בקנדה מתכננים לחמם עיר באמצעות כריית ביטקוין

הבעיה העיקרית בכריית מטבעות וירטואליים כמו ביטקוין היא העלות הסביבתית הכבדה הכרוכה בכך ● לפי מחקר של אוניברסיטת קיימברידג', החשמל הנדרש לכריית הביטקוין בעולם שווה לכמעט פי-2 מכלל צריכת החשמל בישראל ● החודש הודיע תאגיד האנרגיה בקנדה כי ביחד עם חברת כריית ביטקוין, בכוונתם להפוך את צפון ונקובר לעיר הראשונה בעולם שתספק חימום באמצעות הכרייה

ביטקון וקנדה. אילוסטרציה (צילום: iStock)
iStock
ביטקון וקנדה. אילוסטרציה

הביטקוין שוב כיכב בתקופה האחרונה בכותרות בעקבות אישור הרשות לניירות ערך בארצות הברית (ה-SEC) לסחור בקרן הסל הראשונה העוקבת אחר החוזים העתידיים (ETF) של המטבע. מדובר בהודעה לה מצפים משקיעי המטבע הווירטואלי זה מספר שנים. בעקבות ההחלטה, הביטקוין שבר שיאים והגיע עד לשווי של 67 אלף דולר ליחידת מטבע אחת.

למרות הרוח הגבית מאחורי המטבע, הביטקוין ממשיך לשאת עליו גיבנת גדולה והיא העלות הסביבתית הכבדה הכרוכה ביצירתו. מדובר בתהליך לו שותפים חברות המפעילות חוות ענק של מחשבים המתחרות ביניהן על פתרון פעולות חשבוניות.

על מנת להישאר תחרותיים, החברות צריכות להשקיע כוח מחשוב רב כשבסופן הן זוכות במטבעות ביטקוין חדשות. החוות האלה, שעובדות ברצף ללא הפסקה, מפיקות חום רב, מה שמצריך את קירורם. תהליך הקירור צורך חשמל רב.

באוניברסיטת קיימברידג' מצאו במאי האחרון כי לצורך הפעלת כוח המחשוב של כלל כריית הביטקוין בעולם במשך שנה אחת היה צורך בניצול חשמל בכמות של 133.68 טרה־וואט לשעה (TWH). מדובר בכמות הגדול כמעט פי-2 מכלל צריכת החשמל בישראל בשנה שלמה, העומדת על כ-72.8 TWH.

באוניברסיטת קיימברידג' מצאו במאי האחרון כי כלל כריית הביטקוין בעולם במשך שנה אחת מנצלת חשמל בכמות של 133.68 טרה־וואט לשעה – כמעט פי-2 מכלל צריכת החשמל בישראל בשנה שלמה

מרכז לכריית מטבעות ביטקוין בוירג'יניה, פברואר 2019 (צילום: AP Photo/Steve Helber)
מרכז לכריית מטבעות ביטקוין בוירג'יניה, פברואר 2019 (צילום: AP Photo/Steve Helber)

הגיבנת הזו שנושא איתו הביטקוין מקשה על יזמים, משקיעים והן על רשויות ממשלתיות לאמץ או לקדם את הרגולציה סביב המטבע. כך למשל אלון מאסק, שידוע כחובב קריפטו מושבע, הודיע כי חברת טסלה שבבעלותו תקבל ביטקוין לצורך רכישת מוצרים לרכבי החברה ובשלב מאוחר יותר אף יהיה ניתן לרכוש את הרכבים עצמם במטבע. לאחר זמן קצר חזר בו מיוזמה זו בטענה שהביטקוין הוא מטבע מזהם – מה שהוביל לנפילה של עשרות אחוזים בערכו של המטבע.

הבנק העולמי מצדו דחה את הצעת אל סלבדור להכיר במטבע הדיגיטלי כמטבע רשמי של המדינה לצד הדולר – לטענתם בין השאר בגלל הפגיעה בסביבה.

בעולם ניסו למצוא פתרונות יצירתיים לניצול החום הנפלט בתהליך כריית ביטקוין כדי להפוך את ייצור המטבע ליותר ידידותי לסביבה. בין השאר היו מי שניצלו בארה"ב את החום לגידול חוות ירקות וחימום לולים. ברוסיה חיממו בתים באמצעות חוות כרייה. אולם בכל המקרים עד כה היה מדובר בעיקר ביוזמות פרטיות של אנשים פרטיים שנעשו בקנה מידה קטן.

בעולם ניסו למצוא פתרונות יצירתיים לניצול החום הנפלט בתהליך כריית ביטקוין כדי להפוך את ייצור המטבע ליותר ידידותי לסביבה. בין השאר היו מי שניצלו בארה"ב את החום לגידול חוות ירקות וחימום לולים

קנה מידה רחב יותר יגיע כנראה מיוזמה ראשונה מסוגה, שפרסם החודש תאגיד האנרגיה לונדסייל (LEC) בשיתוף עם חברת כריית הביטקוין MintGreen. השניים הודיעו כי בכוונתם להפוך את העיר צפון ונקובר בקנדה לעיר הראשונה שתחמם את בנייני המסחר והמגורים שלה באמצעות כריית ביטקוין.

העיר צפון ונקובר בקנדה (צילום: Flying Penguin, ויקיפדיה)
העיר צפון ונקובר בקנדה (צילום: Flying Penguin, ויקיפדיה)

צפון ונקובר היא עיר קטנה יחסית: חיים בה כחמישים אלף תושבים על פני שטח של כ-12 קמ"ר – סדר הגודל של עיר כמו לוד, רק עם הרבה פחות תושבים.

לונדסייל מצפה להתחיל לספק חום לעיר כבר בשנת 2022 במסגרת הסכם חוזי ארוך טווח. ההסדר שלה עם צפון ונקובר ימנע לטענתה פליטת 20,000 טונות של גזי חממה לכל מגה וואט לאטמוספרה ביחס לפליטות מאנרגית הגז.

MintGreen משתמשת בטכנולוגייה הלוכדת 96% מהחום הנוצר מכריית הביטקוין, כך שתוכל לנתב אותו לתשתיות מים כאנרגית חום, ומשם למרכז העיר לצורך חימום בקהילה ובתהליכים תעשיתיים אחרים.

MintGreen משתמשת בטכנולוגייה הלוכדת 96% מהחום הנוצר מכריית הביטקוין, כך שתוכל לנתב אותו לתשתיות מים כאנרגית חום, ומשם למרכז העיר לצורך חימום בקהילה ובתהליכים תעשיתיים אחרים

"הנושא המורכב של שינויי האקלים דורש פתרונות חדשניים, ולנדסוייל עם העיר צפון ונקובר, מגלים מנהיגות אדירה בתחום השמירה על איכות הסביבה", אמר קולין סאליבן, מנכ"ל MintGreen.

על פי ההודעה של חברת האנרגיה, הבתים יוזנו מכריית מטבעות קריפטוגרפיים 365 ימים בשנה. העירייה מצידה מצפה שהפיילוט יהווה דוגמה לעיריות אחרות המתמודדות עם סוגיות הקשורות לשינויי אקלים.

עוד 568 מילים
סגירה