שמו של ד"ר יעקב רוזנפלד אינו מוכר בישראל. מקום מנוחתו האחרונה, חלקה קטנה עם מצבה צנועה בבית העלמין קריית שאול, אינו זוכה לביקורים רבים. קרוב לוודאי שאיש אינו יודע שהאיש שקבור שם היה פעם שר בריאות בעל השפעה לא מעטה בממשלה הסינית הזמנית של צבא השחרור העממי ב-1947.

עם זאת, מאז חידוש היחסים בין סין לישראל ב-1992, נציגים דיפלומטיים של סין בישראל עולים לקברו עם זר פרחים מדי שנה. המחווה הזאת ככל הנראה נובעת מהקשר הקרוב שהיה לרוזנפלד עם מפקדו של "הצבא הרביעי החדש", צ'ן יי.

ד"ר רוזנפלד במדים (צילום: באדיבות משרד החוץ הסיני)

אחרי המלחמה, מונה צ'ן לשר החוץ של סין. בעת חידוש היחסים בין סין לישראל, הן רוזנפלד והן צ'ן כבר לא היו בחיים, אבל ממשיכי דרכו של צ'ן ממשיכים להפגין כבוד כלפי רוזנפלד.

"בכל שנה שגרירות סין בישראל חולקת כבוד לד"ר", אומר שגריר סין, ז'אן יונג-שין. "בכך אנחנו מאשרים שממשלת סין והעם הסיני לעולם לא ישכחו את החברים שתרמו לייסודה ולצמיחתה של הרפובליקה העממית".

בסין עצמה פועל בית חולים על שם רוזנפלד בחבל יונאן שבמחוז שנדונג, שם רוזנפלד הוצב ועסק ברפואה במהלך המלחמה. בשנת 2000 נבנה ביונאן גם חלל תצוגה המוקדש ל"מעשיו של הלוחם הבינלאומי רוזנפלד".

צבא שנוי במחלוקת

סין חגגה לאחרונה את יום השנה ה-92 לייסוד צבא השחרור העממי שלה, בשורת אירועים בשגרירויות סין ברחבי העולם. במקביל, פרסם הצבא סרטון וידאו שנתפס כאזהרה כלפי המפגינים נגד הממשלה הפרו-סינית בהונג קונג.

הייתה זו הפגנת שרירים של הצבא השנוי במחלוקת, שמתפאר ביותר מ-2 מיליון אנשים, וכעת עוקב בדריכות אחר הנעשה בהונג קונג, שנאבקת על שאריות עצמאותה. קשה להאמין שב-1927, הצבא הזה מנה רק 20 אלף חיילים.

בהיסטוריה של הצבא הענק הזה, שמדורג כעת כשלישי בחוזקו בעולם, מככב גם ד"ר רוזנפלד, יהודי ניצול שואה, שהעמיד על רגליו את חיל הרפואה הסיני.

מסעו של רוזנפלד לסין ולשורות המפלגה הקומוניסטית שלה החל ב-1930 בווינה, שם הוא היה אורולוג אמיד בעל קליניקה וחבר במפלגה הסוציאל-דמוקרטית.

המפלגה הוצאה מחוץ לחוק על ידי השלטון הנאצי באוסטריה כבר ב-1933, בעקבות ההפיכה של אנגלברט דולפורס. אולם רק ב-1938 הכריז אדולף היטלר על סיפוח אוסטריה, האנשלוס, והחל לרוקן אותה מסוציאל-דמוקרטים ומיהודים.

ב-1938 נשלח רוזנפלד לדכאו, ונכלא שם למשך שנה. כשחזר לווינה ב-1939, הוא ואחיו הצעיר מיהרו להגיש בקשה לוויזה בקונסוליה הסינית, והיגרו לשנחאי. בימיו בסין, רוזנפלד קיים קשרים מצומצמים מאוד עם הקהילה היהודית המקומית.

רוזנפלד פתח קליניקה מצליחה לאורולוגיה, גינקולוגיה ומיילדוּת בשנחאי זמן קצר לאחר שהגיע לשם ב-1939. אולם העניין שלו בסוציאליזם הוביל אותו לקבוצת קריאה מרקסיסטית בהנהגתו של היהודי האוסטרי הנס שיפה. דרך הקבוצה הזאת, נציב הבריאות הצבאי, ד"ר שן צ'י-שן, גייס את רוזנפלד לשורותיו.

פסלו של ד"ר רוזנפלד (באדיבות משרד החוץ הסיני)

"הצבא הרביעי החדש" היה כוח לוחם קומוניסטי שהיווה חלק מהחזית המאוחדת שהוקמה עם הכוחות הלאומיים של הקוומניטנג כדי להילחם בפלישה היפנית במלחמת סין-יפן השנייה, שנמשכה משנת 1937 ועד 1945.

ב-1941 התפרקה הברית בין הקוומניטנג למפלגה הקומוניסטית , ושתי הקבוצות החלו להילחם זו בזו לצד מלחמתן ביפנים.

נראה שהגורם המשפיע ביותר על התגייסותו של רוזנפלד היה תיאורו של שיפה את האזורים שבשליטת הגרילה הקומוניסטית הסינית.

המחסור בשירותי רפואה באותם אזורים ותיאור קטיעות הרגליים של הפצועים והמחסור בחומרי הרדמה זעזעו את הד"ר וגרמו לו להאמין בנחיצות עזרתו שם.

תחפושת של מיסיונר גרמני

לאחר שגויס על ידי שיפה וצ'י-שן, היה על רוזנפלד למצוא דרך לצאת משנחאי ולהצטרף אל כוחות המהפכה במלחמתם נגד היפנים והקוומניטנג – מפלגה וכוח צבאי שפעלו בהנהגתו של צ'יאנג קאי שק שתמך כביכול בממשלה רפובליקנית. לשם כך חצה רוזנפלד את מחוז שנדונג כשהוא לבוש כמיסיונר גרמני ועונד צלב.

כך הפך רוזנפלד מקורבן פסיבי של הפשיזם האירופאי ללוחם אקטיבי נגד הפשיזם היפני בסין. הוא הפך לרופא שדה בבסיסי הצבא הקדמיים בחבל יונאן. באופן לא רשמי, רוזנפלד נודע כ"רופא ענק עם אף גדול". חלק מהמקומיים אפילו ראו בו גלגול של נשמתו של חווא טו, רופא סיני ידוע שפעל בתקופת שושלת האן.

ד"ר יעקב רוזנפלד, במרכז משמאל, ומפקד הצבא צ'ן יי, עם חיילים ב-1944 (המכון האוסטרי לחקר סין ודרום-מזרח אסיה)

הצבא סבל ממחסור חמור בצוות, לכן הקים רוזנפלד את בית הספר לרפואה הווא-ז'ונג. המחזור הראשון מנה 50 סטודנטים, וביה"ס הציע הרצאות, התנסות בנתיחות, ניסיון ברפואה פנימית וכירורגית, לימודי פרמקולוגיה והצלה קרבית.

עם הזמן הכשיר המוסד כמעט 10,000 אנשי רפואה, כ-95 אחוזים מהצוות הרפואי של הצבא הרביעי החדש, על פי מקורות סיניים. אחרי מלחמת האזרחים הצוות הרפואי הזה הרכיב את שלד הממסד הרפואי של סין.

המרפאת שניהל רוזנפלד בחזית טיפלה לא רק בחיילים אלא גם ביותר מתריסר תושבים מקומיים מדי יום. עדי לעשות זאת בהיעדר אספקה סדירה של ציוד רפואי, הרופא פיתח שיטות עבודה יצירתיות.

וכך, רוזנפלד השתמש בקיסמי במבוק במקום פינצטה ממתכת, בחמאה ובשומן כבש במקום וזלין ובנייר חום ודבק במקום פלסטרים.

רוזנפלד, במרכז, עם ליו שאו-צ'י, הקומיסר הפוליטי, וצ'ן יי, מימין, מפקד הצבא (המכון האוסטרי לחקר סין ואסיה)

ציוני או קומוניסט?

כשהמפלגה הקומוניסטית צעדה ברחובות בייג'ין והכתירה אותה כבירת סין ב-1949, רוזנפלד היה שם. אך ההרפתקה הסינית שלו התקרבה לסופה.

בנובמבר אותה שנה הוא חזר לאוסטריה כדי לחפש בני משפחה ששרדו את השואה. הוא מצא אחות ואחות שנשארו בחיים, אך הסביבה נותרה אנטישמית.

"אני לא יודע אם הוא היה ציוני או קומוניסט, אבל הוא לא הרגיש בבית בווינה ההרוסה של אחרי המלחמה. רוב בני משפחתו וחבריו נהרגו", אומר פרופ' טום גרונפלד מאמפייר סטייט קולג' באוניברסיטת המדינה של ניו יורק.

רוזנפלד הגיש בקשה לוויזה כי לשוב לסין, אבל נדחה בשל מלחמת קוריאה, ופנה לישראל. באוגוסט 1951 הוא עלה לארץ והצטרף אל אחיו הצעיר יוסף, שהגיע אליה משנחאי. אולם כעבור פחות משנה מת ד"ר רוזנפלד מהתקף לב, בגיל 49.

"רוזנפלד הוא דוגמה יוצאת מהכלל לחברים שלנו בעולם", אומר שגריר סין ז'אן, "רופא גדול שהציל חיים רבים בסין, וחייל שהקדיש את חייו למלחמה בפשיזם".

השגריר ז'אן יונג-שין מניח זר על קברו של רוזנפלד באפריל 2019 (צילום: באדיבות משרד החוץ הסיני)