הדיווח הראשון על השרפה התקבל בשעה 15:03 ב-15 באוגוסט, בשיחת טלפון של תושב בית מאיר, מושב קטן באמצע יער האורנים המכסה את ההרים שממערב לירושלים.

עולה עשן מהיער בכיוון מזרח, הוא דיווח.

תחנות כיבוי האש של מבשרת ציון ובית שמש הגיבו ראשונות. על פי שירות הכבאות וההצלה, ניידת כיבוי האש הראשונה הגיעה לאתר השרפה כעבור 20 דקות, ב-15:23.

מדובר בזמן הגעה קצר בהתחשב בדרכים הצרות והמפותלות ביער שמשאיות הכיבוי הגדולות והמגושמות היו צריכות לעבור בהן. אבל בהתחשב ביובש וברוח שנשבה באותו אחר צהריים של אוגוסט, זה היה מאוחר מדי.

כשלוחמי האש הגיעו לזירה, האש כבר בערה אולי 35 דקות, במהלכן הלהבות, שהתפשטו למעלה עם הרוח, כבר לא התקדמו על הקרקע בלבד. לוחמי האש בארץ קוראים לזה "דלקת צמרות" – הרגע המסוכן שבו הלהבות שאוחזות בעצי האורן היבשים מתחילות להתפשט בין צמרות העצים, החשופות לרוח, מהר יותר מאשר בסבך השיחים שלמטה.

דונמים של חורש נשרף כליל בהרי ירושלים בעקבות השרפה הגדולה, 18 באוגוסט 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

עצי אורן הם חכמים. האצטרובלים שלהם בנויים להתבקע בחום האש ולהתעופף למרחקים ארוכים כדי להפיץ את זרעיהם, דבר המאפשר לאש ביער אורנים לדלג מעל אזורי החיץ נטולי עצים המשמשים כמחסומי אש.

היער שמכסה את הרי ירושלים, אומר גורם במערך הכבאות, הוא "פצצה מתקתקת", בייחוד בעידן של התחממות גלובלית ובמדינה שמתמודדת עם האיום הכפול של רשלנות מטיילים והצתות אידיאולוגיות.

היער שמכסה את הרי ירושלים, אומר גורם במערך הכבאות, הוא "פצצה מתקתקת", בייחוד בעידן של התחממות גלובלית ובמדינה שמתמודדת עם האיום הכפול של רשלנות מטיילים והצתות אידיאולוגיות

נדרשו שלושה ימים ומאמצים בלתי נלאים של 204 צוותי כבאות, 20 מטוסים, צוותי חילוץ צבאיים וסיוע של כוחות כיבוי האש הפלסטיניים כדי להשתלט על האש לחלוטין.

האסון שיכול היה לקרות

השרפה הסתיימה בצורה טובה יותר מהתחזיות, גם אלה של גורמים במערך הכבאות. איש לא נהרג. בסיכומו של דבר נשרפו 13,000 דונם, הרבה פחות מ-20,000 הדונם שמכבי האש חששו בתחילה שהשרפה עלולה לכלות.

אולם המצב היה יכול להיות הרבה יותר גרוע, אומרים גורמים בכבאות. זה כמעט קרה.

שריפה בשמורת הר טייסים בהרי ירושלים, אוגוסט 2021 (צילום: גלעד וייל / רט"ג)

שירות הכבאות וההצלה של ישראל הגיע לקצה גבול יכולתו. תמונות של לוחמי אש מותשים ישנים בצד הכביש אחרי 36 שעות של עבודה רצופה שותפו ברחבי המדיה החברתית. שרי ממשלה התקשרו למקביליהם בקפריסין, ביוון ובמדינות אחרות בבקשת סיוע עם התארכות המאבק בשרפה.

כמה מושבים וכפרים – כסלון, שורש, רמת רזיאל, גבעת יערים, עין ראפה, שואבה, בית מאיר ואחרים – פונו באופן חלקי או מלא. כמה מתושביהם ראו את הבתים ואת העסקים שלהם עולים בלהבות. שוטרים מירושלים נשלחו לשוטט ברחובותיהם הריקים של היישובים שפונו כדי לחפש תושבים שנשכחו או חיות מחמד שאבדו עם התקרבות הלהבות.

כאשר האש התקדמה ביער הסטף שמדרום-מערב לירושלים, לוחמי האש נפרסו מסביב למתחם העצום של בית החולים הדסה עין כרם, שניצב בדרכו של נתיב האש ואשר היה כמעט בלתי אפשרי לפנותו, להערכת גורמים רשמיים.

אולם ייתכן כי הדוגמה הטובה ביותר לאסון שעלול היה להתרחש היא סיפורו של בית החולים הפסיכיאטרי איתנים, המוקף ביער בסמוך לגבעת יערים. איתנים פונה בזמן, והצליח לחמוק מנזק רציני, אבל רק במזל.

הסיפור של איתנים מגלם בחובו את סיפורן של השרפות בישראל: ממשלות שבמשך עשורים לא השקיעו מספיק תשומת לב בבעיה הגוברת של שרפות הענק, ובכך הציבו בסכנה אינספור יישובים בכל רחבי הארץ.

בית החולים הפסיכיאטרי איתנים לפני השרפה בהרי ירושלים

בנייה מחודשת מן היסוד

התפקוד של לוחמי האש בחודש שעבר היה מעורר הערצה. כפי שראוי היה. כוח הכבאות של ישראל נבנה מחדש מן היסוד במשך עשר השנים האחרונות, בעקבות אסון הכרמל שהתרחש ב-2010.

ישראל מתמודדת עם שרפות ענק מדי כמה שנים, והן היו קשות במיוחד בשנים 1989, 1995, 2010, 2016, 2019 ובחודש שעבר. מודלים אקלימיים מראים כי הן נעשות תכופות יותר ומתפשטות מהר יותר בעיקר בשל הטמפרטורות העולות והתארכות עונת הקיץ היבשה.

אבל שום שרפה לא הייתה טראומטית כמו זו שפרצה על הר הכרמל בדצמבר 2010 שבסופו של דבר גבתה את חייהם של 44 בני אדם, האסון האזרחי החמור ביותר בתולדותיה של ישראל נכון לאותו הזמן (האפיל עליו אסון מירון באפריל האחרון).

אבל שום שרפה לא הייתה טראומטית כמו זו שפרצה על הר הכרמל בדצמבר 2010 שבסופו של דבר גבתה את חייהם של 44 בני אדם, האסון האזרחי החמור ביותר בתולדותיה של ישראל נכון לאותו הזמן

בין הנספים היו 37 סוהרי שב"ס שהאוטובוס שנסעו בו כדי לפנות את כלא דמון, שעמד בנתיב האש, נלכד בלהבות. מפקדת משטרת חיפה, אהובה תומר, האישה הראשונה שפיקדה על תחנת משטרה עירונית גדולה, נהרגה לאחר שניסתה לסייע בתיאום החילוץ ונקלעה למלכודת אש.

מקרי המוות עוררו תשומת לב חדשה לבעיה ישנה שכבר הייתה מוכרת: מערך הכבאות של ישראל היה מורכב מאוסף של עשרים שירותי כבאות אזוריים מנותקים זה מזה, דלים בציוד וללא הדרכה מספקת, שלא היו ערוכים להתמודד עם האתגר של שרפת ענק.

שלד האוטובוס באסון השריפה בכרמל ב-2010 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

אחרי השרפות של 1989 ושל 1995, הממשלה ערכה מעין ריטואל. היא הקימה ועדת חקירה שהניבה דוח אשר פירט את המחסור החמור בכוח האדם, בציוד ובהדרכה של שירות הכבאות. ואז היא התעלמה ממנו.

רק במאי 2008, אחרי שנים של עיכובים וכאשר התברר שהשרפות הן בעיה הולכת וגדלה, הממשלה הצליחה להעביר החלטה על רפורמה גדולה במבנה מערך שירות הכבאות. מרכיב מרכזי ברפורמה היה איחוד הרשויות האזוריות הנפרדות, שהיו נתונות לפיקוח משרד הפנים, לכדי כוח ארצי מלוכד אחד שיעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם משטרת ישראל וכוחות הביטחון.

מרכיב מרכזי ברפורמה היה איחוד הרשויות האזוריות הנפרדות, שהיו נתונות לפיקוח משרד הפנים, לכדי כוח ארצי מלוכד אחד שיעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם משטרת ישראל וכוחות הביטחון

ההחלטה עברה, אבל באופן מרגיז במיוחד עבור מי שדחפו לרפורמה, לא קרה דבר. נדרשו 44 הרוגים על הר הכרמל כעבור שנתיים כדי להכניס את העניינים להילוך. חודש אחרי אותה שרפה, בינואר 2011, הממשלה העבירה החלטה נוספת שבעצם דרשה ליישם את הקודמת.

ההחלטה הציבה את סוף 2012 כתאריך היעד ליישום הרפורמה. באוגוסט 2012 הכנסת העבירה את חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, שמסדיר באופן רשמי את הקמת רשות הכבאות הלאומית מהחלטת הממשלה בשנה הקודמת. הרשות החדשה החלה לפעול באופן רשמי בפברואר 2013.

כבאית של שירותי הכבאות וההצלה בזירת השרפה ליד בית"ר עלית ב-23 במאי 2019 (צילום: אהרן קרון/פלאש90)

האתגר הראשון של הרשות החדשה היה שילובן של הרשויות האזוריות בגוף היררכי אחד. זו לא הייתה משימה פשוטה. בין המחלקות היו פערים משמעותיים מבחינת דוקטרינת לוחמת האש, ההכשרה והציוד.

כפי שצוין בדוח מבקר המדינה מיוני 2012, רשויות שונות אפילו השתמשו במונחי קשר שונים בעת המאבק בשרפת הכרמל, דבר שהקשה על לוחמי האש ליידע את עמיתיהם באיזה כיוון האש מתקדמת.

כפי שצוין בדוח מבקר המדינה מיוני 2012, רשויות שונות אפילו השתמשו במונחי קשר שונים בעת המאבק בשרפת הכרמל, דבר שהקשה על לוחמי האש ליידע את עמיתיהם באיזה כיוון האש מתקדמת

אולם לא היה די באיחוד ובסטנדרטיזציה של הרשויות השונות. על פי דוח שערכו מומחים מהטכניון על שירות הכבאות לבקשת המשרד לביטחון הפנים ב-2012, השירות סבל ממחסור בתקציב ובכוח אדם.

ב-2013 הרשות החדשה החלה בהרחבה הדרגתית של כוח האדם והיכולות שלה. עם הקמתו, מערך הכבאות החדש ירש את 2,433 העובדים של הרשויות האזוריות, בהם לוחמי האש והצוותים הלוגיסטיים. ב-2019 מספרם הגיע ל-3,690.

כ-350 כבאיות חדשות נוספו לכוח בין השנים 2011 ו-2020 – השקעה של מאות מיליוני שקלים שהרחיבה ובמקרים רבים החליפה את הצי המתיישן בכלי רכב חדשים, בהם רכבי שטח וכבאיות ייחודיות אחרות. 49 מבין רכבי הכיבוי החדשים הללו, המכונים בשירות הכבאות רכבי "אלון", מותאמים במיוחד ללוחמה בשרפות יער.

כבאית "אלון" המיועדת לכיבוי שרפות יער ושטחים פתוחים (צילום: שירותי הכבאות וההצלה)

לדברי גורמים במערך הכבאות, ההיררכיה המאוחדת של הרשות החדשה, שדומה לזו של המשטרה, שיפרה באופן משמעותי את זמני התגובה ועשתה את כל ההבדל בשנים האחרונות במניעת אירוע דומה לאסון הכרמל.

באוקטובר 2020 פרצה שרפת ענק ליד העיר נוף הגליל שבצפון. עשרות צוותים מהערים ומהמחוזות השכנים הופעלו במהירות על ידי מרכז פיקוח ארצי אחד, באופן ששום מפקד כיבוי אש לא יכול היה לדמיין עשור קודם לכן.

באוקטובר 2020 פרצה שרפת ענק ליד נוף הגליל שבצפון. עשרות צוותים מהערים ומהמחוזות השכנים הופעלו במהירות על ידי מרכז פיקוח ארצי אחד, באופן ששום מפקד כיבוי אש לא יכול היה לדמיין עשור קודם לכן

בחודש שעבר, בהרי ירושלים, שירות הכבאות הוכיח כי הוא יכול לעשות את אותו הדבר בקנה מידה גדול הרבה יותר. למעלה מ-200 צוותים ואלפי לוחמי אש ואנשי תמיכה מבצעית הגיעו להרים ונלחמו בלהבות בתוך שעות מהדיווח הטלפוני מבית מאיר, כשכולם מופעלים בתיאום הדוק ונתונים למעקב קפדני בזמן אמת.

מטוסים המותאמים במיוחד ללוחמה באש הופעלו גם הם לצורך כיבוי השרפה בהרי ירושלים. אלה שייכים ליחידת הכיבוי האווירי "אלעד", על שם צופה האש אלעד ריבן שנספה באסון הכרמל.

הטייסת הייתה עוד לקח מרכזי מהשרפה בכרמל, שאילצה את ישראל להזעיק את עזרתם של כוחות כיבוי אווירי ממדינות אחרות לכיבוי הלהבות.

מטוס קל של שירותי הכבאות מעל אזור השרפה בהרי ירושלים, ליד בית מאיר, 16 באוגוסט 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

על פי נתוני שירות הכבאות, בשנת 2020 לבדה סייעו מטוסי הטייסת בכיבוי 200 שרפות שונות, ובתוך כך רשמו 1,900 שעות טיסה והטילו 1.5 מיליוני ליטרים של חומרים מעכבי בערה. בימים חמים ויבשים במיוחד, הטייסת מבצעת טיסות פטרול מעל אזורים מועדים לשרפות, בתקווה לאתר להבות ולחסל אותן בעודן קטנות.

ב-2020 הכוח האווירי התרחב וקלט יחידת רחפנים, שהופעלה בזמן שרפות גדולות כדי לעזור לכוחות הקרקעיים לעקוב אחר התפשטות הלהבות. בהיעדר תקציב ליחידת מסוקים משלו, שירות הכבאות חבר למשטרת ישראל וצייד מסוקים משטרתיים בדליים ענקיים המסוגלים להטיל 680 ליטרים של מים בבת אחת.

בהיעדר תקציב ליחידת מסוקים משלו, שירות הכבאות חבר למשטרת ישראל וצייד מסוקים משטרתיים בדליים ענקיים המסוגלים להטיל 680 ליטרים של מים בבת אחת

הרחבת שירות הכבאות כללה גם השקעה חדשה בהתמקצעות של אגף ההדרכה שלו. בשנה שעברה השירות הקים את המכללה הלאומית לכבאות והצלה ויחידת מחקר ופיתוח. קיימת גם תוכנית לפיתוח מערכות אוטומטיות לאיתור מוקדם, המבוססות על רחפנים וטכנולוגיות אחרות.

בסך הכול, המערך החדש נראה מרשים.

אולם מה שהוכיחה השרפה של החודש שעבר, לפחות עבור לוחמי האש עצמם, לא הייתה היכולות המשופרות שלהם. אפילו עם ההדרכה והציוד החדשים שלהם, אומרים לוחמי האש, רק בקושי נמנע אסון.

מה שנותר ממפעל לבניית נבלים במושב רמת רזיאל, אחרי השרפה הגדולה בהרי ירושלים, 18 באוגוסט 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"כולם יודעים מה צריך לקרות"

שרפות מבנים הן נדירות יחסית בישראל, ומסתיימות במוות רק לעתים רחוקות. עץ הוא משאב יקר, והבניינים בנויים לרוב מאבן, מלט וזכוכית. אולם שרפות יער הן נפוצות, ושרפות ענק יכולות לעלות ביוקר.

השרפה בכרמל ב-2010 פרצה בתחילת דצמבר, לאחר עונת יובש שהתארכה במיוחד באותה שנה. השילוב של צמחייה נרחבת ועונות יובש ממושכות הוא תכונה מאפיינת של האקלים בארץ.

ישראל היא גם מדינה קטנה וצפופה יחסית, והגנים הלאומיים והיערות הנטועים שלה אינם גדולים מספיק כדי לאפשר מרחק של יותר מכמה קילומטרים בודדים בין יישובים שונים. עבור לוחמי האש, כל זה מסתכם בשילוב האפשרי הגרוע ביותר: מאות אזורי מגורים, גדולים וקטנים, הפזורים בנוף המכוסה בחומרי בערה.

הגנים הלאומיים והיערות הנטועים אינם גדולים מספיק כדי לאפשר מרחק של יותר מכמה קילומטרים בודדים בין יישובים שונים. עבור לוחמי האש, כל זה מסתכם בשילוב האפשרי הגרוע ביותר

דוחות ממשלה שהוגשו לאחר שרפות ענק קודמות הדגישו כולם את אותה נקודה בסיסית: לא די בהרחבת שירות הכבאות. חובה לדלל את היערות הסבוכים, חובה ליצור אזורי חיץ לבלימת התפשטות האש, בייחוד סביב יישובים ולאורך כבישים, וחובה לגוון את מיני העצים מעבר לאורני ירושלים שגדלים מהר ונשרפים מהר.

"כולם יודעים מה צריך לקרות", אמר בתסכול יהושע שקדי, המדען הראשי של רשות הטבע והגנים, לזמן ישראל בשבוע שעבר. "אבל רק אחרי 2010, מפני שהיו כל כך הרבה הרוגים, התחילו ליישם את זה".

יהושע שקדי (צילום: רשות הטבע והגנים)

הבעיה מתמצה בניהול. היערות בארץ אינם מנוהלים על ידי גוף מפקח אחד. חלק מהיערות הם בבעלות קק"ל, חלקם שייכים לרשות הטבע והגנים ואחרים נמצאים בתחומי סמכותן של רשויות מקומיות. התקציב לאמצעי מנע מתרכז ביערות של קק"ל ושל רשות הטבע והגנים, בעוד הרשויות המקומיות לרוב חסרות את התקציב והמומחיות הנדרשים כדי לבצע את החלק שלהן.

לרוע המזל, שרפות משתוללות אינן מודעות להבחנות הללו כשהן מתקדמות מעץ לעץ, ותנאים גרועים בחלק אחד של היער יכולים לסייע לאש להתגבר על אמצעי בלימה שננקטו על ידי גורם אחראי יותר בחלק אחר.

דוח ממשלתי מ-2017 – דוחות ממשלתיים בנושא שלא נקראו ולא יושמו הם פזמון חוזר – המליץ על הקמתו של גוף מפקח אחד, שישגיח על מאמצים כלל-ארציים מתואמים להטמעת אמצעי מנע בכל היערות בארץ, ללא קשר לזהותו של הבעלים או של הגורם המנהל אותם.

כפי שהסביר שקדי מרשות הטבע והגנים, מדיניות המנע האקראית הזאת הייתה עלולה לגרום לאסון גדול יותר בבית החולים איתנים מאשר בשרפת הכרמל אלמלא ראיית הנולד של מנהל בית החולים, ד"ר גדי לובין.

לובין הוטרד מקרבתם של העצים לבית החולים, ולפיכך פנה מיוזמתו שלו לגורמים ברשות הטבע והגנים ובקק"ל וביקש מהם לפנות את השטח שמסביב למתחם, ליצירת אזור חיץ. שרפה ביער אורנים תצליח בסופו של דבר להתגבר על מחסום כזה, אבל לא באותה מהירות כמו במעבר מעץ לעץ.

מנהל בית החולים, ד"ר גדי לובין, הוטרד מקרבתם של העצים לבית החולים, ולפיכך פנה מיוזמתו שלו לגורמים ברשות הטבע והגנים ובקק"ל וביקש מהם לפנות את השטח שמסביב למתחם, ליצירת אזור חיץ

בחודש שעבר, כשהאש התקרבה לאיתנים, אותו שטח פתוח עיכב את הלהבות למשך שעות, והקנה לאנשי החילוץ זמן לפנות את המתחם. לוחמי האש אף הצליחו לכבות את הלהבות לפני שעקפו את המחסום, ומנעו מבית החולים נזק ברכוש.

בית החולים הפסיכיאטרי איתנים אחרי השרפה בהרי ירושלים

זהו סיפור אזהרה ששקדי מספר לכל מי שמוכן לשמוע. איתנים ככל הנראה ניצל מאסון לא רק בזכות לוחמי האש, אלא בזכות היוזמה של הפסיכיאטר שמנהל את המקום. כאשר בטיחות האש צריכה להסתמך על פסיכיאטר ערני במיוחד כדי למנוע אסון, טוען שקדי, הרי שמדובר בכישלון של מדיניות.

סיפורים דומים נשמעו בחודש שעבר בכל רחבי הרי ירושלים. גורם בשירות הכבאות שדיבר עם זמן ישראל סיפר על ביקור במושב גבעת יערים, שבו "אישה אחת לקחה אותנו לראות את הבית השרוף שלה. עמדנו ליד החלון וראינו לאן העצים הגיעו ממש קרוב לבית שלה. אנשים רוצים להרגיש שהם חיים ביער, אבל ככה בדיוק האש הגיעה לבית".

"אישה אחת לקחה אותנו לראות את הבית השרוף שלה. עמדנו ליד החלון וראינו לאן העצים הגיעו ממש קרוב לבית שלה. אנשים רוצים להרגיש שהם חיים ביער, אבל ככה בדיוק האש הגיעה לבית"

לוחמי האש הם הראשונים להסביר שעד שהם מוזעקים לזירת השרפה, הקרב כבר אבוד בחלקו. חייהם ורכושם של תושבים, אינספור בעלי חיים ושטחים רחבים של צמחייה ויערות נכנעים בינתיים ללהבות.

מניעה זולה בהרבה מלוחמת אש

בשנתיים האחרונות נעשתה עבודת מטה רבה ליצירת תוכנית לאומית מקיפה למניעת שרפות בשטחים פתוחים, שכוללת חלוקת אחריות ברורה, תקנות לתחזוקת אזורי חיץ וכן הלאה.

שורטטו תוכניות במאמץ משותף של רשויות רבות בהובלת המטה לביטחון לאומי, וחושב תג המחיר ליישום: כ-40 מיליון שקל לשנה למשך חמש שנים, או 200 מיליון שקל בסך הכול. לאחר מכן יידרש תקציב שנתי קטן לתחזוקה.

אזור חיץ למניעת שרפה באזור רמת הנדיב (צילום: אתר רמת הנדיב)

לדברי גורמים בשירות הכבאות, מדובר בסכום מצומצם. אפילו לאחר מאמציו של שירות הכבאות, שרפות עדיין גורמות נזק של 3 מיליארד שקל בשנה, הם אומרים.

הנתון הזה הופך את רשות הכבאות הארצית החדשה והיקרה יותר – שעלותה טיפסה מכמיליארד שקל בשנה לפני עשור למעל שני מיליארד בשנים האחרונות – להשקעה טובה. ועדיין, מדיניות מניעה אפקטיבית היא זולה בהרבה.

אין שום חדש בתובנה הזאת. ארצות הברית כבר מתמקדת במניעה כחמישה עשורים, לרבות מסעות הסברה לציבור הכוללים דמויות מונפשות של דובים, שיפור תקנות הבנייה, חינוך ותרגול בבתי ספר ובמבנים גדולים ברחבי המדינה ודרישות שנאכפות בחומרה לאמצעי בטיחות אש בכל מקום ציבורי, בכלל זאת מטפים וברזי כיבוי אש נגישים ברחובות.

המאמצים ארוכי השנים הללו נחלו הצלחה גדולה. על פי נתוני האגודה הלאומית להגנה מפני שרפות בארצות הברית, בתוך 38 שנים, מ-1977 ועד 2015, מספר מקרי המוות של אזרחים אמריקאים משרפות צנח ביותר ממחצית, מכ-7,400 בשנה ל-3,300 – אף על פי שאוכלוסיית ארצות הברית גדלה באותה תקופה ב-100 מיליון בני אדם.

על פי נתוני האגודה הלאומית להגנה מפני שרפות בארצות הברית, בתוך 38 שנים, מ-1977 ועד 2015, מספר מקרי המוות של אזרחים אמריקאים משרפות צנח ביותר ממחצית, מכ-7,400 בשנה ל-3,300

הירידה במספר לא נבעה משיפור דרמטי בלוחמת האש; מספר מקרי המוות הממוצע בשרפות קטלניות נותר יציב יחסית במהלך העשורים הללו. פשוט היו פחות שרפות.

לוחמי אש בקליפורניה במהלך גל השרפות שם ביולי 2021 (צילום: AP Photo/Noah Berger)

מספר הדיווחים על שרפות במבנים פחת ב-54% במהלך אותה תקופה. ב-1977 התקבלו 15 דיווחים לכל 1,000 אמריקאים; ב-2015 התקבלו ארבעה. אמצעי המנע כל כך מוצלחים ששרפות מהוות עכשיו אחוז קטן בלבד מהפניות למחלקות הכבאות של ארצות הברית – כ-4% ב-2015. חילוץ רפואי או בקשות "סיוע הדדי" הם כעת הסיבות העיקריות לפניות – 68% בסך הכול.

ב-1977 התקבלו 15 דיווחים לכל 1,000 אמריקאים; ב-2015 התקבלו ארבעה. אמצעי המנע כל כך מוצלחים ששרפות מהוות עכשיו אחוז קטן בלבד מהפניות למחלקות הכבאות של ארצות הברית – כ-4% ב-2015

הנתונים האלה, שחוזרים על עצמם במדינות המערב, באזורים עירוניים ובטבע – מספר הדיווחים על שרפות בשטחים פתוחים גם הוא פחת – מדגישים את הנקודה שלוחמי האש עצמם זועקים מזה שנים: מניעה זולה בהרבה מלוחמת אש. היא גם יעילה יותר.

זיק של שינוי

בהרי ירושלים נמנע אסון בזכות השילוב בין יכולותיהם החדשות והמרשימות של לוחמי האש לבין מנה גדולה של מזל. באיתנים, בגבעת יערים ובמקומות אחרים האירוע היה יכול להסתיים בצורה גרועה הרבה יותר. אף על פי שלא גבתה חיי אדם, השרפה האחרונה הזכירה למנהיגיה של ישראל את הסכנה, והחלה להניע כמה גלגלים שהיו תקועים זה זמן רב.

ב-16 באוגוסט, היום השני לשרפה, השר לביטחון הפנים עמר בר-לב העלה את נושא 40 מיליון השקלים הדרושים לתחילת יישום התוכנית הלאומית ליצירת אזורי חיץ בפני ראש הממשלה נפתלי בנט.

השר לביטחון פנים עמר בר-לב עם רב-טפסר דדי שמחי, נציב שירותי הכבאות וההצלה, בסיור בשטח בהר איתן במהלך גל השרפות הגדול בהרי ירושלים, 16 באוגוסט 2021 (צילום: חשבון הטוויטר של עמר בר-לב)

"קידום נושא אזורי החיץ נעצר עד היום עקב חוסר תקציב ותעדוף נמוך לנושא", נמסר ממשרדו, בהצהרה המכירה בכישלון הממשלות הקודמות, בעוד ענני עשן סמיך שטים מהאופק המערבי של ירושלים לעבר עיר הבירה.

בתחילת החודש הממשלה אישרה באופן רשמי תוכנית רחבה יותר, בשווי 65 מיליון שקלים, לשיקום נזקי השרפה, אשר כוללת – נוסף על ניקוי שאריות רעילות של גגות אסבסט של מחסנים ותקציב למעקב אחר אוכלוסיות של חיות מוגנות כגון יחמורים וצבאים, שרבים מהם מתו בלהבות – גם תקציב לתוכנית מקיפה למניעת שרפות באזור הרי ירושלים.

בתחילת החודש הממשלה אישרה תוכנית רחבה יותר, בשווי 65 מיליון שקלים, לשיקום נזקי השרפה, אשר כוללת גם תקציב לתוכנית מקיפה למניעת שרפות באזור הרי ירושלים

בהודעה שפרסם המשרד להגנת הסביבה בעקבות אישור התוכנית בשבוע שעבר הוא ציין כי העתיד הצפוי כולל "עלייה בטמפרטורות, הפחתה במשקעים ועלייה בתדירות ובעוצמה של אירועי הקיצון (כגון גלי חום ושרפות)".

מדיניות מנע רצינית ומקיפה איננה רק אמצעי לחיסכון בעלויות. מדובר יותר ויותר בשאלה של חיים ומוות.