קריאה לחרם על ישראל. אילוסטרציה (צילום: AP Photo/Amr Nabil)
AP Photo/Amr Nabil

הכרזה על ארגוני זכויות אדם כארגוני טרור היא לא הדרך להילחם בחזית העממית

ארגון החזית העממית הרחיב בשנים האחרונות את פעילותו הפוליטית, וממקד את מאמציו במלחמה דיפלומטית-הסברתית נגד ישראל בזירה הבינלאומית ● ישראל לא התייחסה לכך עד כה כאיום אסטרטגי, וכעת היא מנסה "לתקן" ● לא בטוח שההחלטה להכריז על מוסדות אזרחיים כ"ארגוני טרור" היא התשובה ● פרשנות

שר הביטחון בני גנץ הכריז ביום שישי האחרון על ההחלטה להגדיר שישה מוסדות הפועלים בגדה כארגוני טרור. גופי הביטחון בישראל הובילו את המהלך, וסביר להניח כי הוא לא היה יוצא אל הפועל ללא אישורו של ראש הממשלה נפתלי בנט.

בהודעה המפרטת את הנימוקים להחלטה מטעם לשכתו של גנץ נמסר כי "ארגונים אלה הם חלק מרשת הפועלת בכסות של ארגוני חברה אזרחית מטעם החזית העממית כדי לתמוך בפעילותו ולקדם את מטרותיו" וכי "מדובר בזרוע של הנהגת הארגון שמטרתה השמדת ישראל תוך נקיטה של פעולות טרור".

לישראל חשבון פתוח עם ארגון החזית העממית. הפיגוע האחרון שפעילי הארגון הצליחו לבצע היה לפני כשנתיים, אז נרצחה הצעירה רנה שנרב ז"ל במעיין דני בשומרון. לארגון היסטוריה ארוכה של תכנון וביצוע פעולות טרור, בהן רצח השר רחבעם זאבי.

לישראל חשבון פתוח עם ארגון החזית העממית. הפיגוע האחרון שפעילי הארגון הצליחו לבצע היה לפני כשנתיים, אז נרצחה הצעירה רנה שנרב ז"ל במעיין דני בשומרון

שמו של הארגון עלה באחרונה שוב לכותרות בעקבות הצהרות הנהגת חמאס כי זו עומדת על דרישתה לשחרר בעסקת חילופי שבויים עם ישראל את אחמד סעדאת, לשעבר מזכ"ל החזית העממית, המרצה עונש מאסר של 30 שנה בכלא על תכנון רצח זאבי.

זה תקופה ארוכה שפעילי הארגון נמצאים על הכוונת של שב"כ, ובייחוד ח'אלדה ג'ראר, חברה במועצה המחוקקת הפלסטינית ופעילה מובילה ומרכזית בארגון שהייתה עצורה לסירוגין בכלא בישראל במעצר מנהלי שהוארך מדי חצי שנה, וכן נשפטה לשנתיים מאסר בגין פעילותה בארגון.

ח'אלדה ג'ראר ב-2016 (צילום: AP Photo/Majdi Mohammed)
ח'אלדה ג'ראר ב-2016 (צילום: AP Photo/Majdi Mohammed)

בחודש יולי האחרון, סירבה ישראל לשחררה מהכלא כדי להשתתף בהלוויית בתה בת ה-30 שלקתה בליבה, דבר שחולל סערה והאדיר עוד יותר את דמותה של ג'ראר.

חיסול החשבונות של ישראל עם החזית העממית לא נגמר פה. היכולת הצבאית של הארגון להוציא פיגועים בגדה בעשור האחרון מוגבלת, הן בשל פעולות מנע של ישראל שלא מאפשרות לאנשי הארגון להרים ראש ולבנות תשתיות צבאית, וגם מכיוון שהארגון החל למקד את פעילותו בשנים האחרונות בלוחמה הסברתית – דיפלומטית – משפטית נגד ישראל.

החזית העממית מטפחת את המאבק בישראל באמצעים "רכים" שאינם בהכרח צבאיים. הארגון אימץ את רעיונות תנועת ה-BDS, ופעיליו קוראים לחרם על ישראל על כל במה אפשרית – באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות, בקמפוסים ברחבי העולם, וכן באמצעות קמפיינים הסברתיים אגרסיביים שהארגון משיק מעת לעת ובהם הסתה פרועה המטיפה לשנאת ישראל. המאמצים לעשות דה-לגיטימציה לישראל לא מצטמצמים להודעות כתובות לתקשורת.

הארגון אימץ את רעיונות תנועת ה-BDS, ופעיליו קוראים לחרם על ישראל על כל במה אפשרית – באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות, בקמפוסים ברחבי העולם, וכן באמצעות קמפיינים הסברתיים אגרסיביים

מדובר בפעילות ענפה ועיקשת של נטוורקינג שבמסגרתה נבנים קשרים עם ארגוני זכויות אדם באירופה ובארה"ב. אנשי הארגון גם מפעילים לובי בפרלמנטים ומוסדות ממשל בעולם, וחודרים לחוגים בעלי השפעה כדי להפיץ את המסרים שלהם ולהשפיע על דעת הקהל המקומית במדינות שונות.

זה כולל גם תוכניות עבודה מסודרות מול גורמים משפטיים ברמה העולמית ומוסדות הקשורים לאו"ם, בניסיון לפתוח בחקירה נגד ישראל בבתי משפט בינלאומיים.

הפגנה בנמל פורטלנד נגד ישראל, 4 ביוני 2021 (צילום: Brooke Anderson via J. The Jewish News of Northern California via JTA)
הפגנה בנמל פורטלנד נגד ישראל, 4 ביוני 2021 (צילום: Brooke Anderson via J. The Jewish News of Northern California via JTA)

חברי החזית העממית נוקטים קו חריף גם נגד יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס ונחשבים לאחד מגופי האופוזיציה הקשוחים ביותר שפועלים נגדו. הם תוקפים ללא הרף את מדיניות הרשות על שיתוף הפעולה והתיאום הביטחוני שהיא מקיימת עם ישראל, ונוהגים למתוח ביקורת תקיפה על מה שהם מגדירים "השחיתות ברשות הפלסטינית".

החזית העממית היא אחד הגופים המרכזיים שהובילו את המחאה נגד הרשות ומנגנוני הביטחון הפלסטינים בגדה בעקבות מותו של הפעיל הפלסטיני, ניזאר בנאת. על הרקע הזה, עשרות מפעילי הארגון תוחקרו, תושאלו ונעצרו בתקופה האחרונה בידי מנגנוני הביטחון הפלסטינים.

לאחרונה תיאר גורם פלסטיני בפני זמן ישראל את פעילות החזית העממית כך: "הם לא מאמינים בשום סוג קשר עם ישראל, לא ברמת ההנהגה ולא ברמת השטח עם האנשים עצמם. אני לא יודע אם הם באמת מאמינים ביישום הדיבורים שהם מפזרים על השמדת ישראל.

"אבל יש משהו חזק בעוינות שלהם לישראל וכל מה שנחשב ישראלי, ומהבחינה הזאת אני לא רואה איך הם שונים למשל מחמאס. ככל שזה קשור לחמאס, אנחנו יודעים שישראל מוטרדת מבניית יכולות צבאיות והסלמה בשטח, אבל אם אנחנו מדברים על החזית העממית, ישראל פחות צריכה לדאוג מהעניין הצבאי, ויותר מהטרור הדיפלומטי שהארגון הזה עושה נגדה".

"אני לא יודע אם הם באמת מאמינים ביישום הדיבורים שהם מפזרים על השמדת ישראל.  אבל יש משהו חזק בעוינות שלהם לישראל וכל מה שנחשב ישראלי, ומהבחינה הזאת אני לא רואה איך הם שונים למשל מחמאס"

זה נכון. גם בלי לירות כדור אחד, החזית העממית – בדומה לארגונים נוספים בפוליטיקה הפלסטינית – מפעילים רשת מאורגנת של הסתה נגד ישראל במישור הדיפלומטי-הסברתי, תוך היתלות באצטלה של טיעונים משפטיים מהמשפט הבינלאומי. נזק רב כבר נגרם לישראל במשך השנים כתוצאה מהפעילות הזאת.

צעדה של ארגון החזית העממית בעזה, 2 ביוני 2021 (צילום: AP Photo/Felipe Dana)
צעדה של ארגון החזית העממית בעזה, 2 ביוני 2021 (צילום: AP Photo/Felipe Dana)

ישראל יכולה הייתה למזער בזמן אמת את הנזק, לו הייתה "מתעוררת בזמן" ופועלת מול האיום הזה באותם הכלים בדיוק שבהם משתמשים נגדה הארגונים הפלסטיניים, ובראשם החזית העממית. שליחת מיטב המשפטנים, הדיפלומטים והמשפיענים הישראלים לקדמת הבמה, החדרת מסרים וקמפיינים נגדיים ברשתות, הם חלק מאמצעי המאבק.

אלא שלמרות האיום שנשקף לישראל במשך שנים מרשת הפעילות של הארגונים הפלסטיניים וזרועותיהם, ישראל לא הגדירה זאת כאיום אסטרטגי. משכך, היא גם לא השקיעה מספיק משאבים או בנתה תוכנית עבודה ממשלתית מסודרת ומתוקצבת, בדיוק כפי שהיא פועלת מול איומי טרור צבאיים.

למרות האיום שנשקף לישראל במשך שנים מרשת הפעילות של הארגונים הפלסטיניים וזרועותיהם, ישראל לא הגדירה זאת כאיום אסטרטגי. משכך, היא גם לא השקיעה מספיק משאבים או בנתה תוכנית עבודה

המוסדות שנכללים ברשימה עוסקים בשורה של תחומים, ונשאלת השאלה: אם בישראל סברו שמוסדות אלה מעורבים בפעילות עוינת תחת מסווה של קידום זכויות אדם, מדוע אפשרו להם להתבסס ולהתמסד במשך שנים רבות באין מפריע?

לרשות גופי הביטחון של ישראל עומדים לא מעט כלים להתמודדות עם פעילות טרור, לרבות שימוש במעצרים מנהליים לסיכול פעילות טרור ואמצעים אחרים שאפשר לנקוט, טרם הפנייה למהלך המוחצן, "הקל והנוח" יחסית, שבו מכריזים על ארגוני זכויות אדם "כארגוני טרור" – צעד שעלול להיות בעייתי מבחינה מדינית.

שר הביטחון בני גנץ, ספטמבר 2021 (צילום: אלעד מלכה)
שר הביטחון בני גנץ, ספטמבר 2021 (צילום: אלעד מלכה)

לכאורה, זהו עניין ישראלי פנימי שאין לגביו חובת דיווח או מתן עדכון מוקדם לאמריקאים. אך בהינתן הרגישות של הממשל הנוכחי לעניין זכויות אדם, ראוי היה לנקוט זהירות יתרה, ובעיקר לתאם מסרים ועמדות כדי להימנע ממבוכה כמו זו שהתפתחה בסוף השבוע, כאשר הודיע דובר משרד החוץ האמריקני כי "ישראל לא סיפקה לארה"ב התראה על כוונותיה בעניין זה".

בהינתן הרגישות של הממשל הנוכחי לעניין זכויות אדם, ראוי היה לנקוט זהירות יתרה, ובעיקר לתאם מסרים ועמדות כדי להימנע ממבוכה כמו זו שהתפתחה בסוף השבוע

אמש נפוצו דיווחים כי בניגוד למה שנמסר, ישראל כן עדכנה גורמים אמריקאים בנושא. בין אם הודעת הדובר נכונה או שמא נבעה מאי-הבנה, נראה שאת התקלה הזאת ניתן היה למנוע עם קצת יותר ערנות ותשומת לב לפרטים הקטנים, בערוצי התקשורת בין הצוותים, האמריקאים והישראלים.

עוד 1,003 מילים
סגירה