בקצרה

• איראן סיפקה לחמאס כספים, נשק ואימונים. לפי הערכות של משרד האוצר האמריקאי, איראן העבירה לארגון הטרור כ-100 מיליון דולר בשנה.
• לצד המימון האיראני היה לחמאס תיק השקעות בינלאומי מסועף, שנוהל, בין השאר, מטורקיה.
• אבל מקור המימון המרכזי היה קטאר. בשנים 2018–2023 העבירה קטאר לחמאס בעזה 1.8 מיליארד דולר במצטבר, באישור ובעידוד נתניהו.
• גורמי מודיעין ישראלים העריכו ב-2020 במפורש שכספי המענקים הקטאריים מימנו טרור.
• איראן בנתה את היכולת הפיננסית של חמאס, קטאר סיפקה את רוב הכסף, וטורקיה סיפקה מרחב פעולה.
• תחקיר "ניו יורק טיימס" חשף כי ראש הממשלה בנימין נתניהו תודרך אישית ב-2015 על קיומו של מנגנון הכספים של חמאס.
• בערך בתקופה בה החל לאשר את העברת הכספים מקטאר הורה נתניהו לפרק את יחידת "צלצל" שחקרה את מימון חמאס.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ משוחח עם ראש ממשלת קטאר כשלצידו ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית הלבן, 29 בספטמבר 2025 (צילום: מחשבון ה-X של הבית הלבן)

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר השבוע בריאיון לכתבת האוהדת נווה דרומי בערוץ הטלוויזיה i24News כי "העברת הכספים מקטאר היוותה רק 2% ממימון חמאס". האמירה הזאת של נתניהו שקרית. 

יעל אמתי היא רופאה נוירולוגית וחוקרת המוח, פרופ' אמריטה של אוניברסיטת בן גוריון ומתעניינת בגיאו-פוליטיקה. אם לשניים וסבתה לשישה.

בקצרה:

• לפני כשבועיים תקפה ישראל את בסיס אבו א-דוהור בסוריה, בטענה שטורקיה תכננה למקם שם כוחות, כטב"מים ומערכות אוויריות.
• לפי ניתוח של מרכז המחקר OSW , היחסים בין ישראל לטורקיה הידרדרו בהדרגה בסדרת אירועים מאז 2008, ונותקו במאי 2024.
• מחקר של מכון JISS מראה כי ארדואן משלב רטוריקה נאו-עות'מאנית עם מוטיבים אנטישמיים ואסלאמיסטים.
• נתניהו וארדואן משתמשים, שניהם, במשבר לצרכים פוליטיים פנימיים – נתניהו לקראת הבחירות, ארדואן לגיבוש הבסיס השמרני-אסלאמיסטי שלו.
• סוריה הפכה לזירת התגוששות שבה לישראל ולטורקיה חזונות מנוגדים לגבי העתיד שלה.
• טורקיה מתנה היום את שיפור היחסים בפתרון לרצועת עזה. בעבר, החלפת ממשלה בישראל כבר הביאה לשיפור חלקי ביחסים מול אנקרה.
• לשתי המדינות יש אינטרס כלכלי וגאו-פוליטי בשמירה על ערוצי קשר, אך הרטוריקה של מנהיגיהן דוחפת אותן בכיוון ההפוך.

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ונשיא סוריה אחמד א־שרע, לוחצים ידיים במהלך פגישתם באיסטנבול. 24 במאי 2025 (צילום: HANDOUT / TURKISH PRESIDENTIAL PRESS SERVICE / AFP)

יחסי ישראל וטורקיה הידרדרו בשנים האחרונות מעימות מדיני חריף ליריבות, שעלולה, בתנאים מסוימים, אף להפוך לעימות צבאי ישיר. ההתנגשות הזאת מנוגדת לאינטרסים של שתי המדינות, ונובעת מהאינטרסים הפוליטיים של מנהיגיהן: נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו.

יעל אמתי היא רופאה נוירולוגית וחוקרת המוח, פרופ' אמריטה של אוניברסיטת בן גוריון ומתעניינת בגיאו-פוליטיקה. אם לשניים וסבתה לשישה.

ייצוא הסחורות האזרחיות של ישראל – כימיקלים, תרופות, יהלומים ומוצרי תעשייה – ירד ב-2025 ל-58.6 מיליארד דולר, שנה שנייה ברצף של ירידה. השיא הכולל של 169 מיליארד דולר שעליו הצביע שר הכלכלה ניר ברקת כ"הוכחה חותכת לעוצמת הכלכלה" אינו עדות לעמידות מול חרם, אלא מסתיר את הפגיעה.

השיא הוא תוצאה של קטגוריית היצוא שהחרם אינו יכול להשפיע עליה – שירותים דיגיטליים שצמחו וגררו את המספר הכולל למעלה – בעוד שהסחורות החשופות לחרם ירדו. כשבודקים את ההסברים החלופיים, מתברר שהחרם הוא הגורם היחיד לפגיעה.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.