בית המדרש לרבנים באמריקה, 17 באוקטובר 1934; בתמונה הקטנה (מימין) – דף מתוך יומן של רב מטבריה שנסע בתחילת המאה ה-19 למשימת גיוס כספים באירופה (צילום: MCNY/Gottscho-Schleisner/Getty Images)
MCNY/Gottscho-Schleisner/Getty Images

אוצר מספרייה יהודית צץ במכירה פומבית. עולם היודאיקה בסערה

כשאלי פישר, חוקר ישראלי-אמריקאי, נתקל בבית מכירות פומביות ביומן הכתוב בכתב יד עברי מתחילת המאה ה-19, הוא הסתקרן וניסה להתחקות אחר מקורו ● התחקיר שביצע גילה כי מדובר בפריט שהיה שייך לבית המדרש לרבנים באמריקה ● "קטסטרופה", הגדיר זאת מומחה לספרים יהודיים ● הספרייה אמנם מכרה כבר בעבר פריטים שהיו ברשותה, אבל הקפידה לעשות זאת בגלוי

JTAכאשר בית מכירות פומביות פרסם לאחרונה קטלוג חדש של ספרים וכתבי יד יהודיים נדירים, הרב אלי פישר היה בין האנשים הרבים שמיהרו לבחון את שכיות החמדה.

פישר, חוקר ישראלי-אמריקאי באוניברסיטה, התעניין במיוחד ביומן ישן כתוב בכתב יד. מחיר פתיחה – מאה אלף דולר.

היומן, שנכתב בפנקס, היה שייך לרב מעיר הקודש טבריה, שתייר באירופה היהודית לפני כמאתיים שנה כדי לגייס תרומות עבור הקהילה שלו. פישר מצא עניין רב בשמות העיירות והרבנים שהרב ביקר במהלך סיורו. הוא אפילו הבחין בחתימה של אחד מאבותיו שלו, שהיה רב גרמני.

אלי פישר (צילום: Kinneret Rifkind)
אלי פישר (צילום: Kinneret Rifkind)

כשפישר התבונן בתמונות של הפנקס בקטלוג הממוחשב, הוא הבחין במספר שהוטבע בחותמת בתחתית אחד הדפים. המספר הדהוי בחותמת, 13723, גילה לפישר שכתב היד הזה, שנמכר כעת על ידי בעלים אלמוני בשוק הפרטי, היה פעם חלק מאוסף, ככל הנראה במוסד ציבורי.

"יש משהו ממש מסקרן, אולי אפילו חשוד, באחד הפריטים המיוחדים ביותר שמוצעים למכירה", כתב פישר מאוחר יותר בסדרה של ציוצים בטוויטר.

פישר הפעיל את המוח הבלשי שלו, ומה שגילה היה עתיד לעורר שערורייה בעולם מומחי היודאיקה, לסייע בחשיפת התנהלות שנויה במחלוקת של מוסד שנחשב לאחת מספינות הדגל של לימודים יהודיים ולהעלות שאלות בנוגע למחויבותה של הקהילה היהודית לשימור ההיסטוריה שלה.

אחרי שהספרייה נסגרה ב-2016 כחלק מפרויקט פיתוח, והספרים אוחסנו במחסן, נפוצו שמועות. רבים חשדו שהספרייה מנצלת את השיפוצים כדי לבצע את המהלך השנוי במחלוקת של מכירת פריטי אספנות

אולם כל מה שהיה לו באותו שלב ראשוני היה המספר הסידורי. פישר החליט להקליד את המספר בשורת החיפוש של קטלוג הספרייה הלאומית של ישראל – ומצא התאמה. בתיאור הפריט, שתאם את זה של קטלוג המכירה, צוין כי כתב היד זמין במיקרופילם ובפורמט דיגיטלי באתר הספרייה.

אולם הפריט מעולם לא היה שייך לספרייה הלאומית. כתב היד תואר כחלק מהאוסף המפורסם של בית המדרש לרבנים באמריקה, השוכן בניו יורק.

כתב היד שמימין, עם חותמת של מספר סידורי בחלקו התחתון של העמוד, הופיע בקטלוג של בית המכירות הפומביות גנזים. הוא תואם לכתב היד שמשמאל שנמצא בקטלוג הדיגיטלי של הספרייה הלאומית (צילום: Genazym and Jewish Theological Seminary)
כתב היד שמימין, עם חותמת של מספר סידורי בחלקו התחתון של העמוד, הופיע בקטלוג של בית המכירות הפומביות גנזים. הוא תואם לכתב היד שמשמאל שנמצא בקטלוג הדיגיטלי של הספרייה הלאומית (צילום: Genazym and Jewish Theological Seminary)

"אתם קוראים נכון: כתב יד ייחודי ובעל ערך שהיה חלק מהאוסף המפואר [של ספריית בית המדרש לרבנים] עומד כעת למכירה", צייץ פישר בטוויטר מאוחר יותר. "איך הוא הגיע לשם?".

פישר גם ציין כי חיפוש אחר הפריט בקטלוג הספרייה עצמה לא העלה שום תוצאות, רק שאלה נוספת: האם מישהו הסיר את הרשומה מהקטלוג?

אפשרות אחת הייתה שכתב היד נגנב מבית המדרש בשלב כלשהו, וכעת הוא צץ מחדש. אפשרות אחרת – מטרידה אף יותר בעיני אחדים – הייתה שבית המדרש מכר בחשאי את כתב היד, ואולי אף פריטים יקרי ערך נוספים מהאוסף המפורסם שלו.

כשפישר התבונן בתמונות הפנקס בקטלוג הממוחשב, הוא הבחין במספר שהוטבע בחותמת בתחתית אחד הדפים. המספר הדהוי בחותמת, 13723, גילה לפישר שכתב היד היה פעם חלק מאוסף, ככל הנראה במוסד ציבורי

הספרייה מכרה פריטים בעבר, אך עשתה זאת בגלוי. אותם פריטים היו העתקים, ולכן פחות יקרי ערך, או חיבורים שהודפסו בלטינית, שפה שמוסדות רבים אחרים מתמחים בה יותר.

היומן הוא בבירור טקסט יהודי ועברי, והיות שנכתב בכתב יד, הוא יחיד במינו על פי הגדרה.

כשנפוצה השמועה על ממצאיו של פישר, ספרנים בבית המדרש לרבנים ובמוסדות אחרים נמלאו דאגה, על פי ראיונות עם כתריסר אנשים, שכולם ביקשו להישאר בעילום שם.

Dr. David Kraemer, JTS Librarian, appeared on "The Jewish Hour with Rabbi Finman." The two spoke about the Library's…

Posted by The Jewish Theological Seminary – JTS on Monday, August 9, 2021

לאחר שהספרייה נסגרה ב-2016 במסגרת פרויקט פיתוח מחודש בקמפוס, והספרים אוחסנו במחסן, החלו להסתובב שמועות. רבים חשדו שהספרייה מנצלת את השיפוצים כדי לבצע את המהלך השנוי במחלוקת של מכירת פריטי אספנות.

פישר מצא "אקדח מעשן" – כפי שתיארו כמה מומחים לספרים יהודיים את התגלית שלו – שהוצא פריט מהספרייה. אחד מהם אמר כי מדובר ב"קטסטרופה". מומחה אחר אמר כי העמדת היומן למכירה דומה למצב שבו הדסה הייתה מחליטה להסיר את חלונות שאגאל מבית החולים בירושלים. הסרתו מקטלוג הספרייה היא, בהתאם, כאילו תגובתה של הדסה לשאלה על אודות החלונות הייתה "חלונות? איזה חלונות?".

בית המדרש לרבנים, השוכן ליד אוניברסיטת קולומביה בצפון מנהטן, הוא הלב האקדמי והרוחני של היהדות הקונסרבטיבית. הספרייה שלו נחשבת למאגר החשוב ביותר של ידע יהודי בעולם, שכולל כמה מהספרים הראשונים שהודפסו בעברית, מכתב שכתב הרמב"ם לפני כ-800 שנה ואלפי כתבים ייחודיים ונדירים אחרים.

המתח בין תפקידו של המדרש כמוסד להסמכת רבנים עבור הקהילות הקונסרבטיביות לבין האחריות הארכיונית היקרה שלו מתקיים זה למעלה ממאה שנה, מאז שיהודי ניו יורק העשירים חזו את הקמתו של "מוזיאון לספרים עבריים" בבית המדרש שיתחרה באוספים של האימפריה הבריטית.

מאיר זלצברגר (צילום: רשות הציבור)
מאיר זלצברגר (צילום: רשות הציבור)

"עלינו לזכור את המטרה להפוך את האוסף שלנו לשלם ככל שיאפשרו המשאבים בעולם, ובעשותנו כך אל לנו לחסוך במחשבה, בעבודה או בכסף", אמר מאיר זלצברגר בחניכת המבנה החדש של בית המדרש ב-1903.

זלצברגר ושאר התורמים היהודים של התקופה, לרוב ממוצא גרמני, עמדו בהבטחה הזאת. אלכסנדר מרקס נבחר לעמוד בראש הספרייה ב-1903 ופתח במסע רכישות שנמשך עשורים.

"מרקס היה המקבילה הביבליוגרפית של ילד בחנות ממתקים", אומר דייוויד סליס, היסטוריון החוקר את הספרייה. "הוא רכש כל דבר שהיה לו קשר כלשהו ליהודים בכל שפה שהיא".

אולם כפי שהתברר, במאה ה-21 המימון למוזיאון הספר העברי לא נותר זמין כבעבר.

בית המדרש לרבנים הוא הלב האקדמי והרוחני של היהדות הקונסרבטיבית. הספרייה שלו כוללת כמה מהספרים הראשונים שהודפסו בעברית, מכתב שכתב הרמב"ם לפני 800 שנה ואלפי כתבים ייחודיים ונדירים אחרים

ב-2015, בית המדרש חתם על עסקאות נדל"ן שכללו את הריסת בניין הספרייה והחלפתו במגדל מגורי יוקרה. הרווח, כ-96 מיליון דולר, הקפיץ את הכנסות המוסד ושימש למימון פרויקט פיתוח בקמפוס, הכולל ספרייה חדשה בעלת טביעת רגל קטנה הרבה יותר וכן מעונות ואודיטוריום חדשים.

לאחר שהייתה סגורה במשך שנים בשל עבודות הבנייה, הספרייה מתוכננת להיפתח מחדש בחודשים הקרובים, ככל שתאפשר הקורונה, ורק חלק מהספרים יהיו נגישים במקום. את השאר אפשר יהיה להזמין ממחסן מרוחק.

בעולם הספרים היהודיים, עסקת הנדל"ן נתפסה כהפחתת אחריותו של בית המדרש למשמורת הספרים לטובת פעילותו בהכשרת רבנים. אולם הרוב נמנעו מלומר זאת בפומבי, טוענים המרואיינים, מפני שלא רצו להיתפס כמי שחותרים תחת בית המדרש או מפחיתים בערכו של המוסד, שעודנו חיוני למחקר רציני על יהדות.

לצד הוויתור של בית המדרש על חלק מהנדל"ן שלו לטובת מזומנים, הוא גם החליט לטפח ערוץ הכנסות נוסף.

כפי שחשדו רבים, וגורמים בבית המדרש אישרו בפנינו, הספרייה מכרה בשקט פריטים נדירים מהאוסף שלה.

הפנקס של הרב מטבריה נמכר לאספן פרטי ב-2017, ובסופו של דבר הגיע למכירה פומבית בבית המכירות הירושלמי גנזים.

"מכירת הפריט הזה הוערכה כבעלת השפעה מזערית על האוסף וכנבונה כלכלית עבור המוסד", הגיבה דוברת בית המדרש בת' מאירוביץ בהודעת דואר אלקטרוני, המהווה אישור פומבי ראשון למכירה שכזאת.

בריאיון עימו, הספרן הראשי של בית המדרש, דייוויד קרמר, תיאר את ההנחיות שקיבל מהממונים עליו: הדרג המנהלתי והוועד המנהל של בית המדרש ביקשו ממנו למכור פריטים על פי בחירתו, כדי לגייס סכום כסף מסוים. קרמר לא חשף באיזה סכום מדובר.

דייוויד קרמר (צילום: מתוך האתר של בית המדרש לרבנים באמריקה)
דייוויד קרמר (צילום: מתוך האתר של בית המדרש לרבנים באמריקה)

"שאלתי, מה באוסף שלי יכול לגייס את הסכום מבלי לפגוע במטרת הליבה של המוסד?", סיפר קרמר על שיחה שניהל עם כמה מומחים מבית המדרש שהוא סירב לנקוב בשמם. "הייתי צריך לבחור פריט שיצרנו לו עותק דיגיטלי ושמוערך כבעל ערך חיפוש נמוך יחסית".

המשימה שעמדה בפני קרמר לא הייתה יוצאת דופן כפי שאולי נדמה. ספריות ומוזיאונים מבצעים מעת לעת מכירה של פריטים מהאוספים שלהם, פעמים רבות כדי לגייס כסף לרכישת פריטים אחרים, אך לעתים בשל כורח כלכלי.

היות שהספרייה בבית המדרש לרבנים התבססה על רכישה כמעט חסרת הבחנה, היו ברשותה ספרים רבים בכמה עותקים, גם כאלה נדירים ביותר שיצאו לאור בראשית הדפוס.

למעשה, הספרייה החזיקה פעם עותק נוסף של הספר העברי המודפס הראשון שכלל איורים, "משל הקדמוני" מאת יצחק בן שלמה אבן סהולה, שנדפס באיטליה בשנת 1491.

ב-2015 בית המדרש חתם על עסקאות נדל"ן שכללו את הריסת בניין הספרייה והחלפתו במגדל מגורי יוקרה. הרווח, כ-96 מיליוני דולרים, הקפיץ את הכנסות המוסד ושימש למימון פרויקט פיתוח בקמפוס

ב-1986 הספר נמכר במסגרת מכירה פומבית בכריסטי'ס, במחיר הגבוה ביותר שהוצע אי פעם עבור ספר מודפס בעברית נכון לאותו הזמן. הספרייה מכרה 95 פריטים באותו סבב, וגייסה סכום כולל של 700 אלף דולר.

בעשורים שחלפו מאז יצא לספרייה מוניטין של מי שממעיטה לעתים בערכם של הפריטים שברשותה. ב-1998, לדוגמה, עותק של המהדורה המודפסת הראשונה של התורה בעברית, שנמכר על ידי הספרייה תמורת 50 אלף דולר, הגיע עד מהרה למכירה פומבית, שם הוא נמכר תמורת 310 אלף דולר.

ב-2015, כשבית המדרש לרבנים היה, על פי דיווחים, בעיצומו של משבר כלכלי שהחל שנים קודם לכן, הוא חפר שוב בספרייה שלו והעמיד פריטים למכירה, הפעם באמצעות בית המכירות סותבי'ס. אולם הפעם הספרייה לא נפטרה מעותקים.

ראש הממשלה דוד בן-גוריון מתבונן בספרים ובכתבי קודש נדירים בבית המדרש לרבנים באמריקה בניו יורק, 1960 (צילום: Getty Images)
ראש הממשלה דוד בן-גוריון מתבונן בספרים ובכתבי קודש נדירים בבית המדרש לרבנים באמריקה בניו יורק, 1960 (צילום: Getty Images)

בית המדרש הציע למכירה סדרת כתבים בלטינית, שמרוב עתיקותם הם אינם נקראים ספרים אלא אינקונבולה, או דפוסי ערש, כינוי לפריטים שנדפסו לפני 1501. המכירה כללה מהדורה משנת 1455 של מגילת אסתר מתוך תנ"ך גוטנברג – אחד הפריטים שהוצגו בפני תורמים בסיורים פרטיים בספרייה. שמונת העמודים, "שעוטרו בצורה נאה באדום ובכחול", נמכרו תמורת קרוב למיליון דולר, הרבה מעל הציפיות.

קרמר הסביר כי ספרים בלטינית אינם חלק מ"מטרת הליבה" של הספרייה, וכי נדיר שחוקרים יבקשו אותם. הכסף מהמכירה שימש למימון רכישת ספרים נדירים רלוונטיים יותר, הוא הוסיף.

לספרייה אקדמית כמו זו של בית המדרש לרבנים יש זכות חוקית למכור כל דבר שברשותה מכל סיבה שהיא מבלי לפרסם זאת. בפועל, ספריות פונות למכירת פריטים רק כאשר הן סובלות מגירעון בתקציב או כאשר יש להן הזדמנות להשתדרג, והן נוטות להודיע על כך בפומבי. קיימות דעות שונות בנוגע לשאלה מה נחשב הולם, אבל גם אלה שאינם מסכימים עם החלטות מכירה מסוימות יכולים לקבל את הנוהג הכללי.

חוסר השקיפות סביב מכירת כתב היד הוא שהרגיז במיוחד ספרני ויועצי יודאיקה, שרבים מהם תהו אילו פריטים אחרים אולי נמכרו בחשאי.

הספרייה החזיקה פעם עותק של הספר העברי המודפס הראשון עם איורים, "משל הקדמוני" מאת יצחק בן שלמה אבן סהולה. ב-1986 הספר נמכר במכירה פומבית במחיר הגבוה ביותר שהוצע עד אז עבור ספר מודפס בעברית

ואכן, בשנים האחרונות בוצעו מכירות פרטיות נוספות, על פי גורמים בבית המדרש.

"מכירת פנקס השד"ר של ישראל חיים רפאל סגרי (1809-1807) וכמה פריטים נוספים התרחשה במכירה פרטית ב-2017, והייתה אחת מכמה מכירות שבוצעו מאז 2015", כתבה מאירוביץ.

בין הפריטים שנמכרו, היא הוסיפה, היו כמה כרכים של תלמוד בומברג שהודפס על נייר כחול ועותק של הגדת פראג שהודפסה על קלף.

"אלה מאיתנו שהם אנשי ספר בדם – אנחנו רואים את זה ומתרגזים", אומר עובד לשעבר של הספרייה. "הספרים האלה לא צריכים להיות באוסף פרטי. אם בית המדרש היה נוהג בשקיפות, הייתי כמעט יכול להבין. אבל הוא מוכר ספרים מהדלת האחורית. בית המדרש משתמש בספרייה כפרה חולבת".

קרמר דוחה את הרעיון שמכירת הפנקס והסרתו מקטלוג הספרייה המקוון היו בלתי הולמות.

"לא הוכרז על המכירה כי זו הייתה עסקה פרטית", הוא אומר. "אנשים יפרשו את זה איך שיפרשו את זה".

הקושי להעריך אם בית המדרש נהג כשורה נעוץ בחלקו בעובדה שאין לו מדיניות קבועה לגבי מכירת פריטים. לספרייה באוניברסיטת קולומביה הסמוכה יש מדיניות גורפת נגדה, וכמוה לישיבה יוניברסיטי, מוסד יהודי נוסף ללימודים גבוהים שמחזיק באוסף יודאיקה משמעותי גם אם מצומצם יותר.

מישל מרגוליס (צילום: מתוך חשבון הטוויטר של מישל מרגוליס)
מישל מרגוליס (צילום: מתוך חשבון הטוויטר של מישל מרגוליס)

בהיעדר חוקים וכללים מוסכמים, כל מוסד קובע מדיניות משלו. המצב שונה בשדה המוזיאונים. האיגוד החזק של מנהלי המוזיאונים לאמנות [בארצות הברית, קנדה ומקסיקו] הגדיר קווים מנחים נגד מכירות פריטים, שהוגמשו באופן זמני בתחילת מגפת הקורונה בשל גירעון תקציבי בלתי צפוי.

יש ספרנים שהיו שמחים לראות שינוי גם בשדה שלהם.

"אין נורמות וקווים מנחים סביב מכירת פריטים, וזאת הבעיה", אומרת מישל מרגוליס, הנשיאה הנכנסת של איגוד הספריות היהודיות. מרגוליס, ספרנית באוניברסיטת קולומביה, אומרת כי היא חלק מקבוצה שפועלת למציאת פתרון. אתיקה משותפת תקל על זיהוים של מי שלא פועלים כשורה ועל גילוי גניבות.

עם כל רצונם להשיג לעצמם את מה שנמצא ברשות הציבור, גנבים, כמו אספנים פרטיים, זקוקים למוסדות כדי להתקיים ולשגשג. על ידי אחסונם של ספרים יקרי ערך הספריות יוצרות מחסור בשוק, הגורם להאמרת המחירים של הפריטים הבודדים שמסתובבים בו.

קרמר אומר כי לא ידוע לו על תוכניות למכור ספרים נדירים נוספים, ובית המדרש לרבנים אומר כי הוא בריא כלכלית. כמו מוסדות רבים התלויים בכספי תרומות, בית המדרש ביצע קיצוצי חירום בתחילת המגפה. אולם 2020 התגלתה כאחת השנים הטובות שלו מבחינת גיוס תרומות בעשור האחרון, לדברי מאירוביץ, דוברת בית המדרש.

לספרייה אקדמית כמו זו של בית המדרש לרבנים זכות למכור כל דבר שברשותה מבלי לפרסם זאת. בפועל, ספריות פונות למכירת פריטים רק כשהן סובלות מגירעון או כשיש להן הזדמנות להשתדרג, והן נוטות להודיע על כך

נראה כי השנה החזקה בגיוס תרומות באה בעקבות שנים של עלייה עקבית בסכומים שקיבל בית המדרש. דוחות ביקורת של רשות גביית המסים האמריקאית חושפים גידול בכל שנה שיש לגביה מידע נגיש, מ-113 מיליון דולר ב-2015 ועד 142 מיליון ב-2019.

מאירוביץ הוסיפה כי מצבו הטוב של בית המדרש ניכר בקמפוס המחודש שלו, הכולל חלל הופעות, בית מעונות וספרייה, שאותה היא מתארת כ"השקעה בעתיד, לא רק של בית המדרש לרבנים אלא של כל הקהילה היהודית".

תזכורת לעלות ההשקעה הזאת נוכחת על רקע פיסת שמיים מעל בית המדרש. היכן שעמדו פעם כונניות ספרים, ניצבות כעת 33 קומות של דירות יוקרה – בניין ואנדווטר הנישא הוא אחד הבניינים הגבוהים ביותר במנהטן מצפון לסנטרל פארק.

Vandewater stretches boldy to the sky, offering breathtaking views in every direction. Visit the link in our bio to schedule a tour today. #AHigherPlace Photo credit: @lenny_pridatko

Posted by Vandewater on Thursday, June 10, 2021

רוב ספרי הספרייה יאוחסנו כעת בקביעות במחסן מרוחק, ויובאו לספרייה על פי הזמנה, בתוך יום עסקים אחד. מדובר בנוהג רווח בספריות מחקר, מציין קרמר, ומוסיף כי ספרים מבוקשים וכן כל האוסף המיוחד – ספרים נדירים וכתבי יד – יישארו בקמפוס.

לדבריו, ההחלטה להקטין את שטח הנכס ולמכור פריטים מסוימים נעשתה מתוך התנהלות נבונה ולא הייתה בבחינת נסיגה מההבטחה בת 120 השנים להפוך את הספרייה לטובה מסוגה בעולם.

"הספרייה לא תיכשל לעולם", אומר קרמר. "הערך שלה כל כך רב שתמיד יהיה מי שיתמוך בה. אני מאוד אופטימי לגבי העתיד".

"אין נורמות וקווים מנחים סביב מכירת פריטים, וזאת הבעיה", אומרת מישל מרגוליס, הנשיאה הנכנסת של איגוד הספריות היהודיות. מרגוליס אומרת כי היא חלק מקבוצה שפועלת למציאת פתרון

כנגד האופטימיות שמשדרים ראשי בית המדרש ישנן שתי מגמות הפוכות ומתמשכות בחיים היהודיים בארצות הברית.

היהדות הקונסרבטיבית, שמחשיבה את בית המדרש לאחד ממוסדותיה החיוניים ביותר, הייתה הזרם היהודי הגדול ביותר בשנות ה-50 וה-60. כיום היא כבר אינה כזאת, ומוסיפה להתכווץ. ב-1990 שיעור היהודים האמריקאים שהשתייכו לתנועה הקונסרבטיבית עמד על 38%. מחקר שפורסם מוקדם יותר השנה קבע כי שיעורם עומד כעת על 17%.

פליקס ורבורג (צילום: רשות הציבור)
פליקס ורבורג (צילום: רשות הציבור)

בד בבד, ספרנים והיסטוריונים של ספריות יהודיות מדברים בהוקרה ובחיבה על נדבנים מימים עברו. הם מזכירים שמות של תורמים שהלכו לעולמם בתחילת המאה הקודמת, כגון "השופט" זלצברגר, יעקב שיף ופליקס ורבורג. הם שופעים נוסטלגיה לעידן שבו פילנתרופים – יהודים חילונים וליברלים – היו מחויבים לשימור הזיכרון התרבותי היהודי כשירות לעם היהודי.

"פשוט אין כסף בשביל תרבות יהודית כמו שהיה פעם", אומר סליס, היסטוריון של ספריות יהודיות. "חלף דור. התרבות השתנתה ביהדות ארצות הברית".

העובדה שיומן מסע שניהל רב לפני 200 שנה יכול להימכר במכירה פומבית תמורת מאתיים אלף דולר מעידה כי הדרישה לחפצים יהודיים לא נעלמה, אלא רק השתנתה במידת מה. החומר השיווקי שפרסם בית המכירות גנזים בירושלים על היומן מעיד על השינוי.

לאחר אזכור הערך ההיסטורי של הפנקס – כגון תיעוד מערכת גיוס התרומות הקהילתית של התקופה – המסר השיווקי התמקד ב"אוסף חתימות יקר ערך ונדיר ביותר" של הרבנים הגדולים שנערך אצלם ביקור במהלך הסיור באירופה. אותם רבנים, שחתמו בפנקס כדי לאשר את תרומותיהם, מוזכרים בשמותיהם, זוכים לתיאור, ובמקרים מסוימים אף מופיעים בתמונות בקטלוג המכירה הפומבית.

לדברי הספרן הראשי של בית המדרש, דייוויד קרמר, ההחלטה להקטין את שטח הנכס ולמכור פריטים מסוימים נעשתה מתוך התנהלות נבונה ולא ביטאה נסיגה מההבטחה להפוך את הספרייה לטובה מסוגה בעולם

עם החתימות שבו, הפנקס משתייך לסוג הספרים שהדרישה להם זינקה, לדברי ישראל מזרחי, בעל חנות ספרים בברוקלין.

"השוק לספרים שמקורם בדמויות רבנים חשובות, או לכל דבר שנחתם על ידי דמויות כאלה, מתפוצץ בשנים האחרונות, והמחירים יותר ממוכפלים מדי עשור במהלך העשורים האחרונים", אומר מזרחי.

התחרות הגוברת לכותרים כאלה מוּנעת על ידי "המעמד העליון המתרחב" של יהודים אורתודוקסים, שרואים בהם השקעה, אבל גם משהו אחר.

בית המדרש לרבנים באמריקה, 11 ביוני 2021 (צילום: ajay suresh)
בית המדרש לרבנים באמריקה, 11 ביוני 2021 (צילום: ajay suresh)

"בעולם היהודי האורתודוקסי, הרבה מרכישות סמלי המעמד בעולם החילוני לא יתקבלו בעין יפה, אבל פריטים בעלי חשיבות דתית נתפסים באור חיובי", אומר מזרחי. "יש אמונה רווחת שלפיה הבעלים של משהו שנכתב על ידי צדיק או שימש אותו יזכה לרצון טוב".

ייתכן כי מוקדם מדי לומר מה יהיו השלכות ההשפעה העולה של אספנים אורתודוקסים על האידיאל של מחקר ציבורי וזיכרון קהילתי בעידן הדיגיטלי. האם פריטים נוספים ייעלמו בשקט אל מעבה הכספות הפרטיות או שמא הארכיונים יישמרו ויצליחו למצוא להם פטרונים חדשים?

אם תצלח דרכם של חוקרים יהודים אורתודוקסים כמו פישר, רוח המורשת הקולקטיבית תנצח.

"אלה הם אוצרות של העם היהודי, לא של אנשים פרטיים", אומר פישר. "חשוב שלאנשים תהיה גישה אליהם".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 2,452 מילים ו-2 תגובות
סגירה