ערב עירוני
מאת: נתן אלתרמן (1934)
שְׁקִיעָה וְרֻדָּה בֵּין הַגַּגּוֹת
אַסְפַלְט כָּחֹל מִלְּמַטָּה
עֵינֵי נָשִׁים נוּגוֹת, נוּגוֹת
אוֹמְרוֹת לָעֶרֶב "לָמָּה בָּאתָ?"
הַפָּנָסִים – פִּרְחֵי הָעִיר –
מְלַבְלְבִים בְּאוֹר נִיחוֹחַ.
אֲבִיב חַשְׁמַל עָצוּב-בָּהִיר
מִשִּׁכְרוֹנוֹ אָסוּר לִבְרֹחַ.
הוּא רַק יָתוֹם וְרַק תָּמִים.
נוֹלָד לְרֶגַע וְאֵינֶנּוּ.
בֵּין הַלֵּילוֹת וְהַיָּמִים
הוּא בָּא לִזְרֹחַ בְּעֵינֵינוּ.
בֵּין הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת
לִנְאוֹת מַרְאֶה כְּחֻלִּים נֵלֵך נָא,
כָּל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַבָּלוֹת
שָׁם דֶּשֶׁא עֵשֶׂב תְּלַחֵכְנָה.
נִפְנוּף שָׁלוֹם. יַלְדָּה פְּתָיָה.
אֶת חִיוּכָהּ נָשָׂא הָאוֹטוֹ,
מַה שֶּׁהָיָה וְלֹא הָיָה
נִדְמֶה כְּמוֹ יָשׁוּב לִהְיוֹת עוֹד.
כָּעֵת אֲנִי מְאֹד אֶחָד
וּמִסְתַּכֵּל מְאֹד בְּשֶׁקֶט
אֵיךְ הַלְּבָנָה חוֹלֶצֶת שָׁד
מִקִּיר הַבַּיִת שֶׁמִּנֶּגֶד.
כָּעֵת אֲנִי רוֹצֶה לִזְכֹּוֹר
אֶת מַחֲשַׁבְתִּי – וְהִיא נִבְהֶלֶת.
פְּנֵי הַנָּשִׁים צָפִים בְּאוֹר
וְרַגְלֵיהֶן טוֹבְלוֹת בַּתְּכֵלֶת.
אֲנִי יוֹתֵר קַל מִיָּמִין –
כָּל גַּעְגּוּעַי לַלֵּב הִשְׂמְאִילוּ…
אֲנִי נָכוֹן לְהַאֲמִין
לְכָל אָדָם, רַק לְעַצְמִי לֹא.
גּוּפִי נִקְטָן וּמִתְנַמֵּךְ
אֲבָל רֹאשִׁי כָּל כָּךְ גָּבוֹהַּ,
עַד שֶׁאֲפִלּוּ אִם אֵלֵךְ
לֹא אֶתְבּוֹנֵן לְאָן אָבוֹאָה.
שְׁקִיעָה וְרֻדָּה עַל סַף הָרְחוֹב
וּרְחוֹב כְּמִנְהָרָה שֶׁל תְּכֵלֶת.
מִי שֶׁיַּגִּיעַ עַד הַסּוֹף
יִרְצֶה לִבְכּוֹת מֵרֹב תּוֹחֶלֶת.
היום, כש"ערב עירוני" הוא כבר שנים רבות אחד השירים האהובים ביותר של נתן אלתרמן, קשה להאמין שבשעתו לא נמצא לו מקום באף אחד מספרי השירה שראו אור כשהמשורר הנערץ עוד היה חי.
היום, כש"ערב עירוני" הוא כבר שנים רבות אחד השירים האהובים ביותר של נתן אלתרמן, קשה להאמין שבשעתו לא נמצא לו מקום באף אחד מספרי השירה שראו אור כשהמשורר הנערץ עוד היה חי
"ערב עירוני" פורסם לראשונה רק בכתב העת "גזית" ב-1934 וייתכן שהיה נשכח, אלמלא נכלל למרבה המזל חמישים שנה מאוחר יותר (ו-14 שנים אחרי מות המשורר) בכרך של הוצאת הקיבוץ המאוחד שבו נאספו שירים של אלתרמן מתחילת שנות השלושים.
כך הוא התגלגל לידיו של יוני רכטר, שעבד אז עם יוסי בנאי על אלבום חדש, וזכה ללחן מופתי, שהכניס אותו אל תוך קאנון השירים האהובים בעברית.
"ערב עירוני" הוא שיר אפוף מסתורין. אלתרמן בן ה-24 מתאר עיר חידתית שבה הפנסים מלבלבים באור ניחוח. האביב ש"משכרונו אסור לברוח" הוא "אביב חשמל עצוב בהיר" שהוא "רק יתום ורק תמים".
את חיוכה של הילדה הפתיה "נשא האוטו" והמשורר – "מאוד אחד" – מסתכל מאוד בשקט "איך הלבנה חולצת שד מקיר הבית שמנגד". זהו ערב עירוני שכולו הוד אגדי, סתום אבל זוהר מרוב יופי. ערב שמי שיגיע עד סופו "ירצה לבכות מרוב תוחלת".
"בשירי אלתרמן המציאות אפופה בערפל כבד", כתבה חוקרת הספרות זיוה שמיר בספרה "בעיר וביער", שבו ניתחה בין היתר את "ערב עירוני" וטענה כי אלתרמן כתב את השיר בהשראת ספרו של הפילוסוף הגרמני אוסוואלד שפנגלר "שקיעת המערב", שנכתב עם תום מלחמת העולם הראשונה.
"כלולה בו נבואה על דעיכתה הצפויה של תרבות המערב", מפרשת שמיר, "לכאורה לפנינו תמונה רכה בצבעי פסטל ובצבעי קיטש מתקתקים ולאמיתו של דבר לפנינו שיר פילוסופי על סוף תרבות המערב – על הכרך השוקע אל קיצו".
"כלולה בשיר נבואה על דעיכתה הצפויה של תרבות המערב. לכאורה לפנינו תמונה רכה בצבעי פסטל ובצבעי קיטש מתקתקים ולאמיתו של דבר לפנינו שיר פילוסופי על סוף תרבות המערב – על הכרך השוקע אל קיצו"
כל זה לא הפריע לחובשי בה"ד 10 – בית הספר לרפואה צבאית – לאמץ את השיר כהמנונם הרשמי של חובשי צה"ל. זה לא היה קורה בלי הלחן הנפלא של יוני רכטר.
"'ערב עירוני' נולד בזכות יוסי בנאי", אומר רכטר, "עבדתי איתו ב-1987 על אלבום שלם, ובדיוק יצא אז הספר של נתן אלתרמן, שכמובן כבר לא היה בחיים, שהיו בו כל מיני שירים שלו שנאספו מכל מיני מסגרות. שירים שלא נכנסו לספרי השירה האיקוניים שלו.
"באותו אלבום הלחנתי שלושה שירים של אלתרמן – 'הלאה', 'ערב עירוני' ו'טיול ידוע'. את 'ערב עירוני' הלחנתי על סינתיסייזר, לא על פסנתר. וכשהלחנתי אותו חשבתי על יוסי. שיהיה לו קל לשיר את זה.
"רציתי לחן מאוד פשוט, ועבר לי בראש תאודוראקיס – המלחין היווני שבדיוק נפטר החודש. אני לא יודע להסביר למה, אבל איכשהו הוא עבר לי בראש, וראיתי שאני נכנס לזה.
"רציתי לחן מאוד פשוט, ועבר לי בראש תאודוראקיס – המלחין היווני שבדיוק נפטר החודש. אני לא יודע להסביר למה, אבל איכשהו הוא עבר לי בראש, וראיתי שאני נכנס לזה"
"הלחנתי את השיר בסולם נורא קשה, סול דיאז מינור. בסוף הוא הוקלט – נדמה לי – במי מינור או בפה מינור. כשהלחנתי, הלכתי לסולם כזה מסובך, והרגשתי שאני שט על מין מנגינה שפורצת ממני והיא נורא פשוטה. וככה השיר נולד.
"כשהקלטנו, היינו צריכים לקצר, כי השיר המקורי הוא מאוד ארוך. הורדנו כמה בתים מהטקסט, וכמובן שניסינו להוריד את הבתים שהכי פחות יפגעו, שיהיה שם איזה רצף הגיוני. הרגשתי שמותר לנו לעשות את זה, כי כבר עבדתי לפני זה בתיאטרון וראיתי שבתיאטרון חותכים משייקספיר. אין מה לעשות. חותכים מכל מיני יצירות גדולות אם צריך.
"על העיבוד עבדתי הרבה זמן. יהודה פוליקר היה במקרה באולפן, כי הוא כתב ליוסי שיר שנקרא 'עזורה'. שאלתי את פוליקר אם הוא יסכים לנגן בוזוקי ב'ערב עירוני'. זה לא שהזמנתי אותו מראש. הוא פשוט היה שם. וככה יש בשיר סולו בוזוקי שפוליקר מנגן".
"יהודה פוליקר היה במקרה באולפן, כי הוא כתב ליוסי שיר'. שאלתי אותו אם הוא יסכים לנגן בוזוקי ב'ערב עירוני'. זה לא שהזמנתי אותו מראש. הוא פשוט היה שם. וככה יש בשיר סולו בוזוקי שפוליקר מנגן"
מה שמחבר את זה נורא יפה לתאודוראקיס שישב לך בראש כשהלחנת.
"בדיוק. הכול בשיר הזה התחבר ככה יפה. הכוונה הייתה לעשות מין שיר ים תיכוני, לא במובן של 'שיר מזרחי' אלא במובן של שיר שיש בו מהאווירה של חוף הים התיכון.
"שיר כזה על תל אביב, ששוכנת על שפת הים התיכון. ככה אני הרגשתי. תל אביב שהיא כמו מרסיי, כמו אתונה, ערים כאלה שיש בהן משהו קוסמופוליטי. יש שם מקהלה, אז הבאתי לאולפן גם את הבן של יוסי, יובל, שישיר, יחד עם יובל זמיר ומזי כהן. הם שרים את התשובות בשיר".
יוסי בנאי התחבר אל השיר מייד?
"כן. בטח. כשהשיר יצא, אני זוכר שמנהל אן-אם-סי אז, דני ידין, בא אלי ואמר לי 'אני גאה להיות בחברת תקליטים שמוציאה שיר כזה'. זה היה בשבוע שהאלבום יצא. אף אחד עוד לא הכיר את 'ערב עירוני'. אז הבנתי שהשיר הזה כנראה נוגע.
"בהמשך, מה שעוד תרם לשיר זה הביצוע שעשינו ב'העיקר זה הרומנטיקה', עם גידי גוב, חיים צינוביץ, יובל זמיר ומזי כהן. אז עשינו עוד גרסה שהייתה מאוד מוצלחת, ולאט לאט השיר הזה צבר אוהבים".
"בהמשך, מה שעוד תרם לשיר זה הביצוע שעשינו ב'העיקר זה הרומנטיקה', עם גידי גוב, חיים צינוביץ, יובל זמיר ומזי כהן. אז עשינו עוד גרסה שהייתה מאוד מוצלחת, ולאט לאט השיר הזה צבר אוהבים"
* * *
מחר: כשבאתי לקחת אותה מהעננים (יונה וולך, 1966)
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם