ראש הממשלה נפתלי בנט ביקש מהממשל האמריקאי לסייע לישראל בהרגעת הסכסוך בשכונת שייח' ג'ראח ("שמעון הצדיק") במזרח ירושלים.
בשבוע שעבר פורסם כי בנט אמר לבכירים בממשל האמריקאי בעת ביקורו בארה"ב: "אל תהיו חלק מהקמפיין הפלסטיני בשייח' ג'ראח'. תדחפו את התושבים לקבל את פשרת ביהמ"ש הישראלי". בנט השמיע מסר דומה במפגשיו עם אישי ציבור יהודים בארה"ב, שאותם ניסה לשכנע שמדובר ב"תביעה משפטית-אזרחית, ולא נושא שמצריך התערבות ממשלתית".
שמה של השכונה המסוכסכת, שרוב הציבור היהודי בישראל בקושי שמע עליה, עלה לכותרות לפני שלושה חודשים. ההפגנות הסוערות של תושבי השכונה, היו חלק ממה שהצית את המהומות בירושלים ואת ההסלמה שהובילה למבצע שומר החומות. המהומות נרגעו והמבצע הסתיים – ותושבי השכונה, והמאבק העיקש שהם מנהלים מזה 12 שנה כדי להישאר בבתיהם, שוב נשכחו מלב.
בתחילת אוגוסט הציע בית המשפט העליון פשרה במחלוקת על בתיהן של 12 משפחות בשכונה, לפיה התושבים הפלסטינים יישארו בבתיהם כדיירים מוגנים, ובתמורה יקבלו את בעלותן של עמותות ההתיישבות היהודית על הבתים וישלמו להן שכר דירה מוגבל.
נציגי שני הצדדים הגישו מאז את תשובותיהם לבית המשפט, הפלסטינים ב-5 לאוגוסט והמתיישבים היהודים ב-5 בספטמבר. תוכן התשובות לא פורסם והצדדים מסרבים לחשוף אותו, אף כי פורסם ש"שני הצדדים אינם מקבלים את הפשרה".
מאז, ממשיכים תושבים בשכונה, פעילים לאומיים פלסטיניים ופעילי שמאל ישראלים וזרים להפגין בשכונה נגד נישול התושבים מדי יום שישי, כפי שהם עושים ברציפות מאז 2009. ההפגנות כבר אינן גדולות וסוערות כמו סמוך למבצע שומר החומות, אך לטענת המשתתפים נוכחים בהן כ-100 אנשים בממוצע, רובם פעילים פוליטיים ומקצתם תושבים.
"ההפגנות ממשיכות במקביל למאבק המשפטי", אומרת חגית עופרן, ראש צוות מעקב התנחלויות בתנועת שלום עכשיו, "כל עוד הבעיה לא פתורה אין סיבה להפסיק להפגין, גם אם זה לא בכותרות עכשיו".
כשבית המשפט יקבל החלטה סופית על הסטטוס של הבתים בשכונה, תקבלו אותה או תמשיכו להפגין?
"ההפגנות הן לא שלנו אלא קודם כל של התושבים וההחלטה אם להמשיך להפגין תהיה שלהם. בכל מקרה, בית המשפט לא קיבל החלטה בינתיים אלא הצעת פשרה שהצדדים דנים בה. אנחנו מכבדים החלטות של בית המשפט. זה לא אומר שאנחנו תמיד מסכימים איתן ושלא נפגין נגדן.
"אנחנו חושבים שהתיישבות ישראלים בשכונות פלסטיניות במזרח ירושלים פוגעת בסיכוי לשלום בין העמים על בסיס תוכנית שתי המדינות שכוללת את חלוקת ירושלים, ולכן אנחנו מתנגדים לה גם אם תאושר.
"יש התיישבות יהודית גם בשכונות נוספות, בסילואן, ראס אל עמוד, אטואן, ג'בל מוכבר, ברובע המוסלמי והנוצרי בעיר העתיקה. כל מקום והסיפור שלו, והמורכבות שלו, אבל אנחנו מתנגדים לכל הנסיונות לייהד שכונות ערביות".
"אנחנו חושבים שהתיישבות ישראלים בשכונות פלסטיניות במזרח ירושלים פוגעת בסיכוי לשלום בין העמים על בסיס תוכנית שתי המדינות שכוללת את חלוקת ירושלים, ולכן אנחנו מתנגדים לה גם אם תאושר".
פתרון שתי המדינות רחוק. הייתכן שמשמעות הפעילות שלכם בפועל היא שאתם מתנגדים לכך שיהודים יעברו לגור בשכונות ערביות בירושלים?
"כשנפגוש יהודים שרוצים לעבור לשכונות הערביות ולהשתלב בהן ככל התושבים, נדבר על כך. בינתיים, מדובר בעמותות מאורגנות וממומנות שפועלות בצורה מאורגנת, לפעמים בדרכים לא ישרות ולא חוקיות, במטרה פוליטית מוצהרת לייהד את השכונות הערביות ולנשל מהן את התושבים הערבים, שאליהם הם מתייחסים כאל אויב. אנחנו נגד הפעילות הזאת ונמשיך להיאבק בה".
"כשנפגוש יהודים שרוצים לעבור לשכונות הערביות ולהשתלב בהן ככל התושבים, נדבר על כך. בינתיים, מדובר בעמותות מאורגנות וממומנות שפועלות בצורה מאורגנת במטרה פוליטית מוצהרת לנשל את התושבים הערבים"
אייל רז, פעיל שמאל ישראלי, מגיע להפגנות מזה יותר מעשר שנים. הוא לא קשור לארגון מסויים, אלא מגיע באופן עצמאי לגמרי. "בהתחלה הגעתי כמה פעמים כי הציק לי מה ששמעתי על מה שקורה שם ורציתי לראות מה קורה שם בעצמי ולמחות על העוול, ואחר כך כבר נקשרתי למקום, לאנשים ולמאבקם המוצדק.
"ההפגנות השבועיות בשייח ג'ראח נמשכות ברציפות מאז 2009. במאי השנה היתה בארץ התפרצות כוללת, שאחד הטריגרים שלה היה האיום בפינוי המשפחות מהשכונה. בתוך ארועי האלימות ששטפו את הארץ המשיכה המחאה הקבועה בשייח ג'ראח להתנהל בדרכה: התנגדות בלתי-אלימה, ונחושה, לנישול משפחות מבתיהן והפיכת השכונה הפלסטינית להתנחלות בלב מזרח ירושלים".
אחד ממובילי ההפגנות הוא סאלח דיאב, תושב השכונה שמשפחתו היא אחת מאלה שהמתיישבים רוצים לפנותם מביתן ולהשתכן במקומן. דיאב, שהשתתף כמעט בכל הפגנה בשכונה מאז 2009, נחשב למנהיג המחאה אף שאינו חבר בוועד השכונה של שייח ג'ראח.
"שום בית משפט לא יכול לקחת ממני את הבית"
דיאב נעצר בעבר באחת ההפגנות עקב קטטה בין המשטרה למפגינים, ומסיבה שלא התבררה עד היום הוחזק במעצר מנהלי במשך חצי שנה. בזמן מבצע שומר החומות נקלע לקטטה אלימה של מפגינים ותושבים ערבים עם פעיל ימין, שריסס אותם בגז פלפל, והם בתגובה רגמו אותו בכיסאות פלסטיק. דיאב נעצר ונחקר בחשד לתקיפה. במהומה אחרת במהלך שומר החומות שבר את רגלו.
מדבריו של דיאב עולה כי הוא מתכוון להמשיך במאבק ובהפגנות גם אחרי התערבות בית המשפט. הוא אינו מקבל את הפשרה שמציע ביהמ"ש, ולמעשה, אינו מכיר בסמכות ביהמ"ש להתערב בעניין, כך שלא ניתן לראות כיצד הצעת הפשרה תפתור את הבעיה.
"אנחנו מעלים ומורידים את העוצמה של ההפגנות איך שאנחנו רוצים, למעלה ולמטה", אומר דיאב, "לא משנה לי הכמות, כמה אנשים באים להפגין. משנה שאני אמשיך להילחם נגד גנבים שרוצים לקחת לי את הבית ונגד אפליה. זה משטר אפרטהייד, הם לא רוצים שלום, הם רוצים לגנוב ממני ואני לא אתן להם".
מי זה "הם"?
"הממשלה הישראלית, הצבא, המשטרה, העמותות, המתנחלים, כולם יחד".
"אני אמשיך להילחם נגד גנבים שרוצים לקחת לי את הבית ונגד אפליה. זה משטר אפרטהייד, הם לא רוצים שלום, הם רוצים לגנוב ממני ואני לא אתן להם".
בית המשפט הציע הצעת פשרה, שאומרת שאתם תישארו בבתים לתמיד, ורק תשלמו שכר דירה לא גבוה לעמותות המתיישבים. אתם שוקלים לקבל אותה?
"אני לא מאמין בבית משפט הכיבוש, לא מכיר בו. בית המשפט משתף איתם פעולה, עם הנישול, הגנבות, העוול. מי שיושב בבית המשפט מקבל את כל ההחלטות מתחת לשולחן והוא שותף לשקר ולגנבים.
"נולדתי בשכונה הזאת, זה הבית שלי, ושום בית משפט לא יכול לקחת אותו ממני. כל יום יש להם חוק חדש נגדנו ובית משפט מדבר יפה ומקיים את החוקים שלהם.
"מה שקרה זה שאחרי שזרקו מהבית שלוש משפחות, נשארו 12 משפחות שמיועדות להיזרק, כולל אותנו, ובית המשפט המחוזי חילק אותן ביניהם. הם מפחדים לקבל החלטה במחוזי, אז הם זרקו את זה לעליון. העליון זרק את ההחלטה לשר המשפטים בכנסת, והוא החזיר לעליון. עכשיו, שהיו הפגנות גדולות, והייתה מלחמה בעזה, וכל העולם שם לב ויש לחץ בינלאומי, אז העליון לקח החלטה".
"אני לא מאמין בבית משפט הכיבוש, לא מכיר בו. בית המשפט משתף פעולה, עם הנישול, הגנבות, העוול. מי שיושב בבית המשפט מקבל את כל ההחלטות מתחת לשולחן והוא שותף לשקר ולגנבים".
"אסור לדבר עם הכיבוש, הוא לא מכבד הסכמים"
שייח' ג'ראח הוקמה בסוף המאה ה-19 בידי ערבים מהעיר העתיקה בירושלים. לפני מלחמת העצמאות, השכונה לא כללה את החלק שנמצא כיום במחלוקת, הנקרא בפי היהודים "שמעון הצדיק". בשמעון הצדיק קמו בתחילת המאה ה-20 שתי שכונות יהודיות קטנות, על קרקע שנרכשה מערבים.
בזמן מלחמת העצמאות הירדנים הרסו את השכונות היהודיות וגירשו את תושביהן לישראל. השלטון הירדני שיכן במקומן פליטים פלסטיניים שברחו או גורשו משטח ישראל במלחמה – בדומה ליהודים ששוכנו בשכונות פלסטיניות נטושות בישראל, כולל אלה שגורשו משייח' ג'ראח עצמה.
אחת ממשפחות הפליטים הפלסטינים ששוכנו בשייח' ג'ראח הייתה משפחת דיאב שברחה מיפו. סאלח דיאב נולד בשייח ג'ראח ב-1971.
מאז איחוד ירושלים וסיפוח מזרח העיר לישראל ב-1967, מנסות עמותות יהודיות, שאינן קשורות לתושבים היהודים שחיו שם בעבר, אך רכשו או השיגו מהם את הבעלות על הקרקע, לסלק תושבים פלסטיניים משייח' ג'ראח ולשכן יהודים במקומם.
הוויכוח הגיע לבית המשפט העליון, שעד כה אישר את לפנות שלוש משפחות פלסטיניות, שאחת מהן גורשה בכוח בידי המתיישבים עוד לפני אישור ביהמ"ש, ולאפשר ליהודים להתיישב במקומן. המשפחות לא קיבלו פיצוי והתפזרו לכל עבר. דיאב מספר שהתושבים שגורשו מהשכונה מתגוררים כיום בשכירות בשכונות ערביות אחרות בירושלים, ביניהן בית חנינה ושועפט.
בתיהן של 12 משפחות ערביות נוספות שנמצאים במחלוקת, כולל משפחתו של דיאב, קיבלו צווי פינוי אך הן ערערו ועניינן עדיין נמצא בדיונים משפטיים, והן עדיין מתגוררות בהם.
דיאב אינו מכיר בהיסטוריה ובקיומם של התושבים היהודים הקודמים. לדבריו: "אם הם היו הבעלים כמו שהם טוענים, הם היו מביאים מסמך ממי שהם קנו. החלקה שהם טוענים שזה שלהם, הייתה ריקה לגמרי. לפני שהגיעו הירדנים לא היה שם אף בית, היה ריק, לגמרי, היו עצים".
"המשפחה שלי הגיעה מיפו. היהודים הגיעו לשם, הרסו, הרגו ופיזרו אותנו לכל העולם. היה לנו מזל, ש-18 משפחות, כולל המשפחה שלי, הגיעו לירושלים, ב-1953, והירדנים החליטו לעזור לנו ובנו כאן בתים, ונכנסנו לגור כאן. כאן אני נולדתי. אני בנאדם רק בן 51 אבל מרגיש בן אלף שנה עם כל מה שעבר עליי. ואני אשאר כאן".
הבעלות על הקרקע רשומה מאז תקופת המנדט על שמה של עמותות יהודיות שרכשו אותה ושיכנו בה יהודים. זה רישום כוזב? אז למי הייתה שייכת הקרקע?
"מה אכפת לי למי הייתה שייכת הקרקע? מצדי בעלי הקרקע זה הטורקים, העותמנים. אנחנו קיבלנו את האדמה מהירדנים. היינו פליטים, נזרקנו מהבית שלנו, היינו בלי כלום, והירדנים נתנו לנו את הקרקע, למה שניתן את הבית שלנו למישהו אחר שבחיים לא גר בשכונה?"
ניסית לדבר עם המתיישבים, להסביר להם את הדברים מנקודת המבט שלך ואת המצב שלך ולשכנע אותם לאפשר לך להמשיך לגור בביתך?
"לא מדבר איתם. הם רוצים להרוס את כל השכונה ולבנות כאן בתים ליהודים. הם רצו הרבה פעמים לדבר אתי, אני לא מדבר עם גנבים".
אתה חושב לפעמים על האפשרות לוותר, להשלים עם המצב, לקבל את הפשרה שהציע ביהמ"ש, או למכור להם את ביתך במחיר טוב ולעזוב למקום נוח יותר?
"יש לך טעות. הכיבוש הישראלי לא עומד בהסכמים, אסור לדבר איתו ואסור לעשות איתו הסכמים. אם אני אומר להם שהם הבעלים – נגמר, הם יסלקו אותנו ולא נקבל כלום. אני לא מוכן לתת שקל אחד לגנבים. לא משתתף בגניבה ובשקר. יהודים הציעו לי 10 מיליון שקל, הסתובבו כאן ואמרו, מי שעוזב מקבל 10 מיליון. אמרתי, אני לא אעזוב גם בשביל 100 מיליון".
"אם אני אומר להם שהם הבעלים – נגמר, הם יסלקו אותנו ולא נקבל כלום. לא משתתף בגניבה ובשקר. יהודים הסתובבו כאן ואמרו, מי שעוזב מקבל 10 מיליון. אמרתי, לא אעזוב גם בשביל 100 מיליון".
במשרד עורכי הדין אילן שמר המייצג את המתיישבים היהודים בשכונה סירבו להתייחס או להגיב לכתבה. את התייחסות או תגובת עמותת נחלת שמעון העוסקת בהתיישבות יהודית בשכונה לא ניתן היה להשיג.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם