עומר שרביט
הזמן של
עומר שרביט

כתב ועורך, זמן ישראל

מטות הבנקים בתל אביב (צילום: פלאש 90)
פלאש 90

פרשנות קצת פחות כסף, הרבה יותר השפעה

המנהלים החדשים של דיסקונט והפועלים יקבלו אמנם כמחצית מהשכר שהורגלו לו בעבר ● השתוללות השכר בבנקים נבלמה בזכות ההתעקשות של שלי יחימוביץ' ● אבל בעידן פוטס-טייקוני הפכו הבנקאים לאנשים החזקים במשק, וזה שווה יותר מעוד כמה מיליונים בתלוש

שני המנהלים שמונו השבוע לבנק דיסקונט ובנק הפועלים הולכים לקבל כמחצית מהשכר שהורגלו לו בעבר. אורי לוין קיבל בשנה שעברה 7.3 מיליון שקל כמנכ"ל דיסקונט ניו יורק, ויכול היה להמשיך בתפקידו עוד כמה שנים. כעת, הוא חוזר לישראל כמנכ"ל החברה האם, ויקבל לכל היותר 3.5 מיליון שקל בשנה.

דב קוטלר סיים את תפקידו בישראכרט ב-2014 לאחר 6 שנים, בהן השתכר בסך הכל כ-30 מיליון שקל. במלים אחרות, הוא קיבל כ-5 מיליון שקל לשנה, וגם הוא הולך לקבל עכשיו רק כחצי מהסכום הזה בבנק הפועלים.

השניים נכנסים לתפקידיהם במקום לילך אשר-טופילסקי שעוזבת את דיסקונט אחרי 5 שנים כמנכ"לית, ואריק פינטו, שעוזב את פועלים אחרי 3 שנים כמנכ"ל.

דב קוטלר (צילום: גדי דגון, יח"צ)
דב קוטלר (צילום: גדי דגון, יח"צ)

לוין מוכן לחזור לארץ מניו יורק המעטירה, הישר לתוך כאבי הראש של ניהול תהליך ההתייעלות בדיסקונט, ניסיון לשכנע את הרגולטור להמשיך ולהחזיק בחברת כרטיסי האשראי כאל, התחרות מול הבנקים הגדולים על מתן משכנתאות ואשראי צרכני, והזירה המבעבעת של אפליקציות התשלומים.

גם קוטלר יצטרך להתמודד עם שורה ארוכה של בעיות, כמו סיום פרשת החקירות נגד בנק הפועלים בארה"ב, חתימה על הסכם קיבוצי מול ועד לעומתי, ואתגר טיפה יותר זוהר, אך לא פחות מאיים, של התאמת הבנק לעולם הדיגיטלי.

כאמור, השניים האלה מוכנים להיכנס לקלחת הזו בשביל הרבה פחות ממה שהם עצמם קיבלו, והרבה פחות ממה שקיבלו מנהלי הבנקים עד לפני כמה שנים.

למי ששכח, כדאי להזכיר שמנהלי הבנקים קיבלו בעבר סכומים הזוים בכהונות שנמשכו שנים ארוכות. דוגמה מקרית בבנק הפועלים: ב-2005 צבי זיו קיבל כ-34 מיליון שקל, והיו"ר שלמה נחמה סיים את אותה שנה עם 23 מיליון שקל.

אורי לוין (צילום: רמי זרניגר)
אורי לוין (צילום: רמי זרניגר)

החגיגה נגמרה, והאחראית העיקרית לכך הודיעה אתמול על כוונתה לפרוש מהחיים הפוליטיים: זוהי ח"כ שלי יחימוביץ' שבהתעקשות מעוררת הערכה, הגישה את החוק לראשונה כבר ב-2008, נבלמה פעמיים, ורק ב-2016 הצליחה ליצור קואליציה שתאשר את הגבלת השכר של מנהלי בנקים וחברות הביטוח ל-2.5 עד 3.5 מיליון שקל.

המדינה תמיד שם בשבילם

גם גליה מאור, אלי יונס, ציון קינן, העבריין המורשע דני דנקנר ואחרים נהנו מההפקרות הזו. וזה עבר, כאילו שהבנקים לא מחזיקים לקוחות שחשים פעמים רבות שבויים, בשוק לא מאוד תחרותי.

ואם מישהו חשב שזה לא הוגן שלא מתמרצים את המנהלים האלה להרוויח יותר, ההערכה הרווחת בקרב מומחים לענף היא כי בניגוד לחברות אחרות בשוק החופשי, הבנקים נמנעים מהצגת רווחים מוגזמים בשורה התחתונה בגלל מראית העין – מחשש שיעוררו עליהם זעם ציבורי, שעשוי לערער את יציבות המערכת.

ההנחה היא כי עד שיגיע לשוק הזה זעזוע טכנולוגי מבחוץ, הם ימשיכו ליהנות מבלעדיות על עמלות ומרווחי אשראי גבוהים. בכל מקרה, נראה כי המדינה תהיה שם כדי לחלץ את הבנק מכל צרה שלא תבוא, בלי קשר ליכולות וביצועי המנכ"ל, ולכן אין הצדקה לשלם לו כמו בחברה עתירת סיכון (וסיכוי לרווח).

גם גליה מאור, אלי יונס, ציון קינן והעבריין המורשע דני דנקנר נהנו מההפקרות הזו. וזה עבר, כאילו שהבנקים לא מחזיקים לקוחות שחשים שבויים, בשוק לא מאוד תחרותי

כאמור, הגבלת ההשתוללות בשכר שהיתה פה במשך שנים, לא מונעת מקוטלר ולוין להסכים עכשיו להתמנות לתפקיד. גם ניר גלעד מוכן לכהן כיום כיו"ר מגדל ביטוח אחרי שהתרגל לקבל הרבה יותר מעשרה מיליון שקל לשנה בחברה לישראל. ואגב, אל דאגה, ככל הנראה יימצא מי שיסכים להחליף גם את רקפת רוסק עמינח, שסיימה את תפקידה בבנק לאומי.

וזו אולי ההוכחה הסופית לכך שהגבלת שכר הבכירים לא משאירה את הבנקים ובתי השקעות בלי דמות סמכותית על ההגה.

גליה מאור (מימין) ורקפת רוסק עמינח (צילום: משה שי פלאש 90)
גליה מאור (מימין) ורקפת רוסק עמינח (צילום: משה שי פלאש 90)

יוקרה וכוח פוליטי

נשאלת השאלה, למה בכל זאת הם באים לעבוד בשביל הרבה פחות? אם לא רק בשביל כסף, אז למה?

התשובה היא ככל הנראה היוקרה שניהול הבנקים מוסיף לקורות החיים של השניים. עד לפני כמה שנים, האנשים החזקים במשק היו הטייקונים, שהחזיקו בשלל חברות, חלשו על הון ציבורי עצום, והחליטו על מינויים של עשרות מנהלים תחתיהם.

העידן הזה כמעט נגמר, ומי שנשאר הם מנהלי הבנקים, שאחראים, בנוסף לגופים המוסדיים, על ניהול הקצאת האשראי במשק. יחד עם ניהול עשרות אלפי עובדים, – וכוח פוליטי לא מבוטל – אין עוד הרבה משרות כאלה במשק. זה תפקיד חייהם.

ציון קינן (צילום: פלאש 90)
ציון קינן (צילום: פלאש 90)

לצעירים יש עכשיו למה לשאוף

חוץ מהפסקת ההפקרות בשכר, ההגבלה שלו יצרה עוד אפקט מרענן למוסדות הכי שמרניים במשק: אופק להתקדמות לעובדים בדרגי הביניים.

אם צבי זיו, ציון קינן ורוסק-עמינח כיהנו בתפקיד המנכ"ל 6-7 שנים, הרי שפינטו החליט לסיים את הקריירה בשפיץ של הארגון אחרי תקופה של בקושי 3 שנים.

ולא רק הוא: בתקופה האחרונה פרשו מהמערכת שורה ארוכה של מנהלים בדרגי הביניים. יש כאלה שהסתכלו על כך בבהלה, כאילו המערכת ננטשה.

גם בצבא ובמשטרה אלה שלא נבחרים להחליף את הרמטכ"ל או המפכ"ל עוזבים בסופו של דבר את המערכת ובאים אחרים במקומם. אין סיבה שבמערכת הבנקאית זה יהיה אחרת

אלא שהתחלופה הגבוהה עוזרת לשחרר לחץ בקרב העובדים הצעירים, שכבר לא מסתכלים בעיניים כלות על הבוסים שלהם נתקעים בתפקיד למשך שנים ארוכות.

שלא לדבר על האלף הקודם, שבו המנהלים בבנק הפועלים אפילו לא חלמו להחליף את עמירם סיון, שנאחז בכיסא המנכ"ל 16 שנה.

גם הרמטכ"ל והמפכ"ל נמצאים בתפקיד 3-4 שנים וממשיכים הלאה. גם בצבא ובמשטרה אלה שלא נבחרים להחליף את המפכ״ל והרמטכ״ל עוזבים את המערכת ובאים אחרים במקומם. אין סיבה שבבנקים זה יהיה אחרת.

נוחי דנקנר (צילום: פלאש 90)
נוחי דנקנר (צילום: פלאש 90)

קשה לסמוך על המוסדיים

צבי סטפק, מייסד ובעלים בית ההשקעות מיטב-דש, טען השבוע שצריך לשנות את הגבלת השכר בבנקים. לדבריו, עדיף שהמשקיעים המוסדיים יהיו בעלי הכוח להגביל (או לבטל) שכר מופרז למנהלים, באותו אופן שבו הם יכולים להתנגד לעסקות בעלי עניין בכל חברה אחרת.

סטפק הצביע על חוסר ההיגיון שבו מנהלי חברות שירותים אחרות יכולים להרוויח הרבה יותר ממנהל בנק, שצריך לשאת בהרבה יותר אחריות.

היה אפשר לקבל את ההצעה הזו, אם רק היה אפשר לסמוך על המוסדיים הישראלים, שיגדלו קצת יותר עמוד שדרה ולא ישמשו חותמות גומי (הכוונה למנהלי קרנות הפנסיה, הגמל, הנאמנות ושאר גופי החיסכון לטווח ארוך).

גם באירופה יש שערוריות סביב הבנקים, שברוב חוצפתם שילמו שכר מופרז למנהלים שנייה אחרי שהממשלות חילצו אותם מהמשבר של 2008.

אבל יש גם דוגמאות מעודדות: כך למשל, המשקיעים המוסדיים של סטנדרד צ'רטר הבריטי התנגדו לאחרונה לחבילת פנסיה של המנכ"ל, גם במחיר עימות חזיתי איתו.

גם באירופה יש שערוריות שכר בבנקים, שברוב חוצפתם שילמו שכר מופרז למנהלים שנייה אחרי שהממשלות חילצו אותם מהמשבר הכלכלי הבינלאומי של שנת 2008

כל השנים של נוחי דנקנר וטייקונים אחרים שחגגו עם עסקות בעלי עניין מפוקפקות או עסקות שנגועות לכאורה בשיקולים זרים, חבילות שכר מוגזמות ועוד ועוד מהלכים שהכבידו על המשקיעים מהציבור, הוכיחו שהמוסדיים בישראל מעדיפים להיות נחמדים לבעלי השליטה יותר מאשר לשמור על כספי החוסכים.

גם האישור של תגמול העתק לאייל לפידות בשיכון ובינוי, ממש לאחרונה, מוכיח את זה שוב. החברה של סטפק, מיטב-דש, אמנם התנגדה לתגמול, אבל זה לא עזר לה כי האחרים אישרו אותו. בארץ אין דירקטורים ומוסדיים חזקים ועצמאיים מספיק. כולם מאותו מועדון ומי שלא, מת שיתנו לו להיכנס.

כספומט (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
כספומט (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

הנה לכם משרה בחו"ל – לכו על זה

כאמור, חוץ ממנכ"לי שלושת הבנקים הגדולים, שורה ארוכה של מנהלים בדרגי הביניים עזבו את המערכת הפיננסית: דני צידון, (לאומי), אמיר הסל (הראל), שי פלדמן (AIG) ואחרון חביב אייל לפידות, שעזב את הפניקס כדי לקבל חבילת תגמול ענקית של יותר מ-100 מיליון שקל בשיכון ובינוי.

לפידות נחשב לכוכב ניהולי (נניח), והשמות האחרים שצוינו יתקשו לקבל תגמול שמתקרב לשלו. אם הם בכל זאת רוצים לנסות, הנה שירות להשמת בכירים, בחינם:

וולס פארגו, אחד הבנקים הגדולים בארה"ב, מחפש מנכ"ל ולא מוצא אחד כזה מאז חודש מרץ. המוסד הפיננסי הענק נמצא בעין הסערה לאחר שורה של שערוריות שהחלו ב-2016, אז התגלה שעובדי הבנק יצרו מיליוני חשבונות מזויפים. בגלל השערוריות האלה, מנסה הבנק למצוא מועמד "נקי" מבחוץ אבל אין קופצים על המציאה.

וורן באפט אפילו הרחיק לכת, וטען שהבנק צריך להביא מישהו כל כך נקי ואאוטסיידר, שעדיף שיהיה מחוץ לוול סטריט בכלל. למרות שהוא לא מצליח למצוא מנכ"ל, הבנק הציג השבוע תוצאות טובות שהכו את תחזיות האנליסטים. הספינה שטה והכל בסדר.

כמו פה גם שם, מצד אחד התפקיד יוקרתי ומקנה כוח רב למי שמתמנה אליו. מצד שני, הארגונים הפיננסים האלה סובלים מהכבדה רגולטורית (שאפשר להבין אותה נוכח הסקנדלים שצצים מפעם לפעם), איומים טכנולוגיים מצד חברות הפינטק וגם בעיות שקשורות בעסק עצמו, שכפוף למחזור העסקים כמו כולם.

וולס פארגו, אחד הבנקים הגדולים בארה"ב, מחפש מנכ"ל ולא מוצא אחד כזה מאז חודש מרץ. המוסד הפיננסי הענק נמצא בעין הסערה לאחר שורה של שערוריות שהחלו ב-2016

ההבדל היחיד הוא ששם אפשר להשתכר עשרות מיליונים בשנה, ועדיין לא מצליחים למצוא מועמד, כך שאולי זה לא רק עניין של שכר.

הבנקאים הישראלים (לשעבר) שחושבים שהם ראויים ליותר מ-2.5 מיליון שקל לשנה, מוזמנים לנסות את מזלם ולבקש ראיון עבודה במטה של וולס פארגו בסן פרנסיסקו. שיהיה בהצלחה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,285 מילים

לא נעים ולא בהמוניהם

מצביעים ברגליים דברי ההסתה של ראש הממשלה נתניהו בבחירות 2015, המצלמות שהליכוד טמן בסמוך לקלפיות, חוק הלאום, המחלוקות בתוך הציבור הערבי והאכזבה מהפוליטיקאים הערבים ● למה ויתרו רבים מערביי ישראל על הזכות להצביע בבחירות - ומה הסיכוי שזה ישתנה בספטמבר? ● "עכשיו יש משחק חדש, עם הכניסה של אהוד ברק ועמיר פרץ, שמאוד אהוד בקרב הערבים"

נציגי חד"ש-תע"ל מגיעים לבית הנשיא אחרי הבחירות באפריל, שם לא המליצו על אף מועמד לראשות הממשלה (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
יונתן סינדל פלאש 90
נציגי חד"ש-תע"ל מגיעים לבית הנשיא אחרי הבחירות באפריל, שם לא המליצו על אף מועמד לראשות הממשלה
עוד 1,700 מילים

מפעל המינויים

אחרי ששורת מינויים חשובים במגזר הציבורי נתקעו בגלל הבחירות, מנדלבליט שיחרר את החבל ויאפשר מינוי דירקטורים בחברות הציבוריות ● ד"ר אסף אילת: "רוב האנשים שמגיעים לחברות הממשלתיות זה כאלה שרוצים להתקמבן"

אביחי מנדלבליט (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
Yonatan Sindel/Flash90

אחרי ששורת מינויים חשובים במגזר הציבורי נתקעו בגלל הבחירות, מנדלבליט שיחרר את החבל ויאפשר מינוי דירקטורים בחברות הציבוריות ● ד"ר אסף אילת: "רוב האנשים שמגיעים לחברות הממשלתיות זה כאלה שרוצים להתקמבן"

הבחירות הנוספות מעכבות שורה של מינויים בחברות ממשלתיות, בתאגידים ציבוריים ובגופי הביטחון. ממשלת המעבר פועלת תחת מגבלות במינויי בכירים ולשרים בעצם אסור לעסוק במינוי בכירים בתקופה הזו.

כך למשל, תיאלץ המדינה להישאר ללא מפכ"ל קבוע ונציב שב"ס עד לאחר השבעת הממשלה החדשה, אי שם לקראת סוף השנה. גם חברות כמו נת"ע, החברה לשירותי איכות הסביבה ונמל אשדוד פועלות ללא מנכ"ל, והדירקטוריונים של חברות רבות לא מאוישים עד הסוף, ולעתים הן פועלות ללא יו"ר.

המחסור בדירקטוריונים והימשכות תקופת הבחירות הביא הבוקר את היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לפרסם שורת הנחיות לגבי שורת המינויים בשירות הציבורי, והחלק שמתייחס לדירקטוריונים עשוי לתת לממשלה מרווח גדול יותר למילוי המחסור.

באופן עקרוני, לשרים אסור למנות דירקטורים בתקופת בחירות. עם זאת היועץ המשפטי לממשלה מאפשר לבצע את המינויים לדירקטוריונים במצב שבו הם פועלים במחסור. יתרה מכך, השרים יכלו למנות שני דירקטורים נוספים מעבר למינימום הדרוש לכל חברה, שנקרא קוורום, ומספרו משתנה מחברה לחברה.

כל זה נאמר בצירוף כוכבית ההסתייגות, שאומרת שאפשר לאייש את המשרות ובלבד שהמינוי "נחוץ" ואין זיקה אישית, עסקית או פוליטית בין המועמד לבין השר (על כך אפשר להוסיף, אשרי המאמין).

ד"ר אסף שפירא (צילום: יח"צ)
ד"ר אסף שפירא (צילום: יח"צ)

בנוסף, ההקלות מרחיבות את הפרשנות של מי מוגדר כ"נחוץ" לחברה. כלומר, אם צריך רופא, משפטן או רואה חשבון לחברה, הוא ימונה גם בתקופת בחירות, והיועץ המשפטי לממשלה מרחיב את הגמישות בעניין הזה.

השר אמור לבחור את המועמדים מתוך נבחרת הדירקטורים, שכוללת כ-300 מועמדים מאושרים. במקרה שהמועמד לא מהנבחרת, עליו לעמוד בתנאי הסף או להיות בעל מומחיות מיוחדת שנדרשת לחברה.

בנוסף, היועץ המשפטי לממשלה נותן הקלה נוספת, ומאפשר להטיל תפקיד נוסף על אנשים מתוך השירות הציבורי, כך שהדבר לא ייחשב כמינוי.

משיחה עם גורם ברשות החברות הממשלתיות, עולה כי הרשות תנסה להשתמש בהנחיות כדי לשחרר את ההקפאה על מינוי מנכ"לים לחברות שצוינו בתחילת הכתבה.

"אני חושב שזה בסדר גמור, המדינה צריכה להמשיך להתנהל", אומר ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. לדבריו, נבחרת הדירקטורים שיפרה את איכות המינויים בחברות הממשלתיות: "חל שיפור גדול לעומת שנות ה-80, שאז הדירקטורים היו חברי מרכז במפלגות הגדולות.

"בשנות ה-90 כבר הוחלט שהם יהיו צריכים להיות בעלי כישורים מיוחדים ולפני כמה שנים הוקמה נבחרת הדירקטורים. ועדיין, אני לא נופל מהכיסא כאשר אני רואה את המועמדים שנבחרים. אחת הבעיות היא שאין תמריץ גדול מספיק שימשוך את האנשים הכי איכותיים. עדיין, רוב האנשים שמגיעים לשם זה כאלה שרוצים להתקמבן ויש להם קשרים". 

ד"ר אסף שפירא: "אני חושב שזה בסדר גמור, המדינה צריכה להמשיך להתנהל. חל שיפור גדול לעומת שנות ה-80, שאז הדירקטורים היו חברי מרכז במפלגות הגדולות"

מעבר לשאלת הדירקטורים והמנהלים, ממשלת המעבר הנוכחית חריגה בכך שחלו בה שינויים גם בשרים עצמם. ראש הממשלה פיטר לאחרונה את נפתלי בנט ואיילת שקד ממשרדי החינוך והמשפטים, והביא במקומם את רפי פרץ (איחוד הימין) ואת אמיר אוחנה (הליכוד). לדברי שפירא, היה עדיף להימנע מכך:

"הנזק העיקרי הוא לעניין המשילות. בנט ושקד כיהנו תקופה ארוכה ורצו להמשיך, אז אתה ממנה שר שבהחלט ייתכן שבעוד 3 חודשים תצטרך להחליף, וכל זה בגלל שיקולים פוליטיים? שרים אמורים להיכנס ולקדם מדיניות וממילא בישראל מכהנים תקופה קצרה יחסית. הממשלה האחרונה אמנם כיהנה כארבע שנים, אך זו שלפניה הייתה רק שנתיים. בנט כיהן 4 שנים וקידם מדיניות, לשיטתו, למה לקטוע את המשילות?".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 494 מילים

הקרב על התעמולה רשת וקשת יוצאות נגד התשדירים

"רשת" ו"קשת" יוצאות לקרב נגד תשדירי התעמולה שהן מחויבות לשדר, לאחר שבבחירות באפריל נגרמו להם הפסדים של מיליוני שקלים ● השופט ג'ובראן: "חוק הבחירות נותר פחות או יותר כפי שהיה בעת חקיקתו - לפני 56 שנים - בעידן שבו מרבית התעמולה נעשית ברשת"

ועדת הבחירות לכנסת ה-22 תדון מחר (חמישי) בעתירה של רשת וקשת לצמצם את שידורי התעמולה שמשודרים בערוצים המסחריים. הדיון יתקיים בכנסת ואת הערוצים 12 ו-13 ייצגו עורכי הדין נגה רובינשטיין ורועי בלכר.

החברות ינסו לשכנע את יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, חנן מלצר, ששעה ביום של תעמולה בפריים-טיים זה קצת יותר מדי, בטח כשהבחירות מתקיימות בפעם השנייה בתוך חמישה חודשים. לעתירה צורפו כמשיבות כל המפלגות, וכן הרשות השנייה ותאגיד השידור הציבורי, שנציגיהם יצטרכו להגיע לדיון אף הם.

חנן מלצר (צילום: Hadas Parush/Flash90)
חנן מלצר (צילום: Hadas Parush/Flash90)

כיום משודרת התעמולה בכל ערוץ במשך כשעה, כולל הערוצים ברישיון, 9, 20 ו-24, ותחנות הרדיו. בדומה לתאגיד השידור הציבורי, הערוצים המסחריים לא מקבלים תשלום עבור הקצאת זמן המסך, כך שהוא למעשה מולאם ללא תמורה כספית, לפי חוק. בבחירות האחרונות המשדרים היו בשני מקבצים ב-18:00 וב-23:00.

אלא לאחר שבשנים עברו, כוכבי על כמו ספי ריבלין, הגששים ורמי הויברגר ריתקו את הצופים אל המסך, האינטרנט כיבה את מדורת השבט; זולת מבקרי טלוויזיה וכמה פרסומאים שעובדים בזה, מעט מאוד צופים ינטשו את הסדרות בנטפליקס, כדי לראות את הסרטונים שרצו כל היום ברשתות החברתיות.

לאחר שבשנים עברו, כוכבי על כמו ספי ריבלין, הגששים ורמי הויברגר ריתקו את הצופים אל המסך, האינטרנט כיבה את מדורת השבט

הזכייניות מציינות בפירוש את האפליה שלהן מול ענקיות הדיגיטל, "גוגל ופייסבוק, שזמן המסך שלהן, בשונה מהערוצים המסחריים, אינו משאב מוגבל, אינו מופקע בשום דרך לשידורי תעמולה, והן מקבלות תמורה על השידור".

במלים אחרות, מאחר שרוב החשיפה לתעמולה היא ברשת, המשדרים האלה כבר לא מביאים רייטינג. הזכייניות טוענות ששיעורי הצפייה ירדו משמעותית בבחירות האחרונות, לעומת אלה שנערכו ב-2015, והם ממילא נמוכים מאוד גם ביחס לאותן רצועות שידור, שבתקופות אחרות משדרים בהן את התכניות הרגילות. את המספרים המדויקים מתכוונות הזכייניות להציג במהלך הדיון.

זה אומר שבבחירות האחרונות ההפסד של רשת וקשת הסתכם במיליוני שקלים במהלך 21 ימי השידור: בזמן התעמולה אין פרסומות והיא כאמור ניתנת בחינם כשלעצמה. לאור זאת, הזכייניות רוצות שהפעם כל הגופים המסחריים יצטרכו להקצות ביחד, כולם כולל כולם, רק את מה שמקצה התאגיד לבדו.

לצד הורדת זמן המסך, הדרישה היא גם לשנות את השיבוץ ובמקום לנגוס בתחילת ובסוף ערב השידורים, לשבץ את תשדירי התעמולה בשעות הבוקר.

סלים ג׳וברן (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
סלים ג׳וברן (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

לצד הזכייניות יעמדו גם חוות דעת כמו זו של ויו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-20 סלים ג'ובראן. האחרון הפציר במחוקק לעדכן את חוק הבחירות "שנותר פחות או יותר כפי שהיה בעת חקיקתו – לפני 56 שנים" והעדכון נדרש בייחוד ב"עידן שבו מרבית התעמולה נעשית ברשת האינטרנט".

בדבריו הסתמך ג'ובראן על מסקנות ועדה בראשות דורית בייניש, שהמליצה ב-2017 לבטל את ההסדר הנוכחי של הקצאת זמן מסך בחינם לתעמולה, ולהתחיל לגבות תשלום על תשדירי בחירות.

נשיאת העליון לשעבר נימקה את ההמלצה בכך שהרדיו והטלוויזיה כבר אינם מונופול להעברת מידע לציבור. "מרחב האינטרנט והרשתות החברתיות שינו מהותית את כללי המשחק של דרכי הפצת תעמולת בחירות, והורידו דרמטית את השימוש בערוצי הטלוויזיה והרדיו". ואכן, הכנסת ניסתה לקדם תיקון לחוק הבחירות בדיוק לפני שנה, אך היוזמה הזו עדיין לא קודמה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 447 מילים

בניגוד למגמה העולמית בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ב-0.25%

תחזית הוועדה המוניטרית: "תוואי העלאת הריבית בעתיד יהיה הדרגתי וזהיר" ● הכלכלה הישראלית איתנה יחסית, אך התחזקות השקל וההרחבה המוניטרית בעולם מגבירים את הלחץ להורדת ריבית ● כבר עכשיו השקל בשיא של 20 שנה

נגיד בנק ישראל אמיר ירון (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
יונתן סינדל, פלאש 90
נגיד בנק ישראל אמיר ירון

בנק ישראל הותיר היום את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.25%, בהתאם לתחזיות המוקדמות. בתחזית להמשך, הבנק מציין ש"תוואי העלאת הריבית בעתיד יהיה הדרגתי וזהיר, באופן שיתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב במרכז היעד". התוואי להמשך נשאר העלאה אחת השנה, ל-0.5%, ושתי העלאות בשנה הבאה.

הבנק מעדכן מעט כלפי מטה את תחזית הצמיחה ל-3.1% בשנה הנוכחית ול-3.5% בשנה הבאה. הקדמת הבחירות והצעדים שהממשלה תנקוט לגבי הגרעון לאחר הבחירות "מגבירים את אי הוודאות", לשון ההודעה. תחזית האינפלציה עומדת על 1.4% ובבנק מזכירים את התרומה של עליית מחירי הפירות והירקות למדד הכולל.

מצד אחד, נתוני הכלכלה הריאלית בישראל תומכים בתוואי של העלאת ריבית, ומצד שני, התחזקות השקל והציפיות להורדת ריבית בעולם תומכים בנסיגה מתוואי של העלאה בישראל. בבנק מציינים  כי "בשנה האחרונה השקל התחזק ב-5% במונחי שער החליפין … אם יתחדש הייסוף הוא צפוי לעכב את המשך עליית האינפלציה לכיוון מרכז היעד".

אלא שתוואי זה מעמיד את הבנק בלחץ מול המגמה ההפוכה בעולם: בשבועות האחרונים נגידי הבנקים של ארה"ב ואירופה החלו לאותת על הרחבה מוניטרית, (הגדלת היצע הכסף ואו הורדת ריבית). שתי הכלכלות מצויות בעיצומה של מלחמת מטבעות, בעידודו הישיר של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שלוחץ על הנגיד שלו להוריד את הריבית. לאירופים אין מרווח גדול להורדה משמעותית, שכן הריבית שם כבר במינוס 0.4%, ובארה"ב היא עומדת על 2.25% עד 2.5%.

המגמה הזו חושפת את השקל לעוד לעוד זרמי מט"ח עוינים מחו"ל, שרק ימשיכו לחזק אותו. כבר עכשיו השקל הוא אחד המטבעות החזקים בעולם, ונמצא בשיא של 20 שנה מול שקלול של סל המטבעות הזרים, (הדולר והיורו מהווים קצת יותר ממחצית מהסל המשוקלל).

התחזקות השקל מעמידה את היצואנים הישראלים בבעיה. בשבוע שעבר אמר ל"זמן ישראל" הכלכלן הראשי בהתאחדות התעשיינים, נתנאל היימן, כי הם עוקבים בדאגה אחרי התחזקות המטבע המקומי ומקיימים שיחות עם בנק ישראל והאוצר למקרה שהשער יהיה גבוה מדי ויסכן את רווחיות החברות המייצאות. ההשפעה חלה גם על היצרנים המקומיים, שהופכים לפחות תחרותיים מול מפעלים בחו"ל. שהופכות לפחות תחרותיות לעומת יצרנים מחו"ל.

נסיגה מהתוואי של העלאת ריבית עלולה לנפח עליית מחירים בשוק הנדל"ן והסחורות. מצד שני, המגמה הזו תמשיך להיטיב עם היבואנים וכן הנוסעים לחו"ל, שנהנים מתמורה גבוהה יותר לשקל החזק.

בעבר בנק ישראל נהג לבצע רכישות אגרסיביות של דולרים בשוק הפתוח, כדי לעצור את התחזקות השקל, אך היתרות עומדות כרגע על כ-120 מיליארד דולר, שמהווים שיעור גבוה יחסית של יותר משליש מהתוצר, כך שאין מרווח גדול לרכישות נוספות. 

בעולם כבר יש סימנים מובהקים להאטה, בעקבות מלחמת הסחר שפתח טראמפ מול סין ולאחרונה גם מול אירופה. אלא שבישראל ההאטה עדיין לא מורגשת באופן משמעותי, והאינפלציה עומדת על 1.5%, שהם מתחת ליעד של 2%, שבו מעוניין בנק ישראל, ומה שבולם את עליית המחירים, הוא המטבע המקומי.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 415 מילים

סודות וסקרים

מינה צמח פורשת מעולם הסקרים הפוליטיים, לאחר שהאשימה את מצביעי הליכוד ששיקרו לה בבחירות ● אבל הסוקרים המובילים בארץ מוטרדים מבעיות אחרות לגמרי: יש להם יותר מדי מפלגות לסקור, פחות מדי תקציבים, ניגודי אינטרסים פוליטיים וכלכליים - וגם העניין הקטן הזה שנקרא אינטרנט

מינה צמח (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
Tomer Neuberg/Flash90

מינה צמח פורשת מעולם הסקרים הפוליטיים, לאחר שהאשימה את מצביעי הליכוד ששיקרו לה בבחירות ● אבל הסוקרים המובילים בארץ מוטרדים מבעיות אחרות לגמרי: יש להם יותר מדי מפלגות לסקור, פחות מדי תקציבים, ניגודי אינטרסים פוליטיים וכלכליים - וגם העניין הקטן הזה שנקרא אינטרנט

תוצאות הבחירות האחרונות לכנסת היו מפח נפש של ממש לסוקרת המיתולוגית מינה צמח, שהודיעה אתמול על פרישתה ממערך הסקרים הפוליטיים של "קשת" (חדשות 12). צמח, שקנתה את עולמה כמי שחזתה את מהפך 1977, החסירה הפעם 5 מנדטים מגוש הימין במדגם שערכה לערוץ 12.

לאחר הבחירות צמח הייתה נסערת, טענה שמצביעי הליכוד פשוט שיקרו למדגם, ושמבין המצביעים היו כאלה שהתנצלו בפניה באופן אישי: 'לא ידענו שזו את ולכן לא אמרנו את האמת', הם אמרו, לטענתה.

עכשיו כשצמח (83) הולכת הביתה, החשש הוא שחוסר האמינות רק יחמיר, שהרי לטענתה אין לנשאלים כל בעיה לשקר לסוקרים האחרים. שום שינוי מתודולוגי של המדגם לא יפתור את הבעיה הזו, אולי רק מכונת אמת. אבל כמה סוקרים פוליטיים ישראליים סיפרו לנו השבוע על שלל של בעיות אחרות בענף.

בני גנץ חוגג ניצחון אחרי המדגם של מינה צמח (צילום: גילי יערי פלאש 90)
בני גנץ חוגג ניצחון אחרי המדגם של מינה צמח (צילום: גילי יערי פלאש 90)

1. הסקרים האינטרנטיים לא אמינים מספיק

הסקרים שמתפרסמים בתקשורת, עד יום שישי האחרון שלפני הבחירות, שונים מהמדגם ונערכים ברובם באינטרנט. לפי הערכות שונות, סקרי האינטרנט הם כר פורה לטרולים שצובאים עליהם, כדי ליצור תחושת הצלחה.

בישראל מרובת המפלגות, הסקרים משפיעים על המצביעים האסטרטגים, שרואים מפלגה קטנה עוברת בסקרים, ואז נותנים את קולם למפלגה הגדולה, כפי שהיה באפריל

כך למשל, משה פייגלין ("זהות") קיבל כ-6 מנדטים בכל הסקרים שלפני הבחירות האחרונות, ובסוף נשאר בחוץ ולא עבר את אחוז החסימה. גם נפתלי בנט ואיילת שקד ("הימין החדש"), נכנסו לכנסת בכל הסקרים האלה, ואפילו במדגם של רשת 13, אך כשלו ברגע האמת.

הפאנלים האינטרנטיים נערכים בתוך שעות, לעומת סקרים של העידן הקדום, שלקח שבוע שלם לערוך אותם, בטלפון. ועדיין, לא כולם מתלהבים מהם.

הסוקר של מפלגת הליכוד, אבי דגני, דבק בשיטה המסורתית של השיחה הטלפונית. לדבריו, "פאנל אינטרנטי מתקשה לייצג את אוכלוסיית מדינת ישראל. הוא כולל אמנם 15-20 אלף משתתפים בפועל, אבל הוא 'תל אביבי' מדי, פריפריה לא מיוצגת בו מספיק, והוא מוגבל בקרב הערבים והחרדים.

"אם אתה רוצה לראיין ערבים ואת עם ישראל כמו שצריך, קשה מאוד לעשות את זה באמצעות האינטרנט. בבחירות האחרונות, בכל פעם שמישהו ראה את כחול לבן עובר את הליכוד, אצלי לא היה מצב כזה לרגע אחד".

קמיל פוקס, לעומת זאת (הסוקר של "רשת 13"), אומר שהסקרים שהוא עורך במהלך מערכת הבחירות הם בחלקם אינטרנטיים "ובמגזר הערבי תמיד בטלפון".

לדברי פוקס, הוא לא מתכוון לומר איך ואם ישנה את המתודולוגיה שלו לקראת הבחירות בספטמבר הקרוב, "אבל אין לי סיבה לעשות את זה", הודות לכך שהציג במדגם הקודם רוב של 66 מנדטים לגוש הימין – כמעט כמו תוצאות האמת.

דגני אומר כי הוא היחיד שסוקר רק בטלפון, "וזה עולה הרבה יותר. באינטרנט שני אנשים מנהלים את הפאנל, ואני מחזיק 60 סוקרים ב-110 מ"ר". בנוסף, הוא טוען שיש לו מערכת מידע שמתריעה על מחסור של צעירים או קבוצת אוכלוסייה אחרת, במקרה שצריך להשלים את החסר.

"יש לי מערכת מידע על 600 אלף הבניינים בישראל", דגני מצליח להפתיע אותנו, "כולל המצב הסוציו-אקונומי של כל אחד מהם. המערכות האלה רשומות כחוק במשרד המשפטים, ולעולם לא נפר את צנעת הפרט".

עדי שריד (צילום: יח״צ)
עדי שריד (צילום: יח״צ)

גם הסוקר עדי שריד סבור שסקרי האינטרנט "לא משקפים את המציאות טוב מספיק", למרות שהוא עצמו מבצע אותם. חברת המחקר הנושאת את שם משפחתו עבדה בבחירות האחרונות עבור i24 news.

"עשינו סקר אינטרנט במקום מדגם, בגלל אילוצי תקציב, למעט משאל טלפוני במגזר הערבי", אומר שריד. "התוצאות היו רחוקות מתוצאות האמת, אבל קרובות לאלה של שבוע לפני הבחירות. זה אומר שבאינטרנט יש הטיות גדולות".

מצד שני, שריד אומר שהאינטרנט "כן טוב לזיהוי מגמות התחזקות או היחלשות. יש קשר בין הדיוק לתקציב, ברור שאם תעבור דלת דלת, תקבל תמונה אמיתית יותר".

ויש גם את העניין של הכסף. המשאל האינטרנטי אמנם זול יותר מטלפון או מלעבור דלת לדלת, אך ברוב הפאנלים האינטרנטיים הנשאלים מקבלים תמריץ כלשהו או תשלום. אבי דגני טוען שאצלו זה לא קיים. "אני לא משלם לאף אחד שום דבר. אני רק אומר תודה".

אורלי לוי מצביעה בבחירות אפריל 2019 (צילום: Basel Awidat/Flash90)
אורלי לוי מצביעה בבחירות אפריל 2019 (צילום: Basel Awidat/Flash90)

2. הסקרים משפיעים על ההצבעה

הסוקרים מקפידים להדגיש שהסקרים הם לא תחזית, אלא צילום מצב לרגע שבו הם נערכו. זה לא אומר שהם לא משפיעים על דפוסי ההצבעה – נהפוך הוא. "הסקרים עוזרים לאנשים לקבל החלטות למי להצביע", אומר עדי שריד.

"המפלגה השלישית בגודלה בבחירות אפריל הייתה מפלגת 'טרם החלטתי' – יש 14% כאלה, שהם 17 מנדטים. הקופצנות התגברה מאוד"

אבי דגני מסכים עם הטענה הזו, ומזכיר את "מרצ, למשל, שקיבלה 8 מנדטים בחלק מהסקרים ובסוף 'נאכלה' על ידי כחול לבן", לאחר שמצביעיה הוותיקים היו בטוחים שהיא עוברת את אחוז החסימה, והחליטו ללכת על הצבעה אסטרטגית.

"כך גם לגבי העבודה, שלא הייתה גבוהה ממילא, אבל קיבלה 8 מנדטים בסקרים, ובסוף התרסקה לגמרי וירדה ל-6 מנדטים. כך גם לגבי מפלגות קטנות שעברו בסקרים, ובסוף לא עברו את אחוז החסימה.

ויש גם את עניין ריבוי המפלגות. "ברוך השם", אומר דגני, "היו רק 47 מפלגות שהציעו את עצמן לבוחר באפריל. המון אחוזים התבזבזו".

וחוץ מהמנדטים המבוזבזים, ובניגוד לארה"ב, למשל – שם צריך לשאול רק על שני מועמדים לנשיאות משתי מפלגות, שיש להן דפוסי הצבעה היסטוריים – ריבוי המפלגות בארץ מקשה מאוד גם על הסוקרים.

דגני אומר כי "בישראל מרובת המפלגות, הסקרים משפיעים על המצביעים האסטרטגים, שרואים את המפלגה הקטנה עוברת בסקרים, ואז נותנים את קולם למפלגה הגדולה, כפי שהיה בבחירות האחרונות, אם כי זה יכול להיות הפוך.

כך למשל אורלי לוי, שלא עברה בכל הסקרים האחרונים, ובמקרה שלה הבוחרים לא נחלצו לעזרתה ברגע האמת, ואם היו כאלה ששקלו את זה, אולי הסקר הרתיע אותם מחשש שהקול ילך לאיבוד.

אם להסתמך על דגני, הסקרים יכולים להשפיע על ההחלטה של הרבה מאוד אנשים: "המפלגה השלישית בגודלה בישראל בבחירות האחרונות הייתה מפלגת 'טרם החלטתי' – יש 14% כאלה, שהם 17 מנדטים. הקופצנות התגברה מאוד, בעיקר בכחול לבן (שהייתה תנודתית בסקרים, ע.ש.), אנשים קפצו מעגלה אחת לאחרת".

זה אומר שהסוקרים הם במידה מסוימת שחקן פוליטי, ולא חוקר אקדמי שרק רוצה להיות זבוב על הקיר. מהסיבה הזו, באיטליה אוסרים על פרסום סקרים שבועיים לפני הבחירות, אם כי יש מדינות מחמירות פחות: בצרפת יומיים לפני הבחירות ובגרמניה אסור לפרסם רק מרגע פתיחת הקלפיות.

בבחירות הקרובות בישראל, הסקר האחרון יתפרסם ביום שישי, ולכל המנדטים הצפים והמצביעים האסטרטגים יהיה זמן לישון על זה עד רגע האמת ביום שלישי.

חגיגות ניצחון בכחול לבן אחרי הסקר של מינה צמח (צילום: גילי יערי פלאש 90)
חגיגות ניצחון בכחול לבן אחרי הסקר של מינה צמח (צילום: גילי יערי פלאש 90)

3. גם לסוקרים יש אינטרסים

תעשיית הסקרים היא לא רק לתקשורת, אלא כמובן גם לצורכי פנים, כך שיש ניגוד עניינים מובנה בעבודתם של חלק מהסוקרים: הם עובדים גם עבור המועמדים עצמם, בבלעדיות או במקביל לעבודה עבור התקשורת, זה לא משנה.

לא צריך לחשוד בכשרים, ולשם כך ועדת הבחירות המרכזית גם ניהלה דו שיח עם הסוקרים וחייבה אותם לפרסם סקרים פומביים באתר הוועדה, יחד עם גילוי נאות, שיפרט עבור מי הם עובדים.

דגני למשל, עבד בבחירות האחרונות עבור הליכוד, וגם מרצ ואחרים שרצו לאמוד את כוחם, אך שמר על אתיקה באמצעות מסירת הנתונים ללקוח בלבד: "מרגע ששילם זה שלו, תפנה אליו ותקבל את זה אם אתה רוצה". עם זאת, החשש מהטיות אצל הסוקרים מקנן בו, וגם הוא חש שבוחנים אותו בהקשר הזה:

"יש שם לא טוב של חלק ממכוני המחקר לצערי, שמרמים ומעלים את הדוח לגבי מי שהם משרתים אותו, ואולי מישהו חשד שגם אני עושה דברים כאלה, אז 'אמרו הוא איש של ביבי אז אל תראיינו אותו'. וזו הסיבה שראו אותי פחות בבחירות האחרונות".

"פאנל אינטרנטי מתקשה לייצג את אוכלוסיית מדינת ישראל. הוא כולל אמנם 15-20 אלף משתתפים בפועל, אבל הוא 'תל אביבי' מדי"

אחת הקלישאות הגדולות של הפוליטיקה הישראלית מדברת על השסע, הפילוג, הקיטוב והשנאה בין השבטים השונים. אפילו אמני השיסוי מעמידים פני ממלכתיים כשהם מדברים על הצורך לאחות את הקרעים. דגני מגבה את זה בנתונים:

"באחד הסקרים שאלתי כל אחד מה אתה מרגיש כלפי המפלגות, בסולם רחב שמשתרע בין היתר על פני אוהב, פחות אוהב, אדיש ועד שונא. יצא שבאוויר הישראלי יש 700% שנאה לעומת 300% אהדה. איך אמר יוספוס פלביוס, 'לא צריך להילחם ביהודים. הם הורגים אחד את השני לבד".

משה פייגלין בדרך לקלפי אפריל 2019 (צילום: Hillel Maeir/Flash90)
משה פייגלין בדרך לקלפי אפריל 2019 (צילום: Hillel Maeir/Flash90)

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,174 מילים
נלחמים על המטבע (צילום: Olivier Fitoussi /Flash90)
Olivier Fitoussi /Flash90
מלחמת המטבעות בעולם מחריפה

מלכודת הריבית של בנק ישראל

השקל מתחזק מול הדולר והיורו, והדיבורים על הפחתות ריבית בעולם יחזקו אותו עוד יותר ● זה טוב ליבואנים ולטסים לחו"ל, אבל מקשה על התעשיינים והיצואנים ● מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין מגבירה את החשש מהאטה עולמית ולא כדאי להגיע למצב הזה עם שקל חזק מדי

עוד 2,044 מילים

מבוכה למשטרה: בוטל כתב האישום נגד קטוסה

הפצ"ר הודיע הבוקר שמחמוד קטוסה ישוחרר אחרי 55 ימים במעצר ● "החקירה תימשך, ביחס לקטוסה ובכיוונים נוספים" ● פרקליט החשוד: "עדיף מאוחר מאשר בכלל לא" ● בהודעה נאמר שקיימות ראיות לכך שהקטינה נפגעה מינית

נאשף דרוויש, עורך דינו של קטוסה (צילום: יונתן סינדל/ פלאש 90)
יונתן סינדל/ פלאש 90
נאשף דרוויש, עורך דינו של קטוסה

במהלך חריג יחסית ואף מביך מבחינת רשויות האכיפה, בוטל הבוקר כתב האישום נגד החשוד העיקרי באונס הילדה בת ה-7 בבנימין. הפצ"ר, אלוף שרון אפק, הודיע שכתב האישום נגד מחמוד קטוסה בוטל והוא ישוחרר ממעצר.

בהודעה שפורסמה היום, נאמר שהחקירה תימשך הן ביחס לקטוסה והן ביחס לחשודים אחרים. כמו כן, צוין שקיימות ראיות לכך שהקטינה נפגעה מינית וכן שיש ראיות מסוימות לכך שלקטוסה, החשוד מהכפר דיר קדיס, יש מעורבות בכך. פרקליט החשוד, עו"ד נאשף דרוויש, אמר לגלי צה"ל כי "מוטב מאוחר מאשר בכלל לא". קטוסה ישב במעצר 55 ימים בסך הכל.

התלונה הראשונית על תקיפת הילדה הוגשה ב-15 לאפריל השנה וב-1 במאי בוצע מסדר זיהוי שבו הילדה הצביעה על קטוסה כחשוד וזו גם היתה הראייה העיקרית שבידי המשטרה.

ב-16 ליוני התביעה הצבאית ביהודה הגישה כתב אישום נגד קטוסה על אונס והיום כאמור הפצ"ר חוזר בו מכתב אישום זה. הפצ"ר אומר בהודעתו כי במשטרה התקבל "מידע חדש ומשמעותי" שהצדיק בחינה מחודשת של כתב האישום והראיות בתיק.

לאחר מכן התייעץ הפצ"ר עם ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה, ניצב גדי סיסו וכן עם פרקליט המדינה וגורמים מטעמו. בסיום ההתייעצות הוחלט לבצע השלמות חקירה והערכה מחודשת של הראיות בתיק. אתמול, (ב'), משפחת הקטינה העבירה למשטרה ראיות נוספות והן נשלחו לבדיקות מעבדה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 192 מילים
  • נמל התעופה שדה דב (צילום: Moshe Shai/FLASH90)
    Moshe Shai/FLASH90
  • WhatsApp Image 2019-06-18 at 21.13.54 (צילום: עיריית אילת)
    עיריית אילת
  • מסיבת עיתונאים נגד סגירת שדה דב. מימין לשמאל: רונן ניסנבאום, ליאור רביב, רון חולדאי, אמיר חייק, מאיר יצחק הלוי, דוד פתאל, אביה מגן מזרחי וד"ר אלדר ברקוביץ' (צילום: חן גלילי)
    חן גלילי
  • נמל התעופה רמון (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
    Yonatan Sindel/Flash90

להעיר את הדוב ניסיון אחרון להציל את שדה התעופה של ת"א

בדיון בוועדת הכספים בכנסת הסתמנה הסכמה גורפת לדחות את פינוי השדה ● היו"ר משה גפני זעם על נציגי בעלי הקרקעות שלא הגיעו: "זה פיקוח נפש, אתם הורסים את המדינה, לדחות מינימום עד ינואר" ● מיקי זהר: "אי אפשר להפקיר את תושבי אילת, גם רוה"מ חושב שפינוי מיידי לא סביר" ● נציג האוצר: "8 מיליארד שקל מהפינוי אמורים לממן את העברת צה"ל לנגב" ● הטיסות לאילת כבר נחתכו בכ-25%

ועדת הכספים של הכנסת קיימה היום (חמישי) דיון מיוחד על הפינוי הצפוי של שדה דב, והסתמנה הסכמה גורפת של כל סיעות הבית לנסות לדחות אותו. היו"ר, ח"כ משה גפני, הודיע שהוועדה תתכנס שוב בשלישי הקרוב וסיכם את הדיון בדרישה מראש הממשלה לדחות את הפינוי לפחות עד ינואר.

"זה פיקוח נפש, אתם הורסים את המדינה", אמר. שר התחבורה החדש, בצלאל סמוטריץ', כבר הודיע שינסה ליזום חקיקת בזק שתדחה את הפינוי וכי יש לכך  שותפים רבים בכנסת. במקרה של דחיית הפינוי, שנקבע לעוד שבוע וחצי, הפיצוי לבעלי הקרקע יעלה למדינה מיליארדים.

במהלך הדיון יו"ר הוועדה משה גפני התעצבן על כך שמנהלי הגוש הגדול לא מגיעים, "אני רותח מזעם … הם מקבלים כסף בשביל להתייצב כאן!". ח"כ מיקי זהר מהליכוד אמר שפינוי מיידי הוא הפקרה של תושבי אילת ו"גם ראש הממשלה חושב שזה לא סביר". זהר הציע פינוי הדרגתי ופתרון קבע לתושבי אילת ביום שאחרי הפינוי, כך שיוכלו לטוס למקום קרוב לשדה דב, או לנתב"ג.

גם אורית פרקש מכחול לבן הביעה עמדה דומה: "איפה הממשלה עם ההליכה הזאת ראש בקיר? יקוב הדין את ההר, לפגוש את הכסף עכשיו ומיד בלי פתרון לטווח הקצר". מיכל שיר מהליכוד אמרה שפינוי עכשיו הוא "תכנית חלם … מנתקים את אילת מהמרכז". נציג האוצר בדיון, אמר שהכסף מפינוי השדה מסתכם ב-8 מיליארד שקל בסך הכל וחלקו אמור להיכנס בשנה הבאה, כדי לממן את העברת בסיסי צה"ל לנגב. טל רוסו מהעבודה אמר שאפשר לפנות 70% מהשדה ולשמור על מסלול הטיסה האזרחי. גפני אמר בסיכום, שהדרישה היא לדחות את הפינוי לפחות עד ינואר, או סוף השנה, לפי החלטת ראש הממשלה: "הדחייה היא קריטית, זה יהיה במשמרת שלנו … המנהלים מטעם ביה"מ יבואו לכאן בסוף, לא נשחק איתם … צריך לאפשר הפעלה של השדה עד שמתחילים לעבוד שם כמו בהרצליה".

מי מתנגד לפינוי?

הבליץ של סמוטריץ' היא ניסיון אחרון במאבק מתוקשר נגד פינוי שדה דב: ראש העיר אילת, מאיר יצחק-הלוי, התריע ממכת מוות לעירו, בעקבות הירידה הצפויה בהיקף הטיסות לעיר, ביטל את חברותו בליכוד, שבת רעב והקים והקים אוהל מחאה ליד הכנסת; ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, מציע להשהות את הפינוי, ולקדם במקביל הקמת שדה חדש בלב ים, למרות הכסף שהבנייה על הקרקע אמורה להניב לעיריית תל אביב; המלונאים באילת שכרו את הקמפיינר אבי בניהו; וגם התושבים – הן באילת והן בצפון תל אביב – מתנגדים ברובם לפינוי הצפוי.

טענות המתנגדים לפינוי

צניחת היקף הטסים לאילת ב-40%
הגדלת העומס בכביש 90 – מתחילת השנה נהרגו 7 אנשים בכביש ואשתקד נהרגו שם 20 איש
פגיעה בתיירות הפנים לאילת בהיקף של 20%-30%, שהיא 85% מסך התיירות לעיר
סגירת מלונות ואי בניית מלונות חדשים שתוכננו באילת, 20 שנה לא נבנה מלון חדש בעיר. דוד פתאל: "זה יוריד אותנו מתחת לסף הרווחיות"
"סוגרים תשתית חיונית בעבור חופן דולרים. יש לי את כל הסיבות לתמוך בסגירת השדה … כ-5,000 יחידות דיור בשטח של השדה כבר אושרו להפקדה, אבל התכנית נעדרת ראייה אסטרטגית" (ראש העיר תל אביב)
״אפשר לבנות 8,500 יחידות דיור ולהשאיר מסלול אחד וטרמינל קטן. הממשלה מתנהגת כמו כריש נדל"ן. כביש 90 יהפוך למלכודת מוות" (ראש העיר אילת)
"זמן ההגעה יוכפל וצוותים רפואיים כבר הודיעו שיפסיקו להגיע (מנהל בי"ח יוספטל)

בשיחה עם "זמן ישראל", בניהו שולף את נשק יום הדין הביטחוני: "בכל מדינה שדה תעופה הוא נכס אסטרטגי. זה המנחת היחידי בגוש דן שמשרת אינטרס בטחוני, אם וכאשר יצטרכו להוביל פצועים או חברי קבינט או לצאת לים. הצבא רצה להישאר, אבל עובד לפי החלטת הממשלה. איך רשות שדות התעופה תומכת בסגירת השדה? רשות מקרקעי ישראל נתנו להם מאות מיליונים כ'דמי שתיקה', ואם השדה לא יפונה הם יצטרכו להחזיר את הכסף, בגלל זה הם שותקים".

ברשות אומרים שדעתם בנושא כלל לא רלוונטית, שכן הם פועלים בהתאם להחלטת ממשלה. מעבר לכך, ברשות מסבסדים את שדה דב ב-30 מיליון שקל בשנה, מאחר שאין אגרות נוסעים בטיסות פנים. בנוסף, הרשות כבר השקיעה 200 מיליון שקל בשדרוג טרמינל 1, כהכנה לקליטת הפעילות מהשדה שייסגר.

מי תומך בפינוי?

אלה שתומכים בפינוי מעטים יותר, אבל יש להם הרבה משאבים. מדובר בחלק מתושבי שכונת נופי ים, וכמובן ב-1,500 בעלי הקרקעות של מה שנקרא "הגוש הגדול". הם מעוניינים לממש את הכסף הגדול הטמון בקרקע הכל כך יקרה הזו, ולשם כך הקימו אתר אינטרנט מושקע ושכרו את משרד היח"צ שרף תקשורת.

תושבי נופי ים אף קיימו בסוף השבוע שעבר הפגנת מחאה בדרישה לקיים את החלטת הממשלה ולסגור סוף-סוף את השדה, שנושק לשכונה. "אני מדבר קודם מהלב, לא מהכיס", אומר אחד מהם. "על הדלק שאנחנו נושמים והרעש באמצע היום. לא מזמן התקיים טקס שבועות בבית ספר של הילדים שלי. באמצע הטקס המריא מטוס ולשתי דקות לא שמעת כלום ואחרי זה אתה מקבל אדי דלק".

אבל לאותו תושב, יש עוד סיבה טובה לחכות לפינוי: גם הוא יורש של שטח גדול בשדה דב. כמוהו, יש עוד 1,500 בעלי קרקעות ב״גוש הגדול״, הכלוא בין רמת אביב ממזרח, שיכון ל' מדרום, חוף תל ברוך ושדה דב במערב ואזורי חן בצפון.

בגלל שהמאבק לאורך השנים היה כל כך מיליטנטי ויצרי, רוב בעלי הקרקעות חוששים להיחשף ולכן הם מיוצגים על ידי כמה עורכי דין, אך לפי דוברת נציגי "הגוש" ממשרד שרף, "לא תמצא ביניהם את תשובה ואקירוב. אלה אנשים רגילים שהם יורשי הרוכשים של הקרקע משנות ה-40 ואילך", היא מסבירה.

טענות התומכים בפינוי

הפסקת זיהום האוויר והרעש ליד גני ילדים, בתי ספר ובתי מגורים בצפון ת"א
פינוי תוואי קו הרכבת הקלה בעיר
יצירת 25,000 מקומות עבודה חדשים בגוש הגדול, פיתוח תיירותי וכלכלי
הקמת פארק חופי גדול בת"א ופתיחת הגישה לים
מנוע כלכלי וחברתי אדיר לנגב: העברת 12 מיליארד שקל מהתמורה לפרויקטים ציבוריים והעברת בסיסי צה"ל
הקמת 16 אלף יחידות דיור בגוש הגדול, מתוכן 7,000 לזוגות צעירים ודיור מוגן. חצי מהדירות בפרויקט יהיו של 2-3 חדרים

בינתיים, מי שמפנים כתף קרה לשכנים מנופי ים הם תושבי שיכון ל' הסמוך, שפעלו בעבר בהצלחה להעברת רחבת התדלוק של השדה לכיוון נופי ים – שאז עוד לא הוקמה. "מי שנכנס לגור שם ידע שהוא הולך לגור ליד שדה תעופה שקיים מלפני קום המדינה", אומר רועי מימרן, פעיל במאבק למניעת הפינוי. לדבריו, הוא מצא שותפים למאבק גם בקרב תושבי נופי ים: "הם מפוצלים. חלק מאלה שבעד אפילו נותנים לנו כסף לקמפיין, וכך הוספנו 60 אלף שקל למימון הפעילות נגד הסגירה".

בינתיים, באילת

כך או כך, את ההשלכות של סגירת שדה תעופה קטן ועירוני המשמש בעיקר לטיסות פנים, ניתן לראות כבר עכשיו באילת – היעד המרכזי לטיסות משדה דב.

עם סגירת שדה התעופה בעיר, ופתיחת נמל התעופה "רמון" במרחק 20 ק"מ משם, נחתכו טיסות הפנים לעיר השמש הנצחית ב-25% (במאי, בהשוואה לחודש המקביל ב-2018). סגירת שדה דב צפויה להוביל לירידה נוספת, שכן כל טיסות הפנים לעיר יעברו בנתב"ג, העמוס ממילא ב-25 מיליון נוסעים נוספים בשנה.

ישראלים שכבר ביקרו ב"רמון" סיפרו לנו – ולכלי תקשורת אחרים – כי הוא אינו עונה על צורכיהם, הן מבחינת המיקום והן מבחינת התכנון. נוסעת שביקשה להישאר בעילום שם, וטסה לאילת משדה דב כדי ללמד סטודנטים, אמרה לנו: "יש שם קילומטרים של שיש לא נחוץ, וזה ענק כמו נתב"ג, לעומת הצריף בשדה באילת, שתפור למידות בני אדם. אתה שואל את עצמך מה הם מתכננים שם? ווגאס באמצע המדבר? להגיע לעיר לוקח 20 דקות במונית, כשאין פקקים, ואוטובוס מגיע אחת לחצי שעה, אבל אין צל בתחנת אוטובוס, ועוד באקלים של אילת".

מה תעשי אחרי סגירת שדד דב, כשהטיסות יהיו מנתב"ג?
"הטיסות מנתב"ג לא ייצאו מטרמינל 3, אלא מטרמינל 1, אז אנשים יצטרכו לקחת אוטובוס מהבית לרכבת, ואז לרדת בטרמינל 3, ומשם לנסוע בשאטל עד לטרמינל 1. אין לי מושג איך אנשים יוכלו להגיע ככה לאילת בזמן סביר".

וכרגיל, כולם מחכים לרכבת

עו"ד נרי ירקוני, לשעבר ראש מינהל התעופה האזרחי וכיום עורך דין ויועץ לענייני תעופה, מציג חוות דעת מקצועית מורכבת יותר. לדבריו, הוא טרם ביקר במקום, אך "השדה בסדר, אלא שהוא מפוספס בגלל היעדר תחבורה קרקעית".

ירקוני: "מבחינת אילת, השדה בתמנע קצת רחוק אבל זה בסדר, לא חייבים שהשדה יהיה בתוך העיר. מבחינה בינלאומית, השדה נכה, כל עוד אין רכבת מהירה משם לאזור המרכז. המרחק לתל אביב נטו הוא בערך 300 קילומטר.

"רכבות בעולם עושות את המרחק הזה בשעתיים. אם הייתה רכבת למרכז, היה פתח לטיסות בלילה, מאחר שהעלויות והאגרות לאילת יותר נמוכות. היו מגיעות לשדה טיסות לילה וטיסות זולות יותר, הנוסעים היו באים ברכבת וטסים משם".

אבל הטסים לאילת נאלצים להגיע לשדה "רמון", ובשעות העומס הם נתקעים בפקקים מתסכלים בכניסה לאילת, במקום לנחות ישר בתוכה. לפי שר התחבורה היוצא, ישראל כ"ץ, גם זה ייפתר בעזרת רכבת קלה מהשדה לעיר.

הסיפור האמיתי, לדברי ירקוני, הוא לא הרכבת הקלה שתקום או לא תקום בין תמנע לאילת, אלא קו הרכבת תל אביב-אילת, עליו חלם דוד בן גוריון כבר  בשנות ה-50, ועליו הכריז בנימין נתניהו ב-2004, בשבתו ככשר אוצר.

"טיסות הפנים בארץ הן תולדה של היעדר תשתיות קרקעיות, ובראשן הרכבת", אומר ראש מינהל התעופה האזרחי לשעבר. "בחו"ל לא טסים מרחקים כאלה, נוסעים ברכבת או ברכב. כך גם לגבי הצפון: מאז הקמת כביש 6, אין מה לטוס מתל אביב לנהריה, כי באוטו זה לוקח שעה ו-45 דקות. עד שאתה מגיע לשדה, נכנס, עובר בידוק, ממריא ונוחת, כבר עדיף לנסוע באוטו. להערכתי, אם תהיה רכבת, או תשתית יבשתית טובה, לא יהיה יותר טעם לטוס לאילת".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,208 מילים

מלחמת סין-ארה״ב מגיעה לקרית שמונה

תנובה שבשליטה סינית מתמודדת מול JVP ו-Mars האמריקאית על 100 מיליון שקל מכספי המדינה, להקמת חממת הפוד-טק באזור קרית שמונה ● המשמעות היא גישה לחזית המחקר של תעשיית המזון בישראל ● ברקע המכרז, המלחמה בין סין לארה"ב על ההגמוניה הכלכלית בעולם

אראל מרגלית, מייסד JVP ותנובה (צילום: יוסי זליגר והדס פרוש / פלאש 90)
יוסי זליגר והדס פרוש / פלאש 90
אראל מרגלית, מייסד JVP ותנובה

מכרז ממשלתי להקמת חממת טכנולוגיית מזון באזור הצפון הופך לנקודת ציון משמעותית במלחמה הכלכלית בין סין לארה"ב. שתי המעצמות מתקוטטות ביניהן גם על ההגמוניה הטכנולוגית בעולם, וגישה סינית לחזית של מחקר המזון בישראל תעניק לה יתרון גדול במאבק הזה. זכייה סינית עלולה גם להגביר את החששות הקיימים בארה"ב מהמעורבות הגוברת של סין בכלכלת ישראל.

סין מתמודדת במכרז באמצעות חברת תנובה שבשליטתה ומולה ניצבת קרן ההון סיכון JVP שניגשה למכרז יחד עם תאגיד המזון האמריקאי Mars.

הקבוצה הזוכה תיקבע עד מחר על ידי רשות החדשנות הישראלית, ותזכה במענק ממשלתי של 100 מיליון שקל להפעלת החממה באזור קרית שמונה וצפת. ועדה ברשות החדשנות תתכנס לדון בשתי ההצעות היום בערב, ועם החברים בה נמנים ראש הרשות ד"ר עמי אפלבום, אהרן אהרן המנכ"ל, וכן נציגי משרדי האוצר והכלכלה, לצד 4 נציגי ציבור.

זאב הולצמן: "לישראל יש רגישות מיוחדת להשקעות סיניות עקב התלות שלנו בהשקעות ורכישות ההייטק מארה"ב"

כאמור, המכרז הענק מרכז עניין על רקע מלחמת הסחר העולמית בין סין לארה"ב. זאת, מאחר שתנובה נשלטת על ידי ברייטפוד הסינית, כך שאם היא תזכה, הסינים יקנו אחיזה רחבה בקניין הרוחני (IP) של תעשיית המזון הישראלית הנחשבת למובילה בעולם.

בישראל יש כ-400 חברות פוד-טק וכל אחת מהן תוכל להתמודד על השקעה של 5 מיליון שקל לפחות, בדומה לחממות אחרות שכבר פועלות בארץ, בתחומי סייבר וטכנולוגיות אחרות.

תנובה ניגשה למכרז יחד עם קרן Finistere האמריקאית, פלטפורמת ההון סיכון OurCrowd וחברת המשקאות הישראלית טמפו. הקונסורציום של תנובה צפוי להשקיע 100 מיליון דולר בחברות פוד-טק בישראל.

אדם עובר ליד חנות הלבשה אמריקאית בבייג'ינג (צילום: AP Photo/Ng Han Guan)
אדם עובר ליד חנות הלבשה אמריקאית בבייג'ינג (צילום: AP Photo/Ng Han Guan)

קרן ההון סיכון JVP ברשות אראל מרגלית, חברה כאמור לתאגיד המזון האמריקאי Mars, שעשוי לקבל גישה לאקוסיסטם של מחקר המזון בישראל. ב-Mars הצהירו שבכוונתם לתמוך בתעשיית הסטארט-אפ הישראלית ולשתף פעולה עם גופי מחקר מקומיים, בהם גם האוניברסיטה העברית והטכניון בחיפה, ששותפים בקבוצה זו לצורך המכרז.

לצד המענק של משרד הכלכלה כאמור, החממה תזכה להקצאת קרקע בפטור ממכרז ולהטבות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון.

מחקר אמריקאי המליץ לממשל טראמפ לפקח על השקעות סיניות בטכנולוגיות ישראליות כדי למנוע פגיעה באינטרסים של ישראל וארה"ב

בעלת השליטה בתנובה, ברייטפוד, היא יצרנית החלב הרביעית בגודלה בסין, שקנתה לפני כחמש שנים קצת יותר ממחצית מתאגיד המזון הישראלי – 56%, לפי שווי של 8.6 מיליארד שקל. ההשתלטות של ברייטפוד על תנובה זכתה לביקורת ציבורית, מתוך חשש שהסינים קיבלו דומיננטיות גדולה מדי בביטחון התזונתי של ישראל.

מה פתאום שהמדינה תסבסד אותם?

המכרז נתפס כחלק ממלחמת הסחר הגלובלית, נוכח המעורבות של קבוצת המזון האמריקאית Mars מצד אחד ושל ברייטפוד הסינית מצד שני. בתקופה האחרונה שתי המעצמות מתקוטטות על קניין רוחני, מכסים, וסוגיות אחרות, תוך מעורבות ישירה ובהובלת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.

המגזין האמריקאי Quartz הכתיר את ישראל כ"עתיד של תעשיית המזון בעולם"

"לישראל יש רגישות מיוחדת לנושא של השקעות סיניות בארץ עקב התלות שלנו בעולם השקעות ההייטק בארה"ב", אומר זאב הולצמן, מייסד קרן ההון סיכון גיזה. לדבריו, מלחמת הטכנולוגיה העולמית בין סין לארה"ב גולשת לאירופה ובאופן טבעי משפיעה גם על ישראל.

הולצמן מציין שהוא שותף גם בקרנות של JVP, ולטענתו, גם בלי קשר לסינים, חברות גלובליות בכלל לא צריכות לקבל גישה לסבסוד ממשלתי של חממות טכנולוגיות:

"הם לא צריכות לקבל גישה להשקעות על חשבון המדינה, יש להם מספיק כסף לממן את עצמם. מי שצריך לגשת זה רק קרנות הון סיכון וגופים פיננסים אסטרטגיים, שיכולים לטפח סטארט-אפים ולא להעביר את הטכנולוגיה לבעלי עניין שמה שמעניין אותם זה רק לנכס לעצמם את הטכנולוגיה. התנגדתי גם לכך ששטראוס זכו במכרז לחממת מזון באשקלון וטבע ופיליפס זכו במכרז למחקר רפואי ברעננה – זה אבסורד לתת להן תמרוץ. מה פתאום שהמדינה תסבסד אותם?".

הצי השישי כבר לא מרגיש בבית

דבריו של הולצמן על ה"רגישות להשקעות סיניות" אינם נאמרים בחלל ריק. בתחילת השנה דווח כי בביקורו בישראל, היועץ האמריקאי לביטחון לאומי, ג'ון בולטון, הביע דאגה מפני חדירת טכנולוגיות סיניות לישראל, בהן של חברות התקשורת וואווי ו-ZTE, לצד חשש מפני המעורבות הסינית בבניית החלק החדש של נמלי חיפה ואשדוד. נמל חיפה יורחב ויופעל בשנים הקרובות על ידי חברת SIPG הסינית, והדבר יקשה על הצי השישי של ארה"ב לראות בו נמל בית.

בנוסף, מחקר אמריקאי המליץ לאחרונה לממשל טראמפ לפקח על השקעות סיניות בטכנולוגיות ישראליות. לפי הדו"ח של מכון ראנד, הפיקוח נדרש כדי לצמצם את הסיכון הביטחוני לישראל עצמה ולמנוע בעקיפין גם פגיעה ביטחונית באינטרסים של ארצות הברית.

המעורבות הסינית בישראל ניכרת כאמור גם בתחומי התשתיות, כמו למשל בפרויקט הרכבת הקלה בגוש דן, מנהרות הכרמל, ובנמלים החדשים כאמור. לפי מחברי הדו"ח, "המעורבות הסינית בישראל עלולה לגרום לדאגה בוושינגטון נוכח המתח בין ארה"ב לסין".

ארץ הקודש היא העתיד של תעשיית המזון

ישראל נחשבת למובילה עולמית בטכנולוגיות מזון וחקלאות ואת המוניטין הזה אפשר למנף בתקופה של מודעות גוברת למשבר אקלים. כך למשל, בכתבה נרחבת שפורסמה בתחילת השנה במגזין האמריקאי Quartz, ישראל הוכתרה כ"עתיד של תעשיית המזון", עם פיתוחים כמו תחליף בשר שגדל במעבדה וממתיקים מלאכותיים.

לפי הכתבה, "ישראל, עם הנוף הצחיח שלה והיצע המים הדליל, כבר החלה להתמודד עם ההתחממות הגלובלית שעדיין לא עיצבה מחדש חלקים אחרים בעולם שבהם מגדלים מזון. הודות לנסיבות הגאוגרפיות שלהם, הישראלים חצבו דרכים חדשניות והתגברו על בעיות חקלאיות, באופן שכבר מעורר תשומת לב בעולם". הכשר שכזה למובילות הישראלית בתחום המזון, ניתן לפני כשנה בעסקת הענק של רכישת פרוטרום, המייצרת תמציות טעם וריח, על ידי IFF האמריקאית תמורת 7 מיליארד דולר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 800 מילים
סגירה