מאת אמיר בר-שלום
תקבל/י התראות במייל מכותב/ת זה/זו. באפשרותך לנהל את הגדרות ההתראות בעמוד הפרופיל שלך.
בקצרה:
בזמן שחטופים ישראלים היו שבויים בעזה, הדובר של ראש הממשלה הכתיב לעיתונאים מסרים של קטאר, המדינה שמארחת את הנהגת חמאס. כך עולה מהתכתבויות שחשף "הארץ", במילים של החשודים עצמם. המשטרה סיימה את חקירת פרשת "קטארגייט" בינואר; כתב אישום עדיין לא הוגש, וההחלטה על כך צפויה רק אחרי הבחירות.
אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

גם אלשיך וגם הארץ? כמו שאמר פעם "רוס גלר":
"!Guys! Give someone else a chance"
כשמערכת המשפט מתערבת השכם והערב בעניינים לא לה (בשיתוף פעולה של ה"נבחרים" ומערכות אחרות), מציעה "זירת הדמוקרטיה" פיצוי לציבור – להכריע בחקירה פלילית. לגבי פרשת המימד החמישי היא לא מציעה לקוראים את הצ'ופר הזה, אבל אי-אפשר לדרוש הכל.
כמה נקודות עובדתיות:
קטאר היא זרוע של המימסד האנגלו-אמריקאי. הבסיס האמריקאי הגדול במזה"ת (כולל המפקדה של CENTCOM) נמצא בשיטחה, והיא איננה מוכרזת בישראל כמדינת אויב.
להתייחס לפעולותיה כשלעצמן זה כמו שצ'ייס-מנהטן, מורגן-סטנלי או כיו"ב יממנו אויבים באמצעות הסניף שלהם בדוחא, ויגידו שזו "מדינת" קטאר.
דרך מצרים, "שותפת השלום הוותיקה של ישראל", הועברו נשק וציוד רב לחמאס בעזה, והיא גם לא מאפשרת את יציאתם של תושבי עזה לשיטחה (פרט לכאלה שיכולים לשלם סכומים עצומים). שלא לדבר על התעצמותה הצבאית (אולי היא חוששת מפלישה של הפיניקים או מתקפה של ויזיגותים).
ראש שב"כ לשעבר, רונן בר, הגיש אתמול (יום רביעי) לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעת לשון הרע בסך 3 מיליון שקל נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. לפי כתב התביעה, בר התריע בפני נתניהו שוב ושוב על התעצמות חמאס ועל סכנת מלחמה, מנובמבר 2022 ועד ימים ספורים לפני הטבח ב-7 באוקטובר.
נתניהו האשים את בר ב"פשעים"; לפי כתב התביעה, הוא עשה זאת כדי להסיט מעצמו את האחריות למחדל. בר מציין בתביעה שנוכח העובדה שנתניהו מנצל את כוחו למנוע הקמת ועדת חקירה כלשהי, ובה בעת מהנדס את התודעה הציבורית באמצעות מניפולציות חסרות עכבות ובסיס – לא נותרה לו ברירה אלא לפנות לבית המשפט.
יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

שכחת 2 הבדלים חשובים נוספים: לוועדת חקירה ממלכתית הנחקרים חייבים !!! להגיע + במסקנות הסופיות הוועדה יכולה להמליץ על העברת הביקורת כלפי נחקרים למישור הפלילי ; שני דברים שאין !!! בוועדת חקירה ממשלתית או ביצור התמוה שהנאשם ניסה ליצור עם הצעת חוק קלנר.
כל הנגועים באסון 7/10 כבר לא בתפקידם
הם לקחו אחריות והתפטרו חוץ מהנאצי ,
הוא לא יודע לא ידע והוא ישלם על כך לא רק באובדן ראשות הממשלה,אלא יועמד לדין פלילי .יתכן והוא כחולה סופני ימות לפני כן.
נותן הדירקטיבה הוא האחראי הראשי ולכן עליו לפנות את מקומו. ממש כמו צ'מברליין, איש הימין הבריטי שלקח "סיכון מחושב" מול הנאצים וירד מהבמה בבושת פנים.
רונן בר, שכשל בכך שהקשיב והפנים את הדירקטיבה, פינה את מקומו בצדק ובצדק גם נלחם על חשיפת האמת.
טענות הסרק של נתניהו כלפיו אינן "דיעה" אלא הכפשה פלילית לצרכים עברייניים.
בר, הלוי, חליווה, מפקד חיל האויר, אלוף פיקוד דרום, הפצרתי, והסרבנים…..היו צריכים מייד להתאבד. אזרח רגיל מקבל מאסר עולם על סיוע לרצח של אדם בודד. כוחות הבטחון אחראים לרצח, אונס, שריפה, שחיטה של אלפי אזרחים תמימים, ויש להם את החוצפה והניבזות לצייץ. ולהתראות את פרצופים בציבור. נבלות וטריפות.
כמה קל לשכנע מעריצים . כל מה שידוע לבכירי הצבא לא נחשב? לבכירי השב"כ.
מזוודות הכסף.
זה שנתניהו רצה חמאס חזק זה שהוא לא רוצה ועדת חקירה וזה שהוא מלכלך על טובי האנשים במדינה. כל שרי הביטחון כל הרמטכלים כולם אשמים כולם רמאים !!!!
מה זה העיוורון הזה?
מתי תתעוררו מתי תפעילו את ההגיון?
סוף סוף מישהו עושה מעשה. בר עושה את מה שנתניהו וחבר מרעיו עשו ועושים עד עכשיו: מנצלים את הכלים שהדמוקרטיה מעמידה לרשותם כדי לנצח. במקרה שלהם – להרוס את הדמוקרטיה. במקרה של בר – להציל את הדמוקרטיה.
עכשיו בר מנצל את הכלים שהדמוקרטיה מעמידה לרשותו כדי להעיף את נתניהו מהשלטון – הגשת תביעת לשון הרע שנתניהו, לדעתי, כבר לא יכול להתמודד מולה עד למועד הבחירות. גם אם בית המשפט ידחה את התביעה – הנזק הפוליטי לנתניהו כבר נעשה. והנזק – עצום. אמינותו של בר בעיני הציבור עולה לדעתי על אמינותו של נתניהו בעשרות מונים.
לדעתי הצנועה – נתניהו כבר פגר פוליטי, ועכשיו אנחנו בשלב של וידוא הריגה פוליטי.
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו