מחוץ לביתו במושב שעל שבצפון רמת הגולן, אייל גארי עורם בידיו שכבות של אדמה וסלע כדי להמחיש את מה שקרה באזור הזה בחמש ומשהו מיליון השנים האחרונות. הוא מתאר בפניי התפרצויות וולקניות של הרי געש וקילוחי לבה שהתקשו והפכו לבזלת. הקרקע אטומה למים והסלע מחלחל כך שנוצרו מעיינות עיליים גם ברום הרי הגולן ולא רק בדפנות.

המים הזמינים והשטחים הפתוחים מאפשרים למגוון אדיר של חיות בר לשגשג שם. התוצאה שמתקבלת היא מערכת אקולוגית ייחודית, שלדברי גארי ותושבים אחרים נמצאת כעת בסכנה.

"יש כאן מגוון מינים מטורף וציר נדידת העופות השני בגודלו בעולם. ברמה כזו שה-BBC באים לצלם כאן סדרה על זאבים. יש גם קרקלים, גיריות, חתולי ביצות, צבאים וסמורים. זה אי של מינים וטבע שחבל לחרב. בממשלה לא מבינים על מה הם הולכים לבנות", הוא מוסיף.

אייל גארי: "הגולן זה אי של מינים וטבע שחבל לחרב. בממשלה לא מבינים על מה הם הולכים לבנות" (צילום: עומר שרביט)

בהיותו מורה דרך, ההדרכה הגאולוגית הקצרה הייתה צפוייה. אלא שכעת השיחה עוברת לפסים של תכנון ומדיניות שלדעתו מונעת על ידי יזמי בנייה ואנרגיה. גארי חושש מתוכנית הפיתוח הממשלתית שהוכרזה השבוע, אשר תדחוק הצידה את כל השפע האקולוגי לטובת תכסית חדשה, כולה מעשה ידי אדם: שלמת בטון, טורבינות רוח, קווי הולכה עילייים, שדות סולאריים, שני יישובים חדשים ואזורי תעשייה.

התוכנית תדחוק הצידה את כל השפע הזה, לטובת תכסית חדשה, מעשה אדם: בטון, טורבינות רוח, קווי הולכה עיליים, שדות סולאריים, שני יישובים חדשים ואזורי תעשייה

תנופת התכנון הזו אמורה להתממש בעקבות החלטת ממשלה שאושרה בתחילת השבוע בישיבה חגיגית בדרום רמת הגולן, תחת הכותרת "תוכנית המיליארד לחיזוק ההתיישבות ברמה".

ראש הממשלה נפתלי בנט הגיע במסוק, והמסכה על פניו בקושי הסתירה חיוך רחב, ההולם את מי שיוצא לטיול בחבל הארץ הפראי האחרון שנשאר בצפון הארץ. שאר השרים הגיעו עצמאית כדי להצטלם על רקע הכינרת, למעט שרת התחבורה מרב מיכאלי שנתקעה בפקקים, כמה סמלי. היא פספסה את הפוטו-אופ אבל הגיעה לישיבה שהתקיימה אחר כך.

ראש הממשלה דיבר על "החלטה דרמטית להפנות משאבים לחיזוק ההתיישבות" וקרא לישראלים לבוא לבנות בית ברמה שרק מחכה להם. על גבי ההכרזה התנוסס משחק המלים "סוף סוף מרימים את הרמה".

מתחילים יום חשוב ברמת הגולן. pic.twitter.com/LaCKZgBq0h

— Naftali Bennett בנט (@naftalibennett) December 26, 2021

הכפלת האוכלוסייה בתוך עשור

התוכנית עצמה מציעה להכפיל את אולוסיית הגולן לכמאה אלף בתוך עשור, באמצעות תוספת של 7,000 יחידות דיור בתוך חמש שנים. שני יישובים חדשים קיבלו את השמות הפסטורליים "אסיף" ו"מטר" אף שהמיקום שלהם עדיין לא נקבע. עוד הוחלט להקים ועדה מיוחדת לתכנון ותוכנית מתאר ייעודית כדי לעקוף חסמים בירוקרטיים.

הפולו-אפ לתוכנית הגיע אתמול (שני) בהודעת משרד השיכון על מכרז לבניית 1,560 יחידות דיור בקצרין. לצד הבטחות לתשתיות תיירות, עידוד מתחמי תעשייה והפיכת הגולן לבירת טכנלוגיות אקלים ומזון, יש גם תכנון מאסיבי לאנרגיות מתחדשות, עם שדה סולארי ענק של 4,000 דונם בעמק הבכא ו-170 טורבינות שמתוכננות לקום בציר המזרחי שליד הגבול עם סוריה.

לפני שנתיים הגולן קיבל מממשל טראמפ רוח גבית סמלית בהכרה בו כשטח ריבוני ישראלי. בתגובה לכך, ממשלת נתניהו הודיעה על הקמת יישוב חדש בשם רמת טראמפ, אך הצעד הזה נתפס כמחווה סמלית וחסרת משמעות. כעת, התוכנית של ממשלת בנט מהווה מכפיל כוח מהותי לגולן ועונה לצרכי האוכלוסייה הגדלה ולמשבר הדיור, אך זוכה לביקורת מדינית וסביבתית.

מאמר מערכת של "הארץ" טען שהתוכנית היא שם מכובס לסיפוח הגולן וקרא להתנגד להרחבת ה"התנחלות" בו. אך ההחלטה על פיתוח הגולן מגובה בקונצנזוס פוליטי וקיבלה הכשר גם משרי מרצ והעבודה.

מאמר מערכת ב"הארץ" טען שהתוכנית היא שם מכובס לסיפוח הגולן וקרא להתנגד להרחבת ה"התנחלות" בו. אך הגולן בקונצנזוס פוליטי והתוכנית קיבלה הכשר ממרצ

חברי הממשלה מתכוננים לפוטו-אופ ברמת הגולן, 26 בדצמבר 2021 (צילום: Nir Elias/Pool via AP)

"אין מקום לטעויות והחלטות אימפולסיביות"

לא כולם מתלהבים, כאמור. את פני השרים בישיבה שהתקיימה בתחילת השבוע קיבלו קבוצה קטנה של תושבים ופעילי סביבה, שבאו למחות נגד התוכנית. הם רואים אותה כתכנון דורסני, שמאיים על עתודת השטחים הפתוחים של צפון הארץ ונכס טבע לאומי יקר ערך. המיצג העיקרי לארט של ההפגנה היה נשר מת.

"זה פוחלץ מההרעלה שהייתה ב-1998, לקחתי אותו ממרכז הדרכה של רט"ג, יש להם הרבה כאלה", אומר גארי בשיחה שהתחילה בתוך בית היורט שלו. "אני איש מדבר, נשכבתי על הגדר וספגתי את תל אביב בזמן שאשתי למדה שם לתואר אקדמי וסיכמנו שיום אחרי זה עוברים לנגב או לערבה. אז באנו לבקר חברים בדפנה והם הציעו שנגור לידם, ככה הגענו לכאן".

הוא חבר בעמותת שומרי הגולן, שמקדמת שמירת טבע באזור, ובשנים האחרונות ניסתה להפוך אותו באופן רשמי ל"מרחב ביוספרי. רצינו לעשות מהגולן פארק ילוסטון ישראלי. מרחב אמיתי של טבע שמביא כסף מתיירות וישמר שטחים פתוחים. עכשיו הדבר הזה הגיע מעל הראש שלנו.

"רצינו להפוך את הגולן למרחב ביוספרי, לעשות פארק ילוסטון ישראלי. מרחב של טבע שמביא כסף מתיירות וישמר שטחים פתוחים. עכשיו הדבר הזה הגיע מעל הראש שלנו"

"תוכנית אב לשטחים פתוחים מ-2014 מתכתבת עם החזון שלנו ברמת שימור הקרקע והשטחים הפתוחים עם ציון המיקומים שמיועדים לתעשייה. זה נראה פתרון טוב, המון אנשי מקצוע ישבו על הדבר הזה – כולל אנשי רט"ג ומועצה אזורית גולן. ועכשיו הגיעה החלטת הממשלה שמבטלת וסותרת את התוכנית הקודמת".

פעילי סביבה במחאה נגד פיתוח מואץ בגולן, 26 בדצמבר 2021 (צילום: שומרי הגולן)

לדעת התושבים שהגיעו למחאה, תוכנית הפיתוח המואץ מונעת משיקולים כלכליים – והסביבה ניגפת בפניה. הם חוששים שזירוז החסמים יהיה בעוכריו של הגולן, כפי שאומר גארי: "שטח זה המשאב שהכי במחסור בארץ, אין מקום לטעויות והחלטות אימפולסיביות.

"נכנסו בים המלח ועמק החולה ועשו טעויות, אבל האוכלוסייה הייתה קטנה יותר. היום האוכלוסייה גדלה מהר והגבול לא מתרחב. בקורונה כולם נהרו הנה כשבדרום היה חם מדי. איפה אנשים יטיילו בעוד כמה עשורים? רק בחו"ל? לא יהיה משהו אחר וזה יגיע עוד שנייה. כאן השטחים הפתוחים האחרונים מצפון לבאר שבע".

"בקורונה כולם נהרו הנה כשבדרום היה חם. איפה יטיילו עוד כמה עשורים? בחו"ל? לא יהיה משהו אחר וזה יגיע עוד שניה. כאן השטחים הפתוחים האחרונים מצפון לבאר שבע".

זה נראה מאבק של נמב"י. אתם לא רוצים שאנשים נוספים יבואו לגור כאן?
"אנשים רוצים לגור ואי אפשר להגיד 'אנחנו נתרווח כאן ואתם תצטופפו במרכז'. מי שרוצה לבוא, השערים פתוחים ויש דרכים לפתח, אבל זה צריך להיעשות במחשבה תחילה עם אנשי מקצוע ולא בוועדות מהירות.

"צריך לחזק את קצרין ולהפוך אותה לעיר אמיתית, לבנות לגובה. להשאיר שטחים פתוחים. טורבינות רוח עם סובסידיה הן לא כדאיות ויקטלו בעלי כנף.

"הסולארי הוא פתרון טוב אבל לא על חשבון השטחים הפתוחים. צריך למקום אותו בשטח מופר, על תשתיות ומבנים קיימים. דו"ח של המשרד להגנת הסביבה מינואר קבע שאפשר לספק חצי מהחשמל בארץ מפאנלים סולארים על גגות ומבנים אבל את זה קשה לעשות ברמה תכנונית ורגולטורית.

שר הבריאות ניצן הורוביץ משוחח עם פעילי סביבה שהגיעו למחאה מול ישיבת הממשלה שהכריזה על תוכנית פיתוח הגולן, 26 בדצמבר 2021

"הממשלה רוצה תוצאות בזמן קצר אז יוצרים מציאות בשטח והסרת חסמים כדי לקבל קרדיט, בלי אנשי מקצוע.

"יישובים חדשים אפשר להקים על מחנות צבא נטושים, בחומה וחושניה, יש שם תשתיות והם מופרים לחלוטין אבל בחרו לעשות אותם בשטחים פתוחים, בין שעל לצומת השיריון, אזור שהוא מסדרון אקולוגי, ודרומית ליונתן בדרום הגולן. שטחים עם חשיבות אדירה לחי באזור".

בשלב מסויים של השיחה עלינו להר שיפון שנמצא במרחק כמה דקות נסיעה מביתו של גארי. בתצפית פנורמית רואים מצד אחד את בינת ג'בייל בדרום-מערב לבנון, ומזרחה משם את החרמון, הרי אביטל ובנטל, וסוריה.

מתחת לחרמון מרצדות טורבינות הענק שהולכות ומוקמות בעמק הבכא וכן הישנות והקטנות יותר שהוקמו דרומה משם בתל-אסנייה. לפי התכנון, יוקמו 170 טורבינות שאמורות לעטר את קו הרקיע בגבול המזרחי של הרמה, תוך הדיפת בעלי החיים מערבה וקטילת העופות. גארי חושב שזה אסון ומצייר תמונה קודרת של תיעוש שהולך ומחריב את אופיו של האזור:

"שרת האנרגיה קארין אלהרר כתבה שהיא מחוייבת לאנרגיות מתחדשות אבל היא לא בקיאה בפרטים, הטבע לא מעניין אותה. מקימים פה קווי מתח עיליים אימתניים שהתקמצנו על הטמנה שלהם, עוד ועוד דרכי גישה ושדות סולאריים".

"שרת האנרגיה קארין אלהרר כתבה שהיא מחוייבת לאנרגיות מתחדשות אבל הטבע לא מעניין אותה. מקימים פה קווי מתח עיליים אימתניים שהתקמצנו על הטמנה שלהם, עוד ועוד דרכי גישה ושדות סולאריים"

במכתב פתוח לראש הממשלה שפרסם גארי בפייסבוק ועורר הדים ברשת, הוא פנה אל בנט בשם הטבע ברמת הגולן:

"אני לא חושב שאתה מבין את זה עד הסוף, אבל אני, הטבע בגולן, נמצא תחת מתקפה שאתה מוביל … אם יפלו המערכות האקולוגיות גם טריליארד טורבינות וערים חדשות לא יועילו. אין לנסות לפתור בעיה אחת על ידי יצירת בעיה אחרת".

"הטבע הגולני ז"ל". הפגנה של פעילי סביבה נגד תוכנית פיתוח הגולן, 26 בדצמבר 2021 (צילום: שומרי הגולן)

שומרי הגולן לא לבד בהתנגדות לתוכנית החדשה. במנהל התכנון פרסמו התנגדות להקמת היישובים החדשים וציינו גם את המלאי הקיים של אלפי יחידות דיור בתכנון. לדעתם, עדיף להישען על תשתיות קיימות ויישובים חדשים רק יפגעו ביכולת של קצרין וערים אחרות באזור למשוך אוכלוסייה חזקה.

במנהל התכנון מתנגדים להקמת היישובים החדשים וציינו את המלאי הקיים של אלפי יחידות דיור בתכנון. לדעתם, יישובים חדשים יפגעו ביכולת של קצרין וערים אחרות באזור למשוך אוכלוסייה חזקה

במקביל, גם החברה להגנת הטבע פרסמה הצעה לשינוי תוכנית הפיתוח. הם חושבים שהכוונה להקים ועדת תכנון מיוחדת לגולן עומדת בסתירה לחוק התכנון, כרוכה ב"חוסר סבירות קיצוני" ושאין בה נציגי ציבור וסביבה שנחוצים מאוד "במרחב כה רגיש".

כמו כן, הם כתבו כי התמ"א הייעודית לגולן תעקוף תוכניות מתאר של הוועדה המחוזית והציעו לבטל את הקמת היישובים החדשים ולהתמקד בביסוס הקיימים. ביחס לשדה הסולארי הענק שמתוכנן לעמק הבכא, בחברה להגנת הטבע קבעו כי הוא עלול לדחוק הצידה 19 מיני יונקים ובמקומו יש לקדם אנרגיה סולארית ואגירה על גגות מבנים.

קווי מתח להולכת האנרגיה המתחדשת שקיימים ועוד יוקמו דוקרים את העיניים בנוף הגולן והדרישה היא להטמין אותם. כמו כן, מוצע לחזק אזורי תעשייה קיימים ולא להקים חדשים – ובשורה התחתונה להציב יעד של שמירת משאבי הטבע בגולן, כולל אישור שמורות חדשות.

פאנלים סולאריים על מבנים חקלאיים בגולן. הממשלה הכריזה על שדה סולארי שיוקם על חשבון שטח פתוח בעמק הבכא (צילום: עומר שרביט)

"לא קרה כלום, להרגיע"

את הטענות על חוסר האיזון בין שימור הטבע לצרכי הפיתוח הפנינו בין השאר לחיים רוקח, ראש המועצה האזורית גולן. על אישור התוכנית בממשלה הוא אומר כי "בנסיבות הפוליטיות שנוצרו, תוכנית היסטורית תביא את חזון הכפלת האוכלוסייה לידי מימוש. יש חששות כשאתה עושה שינוי, אבל הם לא מוצדקים. לתוכנית יש שלב א', ב' ו-ג'.

"בשלב א' נקלוט בתוך שנתיים 1,000 בתי אב שיתפזרו על כל היישובים הקיימים לפי הרצון והקצב שהם רוצים. בשלב ב' הם לא יוכלו לקלוט כי אין תב"ע, כמו למשל ביישוב בני יהודה שבו כל המגרשים נמכרו. צריכים תב"ע ולהסיט כביש שזה פרויקט קטנצ'יק של 50 מיליון שקל שאין סיכוי שאשיג בלי החלטת ממשלה. בזכות התוכנית נסיט את הכביש ונקלוט 400 משפחות כמו שהיישוב רוצה.

"אותו הדבר ביישוב המדהים חד נס שכדי לפתח צריך להסיט כביש ואז נוכל לקלוט 250 משפחות. כך גם בקלע אלון ועוד יישובים שרוצים לגדול. לא כופים על אף אחד באיזה קצב. כדי ליישם תב"ע בתוך ארבע שנים ניתנה זכות לוועדה מיוחדת לגולן שתקדם תב"עות יותר מהר בלי לפגוע בטבע, ויהיו שם נציגי סביבה. משרד רה"מ לא היה מאשר אם זה היה מנוגד לחוק התכנון.

"אם עושים תב"ע במתווה הרגיל כדי להרחיב את בני יהודה, אז תדבר איתי בעוד שמונה שנים – כי זה הזמן שלוקח לעשות את זה בוועדה מחוזית. הוועדה המיוחדת לא נועדה לקצר הליכים אלא כדי להתעסק אך ורק עם הגולן ויהיה לה יותר זמן לקדם את זה.

"אם עושים תב"ע בוועדה מחוזית כדי להרחיב את בני יהודה אז תדבר איתי עוד 8 שנים. הוועדה הייעודית לא נועדה לקצר הליכים אלא כדי להתעסק אך ורק עם הגולן"

חיים רוקח ראש המועצה האזורית גולן. "לא כופים על אף יישוב באיזה קצב לגדול" (צילום: איתמר כהן)

"בשלב ג' יוקמו יישובים חדשים. יש טענה של פגיעה בטבע, אבל אם יישובים קיימים היו מוכנים לקלוט פי-3 תושבים היה אפשר להימנע מזה. הם רוצים לגדול בקצב שלהם ויוצרים הגבלות. הגולן הוא 1.2 מיליון דונם. 19 אלף תושבים במ.א. גולן, 8,000 בקצרין, ו-25 אלף בארבעת הכפרים הדרוזים. נגיד בעדינות, זה שכונה בבת ים. שני יישובים חדשים של 1,500 דונם זה כלום יחסית לכל השטח.

"לא קרה כלום, חברים, להרגיע. ישבה ועדה ארצית ובחנה מיקומים, היה פינג פונג, בכל מקום עם חשש לפגיעה בטבע נפסל מייד. מצאו שני מקומות שהם לא שמורות טבע, לא שטח חקלאי: אחד זה ג'וחאדר ליד תל-סאקי בדרום-מזרח רמת הגולן. המיקום השני דרומית לשעל. אלה לא שטחי אש, לא שמורת טבע ולא מסדרון אקולוגי. בתוך ארבע שנים כל אחד יכיל 1,500 בתי אב".

ביחס לשדה הסולארי הענק בשטח הפתוח וההעדפה של פעילי הסביבה למקם תשתיות אנרגיה על גגות ומבנים, רוקח אומר: "התמ"א של עמק הבכא כבר הייתה משורטטת עם 38 אלף דונם של תאים פוטו-וולטאיים. נלחמתי אישית וצמצמנו את זה ל-4,000 דונם על שדות מוקשים בעמק הבכא. האם אני אוהב את זה? לא, אבל צריך לתרום את חלקנו לאנרגיה מתחדשת.

"התמ"א של עמק הבכא כבר הייתה משורטטת עם 38 אלף דונם של תאים פוטו-וולטאיים. נלחמתי אישית וצמצמנו את זה ל-4,000 דונם על שדות מוקשים בעמק הבכא. האם אני אוהב את זה? לא"

"אין ניסיון עם תאים פוטו-וולטאיים מעל גידולים חקלאיים, איזה גידולים אפשר ואיזה לא. פאנלים סולאריים מעל מטעי זיתים, תפוח, ירקות ופירות, לא יודעים אם זה יפגע בצימוח בגלל מחסור בגשם ושמש. הגשנו 40-ומשהו בקשות לפיילוטים, אין רגולציה בדבר הזה, איך וכמה עושים. אחרי הפיילוטים נשמח לעשות את זה".

התושבים דורשים להטמין קווי מתח ולבטל טורבינות חדשות.
"קו המתח המכוער שעולה לטורבינות בצפון הגולן זה מלפני תקופתי ואני חושב שזו פגיעה בטבע, לא מתאים לגולן. הקו שהולך לחוות בראשית מוטמן וגם הוועדה הודיעה שהקווים יהיו מוטמנים, נילחם ונגן על זה.

טורבינות בתל עסניה ברמת הגולן, ליד מוצב צבאי נטוש (צילום: Michael Giladi/Flash90)

"יש 120 טורבינות שאושרו סטטוטורית טרום תקופתי, נכנסתי לתפקיד לפני שבע שנים ואני לא רואה איך מחזירים את זה אחורה כי מושקעים בזה מיליארדים. מה שאושר אושר.

"יש 120 טורבינות שאושרו סטטוטורית טרום תקופתי, נכנסתי לתפקיד לפני שבע שנים ואני לא רואה איך מחזירים את זה אחורה כי מושקעים בזה מיליארדים. מה שאושר אושר"

"עכשיו צריך לעצור בין 5-3 שנים ולבדוק מה קורה עם הטורבינות שיקומו בעמק הבכא ובתל פארס ואלה שצריך להחליף באסניה ובשטחים הדרוזים. אחרי שנראה מה זה עושה נקבל החלטה להמשך. הודעתי שאני מתנגד לטורבינות חדשות עד שנבדוק השפעה סביבתית".

מה דעתך על המאמר שקרא "לא להרחבת התנחלות הגולן"?
"חברי ימינה, תקווה חדשה, עבודה ומרצ היו בפנים והצביעו בעד תוכנית הגולן. יש קונצנזוס חד-משמעי. אני לא מכיר את מי שכתב את מאמר המערכת ולא מבין באיזה עולם הוא חי. תאר לך שדאע"ש היו בגולן ואנחנו למטה?

"הגולן ישראלי, היה ויישאר – וגם לפי ארה"ב הוא לא נתון יותר למו"מ. מי שרוצה שלום יקבל אותו רק תמורת שלום ופיתוח חקלאי, לא תמורת הגולן או שום שטח אחר".