים מים לעיראק ופוגעות בכמות המים שמגיעה למדינה. גם בסוריה התופעה הזאת מוכרת היטב עוד משנות ה-2000, אז פיתוח מואץ בטורקיה פגע בכמות המים שהגיעו למדינה.
גם מצרים נמצאת כעת בעיצומה של מלחמת מים עם אתיופיה בגלל סכר התקומה שעלול לפגוע בכמות המים שזורמים בנילוס. בנקודת הזמן הנוכחית הצדדים מסתפקים באיומים, תלונות לאו"ם ומתקפות מילוליות. אך אם המשבר יחמיר, מלחמות המים עלולות להוביל גם לשפיכות דמים.
"איני יכול עוד" – הגרסה הלבנונית
לאחר תשעה חודשים של מבוי סתום ומפח נפש, ראש הממשלה המיועד סעד א-דין אל-חרירי הודיע על כך שהוא והנשיא מישל עאון לא מצליחים להגיע להסכמה בנוגע להרכב הממשלה העתידית ולפי כך הכריז על התפטרותו.
עאון, שכרת ברית פוליטית עם חזבאללה, האשים את חרירי בכך שגיבש רשימת שרים טכנוקרטיים שאינה מקובלת על מרבית המפלגות בפרלמנט הלבנוני, חרירי תקף ואמר שעוון לא מסכים לוותר על זכות הווטו למפלגתו שכעת מנוהלת על ידי חתנו ג'בראן בסיל.
ההתגוששות פוליטית נמשכה גם לאחר התפטרותו של חרירי, וברחובות ביירות וערים אחרות בלבנון שרר כאוס – הרחובות נחסמו על ידי תומכיו של חרירי ותנועתו זרם העתיד ("אל-מוסתקבל"), מכוניות נשרפו וחלונות ראווה של חנויות ובנקים נופצו לרסיסים.
כך נראית מדינה שאיבדה כיוון, מדינה בה השבטיות גברה על לאומיות והאינטרס הפרטי – על טובת הכלל. מזה שנתיים המוסדות של המדינה הלבנונית, שהיו רקובים ממילא, הולכים ומתפרקים, והטיטניק הלבנונית צוללת למצולות.
כך נראית מדינה שאיבדה כיוון, בה השבטיות גברה על לאומיות והאינטרס הפרטי – על טובת הכלל. מזה שנתיים מוסדות של המדינה, שהיו רקובים ממילא, הולכים ומתפרקים, והטיטניק הלבנונית צוללת למצולות
כל מדינה שחווה מחלוקות פולטיות חריפות, פערים חברתיים רחבים והשבטים בה הולכים ומתרחקים אחד מהשני צריכה להיות מודאגת ממה שקורה היום בארץ הארזים.
איראן תכננה לחטוף עיתונאית אופוזיציונרית
העיתונאית מסיח עלינג'אד המתגוררת בארה"ב היא מבקרת חריפה של המשטר האיראני ואחד הקולות הפמיניסטיים החזקים ביותר שמבקרים את הפגיעה המתמשכת בנשים באיראן. בחשבונות הפופולריים שלה באינסטגרם ובטוויטר היא תוקפת את חובת עטיית החיג'אב וקוראת לנשות איראן להשתחרר ממנו.
מיליוני איראנים ואחרים עוקבים אחרי עלינג'אד ברשתות. עתה מתברר שבין מי שעקבו אחריה היו גם אנשי משמרות המהפכה האיראניים שתכננו לחטוף אותה ולהביאה לאיראן.
המשטר האיראני פועל נגד מתנגדיו באכזריות ובנחישות, ורק לאחרונה הוצא להורג במדינה עבדאללה זאם, אחד מראשי האופוזיציה האיראנית בפריז. אנשי משמרות המהפכה פיתו את זאם לשוב לאיראן, עצרו אותו, שפטו אותו בעוון בגידה והמרדה – ואז הוציאו אותו להורג בתלייה.
ככל הנראה, גורל דומה היה צפוי גם לעיתונאית האמיצה עלינג'אד. השאלה כעת היא כיצד תגיב ארה"ב על הניסיון של אנשי משמרות המהפכה האיראניים לפעול בשטחה על מנת לחטוף את העיתונאית ולהבריחה לאיראן.
כל הסאגה הזאת מתרחשת כאשר ברקע ממשיך להתקיים בעצלתיים מו"מ על הסכם הגרעין בין המשטר האיראני לארה"ב ובנות בריתה. בעיניה של עלינג'אד ופעילים איראניים אחרים באיראן ומחוץ לגבולותיה, ההסכם הזאת מסוכן גם בגלל שהוא יעניק לגיטימציה נוספת למשטר המסוכן והאלים של האייתוללות בטהרן.
This is me Before Corona when I showed off my dance moves in New York City. If I was dancing in the streets of Iran with the same dress I'd be arrested. Islamic Republic agents thought they could kidnap me to Iran to be punished. A regime that's afraid of people dancing. pic.twitter.com/Mk8zVHOF21
— Masih Alinejad ????️ (@AlinejadMasih) July 15, 2021
אנשי האופוזיציה באלג'יר נמלטים בסירות לכיוון אירופה
ב-2019, הגל השני של "האביב הערבי" היכה באלג'יריה, ומאות אלפי מתנגדים של המשטר שבראשו עמד הנשיא הקשיש עבד אל-עזיז בותפליקה יצאו לרחובות ודרשו את התפטרותו. באפריל 2019, בותפליקה הודיע על סיום תפקידו והמדינה יצאה לדרך חדשה.
בחלוף שנתיים מאז, מתברר שהדרך החדשה מאוד מזכירה את הדרך הישנה בכל מה שקשור לחופש הביטוי, תפירת תיקים למתנגדים והמשך ההגירה המאסיבית לאירופה.
בחודשים האחרונים, בין גלי המהגרים שנישאים לכיוון אירופה על סירות רעועות יש גם לא מעט אנשי אופוזיציה, ביניהם גם שופטים ופעילים פוליטיים שנרדפים בגלל הביקורת שהם מביעים נגד הנשיא עבד אל-מג'יד תבון.
בחודשים האחרונים, בין גלי המהגרים שנישאים לכיוון אירופה על סירות רעועות יש גם לא מעט אנשי אופוזיציה, ביניהם גם שופטים ופעילים פוליטיים שנרדפים בגלל הביקורת שהם מביעים נגד הנשיא
הרבה מהזעם של המתנגדים מופנה כלפי הצבא האלג'ירי שמאז מלחמת השחרור נגד צרפת נהנה ממעמד של "צבא השחרור". נראה שגם אחרי המהפכה של 2019 הצבא ממשיך להכתיב את המדיניות באלג'יריה ולקבוע את סדרי עולם.
ההפגנות הגדולות – שמאחוריהן עמדה תנועת המחאה האזרחית בשם "חיראק" -הסתיימו בשנת 2020 כאשר התפרצה מגפת הקורונה, אך התנועה לעולם לא הודיעה על כך שהיא סיימה את מאבקה למען דמוקרטיזציה של אלג'יריה.
גם המצב הכלכלי במדינה נותר קשה, ולפני מספר חודשים התחדשו בכמה ערים ברחבי המדינה מחאות של אזרחים מאוכזבים הדורשים דמוקרטיה, חופש ולחם.
ערב הסעודית: מי רוצה לעצור את המסיבה?
בעוד שלבנון קורסת, סוריה מתבוססת בבוץ של מלחמת האזרחים, ועיראק צמאה למים ולחשמל – ערב הסעודית חוגגת.
בנמל התעופה הבינלאומי של העיר ג'דה יש תנועה ערה של מטוסים – כוכבים ערבים גדולים כגון מחמד עבדו, ננסי אג'רם, ג'ורג' ווסוף ואחרים מגיעים לממלכה הסעודית על מנת להשתתף בעונת הפסטיבלים והקונצרטים של קיץ 2021.
#فيديو ????
فنان العرب #محمد_عبده يهدي جدة اغنية ضمن حفلات صيف جدة#هيئة_الترفيه #حفلات_صيف_جدة#محمد_عبده_في_جده#صحيفة_المدينة
???? تصوير : خالد الحاج pic.twitter.com/FMWwoDeIUO— صحيفة المدينة (@Almadinanews) July 8, 2021
אך לא כל הסעודים אוהבים את פרץ האנרגיה הזה ואת הרוח העליזה והשמחה, הכל כך חריגה בנוף הסעודי השמרני.
רבים הביעו את תסכולם באמצעות הרשתות החברתיות והתלוננו על כך שבעוד שהשלטונות מאפשרים לחוגגים בג'דה לפקוד את ההופעות ואת המסיבות, הם הגבילו מאוד את הגישה למכה, שם בעוד מספר ימים מתחיל החאג' השנתי.
هيئة الترفيه تطلق #حفلات_صيف_جدة المزدحمة بالناس، وتطرح إعلانها الترويجي "راجعين للصخب والطرب"، بالتزامن مع إغلاق المشاعر على بعد ساعة واحدة، ليقتصر موسم #الحج مرة أخرى على أقل ما يمكن من الحجاج. pic.twitter.com/LwVg3WrEfO
— أحمد دعدوش (@ahmad_dadoosh) July 12, 2021
במהלך השנים האחרונות, יורש העצר מוחמד בן-סלמאן פעל רבות על מנת לפתוח את ארצו לתיירים ולהגמיש את החוקים הנוקשים שאסרו על נשים לפקוד הופעות ומשחקי ספורט, על מנת לפתוח את סעודיה לעולם ולהפוך אותה להרבה יותר מודרנית.
צעירים סעודים רבים קיבלו את המדיניות הזאת בזרועות פתוחות, אך השמרנים – ביניהם גם לא מעט צעירים – לא נעלמו לשום מקום והם עדיין מהוות שכבה מאוד רחבה ומשמעותית בחברה הסעודית.
השלטונות במדינה גם הגיבו לתלונות ולביקורת, והבהירו כי הם מיישמים את המגבלות שהוטלו בשל התפשטות נגיף הקורונה, וזאת על כל התקהלות, ללא כל קשר לאופיה.
היום הזה בתולדות מזה"ת:
ניסיון הפיכה צבאית בטורקיה
בליל 15 ביולי 2016, גוף שכינה את עצמו בשם "מועצת השלום הטורקית" החל בהפיכה צבאית שנועדה להפיל את משטרו של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן. בניסיון ההפיכה השתתפו לא מעט גורמים מקרב הכוחות המזויינים של טורקיה, נהרגו לכל הפחות 300 בני אדם, וכ-2000 נפצעו.
כעבור יום, החיילים הטורקים הצליחו לדכא את ניסיון ההפיכה וראשי הקושרים נעצרו. ארדואן האשים את איש הדת פתהוללה גולן המתגורר בארה"ב ואת הממשל האמריקאי בניסיון להפילו והחל במסע טיהורים בצבא, בתי המשפט והתקשורת.
מפלגות אופוזיציוניות גינו בחריפות את ניסיון ההפיכה. המדינה הראשונה שהתייצבה לצידו של ארדואן וגינתה את ההפיכה הייתה רוסיה, למרות היחסים המתוחים ששררו בין אנקרה למוסקבה עד אז. בנקודה הזאת החל מפנה ביחסים בין שתי המדינות.
בטורקיה, ארדואן המשיך לפעול בנחישות ובאכזריות נגד מתנגדיו. ארבע שנים אחר כך, הוא עדיין הנשיא הבלתי מעורער של טורקיה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם