לקראת הבחירות המתקרבות מציגים ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' את השבת החטופים מעזה, חלקם אחרי עיכוב של שנתיים, כ"הישג" שלהם. עוד מספרים נתניהו וסמוטריץ', כי הממשלה "דחתה" את דרישות ה"כניעה" להפסקת אש קבועה ונסיגה מלאה של צה"ל מעזה.

אבל במתווה שנשיא ארה"ב לשעבר ג'ו ביידן פרסם לשחרור החטופים במאי 2024, ושאותו ביידן ייחס לנתניהו, הוצע בפירוש סיום המלחמה, ולאחר מכן – נסיגה ישראלית מעזה. גם בנוסח הרשמי של החלטת מועצת הביטחון 2735 מיוני 2024, שקראה לסיום המלחמה ולשחרור החטופים, נכתב בפירוש כי "ישראל אישרה אותו".

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

התנגדותן של מפלגות הימין הקיצוני – עוצמה יהודית בראשות השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, והציונות הדתית, בראשות שר האוצר והשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ' – הייתה בין הגורמים המרכזיים לעיכוב הארוך בשחרור החטופים מעזה, שעלה במחיר של סבל בל יתואר לחטופים ולבני משפחותיהם ובמחיר חייהם של חלק מהם. 

הסיבה לכך הייתה המשקל הקואליציוני שלהן – גוש של 13 מנדטים בקואליציה, שהיווה מנוף לחץ ממשי על ראש הממשלה בנימין נתניהו.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

במשך שנים בנה לעצמו בנימין נתניהו דמות ציבורית של "מר ביטחון" – קוסם אסטרטגי שיודע לנווט מול כל איום. אלא שסקירה שיטתית של התנהלותו לאורך רוב שנות כהונתו מציגה תמונה שונה בתכלית: רצף החלטות – ולעיתים אי-החלטות – שהובילו לתוצאות קשות.

במאמר זה נתמקד בהתנהלותו של "מר ביטחון" מול חמאס ורצועת עזה – התנהלות שנועדה "לנהל" את האיום במקום לעצור אותו, עד שה"ניהול" הזה קרס ביום אחד.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

התיעוד הרשמי שנחשף בשנתיים האחרונות – בדוח מבקר המדינה, בתחקיר שב"כ, בתחקירים של כלי תקשורת זרים, כמו CNN, וישראלים כמו פרויקט "שומרים", ובעדויות בכירים לשעבר – מצייר תמונה חד-משמעית: מדיניות ישראל, בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו, שימרה את שלטון חמאס בעזה במשך יותר מעשור, עד למתקפה ולטבח ב-7 באוקטובר. 

נתניהו ודובריו מציגים את המחדל כ"כשל מודיעיני שנכפה על ראש ממשלה פסיבי". הנתונים והתיעוד מראים כי אופן הצגת הדברים אינו נכון. הייתה זו אסטרטגיה מכוונת שנתניהו עיצב, הנחה וביצע.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

אנחנו נמצאים שנתיים ותשעה חודשים אחרי הטבח ב-7 באוקטובר. מאז, ברציפות, ישראל נמצאת במלחמה, או אולי רצף של מלחמות. במהלך הזמן הזה, המלחמה לא חיזקה את הביטחון לטווח הארוך, אלא שחקה אותו.

בכמה גדל נטל המילואים מאז ה-7 באוקטובר?

לפני המלחמה שירת מילואימניק ממוצע כ-9.6 עד 13.4 ימים בשנה. ב-2023 המספר זינק ל-61 ימים, בגלל גיוס מילואים עצום באוקטובר, וב-2024 – ל-72 ימים – עלייה של יותר מ-500%. בחטיבות המילואים הלוחמות המספרים חריגים עוד יותר: שם שירתו ב-2024 בממוצע יותר מ-200 ימים.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

ממרץ 2023 ועד ערב ה-7 באוקטובר קיבל ראש הממשלה בנימין נתניהו שורה ארוכה של התרעות על סכנות ביטחוניות.

הרמטכ"ל דאז, הרצי הלוי, ושר הביטחון דאז, יואב גלנט, הזהירו מפגיעה בכשירות צה"ל; אמ"ן התריע על היערכות של אויבי ישראל ועל אימונים של חמאס לפשיטה; ראש שב"כ דאז רונן בר הזהיר ממלחמה; חזבאללה בחן את הגבול; בכיר בחמאס הצהיר על הכוונה לתקוף; לפי דיווחים, המודיעין המצרי התריע גם הוא.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.