כשיופּ ואן אויין מונה את שמות נכדיו, הוא נשמע כמו מורה העורך הקראה שמית בכיתה ישראלית.
יאיר, יעל, אודליה, נתניה, יועז ושילון – אלו רק חלק מנכדיו, ששמותיהם מוכרים היטב בחברה הישראלית המודרנית. לעומת זאת לנכדים ברוך, משה, אלישבע ויהודה – שמות יהודיים קלאסיים ונפוצים בקרב משפחות יהודיות שונות ברחבי העולם.
אבל ואן אויין ו־16 ילדיו אינם יהודים.
"אנחנו משפחה אדוקה, והתנ"ך תמיד נוכח בחיינו. כלומר, היהדות תמיד נוכחת בחיינו"
משפחת ואן אויין היא משפחה נוצרית פרוטסטנטית מעיירה קטנה בהולנד, אחת מכמה עיירות באירופה בהן הלא יהודים נוהגים להעניק שמות יהודיים מובהקים לילדם. "אנחנו משפחה אדוקה, והתנ"ך תמיד נוכח בחיינו. כלומר, היהדות תמיד נוכחת בחיינו. קראנו לילדינו בשמות המשקפים זאת", מסביר ואן אויין בן ה־69, בעל עסק קמעונאי.
נוסף על השמות המקראיים הפופולריים כמו סימון, דויד, רות ואסתר – נדמה כי השמות היהודיים המובהקים מהתנ"ך נפוצים במיוחד בקרב חוגים נוצריים דתיים בהולנד.
אולם גם הורים הולנדים חילוניים מעניקים לילדיהם שמות בעלי צליל יהודי, זאת מפני שהם תופסים את התנ"ך כחלק מהמורשת שלהם, וגם משום שהם נמשכים למצלול הקצר והחד של השם העברי. חלק מהם חושב כי קיים דמיון בין המצלול העברי להגייה ההולנדית.
"לא רצינו להעניק שם זר עם מצלול אנגלי, אבל כן רצינו שלשם יהיה משקל מסוים שיישאר רלוונטי גם כשהילדים יגדלו", אמרה יאנטין וונק, בת 35 מדרום הולנד, אימם של אהרון ותרצה.
וונק הוסיפה שהיא סבורה שהורים רבים – יהודים ולא יהודים – מעדיפים, מסיבות תרבותיות שונות, שמות קצרים וחזקים בעלי צליל מובחן כמו בועז ותרצה, זאת בניגוד לשמות עם צליל עגול יותר כמו ראיין ואוליביה.
הגר יובסה מעידה כי שמה מעורר תגובות סקרניות וחיוביות מפני שבהולנד הוא נחשב לאקזוטי
הגר יובסה, עיתונאית בת 34 מאמסטרדם, סיפרה בריאיון כי על אף שגדלה במשפחה חילונית, הוריה העניקו לה את שמה פשוט מפני שחשבו שהוא יפה. "הגר" בהגייה הולנדית נשמע "החר", עיצור הנהגה בחך וקיים גם בעברית וגם בהולנדית.
יובסה מעידה כי שמה מעורר תגובות סקרניות וחיוביות מפני שבהולנד הוא נחשב לאקזוטי. דוברי הערבית, למשל, מזהים את המקור המקראי והוגים אותו "האג'אר". "ודוברי הספרדית מתקשים עם הגיית השם".
לדבריה היא מעולם לא חוותה תגובה שלילית לשמה.
אבל משפחת ואן אויין דווקא כן, אמר יופ.
"למרבה הצער, האנטישמיות נפוצה במערכת החינוך", הוא סיפר בריאיון. "הילדים שלנו, בעלי השמות היהודיים, סבלו מהטרדות ומבריונות בגללם". משה ואן אויין חווה זאת ביתר שאת, סיפר אביו, אבל גם אריה, בועז ושיפרה נתקלו בקשיים, הוא הוסיף.
משה בן ה־30 הסכים תחילה להתראיין לכתבה זו, אך הניסיונות להגיע אליו לא צלחו.
לעומת זאת אחיו, בעלי השמות ההולנדים – גרדה, יוהאן, קורנליס ואנדראס – לא חוו בריונות ואנטישמית, הוסיף אביהם. מכון המחקר ההולנדי לחברה ובלשנות Meertens מצא כי הפופולאריות של השמות המקראיים בהולנד עלתה באופן משמעותי משנות ה־80 של המאה הקודמת.
השם תרצה לא היה קיים במדינה בשנות ה־50. אך משנת 1990 ואילך, לפחות 20 תינוקות נקראו כך, כשהשיא היה בשנת 2000 בה ניתן השם ל־120 תינוקות
השם תרצה, לדוגמה, לא היה קיים במדינה בשנות ה־50. אך משנת 1990 ואילך, לפחות 20 תינוקות נקראו כך, כשהשיא היה בשנת 2000 בה ניתן השם ל־120 תינוקות. בשנת 2014 נקראו כ־100 תינוקות נוספים בשם. תרצה, אחת מחמש בנות צלפחד, מוזכרת לראשונה בספר "במדבר" בקטע העוסק בירושת אביהן המנוח (תרצה היא גם שמה של עיר כנענית).
מגמה דומה התרחשה עם השם לוי בקרב בנים, שם שכמעט ולא הוענק עד 1980. בשנת 2014 כבר היו כ־8,000 "לוי" בהולנד. מדי שנה השם מוענק למאות תינוקות (בשנת 2016, למשל, נולדו כ־700 "לוי").
אחד מהם הוא לוי ורשוף, בן 26 מנורדוויק – עיר חוף הנמצאת כ־48 קילומטרים דרומית־מערבית לאמסטרדם. ורשוף, עובד כנסייה, אומר שהוא אוהב את שמו בין היתר בשל הזיקה שלו ליהדות.
"כשאני חושב על יהדות ועל יהודים, אני חש תחושה חיובית, לכן אני מרגיש טוב עם זה שהשם שלי קשור לכך. אני מרגיש גאווה כשיהודים מגיבים באופן חיובי לשמי", הוא סיפר. אחת מאותן פגישות התרחשה בשנת 2010 עם רב בהאג שסיפר לורשוף על המשמעויות התנ"כיות של השם.
"כשאני חושב על יהדות ועל יהודים, אני חש תחושה חיובית, לכן אני מרגיש טוב עם זה שהשם שלי קשור לכך"
ורשוף ואשתו קראו לבנם עזרא – שם שנתפס בעיני רבים בחו"ל כשם יהודי מובהק, אך בהולנד הוא נפוץ בקרב לא יהודים.
בבלגיה, בה חיים כ־11 מיליון אנשים, רק כמה עשרות תינוקות נקראים לוי מדי שנה. זאת לעומת מאות התינוקות בהולנד, שאוכלוסייתה מונה 17 מיליון איש. (כמעט כל האנשים ששמם לוי בבלגיה מגיעים מאזורים בעלי אוכלוסייה פלמית, שגודלה כשבעה מיליון איש).
אנטי–שם
בכל אחת משתי המדינות חיים כ־30 אלף יהודים. זה לעצמו, לפחות בהולנד, לא מספיק כדי להסביר את אלפי השמות היהודיים שניתנים במדינות אלה מדי שנה.
בכל שנה השם בועז מוענק למאות תינוקות הולנדים. לעומת זאת בבלגיה, על פי נתונים ממשלתיים, הוא ניתן לפחות מ־20. שמות כמו תרצה, שפרה ותמר – הניתנים לאלפים בהולנד, נדירים מכדי להיות רשומים בסטטיסטיקה הבלגית.
"אני חושד (וזה רק חשד) שהורים לא חושבים יותר מדי על מקורם היהודי של השמות האלה (או על ההשלכות האפשריות)"
השם ברכה, שם נדיר יחסית בהולנד, צבר פופולריות יחסית בזכות שחקנית קולנוע לא יהודייה – ברכה ואן דסבורג. בשנת 2014 היא הייתה אחת מ־44 נשים הולנדיות ששמן הוא ברכה. שמות ילדיה הם סופיה, קיס ובוריס.
במקביל, סקרים הראו כי בבלגיה האנטישמיות נפוצה יותר מבהולנד, שבה הביטויים לשנאת יהודים הם מהנמוכים באירופה.
גריט בלוטהופט, סוציולוג מאוניברסיטת אוטרכט המתמחה בחקר שמות ועובד במכון המחקר Meertens, אומר כי אין בידיו נתונים המסבירים מדוע השמות היהודיים נפוצים בהולנד, אולם הוא סבור כי לרגשות דתיים נוצריים יש חלק בזה.
"שקלנו את האפשרות שיציקו לילדים שלנו ויתגרו בהם כי יש להם שמות יהודיים", הסביר וונק. "החלטנו לתת להם את השמות האלה בכל זאת. ילדים תמיד ימצאו על מה להקניט"
"אני חושד (וזה רק חשד) שהורים לא חושבים יותר מדי על מקורם היהודי של השמות האלה (או על ההשלכות האפשריות)", אמר בלוטהופט, שמצוטט לעתים קרובות בתקשורת ההולנדית כמומחה לשמות. "לא יותר משהם חושבים על שמות כמו דויד, שרה או יהודית. אנשים פשוט חושבים שאלו שמות יפים".
כריס וונק, אביהם של אהרון ותרצה, מודה כי בחר בשמות האלה מפני שהם נשמעים לו יפה, אך מבהיר כי הוא ואשתו יאנטין כן חשבו על ההשלכות האפשרויות.
"למען האמת, זה משהו שחשבנו עליו, כן, שקלנו את האפשרות שיציקו לילדים שלנו ויתגרו בהם כי יש להם שמות יהודיים", הסביר וונק. "אבל החלטנו לתת להם את השמות האלה בכל זאת. ילדים תמיד ימצאו על מה להקניט. אז שיקניטו בגלל השמות האלה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם