עומר שרביט
הזמן של
עומר שרביט

כתב ועורך, זמן ישראל

פס"ד העליון מאשר הסתרת מידע על חפירות ארכיאולוגיות בגדה המערבית

השופטים סולברג ואלרון נימקו את ההחלטה בחשש מחרם אקדמי ופגיעה ביחסי החוץ ● השופטת ברון קיבלה את העתירה של "יש דין" ו"עמק שווה": "הסתרת מידע תפגע בחופש אקדמי, לא תגן עליו"

חפירה ארכיאולוגית ב"עיר דוד" במזרח ירושלים (צילום: אורי לנץ / פלאש 90)
אורי לנץ / פלאש 90
חפירה ארכיאולוגית ב"עיר דוד" במזרח ירושלים

בית המשפט העליון פסק היום כי לא יימסרו פרטים אודות ממצאי חפירות ארכיאולוגיות בגדה המערבית. בית המשפט דחה את העתירה של הארגונים "יש דין" ו"עמק שווה" בנימוק שחשיפת הפרטים עלולה להזיק ליחסי החוץ של ישראל בחו"ל ולגרור חרם אקדמי על החוקרים.

פסק הדין התקבל ברוב של שניים נגד אחת, כאשר השופטים נעם סולברג ויוסף אלרון צידדו במניעת חשיפת המידע ואילו השופטת ענת ברון קיבלה את העתירה לפיה צריך לחשוף אותו. לפי חוק, רשות העתיקות מוסרת מידע מלא על ממצאי חפירות ארכיאולוגיות בתוך מדינת ישראל, לרבות בירושלים.

לעומת זאת, בגדה המערבית החפירות נעשות תחת קצין מטה במינהל האזרחי והוא שומר את המידע לעצמו, כאשר חלק מהממצאים מגיעים למוזיאונים בישראל ואף בעולם. דחיית הערעור לעליון מסיים לפי שעה את הפרשה שהחלה ב-2013, אז הגישו הארגונים בקשת חופש מידע, לקבל נתונים, פרוטוקולים ונקודות ציון של אתרים שהוכרזו כאתרי עתיקות ושהתבצעו בהם חפירות ביהודה ושומרון. בנוסף, הם ביקשו לדעת היכן מאוחסנים הממצאים ומי החוקרים שהשתתפו בחפירות.

מאוחר יותר עתרו שני הארגונים לבית המשפט, וב-2016 העתירה נדחתה בבית המשפט לעניינים מנהליים. הנימוק לדחייה היה כי קיים "חשש ברור ואמיתי" לפגיעה בחופרים ובמוסדות האקדמיים שאליהם הם משתייכים כתוצאה מחרם אקדמי. זאת, למרות שבית המשפט הכיר בכך שהחופרים מחויבים לפרסם את הממצאים לפי חוק. כאמור, הנימוק הנוסף היה חשש לפגיעה ביחסי החוץ של ישראל.

השופטת ברון ציינה בהחלטתה, כי יש 2,300 אתרים ארכיאולוגיים ברחבי הגדה, שחלקם בעלי חשיבות בינלאומית. לדבריה, יש הטוענים שממצאים אלה שייכים למדינת ישראל ואחרים גורסים שזו ביזה ארכיאולוגית. בהחלטתה, מציינת ברון שנסיבות המקרה לא מצדיקות אי גילוי מידע על ממצאים מחשש לחרם אקדמי. היא מסבירה כי למעשה מחקר אנונימי כתירוץ לחרם מהווה סתירה, שכן הסתרת המידע כשלעצמה פוגעת בחופש אקדמי וחוסמת דיון ציבורי במקום להגן עליו.

"השתקת הדיון הציבורי עשויה אולי למנוע חרם בטווח הקצר, ואולם בטווח הארוך השתקה מעין זו לבטח פוגעת ביכולת של ישראל להתמודד עם הביקורת שברצונה להפריך", כתבה השופטת.

את ארגוני העותרים, "יש דין" ו"עמק שווה", ייצג עו"ד ישי שנידור ואת המדינה ייצג עו"ד רן רוזנברג.

העותרים מסרו בתגובה, "החלטת בית המשפט היא גרסה של חוק ההסדרה לאקדמיה ועתיקות, במקום להחיל את אמות המידה המקובלות באקדמיה. כפי שאמרה השופטת ברון בדעת מיעוט, אי אפשר להחיל חוק אחד בתוך ישראל, שבה המחקר הארכיאולוגי והממצאים חשופים ולהתייחס לאותם ממצאים בגדה המערבית כאל סוד מדינה".

לטענתם, "זו פגיעה בדמוקרטיה, שמתקיימת על ידי שימוש מופרך של המדינה באיום החרם. בסופו של דבר קובעת ההחלטה שבמצב הנוכחי גם אמות מידה אקדמאיות בסיסיות הן מותרות והמשך השליטה הישראלית בגדה המערבית מחייבת לקיים שתי מערכות משפט שונות תחת אותו שלטון, אפילו באקדמי״.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 398 מילים. מחכים לתגובתך.
עו"ד מיכאל ספרד (צילום: דן בלילטי / AP)
דן בלילטי / AP
סירוס בג"צ יפעל כבומרנג?

מיכאל ספרד: "ישראל לא תוכל לטעון לדמוקרטיה, זה כבר עולם אחר"

העו"ד המתמחה בדין הבינלאומי, אומר שפסקת ההתגברות עלולה להפוך את ישראל ל"רודנות של ממש" ● פרופ' קנטורוביץ', פורום קוהלת: "אין קשר בין הגבלת בג"ץ לחסינות מהעמדה לדין בחו"ל - זה טיעון מאפיונרי" ● אל"מ במיל' פנינה שרביט-ברוך: "ההתגברות המורחבת היא צעד מרחיק לכת"

"האפשרות שהחוק ימנע מבג"ץ לפסול החלטות של שרים, זה כבר עולם אחר. זה מאפיין שבלעדיו אי אפשר אפילו לטעון לדמוקרטיה", כך אומר "לזמן ישראל" עו"ד מיכאל ספרד, מומחה לזכויות אדם ודין בינלאומי. ספרד מתייחס לפרסומים מאתמול, שלפיהם הממשלה תנסה לחוקק פסקת התגברות, שתמנע מבג"ץ את האפשרות להתערב בהחלטות הרשות המבצעת. זאת, בנוסף להתגברות שעליה דובר עד כה, לפיה הכנסת תוכל לחוקק חוקים שנפסלו בבג"צ.

"אי אפשר לטעון למדינת שלטון חוק, כי אם אין את זה, זה אומר שהשרים והפקידים יכולים לפעול בניגוד לחוק ואין מי שיפסול אותם", הוא מוסיף.

שאלה: באיזו מידה יוזמות החקיקה החדשות, עשויות להסיר את השכפ"צ המשפטי של חיילי צה"ל ובכירי הממשל?

עו"ד ספרד: "באופן מאוד צר, המשפט הפלילי הבינלאומי, מבטא את עקרון המשלימות, שלפיו לא יחקרו ולא יעמידו לדין בטריבונלים בינלאומיים, אם המדינה שבה בוצע לפי החשד הפשע, מסוגלת לחקור ובפועל גם להעמיד לדין במוסדות אכיפת חוק שהם עצמאיים ומקצועיים ואין לחשוד בהם כפארסה. אם וכאשר יוזמות החקיקה האלה ישתכללו לחוק ולא תהיה לבג"ץ את הסמכות לבצע ביקורת שיפוטית על החלטות של הפרקליטות, אז הטענה של ישראל בעולם, שיש לנו מערכת שמסוגלת באופן עצמאי ומקצועי לבחון את הדברים, תאבד באופן משמעותי מתוקפה והדבר הזה יחזק את הדרישה שטריבונלים ומוסדות בינלאומיים יבצעו חקירות והעמדות לדין."

לתת סעד לפלסטינים היה אחד מנקודות ההסברה כי גדולות של ישראל מאז ומעולם: שאמנם הכיבוש לא דמוקרטי, אבל הוא נאור

שאלה: כל זה על אף שיש מוסדות אכיפה כמו הפרקליטות והתביעה צבאית?

עו"ד ספרד: "הפרקליטות והתביעה הצבאית הם מוסדות שיש בהם פגם חמור של עצמאות, הם לא נתפסים כגופים עצמאיים שחוקרים את עצמם, ולא יכולים לחקור מפקדים בכירים. המשטרה הצבאית לא יכולה לחקור את הרמטכ"ל, זה לא עניין של חוק אבל זו מערכת היררכית, כמו שטראמפ אמר, 'אני יכול לתת חנינה לעצמי'. הרמטכ"ל יכול לתת פקודות לכולם, אבל ישראל תמיד אומרת שמעל הרמטכ"ל והפרקליטות יש את בג"ץ, שהם לא כפופים לרמטכ"ל ולשר הבטחון. ברגע שאתה מוריד את הדבר הזה, זה לא מספיק."

בית המשפט העליון בראשות הנשיאה אסתר חיות (צילום: הדס פרוש)
בית המשפט העליון בראשות הנשיאה אסתר חיות. ימשיך לפקח על הממשלה? (צילום: הדס פרוש)

שאלה: מה חדש ביוזמות שדווח עליהן אתמול?

עו"ד ספרד: "התגברות של הכנסת על פסילת חוקים בבג"ץ זה דבר אחד, אבל אם נניח תעבור היוזמה הרחבה שעליה דווח אתמול, של התגברות על פסילת פעולות מנהליות – זה דבר אחר לחלוטין שלא דובר עליו עד אתמול. כמעט בכל מדינות העולם הדמוקרטי בית המשפט יכול לפסול חוקים שמנוגדים לחוקה. פסילה של החלטות של הרשות המבצעת, בין אם זה שר ובין אם זה מפכ"ל ובין אם זה פרקליט של משרד הפנים, היא דבר בסיסי בכל דמוקרטיה".

פרופ' יוג'ין קנטורוביץ': זה טיעון מאפיונרי: אם לא תתן לי מה שאני רוצה, זה בסדר. אבל אתה לא תאהב את החברים שלי בחו"ל

שאלה: מה יהיו ההשלכות ביחס לשליטה הישראלית בגדה המערבית למשל?

עו"ד ספרד: "מה שסביר שיקרה הוא הגבלת כוחו של בית המשפט – כל בתי המשפט – לתת סעד לפלסטינים, וזה היה אחד מנקודות ההסברה כי גדולות של ישראל מאז ומעולם: שאמנם הכיבוש איננו שלטון דמוקרטי אבל הוא נאור מאחר שיש בקרה וביקורת על הפעולות של השליט שהוא הצבא והממשלה. ברגע שמורידים את זה, מכריזים קבל עם ועולם שהשליטה בפלסטינים היא רודנות, לא סתם מדינה לא דמוקרטית אלא רודנות של ממש – יש פה שליט שהוא הצבא ובגלל המבנה החוקתי שלנו זו בעצם הממשלה, והוא יכול לעשות מה שהוא רוצה."

שאלה: וזה יפעל כבומרנג?

עו"ד ספרד: "ללא ספק נשלם על זה מחיר, אבל קשה לומר מה המחיר עד נובמבר 2020, שבו טראמפ והממשל שלו שולטים בארה"ב ואירופה עסוקה בברקזיט ובמשבר הפליטים. כמובן שהדברים האלה עשויים להשתנות ואז הממשלה לא תעיז לעשות את זה. בעולם של לפני שנתיים שלוש לא העיזו לחוקק את חוק ההסדרה למשל, עד שטראמפ נבחר".

אל"מ במיל' ועו"ד פנינה שרביט-ברוך (צילום: יח"צ)
אל"מ במיל' ועו"ד פנינה שרביט-ברוך (צילום: יח"צ)

לדעתו של ספרד שותפה גם אל"מ במילואים ועו"ד פנינה שרביט-ברוך, ששרתה בעבר במחלקה הבינלאומית בפרקליטות הצבאית. לדבריה, "המקצועיות והעצמאות של בית המשפט בישראל, היא בהחלט אחד הדברים שבודקים כדי לראות אם מדינה יכולה לקיים עקרון משלימות ולבצע חקירות כנות, genuine. אם המערכת השיפוטית במדינה מסוימת היא לגמרי פוליטית, או מושחתת, אז זה מאוד יחליש את העיקרון הזה. מההיבט הזה, כל צעד שיחליש את המעמד של בית המשפט עלול להשפיע."

שרביט ברוך אומרת שהיא מתקשה להתייחס לחקיקה שדווח עליה אתמול, לפיה תימנע מבית המשפט האפשרות לפקח על הממשלה: "אני עדיין לא לגמרי מבינה את הרעיון הזה, שהוא לא רק פסקת התגברות, כי צריך סעיף שמגביל את בית משפט לבחון פעולות של ממשלה. אם באמת ינסו בחקיקה לשלול מבג"צ את היכולת לפקח על הממשלה זה צעד מרחיק לכת. אני מתקשה להאמין שהולכים לכיוון כזה שאפילו משפטנים מהצד הימני של המפה הפוליטית מתנגדים לו. אם כן, זה יחליש את המעמד של בית המשפט."

אין קשר בין הגבלת בג"ץ לחסינות מטריבונל בינ"ל

דעה אחרת מביע ראש תחום המשפט בפורום קוהלת, פרופ' יוג'ין קנטורוביץ', שטוען שאין קשר בין הגבלת התחום שבו בג"צ יכול לעסוק לבין העצמאות של מוסדות האכיפה בישראל: "אף אחד לא יודע מה ההצעה כרגע, לא מדובר על להיפטר מבג"צ, אלא להגביל את היכולת של בגצ להתערב בהחלטות מנהליות."

לדבריו, החששות מוגזמים, ואין מקום לחשוב ש"אם לא ניתן לבג"צ את מקסימום הכוח שהוא שואף אליו, העולם יתנפל עלינו. אין מקום לתת לתפיסה של מוסדות שעוינים אותנו לקבוע את המבנה החוקתי שלנו. מדוע כשבג"צ לא יוכל לקבוע כמה פלסטינים נכנסים מעזה לאירועי יום הזיכרון בישראל, למה זה אומר שבתי המשפט פחות עצמאיים ואפשר להעמיד לדין חיילים בבית דין בינלאומי על פשעי מלחמה?"

קנטורוביץ' טוען עוד, שהטיעונים נגד הגבלת בג"ץ, מאפשרים למוסדות זרים לקבוע את המבנה החוקתי של ישראל: "ממילא גם עכשיו בתי הדין הבינלאומיים בוחנים כל מני חקירות בשלבים מקדמיים, למרות בג"צ. זה נראה לי כמו טיעון מאפיונרי: אם לא תתן לי מה שאני רוצה, זה בסדר. אבל אתה לא תאהב את החברים שלי – בהם אני לא יכול לשלוט. למה שנשנה או שנתפור את המבנה החוקתי שלנו לפי העדפות של שחקנים מחוץ לריבונות הישראלית שממילא אין להם עניין לגיטימי להתערב בענייננו? במובן מסויים הגופים הזרים האלה מקבלים זכות לכתוב את החוקה שלנו."

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 912 מילים. מחכים לתגובתך.

דעה עם כל הכבוד למוריס קאהן, הוא לא שילם את מלוא המס בישראל

לצד התרומות המבורכות ל"בראשית" ולעמותת "צלול", מוטב היה לו מוריס קאהן שילם בישראל את מלוא המס המשקף את רווחיו האמיתיים של הצלחותיו העסקיות

מוריס קאהן (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
Noam Revkin Fenton/Flash90
מוריס קאהן

שירי מימון שרה את "אני מאמין" של שאול טשרניחובסקי בטקס הדלקת המשואות שפתח את חגיגות יום העצמאות. השיר מבטא בין היתר, אמונה ברוח האדם ויכולתו להגיע להישגים: "כי עוד אאמין גם באדם, גם ברוחו, רוח עז".

כמה מתאים, אפוא, שבין מדליקי המשואות היה גם מוריס קאהן, האיש שייסד את SpaceIL וכמעט הנחית חללית ישראלית על הירח. קאהן הביא מהבית 40 מיליון דולר מתוך 100 המיליון שמימנו את שיגור החללית, וכבר הודיע על התחלת הפרויקט של בראשית 2. "לא נפסיק לחלום", אמר.

מימוש חלומות, כאמור, הוא נושא השיר של טשרניחובסקי. אלא שלצד הישגיות אישית, השיר מבטא גם רעיונות של סוציאליזם, מה שנקרא בעברית "ערבות הדדית", כזו שבה כל אחד נותן את חלקו לפי יכולתו, כדי שלאף אחד לא יחסר:

לֹא בָּרָעָב יָמוּת עֹבֵד,
דְּרוֹר – לַנֶּפֶשׁ, פַּת – לַדָּל.

גם בהקשר הזה, הבחירה בקאהן להדליק משואה מעניינת ומעוררת מחשבות נוגות על השתתפות בנטל. וכל כך למה?

קאהן היה ממייסדי ״אמדוקס״, שפיתחה שירותי חיוב עבור חברות הטלפון. בנוסף, הוא ייסד את ״דפי זהב״ ושלט גם בחברת הכבלים ״ערוצי זהב״, חברת התקשורת ״נטוויז'ן״, ועוד.

את רוב האחזקות האלה מימש (יחד עם שותפיו) בכ-1.9 מיליארד דולר. הפגישה עם המזומנים האלה הפכה אותו לאיש הנזיל ביותר בישראל בתחילת העשור הקודם.

נראה שקאהן ניחן ביכולת יזמית וגם בחוש מופלא לעיתוי – כל כך מופלא, שהוא הנפיק את ״אמדוקס״ בוול סטריט בסוף המילניום שעבר, שנייה לפני שהתנפצה בועת הדוט.קום.

לצד היכולות האלה, המימושים של קאהן אופיינו, לפי הערכות ופרסומים בתקשורת, גם בתכנוני מס אגרסיביים שהשאירו את רוב רווחי ההון בכיס שלו.

"תכנון המאה"

למעשה, לפי תחקיר שפורסם ב-2001 ב"גלובס", קאהן לכאורה "המציא את תכנון המס של המאה", לא פחות ולא יותר. לפי הפרסום של הדס גייפמן ב"גלובס" (על עיקרי ממצאיו חזרו שם גם ב-2014), השיטה של קאהן להתחמק ממלתעות המס של מדינת ישראל, או כל מדינה אחרת, הייתה לעלות על היאכטה ולהימצא מחוץ למים הטריטוריאליים של אף מדינה במשך שנים ארוכות.

באותן שנים, לפי הפרסומים, הוא לא היה תושב באף מדינה, והבית על הים היה המקום היחיד בעולם שבו לא גובים מסים. וכך, לפני שחזר לגור בישראל, קאהן דאג לממש את רוב השקעותיו, כולל ״אמדוקס״, שממילא הייתה רשומה במקלט מס של האי גרנזי.

לפי "גלובס", השיטה עובדת כך: כדי לא לשלם מס על רווחי הון במדינה מסוימת, צריך לעלות על היאכטה ולשהות בה מחוץ למים הטריטוריאליים של כל מדינה במשך 180 יום. השיטה הזאת מאפשרות התחמקות ממס על מכירת מניות ואופציות לפי אמנה שחתומות עליה 200 מדינות.

לפי הכתבה הראשונה בנושא, קאהן החזיק בתים בכל העולם והתרחק מהתקשורת, באופן שהקשה לדעת איפה הוא גר, ובסופו של דבר הגיע לרשות המסים הישראלית "בהתנדבות"

לפי הכתבה הראשונה בנושא, שפורסמה כבר ב-2001, קאהן החזיק בתים בכל העולם והתרחק מהתקשורת, באופן שהקשה על רשויות המס לדעת איפה הוא בעצם גר, ובסופו של דבר הגיע לרשות המסים הישראלית "בהתנדבות", ושילם מסים נמוכים יחסית למי שהיה מגיע כאחד האדם שחייב לשלם.

חדר המצב בשיגור "בראשית" (צילום: תומר נויברג/פלאש 90)
חדר המצב בשיגור "בראשית" (צילום: תומר נויברג/פלאש 90)

קאהן הגיב לטענות הללו בראיון לכלכליסט ב-2013, וכינה אותן "אגדה" שנולדה, לדבריו, בזכות אהבתו להפלגות בים.

בשלב זה הוא כבר מזמן לא נחבא אל הכלים, והשנה שמו נישא בפי כל בזכות התרומה לחללית שכמעט הגיעה לירח. אלא שאת הטענות על התחקיר ב"גלובס" הוא מעולם לא ממש הזים. ״הסיפור כל כך מטורף, אבל מעולם לא הצלחתי לתקן אותו״, אמר ל״כלכליסט״. ״עד היום כשאנשים פוגשים אותי הם שואלים מה עם היאכטה. כבר הפסקתי להתרגז והתחלתי ליהנות מזה״.

בהקשר הזה קאהן לא היחיד כמובן. היו עוד רבים וטובים, כמו למשל סטף ורטהיימר, שלפי חשיפה של "גלובס" ב-2006, גם במכירת ישקר שילם מעט מאוד מסים למדינת ישראל.

היסטוריה מפותלת של תרגילי מס

ההיסטוריה של תרגילי המס בקרב היזמים ויורשי ההון המצליחים בישראל היא ארוכה ומפותלת, החל מחברות ארנק, רישום חברות במקלטי מס, רישום הבעלות בנאמנויות שכאילו לא קשורות לבעל השליטה, ואם זה לא עובד, תמיד אפשר לעבור לגור ביאכטה.

ואם נראה ש"ככה זה" ושתכנוני מס נולדו יחד עם לוחות הברית, כדאי להיזכר באנשי עסקים אחרים, שבחרו לרשום את החברות שלהם דווקא בארץ, כדי לשלם מס אמת ולהוקיר תודה למדינה שבה גדלו וצברו את הידע המקצועי שלהם. אבל למה נלין על אנשי העסקים, כשגם ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצמו ניהל חשבון בנק במקלט מס?

במה שנוגע לקאהן, אפשר להעלות על נס גם את תרומתו לעמותת "צלול" שמנהלת מאבקים סביבתיים רבים. אלא שגם כאן, אבוי, יש איזשהו פער בין הצהרות למעשים: ״צלול״ נאבקת, בין היתר, כדי לשמור על החופים בישראל נקיים מבנייה על קו המים. אלא שקאהן ובנו מתגוררים בבית ינאי, ממש בקו הראשון לים, פחות מ-100 מטר מהחוף.

הימנעות מתכנוני מס ותשלום מס אמת יוכל לאפשר לכל טייקון להשתתף בצרכים הדחופים של המדינה, כמו שירותי רווחה, בריאות וחינוך. זה יכול מאוד לעזור, בטח עכשיו

הימנעות מתכנוני מס ותשלום מס אמת יוכל לאפשר לכל טייקון להשתתף בצרכים הדחופים של המדינה, כמו שירותי רווחה, בריאות וחינוך. זה יכול מאוד לעזור, בטח עכשיו, כשהמדינה באוברדראפט של 10 מיליארד שקל.

אחר כך, ממה שיישאר, קאהן וחבריו יוכלו לגזור קופונים תקשורתיים על חלליות לחלל וקמפיינים להגנת הסביבה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 760 מילים. מחכים לתגובתך.

פוליקר, ארצי ובנאי - המושמעים ביותר במהלך יום השואה

"אפר ואבק" ו"כשתגדל" ממשיכים להיות השירים המושמעים ביותר ברדיו הארצי והאיזורי ● שלמה ארצי ("בגרמניה לפני המלחמה"), ומאיר בנאי ("שער הרחמים") גם הם בחמישיה הפותחת, שנה שניה ברציפות

יהודה פוליקר, שלמה ארצי ומאיר בנאי ממשיכים להיות המושמעים ביותר ברדיו הארצי והאיזורי, גם ביום השואה הנוכחי.

פוליקר במקום הראשון עם 57 השמעות של "אפר ואבק", מספר דומה של השמעות ל"כשתגדל", לאחר מכן שלמה ארצי עם "בגרמניה לפני המלחמה", ועם מספר דומה של השמעות: מאיר בנאי עם "שער הרחמים". אלו היו גם השירים המושמעים ביותר ביום השואה אשתקד, כך עולה מנתוני חברת Media Forest.

"אפר ואבק" הוא שיר הנושא מהאלבום שיצא ב-1988, והוא נכתב על ידי יעקב גלעד על אמו ניצולת השואה. יהודה פוליקר ידליק השנה משואה בערב יום העצמאות, והיו קולות שתהו אם כדאי לתת לשותפו המוזיקלי גלעד, להדליק משואה אף הוא.

השירים המושמעים ביותר ביום השואה, 2019

שם השיר מס׳ השמעות
1. יהודה פוליקר – אפר ואבק 57
2. יהודה פוליקר – כשתגדל 46
3. שלמה ארצי – בגרמניה לפני המלחמה 40
4. מאיר בנאי – שער הרחמים 40
5. עובדיה חממה וחברים – אנא בכח 31
6. דני רובס – פנים ושמות 30
7. חוה אלברשטיין – לכל איש יש שם 29
8. שרית חדד – כשהלב בוכה 29
9. ארבע עשרה אוקטבות – דמעות של מלאכים 28
10. קובי אפללו – ים הרחמים 10

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 158 מילים. מחכים לתגובתך.
איור: אבי כ״ץ

הגיע הזמן לחשוף את הצהרות ההון של נבחרי הציבור

הצהרות ההון של שרים וסגני שרים שוכבות בקלסרים עבים במשרד מבקר המדינה - הרחק מעין הציבור ● פרסום ההצהרות האלה בזמן אמת יכול היה לחשוף, למשל, את עסקת מניות הפלדה של נתניהו, ולהתריע מבעוד מועד על ניגוד עניינים

האם ניתן היה לגלות בזמן אמת, את החשש לניגוד העניינים של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפרשת הצוללות ומניות הפלדה? האם ניתן היה להימנע מהעיכוב בטיפול בפרשה, באמצעות עירנות ציבורית סטנדרטית, שהייתה יכולה לתת למבקר המדינה ולשומרי הסף האחרים, קריאת השכמה בנוגע לשותפות של נתניהו בתאגיד שמספק חומרי גלם לחברת תיסנקרופ? לתזכר אותם בזמן אמת על הפער בין שווי הרכישה של נתניהו לשווי השוק של המניות בעסקאות אחרות?

התשובה היא חד משמעית כן.

אך כדי להגיע למצב שבו הציבור יסייע לשומרי הסף להתעורר בזמן, צריך לאמץ מכשיר מנהלי פשוט, כזה שמקובל בעולם המערבי ושגם המחוקק הישראלי ניסה להסדיר כמה פעמים אך נבלם על ידי הממשלה: הצהרות הון שקופות לציבור.

בנימין נתניהו (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
בנימין נתניהו (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

משיחות עם גורמים בעולם האכיפה והמשפט עולה שלא כולם מצדדים בחשיפת הצהרות ההון של נבחרי הציבור. ואולם, עם התומכים בו נמנה לפחות שופט עליון בדימוס אחד, ואפילו חבר כנסת בכיר ממפלגת השלטון.

שקיפות אמנם כוללת בהכרח פגיעה בפרטיות של נבחרי הציבור, אך כפי שאומר מומחה משפטי אחד, ככל שנבחר הציבור בכיר יותר, כך עולה המשקל של זכות הציבור לדעת בהקשר שלו.

המחטא הטוב ביותר הוא אור השמש

חיוב של נבחרי ציבור לפרסם ברבים את הצהרות ההון שלהם, עם פירוט הנכסים, ההתחייבויות וכל מקורות ההכנסה שיש להם מעבר לשירותם הציבורי, יכול לחשוף מבעוד מועד חשש לניגודי עניינים פוטנציאלים, ובנוסף להרתיע אותם מכניסה למצב של ניגוד עניינים מראש.

חברי הממשלה, ובהם ראש הממשלה, נדרשים להעביר את ההצהרה למבקר המדינה, שאמור לבדוק אותה ולהתריע על ניגוד העניינים בזמן אמת. פרשת מניות הפלדה של נתניהו מוכיחה שלא זה המצב.

התפיסה העומדת בבסיס החוק שמחייב לחשוף את מקורות ההון היא שהמחטא הטוב ביותר הוא אור השמש, וזאת בהתאם לאמרה ידועה של השופט העליון האמריקאי לואיס ברנדייס.

נתן מיליקובסקי (צילום: Drew Altizer Photography)
נתן מיליקובסקי (צילום: Drew Altizer Photography)

בפועל, רק קומץ חברי כנסת פרסמו את הצהרות ההון שלהם מרצונם החופשי, בהם שר האוצר משה כחלון, יו"ר מרצ לשעבר זהבה גלאון, וח"כ לשעבר מיכל בירן מהעבודה.

האחזקה הבעייתית של נתניהו במניותיה של חברת הפלדה Seadrift, נחשפה במקרה, רק בסוף פברואר 2019. העיתוי היה פרסום החלטה של ועדת ההיתרים שליד מבקר המדינה, ובה נאמר כי ראש הממשלה שותף עם בן דודו נתן מיליקובסקי, בתאגיד העוסק בתוספי פלדה.

מכאן החל כדור השלג להתגלגל, ובשורה של פרסומים בתקשורת התחוור כי אותו תאגיד פלדה היה גם ספק של יצרנית הצוללות תיסנקרופ, וכי "ההשקעה" במניות הניבה לראש הממשלה תשואה מחשידה של מאות אחוזים.

הנושא והשלכותיו נבדקים כעת על ידי גורמי האכיפה, אלא שייתכן שתחול עליהן התיישנות. במלים אחרות, הסוסים כבר מזמן ברחו מהאורווה, ושומרי הסף לא התעוררו בזמן.

2007

ראש האופוזיציה בנימין נתניהו קונה 1.6% ממניות Seadrift לפי שווי של 37.5 מיליון דולר

2007

בעסקה אחרת, גורם אחר קונה 19% מהחברה לפי שווי של 715 מיליון דולר

2010

ראש הממשלה נתניהו מוכר את המניות לפי שווי של 269 מיליון דולר – פי 7 מהמחיר שבו קנה אותן

2010

בעסקה אחרת, גורם אחר קונה מניות החברה לפי שווי של 308 מיליון דולר

לסיכום

נתניהו קנה 1.6% תמורת 600 אלף דולר ומכר ב-4.3 מיליון דולר – תשואה של יותר מ-600%, כאשר שווי החברה נחתך ב-57% אחוז באותה תקופה

נתניהו קנה את המניות בחברת Seadrift, כפי הנראה בהנחה של כ-95% בשנת 2007, ושלוש שנים מאוחר יותר, ב-2010, הוא מימש את הקנייה תמורת 4.3 מיליון דולר. הסיבוב הזה הניב לראש הממשלה תשואה מחשידה של 600%.

החשד נובע מכך שהמחיר שנתניהו שילם עבור המניות בנקודת הכניסה היה מזערי, בעוד שהתמורה שקיבל ביציאה היתה גבוהה מאוד, בשעה ששווי השוק של החברה נחתך באותה תקופה ביותר מחצי. במלים אחרות, קנה בזול ומכר ביוקר, מאוד.

כאשר נתניהו רכש את המניות האמורות ב-2007 הוא היה יו"ר האופוזיציה, ובאותו זמן היה אמור למסור הצהרת הון ליו"ר הכנסת. כשהפך לראש ממשלה ב-2009, הוא העביר את ההצהרה למבקר המדינה לשעבר, מיכאל לינדנשטראוס. אלא שלמרות שהמבקר מצהיר שהוא אמור לעשות בדיקות תקופתיות להצהרות ההון, לא נמנע ניגוד העניינים של נתניהו בעסקת רכישות הצוללות.

שאלת התפקוד של המבקר מתחדדת עוד יותר, נוכח העובדה שכבר ב-2009 הוא בחן בקשה של נתניהו לקבל הלוואה מבן דודו

המבקר גם לא התריע על האפשרות שבן דודו האמריקאי של נתניהו ביצע העברת כסף חשודה לחשבונו. שאלת התפקוד של המבקר מתחדדת עוד יותר, נוכח העובדה שלמעשה, כבר ב-2009 הוא בחן בקשה של נתניהו לקבל הלוואה מבן דודו. באותה העת ההלוואה היתה קשורה ישירות לאחזקה במניות, שכן נתניהו רצה שבן דודו ישלם במקומו מס על רווחי הון שנוצר מההשקעה.

במלים אחרות, האחזקה הזו כבר היתה אמורה להיות על הרדאר של מבקר המדינה, אבל זה לא הבשיל להמשך טיפול.

ההצהרות נקברות בכספת

לפי ההסדר המשפטי הקיים, שידוע גם כ"כללי ועדת אשר", שרים, וסגניהם חושפים את הצהרות ההון שלהם רק בפני משרד המבקר, ולא בפני העין הציבורית. הם מוסרים את ההצהרה למבקר חודשיים אחרי שהם מתחילים ומשלימים כל שנת כהונה בתפקיד. מבקר המדינה, כפי שגם עולה מהתגובה שלו לכתבה זו, אמור לבדוק את ההצהרות מעת לעת.

המצב של חברי כנסת בהקשר זה עגום בהרבה יותר. הח"כים מוסרים את ההצהרות ליו"ר הכנסת, הוא קובר אותן בכספת נעולה, והן נשארות חסויות אלא אם כן אותו ח"כ עומד למשפט פלילי. כמו כן, נדרשים חברי הכנסת להודיע באופן עצמאי על ניגודי העניינים שיש להם רק בהופעות שלהם בוועדת הכנסת, לא במליאה. אלא שאף אחד לא מפקח על כך, וממילא גם לא יכול לפקח על כך.

לשם השוואה, בארה"ב, מועמדים לנשיאות, מחוקקים וכל אדם במשרה פדרלית, נדרשים לפרסם את אחזקותיהם הפיננסיות, ההתחייבויות ומקורות ההכנסה, ולעדכן את הפרסום בכל שנה. בנוסף, עליהם לתת גילוי גם על מתנות שקיבלו, אחזקות נדל"ן, משכנתאות ואפילו הכנסות של בן או בת הזוג שלהם.

לשם השוואה, בארה"ב, מועמדים לנשיאות, מחוקקים וכל אדם במשרה פדרלית, נדרשים לפרסם את אחזקותיהם הפיננסיות, ההתחייבויות ומקורות ההכנסה

חקיקה דומה יש גם בבריטניה, שבה נבחרי ציבור וחברי בית הלורדים נדרשים לפרסם הצהרת הון, ולדווח על כל אינטרס עסקי שעלול להעמיד אותם בניגוד עניינים מול התפקיד הציבורי. באיחוד האירופי נדרשים חברי פרלמנט לפרסם תשלומים שקיבלו ממקורות חיצוניים, וכן תמיכה שקיבלו עבור פעילות פוליטית. בשווייץ חברי הפרלמנט צריכים להעביר למרשם ציבורי גילוי על אינטרסים אישיים, כהונה בדירקטוריונים ותפקידי ניהול שביצעו.

הממשלה בולמת שינוי חקיקתי

גם בישראל עלו בשנים האחרונות כמה הצעות חוק שקראו לחשוף את הצהרות ההון של נבחרי הציבור, בין היתר, של שלי יחימוביץ', זהבה גלאון וחברי הכנסת של ישראל ביתנו. ואולם הצעות אלה נבלמו על ידי הממשלה פעם אחר פעם.

יחימוביץ' נימקה את הצעת החוק שהגישה בזכותו של הציבור לקבל פירוט על ההון של נבחרי הציבור, על רשת הקשרים העסקיים שלהם, על הנדל"ן שבידיהם, וגם על ניגודי עניינים אפשריים בין התפקיד הציבורי שלהם לבין האחזקות והקשרים העסקיים שלהם.

אחד התומכים המפתיעים יותר בפרסום הצהרות הון הוא חבר כנסת בכיר מאוד בליכוד, גדעון סער, שלפני כשנה הצהיר על כך ואמר שיפעל לחקיקה בהתאם כשיחזור לכנסת.

שלי יחימוביץ' וגדעון סער (צילום: Olivier Fitoussi /FLASH90)
שלי יחימוביץ' וגדעון סער (צילום: Olivier Fitoussi /FLASH90)

לעומתם, יש כאלה שפחות מתלהבים מההצעה, בעיקר בגלל הפגיעה בפרטיות שנבחרי הציבור זכאים לה, לטענתם כמו כולם.

כך למשל פרופ' עמנואל גרוס, מומחה למשפט מנהלי מאוניברסיטת חיפה, שאומר כי "אדם בתפקיד ציבורי לא צריך לאבד את מימד הפרטיות לגביו. אדם שרוצה להיבחר למשרה ציבורית לוקח בחשבון שיהיה חשוף בצריח, אבל הציבור לא צריך להיכנס לאזורים הפרטיים ששמורים לכל אדם".

לטענת גרוס, חיוב פרסום הצהרת הון "ראוי לבירור ולשיח ציבורי מעמיק", אבל הזכות לפרטיות גוברת בהקשר הזה.

האם הרמת מסך תשמש גורם מרתיע, כך שנבחרי ציבור יחששו לקבל החלטות שמעמידות אותם בניגוד עניינים?

"אני לא בטוח שעניין ההרתעה צריך להכריע בעניין הזה. אם נבחר ציבור ידע שרשויות החוק יעקבו אחר ההצהרה שלו ויבדקו אותה, אולי ימצאו כי לא אמר את כל האמת – ויש מקרים כאלה שהתרחשו בעבר. כשאדם רוצה לרמות, העובדה שהצהרת ההון שלו נחשפת לעיני כל, לא בהכרח תפריע לו לרמות".

אבל יש גם דעות אחרות, ואלה הרואות בחיוב את הדרישה מנבחרי ציבור בכירים לחשוף את הצהרת ההון שלהם. "צריך לדמיין מאזניים שבצד אחד שלהם יש את הזכות לפרטיות ובצד השני את זכות הציבור לדעת", אומר מומחה למשפט מנהלי שביקש להישאר בעילום שם. "וככל שנבחר הציבור בכיר יותר, כך המאזניים האלה נוטות יותר לצד של זכות הציבור לדעת".

לדבריו, הצהרות הון חשובות גם כדי לדעת כיצד התעשרו נבחרי הציבור בעודם מכהנים. "אותי מעניין מאוד לדעת מה הצהרות ההון של אנשים שהיו בכנסת ב-12 שנה האחרונות. ולא רק הם. מה קרה לאפי נוה מאז שנהיה ראש לשכת עורכי הדין? ראוי לפרסם את זה. מתעוררים סימני שאלה כשנבחר ציבור נכנס לכנסת – ויוצא ממנה כשהוא עשיר מאוד, מבלי שקיבל ירושה".

שאלה נוספת, לא פחות מרכזית, עולה בהקשר של תפקוד שומרי הסף במצב הקיים. "המוסד שאמון על כך ועוסק בזה הוא מבקר המדינה, ולעתים הוא כושל בכך", אומר בכיר לשעבר ברשות האכיפה.

"ייתכן שהמבקר כן שאל שאלות, וככל הנראה לא קיבל תשובות. ויכול להיות שכמו שמרחו אחרים שחקרו את ראש הממשלה במהלך השנים, כך מרחו גם את המבקר, ולכן הוא לא הצליח למלא את תפקידו בצורה מיומנת וטובה, ואנו מתוודעים רק עכשיו לתנועות הכספיות, שמעוררות סימני שאלה".

אותו גורם מתנגד לפרסום הצהרות הון וטוען ששומר הסף צריך לעשות את הבדיקה עבור הציבור: "יש מתח בין הזכות לפרטיות לאינטרס של הציבור לוודא שתנועות ההון של עובד הציבור ונבחר הציבור הן כאלה שלא מעוררים קושי בתחום ניגוד העניינים. לכן מטילים מטעמו של הציבור מפקח על ההון והתנועה, על התקבולים וההוצאות, ועל כל אותן תנועות הון שיכולות לעורר סימני שאלה".

אולי פרסום ההצהרות בציבור ירתיעו את נבחרי הציבור יותר?

"יכול להיות שהן ירתיעו את נבחרי הציבור, אבל אז יכול להיות שהמוטיבציה לשירות ציבורי תרד. ייתכן שאדם ששוקל ללכת לשירות הציבורי, או לכנסת לא מעוניין לחשוף את הכל, למשל בענייני רכוש. לפעמים יש שאלות רגישות של חלוקת רכוש בתוך משפחות, ולפעמים אין הצדקה לחשיפה ציבורית".

אפשר להיות מרוצים מהטיפול של המבקר במניות נתניהו?

"בדרך כלל כדאי לסמוך על שומרי הסף והמבקרים ולעתים הם כושלים. לעתים באשמתם וחוסר אחריות מצדם ולעתים לא באשמתם. בפרשה הזו ניתן היה לעשות עבודה יותר טובה כדי שנקבל תמונה מהימנה בזמן".

אחזקת המניות עוברת עכשיו למגרש של הפרקליטות, שאמורה לקבל ממשרד המבקר את התכתובות שלו עם נתניהו בעניין הזה. החשש הוא שלאורך השנים, הדיווחים של נתניהו למבקר המדינה לא תיארו באופן אמיתי את קשריו עם בן דודו האמריקאי, וזאת כדי לטשטש ניגודי עניינים שהיו עלולים להיווצר בשל כך. אלא שכעת, גם אם יימצא פגם בהתנהלות של ראש הממשלה, ייתכן שתחול התיישנות על העבירה. את זה ניתן היה למנוע באמצעות חשיפת האחזקה לבחינה ציבורית בזמן אמת.

תגובות

משרד מבקר המדינה: ״מבקר המדינה ממונה על בדיקת הצהרותיהם של ראש הממשלה, השרים וסגני השרים בלבד ולא של כל נבחרי הציבור. בניגוד למקובל במגזרים אחרים של נבחרי ציבור (ח״כים ונבחרי ציבור בשלטון המקומי), מבקר המדינה מבצע בדיקה של תוכן ההצהרות מדי שנה, גם בהקשר של איתור זיקות וניגודי עניינים.

"אם עולה חשש לקיומו של ניגוד עניינים, מועבר הנושא לבדיקתו של היועץ המשפטי לממשלה, בהתאם לסעיף 7 לכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים. היה ויש צורך להסדיר את ניגוד העניינים הדבר נעשה על ידי היועמ"ש לממשלה. עם זאת, החל מהממשלה ה-33, יזם מבקר המדינה דיווח אקטיבי ומראש על זיקות אפשריות, ודרש מהשרים למלא שאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים.

"אשר לתוכן ההצהרות – סעיף 11ב' לכללים קובע כי לא ניתן למסור מידע אודות דיווחים שמוסרים שרים ללא קבלת הסכמה מפורשת מהם. יצויין כי העובדה שסוגיית המניות הובאה לפתחה של הוועדה למתן היתרים, היא עדות לאפקטיביות הבדיקות שנעשות במשרד מבקר המדינה ביחס להצהרות ההון. מבקר המדינה תומך בשקיפות ופועל לקדם אותה. אך הנושא מסור לממשלה בלבד.

דובר הכנסת: "בהתאם לחוק ולכללי האתיקה, חברי הכנסת מחויבים בהגשת הצהרת הון כאשר הם מתחילים לכהן כחברי הכנסת, לאחר סיום הכהונה, וכל אימת שחל שינוי משמעותי בתוכן ההצהרה. הצהרת הון מוגשת לוועדת האתיקה ונשמרת בכספת מבלי שהיא נפתחת. פתיחת ההצהרה נעשית רק לפי בקשת חבר הכנסת או לפי צו של בית משפט.

"ככלל, על חברי הכנסת להימנע מלפעול בניגוד עניינים. עם זאת, בהתחשב בכך שחברי הכנסת עוסקים בכל ענייני המדינה ומצויים בניגוד עניינים מובנה ביחס לעניינים הנדונים בכנסת, לאור העובדה שבמליאת הכנסת לא ניתן להחליף חבר כנסת, וכן נוכח העובדה שהחלטות הכנסת אינן מתקבלות על ידי אדם אחד, אלא על ידי מוסדות הכנסת (הוועדות והמליאה),  חלים לגביהם כללי ניגוד עניינים מיוחדים בהתאם לכללי האתיקה ולהחלטות ועדת האתיקה.

״לפיכך, עם תחילת כהונתם בכנסת, מנחה היועץ המשפטי לכנסת את חברי הכנסת בכל הנוגע לאיסור בדבר ניגוד עניינים, ובמידת הצורך עורך עבורם הסדרים שנועדו לצמצם או למנוע את ניגוד העניינים. ככל שבמהלך הכהונה מתעוררות שאלות בעניין זה, ועדת האתיקה והיועץ המשפטי של הכנסת בוחנים את העניין ומנחים את חבר הכנסת בהתאם".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,808 מילים. מחכים לתגובתך.

2019-1937 הלך לעולמו מבקר המדינה לשעבר מיכה לינדנשטראוס

לינדנשטראוס, שכיהן כשופט במשך שלושה עשורים, מת בגיל 82 ● היה בעבר נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה וכיהן כמבקר המדינה בין 2005 ל-2012 ● על תפקידו כמבקר, זכה באות אביר איכות השלטון

מיכה לינדנשטראוס ב-2011 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90
מיכה לינדנשטראוס ב-2011

מבקר המדינה לשעבר, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, מת היום (חמישי) בגיל 82. לינדנשטראוס כיהן בתפקיד המבקר ונציב תלונות הציבור בשנים 2005 עד 2012 וזכה לתהודה ציבורית רבה, כשהפך את המוסד השמרני והממסדי לגוף לעומתי ונשכני שאינו חושש להתעמת עם בכירי מוסדות השלטון. הלוויה תתקיים מחר ב-12:30 בבית העלמין שדה יהושע (כפר סמיר) בחיפה.

לינדנשטראוס נולד בברלין ב-1937 ועלה לארץ בגיל שנתיים. אמו היתה לבורנטית ואביו עורך דין. המשפחה חיה בתל אביב ולאחר מכן עברה לחיפה, שם למד לינדנשטראוס בגמנסיה ביאליק. בצעירותו שיחק כדורגל כשוער בהפועל ירושלים ובשנות ה-60 כתב סיפורי פרוזה ופירסם אחדים מהם במעריב. בנוסף, פירסם ספרי פרוזה, "משפט שבלב" ו"שלושה צעירים באפור".

לינדנשטראוס למד משפטים באוניברסיטה העברית וסיים בתואר מוסמך ב-1965. בעת לימודיו שימש כדובר מועצת פועלי ירושלים. בצה"ל שרת בצבא הקבע כיועץ משפטי של צה"ל בשכם, ג'נין וטול כרם בשנים 1965 – 1970 ולאחר מכן במילואים כשופט בדרגת אל"מ. במותו היה נשוי ואב לשלוש בנות.

לינדנשטראוס כיהן כשופט 33 שנים ובין היתר היה שופט תעבורה בחיפה (1972), שופט מחוזי בחיפה, (1981) ולבסוף מונה לנשיא המחוזי בחיפה, (1999) במהלך כהונתו היה אב בית הדין בהרכבים פליליים ובערעורים על ערכאות נמוכות יותר.

כאמור, לינדנשטראוס סיים ב-2012 שבע שנים סוערות כמבקר המדינה, בהן עסק בפרשיות שחיתות גדולות ולא היסס להתעמת עם נבחרי ציבור בכירים. כך למשל, פירסם ב-2007 דו"ח על תפקודו של אהוד אולמרט כאחראי על מרכז ההשקעות, בהיותו שר התמ"ת. לינדנשטראוס בדק הטבות שניתנו למקורבים לאולמרט, שבעת פרסום הדו"ח כבר כיהן כראש הממשלה. בנוסף, לינדנשטראוס מתח ביקורת קשה על תפקוד השרים יובל שטייניץ ואלי ישי בהקשר לשריפה בכרמל ובפרשת הרפז המליץ ליועמ"ש על פתיחה בחקירה.

בהודעת משרד המבקר מהיום, נכתב כי לינדנשטראוס היה מהמבקרים המשפיעים ביותר וייזכר כלוחם ללא חת בשחיתות ולמען טוהר המידות

המבקר הנוכחי הוא השופט בדימוס יוסף שפירא. בהודעת משרד המבקר מהיום, נכתב כי לינדנשטראוס היה מהמבקרים המשפיעים ביותר וייזכר כלוחם ללא חת בשחיתות ולמען טוהר המידות.

"לינדנשטראוס היה אדם חם ואוהב אנשים. קיבל את כולם בחיוך, והיה טוב לשבת איתו בדיונים, נתן לכל אחד לדבר, החל מאיש הביקורת הקטן ועד למנהלי החטיבות, וזה בניגוד לדימוי שלו כבולדוג, פנתר טורף", אומר עליו מאיר גלבוע, שכיהן כיועץ מיוחד לשחיתות במשרד המבקר בשנים 2008 עד 2010.

גלבוע מוסיף כי לינדנשטראוס "חרט על הדגל את המאבק בשחיתות. לא חידש הרבה לעומת קודמיו בתפקיד המבקר, אליעזר גולדברג ומרים בן פורת גם נאבקו בשחיתות, במינויים פוליטיים ובקניית שלטון בכסף. אלא שלינדנשטראוס המשיך את זה ביתר שאת והפך את עצמו למטרה לחיצי ביקורת קשים, חטף אש מכל הצדדים – גם בתוך המשרד וגם מבחוץ. היו במשרד כאלה שאמרו, 'אנחנו לא משטרה, לא אמורים לבדוק שחיתות, אלא לבדוק מנהל תקין'."

לדבריו, לינדנשטראוס לא זנח את נושא המנהל התקין: "זה הלחם והחמאה של מוסד המבקר. הוא פרסם דו"ח על טקס יום עצמאות של אהוד ברק כשר הבטחון. זו דוגמה למשהו קטן שהיה בו היבט צורם של יעילות וחסכון. והוא עשה גם את הדברים הגדולים יותר. שיעור זעום מדו"חות הביקורת הופכים לחקירות פליליות, אבל הוא עשה את זה בלי פחד".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 466 מילים. מחכים לתגובתך.

הכל פקוק: חול המועד ומזג אוויר נוח מוציא את הישראלים לטייל, ובשעות האחרונות יש עומסי תנועה באתרים רבים ובכבישי הארץ. כך למשל, קק"ל יערות מנשה הודיעו על עומס בנחל השופט והציבור התבקש לא להגיע למקום. גם אתר החרמון נסגר עקב עומס מבקרים ופקקי תנועה מסביב. דווח על עומס גם בכנרת, עין גדי והסחנה.

דיווחי תנועה של משטרת ישראל:

להלן עדכוני תנועה – קיימים כעת עומסים בכבישים הבאים:כביש 2 מאולגה לחבצלת, כביש 65 מצומת הסרגל למגידו, ממעלה עירון עד…

פורסם על ידי ‏Israel Police – משטרת ישראל‏ ב- יום שלישי, 18 בספטמבר 2012

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

מפלגת העבודה לא לבד: לווייתן מת נסחף למים בחוף דור

**עדכון** הנתיחה נמצאת בעיצומה. חוקרי מחמל״י בשיתוף פקחי רשות הטבע והגנים מובילים בשעה זו גופה של לוויתן ממין זיפיוס חלול חרטום, שנמצאה בשעות הצהריים דרומית לחוף דור, לנתיחה בתחנת המחקר דור של אגף הדיג במשרד החקלאות. על הגופה נמצא סימן לכריכת חבל, אך נסיבות המוות המדויקות יתבררו בנתיחה.מדובר בזכר צעיר. בסרטון: פקח היחידה הימית, רותם שדה, שמצא את הגופה. פרטים נוספים בהמשך. למידע באתר מחמל״י על לוויתן הזיפיוס:https://immrac.org/dolphin-gender/זיפיוס-חלול-חרטום-cuviers-beaked-whale-ziphius-cavirostris/

פורסם על ידי ‏מחמל"י – מרכז חקר, מידע וסיוע ליונקים ימיים‏ ב- יום שני, 22 באפריל 2019

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
סגירה