JavaScript is required for our website accessibility to work properly. מחדל בריחת האסירים עלול להשפיע על המו"מ עם חמאס והיחסים עם הפלסטינים בגדה | זמן ישראל
  • פלסטיני במסיכת גאי פוקס מפגין ליד בית חנון עם תמונה של המחילה שחפרו 6 האסירים שברחו מכלא גלבוע, 6 בספטמבר 2021 (צילום: Atia Mohammed/Flash90)
    Atia Mohammed/Flash90
  • חיילי צה"ל בג'נין, במסגרת החיפושים אחר ששת האסירים שנמלטו מכלא גלבוע, 6 בספטמבר 2021 (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)
    Nasser Ishtayeh/Flash90
  • תומכות של הג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה מחלקות סוכריות לרגל בריחת ששת האסירים מכלא גלבוע, 6 בספטמבר 2021 (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)
    Abed Rahim Khatib/Flash90
  • פלסטיני במסיכת גאי פוקס מפגין ליד בית חנון עם תמונה של אחד האסירים שברחו מכלא גלבוע, 6 בספטמבר 2021 (צילום: Atia Mohammed/Flash90)
    Atia Mohammed/Flash90
  • שוטרי מג"ב בכפר נאעורה במסגרת החיפושים אחר ששת האסירים שנמלטו מכלא גלבוע, 7 בספטמבר 2021 (צילום: פלאש90)
    פלאש90
  • תומכות של הג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה חוגגות את בריחת ששת האסירים מכלא גלבוע, 6 בספטמבר 2021 (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)
    Abed Rahim Khatib/Flash90

מחדל בריחת האסירים עלול להשפיע על המו"מ עם חמאס והיחסים עם הפלסטינים בגדה

מעבר לצורך המיידי למצוא את ששת האסירים הביטחוניים שנמלטו מכלא גלבוע ביום שני, ומעבר לחקירה המעמיקה שתבוא אחר כך, ישראל ניצבת כרגע בפני בעיה אזורית רחבה יותר ● בימים אלה נמצאת ישראל בעיצומו של תהליך סבוך עם חמאס לגבי שחרור אסירים ● והשפעה מסוכנת לא פחות יכולה להיות גם על הרשות הפלסטינית ושיתוף הפעולה הביטחוני עמה ● פרשנות

האופוריה הפלסטינית של היומיים הראשונים לאחר בריחת האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע לפנות בוקר יום שני השבוע, התחלפה ביממה האחרונה בדאגה גדולה שישראל הולכת להחמיר את תנאי כליאת האסירים בבתי הסוהר.

הציבור הישראלי לא כל כך חשוף לנייר הלקמוס הזה שנקרא אסירים ביטחוניים ומשקלם בהווייה הפוליטית, היומיומית בגדה המערבית ורצועת עזה.

ההעברה המיידית של מאות אסירים מכלא גלבוע ופיזורם בכמה מתקני כליאה אחרים אמנם היו רפלקס מותנה של שירות בתי הסוהר אחרי שנתפס לא מוכן בבריחה הזו, אבל מבחינת הנהגת האסירים זה נתפס כצעד ענישה ראשון כחלק ממדיניות הקשחה רחבה יותר.

המהומות שכבר פרצו בכמה בתי כלא, כולל בית הסוהר רמון ומתקן הכליאה קציעות, הם ניסיון של האסירים לשמר את הסטטוס קוו השביר בעניין תנאי הכליאה.

תומכות של הג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה מחלקות סוכריות לרגל בריחת ששת האסירים מכלא גלבוע, 6 בספטמבר 2021 (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)
תומכות של הג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה מחלקות סוכריות לרגל בריחת ששת האסירים מכלא גלבוע, 6 בספטמבר 2021 (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)

בעבר התמודדה ישראל לא אחת עם שביתות אסירים בכל פעם שניסתה להכביד את תנאי מאסרם. ברוב המקרים זה נגמר בפשרה – בעיקר בשל החשש הישראלי כי המתח בתוך בתי הכלא יקרין החוצה לשטח.

בעבר התמודדה ישראל לא אחת עם שביתות אסירים בכל פעם שניסתה להכביד את תנאי מאסרם. ברוב המקרים זה נגמר בפשרה – בעיקר בשל החשש הישראלי כי המתח בתוך בתי הכלא יקרין החוצה לשטח

האם הפעם זה יסתיים אחרת? לא ברור. בימים אלה נמצאת ישראל בעיצומו של תהליך עקלקל וסבוך עם חמאס לגבי שחרור אסירים. תהליך כזה יכול להבשיל רק כאשר בתי הכלא שקטים, וזה בעיקר אינטרס ישראלי.

מהומות שדוחקות את ישראל לוויתורים – שגם כך קשה לה מאד להעביר ציבורית – יכולים להתפרש בצד השני כניצחון מוראלי חשוב. בתנאים שנוצרו אחרי מבצע "שומר החומות", ישראל לא יכולה להרשות זאת לעצמה.

בל נשכח, יחיא סנוואר היה בעצמו אסיר ביטחוני בישראל במשך 20 שנה, ולא אחת נחשב כמנהיג האסירים הפלסטיניים בכלא. הוא יודע דבר או שניים על אופן הפעולה של שירות בתי הסוהר במקרים כאלה, ולא מן הנמנע שחלק מהתנהלות האסירים בימים הקרובים תושפע מהוראות שלו שיועברו לבתי הסוהר.

שוטרים ליד המנהרה ממנה נמלטו אסירים ביטחוניים, כלא גלבוע, 6 בספטמבר 2021 (צילום: פלאש90)
שוטרים ליד המנהרה ממנה נמלטו אסירים ביטחוניים, כלא גלבוע, 6 בספטמבר 2021 (צילום: פלאש90)

נקודה נוספת שצריך להאיר בהקשר לאסירים הנמלטים היא השיוך הארגוני שלהם. חמישה מהם חברי הג'יהאד האסלאמי ואילו המפורסם בהם, זכרייה זביידי, חבר בגדודי אל אקצא של פת"ח.

אם כל הבורחים היו שייכים לארגון אחד, הענישה הדיפרנציאלית הייתה מקלה על שב"ס ותוקעת טריז בין הארגונים בכלא, שבדרך כלל לא מיישרים קו האחד עם השני.

בישראל יודעים היטב שבריחת האסירים היא מקרה בוחן חשוב. לכן, נראה שמה שהיה הוא לא מה שיהיה. השאלה היא האם נראה כרסום בתנאי הכליאה, עניין שנמצא כבר זמן רב בדיון ציבורי.

בישראל יודעים היטב שבריחת האסירים היא מקרה בוחן חשוב. לכן, מה שהיה הוא לא מה שיהיה. השאלה היא האם נראה כרסום בתנאי הכליאה, עניין שנמצא כבר זמן רב בדיון ציבורי

להחמרת תנאי הכליאה יכולה להיות השפעה רחבה, עד כדי דחיקת חמאס לפינה. גם כך הוא נמצא כרגע במסלול התנגשות עם ישראל על רקע הסירוב להכניס לרצועה את כספי משכורות הפקידים.

אלא שהשפעה מסוכנת לא פחות יכולה להיות גם על הרשות הפלסטינית.

פלסטיני במסיכת גאי פוקס מפגין ליד בית חנון עם תמונה של אחד האסירים שברחו מכלא גלבוע, 6 בספטמבר 2021 (צילום: Atia Mohammed/Flash90)
פלסטיני במסיכת גאי פוקס מפגין ליד בית חנון עם תמונה של אחד האסירים שברחו מכלא גלבוע, 6 בספטמבר 2021 (צילום: Atia Mohammed/Flash90)

הביקור האחרון של שר הביטחון בני גנץ ברמאללה פתח דף חדש מול הרשות, שגם כך לא זוכה לפופולריות רבה ברחוב הפלסטיני – לא כל שכן בצפון השומרון, מוצאם של כל ששת האסירים שברחו. הענשה גורפת על כלל האסירים – כולל הפת"ח – יכולה להדליק את הרחוב בגדה, בניגוד גמור לאינטרס המשותף לישראל ואבו מאזן.

בשב"ס מתמקדים בשעות אלה בהכלת האירועים בבתי הכלא ובמקביל בתחקירים ראשוניים לגבי נסיבות הבריחה. התחקיר הרציני באמת יתחיל מייד אחרי לכידת האסירים. השאלות בהקשר הזה קשות מאד – למשל, כיצד תהליך חפירה של שנה לא מתגלה בסריקות הרבות ובמיוחד עם אסירים המוגדרים כבעלי פוטנציאל כזה.

התחקיר הרציני באמת יתחיל מייד אחרי לכידת האסירים. השאלות בהקשר הזה קשות מאד – למשל, כיצד תהליך חפירה של שנה לא מתגלה בסריקות הרבות ובמיוחד עם אסירים המוגדרים כבעלי פוטנציאל כזה

מעבר לכך, נשאלת השאלה לגבי המודיעין שמפעיל השב"ס בכלא. כך, למשל, תמוה כיצד בקשה חריגה של אסיר פת"ח להצטרף לתא של אנשי הג'יהאד האסלאמי לא הדליקה נורה אדומה שמשהו קורה.

חיילי צה"ל בג'נין, במסגרת החיפושים אחר ששת האסירים שנמלטו מכלא גלבוע, 6 בספטמבר 2021 (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)
חיילי צה"ל בג'נין, במסגרת החיפושים אחר ששת האסירים שנמלטו מכלא גלבוע, 6 בספטמבר 2021 (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)

וכל זה עוד לפני שנשאלו השאלות לגבי התפקוד הלקוי של הסוהרים – כולל סוהרת שמודה כי נרדמה במגדל השמירה מעל אזור הבריחה – זה נראה כמו שגרה לא מפוקחת של מפקדים, ולאו דווקא בדרג הזוטר של הכלא עצמו.

השאלה היא האם המשרד לביטחון הפנים או אולי אפילו הממשלה יסתפקו בתחקיר פנימי, או שמא האירוע המכונן הזה יוביל גם הוא לוועדת חקירה ממלכתית.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עוד 652 מילים
סגירה
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק להתחברות מחכה לך בתיבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.